מרכז שניידר - מגזין פאזל, מאי 2020

מציגים איכות ברפואה ובסיעוד

כנס החברה הישראלית לאיכות ברפואה התקיים השנה בסימן שיתופי פעולה במערכת הבריאות. הנהלת הסיעוד במרכז שניידר הציגה בכנס מגוון רחב של עבודות ופרויקטים, שהתנהלו על ידי אחיות מתחומים שונים בבית החולים. הציגו את סבטה מילבסקי ורים עבד אל חי ממחלקת ניתוחי לב הביקור האחוד הייחודי, המתנהל בשיתוף פעולה של הצוות הרפואי, צוות האחיות ומקצועות הבריאות השונים, למען מתן טיפול איכותי ומיטבי לילדים המנותחים. הציגה תוכנית גילה רוזנצוויג, מנהלת הסיעוד של מערך ההתאוששות, הדרכה על ארבעת המוקדים, שבהם עוברים הילדים המנותחים והוריהם במהלך יום הניתוח. הציגה מהלך של גיוס כלל צוותי בית דלית כהן מצוות מניעת זיהומים החולים והטמעה של תרבות מונעת זיהומים להכחדת התפשטות חיידקי בבית החולים. CPE הציגו מערך מירי קלר ותמי טהר, בשיתוף עם פרופ' סילבנה פניג, תמיכה במטפלים בילדים עם אי שקט פסיכיאטרי. הציגה את עבודת המאסטר חני גלופ מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי שלה: "הורים ממאדים, צוות מנגה – רמת הטיפול הסיעודי הנתפסת, מנקודת מבטם של צוות והורים לילדים המאושפזים במערך האונקולוגי ובמחלקות אשפוז לילדים". הרצתה על פרויקט ההדרכה וטיפול נמרץ לב, MRI אחות , מיכל זאדה – הורדת גיל ביצוע הבדיקה ללא הרדמה לחמש שנים. MRI שלה ב- האחות ד״ר יוליה גנדלר, מנהלת הסיעוד במרפאת ריאות ובמרפאת (נשימה עיכול משולב), הציגה את שיתופי הפעולה בין צוות המכון נע"ם לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד, לבין צוות מרפאת ריאות – לצורך טיפול משותף במרפאת נע"ם בילדים הסובלים מאנומליות בשתי המערכות הללו.

להיות אימא לפג: מחקר חדש בשניידר

מתקיימת גם צמיחה אישית הכוללת תחושות של העצמה, כוחות, התחזקות רוחנית, חיזוק הזוגיות, הכרה בחוויות האנושיות שנחוו בפגייה ושינוי סדרי עדיפויות. בנוסף, נראה כי לחוויית המשבר יש משמעות גם בעיצוב האימהות, בהיבטים חיוביים ושליליים. בהיבט החיובי ניכרת יותר השקעה באימהות ביחס לתחומים אחרים, כגון התפתחות מקצועית וקידום בעבודה, ואילו בהיבט השלילי ניכרת יותר חרדה, העלולה להשפיע על הקשר אם-ילד ועל היכולת לאפשר לשניהם עצמאות תוך שמירה על נפרדות. המסקנה המרכזית העולה מהמחקר היא הצורך המשמעותי במתן טיפול רגשי לאימהות גם כשנתיים עד שלוש לאחר הלידה המוקדמת, תוך הכרה בהשלכות ארוכות הטווח של חווייתן.

אירוע משברי עבור רוב ההורים ובעיקר עבור האימהות. מטרת המחקר הייתה להעמיק את ההבנה ביחס לחוויה של האם בעקבות לידת תינוק פג בטווח הארוך יותר – כשנתיים עד שלוש לאחר הלידה, ולבחון לעומק את האפשרות לשינוי פנימי, המכונה צמיחה אישית, כחלק מהותי בחוויה זו. לצורך כך, נערך המחקר בשיטה איכותנית 13 באמצעות ראיונות עומק מובנים למחצה עם 30–24 אימהות, שתינוקותיהן נולדו בין השבועות להיריון ואינם סובלים מבעיות נוירולוגיות קשות. מהמחקר עולה כי גם שנתיים עד שלוש לאחר הלידה, ניכרות ההשלכות של הלידה המוקדמת ושל האשפוז בפגייה. השלכות אלה כוללות סימפטומים טראומטיים כגון חלומות, זיכרונות חזרתיים ממראות הפגייה ועוד. ואולם, במקביל

רוב המחקרים שנערכו עד כה על אימהות לפגים, התמקדו בחודשים הראשונים שלאחר הלידה – אולם רק מעטים מהם בחנו את החוויה בפרספקטיבה של זמן. יתרה מזאת, רוב המחקרים בתחום התייחסו למצוקת האם אך התעלמו מהאפשרות לצמיחה בעקבות משבר הלידה המוקדמת. את התמונה הזאת משנה מחקר חדש, שנערך במכון להתפתחות הילד וביחידת מעקב פגים במרכז שניידר, על ידי עו"ס סיגלית עופר ובהנחיית פרופ' אורית טאובמן בן ארי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. בעוד שתשעת חודשי ההיריון מאפשרים לאישה להתכונן ללידה מבחינה מעשית ורגשית, הרי שהולדת תינוק פג מתרחשת לרוב במפתיע. הלידה המוקדמת ואשפוז התינוק בפגייה מהווים

קבוצות דבריפינג במלר״ד

תגובות המשתתפים במפגשים הללו חיוביות מאוד ומדגישות את הצורך במתן מענה זמין לצוותי בית החולים – כזה המקדם חוסן רגשי, מחזק את הביטחון המקצועי וממזער שחיקה. בעקבות המשובים החיוביים מתכננים כעת ד"ר יערי ונירית את השלב הבא – הכשרת מובילי מפגש דבריפינג במלר"ד ובמרכז שניידר בכלל. תודה לאתי צור ממחלקת משאבי אנוש, לשירות הסוציאלי, לד"ר אבינעם פירוגובסקי ולהנהלת בית החולים, לנורית ברוך ולהנהלת הסיעוד, על התמיכה והעידוד בקידום פרויקט חשוב זה.

מתאים לכלל הסקטורים בנושא זה. הם פיתחו פורמט חדש של מפגש בן שעה בהנחייתם, הכולל את הבניית האירוע מבחינת הרצף הרפואי וביצוע דיבריפינג קוגניטיבי ורגשי כאחד. המפגש מתקיים בטווח זמן קצר מהאירוע שעות לאחריו) במטרה לסייע 72 (בשאיפה לעד בעיבוד החוויה ובמציאת דרכים להתמודדות קרוב ככל האפשר להתרחשות. למפגש מוזמנים אישית כל אנשי הצוות שהיו מעורבים באירוע כולל אנשי הביטחון, צוות פרא-רפואי, כוח עזר, מזכירות, סטודנטים, סטאז'רים ואנשי צוות סיעוד ורפואה.

למעלה משנה מקיים המלר"ד מפגשי דבריפינג ) – שיחות עיבוד רגשי לצוות לאחר debriefing) אירועים חריגים או קשים במיון כגון החייאה, פטירה או משמרת עמוסה במטופלים חולים מאוד. מפגש הדבריפינג מיועד לכל עובדי מרכז שניידר שנטלו חלק באירוע שכזה או נחשפו אליו, מתוך הכרה בחשיבות הצורך לתת מענה רגשי וקוגניטיבי לאחר אירועים הנחווים כקשים. הפעילות יצאה לדרך ביוזמתם של ד"ר ארנון יערי, רופא בכיר במלר"ד, ושל נירית פיין, עו"ס המחלקה לרפואה דחופה ואשפוז יום, שחיפשו מענה

29