מגזין ארגון עובדי צהל

"להיות אזרח עובד צה"ל זה לחיות בבית נהדר. אני מרגיששהגרלתי כרטיס לוטו, שמשלמים לי אותו בתשלומים"

במשפחה הכול נשאר

ניסים חליוה והבן מיכאל

מרגישים שעובדי צה"ל הם כמו משפחה? זו אחת המטרות של הארגון – שתחושו בטוחים, עם "אבא ואימא", כמו במשפחה אבל מעבר לכך, יש בינינו לא | אמיתית מעטים שעבורם המשפחה והעבודה יצאנו | הולכות יחד, ולא רק כמטאפורה לפגוש שתי משפחות שמתגאות בדור משפחה טובה | המשך במערך עובדי צה"ל

רבקה דגהו והבן אהרון

משפחת חליוא: גם תורה, גם עבודה

"אחריות עצומה וגאווה גדולה"

שנים כע"צ. הוא באר 33 ניסים חליוא, יו"ר ועד מצל"ח דרום, עובד כבר נכדים. הבית המקצועי שלו הוא מרכז ציוד 6- וסב ל 8+ , נשוי 54 שבעי, בן לחימה וחלפים באט"ל, והבן שלו, מיכאל, משרת לצדו בבסיס כמפקד – "כל אחד במחסן שלו", מבהיר ניסים. 3 מחסן 18 הפרט המעניין הוא שמדובר במשפחה חרדית. מיכאל היה עד גיל בחור ישיבה, התחתן כאברך והשתלב עם הגיוס במסגרת תוכנית שח"ר אט"ל לגיוס בחורי ישיבה ושילובם באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה. הוא שירת שלוש שנים במחנה נתן כטכנאי ציוד ראיית לילה, וכשהשתחרר, נשאר .)6 ,4 ,2( , אב לשלוש בנות 25 בצבא כאזרח עובד צה"ל. כיום מיכאל בן יש לו אח אברך ושש אחיות הנשואות לאברכים. "אנחנו בעד שילוב של תורה ושירות", אומר האב ניסים, "עודדתי את מיכאל להתגייס, גם לשמור תורה וגם לעבוד. במערכת הצבאית זה אפשרי בהחלט. אוכל כשר, סביבת עבודה מתאימה. אני אומר, מי שלא בן תורה, כמו בני השלישי שכל היום לומד – חייב להשתלב בחברה". 22 החל לעבוד כאע"צ, ובגיל 21 ניסים התגייס לצה"ל בזמנו כחילוני. בגיל חזר בתשובה. "יש הרבה חרדים בין עובדי צה"ל", הוא אומר, "למשל אצלנו בבסיס – מנהלי מחסנים, מחסנאים, קצין הפעלה". על ארגון עובדי צה"ל הוא אומר בפשטות: "הלוואי על כל מערכת שתיתן מה שהארגון הזה נותן "אחרי יום עבודה חוזר הביתה, מתפלל, לומד שיעור קבוע בערב. העבודה נשארת בעבודה, ולא מדברים עליה לא בארוחת הערב ובטח שלא ליד שולחן השבת". יש לך ממשקי עבודה מול מיכאל? "אני עובד מולו הרבה, מעביר אליו ציוד, מקבל ממנו ציוד, כמו כל מחסן אחר. הוא לא פונה אלי כאבא, אלא כניסים. זה מערכת, לא משפחה. לפעמים הוא פונה אלי גם בנושאים של בעיות אישיות, כי אני יו"ר ועד עובדים". הוא מקבל יחס מועדף? "להיפך! אני לא נותן לו שום פריוויליגיה. אני מקפיד על זה עד כדי כך שהוא מתלונן. רוצים לקחת לו עובד או חייל, הוא אומר: 'אם הייתי מישהו אחר, היית משתדל בשבילי יותר'. אבל אני נזהר מהעדפת יתר ונותן לו להתמודד. אז הוא הולך לאימא שלו ומתלונן..." זה לא בעייתי, לעבוד יחד? "להיפך. עובדי צה"ל בונים חזק על דור המשך. השתלבו בבסיס כבר שישה בנים של עובדים ואני גאה בכך". ומה שהוא מאפשר לעובדים". איך אתה משלב תורה ועבודה?

"להיות אזרח עובד צהל זה לחיות בבית נהדר. אני מרגיש שהגרלתי כרטיס לוטו, שמשלמים לי אותו בתשלומים. הסעות, ארוחות, נופשים, הטבות, ביטוחים. אני רוצה לומר תודה להסתדרות ולארגון ע"צ שנלחמים למען רווחת העובדים – שכר, דרגות, וגם הופעות וימי כיף. תודה מיוחדת למזכירה האזורית יעל נומה, שעושה עבודה טובה מאוד, מגיעה לבסיסים ונלחמת בשבילנו, וכמובן ליו"ר משה פרידמן ולצוות שלו. ברור שהכול מתחיל למעלה". רואה את העתיד בצה"ל? "לגמרי. אפשר גם להתקדם, ואין שום בעיה, המערכת מתנהלת כאילו הייתי איש קבע. אמנם לא לובש מדים, אבל יש לי חיילים שמסתכלים עלי כמפקד. זו אחריות גדולה. אני מרגיש תחת זכוכית מגדלת. זה שאתה לא לובש מדים, לא מוריד מהסמכות". שתף קצת בתחושות של לעבוד בצבא הגנה לישראל... "אנחנו עובדים במקצועיות ונאמנות ללא פשרות. מדובר פה בביטחון המדינה. קח למשל את צוק איתן, 12 ימי לחימה, הגעתי למצב של 50 שעות הלילה 12- שעות במחסן שלי וב מתגבר מחסן אחר. חושב רק איך לתת מענה במצב לחימה, לאפשר ללוחמים אורך נשימה בלי תקלות. אנחנו מוכנים ליום פקודה. במצב חירום, יכול להיות שאני האזרח אצטרך לדאוג לאותו בורג או חלק קטן שלא ישבית טנק על הגדר. זו אחריות עצומה וגאווה גדולה".

כאלה ודומים מסביבת העבודה שלו. הורים וילדים, זוגות ואף שלושה דורות של עובדים ללא מדים – כנראה שלא במקרה, רבים מאתנו מרגישים ב"משפחה אחת גדולה". יצאנו לפגוש שתי משפחותשל אע"צים ולשמוע מקרוב איך עובר יום העבודה כשהבן באותו בסיס, איך מרגישים החבר'ה הצעירים כשאימא על הקו בשיחת עבודה, ועל מה מדברים בבית בארוחת השבת. בואו להכיר את משפחות דגהו וחליוא.

אפי חלפון, מזכיר ע"צ במרחב ראשל"צ, עבד שנים במצל"ח ומתגאה בדור ההמשך שלו שם – בתו דנה, בצד עוד כחמישה עובדי מצל"ח בני דור המשך. זכריה דובני, יו"ר ועד מש"א צפון, הוא חוליה 7200 אמצעית בשרשרת: אביו ז"ל היה מנהל עבודה בחשמליה בבסיס תובלה בטירת הכרמל, הבן יהונתן עובד בבסיס ציוד – "מסורת משפחתית", הוא מצהיר. כל אחד מאתנו מכיר סיפורים

הלכנו לשמוע מה אומר דור ההמשך עצמו. מיכאל חליוא הוא מפקד מחסן במצל"ח דרום, F . M . I אקסטרה ואחראי על פריטים בתדירות ניפוק גבוהה. בצוות שלו שלושה אע"צים ביניהם נגדת ונאמנית איכות ובטיחות. בנוסף הוא מנהל מחסן אוטומטי, שבו עובדים שלושה חיילים בשלוש עמדות על מכונות שמנפקות ציוד באופן ממוכן. איך ההרגשה לעבוד עם אבא באותו מקום עבודה? "ככל שזה תלוי בי, כל אחד בפינה שלו. מעדיף להקפיד על יחסי עבודה נטו. רואה אותו לא כאבא אלא כעובד ותיק שהוא גורם מקצועי ומנחה עבורי". במה אתה נעזר באבא? "בהתייעצויות מקצועיות, דווקא אחרי העבודה. הוא היה אחראי מחסן, ונותן לי טיפים. לפני שמקבל החלטה, לפעמים אני מתייעץ אתו כדי לקבל הכוונה בגדול, אבל הוא רוצה לתת לי להסתדר לבד. לא אומר כן או לא, אלא: תחליט לבד ואני פה תמיד לעזור". איך אתה משלב תורה ועבודה? "זה טבעי לי, גדלתי בבית כזה, עם אבא שתמיד משרת ועובד. ועדיין, זו הייתה בחירה שלי, אף אחד לא כפה. הייתי ב'כולל', פתחו גיוסים שנה אחרי 150 שהתחתנתי, ובחרתי להתגייס עם חברים, שחלקם המשיכו כנגדים בקבע. חשבתי להישאר בקבע, אבל לבסוף העדפתי להישאר במסגרת הצבא כאזרח". כאע"צ צעיר, אתה נעזר בארגון?

משפחת דגהו: "זה מצב טבעי"

משפחת דגהו ומש"א תל השומר, אלו מושגים שלא ניתנים להפרדה. אם המשפחה, רבקה דגהו, היא רכזת כוח אדם בב"מ מכללים, אחד מארבעת בתי המלאכה בבסיס. בעלה, שמשון, הוא מסגר בענף תש"א (תשתיות ואחזקה). הבן אהרון הוא מכונאי בתשתיות והרצת מנועים במפעל המכללים. חשבתם שזהו? תקשיבו לרבקה: "גיסי מיכאל דגן, אחיו של שמעון, הוא ע' רמ"ד מדור עיתוד, אחראי על רכש ומלאים. החתן של מיכאל, אסף הלל, הוא איש אלקטרוניקה כאן במש"א. אחיין של בעלי, מאור דגהו – מכונאי במפעל המרכבה. רגע", (צוחקת), "תן להיזכר אם יש עוד מישהו..." .1979 , היא בינואר 1978 רבקה ושמשון הכירו בבסיס. הוא החל לעבוד במש"א באפריל "הכרתי אותו פה ביום הראשון שלי, ומאז לא נפרדנו. גיסי בא שנה לאחר מכן, ויתר הצעירים הצטרפו עם השנים. אחרון הגיע הבן שלנו אהרון, לפני שש שנים. הבאתי אותו למקום מסודר, אמנם המשכורת לא בשמים, אבל יש שקט נפשי". ספרי קצת על המשפחה. "שמשון ממשפחה תימנית, במקור מתל מונד. אני ממוצא טורקי. אנחנו גרים בלוד. יש לנו ארבעה ילדים שגדלו במשפחה של עובדי צה"ל, ואנחנו סבא וסבתא לחמישה נכדים. עם שני ילדים, שעובד איתנו בבסיס, בת 29 , אחריה בן 3+ , נשואה 30 הבת הגדולה בת , חייל בתותחנים". 20 שהשתחררה מצה"ל כקצינה והולכת ללמוד, ובן, בן 22 מתראים בעבודה כל הזמן? "לא כל הזמן, לכל אחד יש את העבודה שלו. אבל כן מתראים בהפסקות. אני והבן באותה הפסקה בחדר אוכל. הבעל בא לאכול אצלי במשרד". לא שוחק, לעבוד עם בני המשפחה? "לא מכירה אחרת. זה מקום עבודה ראשון שלי, ובקרוב אפרוש כך שהוא גם יהיה האחרון. זה מצב טבעי עבורי, וככה גם המשפחה הכי מגובשת". מה לדעתך היתרון בעבודה כאזרח עובד צה"ל? "אתה קם בבוקר ויודע שהכול בטוח והכל טוב, המשכורות לא גדולות אבל יש לך ביטחון תעסוקתי. יש ארגון חזק שמגן עלינו, ועוזר בהמון דברים. ביטוח, נופש, מתנות". ומה קורה בבית? ממשיכים לדבר על העבודה? "יש לנו חיים משלנו... אחרי השעה ארבע משאירים את העבודה בחוץ. יש מספיק דברים חשובים לדבר עליהם בבית".

"אתה קם בבוקר ויודע שהכול בטוח והכל טוב, המשכורות לא גדולות, אבל יש ביטחון תעסוקתי וארגון חזק שמגן עלינו ועוזר בהמון דברים. ביטוח, נופש, מתנות"

12- שעות במחסן שלי ו 12 "בצוק איתן הגעתי למצב של שעות בלילה בתגבור מחסן אחר. אני האזרח יכול להיות זה שאחראי לבורג, כדי שטנק לא יושבת. זו גאווה גדולה"

11

10