מגזין מדבריא מיוחד - 55 שנה ליוספטל ולמרחב אילת

שנה ליוספטל 55 ולמרחב אילת

2023 דצמבר | גיליון חגיגי |

מגזין

שנה ליוספטל ולמרחב אילת 55 ההיסטוריה של בית החולים יוספטל ושירותי בריאות כללית בעיר אילת

לפי ציר זמן, בהסתמך על קטעי עיתונות ופרסומים בתקשורת MyHeritage חלק מהתמונות הישנות נצבעו במערכת צביעת תמונות של

התוכן 1967–1949 9 טרום יוספטל 1969–1968 12 1979–1970 14 1989–1980 19 העשור השני 1999–1990 22 2009–2000 25 2019–2010 28 2023–2020 32 הפנים לעתיד

בית חולים נולד

העשור הראשון

העשור השלישי

העשור הרביעי

העשור החמישי

שמוליק תגר - ארכיון באדיבות צילומים: | שריג רעיונות עיצוב והפקה: | אורן שריג תחקיר ועריכה: | יהודית קרנר מפיקה ועורכת: | YehuditK@clalit.org.il לתגובות: | – אוסף פרטי; ארכיון בית החולים יוספטל; דוברות יוספטל והמחוז אילת עירי; רוני מזרחי טל"ח | התוכן מבוסס על דיווחים בעיתונות לאורך התקופה ועל ראיונות עם ותיקי יוספטל – רשימת המקורות שמורה במערכת

2023 דצמבר | גיליון היסטורי מיוחד

2

1967–1949 | השנים שלפני יוספטל 2023 - 1968 | עושים היסטוריה

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

בית החולים יוספטל בימים הראשונים

גיורא יוספטל (מימין) עם גולדה מאיר ודוד בן גוריון

מיוזמי הקמת בית החולים

). בשנות 2017–1928 ( פרופ' חיים דורון היה המנהל הרפואי המחוזי של 60 ה- התמנה 1968 קופת חולים בנגב וב ליו"ר האגף הרפואי במרכז קופ"ח. –1976 בתפקידיו אלה, וכיו"ר כללית ( ) קידם ופיתח מאוד את הרפואה 1988 בדרום הארץ ובאילת. ). מנהל 2008–1917 ( ראובן קליגלר מחוז הנגב של קופת חולים כללית . היה ממייסדי בתי 1971–1952 בשנים החולים סורוקה בבאר שבע ויוספטל באילת, והקים מרפאות ברחבי הנגב והערבה.

). מבכירי 1962–1912 ( גיורא יוספטל הסוכנות היהודית, מזכיר מפא"י ושר , 50 בממשלת ישראל. בשנות ה כשר העבודה וכשר השיכון והפיתוח, תרם רבות לפיתוחה של אילת והיה מהגורמים שדחפו את הקמת בית החולים, שנקרא על שמו. ). מחלוצי 1972–1903 ( משה סורוקה הרפואה הציבורית בישראל, היה מנכ"ל קופת חולים כללית בשנות ואחראי להקמתם של כמה 50 ה מוסדות בריאות מרכזיים. קידם את הקמת בית החולים באילת והיה מעורב בהחלטות על מימונו, תכנונו והקמתו

). ראש 1985–1926 ( יוסף (יוסקה) לוי העיר השני של אילת. בתקופת כהונתו ) דאג לצמיחה ולפיתוח 1967–1959( של העיר ופעל לקידום הקמתו של בית החולים באילת. ). ראש עיריית 1984–1921 ( אשר אזר . בתקופת 1973 ועד 1967 אילת מ כהונתו הוקם בית החולים באילת. אשתו חווה הקימה את ארגון יע"ל (יד עזר לחולה) שליד יוספטל.

משה סורוקה, מיוזמי הקמת בית החולים באילת

חזון בית החולים והמרחב

חזון בית החולים יוספטל הוא להיות "עוגן רפואי" לתושבי אילת והערבה, לתיירים ולמבקרים בעיר, למטיילים בדרום ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון המשרתים באזור, במטרה להעניק להם שירותי בריאות רחבים ואיכותיים חרף הריחוק מהמרכז. עובדי המרחב בבית החולים ובמרפאות הקהילה יפעלו תוך שילוב כוחות ובשיתוף פעולה מרבי להבטחת הרצף הטיפולי. הצוות יפעל ככל הניתן להשגת אמון המטופלים וזאת בזכות מקצועיות, מסירות ומתן יחס אישי. מרחב יוספטל-אילת יהווה עבור עובדיו מקור גאווה ושביעות רצון ויעודד התפתחות אישית ומקצועית.

3

דור המייסדים של יוספטל והמחוז

הרופאים הראשונים באילת - בבית החולים ובקהילה

מנהלים אדמיניסטרטיביים

כרופא צבאי, והיה הרופא הראשון בה. כיהן כמנהל 1951 ). הגיע לאילת ב- 2017–1926 ( ד"ר אדוארד חרדון . 2011 . עבד כרופא באילת עד 1987–1977 הרפואי ביוספטל בשנים

) 1979–1968 ( רוני מזרחי ) 1987–1979 ( אהרון ליבנה ) 1995–1987( משה (מוצי) שלום

כרופא הקהילה הראשון. במשך כמה שנים היה רופא 1954 ). הגיע לאילת ב- 1982–1924 ( ד"ר רפאל קונפינו קופ"ח הקבוע היחיד באילת, יחד עם אשתו שהייתה רופאת ילדים.

) 1997–1995 ( חיים טלבי ) 2013–1997 ( לילך לוי ) 2020–2013 ( דורון וינברגר )– 2020 ( שושי ברדריאן

והתגורר בה עד למותו. רופא קהילה נערץ באילת, 1958 ). הגיע לאילת ב- 2012–1916 ( ד"ר רג'ינלד מוריס מנהל בית החולים הראשון בעיר (זוטא) וראש לשכת הבריאות באילת.

יועד לתפקיד המנהל הרפואי הראשון, אולם בשל עיכוב חזרתו מאתיופיה, שם ניהל ד"ר אברהם ניסימוב. בית חולים ממשלתי והיה רופאו של הקיסר היילה סלאסי, מילא את התפקיד זמן קצר ולאחר מכן היה ממלא מקום המנהל.

–), המנהל האדמיניסטרטיבי הראשון 1932 ( רוני מזרחי של בית החולים והמחוז ומנהל סניף קופת חולים כללית , ליווה את הקמת בית 1958 באילת. הגיע לאילת בשנת . 1979 ועד ל- 1968 החולים וניהל אותו החל מפתיחתו ב בשנים הראשונות, בהיעדר מנהל רפואי קבוע לבית החולים, שימש רוני בפועל כמנהל כללי, שכן באותם ימים הגיעו רופאים מבתי חולים אחרים (בעיקר קפלן וסורוקה) לתקופות קצרות לשמש כמנהלים רפואיים

). המנהל הרפואי הראשון של יוספטל. נקרא מבי"ח קפלן, שם כיהן כמנהל 2005–1912 ( ד"ר בצלאל נאור בית החולים, למלא את התפקיד באילת באופן זמני עד להגעת ד"ר ניסימוב מאתיופיה, ובמשך כחצי שנה ניהל במקביל את שני המוסדות. לאחר מכן המשיך במשך שנים לעבוד ביוספטל כשהוא מחלק את השבוע בין אילת לבין ניהול מחלקה פנימית בקפלן.

). מראשוני המנתחים והמרדימים באילת. מנהל המחלקה המשולבת לכירורגיה 1994–1924 ( ד"ר מרדכי סולם ואורתופדיה ביוספטל בשנותיו הראשונות.

). מראשוני הרופאים ביוספטל. מנהל מחלקת נשים ויולדות. הגיע לאילת 1999–1922 ( ד"ר יוסף טימיאנקר היה המנהל הרפואי של בית החולים. 1971–1970 מבית החולים סורוקה בבאר שבע, ובשנים

מנהלות סיעוד ביוספטל ומרחב אילת

, מנהל מחלקת הילדים ומייסד 1977–1971 –). המנהל הרפואי של יוספטל בשנים 1937 ( ד"ר אריה רייסין הפגייה ביוספטל. קודם לכן עבד בבי"ח קפלן והיה רופא קהילה בשדה בוקר, שם טיפל בדוד בן גוריון וברעייתו . 1987 פולה. עבד באילת כרופא ילדים עד

(*ביוספטל בלבד) 1996–1968 ציפורה שאולסקי (*בקהילה בלבד) 1996–1972 לילית טפר 2008–1997 עדי רמות

). מנהל מחלקת היולדות והנשים ביוספטל במשך כעשרים שנה. 1992–1933 ( ד"ר פרננדו ברקובסקי

2014–2008 מירי גבריאלי 2022–2014 חבצלת קדם – 2022 לורן סבירסקי

עבר מיוספטל לבית החולים 1971 –). המנהל הראשון של מחלקת הילדים באילת. ב- 1929 ( ד"ר אריה מצקר בילינסון, והיה חלוץ רפואת עור ילדים בישראל.

מנהלים רפואיים

1969–1968 ד"ר בצלאל נאור 1970 ד"ר אברהם ניסימוב 1971–1970 ד"ר יוסף טימיאנקר 1977–1971 ד"ר אריה רייסין 1987–1977 ן ד"ר אדוארד חרדו 1990–1988 ד"ר חיים שוהם 1993–1990 ד"ר עידו אולשה 2005–1993 ד"ר צביקה אפשטיין 2008–2005 פרופ' יוחנן פייזר 2015–2008 ד"ר אבי גולדברג 2019–2015 ' ד"ר אלדר ברקוביץ 2023 - 2019 אושר ד"ר רויטל בר - 2023 ד"ר יפה אשור 

4

2023 - 1968 | עושים היסטוריה

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

דור המייסדים

1959 ד"ר אדי חרדון מטפל בילד במרפאה באילת,

60 בית החולים בבנייה, אמצע שנות ה-

רוני מזרחי, המנהל האדמיניסטרטיבי הראשון, ליד 1968 השלט החדש,

70 אסיפת עובדים ביוספטל, אמצע שנות ה

1969 עיתון קופ"ח כללית במלאת שנה ליוספטל,

ד"ר אריה רייסין (מימין) 70 עם רוני מזרחי, תחילת שנות ה-

5

ברכות למרכז רפואי יוספטל ולמרחב אילת

6

2023 - 1968 | יוספטל ומרחב אילת

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

ברכת מנכ”ל כללית

והתחלנו בבניית בניין חדש וממוגן, שיכלול ארבעה חדרי ניתוח חדישים, אחד מהם עמדות דיאליזה. 22 היברידי, שלושה חדרי לידה ו החזון ברור: אילת ראויה לרפואה איכותית וזמינה. , בטקס ההקמה של קיבוץ יטבתה, בן גוריון עלה לנאום את הנאום הקצר 1957 בשנת . "תעזו, תתמידו, תצליחו" ביותר בתולדותיו, שהסתיים במילים: שלוש המילים האלה הפכו עם השנים לאחד הסמלים של ההתיישבות בערבה. אני גאה ונרגש לראות אתכם, הצוותים ביוספטל, במרפאות ובהנהלת המרחב – מעזים, מתמידים, מצליחים. תודה מעומק הלב על כך שאתם מגשימים חזון, הופכים חלומות למציאות, ועושים עבודה שהיא שליחּות אמיתית. באיחולי הצלחה רבה אלי כהן מנכ"ל כללית

קוראות וקוראים יקרים, שנים להקמתו, ועבורנו בכללית זהו אירוע מרגש ביותר. 55 יוספטל חוגג , בתמיכת המדינה, הקימה כללית את בית החולים יוספטל - 1968 בשנת בית החולים היחיד באילת ובערבה, אשר משחר הקמתו היווה רשת ביטחון רפואית חיונית עבור תושבי האזור. הצוותים המסורים בבית החולים ובמרפאות בעיר מעניקים מעטפת רפואית לעשרות אלפי תושבי אילת והערבה, תיירים, מטיילים וחיילי צה"ל המשרתים באזור. לכן יוספטל הוא בית חולים בעל משמעות אסטרטגית – נכס לאומי. כללית משקיעה משאבים אדירים בפיתוח שירותי הבריאות והרפואה בעיר. בשנים האחרונות, בהובלתה של ד"ר רויטל בר אושר יחד עם הצוותים המופלאים בבית החולים ובמרפאות, אנו עדים לתנופת פיתוח: יותר מומחים, יותר שירותים, קפיצת מדרגה בתשתיות, בציוד, באיכות השירות והרפואה. רק לאחרונה השקנו את המבנה החדש לרפואה יועצת עם מגוון שירותים מתקדמים

ברכת סמנכ”לית חטיבת בתי החולים בכללית

ברכת מנהלת המרכז הרפואי יוספטל ומרחב אילת עובדות ועובדים יקרים, לפני כחודש נכנסתי לתפקידי כמנהלת בית החולים יוספטל ומרחב אילת. בזמן הקצר הזה הצלחתי להבין את חשיבות השירות הרפואי שאתם נותנים באזור המרוחק. באוקטובר 7 לאחר השבת השחורה של ה- , הצטרפו לאזור עשרות אלפי מפונים 2023 ומתפנים, ואתם המשכתם לתת שירות רפואי איכותי ומסור כפי שעשיתם מאז ומעולם ואף מעבר לזה.

שנה להקמת המרכז הרפואי יוספטל, אני שמחה לברך את צוותי 55 לרגל הרפואה ועובדי בית החולים. המרכז הרפואי יוספטל מעניק מענה רפואי יוצא דופן כמרכז רפואי לאומי יחיד במרחב גיאוגרפי גדול ומרוחק מאוד ממרכז הארץ. המענה הרפואי ניתן לעשרות אלפי תושבי האזור אך גם להיקף עצום של מבקרים ותיירים בעיר. עליו להיות נכון ומוכן למתן מענה רפואי בשגרה אך יש לו חשיבות רבה במתן מענה הולם בשעת חירום, מאחר ובאזור כולו אין עוד בית חולים. בשנים האחרונות הושקעו במרכז הרפואי משאבים רבים בפיתוח שירותים חדשים, בבינוי נרחב וברכש בטכנולוגיות רפואיות, והוא משנה את פניו והופך למרכז רפואי פעיל, המבורך בתחומי שירות מגוונים, המאפשרים מתן מענה רפואי מקצועי, מותאם והולם לתושבי המקום ולכל אלו הפוקדים בהמוניהם את האזור. תוכניות הפיתוח של בית החולים כבר נראות בשטח ובראשן הקמת בניין מרפאות מפואר, הכולל גם מכון גסטרו חדיש. לאחרונה הנחנו את אבן הפינה להקמת בניין חדש נוסף בו ישכנו חדרי ניתוח חדישים, חדרי לידה ומתחם דיאליזה. במקביל אנו מקדמים הבאת כוח אדם איכותי ומקצועי למרכז הרפואי ממרכז הארץ. מטרת העל שלנו בכללית היא להוביל במתן שירות רפואי איכותי, זמין, יוזם, חדשני ואנושי לכל מטופל בכל עת ובכל מקום, ואנו פועלים להגשמתה של מטרה חשובה זו, וביתר שאת בדרום הארץ. בברכה ד"ר אורלי ווינשטין סמנכ"לית, ראש חטיבת בתי חולים

אני גאה לעמוד בראש קבוצה איכותית ומיוחדת, ומאושרת להצטרף למשפחת עובדי יוספטל ומחוז אילת של כללית.

אני מקווה שנצליח ביחד לקדם את שירותי הרפואה בעיר, להקים את הבניין החדש של בית החולים, לפתח עוד את שירותי הקהילה ולהמשיך להיות מרכיב משמעותי ומוביל בפיתוח הרפואה בעיר אילת ובחבל אילות.

באיחולי הצלחה ופריחה ד"ר יפה אשור מנהלת מרכז רפואי יוספטל ומרחב אילת

ברכת יו”ר ועד העובדים

ברכת יו”ר ועד הרופאים

רופאים יקרים, צוות סיעודי ומינהלי, להקמת 55 אני שמח לברך אתכם בשם ועד הרופאים לרגל אירוע שנת ה בי"ח יוספטל. כבר עם הקמתה של העיר אילת הונחו היסודות לשירותי הרפואה בעיר. מאז היווסדו יוספטל הוא בית חולים ראשוני ומיוחד, הנמצא במיקום אסטרטגי ומרוחק ומספק שירותי רפואה בשגרה ובחירום (בשיתוף פעולה מלא עם הרפואה בקהילה על מגוון תחומיה), לאוכלוסייה מגוונת וגדולה. בשנים האחרונות אנחנו חווים שינויים ושיפורים הן בתחום הרפואי והן בתחום הרכש והבינוי. השינויים מורגשים בעבודה היום-יומית וכוללים הנגשת שירותי רפואה ואשפוז במגוון תחומים וצמצום הצורך והתלות בטיפולים רפואיים במרכז הארץ אתם אלה שעומדים בחזית ומובילים את המערכת בכל התחומים. תודה לכם על כל פועלכם, בברכת הליכה מחיל אל חיל. ד"ר רלו אברהם בשם ועד הרופאים בי"ח יוספטל והקהילה

משפחת עובדי יוספטל והמחוז היקרים, שנה ליוספטל. מערכת הבריאות 55 חברי ועד העובדים ואני מברכים את כולכם לרגל באילת לא הייתה קמה ולא הייתה מצליחה לשרוד ולפעול בהצלחה, ללא אנשים מופלאים כמוכם. עובדות ועובדים מקצועיים, מסורים, אכפתיים, אנושיים, שכבר למעלה משני דורות מעניקים לתושבי אילת והאזור את הדבר החשוב ביותר בכל קהילה: תשתית חזקה של בריאות. אנחנו בוועד ממשיכים ונמשיך לדאוג לכם ולספק לכם את הביטחון והשקט הנפשי, כדי שתוכלו למלא היטב את הייעוד של כולנו - לתת את השירות הרפואי המיטבי לקהילה שלנו, לחיילים המשרתים בסביבה, לתיירים ולמבקרים הרבים בעיר. זכרו שדלתנו פתוחה בפניכם תמיד, ורק ביחד נצליח! שושי אפנג'ר יו"ר ועד העובדים ביוספטל, הקהילה ומרחב אילת

7

הרפואה באילת: כך זה התחיל

, הנפת דגל הדיו באילת 194 9 צילום: מיכה פרי, באדיבות אוצר תמונות הפלמ"ח, מתוך אתר פיקיויקי

:60 שנות ה- בית חולים צומח בהרים

, האמבולנס 1962 הראשון בעיר

, מרפאת 195 4 הכללית באילת

8

1967–1949 | טרום יוספטל

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

: אילת קמה ואיתה 50 שנות ה שירותי רפואה ראשונים

אילת הצעירה סובלת ממחסור באנשי צוות רפואי. את שירותי הבריאות הציל 1954 לקהילה באילת מעניקה באותם ימים אחות אחת בלבד. ב את המצב ד"ר רפאל קונפינו שעלה לארץ מבולגריה, ובמשך כמה שנים היה רופא הקהילה הקבוע היחיד ביישוב, יחד עם אשתו רופאת הילדים. ): "אילת זכתה ברופאה הקבוע 23.1.57( " מספר השבועון "העולם הזה לגמרי במקרה. כשעלה ד"ר קונפינו לארץ הוא גויס מייד לצבא ונשלח למרחב אילת. כעבור חודשים אחדים הביא גם את אשתו ואת בנו והחליט להשתקע בעיר הדרום. כשנודע הדבר לקופת חולים, שהתקשתה כל הזמן במציאת רופא קבוע לאילת, מיהרו מנהליה אל משרד הביטחון והצליחו להסדיר סידור מיוחד במינו לפיו ישמש קונפינו בתפקיד רופא קופת חולים המקומית בנוסף על תפקידו הצבאי. כשהשתחרר משירות החובה נשאר לגור באילת והעיר זכתה לרופא כללי". ד"ר קונפינו מציל את המצב | 1954

עושים היסטוריה

. צילום: ג'ו מלקולם, ארכיון הצילומים קק"ל, מתוך אתר פיקיויקי 60 אילת בשנות ה

| 1956 מבצע קדש: אילת כתאג"ד ,29.10.56- במבצע קדש – מלחמת סיני שפרצה ב משמשת אילת כתחנת פינוי קדמית לפצועים המפונים מעומק סיני על ידי מטוסי חיל האוויר. ביישוב אין עדיין בית חולים, אלא רק מרפאה קטנה. הטיפול הראשוני ניתן על ידי רופאים צבאיים, בסיוע הרופאים האזרחיים המעטים המתגוררים במקום. באילת ממתינים לפצועים מטוסי הדקוטה של חיל האוויר, כדי להעבירם לבתי חולים במרכז הארץ. אחד מאלו הוא בני פלד, אז מפקד טייסת צעיר ולימים מפקד חיל האוויר, שנטש את מטוסו מעל סיני וחולץ על ידי טייס פייפר במבצע נועז.

| 1951 הרופא הראשון באילת

הונף דגל הדיו באום רשרש, מלחמת 10.3.49- ב העצמאות הסתיימה – וההיסטוריה של אילת יצאה לדרך. בחודשים הראשונים היה במקום מאחז צבאי בלבד, ללא שירותי רפואה כלשהם. הגיע לאילת הצעירה הרופא הראשון שלה, 1951 ב שעתיד להפוך לאחת הדמויות המוכרות בעיר – ד"ר אדוארד (אדי) חרדון, עולה חדש מעיראק. הוא נשלח לשרת באילת כרופא צבאי, בהמשך השתקע בעיר, וכשהוקם יוספטל מונה למנהל המחלקה שנה לאחר שהגיע לראשונה לאילת, 25 הפנימית. מונה ד"ר חרדון למנהל בית החולים.

בן גוריון בברית של התינוק עציון

שלוש שנים לאחר הקמת אילת, אין ביישוב המבודד שירותי רפואת חירום או אשפוז – בקושי יש בו מרפאה. יולדות וחולים הזקוקים לאשפוז מוטסים צפונה במטוסי פייפר של חיל האוויר , השנה בה הוקמה 1952 או בטיסה אזרחית. ב המועצה האזורית אילת, נולד "הבן הבכור של אילת" – עציון אדירי. את עציון יילד באילת ד"ר חרדון, והסנדק בטקס ברית המילה היה ראש הממשלה דוד בן גוריון, שטס לאילת עם רעייתו פולה לרגל האירוע. באותו מעמד הוכרז כי שמו של הרך הנולד יהיה כשמה של העיר הקדומה עציון גבר, ששכנה בצפון מפרץ אילת. הבן הבכור של אילת | 1952

60 מטוס דקוטה בשדה התעופה באילת, שנות ה-

1959 ד"ר אדוארד חרדון בודק פעוט אילתי,

טרם הקמת יוספטל, היה באילת בית חולים ממשלתי קטנטן שכונה "זוטא" ושכן בצריפים בשכונה א' (כיום תושבי אילת 3,000 , לאור מחאותיהם של 1955 יעלים). ב שהפגינו בדרישה להקמת בית חולים, החליטה הממשלה על הקמת בית חולים קטן שיכלול חדר ניתוח וחדר לידה נפתח 16.10.57- ויאפשר שירותי אשפוז בסיסיים. לבסוף, ב זוטא ובו שש מיטות. יומיים לפני טקס הפתיחה התקיימה בו הלידה הראשונה. שר הבריאות ישראל ברזילי ביקר את היולדת, טובה נוימן מאילת, וזכה לכבוד לבחור את שם התינוקת. "לתינוקת הוענקו מערכת דברי הלבשה ואלבום תמונות ממשרד הבריאות, ואילו המועצה המקומית ל"י", 25 העניקה לאילתית הראשונה פנקס חיסכון ע"ס .)18.10.57( " דיווח העיתון "הבוקר | 1957 בית חולים זוטא נפתח באילת

9

ד"ר מוריס המיתולוגי מגיע לאילת | 1958

והקים שם מערך של מרפאות ובתי חולים. עד מהרה הוא קיבל את ניהול בית החולים זוטא שאך הוקם. ד"ר מוריס התנדב לשמש כרופא נודד בשבטים הבדואים בסיני, חקר מחלות נדירות בהימלאיה, פעל בשליחות המוסד באתיופיה ובסודן – ובאחד ממסעותיו באפריקה קיבל מראש שבט מקומי מתנה, שני גורי תנינים שרק בקעו, ועימם חזר לאילת. אחד מהם, קלרנס הקרוקודיל, הפך לחלק בלתי נפרד מההווי האילתי. לאחר מותו , העבירה משפחתו את התנין לגן החיות 2012 בשנת התנ"כי בירושלים. ד"ר מוריס השאיר אחריו גם מאות מ"מ שצילם לאורך השנים, ואלו 8 שעות של סרטי הפכו לסרט דוקו מרגש המתעד את החיים באילת באותם ימים.

על דמותו הצבעונית של ד"ר רג'ינלד מוריס אפשר לכתוב ספר שלם. ד"ר מוריס, מהדמויות המיתולוגיות של אילת לאורך חמישה עשורים, היה רופא משפחה שהשפיע מאוד על מערכת הבריאות הקטנה של אילת באותם ימים, ועד מהרה מונה למנהל בית החולים זוטא. יחד עם אשתו פיי עסק גם במיילדות והקים מרפאות טיפת חלב עירוניות. ד"ר מוריס היה טייס קרב בצבא הבריטי, רופא והרפתקן, כחלק מטיול 1958 שהתגלגל עם אשתו לאילת ב שעשו סביב העולם. בני הזוג התאהבו באילת והחליטו להשתקע בה. קברניטי העיר שמחו לנצל את ניסיונו הרב של הרופא הבריטי, שלאחר מלחמת העולם השנייה שימש כקצין הרפואה הראשי של תאילנד

ד"ר רג'ינלד מוריס

מי יבנה את בית | 1961 החולים באילת? מחלוקת בין קופת חולים למשרד הבריאות לגבי בניית בית החולים באילת: מי יבנה, מי אחראי, מי יגייס כספים ומי ישא בעלויות. עיתוני התקופה מספרים על "קרב גרסאות" בין שני הגורמים. ) מדווח שסגן שר הבריאות, 21.12.61( " "הארץ יצחק רפאל, אמר כי הועלתה הצעה לבנייה משותפת – ממשלתית-קופ"ח. "חוגים יודעי דבר אמרו כי אין צורך בבניית בית חולים באילת, וכי מיטות, נוסף 20 יש רק להרחיב את הקיים בעוד על שש המיטות הקיימות. השקעה ממשלתית אלף ל"י – לפי דוח שהוכן במשרד 400 של הבריאות – תספיק להרחבת בית החולים 15 הממשלתי ותענה על צורכי אוכלוסייה של אלף נפש. קופת חולים, אף כי טרם הגישה תוכניות בנייה, שואפת להשקיע כארבעה מיליון ל"י בהקמת בית חולים גדול באילת... ובינתיים נודע כי המרפאה של קופת חולים באילת אינה משתפת פעולה עם בית החולים הממשלתי, ולעיתים שולחת קופת חולים את חוליה לבתי חולים בצפון ללא הצדקה כי אפשר לאשפזם באילת. רופא מרפאת קופ"ח טוען כי מנהל בית החולים אינו משתף עימו פעולה, והאחרון טוען ההיפך".

. צילום: ג'ו מלקולם, ארכיון הצילומים קק"ל, מתוך אתר פיקיויקי 60 אילת בשנות ה-

זהירות, מוקשים! | 1959 התושבים מוכרזת כעיר, וראש העירייה הראשון הוא יוסף (יוסקה) לוי. התושבים מתפרנסים 6,000 אילת בת ' 59 בעיקר מעבודות הנמל, מכרות הנחושת, דיג, וכן מניצני התיירות הראשונים. בספטמבר-אוקטובר מובאים לבית החולים זוטא כמה מטיילים שעלו על מוקשים ליד אילת: תייר ותיירת מחו"ל שנפצעו קשה, מירושלים שיצאו לטיול כיתתי. שתיים מהן נהרגו בפיצוץ והשלישית נפטרה עם 16 ושלוש תלמידות בנות הגעתה לבית החולים.

1962

1961 חוף אילת,

בית החולים החדש ייקרא ע"ש יוספטל | 1962 נפטר ד"ר גיורא יוספטל, שבתפקידיו כשר העבודה וכשר השיכון 23.8.62- ב והפיתוח תרם רבות לפיתוח אילת וקידם את הקמת בית החולים בעיר. "הארץ" ) מדווח כי בית חולים שיישא את שמו של יוספטל יוקם על ידי משרד 21.9.62 ( הבריאות ומרכז קופת חולים באילת. "גזבר קופת חולים מר מ' סורוקה אמר כי מיטה והוא נועד לאוכלוסייה האזרחית ולכוחות 50 מדובר בבית חולים שיכיל הביטחון. מלבד המחלקות הרגילות יהיו בו חדרי עזרה ראשונה, מכון רנטגן 3.5- ומעבדות שונות. לפי האומדן יעלה הבניין שיושלם תוך שלוש שנים וחצי, כ מיליון ל"י עם הציוד". 4 עד

10

1967–1949 | טרום יוספטל

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

אבן פינה? באילת עדיין סקפטים | 1963 ) מדווח כי תוחש 4.4.63( " "מעריב בניית בית החולים באילת. ראש העירייה, יוסף לוי, אמר כי "עיריית אילת תנקוט בדרכים מקובלות ובלתי מקובלות כדי להחיש את תחילת הבנייה. אנו מנוסים בדחיית עבודה ותוכניות אך הפעם, לאור חשיבות המפעל, תעשה העירייה הכול כדי שההסכם ייחתם והעבודה תחל בהקדם". לדברי מנהל קופת חולים, מתעכבת תחילת העבודה הואיל וטרם נחתם הסכם מפורט בין קופת חולים לבין משרד

50 הבריאות, החייב לשאת ב אחוז מהוצאות הבנייה". לקראת מתחילות עבודות הבנייה 1963 סוף על ידי סולל בונה, לפי התכנון של האדריכלים שרון ויאסקי. "מעריב" ) מספר כי "לפני זמן מה 30.12.63 ( התכוננו ראשי משרד הבריאות וקופת חולים לחגוג את הנחת אבן הפינה לבית החולים. בהתערבות עיריית אילת בוטל הטקס בטענה שבאילת 'רבות אבני הפינה שנשארו כמצבות מיותמות', ולפיכך יש לדחות את החגיגה לזמן חנוכת הבית".

: מניחים את היסודות לבית החולים 1963 עושים היסטוריה

פה ייבנה בית חולים. שר העבודה יוסף אלמוגי, משה סורוקה, ראש העיר יוסקה לוי ואדריכל אריה שרון

האילתים יוצאים להפגין | 1964 בשל העיכובים בבניית בית החולים החדש, תושבי אילת יוצאים להפגין. המחאה מביאה לאילת את הוועדה המנהלת של ההסתדרות בראשות יצחק בן אהרון. רוני מזרחי, המנהל האדמינסטרטיבי של בי"ח זוטא ושל קופ"ח באילת, נואם בפני האורחים ומסביר שעיר ללא בית חולים ראוי לא תוכל לקלוט משפחות ולצמוח. בהמשך מבקר גם שר העבודה יוסף אלמוגי. הלחץ נושא פרי, שר האוצר פנחס ספיר פותר את עניין המימון, והבנייה מתקדמת.

בין ההרים או מול הים? | 1963 מחלוקת נוספת התגלעה לגבי מיקומו של בית החולים החדש. שלטונות ק"מ בעומק המדבר. היה 10 צה"ל דרשו כי הוא יוקם ליד מחנה "המצודה", כ זה משה סורוקה, מנכ"ל קופת חולים באותם ימים, אשר עמד על כך שבית החולים החדש לא ייבנה הרחק בין ההרים, אלא במקום שבו יוכלו החולים להשקיף על נוף עוצר נשימה של הים והמפרץ.

תושבי אילת מפגינים בדרישה לבית חולים

בעקבות מלחמת ששת הימים חל מפנה באילת. נסלל כביש מאילת לשארם א-שייח', והעיר הופכת לתחנת מעבר בדרך לסיני. ענף התיירות זוכה לתאוצה, נבנים בתי מלון חדשים והעיר מתחילה לקלוט תיירות פנים וחוץ. המלחמה גם מזרזת את הקמתו של בית החולים החדש באילת, אחרי שנים שבהן התקדמה הבנייה בעצלתיים.

מלחמת ששת הימים – | 1967 עוד זרז להקמת בית החולים

מלחמת ששת הימים. נחתת חיל הים שיצאה מנמל אילת מנחיתה שריון בשארם א-שייח

. ראש הממשלה לוי אשכול 1967 משקיף על עבודות הבנייה

11

סוף-סוף זה קורה: בית חולים חדש באילת!

רוני מזרחי, המנהל האדמיניסטרטיבי, צופה על בית החולים הנבנה זמן קצר לפני הפתיחה

יוספטל ייפתח עד לסוף השנה | 1968

מ"ר ובשלב 10,000 משתרע על שטח של מיטות. הוא יהיה מסוגל 40 ראשון יהיו בו אנשי הצוות, 60 חולים. מתוך 200 לטפל ב- רופאים, 14-12 שישנו כבר ברובו, יהיו בו מהם ארבעה מנהלי מחלקות: יולדות וגינקולוגיה, כירורגית, פנימית וילדים. שאר הרופאים יועסקו במרפאה ובבית .)30.10.68 ," החולים" ("מעריב

"בית החולים ע"ש גיורא יוסטפל באילת ייפתח סופית עד סוף שנה זו. מועד הפתיחה נדחה כמה פעמים, בעיקר בשל קשיים באיוש ברופאים ואחיות. הרופאים המקומיים ציינו בשיחה שהם מקווים כי בית החולים החדש באילת יוכר כבית חולים להתמחות, דבר שיקל עליהם את התערותם באילת. בניין בית החולים

| 1968 בית החולים החדש הוא "מן המשוכללים בעולם" אבל יקר לאחזקה : "במסיבת 4.12.68 ," כותב העיתון "על המשמר עיתונאים שהתקיימה אתמול בבית החולים החדש, שהוא מן המשוכללים בעולם, מסר ח"כ סורוקה, יו"ר מרכז קופ"ח ומנהל מחלקת הכספים שלה, כי בית החולים ינוהל על ידי קופת חולים ומשרד הבריאות ישתתף בהחזקה השנתית בסך מיליון וחצי לירות. סורוקה ציין שאחזקת חולה באילת עולה כמעט פי שניים מאשר בבית חולים בצפון". העיתון "דבר" מוסיף, כי כדי לחסוך בהוצאות – שכן גם המזון באילת יקר יותר – "ניתנת למאושפז ביוספטל האפשרות לבחור תפריט לעצמו, בגבולות המותר מבחינה רפואית, כך שאין חולים משאירים על השולחן מנות שאינן לפי טעמם".

בן גוריון מבקר ביוספטל לקראת הפתיחה. שני מימין: ד"ר בצלאל נאור, המנהל הרפואי

ניסוי חדש: רפואה משולבת בי"ח-קהילה | 1968 בעת הקמת יוספטל, עובדים במרפאה האילתית של קופת חולים ארבעה רופאים, והאחות האחראית בקהילה היא נירה אמפר. "מזה חודשיים שונתה השיטה בלי שישתנה מספר הרופאים", מדווח העיתון "למרחב" מאותם ימים, ומסביר כי השיטה החדשה מבוססת על שילוב העבודה הרפואית בין המרפאה ובית החולים. "במרפאה של אילת הוקמו ארבע יחידות טיפול נפרדות, כשהטיפול הרפואי בכל אחת ניתן על ידי רופא ואחות, הצמודים אך ורק ליחידה. רופא המרפאה צמוד גם אל אחת מארבע המחלקות בבית החולים, ומחלק את יום עבודתו בין בית החולים והמרפאה. חולה הנזקק לאשפוז ממשיך לקבל טיפול מידי רופא המשפחה, המוכר לו מן המרפאה". ראובן קליגלר, מנהל מחוז הנגב של קופ"ח, מסר כי "זו שיטה חדשה שצריך להתרגל אליה, אך יתרונותיה ברורים בתכלית". המנהל המיועד: רופאו של מלך חבש | 1968 ) מציין כי "לבית החולים החדש כבר הובטח 28.11.68( " העיתון "למרחב מספר הרופאים הדרוש, וההיענות להצעות למשרות עלו על הביקוש. כל הרופאים יקבלו תמריצים מיוחדים בשכר ובהטבות. כן נבנה שיכון מיוחד לרופאים ולמשפחותיהם. בראש בית החולים החדש יעמוד ד"ר אברהם ניסימוב, הנמצא כיום זמנית בחבש, מנהל שם את בית החולים הממשלתי וכן הוא רופאו של מלך חבש". מכיוון שהגעת ד"ר ניסימוב מתעכבת, למנהל הראשון ממונה ד"ר בצלאל נאור מבית החולים קפלן.

העיתון "דבר" מדווח על פתיחת בית החולים

12

1969-1968 | בית חולים נולד

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

1968

טקס הפתיחה | 1968 של יוספטל

צוינה בטקס צנוע 10.12.68- פתיחת בית החולים ב בהשתתפות שר הבריאות ישראל ברזילי, מנכ"ל המשרד ד"ר רפאל גז'בין, יו"ר מרכז קופ"ח משה סורוקה, ראש העיר אילת אשר אזר, ומזכירת איחוד הקבוצות והקיבוצים סנטה יוספטל, אלמנתו של גיורא יוספטל. למוחרת דיווח העיתון "על המשמר" כי "בית החולים החדש של אילת, שהוא מן החדישים בארץ, נפתח ובו ארבע מחלקות, תפוסתו ארבעים מיטות ואפשר להכפילה. הותקנו בו סידורים לשעת חירום, לרבות שני חדרי ניתוחים מוגנים בפני הפצצות ומצוידים בגנרטורים עצמאיים. בבית החולים הושקעו מיליון ל"י, מחציתם על ידי משרד הבריאות 15 ומחציתם על ידי קופת חולים, והבנייה נמשכה חמש שנים. עם חנוכת בית החולים החדש יועברו אליו כל החולים מבית החולים הישן, וזה ייסגר שנים". 11 לאחר ששירת את תושבי אילת במשך

עושים היסטוריה

: מתכוננים לפתיחה 1968

מטפלים גם ב"ביטניקים" | 1969 מלאה שנה ליוספטל. 10.12.69- ב העיתון "המודיע" מספר כי מאז הפתיחה 2,410 ניתוחים ואושפזו 308 בוצעו בו חולים, "ביניהם תושבי אילת, מטיילים,

| 1968 עושים היסטוריה ביום הפתיחה "בית החולים באילת פתח את שעריו – לפצוע במיקוש", ,12.12.68- מדווח "מעריב" ב יומיים לאחר הפתיחה. התייר ההולנדי נותח ביום הראשון לאחר שנפצע בירכו ובידו השמאלית כאשר ג'יפ שבו נסע עלה על מוקש ליד קיבוץ גרופית. העיתון "למרחב" מעניק את תואר המנותח הראשון לשמעון ויצמן, עובד דואר שהופל מעמוד טלפון על ידי משאית

תיירים, עוברי אורח ואף ביטניקים שזכו שם לרחצה, מיטה נקייה וארוחה חמה. מאז פתיחת בית החולים לא נשלח אף חולה לצילום כלשהו לצפון".

מתנה ליולדת הראשונה

הרמטכ"ל חיים בר לב מבקר ביוספטל לאחר נפילת הקטיושות

כבדה. ויצמן נפצע קשה בבטנו, ומנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר סולם, הציל את חייו. באותו יום מדווח "מעריב" על היולדת הראשונה ביוספטל. לוסי אורן, נשים אילתיות שיולדות בבית החולים 359 תושבת אילת, היא הראשונה מ בשנתו הראשונה.

הדשא הראשון באילת | 1969 מספר רוני מזרחי, המנהל האדמיניסטרטיבי הראשון: "כמה פעמים ניסינו לשתול דשא באילת, ללא הצלחה. פניתי למשה סורוקה ואמרתי שבית חולים חייב מדשאה – אי אפשר שאת המבקרים יקבל משטח חצץ. כהזדמנות אחרונה ביקשתי תקציב לגנן מהצפון, שיביא את כל סוגי הדשא לניסיון. סוג אחד באמת נקלט. מכל העיר התחילו לנהור ליוספטל כדי לראות דשא. הגיעו גם אנשי קבוצת הכדורגל העירונית, לקחת דשא מבית החולים למגרש". מלחמת ההתשה: קטיושות על אילת | 1969 : את שלוות חופשת הפסח קטע מטח קטיושות, שנורה לפנות בוקר 8.4.69 אנשים, רובם 10 קטיושות נחתו באילת וגרמו לפציעת כ- 30 מהעיר עקבה. כ באורח קל, ולנזקים לבתים ולרכוש. הפצועים, כולם תושבי העיר, הועברו ליוספטל לקבלת טיפול. למרות ההפגזה, החיים באילת שבו למסלולם, ובחג שני של פסח גדשו אלפי תיירים ומטיילים את אילת. גם כחצי שנה קודם לכן, , נורו מכיוון ירדן שבע רקטות קטיושה. מהירי נפצעו באורח קל 2.11.68- ב שלושה, ולאחר שנחבשו במרפאת יוספטל, שטרם נחנך רשמית, שוחררו לבתיהם. בעקבות הירי הואצה בניית מקלטים ציבוריים ברחבי העיר, הוקמו "קירות מגן" ליד בנייני המגורים ונחפרו שוחות ביטחון. בהמשך הקפידו שלטונות ירדן למנוע ירי או טרור מצידו השני של המפרץ, ולאורך השנים נרשמו רק מקרים בודדים של ירי לאילת מעקבה.

1970 המנהל הרפואי ד"ר יוסף טימיאנקר והמנהל האדמיניסטרטיבי רוני מזרחי,

13

לאילת, 20 יוספטל בן שנה

גולדה מבקרת | 1970

: ראש הממשלה גולדה מאיר הייתה 16.3.70 שנה להקמתה. 21 אורחת העיר אילת, שחגגה בבוקר השתתפה גולדה בטקס שחזור הנפת דגל הדיו, ובהמשך ביקרה ביוספטל שם קיבלו את פניה המנהל הרפואי ד"ר יוסף טימיאנקר והמנהל האדמיניסטרטיבי רוני מזרחי. לביקור הצטרפו שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר לב ואלוף הפיקוד אריאל שרון. כששאלה גולדה לשלומו של אחד החולים, הוריד זה את הסדין ואמר: "אני יונה הסניטר, התחזיתי לחולה רק כדי לראותך מקרוב", לקול צחוקם המתגלגל של גולדה ושאר הנוכחים.

יונה הסניטר מפתיע את גולדה

1970–1968

בזכות התרומות: יש טלוויזיה! | 1970

מתנדבות 30 סניף של יע"ל (יד עזר לחולה) הוקם ליד בית החולים, בהשתתפות כ ובראשן חוה אזר, רעיית ראש העיר. כעבור זמן קצר נחנך ביוספטל מכשיר טלוויזיה מוקמת עמותת הידידים של יוספטל כדי 1976 ראשון שנרכש בעזרת תרומות. ב לסייע ברכישת ציוד, פיתוח ושיפור תנאי האשפוז. בשנים האחרונות יו"ר ומנכ"ל העמותה הוא אמנון שפר, המוביל גיוס של מיליוני שקלים בשנה למען בית החולים

הטלוויזיה הראשונה ביוספטל

אסון משאית | 1970 התחמושת תאונת משאית התחמושת בנמל איש, 24 , שגרמה למותם של 24.1.70- ב הייתה האסון הכבד ביותר שידעה אילת. יוספטל התארגן מייד לאירוע חירום. "שש דקות לאחר הפיצוץ הגיעו לבית החולים ראשוני הנפגעים, שם כבר ציפו להם הרופאים והאחיות", מספר , כשהייתי 1948 העיתון "מעריב". "מאז אחות מתלמדת בבית החולים רוטשילד בחיפה, לא ראיתי זוועה שכזו – סיפרה האחות הראשית ציפורה שאולסקי. על אף הגל הגדול והפתאומי של נפגעים, עמד בית החולים בכבוד. הצוות הרפואי הנפלא השקיע את כל כולו כדי להציל חיים צעירים". תושבי אילת פינו פצועים ברכביהם הפרטיים, התנדבו לעזרה מנות דם. 150 ביוספטל ותרמו יותר מ- "בבית הקולנוע בעיר נמסרו הודעות שהציבור מתבקש לבוא ולתרום דם, והאולם התרוקן כמעט כליל כשעשרות רבות ממהרים לבית החולים", דיווח העיתון "דבר".

מזל טוב לפגייה | 1971 ד"ר אריה רייסין נכנס לתפקידו כמנהל רפואי ומנהל מחלקת ילדים ומקים את הפגייה ביוספטל, אחת הראשונות בארץ. "בתקופה זו, מספר הפגים באילת היה גבוה יחסית", מספר ד"ר רייסין, "מצאנו שהסיבה לכך היא אוכלוסייה צעירה מהממוצע הארצי, עם שיעור גבוה יחסית של הפלות מלאכותיות בעבר". בזכות המקצועיות של ד"ר רייסין וצוותו, והציוד המשוכלל שנרכש עבור הפגייה על ידי הנהלת כללית, כמעט שלא הועברו פגים לבתי חולים אחרים , שנת עזיבתו של 1987 שנה. פגיית יוספטל פעלה עד 16 במשך ד"ר רייסין, ובזכותה ניצלו חייהם ואיכות חייהם של יילודים רבים, ביניהם פגים קטנים מאוד עם בעיות נדירות.

ד"ר רייסין (מימין) בשיחה עם רוני מזרחי

לוח הזיכרון בעיר לחללי האסון בנמל

14

1979-1970 | העשור הראשון

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

"כדאי להתרפא באילת" | 1971 "פה מקבל כל חולה חדר פרטי – וחיוכים בשפע מן האחיות", ). "בעוד בתי החולים בארץ 12.5.71( " מכריזה הכותרת ב"מעריב כורעים תחת העומס – מצפות המיטות ביוספטל לחולים. בכל חדר שלוש מיטות בלבד, אך החדרים אינם מלאים, ועל פי רוב כל חולה זוכה לחדר שלם לרשותו. פועל יוצא הוא שהאחיות אינן עצבניות, הן מחייכות ותמיד יש להן פנאי לשרת את החולה כהלכה. למרות המרחק וההוצאות, כדאי להתרפא באילת".

עושים היסטוריה

צוות יוספטל במפגש הוקרה לד"ר ארווין כהן, מוותיקי הרופאים באילת וביוספטל, עם הגיעו לגבורות

שיטת רופא המשפחה תונהג באילת | 1973 ניסיון של הפעלת שיטת רופא המשפחה תונהג באילת – מספר העיתון "על המשמר" ): השיטה תופעל לאחר ניסיון מוצלח שנערך בשכונה א' בעיר. לפי השיטה 22.8.73 ( החדשה, ראשונה מסוגה בארץ, ייקבע רופא המשפחה על פי אזור המגורים של החבר. לכל חבר תישלח גלויה ובה פרטים על הרופא ומספר החדר במרפאה. הכוונה לאפשר לחבר קופת חולים להגיע לטיפול אצל הרופא שלו, ולהקטין עד למינימום את התור לרופא או אף לבטלו כלל. באילת פועלת זה כמה שנים שיטה שהוכיחה את עצמה, ולפיה רופאים. 19 כל רופא במרפאה מועסק גם חצי יום בבית החולים. באילת מועסקים עתה

| 1972 מחזירים לבדואים את הראייה

70 משה דיין מבקר במרפאת יוספטל בסיני, תחילת שנות ה

שבעה ניתוחי עיניים מצילי ראייה לבדואים מסיני נעשו ביוספטל, בביצוע רופא מנתח ) מספר 8.9.72( " מאיכילוב, ד"ר לזר. "מעריב כי "ד"ר ל' 'גילה' את הבדואים בהצטרפו לאחד הסיורים של ד"ר מוריס, מנהל לשכת הבריאות באילת, המטפל מדי שבוע במאות הבדואים המתגוררים לאורך כביש אילת–שארם א-שייח'. הוא הבחין בהזנחה הרבה בטיפול בעיניים, והחליט להתמסר לפתרון הבעיה". שנה קודם לכן נעשתה עוד היסטוריה קטנה ביוספטל: היולדת הבדואית הראשונה באילת הובאה מסיני וילדה בניתוח קיסרי.

חירום ושגרה ביוספטל | 1973 במהלך מלחמת יום כיפור : "תושבי אילת שהו אתמול רוב שעות 7.10.73 ," "דבר אחר הצהריים במקלטים לאחר שבשעה שתיים בערך נשמעה צפירת אזעקה. מבית החולים יוספטל נשלחו רוב החולים לבתיהם, ושלושה אולמות גדולים הפכו לחדרי מיון לשעת חירום. כל הצוות הרפואי נמצא בבית החולים ומוכן לכל מקרה". במהלך המלחמה טיפל בית החולים בפצועים שפונו מחזית סיני במקביל להמשך הטיפול השגרתי בחולים.

15

1974

הסיע את 23 , משה שנבל בן ה- 1973 בראש השנה של עובדי מלון "לרום", בו עבדה גם רעייתו. כמה חודשים קודם לכן עבר הזוג הצעיר לחיות ולעבוד באילת, הוא כנהג והיא כקונדיטורית. ב"סיבוב חיל הים", פנייה חדה בצמוד לבסיס, משה איבד שליטה והתהפך. הנוסעים יצאו ללא שריטה, אולם ידו השמאלית התרסקה. כחובש קרבי הבין משה שהפציעה קשה. "בכניסה למיון ניגש אליי רופא והציג עצמו כד"ר סולם. אמרתי לו שאני חושב שיצטרכו לקטוע את היד, והוא השיב שינסה להציל אותה. התעוררתי אחרי הניתוח וראיתי מעליי את ד"ר סולם בודק את אספקת הדם לאצבעות". אחרי אשפוז של כמעט חודש ביוספטל, נשלח משה לשיקום במרכז. הזוג הצעיר חזר לגור במרכז הארץ, ואחת לכמה חודשים היה משה מגיע ליוספטל לביקורת. "מזל שכרטיסי הטיסה היו מסובסדים", הוא אומר בחיוך. משה נותר מאז עם הגבלה קלה ביישור היד וחוסר תחושה בחלק החיצוני של האמה, אבל עם יד מתפקדת. "ביוספטל הצילו לי את היד", הוא אומר. | 1973 "ביוספטל הצילו לי את היד"

| 1974 כעס ביוספטל: המסוקים לא הגיעו

אוטובוס של "אגד תיור" שהסיע קבוצה של מדריכי צלילה מארה"ב התהפך ליד נואיבה פצועים 22 וכל נוסעיו נפגעו. שתי הרוגות ו פונו במכוניות פרטיות ליוספטל וחלקם הועברו במסוקים לבאר שבע. העיתון "דבר" מיום מדווח כי עם קבלת ההודעה על הגעתם 27.10.74 הצפויה של הפצועים, בית החולים נכנס לכוננות 30 רופאים, 20 מיידית ותוך זמן קצר הגיעו אליו אחיות ופלוגת חירום של הגדנ"ע. "מעריב" מאותו יום מציין כי רופאי יוספטל הביעו תרעומת קשה על צורת פינוי הנפגעים. "רבה הייתה הפתעתנו כאשר המסוקים לא נחתו בשדה הסמוך לבית החולים, אלא בשדה התעופה הגדול של אילת. כאשר הגענו לשם נדהמנו: הפצועים קשה קיבלו טיפול בתנאים פרימיטיביים בשדה מידי רופאים שהיו במסוקים, בעוד שבבית החולים יושב צוות חירום עם כל הציוד המשוכלל ומצפה לנפגעים קשה... זהו מחדל עצום". למרות זאת, לא מעט פצועים מאותו אירוע טופלו ביוספטל בהצלחה. כתבה לרגל עשור ליוספטל, ב"מעריב" ), נפתחה כך: "אנו מאמינים שבאף 20.12.78 ( מקום אחר בעולם לא היינו מקבלים טיפול כה טוב. אנו ומשפחותינו נישאר לעד אסירי תודה על שנמצאנו בהשגחתכם... כך כתב ג'יימס הורסטמן, מנהל קבוצת צוללנים שהיו מעורבים בתאונת דרכים בסיני, להנהלת בית החולים יוספטל".

70 ניתוח ביוספטל, תחילת שנות ה-

מפרץ אילת: השלווה יכולה להטעות

המנתחים מצילים נפגעי כרישים | 1974 ). ביוספטל 8.9.74( " מגרמניה שהתרחצה בחוף אילת – מדווח "דבר 20 שני כרישים תקפו ופצעו תיירת בת היא נותחה ויצאה מכלל סכנה, אולם כפי שדווח בהמשך, הרופאים נאלצו לקטוע את ידה. שנה קודם לכן התרחש מקרה דומה: רופאי יוספטל הצילו חייל שננשך על ידי כריש בעת אימון משייה מן המים באמצעות מסוק. החייל קיבל שמונה מנות דם, הכירורג ד"ר מיכאל לוי הצליח להציל את חייו וגם את רגלו, והוא עבר . 1974 ביוספטל שיקום אורתופדי מוצלח. המקרה פורסם בכתב העת "הרפואה" בשנת

70 קצרים בשנות ה-

1971 מפגש צוות ביוספטל,

מטעם מרכז קופ"ח מוענק לצוות הכללית "פרס העבודה" ) 1971 באילת ( שנה 19 ביוספטל לראובן קליגלר, שכיהן מסיבת פרידה ) 1971 כמנהל קופ"ח במחוז הנגב ( מתאונה לילית ליד אילת, חלקם במצב פצועים חיילים 12 ) 1973 קשה, מובהלים ליוספטל ( בניהול ד"ר (לימים פרופ') מוקמת מחלקה לאורתופדיה ) 1974 מיכאל לוי ( , מנהל מחלקת נשים פרס קפלן לד"ר פרננדו ברקובסקי ) 1976 ויולדות ( מגיע ליוספטל לבקר את בנו שאול שר הביטחון עזר ויצמן ) 1978 שנפצע בתאונת דרכים סמוך לקיבוץ אילות ( ביוספטל, בעזרת תרומה נחנכה היחידה לטיפול נמרץ לב ) 1978 מאגודת ידידי בית החולים (

16

1979-1970 | העשור הראשון

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

| 1976 רבין חונך את המרפאה באופירה ראש הממשלה יצחק רבין ורעייתו לאה השיקו את המרפאה החדשה של כללית באופירה (שארם א-שייח'), המתופעלת על ידי צוותים מיוספטל. מרפאת אופירה כללה חדרים לרופא משפחה, לרופא ילדים ולרופא שיניים, מיטות להשהיה באשפוז, חדר רנטגן קטן ובית מרקחת, והייתה הנקודה הרפואית הדרומית ביותר 1978 בישראל. הקמתה זירזה את אכלוס אופירה, ובסוף נמצא רופא ילדים ומשפחה שהביע נכונות להשתקע 1971 במקום. מרפאות קטנות של כללית נפתחו כבר ב במושבים החדשים די זהב (דהב) ונביעות (נואיבה), ואוישו במשמרות על ידי רופאים ואחיות מאילת. האחות הקבועה הראשונה במרפאת דהב ובטיפת חלב בנואיבה הייתה תמי חיו מיוספטל, שלמדה ערבית לצורך התפקיד וטיפלה בבדואים, במתיישבים ובמטיילים. מרפאות . 1982 כללית בסיני פעלו עד להחזרת סיני ב

עושים היסטוריה

יצחק ולאה רבין מבקרים במרפאת אופירה

הפעוט חזר ללכת | 1975 הפעוט הבדואי סאלם סליימן מסיני נכווה קשות ברגלו, ואימו קשרה את שוק הרגל לירך בניסיון לרפאו. הפעוט נרפא, אך רגליו נדבקו זו לזו והוא איבד את כושר ההליכה. סדרת טיפולים שעבר ביוספטל אפשרה לו לשוב ולהתרוצץ כמו כל ילד בן גילו. בינתיים הפך הילד ל"בן התפנוקים" של בית החולים וכבש את ליבם של אנשי הצוות. לכתב "מעריב" באילת, ברוך מאירי, סיפר ד"ר מיכאל לוי כיצד הצליח להעמיד את סאלם חזרה על שתי רגליו: "התחלנו בסדרת ניתוחים רצופה והמשכנו ביישור הרגל ובהשתלת עור, שכן בגלל 'ההדבקה' חסרו לרגל כשני שלישים מהעור. זו הייתה 'עבודת מוזאיקה' שנעשתה שלב שלב. הוא כבר החל להתהלך על קצות האצבעות, ולא נשחרר אותו לפני שיתחיל לרוץ בין המחלקות".

: תא הלחץ הראשון 1976

חדש ביוספטל: תא לחץ | 1976 איש במקביל, נחנך בבית החולים האילתי. עד 15 תא לחץ, המסוגל לטפל ב להקמת יוספטל היה בישראל תא לחץ אחד בלבד, בבסיס חיל הים בחיפה. לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש סיני נרשמה עלייה במספר הצלילות בים סוף ועימה גם עלייה בתאונות הצלילה. בשל המרחק הניכר מחיפה, טופלו התאונות האלה באיחור רב. בהמלצת חיל הים הסכימה כללית לרכוש תא בני אדם, 144 השנים הראשונות להפעלתו טופלו בו 15 לחץ ליוספטל. ב וצוללים לא מעטים חייבים לו את בריאותם אם לא את חייהם – כפי שכתב 24.6.91- ד"ר גל נחום, הרופא האחראי על תא הלחץ, בכתבה שהופיעה ב בעיתון "חדשות". כיום מצויד יוספטל בתא לחץ מתקדם, המאפשר ליישם מגוון טיפולי רפואה היפרברית – מתן חמצן בלחץ גבוה לטיפול בזיהומים ובמחלות שונות, זאת בנוסף לתפקידו המקורי לטיפול בתאונות צלילה.

ילד בדואי בסיני

ד"ר חרדון (משמאל) עם ראש העירייה גדי כץ מנכ"ל הקופה פרופ' דורון והמנהל האדמיניסטרטיבי רוני מזרחי

| 1977 ד"ר אדוארד חרדון – מנהל יוספטל

ד"ר אדוארד חרדון, הרופא הראשון של אילת, מונה למנהל בית החולים. קודם לכן ניהל ד"ר חרדון את המחלקה הפנימית והיה אחראי לפתיחת היחידה לטיפול נמרץ, פרש מעיסוקו 2011 מחלקת הדיאליזה ותא הלחץ. בשנת . "האיש 92 נפטר בביתו באילת בגיל 2017 ברפואה וב שגידל דורות של אילתים ובחר שוב ושוב באילת כביתו, ייזכר אצל רבים כדיאגנוזיסט בחסד וכמי שהסתכל על החולה כמכלול, בשנים שבהן תפיסה כזו עוד לא הייתה .)25.10.17( " קיימת", נכתב עליו בעיתון "ערב ערב באילת הוסר הלוט מעל שלט במחלקה הפנימית 2018 בשנת ביוספטל, המציין את פועלו של ד"ר חרדון.

עשור ליוספטל: | 1978 צופה לעידן השלום בטקס שנערך על מדשאות יוספטל לרגל חגיגות העשור השתתפו מאות מתושבי אילת, אנשי הצוות הרפואי וחולים שקמו לשעה ). בין 21.12.78 ," קלה ממיטותיהם ("מעריב המשתתפים בטקס גם הילדה הראשונה שנולדה ביוספטל עשר שנים קודם לכן. מוסיף העיתון "דבר" מאותו שבוע: "כשהמרכז הרפואי חוגג עשור לקיומו – צופים מנהליו לעידן השלום. הם מבטיחים שהמרכז יעניק עזרה והשתלמות לרופאים מהכפרים המצריים המרוחקים, כדי שאלו ייהנו מהצטברות הידע והניסיון שבהפעלת רפואה הרחק ממרכז עירוני".

סנטה יוספטל והנולדת הראשונה בטקס העשור

1979-1978

בראש המחוז הגדול ביותר | 1978 אלף מבוטחים, אולם המרכז 20 "בקופת חולים כללית באילת יש אלף אנשים אם נוסיף 40 הרפואי מעניק שירותיו באופן מעשי ל את אנשי הצבא, הבדואים באזור והתיירים", מספר "מעריב" מיום . מבחינת שטחו, מחוז אילת הוא הגדול ביותר בארץ 20.12.78 ק"מ מישובי הערבה בצפון ועד לאופירה 500 וחולש על אזור של כ בדרום. המנהל האדמיניסטרטיבי, רוני מזרחי, מוסיף כי בימי חג אלף איש. 100 ושבת משרת יוספטל לעיתים כ

תמי חיו ומטופל בדיאליזה

ענף חדש: דיאליזה לתיירים | 1978 תמי חיו, אחות אחראית מכון הדיאליזה, יוזמת תחום פעילות חדש: טיפולי דיאליזה לתיירים מחו"ל. בכך, אילת נכנסת לרשימה העולמית של אתרי תיירות הנותנים שירותי דיאליזה, ופותחת את שעריה בפני תיירים עם אי ספיקת כליות. "באותה תקופה החלו הצ'רטרים מאירופה", מספרת תמי, "בזכות שליטתי בשפה הגרמנית קידמתי את הנושא, , תמי בת 1979 ומטופלים היו מגיעים למכון בלילה כדי שביום יוכלו לטייל ולנפוש". ב- היא האחות הצעירה ביותר בישראל המקבלת את פרס העבודה של קופת חולים 29 ה-

חזית בית החולים

1978 טקסט העשור,

מסע ההישגים של יוספטל והקופה | 1979 לא קיים עדיין המושג "מרחב אילת", אבל בפועל, מחוז אילת 1979 בשנת של כללית הוא היחיד בארץ שבו מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין רפואת הקהילה לבית החולים – פועל יוצא של ריחוקה של אילת ממרכז הארץ. בשנה זו מתקיימת תהלוכה מקומית באילת ובמסגרתה מוצג "מסע ההישגים" של יוסטפל וכללית.

18

1989-1980 | העשור השני

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

: עוגן רפואי לאילת ולערבה 80 שנות ה-

סכנה למתרחצים: סירות מרוץ | 1980

דופן הסירה אלא במושבים המיועדים, וגם מתוך דחף של התרברבות. כמו כן אפשר היה למנוע תאונות לו היו נשמרות ההוראות לא להתקרב עם סירת מנוע למקומות רחצה או לשחיינים בודדים. חופי הרחצה מופקרים, שכן עשרות סירות מרוץ שטות בסמוך לעשרות מתרחצים החשופים לפגיעות מדי יום ביומו".

בשנים האחרונות טופלו ביוספטל שמונה פצועים שנפגעו מסירות מירוץ בחופי אילת וסיני, מספר ). "אלו לרוב פציעות קשות, 8.4.81( " העיתון "דבר שברוב המקרים ניתן היה למנוע אותן". פרופ' מיכאל לוי מיוספטל מסר כי "ברוב המקרים נגרמות התאונות בגלל זלזול בהוראות המפורשות, שלא לשבת על

פרופ' מיכאל לוי

עושים היסטוריה

שלום לך, סיני | 1982

1982 שלוש שנים לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, הושלמה ב הנסיגה הישראלית מסיני. העיר אופירה, בי"ס שדה נעמה והמושבים נביעות ודי זהב מפונים מתושביהם, כמו גם בסיסי צה"ל והתשתיות האזרחיות בסיני. מרחב אילת ומרחב שלמה הופכים במערכת הבריאות הישראלית ל"מרחב אילת" בלבד. מעתה, אילת היא האתר הישראלי היחיד לנופש וצלילה בים האדום, ויוספטל הוא נקודת הטיפול הרפואי הדרומית ביותר בישראל.

1973 הכניסה למושב די זהב,

צל"ש למתנדב של יום שישי | 1984

באולם הוא עובר מחדר לחדר ומנעים את זמנם של אלו שרתוקים למיטתם. שנתיים, ועוד לא החמיץ יום שישי אחד. מדובר ביוסקה בן דוד, יו"ר ארגון הסוחרים האילתים. איש שמתנדב לכל ועד שהוא. דמות נערצת בעיר אילת. אדם שאימץ את הסיסמה 'ואהבת לרעך כמוך', הרחק מזרקורי פרסומת או רדיפת מחמאות. פשוט איש טוב לב, שאוהב לעזור לאנשים הנמצאים במצוקה. יוסקה בן דוד מאילת מקבל בזה שי צנוע מ'חדשות': צל"ש".

: "מדי 13.11.84 כותב נתן זהבי בעיתון "חדשות" מיום יום שישי מופיע איש אחד בשערי בית החולים יוספטל באילת. ידיו עמוסות חבילות שי והוא מלווה צעירים מארגון נוער לנוער שמביאים כלי נגינה. באולם בית החולים הוא מארגן שירה בציבור, מחלק כוסית יין למי שמותר, מעניק לקשישות בקבוקוני בושם, לקשישים אפטר שייב, לאנשים בודדים הוא מביא חבילת ממתקים או מוצר אחר שינעים במקצת את שהותם בבית החולים. לאחר קבלת שבת

30.6.86 מתוך הכתבה ב"מעריב",

יוסקה בר דוד (במרכז), משמאל: ראש העירייה דאז אשר אזר

| 1986 אוטובוס התהפך – הפצועים הובהלו ליוספטל ) בהתהפכות 29.6.86( נוסעים נפצעו 39 אוטובוס בכביש הערבה ליד קיבוץ גרופית. האוטובוס התנגש במשאית צבאית והתהפך לצד הכביש. עשרות עובדים מבית שמש שהיו בדרכם לחופשה במלון "קיסר" באילת נפצעו בתאונה, והועברו ליוספטל, רובם במצב קל. שלושה מהם, במצב קל עד בינוני, נשארו לאשפוז בבית החולים.

19

"ההנהלה המרכזית של קופ"ח כללית התערבה אתמול בסכסוך קשה וחריף בין רופאי המרכז הרפואי יוספטל באילת, ובצעד דרמטי מינתה מטעמה מנהל רפואי למרכז. כמנהל הזמני התמנה ד"ר יוסי פרוסט, שייכנס לתפקידו בראשית החודש הבא, מועד הפרישה של המנהל הנוכחי, ד"ר אדוארד חרדון. הרקע לסכסוך נובע מהודעת הקופה על רצונה לבצע שינויים במערכת הבריאות באילת, בכלל זה ביטוח 'חזקות' של רופאים בבתי מלון והקמת ארגון שיעניק שירותים רפואיים לתיירים השוהים בבתי המלון. יישום תוכנית זו גרם ל'פיצוץ' בין הרופאים, שחלקם טענו כי בכך לא תחוסל הרפואה הפרטית אלא יוגברו ממדיה. הדי הסכסוך בין הרופאים גלשו מחוץ לכתלי יוספטל ועוררו סערה .)22.12.87 ," בעיר" ("מעריב | 1987 סכסוך עבודה בבית החולים

אסיפת עובדים ביוספטל

המנהל החדש: | 1988 ד"ר חיים שוהם

| 1988 ראש העירייה לשעבר נפצע ואושפז

מנהל חדש לבית החולים: ד"ר חיים שוהם, שהיה ובהמשך רופא ראשי של 13 בעבר רופא שייטת חיל הים ופיקוד דרום. ד"ר שוהם נכנס לתפקיד כשנתיים לאחר שחרורו מצה"ל. בין השאר הקים מחדש את יחידת תא הלחץ, פיתח את רפואת המשפחה באילת וחיבר בין גורמי רפואה צבאיים ואזרחיים כדי ליצור גיבוי רפואי לעיר המרוחקת. , 1994 פרש מהתפקיד ועד לפטירתו ב- 1990 ב- , ניהל את ביה"ח הגריאטרי בפרדס חנה, 58 בגיל הנקרא כיום על שמו.

ד"ר חיים שוהם

בתאונת דרכים חזיתית בין טאבה לאילת, מול ), לשעבר 50 הכניסה לנמל, נפצע קשה גדי כץ ( ראש עיריית אילת, וביוספטל אובחנו שברים ). לימים החלים 20.3.88 ," במפרקתו ("מעריב כץ מהפגיעה הקשה ובהמשך כיהן כיו"ר עמותת הידידים של בית החולים האילתי.

ראש העירייה גדי כץ (שני משמאל) במסיבת עיתונאים ביוספטל

כללית דורשת השתתפות | 1988 בהחזקת יוספטל

ממשלתית בהוצאות – הבטחה שלא קוימה עד היום, למרות שיוספטל משרת הן את תושבי אילת והן חיילים ממחנות צה"ל, תיירים, מטיילים וחיילי הכוח הרב לאומי בסיני. פסה ציין כי ביוספטל קיים מחסור ברופאים ובציוד, וכדי למלא את החסר דרושים חמישה מיליון שקלים לשנה.

מנכ"ל קופ"ח כללית, נחום פסה, דורש ממשרד הבריאות להשתתף בהוצאות החזקת יוספטל וכן לתקצב את יחידת תא הלחץ שבבית החולים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה באילת אמר המנכ"ל כי בעת שהקופה נטלה על עצמה את ניהול המוסד, הובטחה השתתפות

80 קצרים בשנות ה

שהחלה לבעור במפרץ אילת אושפזו ארבעה אנשי צוות של מיכלית נפט ) 1981 בסורוקה עם כוויות. שני אנשי צוות נוספים הוגדרו כנעדרים (

ממחנות צה"ל באזור הובאו ליוספטל במסגרת חיילים נפגעי דמה 150 ) 1989 תרגיל לקליטת נפגעי חומרי לחימה כימיים (

נפצע קשה כאשר ניסה לדרוך רובה צלילה. הוא רמי כהן, מציל מאילת, הוחש ליוספטל כשחץ נעוץ בצווארו, אושפז במחלקה הכירורגית ויצא ) 1989 מכלל סכנה (

מטופלות ביוספטל, כך מסר מנהל כעשר דקירות דגים ארסיים בחודש ) 1985 בית החולים, ד"ר חרדון, לעיתון "חדשות" (

אלף דולר, מחציתם 400 בהשקעה של מכון רנטגן חדש נחנך ביוספטל ) 1987 מתרומת עזבונה של פרל רינג ז"ל, תושבת ארה"ב (

20

1989-1980 | העשור השני

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

ביוספטל 20 חוגגים

עושים היסטוריה

אוספים תרומות לרכישת אולטרסאונד | 1988

נחנך ציור הקיר במיון | 1988 אורחים רבים התקבצו בראש השנה באולם הכניסה של בית החולים, כדי לחנוך את ציור הענק של הצייר גד אולמן, שגודלו כעשרה מטרים על שניים וחצי מטרים. "לחנוכת הציור הגיעו נחום פסה, יו"ר קופת חולים, רפי הוכמן, ראש עיריית אילת, וד"ר חיים שוהם, מנהל בית החולים יוספטל – מדווח העיתון מעריב, "האורחים התרגשו מהציור המתוחכם, בו מוצגת ממלכה תת-מימית של דגים, המתכוונת להציג את ממלכת ירדן וישראל, שכן לדגים אין גבולות והם עוברים מממלכה לממלכה – מסר דגי לשלום". גד אולמן ביצע את ציור הקיר הענק ללא תמורה: "אם יבוא לכאן אדם סובל וכואב ויתבונן בציור, יגלה בו את הפרטים ויעלה אט אט חיוך על שפתיו – זה יהיה שכרי", אמר האומן

המוזמנים נענו בשמחה לרעיון וקנו כרטיסים .₪ 8,000- בסכום כולל של כ בשנה זו חוגג בית החולים את יום הולדתו העשרים בטקס חגיגי. שנה 20 ליוספטל

ב"ספירל קלאב", בר ודיסקוטק בחוף המרינה באילת, נערכה מסיבה לרגל יום הולדת שנה למועדון בהשתתפות ידוענים רבים ממרכז הארץ שהגיעו במטוס מיוחד ) מספר כי 24.8.88( " לאילת. העיתון "חדשות האירוע הוקדש לגיוס כספים עבור רכישת מכשיר אולטרסאונד למחלקה הגינקולוגית ביוספטל. חודש קודם לכן הודיע ראש העיר רפי הוכמן למוזמנים למסיבת יום הולדתו, כי במקום מתנה הם מתבקשים לקנות כרטיס לערב ההתרמה שייערך במועדון הספירל.

| 1988 הרמזור והמחלקה האורתופדית חנך שר התחבורה חיים קורפו את הרמזור 1988 בספטמבר הראשון באילת. באותו מעמד הופעלו הרמזורים בשלושה צמתים ראשיים בעיר, המועדים לפורענות. רוב מאושפזי המחלקה האורתופדית ביוספטל הם נפגעי תאונות דרכים, כמחציתם תושבי העיר והאחרים מבקרים ונופשים שהיו מעורבים בתאונות. רוב התאונות מתרחשות בכביש הערבה – בכלל זה חלקו הדרומי של הכביש החוצה את אילת, בו התרחשו לא מעט תאונות קטלניות. בתמונה: כיכר הרמזורים באילת שהוקמה לזכר כל אותם רמזורים שבוטלו לאורך השנים לטובת כיכרות ומעגלי תנועה.

הידיעה על חנוכת הרמזור – וכיכר הרמזורים כיום

מפעילים את תא הלחץ – בהתנדבות | 1989

מחוסר תקציב – כך מדווח "מעריב" ). שבועיים קודם לכן מדווח 17.1.89 ( העיתון כי האיום לסגירתו המיידית של תא הלחץ הוסר, לאחר שהצוות ניאות לעבוד חודש ימים ללא תמורה. אם תוך תקופה זו לא יימצאו מקורות מימון ייסגר תא הלחץ – כך מסר מנהל בית החולים, ד"ר חיים שוהם. עלות הפעלת תא הלחץ, המשרת אלפי צוללים 144,000 במפרץ אילת ובסיני, היא דולר בשנה. קופ"ח הודיעה כי שירות זה אינו כלול בסל השירותים שלה, ועל כן אין בדעתה להמשיך ולממן את הפעלת התא. פנייתו של מנהל בית החולים להתאחדות לפעילות תת מימית בישראל, לגורמי תיירות ולמועדוני צלילה, להשתתף במימון אחזקת התא – הושבה ריקם.

| 1988 סכנה ושמה מצנח ימי באילת שריחף עם מצנח 22 נופש בן ימי, ספורט חדש יחסית במפרץ אילת, נפל מגובה רב בעקבות ). הצעיר 23.5.88 ," תקלה ("מעריב נחת על סירה, נפגע בגבו ואושפז במחלקה האורתופדית ביוספטל. בבית החולים התברר כי מעוצמת החבטה נשברה חוליה בצווארו.

מוויילס, שנפגע בעת שצלל 56 תייר בן במפרץ אילת, הובא ליוספטל וטופל בתא הלחץ. הוא הגיע במצב של חוסר תחושה בשתי רגליו ופגיעה בעמוד השדרה. הטיפול מבוצע על ידי צוות בית החולים ללא שכר, בחודש 15 משום שרשמית נסגר תא הלחץ ב

21

: רפואה בשגרה ובחירום 90 שנות ה-

אוטובוסים התנגשו – נוהל אר"ן ביוספטל | 1990

כבר היה בית החולים מוכן, כולל פריסת חדר מיון נוסף באולם הקבלה הגדול. לאחר השעה אחת עשרה בבוקר כבר שב בית החולים לעבודה במתכונת הרגילה, זאת לאחר שרוב הנפגעים נקלטו, מוינו וטופלו. לאורך כל שעות היממה הבאה המשיכו להגיע נפגעים שלא פנו לקבלת טיפול מייד לאחר האירוע 118 וכן מקרים חוזרים. בסך הכול טופלו ביוספטל מהם אושפזו, כולל פצועה במצב קשה. 19 נפגעים ו-

פצועים 100 : שלושה הרוגים ולמעלה מ- 12.8.90 ק"מ צפונית 20 בתאונת דרכים ליד באר אורה, כ לאילת, כתוצאה מהתנגשות בין שלושה אוטובוסים של אגד. התאונה אירעה מעט לפני השעה חמש בבוקר, ובית החולים נערך מייד לקליטת פצועים במתכונת פיגוע המוני. בתוך פחוץ משעה הגיעו כל 41 רופאים, 24 הצוותים שהוזעקו ברשת החירום: אחיות ועשרות אנשי צוות. בהגעת ראשוני הפצועים

דוח הטיפול בנפגעי התאונה שהועבר להנהלת הקופה

1990

לימור חזרה לאילת – | 1990 עשר שנים אחרי הטראומה

, כילדה בת תשע, לימור ארזי איבדה כמעט את כל משפחתה 1981 ב באסון מחריד בחוף נואיבה. בפיצוץ בלון גז במאהל שהקימו שלוש משפחות איש ובהם שמונה ילדים – נהרגו אביה, אחיה ואחותה, ואימה 14 נופשות – נפצעה קשה. משפחתה של לימור ספגה את הפגיעה הקשה ביותר באסון שבו נהרגו ארבעה, ארבעה נכוו קשה מאוד ורוב האחרים נפצעו קל לימור, שהלכה לטייל בחוף, ניצלה בנס. עשר שנים אחרי, בכתבה ) לקראת חתונתה של לימור, היא שחזרה: 25.5.90( " שהופיעה ב"מעריב "האחות מיקי מיוספטל לקחה אותי אליה הביתה, כאילו אימצה אותי. טיפלה בי, קנתה לי בגדים. בחיים לא אשכח את ההתנהגות שלה". הכתבה מספרת כי לאם הסובלת מכוויות קשות "טפטפו" בהדרגה את בשורות האיוב. את לימור אספה לביתה דודתה בגני תקווה. האם, אהובה, סירבה לעזוב את יוספטל גם כשהחלימה, בית החולים היה בשבילה חממה מגינה. עם השנים היא השתקמה ונישאה בשנית. בשנים שחלפו מאז האסון, השם "אילת" העביר חלחלה בלימור והיא סירבה לנסוע לשם. השבוע, כשנשאלה היכן יבלו את ירח הדבש, היא השיבה: "באילת".

) 25.5.90 לימור בחתונתה יחד עם שמחה הולצברג, "אבי הפצועים" (מעריב,

רעש אדמה באילת, נפגעים פונו ליוספטל | 1995 רעידת אדמה חזקה פקדה את אילת בבוקר וגרמה לנזק רב לרכוש וגם 22.11.95- ה בני אדם שנפגעו קל או לקו בחרדה 15 לנפגעים. ופונו ליוספטל. אדם אחד נפטר מהתקף לב.

בסולם ריכטר, 7.1 מוקד הרעידה, בעוצמה של היה כעשרה קילומטר צפונית לדהב שבסיני, שם גרם הרעש לנזק רב ולהרוגים. העירייה הקימה חפ"ק וביוספטל הוכרז מצב חירום.

בתמונה: רעידת האדמה באילת

22

1999-1990 | העשור השלישי

ס ו י

פ

ט

ת

ל

ל

ו

י

א

מ

ר

ב

ח

| 1995 הרופא שחדר ללב והציל חיים

מספרת הכתבת 1995 ב"ידיעות העיר" ממרץ הוותיקה באילת, יהודית זילברשטיין: השעה הייתה שתיים אחר חצות הלילה כשמנהל המחלקה הכירורגית ביוספטל, ד"ר אביעזר ריפין, נכנס בסערה לחדר המיון. על המיטה בפינת ההחייאה שכבה דוממת אישה צעירה מחוברת לצינורות ומחטים. על צג המוניטור שלידה נראה קו לבן רציף וישר. "מהר, בוא מהר", צעקו הרופאים שהקיפו את המיטה לד"ר ריפין, "היא מתה רק עכשיו, אין לחץ דם ואין דופק – תפתח, תחפור, צריך לעשות משהו, זו אישה צעירה". ד"ר ריפין

עושים היסטוריה

הבחין כי במרכז החזה של האישה פעור חור שנגרם מנעיצת סכין. "לא ידעתי לאן החור מגיע, לא ידעתי איזה איבר נפגע. תוך שנייה לבשתי כפפה והחדרתי אצבע לתוך החור הפעור, תוך שאני מגשש אחר המקום שנפגע. האצבע הגיעה עד מעטפת הלב ותוך מישוש המקום שנפגע שחררה באחת את קריש הדם שחסם את פתח הפגיעה במעטפת שהייתה שהייתה מלאה דם ולא אפשרה ללב לפעום. יחד עם הקריש שזז ממקומו פרץ

) 1995 מימין: הכתבה ב"ידיעות העיר" ( עם תמונתו של ד"ר ריפין. למעלה: ניתוח לב פתוח

יוצר חלון גדול במעטפת, כדי שניתן יהיה לנקז את הדם מהלב. ניקזתי את הדם גם מהריאה, אחר כך הכנסתי וסידרתי את כל האיברים במקומם ותפרתי את בית החזה". חייה של האישה הצעירה, שזמן קצר קודם לכן, בסערת ריב עם בעלה, נטלה בביתה סכין ונעצה אותה עמוק עמוק בחזה, ניצלו. אחר כך החליטו להעביר אותה בכל זאת למחלקת ניתוחי לב בבית החולים סורוקה בבאר שבע. בשעה חמש בבוקר התרומם המסוק מהמנחת ביוספטל כשהוא , אם לשני 35 נושא בתוכו את ר.א., תושבת אילת בת ילדים, שחייה הושבו לה. "זה היה אירוע דרמטי כמו שרק הצלת חיים יכולה להיות", אומר ד"ר ריפין, "הדרך היא אכן נדירה, והעובדה שהכול נעשה מהר מאוד אפשרה להציל את חייה של האישה".

תקועה בתוך הלב החל הצוות הרפואי להנשים את האישה תוך הוא מגלגל את המיטה מחדר המיון לעבר חדר הניתוח. בידו הימנית נטל ד"ר ריפין מסור והחל לנסר את עצם בית החזה של האישה. "אחרי שניסרתי את העצם, הרחבתי את הקצוות וחשפתי את הלב, מייד גיליתי את מקום הפגיעה שדימם. התחלתי מייד לתפור תוך שאני

דרך החור בחזה זרם אדיר של דם. מעטפת הלב החלה להתרוקן מהדם שנצבר בה, ובקצה אצבעי הרגשתי כיצד הלב מתחיל לפעום, כיצד החיים חוזרים אל האישה". המתח הדרמטי בחדר המיון עדיין לא פג. הלב החל לפעום בקול ענות חלושה, לחץ הדם החל לעלות, אבל מלאכת ההצלה הייתה רק בראשיתה. כשאצבע ידו השמאלית של ד"ר ריפין

לראשונה: מנהלת סיעוד מרחבית | 1996

האחיות וההכנה ללימודים אקדמיים, בנתה תהליכי איכות בסיעוד ויזמה יחד עם בית הספר לסיעוד בשיבא סבבי התנסות של סטודנטים ביוספטל. היא , ואחריה כיהנו 2008 מילאה את התפקיד עד לשנת כמנהלות סיעוד מרחביות מירי גבריאלי, חבצלת קדם ולורן סבירסקי (כיום).

עדי רמות מקיבוץ יטבתה מונתה למנהלת הסיעוד ביוספטל ובמחוז – לראשונה כתפקיד מרחבי של ניהול סיעוד משולב במרחב אילת. עדי החליפה את ציפורה שאולסקי, מנהלת הסיעוד ביוספטל למן הקמתו, ואת לילית טפר, מנהלת הסיעוד במחוז אילת, שפרשו לגמלאות באותה שנה. כמנהלת סיעוד מרחבית, עדי שדרגה את תהליכי הסמכת

| 1992 רופאי ילדים טובים באילת

) מרכז המלצות על רופאי 27.5.92( " העיתון "חדשות ילדים מכמאה הורים מרחבי הארץ. רופא הילדים המומלץ באילת הוא ד"ר נחום גל, מנהל מחלקת ילדים ביוספטל, עליו נאמר כי הוא "מסור מאוד, תמיד נגיש ולא מתבייש להודות באי-ידיעה". במרפאות קופת חולים כללית באילת, המומלצים הם ד"ר גרינשפון ("מתייחס לכל טענה, מלא הבנה ועדין עם הילדים") וד"ר מרתה כהנוב ("תולה צעצועים על הסטטוסקופ, מקצועית, סבלנית ופתוחה להתייעצויות").

70 אחיות ביוספטל, תחילת שנות ה

23