מדבריא – מגזין יוספטל ומרחב אילת

יא ִ ר ָ בּ ְ ד ִ מ מגזין יוספטל ומרחב אילת 1 גיליון מספר 2020 ספטמבר

שירותי רפואה חדשים, מומחים נוספים, מכשור מתקדם ותנופת בינוי ופיתוח: משהו חדש נולד השנה ביוספטל ובמרחב אילת של כללית! רוח חדשה, רוח טובה

בית חולים וקהילה

יחד במרחב אחד!

מה בגיליון 11 רפואה אילתית 12 שאפו 13 פשוט לעשות טוב

3 רוח

שלום לכולכן ולכולכם, אני נרגשת לפתוח את הגיליון הראשון של "מדבריא" – המגזין החדש של יוספטל ומרחב אילת בכללית. העיתון שלפניכם הוא פן נוסף של אווירת ההתחדשות והצמיחה, שכולנו חשים בה היטב במהלך החודשים האחרונים. לפני הכול, "מדבריא" הוא שלכם ובשבילכם – ואתם מוזמנים לקחת בו חלק ולשתף את כולנו בסיפורים מעניינים, בחוויות האישיות שלכם וכמובן בהצלחות ובהישגים מקצועיים. אני מבקשת להודות לחברי המערכת שלנו שעשו מאמץ, נתנו רעיונות, כתבו חומרים – ובזכותם אנחנו כאן עם גיליון ראשון, שמניח את רף הציפיות גבוה. אנו מבטיחים לעשות הכול כדי לעמוד ברף הזה. קריאה נעימה וחגים שמחים לכולכם, שנתחדש

חדשה באילת

6 מצילים חיים במלר"ד

8 על

קהילה ומסדרונות

למצטיינים

16 הפנים היפות שלכם 15 מתחת לחלוק

10 הרופאים החדשים שלנו 9 האורתופדיה על השולחן

14 מפגשים מהסוג הפולשני

יהודית קרנר וצוות מערכת מדבריא

רוצים להגיב לכתבה בעיתון? להעביר לנו משוב? לספר אם אהבתם ומה דעתכם? ואולי יש לכם רעיון או הצעה לכתבות לגיליון הבא? אתם מוזמנים לפנות לכל אחד מחברי המערכת או לכתוב YehuditK@clalit.org.il אלינו לדוא"ל עומדים מימין: יפעת בתמונה: חברי מערכת מדבריא. בנימין, נופר בטיט, רחל אלקיים, סיגלית אשכנזי, יעל יגול, ליבי ענת חפר. יושבים מימין: יהודית קרנר, אילנה אידל, ד"ר אלעד ויזל. חסרים בתמונה: סימונה סולומון, ד"ר אמיר מזור, אהובה רוטנברג, סמדר פלד מחכים לשמוע מכם!

שנה טובה

ומוצלחת!

יא ִ ר ָ בּ ְ ד ִ מ מגזין יוספטל ומרחב אילת אלול תש"ף | 2020 ספטמבר | 1 גיליון מספר עורכת: יהודית קרנר | בהפקת מחלקת דוברות יוספטל עיצוב והפקה: שריג רעיונות | עריכה: אורן שריג צילומים: איתי קדוש, יהודית קרנר ועובדי בית החולים והמחוז בשער: תינוק חדש בא לעולם בחדר הלידה ביוספטל

ד"ר רויטל בר אושר (יושבת במרכז) וחברי הנהלת יוספטל והמרחב

דבר מנהלת בית החולים והמרחב

חבריי וחברותיי למשפחת יוספטל ומרחב אילת,

נכנסתי 2019 בתחילת חודש דצמבר לתפקידי החדש כמנהלת בית החולים ומרחב אילת. בתוך שלושה חודשים הגיעה לישראל מגפת הקורונה, והעולם כולו השתנה לבלי היכר. מאז, כולנו מתמודדים עם המשבר הבריאותי והכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה. המשימה שקיבלתי על עצמי לבקשת מנכ"ל כללית, פרופ' דוידסון – להוביל את יוספטל ולשדרג את שירותי הבריאות באילת למען תושבי העיר והאזור – הפכה למאתגרת עוד יותר. באילת מצאתי קהילה חמה ומלוכדת שקיבלה את פניי באהבה – ובציפייה. אנשים חדורי גאווה מקומית, שצמאים לשירותי רפואה איכותיים כפי שהם ראויים לקבל. בבית החולים ובמחוז הקטן שלנו פגשתי עובדות ועובדים מקצועיים, אכפתיים, מסורים, עם כמיהה גדולה לעשות טוב ולשפר את יכולות בית החולים ואת תדמיתו לטובת תושבי אילת והסביבה. עם התפרצות הקורונה קיבלנו מהציבור האילתי חיבוק גדול – וירטואלי כמובן – ורצון מופגן לעזור ולתמוך. תקופת הקורונה הייתה עבורי תחילת תפקיד מורכבת, אבל גם מרגשת. המשפט "זר לא יבין זאת" כאילו הומצא עבור אילת. רק מי שחי כאן מבין את המורכבות שבריחוק הגיאוגרפי, ומצד שני את החיבור החזק של האילתים לעיר המיוחדת הזאת. עיר פר, שראויה לשירותי רפואה טובים ונגישים ְ ס

כמו במרכז הארץ. המשימה שהצבתי לעצמי היא להביא לכאן רופאים מצוינים, שירותים רפואיים נחוצים, מכשור נדרש ותנופת בינוי ופיתוח – כדי להעניק לתושבים, למבקרים ולתיירים את הרפואה הטובה ביותר שאפשר. היעד הזה אינו פשוט – ועדיין, עשינו כברת דרך. בעזרת הצוות המוביל הנהדר שלנו, ביוספטל ובמרחב, הצלחנו בחודשים האחרונים לייצר מסלול של שדרוג מתמשך הן בכוח האדם המקצועי והן בשירותים הרפואיים. אנחנו מתחדשים כמעט בכל היבט: במכשור, בבינוי, בשירות למטופלים שלנו, בחשיבה על רווחת העובדים – וברופאים איכותיים שרואים שליחות להגיע מהצפון ולעבוד כאן באילת. כך, הצלחנו לשדרג את הטיפולים האונקולוגיים באילת, לבנות מחלקה חדשה לאשפוז יום אונקולוגי, לחנוך שירות ראומטולוגיה, להקים מרפאת קוצבי לב, להוסיף שירותי רפואה יועצת בקהילה ועוד. ובקרוב מאוד, מכשיר סי-טי חדש, והשקת מכון פוטותרפיה לסובלים מבעיות עור. תוכנית הבינוי והפיתוח כוללת בין השאר מבנה לרפואה יועצת, שבנייתו צפויה להסתיים בעוד כשנה וחצי ועתיד לכלול את כל שירותי הרפואה היועצת שלנו תחת קורת גג אחת. במקביל הסתיימה תוכנית הבנייה של מבנה "הקוביה הממוגנת" שיהיה מבנה חדש, יוקרתי וממוגן עבור חדר לידה, חדרי ניתוח ודיאליזה. בקהילה פתחנו את מרפאת צור הרים המחודשת ואת מרפאת נוף ים שהתפצלה

ממרכז בריאות הילד בשחמון, והתחלנו בשיפוץ של מרפאת אופיר. משבר הקורונה ותקופת הסגר, שבמהלכם הופסקו הטיסות, רק המחישו את החשיבות העצומה של שירותי רפואה איכותיים ונגישים באילת. עבודה רבה עוד לפנינו, בתנאים מורכבים של אי ודאות בריאותית וכלכלית – אבל התברכנו באנשים נהדרים ובסביבה יוצאת דופן. אנחנו עובדים יחד בשילוב כוחות מלא, בית חולים וקהילה כמרחב אחד במודל ייחודי בכללית. אתם, אנשי הצוות הנפלאים שלנו בכל הסקטורים והתפקידים, גורמים לי לקום כל בוקר בידיעה שיש על מי לסמוך. אתם, שנותנים את הלב והנשמה בעבודה בבית החולים, במכונים ובמרפאות הקהילה שלנו – בזכותכם אני יודעת שנצליח. אני מרגישה את הרוח הטובה שמפעמת בכם, את תחושת השליחות, את גאוות היחידה. אני מבקשת להודות לכם על העבודה הקשה שלכם, על המחויבות הרבה ועל מי שאתם – כאנשי מקצוע, כמטפלים, כבני אדם. מאחלת לכם ולכולנו המשך עבודה פוריה ומוצלחת, שנה טובה לכם וליקיריכם, ולפני הכול – בריאות.

חג שמח, ד"ר רויטל בר אושר מנהלת מרחב אילת ומרכז רפואי יוספטל מקבוצת כללית

- 3 -

רוח חדשה

טלרפואה במבט קדימה

הרפואה מרחוק, שהואצה בימי הקורונה, הותאמה אצלנו לצורכי הרפואה בפריפריה כחלק מתפיסת החדשנות שמובילה הנהלת בית החולים ומרחב אילת

כזה בכללית היא השימוש – מכשיר מתקדם Tyto ב- המצויד בחיישנים ובמצלמות זעירות, המבצע מרחוק בדיקות של מערכות שונות בגוף ומאפשר לרופא לקבל בזמן שיחת הווידאו את מדדי המטופל ובכך לתת לו טיפול מדויק וטוב. הרפואה מרחוק

הוכמן – שירות אנדוקרינולוגיה מול ד"ר מצגר במחוז ירושלים, ובמרפאת הדקל – שירות בריאות הנפש לילדים מול בי"ח גהה. לכל רופאי המשפחה והילדים במרחב יש תור וידאו שהמטופל יכול לזמן, כאשר הרופא עם טאבלט במרפאה והמטופל באפליקציה בסלולרי. בנוסף הוכנסו לאחרונה ייעוץ סלולרי של רופא גריאטר מבית רבקה מול המטופל בבית, ייעוץ וידאו של הראומטולוג ד"ר זיו פז ממרפאתו בצפון לסלולרי של המטופל, ומרפאת וידאו של רופא אונקולוג מקפלן מול מטופל במרפאה האונקולוגית ביוספטל. שירותי ייעוץ של רופא מול רופא ניתנים במספר מרפאות ועתידים להתרחב. בהמשך, הייעוץ יתבצע בעזרת הפניה ממערכת הקליקס ישירות לתוך תיק המטופל. הכתובת לפניות בנושא היא רונן אביטבול מיחידת המחשוב, שמונה לאחרונה כרפרנט לשירותי הטלרפואה של יוספטל ומרחב אילת. אז תישארו אונליין!

טלרפואה הוא שם כולל לשירותי אבחון וטיפול מרחוק, כאשר המפגש מטפל-מטופל מתקיים באמצעים טכנולוגיים ללא תלות במרחק. בעיר כמו אילת זהו שירות קריטי במיוחד. ביוספטל מקיימים כבר שנים ייעוצי אונליין, אולם ימי הקורונה האיצו זאת מאוד גם במרפאות הקהילה. הטלרפואה יכולה להתבצע טלפונית, בשיחת וידאו מהסלולרי או מהטאבלט של הרופא לסלולרי של המטופל, או בשיחת וידאו ממחשב הרופא למחשב בחדר ייעודי במרפאה. דוגמה ליישום

משפרת זמינות רופאים ובכך מקצרת המתנה. בימי הקורונה – עם הבידוד, הריחוק החברתי והחשש מהידבקות במרפאה – אלו יתרונות שרק מתעצמים. אצלנו, הרופאים היועצים לא צריכים לבזבז זמן יקר בהגעה פיזית לאילת אלא מבצעים ממרפאתם את הייעוץ. כך ניתן "להביא לאילת" יועצים ממקצועות שונים ולחסוך מהמטופל את הנסיעה למרכז הארץ. במרחב אילת של כללית, הטלרפואה מתקיימת כיום במרפאת צור הרים – שירות סוכרת מול ד"ר הרמן בסורוקה, במרפאת

חדשנות בדימות אחד הפתרונות לחיבור הפריפריה למרכז הוא , שדרכה יכול הרופא לצפות PACS/RIS מערכת בבדיקות, להיכנס לתיק רפואי ולתת מענה מרחוק. PACS/RIS על פריצת דרך זו - בכתבתו של מנהלן שמעון מור במכון הדימות ביוספטל, עם הרחבת רשתות המחשוב ושיפור העברת הנתונים, התפתחו מערכות ומיצבו את כללית בחזית הטכנולוגיה. אצלנו, בבית PACS וה- RIS ה- החולים הקטן והמרוחק, הבנו שבשלה השעה להנגשת שירותים רבים מטובי המומחים והמכונים בארץ. בעשיה עקבית, ששילבה את מיטב הצוותים הרפואיים והטכנולוגיים של כללית והנדסה רפואית, בנינו פורמט של שימוש בטכנולוגיות קיימות ושילוב מקורות ידע ממוקדי שירות אחרים – תוך חיבור כל המערכות שלנו למערכות כללית והשגת שליטה מעולה על קליטת הנתונים, אחסון, הפצה ואחזור. העברנו את המידע הדימותי לפענוח של עמיתים PACS - ו RIS דרך במרכזים המובילים בתחומים השונים. הכנסנו תחת קורת הגג של , מה שאפשר זמינות והיחידה לצפיפות העצם CT יחידת ה- כללית גם את גבוהה לבדיקות איכותיות ורצף טיפולי המעדכן מיידית את כל המערכות הארגוניות (אופק, קליקס, רופא מפנה, מרפאות מקצועיות ועוד). הכנסנו מערכות דימות מתקדמות: ממוגרף, טומו- בשירות דימות השד סינטזי, מכשיר סונאר שד ועמדת פענוח משוכללת, ואנו מעניקים שירות ממיטב הרדיולוגים המומחים של כללית. בנינו תהליכי עבודה ייחודיים למעקב וטיפול בנבדקות בבדיקת הסקר, כולל הכנסת סמנים וביופסיות,

טיפול כמעט אישי לכל נבדקת. ובכל שלבי הבדיקה והמעקב יצרנו הורחב מאוד עם הגדלת נפח בדיקות האקו-לב דרך הדימות הקרדיאלי והעברת המידע לרופאים RIS פענוח מהיר מרחוק, תיעוד הבדיקות ב- ולמערכות כללית. תהליך דומה נעשה עם בדיקות ההולטר. PACS , בדיקות הסקר והמעקב מתועדות כיום ב- בתחום הגינקולוגי הפעילות . על אותו בסיס פיתחנו את RIS ונקלטות במערכת ה- מצלמות הדרמואיד לסקר , חיברנו את הלפרוסקופית בחדרי הניתוח במרפאות כללית בעיר וביישובי הערבה, והקמנו פרויקט איכות שומות , בשיתוף פעולה עם רוויזיה לצילומים אורתופדיים ייחודי בכללית של הנהלת בית החולים, המחלקה האורתופדית והמחלקה לניהול סיכונים.

- 4 -

בונים על זה!

מבנה "הקוביה" (שם זמני) ארבעה חדרי ניתוח, שלושה 22 חדרי לידה, מכון דיאליזה עם עמדות, אספקה סטרילית. .2024 צפי סיום: דצמבר חדש CT מכון כרגע בשלבי תכנון מפורט כולל CT התאמת התכניות למכשיר ה- .2020 הנבחר. צפי סיום: דצמבר אשפוז יום אונקולוגי הפרויקט מצוי בשלבים אחרונים. .2020 צפי סיום: ספטמבר האנגר למסוק לשיפור העברת מטופלים לטיפול דחוף צפונה. הפרויקט מצוי בשלבי תכנון. מרפאה יועצת עבודת הביצוע התחילה. .2022 צפי לסיום: יוני פרויקטים שהחלו 2019 ובוצעו בשנת שתי מעליות מיטה, שבעה חדרי אשפוז (פנימית אורתופדית) מעבדה חדשה, חדרי לידה, סטודיו לאימוני ספורט. – 2020 פרויקטים בשלבי ביצוע שונים חידוש לובי בית החולים, אשפוז יום אונקולוגי.

הרוח החדשה ביוספטל היא גם תוכנית בינוי ופיתוח מסיבית, הנמצאת בימים אלה בעיצומה כדי לשדרג דרמטית את סביבת העבודה, השירות וטיפול. כך זה ייראה

מרפאה יועצת (הדמיה)

המעבר לחדרי לידה חדשים

סטודיו לאימוני ספורט (הדמיה)

- 5 -

מצילים חיים

מתמחה בכירורגיה בבי“ח יוספטל ורופא במלר“ד | ד”ר סמי סואלחי מאת

ד"ר סמי סואלחי בעת השתלת הקוצב

בלב הדרמה

פעולת הכנסת אלקטרודה ללב, שתשמש כקוצב זמני ותציל חיים עד הפינוי צפונה, איננה פעולה שגרתית והיא דורשת מיומנות רפואית. מי שלקח את העניינים לידיים היה כירורג צעיר במחלקה לרפואה דחופה ביוספטל, ד"ר סמי סואלחי, שמשחזר את חוויותיו מאותו לילה דרמטי

ברקמת שריר הלב, שבדרך כלל אינה יוזמת קצב. הפתרון היחיד למצב הוא מתן זרמים חשמליים ממקור חיצוני, שיחליפו את הקוצב הטבעי הלא מתפקד, פעולה הנקראת בשפה הרפואית "קיצוב". הפעולה יכולה להיות מבוצעת לזמן קצר דרך מדבקות המוצמדות לחזהו של המטופל, אבל במקרה זה, היות שמדובר במטופל שליבו לא מצליח כלל לייצר פעילות חשמלית באופן עצמאי, הוא יזדקק לקיצוב לפרק זמן ארוך יותר עד להגעתו לבית חולים גדול, היכול להשתיל קוצב קבוע. ולכן, בייעוץ לילי עם המחלקה הקרדיולוגית בסורוקה, הוחלט על הכנסת קוצב פנימי זמני. החלטתי לאזור אומץ במהלך פעולה כזו מכניסים אלקטרודה דרך הווריד התת-בריחי הימני, הממוקם בחזה

הרגיש חולשה ניכרת המלווה באירועים של כמעט עילפון, ואף חווה אירוע אחד של עילפון ממשי. להחזיר חשמל ללב ראיתי את המטופל מייד עם כניסתו למלר"ד, אומנם מתהלך על רגליו אבל בעיניי הוא לא נראה כלל במיטבו. ביקשתי מהצוות הסיעודי לקחת לו מדדים חיוניים ובמקביל לחבר אותו לניטור לבבי. הבחנתי כי קצב ליבו איטי מאוד, 20 פעימות לדקה ולסירוגין יורד עד 30 סביב פעימות לדקה. ביצענו אק"ג שהראה כי ישנו חסם מתקדם במערכת הולכת החשמל בלב – מצב מסכן חיים, שללא טיפול עלול לגרום למוות בתוך זמן קצר ביותר. במצב כזה, הזרם החשמלי הטבעי אינו מגיע לכל הלב עקב חסימה. הקצב האיטי מקורו

להיות רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים יוספטל, משמע הדבר כי תצטרך להתמודד לא פעם לבדך עם מגוון מאוד רחב של מקרים, ומתחומים שונים ברפואה. פעמים רבות אתה יכול למצוא את עצמך כיחיד במיון שיכול לתת טיפול מציל חיים, אם זה בתחום הקרדיולוגי, אם בתחום הנוירולוגיה, במקרי טראומה כמובן ועוד. זה לא רק מאתגר מאוד, אלא גם מצריך ידע תיאורטי רב בצד יכולות מנואליות, כלומר – לדעת לעבוד עם הידיים. אחד המקרים האלה שנצרב בזכרוני אירע בליל חורף קר, מוצאי שבת, סביב השעה שלוש לפנות בוקר. למלר"ד שלנו הגיע אדם בשנות השישים לחייו, איש בריא בדרך כלל, שהתלונן על כך שמאז ארוחת הצהריים של יום האתמול הוא סובל משיהוקים, מצרבת ומכאבים בעורף. במהלך היממה הבאה הוא

- 6 -

העליון, עד למדור הימני של הלב, שם היא נצמדת לשריר הלב. במיקום זה האלקטרודה משחררת דפקים חשמליים. חשוב להבין שפעולת הכנסת האלקטרודה נחשבת למסוכנת בפני עצמה. ביוספטל פעולה זו מבוצעת בעת הצורך על ידי רופא אחד בעל ניסיון – ד"ר קובי ארד, מנהל המלר"ד, שלא היה באילת באותו יום. עמדתי בצומת החלטות, כשבמיטה מולי שוכב מטופל לא יציב, בסכנת חיים מיידית. החלטתי לאזור אומץ ולעשות הכול על מנת לתת את הטיפול הטוב ביותר. לאחר הכנת הציוד הדרוש ומתן הסבר מפורט למטופל, אודות הפעולה שהוא עומד לעבור, התחלתי בביצוע פעולת הכנסת האלקטרודה אל הלב, כשבטלפון מלווה אותי מנהל המלר"ד ד"ר קובי ארד. ברגע שהאלקטרודה מגיעה אל הלב ונוגעת באחד מקירותיו היא גורמת להפרעת קצב קצרה מאוד, וזהו הסימן שהגיעה למקום הדרוש. ואכן כך קרה, התקדמתי עם האלקטרודה בזהירות מרבית עד שראיתי כי הופיעה הפרעת קצב קצרה. מייד עצרתי, חיברתי את הקצה החיצוני של האלקטרודה לקוצב החיצוני, כך שייתן דפקים חשמליים. כיוונתי אותו לדופק , ולשמחתי, ראיתי במוניטור פעולה מצוינת 60 של של הקוצב עם היענות של הלב בדיוק לקצב שנקבע. מדדיו של המטופל התייצבו והוא הרגיש מצוין באופן מיידי. קיבעתי באמצעות תפירה את קצה האלקטרודה החיצוני לעור בית החזה, על מנת שלא תזוז ממקומה. סיפוק של הצלת חיים הפעולה עברה בהצלחה. הזמנתי מסוק שייקח את המטופל להמשך טיפול, לצורך הכנסת קוצב קבוע, כזה הנשאר לכל החיים. לאחר הגעת המטופל אל היחידה לטיפול נמרץ לבבי בסורוקה עודכנתי על ידי הקרדיולוג שם, כי המטופל הגיע במצב יציב וכי הקוצב הזמני עבד מצוין לאורך כל הדרך וממשיך כך גם בהגעתו. רק אז נשמתי לרווחה. את תחושתי באותו רגע קשה לתאר במילים: הקלה, שמחה וסיפוק רב מכך שהצלתי חיי אדם. במהלך אשפוזו של המטופל בוצעה הכנסת קוצב קבוע, ולאחר מספר ימים הוא השתחרר לביתו במצב מצוין וממשיך לנהל אורח חיים רגיל, תוך מעקב תקופתי אחר פעילות הקוצב שלו. למרות כל הקשיים במקצוע בכלל ובאילת בפרט, בשביל מקרים מסוג זה אני מתעורר כל יום שמח ומודה על המקצוע שבחרתי.

סיפור השתלת הקוצב שהציל חיים עורר הדים רבים בעיר הדרומית. פרסומו בדף הפייסבוק של כללית אילת הביא לעשרות תגובות וברכות, כשהמגיבה הראשונה היא ד"ר רויטל בר אושר. "שילוב מדהים של מקצועיות, אנושיות ותושיה ,ד"ר סמי כל הכבוד!", כתבה מנהלת בית החולים. אז מיהו הרופא הצעיר שכל כך אהוב ומוערך באילת? סמי סואלחי נולד ביפו וכבר כנער גילה עניין בגוף האדם ובפעולתו. הסקרנות הזאת, יחד עם אהבתו לזולת, בנתה את חלומו ללמוד רפואה. הוא התעקש ללמוד בארץ ולאחר שלוש שנות עבודה ומאמץ הצליח להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. לאחר שסיים את הלימודים בהצלחה החל לעבוד בבית החולים וולפסון, שם נחשף למגוון מקרי טראומה וחירום. אלינו ליוספטל הוא הגיע כמתמחה בכירורגיה וכרופא חדר מיון, שזוכה להערכה מקצועית רבה ואף זכה בפרס רופא תחומי מצטיין לשנה זו. ד"ר סמי סואלחי: מגשים את החלום

ד"ר סמי סואלחי ליד מסוק הפינוי

לקוחות 50% :2019 פניות למלר"ד בשנת 45,087 תיירים ואורחים באילת, 32% , כללית במחוז אילת מבוטחי קופות אחרות 18% המחלקה לרפואה דחופה ביוספטל, בניהולם של ד"ר קובי אלף 45- ארד והאחות האחראית רינה משה, נותנת מענה לכ איש בשנה, המגיעים לחדר המיון עם מגוון בעיות דחופות ביניהן מקרי טראומה רבים. הצוות מיומן במתן פעולות מצילות חיים ובפעולות מייצבות בפצועים ובחולים קריטיים, כולל פינוי מבוקר וליווי רפואי בתנאי טיפול נמרץ להמשך טיפול בבתי חולים אחרים במרכז הארץ. המחלקה מצוידת במכשור עדכני ומתקדם הנותן מענה לצורכי הרפואה הדחופה המודרנית, בכלל זה טריאג' מיון אמבולטורי, יחידת החייאה, יחידת השהייה וטלה-מדיסין – רפואה דחופה מרחוק על בסיס ייעוץ אונליין. מלר“ד יוספטל - רפואה דחופה בחזית הדרומית

- 7 -

קהילה במרחב

רופא משפחה, מרפאות באר אורה ונוף אדום | ד”ר אלעד ויזל מאת

“דוקטור, רק שאלה קטנה“: רפואת המסדרונות ואנחנו

"לנו זה לא יקרה" אנשי הרפואה רגילים לתפוס את הצד המטפל ומתקשים לתפוס את תפקיד הצד השני. מתוך הידע והניסיון שלנו, אנחנו מנסים לטפל בעצמנו ובמשפחותינו, מאמינים ש"לנו זה לא יקרה" ודוחים את ההתייחסות למצב עד שהוא כבר חמור. אנחנו נותנים לעומס העבודה ולטיפול בחולים מורכבים וקשים "לשכנע" אותנו שיש כאלו ש"באמת" צריכים טיפול, ואילו אנחנו – פחות חשובים. ובעיקר, אנחנו חוששים לחשוף מידע רפואי ואישי שלנו בפני הקולגות. לכן, אנחנו מרבים לעשות את אותה רפואת מסדרונות – לתפוס את הרופא על הדרך ולשאול איזו שאלה קטנה רק כדי "לסגור את הפינה". כיום המסדרון קיים לא רק במרפאה או בבית חולים: יש גם מסדרונות וירטואליים בטלפון, באינטרנט ובווטסאפ. רק שקיצור הדרך הזה עלול לפגוע בנו. כשמטופל מנסה לעשות רפואת מסדרונות, לרוב אנחנו ממהרים להפנותו לקביעת תור מסודר על מנת שיקבל התייחסות רצינית ויסודית. אבל לעצמנו, אנו מסתפקים בפחות. רק שרפואת מסדרונות הוכחה כפחות מקצועית, פחות אובייקטיבית, עלולה להוביל לאבחנה לא נכונה ובהתאם לטיפול מוטעה ולהחמרת המצב הרפואי. כשמדובר בנושא רגיש או אינטימי כבר יותר קשה להתייעץ "על הדרך", כך שנושאים אלו עלולים להיות מודחקים ומוזנחים עוד יותר – במיוחד במחוז הקטן שלנו, כשאנחנו מרגישים שכולם מכירים את כולם ואולי לא ישמרו על הסודיות הרפואית ועל פרטיותנו. מותר להיות מטופלים וכך, הקהילה הרפואית (ולא רק אצלנו) התרגלה להיות פחות מטופלת. אנחנו באים לעבודה חולים ולא מאפשרים לעצמנו ימי מחלה כדי להבריא ולהתחזק, כי זה יכול להיחשב "פינוק". במקומות מסוימים ישנן תפיסות לפיהן הצוות הרפואי צריך תמיד להיות "חזק" ומסור לעבודתו, ולא ייתכן שירגיש חלש, מותש או חולה. הלחץ הזה גורם לשחיקה של הצוותים ולירידה בבריאות הפיזית והנפשית של כולנו. צריך לומר זאת באופן ברור: היותנו צוות רפואי, וההתנהגויות שלנו לגבי מצבנו הבריאותי, מסכנות את בריאותנו. חשוב שנזכור שאנחנו בני אדם, שמותר גם לנו להיות מטופלים, שאנו ראויים לתשומת לב טיפולית כמו כל אחד, וגם לאמפתיה ולתמיכה נפשית ופיזית שתואמות את סביבת העבודה המורכבת שבה אנו עובדים. תמיכה זו חשובה עבורנו, עבור משפחותינו – וכמובן עבור המטופלים שלנו, שיקבלו אותנו בסופו של דבר בריאים יותר, שמחים יותר וכמטפלים טובים יותר.

ד"ר אלעד ויזל ועידית אושה, האחות האחראית במרפאת נוף אדום, מדגמנים רפואת מסדרונות

בלבד מהרופאים מתייעצים 35%- כ בצורה פורמלית עם רופא אחר, ויותר ממחציתם עושים זאת כרפואת מסדרונות, שהיא פחות יסודית ומעמיקה

באחת מהמרפאות שבהן אני עובד, בדרך מחדרי לחדר האחיות כדי לבדוק מטופל, ניגשה אלי המזכירה וביקשה ממני "רק להציץ בבדיקות דם שלה ולראות שהכול בסדר". בעודי עובר על הבדיקות ומגלה כמה חריגות אני מבין, שוב, שרפואה טובה לא עושים במסדרון: רפואה טובה עושים תוך שיחה עם המטופל ובדיקה שלו, ועדיף כשיש היכרות מעמיקה איתו ועם הרקע הרפואי. ביקשתי מהמזכירה שתקבע תור כדי לקבל רפואה יותר מסודרת. מסתבר שאנחנו, עובדי כללית וצוותים רפואיים בכלל, נוטים להתייעץ במסדרון ומקבלים "רפואת מסדרונות", שהיא רפואה פחות טובה. לפי בלבד מהרופאים מתייעצים לגבי בעיות 35%- נתוני כמה מחקרים, כ בריאותיות שלהם בצורה פורמלית עם רופא אחר. כל השאר לא מתייעצים כלל. מתוך אלו שכן מתייעצים – יותר ממחצית עושים זאת כרפואת מסדרונות, שהיא פחות יסודית ומעמיקה. על פי נתונים אלו (!) מהרופאים מקבלים טיפול רפואי נאות, 10%- אפשר לחשב כי רק כ כפי שהיינו ממליצים למטופלינו לקבל. יותר מכך, מסתבר שרבים מאנשי הצוות הרפואי נוטים לדחות את הבדיקות והטיפולים שלהם וגם של משפחתם – ולהתעלם בדיוק מאותן הנחיות שהם נותנים למטופלים שלהם. אם היה זה אחד ממדדי האיכות – היינו נכשלים בו כישלון חרוץ. למה דווקא העובדים במרפאות ובבתי החולים מקבלים טיפול רפואי פחות טוב ממטופליהם? הרי דווקא אנו אמורים להיות מודעים לבריאותנו, להיות במעקב רפואי יותר צמוד, לבצע בדיקות רפואה מונעת, ובסך הכול להיות יותר בריאים. אז זהו, שלא.

רבים מאנשי הצוות הרפואי נוטים לדחות את הבדיקות והטיפולים שלהם וגם של משפחתם – ולהתעלם בדיוק מאותן הנחיות שהם נותנים למטופליהם

- 8 -

יחידה במרכז

אחראית מוקד זימון לניתוחים | אהובה רוטנברג מאת

דברים שכדאי לדעת על 10 אורתופדיה במרכז הרפואי יוספטל

והמרפאה המחלקה האורתופדית 1 האורתופדית, הפועלות ביוספטל כצוות אחד, מעניקות שירותים רפואיים בכל תחומי האורתופדיה. בבית החולים מתבצעים מדי ניתוחים אורתופדיים, כמחציתם 630- שנה כ ניתוחים דחופים. את המחלקה מנהל ד"ר מיכאל 2 אורתופד מוערך שהגיע מבילינסון ברנשטיין, לפני כעשור ומכהן גם כיו"ר ועדת הלסינקי ביוספטל. הרופאים הבכירים הם ד"ר סרגיי בויקוב וד"ר איגור דורנב. המחלקה מוכרת על ידי המועצה המדעית של הר"י למטרת התמחות באורתופדיה.

עומדים, מימין לשמאל: אסנת רביב, ד"ר איגור דורונב, נדי קוניאבסקי, ולד שטימר, נטליה וינצו'ק, ד"ר מיכאל ברנשטיין, אוקסנה פוטפוב, מרינה טימופייב. יושבים, מימין – יורי ברנוב, משמאל – רחל אזרזר

מהנפגעים עם שבר צוואר ירך 98% 7 מנותחים ביוספטל בזמן – נתון מעורר גאווה, המציב אותנו בדירוג גבוה מול בתי חולים בסקר שביעות אחרים בסדר גודל כשלנו. ) המחלקה 2020 של 3 (רבעון רצון מטופלים האורתופדית שלנו במקום הראשון מבין בתי החולים הכלליים בכללית! במחלקה בוצע ניתוח הכנסת בלון 8 לתיקון קרע גידי השרוול המסובב. ד"ר לכתף ברנשטיין ביצע את הניתוח באופן ייחודי תחת הרדמה מקומית, בשונה מבתי חולים אחרים המבצעים זאת בהרדמה כללית, והיה שותף כחוקר ראשי במחקר רב מרכזי בתחום זה בשילוב עם מספר בתי חולים בארץ. המחלקה פעילה בתחומי המחקר, 9 , והצוותים מציגים עבודות האקדמיה והאיכות בכנסים ארציים. בהמשך לעבודה מצטיינת במסגרת קורס ניהול 2010- שהוגשה ב סיכונים, הוקמה מרפאה טרום ניתוחית שהפכה מודל מוביל למחלקות המנתחות בבית החולים. המחלקה זכתה בפרס מנהל 10 , משתתפת ופעילה 2014 בשנת המוסד בפורומים מגוונים בבית החולים (אתיקה ארגונית, ועדת אתיקה רפואית, מחקרים– הלסינקי ) והיא ידועה כצוות מקצועי מוביל, מגובש, הנהנה משיתוף פעולה ומיחסי עבודה מצוינים ומהווה השראה לכול.

ניתוח אורתופדי ביוספטל

המחלקה התברכה בצוות 3 בהובלת מנהלת אחיות מקצועי ומסור הסיעוד רחל אזרזר: האחיות מרינה, אוקסנה, נטליה, נדיה, אסנת, רותי והאחים יורי וולאד. המחלקה מבצעת מגוון רחב 4 ביניהן ניתוחי של פעילויות וניתוחים החלפות מפרקים (ברך, ירך וכתף), ארתרוסקופיות של ברך וקרסול וכירורגיה של היד, קרסול, כף רגל, מרפק וכתף.

תחום התמחות נוסף במחלקה 5 האורתופדית שלנו הוא טיפול בפצעים קשי ריפוי VAC באמצעות חבישות מתקדמות, בטכנולוגיית ובטיפול בתא לחץ (רפואה היפרברית). המחלקה נעזרת בצוות רב מקצועי הכולל פיזיותרפיסט, עובדת סוציאלית ודיאטנית. המחלקה עומדת היטב בשני מדדי איכות 6 חובת ניתוח לנפגעי טראומה של משרד הבריאות: שעות מזמן 48 עם שבר בצוואר הירך תוך הכניסה למלר"ד, ומתן אנטיביוטיקה מניעתי תוך שעה מהחתך הניתוחי.

- 9 -

רוח חדשה

מעבדות יוספטל | סימונה סולומון שאואט מאת

ירדו לאילת רופאים חדשים ביוספטל ובמרחב

מומחה לקרדיולוגיה, מנהל היחידה לאשפוז קרדיולוגי פרופ' סמי ויסקין: במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). תחומי התמחותו העיקריים: צנתורים אבחוניים וטיפוליים, טיפול בפרפור חדרים, טיפול בצריבה בהפרעות קצב לב, השתלות קוצבי לב לטיפול בהפרעות הולכה, אי ספיקת לב, בדיקות הולטר, אק"ג וארגומטריה. מומחה ברפואה פנימית ובראומטולוגיה, מנהל היחידה ד"ר זיו פז: לראומטולוגיה במרכז הרפואי לגליל בנהריה. סיים בהצטיינות את לימודי הרפואה בהדסה עין כרם ובאוניברסיטה העברית בירושלים. נותן מענה אבחנתי וטיפולי לכלל המחלות הראומטולוגיות כמו גם לכאב כרוני הנובע ממקור שריר ושלד. מומחה ברפואת עור ומין. תחומי התמחותו הם מחלות ד"ר ירון זנתי: שיער וקרקפת, גידולי עור וסרטן העור. יליד העיר אילת ומגיע אלינו מהמרכז הרפואי סורוקה לאחר שסיים שם בהצטיינות את התמחותו. מומחית ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה. ד"ר לסלי אידלמן בשוראי: הקימה את שירות הגסטרו בקהילה במחוז דרום, תוך שילוב עבודה פתחה את שירות הגסטרו, 2015- וכוננויות במכון הגסטרו בסורוקה. ב כולל אנדוסקופיות, במרכז לרפואה יועצת באשקלון. בעלת ניסיון רב בנושאי גסטרו בקהילה ושיתופי פעולה עם רופאי משפחה.

מומחית בגינקולוגיה, בוגרת האוניברסיטה פרופ' אחינועם לב שגיא: העברית והדסה בירושלים. סיימה התמחות במיילדות ובגינקולוגיה בבית החולים הדסה הר הצופים, והשתלמה בארה"ב בתחום התמחותה – אבחון וטיפול במחלות הפות והנרתיק (מחלות וולוו-וגינליות). עבדה כרופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בהדסה. מומחה במיילדות ובגינקולוגיה, מנהל יחידת מיילדות, ד"ר חגי אמסלם: מחלקת נשים ויולדות בבית החולים הדסה הר הצופים. בוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. את תת ההתמחות שלו עשה ברפואת האם והעובר ובהיריון בסיכון. מומחה באורוגינקולוגיה, רפואת רצפת האגן ואנדוסקופיה, ד"ר יובל לביא: מנהל היחידה לאורו-גינקולוגיה ורצפת האגן בבית החולים הדסה הר ועד 1995- הצופים. מחלוצי תחום זה בארץ, סיים התמחות בלונדון ב לאחרונה כיהן שמונה שנים כיו”ר החברה הישראלית לאורוגניקולוגיה ורצפת האגן. מומחה במיילדות ובגינקולוגיה עם תת התמחות ד"ר אברהם בן שטרית: בפוריות. רופא בכיר בבית החולים שערי צדק בירושלים בתחום הפריה ). סיים התמחות בבית החולים הדסה הר הצופים IVF חוץ גופית ( והתמחות על בתחום הפוריות בטורונטו, קנדה.

מנהל המרכז לבריאות האישה בקהילה ד"ר יגאל פלד: במיילדות ובגינקולוגיה. סיים התמחות בגינקולוגיה במרכז הרפואי בילינסון ותת התמחות בסקסולוגיה. מומחית ברפואת ילדים ד"ר ג'ודי סיטון טבשי: ובאנדוקרינולוגיית ילדים מהמרכז הרפואי סורוקה ומחוז דרום של כללית. מומחית ברפואת אימונולוגיה- ד"ר שירה רוזנברג בצלאל: אלרגולוגיה, בוגרת אוניברסיטת תל אביב. רופאה בכירה במרכז הרפואי קפלן. HIV ביחידה לאלרגיה, אימונולוגיה ו- מומחה ברפואת ילדים בבית החולים ד"ר אנדרי שטסקי: העמק, עשה תת התמחות בקרדיולוגיה ילדים במרכז שניידר. בעל ניסיון בטיפול נמרץ נשימתי ובטיפול נמרץ פגים, במחלות זיהומיות ובמחלות טרופיות. עבד לפני מספר שנים במרכז בריאות הילד במרפאת שחמון באילת. מומחית בכירורגיה כללית, בוגרת ד"ר רונית ברק: אוניברסיטת בן גוריון והתמחות בשיבא במחלקת כירורגיה אונקולוגית. כיום, רופאה בכירה בבית חולים השרון. בעלת ניסיון בכירורגיה של השד, ניתוחי טחול, ניתוחי תיקון בקע, פרוקטולוגיה ושחזור דופן הבטן. מומחה ברפואת משפחה ובטיפול ד"ר משה קוליקובסקי: בפצעים קשים, בוגר אוניברסיטת בן גוריון. ובמשך חמש שנים עבד במלר"ד ובתא הלחץ ביוספטל ורכש ניסיון רב ברפואת צלילה. עשה התמחות על במרכז לריפוי פצעים ורפואה היפרברית ביוסטון, טקסס. מיוזמי ומובילי כתיבת "תורת ניהול הטיפול בפצעים קשי ריפוי" בהנהלת כללית, ומרכז כיום את תחום הטיפול בפצעים במחוז חיפה וגליל מערבי של כללית.

התחדשנו

אשפוז יום אונקולוגי: כך זה ייראה

שירותי רפואה חדשים במרחב אילת

• מרפאת קוצבים • מרפאת אימונולוגיה-אלרגולוגיה • מרפאה ראומטולוגית • מרפאת פצע • טיפולי פוטותרפיה (בקרוב) • מרפאת קשב וריכוז (בקרוב)

• קולפוסקופיה • מתחם חדש לאשפוז יום אונקולוגי • בדיקת דופלר • בדיקות שמיעה לילדים מתחת לגיל חמש

- 10 -

רק באילת

אופנוע ים: חוקרים את הסיכון אופנוע ים הוא סמל אילתי: שילוב מהנה של ים, חופש והתרת רסן – שגם יכול להיות מאוד מסוכן. רוב התאונות קשורות להתנגשות הכלי בכלי רכב ימיים אחרים ובשחיינים, אך בנוסף קיימות פציעות ספציפיות לאופנוע ים ובהן פגיעה בעמוד השדרה ובזרועות כתוצאה מקפיצות חוזרות של הכלי על הגלים, ופציעה של נוסע הנופל מהכלי שנגרמת מפגיעת זרם המים. פציעה זו מתרחשת כשמשיט הכלי מאיץ או קופץ בפתאומיות והנוסע נופל לאחור. בשל אופן הישיבה על מושב מוארך ובפיסוק, נופל הנוסע (לרוב נוסעת) ברגליים מפוסקות. זרם המים האחורי החזק, המניע את הכלי, פוגע בו בין רגליו בעוצמה וגורם לפציעות קשות עד לקריעת נקבי גוף והתפרצות אל חלל הבטן. פציעה זו מזרם המים היא נדירה יחסית, ועד כה פורסמו עליה מעט מחקרים בעולם. 2012- ביוספטל שמנו לב לחזרה של מקרים כאלה לאורך השנים, וב החלטנו לחקור את הפציעה הזו. בדיוק באותה שנה שונו תקנות השייט, ומאז נדרש מכל נוסע על אופנוע ים ללבוש מכנסי נאופרן עבים (בדומה לחליפת גלישה או צלילה), כך שהנזק שיגרום זרם המים יוגבל מאוד. אושפזו אצלנו 2014- ל 2008 במחקר שערכנו מצאנו, כי בין השנים וכחלק מפעילות רפואה מונעת, אנו מקפידים להפיץ את חשיבות לבישת מכנסי נאופרן ברכיבה על אופנוע ים, ואף פרסמנו בעיתונות המקומית כתבות בנושא. אנחנו מקווים שלא ניתקל עוד בתאונות אופנוע ים מכל סוג שהוא.

בה שונו התקנות, נפצעו רק שניים וגם הם בצורה קלה. תשעה מתוך הפצועים נזקקו לטיפול בחדר הניתוח, ושלושה מהם עברו ניתוח 11 לפתיחת בטן חוקרת בשל פגיעה באיברים פנימיים. כל הפצועים שרדו אולם חלקם נזקקו לניתוחים חוזרים, הן להשלמת הטיפול והן ניתוחים משקמים, וחלקם נזקקו גם לשיקום לאחר האשפוז. בעקבות המחקר,

פצועים שסבלו מפציעה זו, בתוכם גבר אחד (בעולם כמעט כל 11 ,2012- , ואילו מ 2011 הפצועים הן נשים). תשעה מקרים התקבלו עד

מה הלחץ? יש תא לחץ!

מנהלת הסיעוד במחלקה הכירורגית | סיגלית אשכנזי מאת

רפואה היפרברית – מכירים? מסתבר שרבים, גם בתחום הרפואה, לא מודעים עדיין לטיפול הזה ולסגולותיו. בתא הלחץ שלנו ביוספטל מטפלים בהצלחה לא רק בנפגעי תאונות צלילה, אלא גם בסובלים מבעיות רפואיות שונות. ד"ר קובי ארד, מנהל המלר"ד והמכון לרפואה ההיפרברית, מגולל בפניי סיפור מעורר השראה. איציק (שם בדוי) קיבל הקרנות רצופות באזור האגן, שיצרו תופעות לוואי קשות וסיבוך של דלקת חלחולת חריפה. הפגיעה הקרינתית במעי הגס גרמה לו עוויתות בטן קשות, בחילה ושלשול בלתי פוסק. לא עזרו טיפולים שונים כמו תרופות עם סטרואידים, צריבה בטיפול אנדוסקופי וניתוח קולוסטומי. המחלה פגעה קשות באיכות חייו והביאה אותו אל סף אובדנות. ואז, כשחשב שאין פתרון, התגלה אור בקצה המנהרה. איציק טיפולים היפרבריים בתא הלחץ ביוספטל. 80 נכנס לסדרה ארוכה של השינוי היה מהיר ודרמטי. משסיים את רוב הטיפולים, כל התופעות

נעלמו כלא היו. קשה היה להאמין: לפנינו עמד אדם אחר עם חיוך ענק. "מעולם לא ראיתי אסירות תודה כזאת", אומר ד"ר ארד, "הוא פשוט הרגיש שקיבל את חייו חזרה". תא הלחץ ביוספטל, אחד מארבעה כאלו וכבר הציל לא מעט חיים. 1976 בישראל, משרת אלפי מטופלים משנת התחדש המכון בתא לחץ מהמתקדמים בעולם, היכול לטפל 2012- ב בו זמנית בשישה אנשים (ועוד שניים בחירום). הצוות, הכולל רופא, לטיפול בתאונות צלילה במקביל לטיפולים 24/7 אחות וטכנאי, כונן ההיפרבריים. לתוך התא מוזרם אוויר בלחץ גבוה, המעלה את הלחץ חמצן מעלה את רמת 100%- האטמוספרי מעל ללחץ הסביבה .הטיפול ב מהנורמה, ונחשב לטיפול פשוט עם יכולת 20 החמצן ברקמות הגוף לפי ריפוי מוכחת ותופעות לוואי מעטות. אז עם מכון כזה ביוספטל, אפשר לצאת מהלחץ!

- 11 -

ההון האנושי

ממונה על פיתוח משאבי אנוש | יפעת בנימין מאת

שאפו למצטיינים שלנו!

- וכל הכבוד על שילוב מנצח של 2019 ברכות לעובדים המצטיינים של יוספטל והמרחב לשנת מקצועיות ושירות, מחויבות ומסירות, חברות ואמפתיה. בשל מגבלות הקורונה, טקס המצוינות נערך במתכונת מצומצמת. זו ההזדמנות לשתף את כולכם 2.9.2020- ב

פרס מנהל המוסד ד"ר מרינה בחרך מומחית ברפואת ילדים מרכז בריאות הילד

פרס מנכ"ל אוקסנה בוטנקו אחות מוסמכת במחלקה כירורגית

פרס מנהל המוסד צוות הרנטגן

רופא תחומי מצטיין ד"ר סמי סואלחי רופא תחומי במלר"ד ומתמחה בכירורגיה

מתנדבת מצטיינת לידיה בורמן מתנדבת בבימ"ר בבית החולים

ברכות לגמלאים הצעירים בחודש ספטמבר נערך, במתכונת מצומצמת, אירוע פרידה גילה :2019 מהעובדים היקרים שלנו שפרשו לגמלאות בשנת – אינה סטרחוב – אחות אחראית מחלקת נשים ויולדות, עדה – אחות לידיה סובורוב מרכזת תחום במעבדה רב תחומית, – פיזיותרפיסטית אהובה צדוק רפואה מקצועית בבית הוכמן, – אחות במרפאת אופיר, אסתר קברטלר במכון פיזיותרפיה אילת, נעמי יצחק – פסיכיאטר ראשי בבריאות הנפש אילת, ד"ר רן עמוס אתי – אחות חדר ניתוח, ציונה בכרך – דוברת בית החולים, הלוי – פקידת משרד רחל יהודה – מנהלת מחלקת משק וניקיון, אנג'ל – רופא מומחה ברפואת ד"ר גלעד גלט אמיל קבלת חולים, – עובדת ליליאן ביטן – אחות מחלקה פנימית, דומן מנצי עיניים, – אחות. ציפי נחום – כוח עזר, אלה סובוטין מחלקת משק וניקיון, מצטייני שירות פנים , זכו להערכה 2020 בסקר שביעות רצון שירותי פנים, שנערר במאי , כיחידות שהציגו שיפור יחידת המשק והשירות הסוציאלי גבוהה משמעותי לעומת השנה הקודמת. כל הכבוד!

עושים ספורט אימוני הכושר לעובדים הותאמו לתקופת הקורונה והם נערכים מספר פעמים בשבוע תחת כיפת השמים ברחבת הלוגיסטיקה. כל הכבוד לעובדים שלנו שלא מוותרים לעצמם גם בחום האילתי – ותודה לאסנת רביב שמעבירה את אימוני הכושר במקצועיות ועם הרבה אהבה. בימים ,)5 ' אלה נבנה בבית החולים חדר כושר ייעודי לעובדים (התמונה בעמ ואנחנו מקווים לעבור אליו בקרוב וליהנות מאימונים ממוזגים. שנה זה חתיכת חיים 20 באירוע מצומצם בהתאם להנחיות משרד הבריאות, שנערך בחודש 20 אוגוסט, הענקנו תעודה ושי הוקרה לעובדות ועובדים שמלאו להם – מזכירה רפואית מוסמכת במחלקת רוני אנדיבו שנות עבודה בכללית: ענת – מנהלת חשבונות במחלקת הנה"ח, אילנה כהן רשומות רפואיות, שושי בן – מזכירה רפואית מוסמכת בהנהלת בית החולים, בן שמחון דב – סגנית מנהלת הסיעוד, ורדה רחום – מזכירה בבית המרקחת, אבו קרן – אחות מוסמכת במחלקת ילדים, וינוס קמלסון – עובד אחזקה, נוטס – רופא ד"ר שבתאי טגר – אחות אחראית במחלקת נשים ויולדות, ו לברט מומחה ברפואת ילדים במרכז בריאות הילד.

- 12 -

חוויית המטופל

ממונה על פניות הציבור | ליבי ענת חפר מאת

פשוט לעשות טוב

המטופלת הצעירה שברחה שוב ושוב מהניתוח, והתרצתה רק בזכות ההכלה של הצוות. הקשיש שקיבל את התרופה למרות שבית המרקחת כבר נסגר. כל אותם עובדים שפונים אליי ומחפשים עוד דרך לעזור למטופל. מכתבי התודה המרגשים שמגיעים אלינו לפניות הציבור. לכל אלה יש מכנה משותף אחד: חמלה

לאחרונה נתבקשתי להיות מעורבת במקרה שלא רציתי להיות שותפה בו. לא נראה לי הגיוני להשתתף במשהו שאני לא מאמינה בו, זאת רק כדי שהצד השני ירגיש טוב יותר. ואז שיניתי את דעתי. כשחברות שאלו אותי מה גרם לי לשנות את דעתי, עניתי מייד: "מצאתי את החמלה שבי". מאז, המילה חמלה מנקרת לי בראש ואני חושבת שצריך לשים אותה על השולחן ולדבר עליה. אז מהי חמלה? חמלה, בהגדרתה המילונית, היא רגש המשלב רחמים, אהדה ורצון להגיש עזרה. חמלה היא היכולת להבין את צורכי המטופל מנקודת מבטו ולרצות להקל עליו, והיא שמובילה אותנו לעיתים קרובות לפעול למענו. ביוספטל ובמחוז אילת זה קורה הרבה. למשל, מטופלת כבת שלושים, שאמורה הייתה לעבור ניתוח, הגיעה מספר פעמים ובכל פעם סירבה לבצע את הפעולה בגלל חרדות קשות. הרופא המנתח וצוות הסיעוד במחלקה הבינו אותה, פעלו בצורה יוצאת דופן והשקיעו הרבה מאמצים כדי לתמוך, להרגיע ולהביא לכך שהיא תבצע לבסוף את הניתוח. זוהי חמלה, שהרי אפשר היה בעצם לסגור את העניין ב"לא רוצה? לא צריך". במקביל הייתי צריכה להתמודד מול טענות של האם, שכעסה שאנחנו "מסרבים לנתח את הילדה". מתברר שהבת לא אמרה לאימה שהיא פוחדת מהניתוח. וגם את זה עלינו לדעת להכיל. מעשה קטן-גדול

קירבה שעושה טוב. ד"ר טובה ארד, מנהלת המחלקה הפנימית, עם מטופלת

לחמלה יש קשר ישיר לחוויית המטופל ולאיכות הטיפול. מכתבי התודה שאנחנו מקבלים מהמטופלים מציינים לרוב הקשבה, עזרה, תמיכה ועשייה מעבר לנדרש, שהרי הטיפול בחולה אינו רק "עניין טכני" והוא חייב להתקיים בסביבה של

מערכת רגשית תומכת. פעמים רבות מתקשרים אלי עובדים ושואלים איך ניתן לעזור למטופל בנושא שאינו קשור לתחום עבודתם, וברור לי שזה נעשה מתוך רגש אמיתי של חמלה נטו. אני עובדת בבית החולים מעל לעשרים שנה, ובמשך כל

חמלה היא רגש המשלב רחמים, אהדה ורצון להגיש עזרה. במערכת הבריאות זו היכולת להבין את צורכי המטופל מנקודת מבטו ולרצות להקל עליו, ולכן מובילה גם לפעול למענו

הזמן הזה הייתי ואני עדיין עדה לצורות טיפול ושירות יוצאות דופן במידת החמלה שמגלה הצוות כלפי המטופלים.

לאחרונה קיבלתי מכתב תודה מאדם בן שמונים, אורח באילת, שפנה לסופרפארם לרכוש תרופה ששכח להביא איתו. הרוקח בסופרפארם הפנה אותו לבית המרקחת אצלנו. הוא

הגיע בשעה שבע בערב, בית המרקחת בדיוק נסגר. בעודו עומד בחוץ אובד עצות, ראה אותו רוקח שיצא מבית המרקחת. הרוקח הקשיב לבעיה, הכניס את האיש פנימה ונתן לו את התרופה. תקראו לזה שירות יוצא דופן, אני קוראת לזה חמלה. לכאורה מעשה קטן, אבל הוא משמעותי ולכן זהו בעצם מעשה גדול. טוב לשני הצדדים אנו, כאנשי הצוות, חווים במהלך העבודה מצבי חולי וסבל של המטופלים. העבודה כיום אינטנסיבית ולחוצה בהרבה מאשר בעבר, הזמן המוקדש לכל מטופל התקצר, ועם זאת אנחנו רוצים לתת לו את הטיפול האיכותי ביותר שניתן. כל זה גורם לרבים במערכת הבריאות לשחיקה בעבודה, ומן הסתם גם רגש החמלה מתקהה עם הזמן. כדי להימנע מכך, גם אנו זקוקים למערכת תומכת ולמשאבים נוספים שיעזרו לנו לפתח את החוסן

הנפשי ולהיות קשובים לעצמנו ולמטופלים. אבל בואו לא נשכח, שהרבה נמצא בידיים שלנו ותלוי רק בנו. חמלה היא ערך שראוי שיהיה תמיד מול עינינו, ויש לה ערך מוסף: היא מעוררת רגשות חיוביים אצל שני הצדדים, וכמו שאומרים: כשאתה עושה טוב – אתה מרגיש טוב.

- 13 -

TEAM אילת

מעבדות יוספטל | סימונה סולומון שאואט מאת

מפגשים מהסוג הפולשני

בחדר הניתוח, בבדיקות לא נעימות, על כיסא הגינקולוג - טיפולים שעלולים להביך את המטופלים מתרחשים בכל רגע ובכל בית חולים. אבל מה קורה בעיר קטנה כאילת, שבה בלילה הראשון לאחר שהתאוששת מניתוח אתה יכול לפגוש בפאב או במועדון את הצוות שניתח אותך? מה עושים עם המבוכה, ועד כמה התרגלו הצדדים למפגשים מהסוג הזה? יצאנו לבדוק

"אתמול הייתי בניתוחון ביוספטל, פעם ראשונה שלי", מספרת א', תושבת אילת*, "בחדר ניתוח פתאום אני רואה אח שאני מכירה מהעיר. נחנקתי. חשבתי לעצמי – וואי וואי, הוא יראה אותי ככה רדומה, בחלוק, איזה בושות. כמעט ביטלתי". ש' היא אילתית שממתינה לגרידה אבחנתית ומשתפת בחששות שלה: "גם ככה אני מתה מפחד, ועוד לא חשבתי על הקטע האינטימי, איך מסתכלים לרופא או לאח בעיניים אם אני פוגשת אותם בעיר? פדיחה". פעם שלישית גלידה באילת כמו באילת, החוקים שונים. הקלפים נטרפים מהר, והמציאות מכתיבה לנו סוג של אינטימיות כפויה – לטוב ולרע. אז נכון, את באמת עלולה להיתקל בגינקולוג שלך בסופר, אבל מצד שני, יש לך נגישות רבה יותר למטפלים, או כמו שאומרת ג': "אני כבר התרגלתי, יש ברירה? הרי לא אסע בשביל פרוצדורה קטנה לצפון. אז מתגברים על הבושה, פעם ראשונה מביך, פעם שנייה – פחות, פעם שלישית, גלידה... סתם... האמת היא שנוצר קשר טוב עם הצוות, כך שקל לחוש בנוח, ולפעמים אתה פוגש את מי שטיפל בך, מחייך, אומר שלום ואפילו שואל שאלות. האמיני לי, שהרבה יותר קל להתגבר על הבושה מאשר להתחיל לכתת רגליים בצפון, ועוד עכשיו עם הקורונה, ברוך השם שאפשר לקבל טיפולים כאן אצלנו. קראתי בפייסבוק על שירותים רפואיים חדשים ביוספטל ועוד כמה בדרך, כך שזה רק לטובה". בעלה של ג' מצטרף לשיחה ואומר: "זה באמת לא משנה מכיר-לא-מכיר, העיקר שמקבלים טיפול טוב. אין כאן מקום לבושה". היכרות כערך מוסף איך נקודה רגישה כזאת נראית מהצד השני – בעיני הצוות המטפל? אני פונה בשאלה הזאת אל רופא ותיק ביוספטל. "המיקרוקוסמוס הזה ששמו אילת,

"לפעמים אתה נחשף למקרים קשים, וממש לא חושב על מה יהיה אם מחר יראו אותי בקולנוע. זה ממש לא האישיו. מחר יום חדש"

חדש. בפן האישי שלי יש משהו מאוד יפה בהיכרות. למשל, מי שמאושפז זמן רב – אתה מכיר את המשפחה שלו, הופך להיות האוזן הקשבת, התמיכה, אוהבים אותך וזה מדהים, זה לא משהו שקל לייצר בבתי חולים גדולים או במרפאות המוניות. ההיכרות היא באמת דבר מיוחד בעיר הזו". כמו משפחה גדולה לסיום אני מחליפה כמה מילים עם אחת המיילדות שלנו בבית החולים. "וואו, כל כך כיף שזה בית חולים קטן", היא אומרת בחיוך גדול, "אצלנו כולן מכירות את כולן, האימא יולדת, אחרי כמה שנים הבת שלה יולדת, וכך אנחנו נחשפות לשושלות שלמות וזה מרגש, הולכים לאירועים שלהן, מתרגשים איתן, עבור שני הצדדים זה כמו משפחה אחת גדולה". אני יוצאת מכל השיחות הללו עם תחושה שהרקמה האנושית המיוחדת הזאת, בעיר השמש הנצחית הקטנטנה שלנו, רק מנגישה את הטיפול, טובה לבריאות, והיא פשוט חלק מהדבר הזה שנקרא "להיות אילתי". * השמות המלאים שמורים במערכת

הפריפריאליות והריחוק, יוצרים איזו קירבה למטופלים", הוא אומר. "אז נכון, יש תמיד את המבוכה, בעיקר בהתחלה, הרי זה כמו לקפוץ למים בפעם הראשונה. מצד שני הקשר המקצועי מאוד חזק, אתה מכיר את המטופלים ומרגיש מחויב לייצר סביבה בטוחה עבורם. רופא זה רופא זה רופא, לא משנה פריפריה או לא, לא משנה מבוכה או לא, אנו כאן כדי לתת מענה מקצועי רפואי לכל אחד ואחת, ובעיר ספר כמו אילת יש את הערך המוסף של היכרות אישית שהוא לא פחות חשוב מהטיפול עצמו". אוהבים שזה מדהים נ', איש צוות מאחת המחלקות, חולף על פנינו, ואני עוצרת אותו לרגע כדי לשמוע את דעתו בנושא. "כשאתה לובש את מדי בית החולים אתה פרסונה אחרת. אתה מחויב למקצועיות ולמתן עזרה, כמו חייל במדים, אתה צריך להצדיק את המדים הללו. אתה נחשף להמון מקרים, חלקם קשים, וממש לא חושב על מה יהיה אם מחר יראו אותי בקולנוע, זה ממש לא האישיו. אתה מטפל בכולם בצורה שווה, מה שהיה היה ולמחרת יום

- 14 -

זמן של פנאי

מנהלת אדמיניסטרטיבית מרפאת הוכמן | רחל אלקיים מאת

אז מה אתם עושים אחרי העבודה?

ְעוֹת ׁ ֵית בִּש ׂ תַּחְבִּיב הוּא פְּעִילוּת הַנַּעֲש " ִיָּתָהּ. ׂ הַפְּנַאי מִתּוֹךְ רָצוֹן וַהֲנָאָה מֵעֲש . " ָה לְמַטְּרוֹתרֶוַח ׂ הַתַּחְבִּיב לֹא נַעֲש (מילון עברי-עברי מילוג)

רובנו מקיצים כל בוקר ונשאבים ישר למרוץ החיים האינטנסיבי: עבודה, תשלומים, ילדים, הורים, חובות, ודאגות – מטלות שסוחטות מאיתנו המון אנרגיה. גם מי שהתברכו בעבודה מאתגרת ומספקת, עדיין יקטלגו אותה תחת ההכרח להביא פרנסה. היכן נמצא אותו פקטור האישי שלנו, אשר מזרים בנו חיות ועונג, מרווח את הנפש X מקדם הנאה, ה- והשרירים המכווצים ומעניק לנו את הקלילות לנתר מעל מכשולים ולנפץ את השגרה? האנשים שריאיינתי

בכתבה זו מצאו את הדרך, עם תחביבים מיוחדים שממלאים אותם הנאה וסיפוק.

ד"ר אולג שפירו: רופא על הקרח

ד"ר אולג שפירו הוא רופא מרדים ביוספטל, נשוי למרינה, עו"ס בבית החולים, אב לשלושה וסב לשישה. ושימו לב: הוא גם אלוף ישראל בהחלקה על הקרח בקטגוריית הגיל שלו. למרות , את אהבתו 33 שעלה לארץ בגיל הגדולה לספורט החורפי לא רכש במולדתו רוסיה אלא דווקא כאן בעירנו הדרומית. "בילדותי החלקתי מעט, והעיסוק הזה לא תפס מקום מרכזי בחיי", הוא מספר, "המפנה התרחש רק כשנתקלתי בשלט המודיע על הקמת האייסמול. אשתי ואני נרשמנו לחוג ההחלקה החדש בתור מתחילים, כי לא התאמנו שנים רבות. אבל החלקה דומה לרכיבה על אופניים, מי שלמד פעם לא שוכח". ד"ר שפירו נדבק מייד בחיידק ההחלקה ועד מהרה הצליח לבצע תרגילים מורכבים עם כוריאוגרפיה ומוסיקה. הביצועים המרהיבים האלה

הביאו אותו פעמיים למקום הראשון בתחרויות ולתואר אלוף ישראל לגילו. "החלקה על קרח מגלמת בתוכה חדר כושר שלם – אין איבר בגוף שלא משתתף", הוא מספר, "רגליים, ידיים, בטן, שמירה על איזון, גמישות, יכולת ריכוז והתמקדות. בזמן התרגול אתה מלא אדרנלין, נעלי ההחלקה הופכות להמשך טבעי של כף הרגל. וגם אם נופלים, צריך לדעת ליפול בטכניקה הנכונה". כדי לשמור על כושר הוא מתאמן שלוש פעמים בשבוע, ומי שרוצה לחזות בביצועיו יכול להגיע לאייסמול בשעות הערב. לשאלתי, עד מתי נוכל לחזות בך על משטח ההחלקה, הדוקטור מפנה אותי לסרטון ביוטיוב. רואים בו סבתא בת תשעים שמחליקה על הקרח והולכת לעולמה מאושרת באמצע פירואט. "לא צריך להגיד יותר", הוא מחייך חיוך קטן מתחת לשפם.

עלה מרוסיה ומצא את הקרח באילת

נדב גלעד: מותח את החבל

התחביב השני נמצא דרך קבע בתא המטען של מכוניתו. זו רצועת מטר, שאיתה 25 באורך SLACKLINE ה- הוא יוצא לחיק הטבע לפחות פעמיים בשבוע. נדב מותח את החבל בין שני עצים או בין שני סלעים על החוף, צועד עליו ומבצע תרגילים שדורשים יכולת ריכוז ואיזון עמוקה, שלא לדבר על כל השרירים המשתתפים בחגיגה. נדב מספר שאת לומדים בתרגול עצמי SLACKLINE ה- שדורש התמדה. ואכן, בזכות העקשנות שלו הוא מבצע תרגילים מאתגרים ומרשימים. יחד עם שותף ללימודים, נדב פרסם מאמר במסגרת עבודת הסמינריון, – מי SLACKLINE בנושא פילאטיס מול מחזק יותר את שרירי הליבה וטוב יותר לשיווי משקל ויציבות. ריכוז, תרגול, מיומנות, דיוק: הנה לכם הקשר בין ננו-לגו, ופיזיותרפיה. SLACKLINE

נדב גלעד הוא פיזיותרפיסט בבית הוכמן ומתמחה בטיפול בוורטיגו. נדב הגיע לאילת מהיישוב גבעת אלה בעמק יזרעאל, והביא איתו שני תחביבים מגניבים: בנייה בננו-לגו, ואימון בשיווי . מה SLACKLINE משקל על רצועת הקשר ביניהם? האישיות המיוחדת של נדב – מקצוען בנשמתו, אדם של ניגודים, מטפל נערץ, איש אשכולות (וגם רווק מבוקש). ננו-לגו הוא לגו זעיר שחלקיו קטנים מציפורן אנושית. ניתן לבנות בו אינסוף דגמים, כל אחד בן אלפי חלקים. נדב בנה כך את הטאג' מאהל, מגדל פיזה, הבית הלבן, דינוזאור ועוד. הרכבת דגם לוקחת יום שלם, ובמהלכה נדב מתחבר למוסיקה טובה ומתמכר לחיפוש אחר החלקיק החסר. "ההרכבה נותנת לי שקט ורוגע, זמן למחשבות ולהתכווננות", הוא אומר.

שילוב של שני תחביבים: ננו-לגו והליכה על חבל

- 15 -

הפנים היפות של יוספטל ומרחב אילת

בית חולים וקהילה

יחד במרחב אחד!

*בחלק מהתמונות המסכות הוסרו רק לצורך הצילום