מגזין 30 שנה לוולפסון

לוח מוּדעוּת

שנה 30 לוולפסון

כשלקחנו על עצמנו, חברי מערכת העיתון, את 30- משימת כתיבת הגיליון לרגל יום ההולדת ה של בית החולים, הפכנו להיסטוריונים לתקופה. נתבקשנו לשלוף חומר הקשור להיסטוריה של בית החולים ולאירועים משמעותיים בחיי הארגון - מחקרים פורצי דרך, תמונות, פעילויות, סיפורים ייחודיים, אנשים... בקיצור, להעלות זיכרונות מהארכיון הארגוני. ארגון, מערכת שירותי בריאות - אלו הם מושגים מופשטים. הארגון הוא האנשים. המערכת היא אנשים. אנחנו הארגון. אנחנו בית החולים. אנחנו הזיכרונות. והזיכרון שלנו קשור בזיכרונות של אנשים נוספים, מקבלי השירות שאנו מגישים. אז מה כותבים ומה לא? מה משמעותי ומה לא? איך ניזכר? לפי שנים? לפי אנשים? מה נגרום לאנשים לזכור? ואיך יזכרו אותנו? איך מקטלגים זיכרונות? והאם יש תיעוד? אני נזכרת שמישהו פעם אמר לי, שמה שנעשה אבל לא תועד כאילו לא היה. לי, לדוגמה, יש זיכרון סלקטיבי. אני זוכרת רק מה שאני רוצה לזכור, והשאר נמחק. אני זוכרת דברים שלוו בתחושה נעימה, שלוו בטעמים, בריחות, ובעיקר אני זוכרת בתמונות, עם מנגינת הרגש שמלווה ברקע. את חשבון הנפש עם הזיכרונות הרעים אני שומרת לעצמי במגירה אחרת, מפנימה וזוכרת לקחים. גיליתי שהפירוש שלי לאירועים החרותים בזיכרון הוא מאוד סובייקטיבי. אפילו כשיש אנשים השותפים באותו האירוע, כל אחד זוכר משהו אחר ולכל אחד המשמעות שונה. אם כך, באירועים של הסיפור שלנו

מאת רינת הירש

קונפליקטים, מי צודק? הרי כל אחד זוכר את האירוע מזווית ראייה שלו, וכולם צודקים. אז מהי היסטוריה? לא יותר מאשר גירסתו של ההיסטוריון לאירועים, והוא לא בהכרח היה שם... שימו לב איך המילה היסטוריה באנגלית, , נשמעת כמו "הסיפור שלו". HYSTORY . אז כל אחד והסיפור שלו, HIS STORY וחלק מהם ניסינו להציג כאן בגיליון. כדאי לנו לייצר מאזן חיובי לטובת הזיכרונות הנעימים שנוכל לצרוב בדיסק הקשיח שלנו במוח, נקדד אותם כראוי, נאחסן במגירה המתאימה ונשלוף כשנרצה להישען על "הימים הטובים" ולעורר השראה בנו ובסובבים אותנו. ואיך אפשר בלי כמה מילים על גיל שלושים: אצלנו, בני האדם, זהו גיל מיוחד עם קצת ניסיון חיים מאחור והרבה שאיפות לעתיד. בגיל הזה אנו כבר בוגרים, אבל לא כולנו כבר יודעים מה אנו באמת רוצים לעשות "כשנהיה גדולים". יש כאלה שמחכים שהחיים יחליטו בשבילם. שלושה סוגים של בני אדם יש בעולם: אלה שגורמים לדברים להתרחש, אלה שמתבוננים במה שמתרחש ואלה שתוהים מה התרחש. בואו ונהיה האנשים שגורמים לדברים להתרחש, אלה שעליהם ידברו כשירצו להיזכר בדברים הטובים .21- שקרו כאן בעשורים הראשונים של המאה ה

ואל תשכחו: האתמול הוא היסטוריה. המחר אינו ידוע. היום הוא מתנה. לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה . Present שנה אזרחית נהדרת, רינת History

מנהלי המרכז הרפואי וולפסון: 1985-1977 ד"ר משה קורדובה ז"ל 1989-1985 ד"ר אמנון שחר 1993-1989 ד"ר יהושע וייסבורט 2006-1993 ד"ר משה משיח -2006 ד"ר יצחק ברלוביץ מובילי הדרך

בזכותם: סר אייזיק ורעייתו אדית

: מנהלות הסיעוד בבית החולים

1989-1980 1993-1989 1998-1994

גניה לבני

נעמי בן יעקב שרה אביב לידיה ריחני

-1998

המנהלים האדמיניסטרטיביים:

המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון הוקם בסיועה הנדיב של משפחת וולפסון, ונקרא על שם הליידי אדית וולפסון, רעייתו של סר אייזיק. ), איש עסקים 1991-1897( סר אייזיק וולפסון את קרן 1955- ופילנתרופ יהודי-בריטי, יסד ב וולפסון - קרן משפחתית לתמיכה במטרות ראויות בתחומי בריאות, חינוך ומדע בבריטניה, במדינות חבר העמים הבריטי ובישראל. לאורך השנים תרם סר אייזיק מיליוני ליש"ט למוסדות בישראל, בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה העניקה לו מלכת אנגליה 1962- ולבתי חולים. ב

תואר אביר כהוקרה על תרומתו לחברה. ליידי אדית ספקטרמן וולפסון נולדה בלונדון. היא התחנכה על ברכי מסורת ארוכה של התנדבות והמשיכה בכך בבגרותה, כאשר שימשה כנשיאת "אמונה" וכסגנית נשיא של . היא פעלה ללא JEWISH WELFARE BOARD ה- לאות למען ילדים, במיוחד אלו בישראל, ואף שימשה כיושבת ראש משותפת וכנשיאה של התאחדות הסיוע לעליית הנוער. זכרה של אדית וולפסון חקוק לעד בדמות המרכז הרפואי וולפסון, הנושא את שמה.

1993-1980 1995-1993 2001-1995

אלי אשל

משה גל (מ"מ) דורית גינזבורג שלום נויפלד

-2001

מנהלות בית הספר לסיעוד וולפסון: 1984-1976 חסיה גור אריה 1989-1984 ד"ר שושנה ריב"א 2008-1989 ד"ר שושנה גולדברג -2008 סימה אזולאי

שלנו העיתון

ידיעות: • צילומים: ברק נונא עריכה, עיצוב • דבורה שרר שריג רעיונות והפקה:

חברי המערכת: ד"ר יצחק ברלוביץ, ד"ר עוזי רביב, ד"ר אמיר טנאי, ד"ר אלי יצחק, אסתר שלום, אהובה פרידמן, סימה אורן, קלמן גרנק, מרק גלברג, רינת הירש, פנינה ארד, דליה המאירי, שירלי קרמר, אסתי אהרוני, שושי פרידמן, דבורה שרר

10 ' גיליון מס 2011 ינואר שבט תשע"א

המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון

director@wolfson.health.gov.il לתגובות והעברת חומרים: תודה למשפחותיהם של ד"ר חיים איזק, פרופ' צבי מרכוס, פרופ' יחזקאל קישון, ד"ר זוסר, פרופ' פריד, צבי שפירא, לאה חובל, משה פלסטיאן ואוטו גרינהוט שאיפשרו לנו להשתמש בתמונות תודה לארכיון "מעריב" על שהקנה לנו גישה לחומר היסטורי רב-ערך • תודה מיוחדת לד"ר יהודה רוט ורעייתו על איסוף התמונות והקמת הארכיון הדיגיטלי • מאלבומיהם האישיים

3