מרכז שניידר - פאזל 59 - ינואר 2021

מחקרים שזכו לאחרונה במענקי מחקר תחרותיים ד"ר אורית ויסבורד-צינמן ממכון גסטרואנטרולוגיה, תזונה ISF- זכתה בשני מענקי מחקר תחרותיים, האחד מ ומחלות כבד – קרן ישראלית אמריקאית BSF- – הקרן הלאומית למדע, והשני מ למדע, שניתן בשיתוף פעולה עם בית החולים לילדים בפילדלפיה במסגרת מענקים אלו, ד"ר ויסבורד-צינמן .UPENN ואוניברסיטת וצוותה חוקרים במעבדה את תהליך הנזק שמתרחש בדרכי המרה בתינוקות עם אטרזיה ביליארית, מחלה הגורמת לחסימת דרכי המרה החוץ-כבדיות בתינוקות בני מספר שבועות ומהווה סיבה מובילה "הסיפור שלנו התחיל עם להשתלות כבד בילדים, בארץ ובעולם. התפרצויות של המחלה בשנת בצורת בדרום אוסטרליה, בכבשים הרות שאכלו צמחים מקרקעית אגם יבש. משם זיהינו צמח ובו רעלן הגורם להתפרצות המחלה בכבשים. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמחלה מתחילה בסוף ההיריון, ולכן במעבדה אנחנו נותנים את הרעלן לעכברות הרות, וחלק מהגורים אכן מפתחים את המחלה. אנחנו לא חושבים שנשים הרות אוכלות את הרעלן הספציפי, אך זהו כלי מחקרי חשוב המאפשר לחקור בעזרת שיטות של ביולוגיה מולקולרית את הנזק עצמו בדרכי המרה. הבנה זו מאפשרת ניסיונות טיפוליים על מנת לעצור את הנזק או אף לשקם את דרכי המרה. ראינו, שבתהליך הנזק של דרכי המרה התאים במהלך המחקר מאבדים את הקשרים בין תא אחד לשני, וכתוצאה מכך, ככל הנראה, יש זליגת מרה לשכבות העמוקות יותר ונוצר תהליך הצטלקות סביב דרכי המרה. בנוסף, זיהינו ביטוי יתר או חסר של מספר גנים בתהליך הנזק בדרכי המרה, ובעזרת מניפולציות הצלחנו להביא בתנאי מעבדה לשיקום דרכי המרה. אנחנו מקווים שבעתיד המחקר יגרום להבנה של תהליכי נזק בדרכי המרה ואולי אף יביא לטיפולים חדשניים ולבשורה טיפולית לחולים". זכתה בגרנט של האגודה ד"ר רויטל נימרי מהמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת לסוכרת נעורים לפיתוח מערכת מבוססת בינה מלאכותית עבור חולי סוכרת. היא מערכת לקביעה אוטומטית ומותאמת MD-Logic 'Switch' Advisor , העוברים 1 אישית של הגדרות משאבת האינסולין למטופלי סוכרת מסוג משימוש בזריקות אינסולין לטיפול במשאבה ולהיפך. עקב הייחודיות והחדשנות של הפיתוח, המערכת נרשמה כפטנט. ד"ר נימרי: "מעבר מטיפול בזריקות לטיפול במשאבה נמצא יעיל ועשוי לעזור למגוון רחב של מטופלי סוכרת. במכון שלנו, כמו בהרבה מרכזי מצוינות בעולם, המעבר כולל תוכנית הדרכה, קביעה של מינוני האינסולין על ידי רופא וביקורים תכופים לעדכון ואופטימיזציה של תוכנית הטיפול. זהו תהליך של מספר שבועות, שבחלק מהמרכזים נעשה באשפוז. לעיתים יש צורך במעבר הפוך, ממשאבה לזריקות, עקב תקלה. המעבר מבוצע לרוב בחישוב אמפירי, אין הנחיות מוכחות קלינית ולא לכולם יש ידע או ניסיון לכך. על רקע זה, ומתוך צורך שזיהינו, נולד הרעיון הייחודי לפתרון מסוג חדש שיבוסס על מערכת אוטומטית. המערכת שלנו פותחה יחד עם צוות המהנדסים מחברת 'דרימד' ונבדקה בסימולציה על ידי חוקרים מאוניברסיטת פדובה באיטליה. מחקרי היתכנות קליניים הראו יעילות ובטיחות במחקר מבוקר, רחב ומתוכנן". זכו פרופ' אלן אפטר וד"ר שירה ברזילי מהמחלקה לרפואה פסיכולוגית במענק מחקר של משרד המדע והטכנולוגיה עבור פרויקט שמטרתו זיהוי מדדים הקשורים בסיכון לאובדנות של בני נוער לאורך זמן. המחקר, בשיתוף פעולה של מרכז שניידר והמכון למדעי הנתונים במרכז הבינתחומי, יעקוב אחר בני נוער בסיכון אובדני אשר מקבלים טיפול במרפאת דיכאון. המעקב יתקיים באמצעות הערכות קליניות, שאלונים וניטור דיגיטלי סלולרי. למטרה זו פותחה אפליקציה האוספת מידע באופן אנונימי, על ידי ד"ר ליאור כרמי וד"ר מישאל זוהר מביה"ח שיבא. הרעיון הוא שבאמצעות שיטות טכנולוגיות חדשניות וניתוחי ביג-דאטה, ניתן יהיה לזהות מאפיינים דיגיטליים הקשורים במשבר אובדני, כגון סימנים למצוקה רגשית, קשיי שינה ונסיגה חברתית. זיהוי מדדים אלו יוכל לאפשר בעתיד לפתח מערכת התרעות בזמן אמת והתערבות מיידית במצבי סיכון. זכה במענק מחקר מטעם הקרן הלאומית פרופ' גיל קלינגר ממחלקת פגים ) על מחקר הנערך בשיתוף פעולה רב מרכזי עם אוניברסיטת תל ISF( למדע אביב, האוניברסיטה העברית, המרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת בר אילן. נושא המחקר הוא הערכת יחסי הגומלין בין המערכת הכולינרגית וקורטיזול לבין התפתחות פגים. ההסתגלות של פגים היוצאים מהרחם אל הסביבה הלא טבעית של הפגייה, עשויה להיות מופרעת ובפרט בכל הקשור להתפתחות מוחית תקינה. עקה (סטרס) שפגים רבים חשים מתווכת בחלקה על ידי

המערכת הכולינרגית, אולם הקשר בין רגולציה של מערכת זו והתפתחות פגים טרם נבדק. בכוונת החוקרים להשוות את תפקוד המערכת הכולינרגית בפגים הקשורים למערכת זו. RNA "צעירים" מול "בשלים" על ידי בדיקת מקטעי כמו כן ייבדקו רמות קורטיזול ברוק כמדד לעקה, ותיבדק הקורלציה של סמני המערכת הכולינרגית ורמות קוטיזול למבחנים התפתחותיים של פגים. ד"ר אורנה שטיינברג שמר מהמרפאה ההמטולוגית במערך ההמטולוגי זכתה במספר מענקי מחקר תחרותיים על מחקריה בתחום אונקולוגי European Hematology- מחלות המטולוגיות מולדות: מענקי רופא חוקר מ ). יחד עם פרופ' שי יזרעאלי ISF( ומהקרן הישראלית למדע Association וד"ר יהודית (דיתי) בירגר, וחלק ממאגד חוקרים, היא זכתה במענק של הרשות לחדשנות (פירוט בהמשך). כמו כן קיבלה מענק נוסף של קרן דותן, עם פרופ' דני אופן ממכון המחקר פלזנשטיין על מחקר הקשור לטכניקות חדשניות לשיפור יכולות העריכה הגנטית. ממש עם סגירת הגיליון התבשרנו על זכייתה .)19 ' במענק משמעותי נוסף (ראו ידיעה בעמ ד"ר שטיינברג שמר משלבת בין עבודה קלינית לניהול מחקר בסיסי, שילוב המאפשר להעלות סוגיות הקשורות ישירות למטופלים ולחקור אותן באמצעות מודלים מעבדתיים. דוגמה אחת היא במחקר של נויטרופניה מולדת. חולים עם נויטרופניה מולדת סובלים מזיהומים מסכני חיים מגיל צעיר, ולכן מקבלים טיפול בפקטור גדילה המעודד ייצור נויטרופילים. החולים מציגים שתי בעיות עיקריות – חלקם אינם מגיבים לטיפול זה, ולכן חייבים לעבור השתלת מח עצם למניעת זיהומים. בנוסף, לחולים סיכון גבוה לפתח לויקמיה מילואידית. מכאן נגזרות שתי שאלות מחקריות. הראשונה בהן עוסקת בתהליכים שבבסיס נויטרופניה מולדת. למחלה זו אין מודל חיה, ולכן החוקרים במעבדה משתמשים במודל של תאי גזע פלוריפוטנטים מושרים שיוצרו מחולים, תוך ניצול היכולת של תאים אלה להתמיין לנויטרופילים. מודל זה ישמש לחקר המנגנונים הגורמים לנויטרופניה, וגם לבחינת תרופות חדשות היכולות לשפר את ייצור הנויטרופילים. השאלה המדעית השנייה היא הבנת מנגנוני ההתמרה הממארת בחולים עם נויטרופניה מולדת. כדי לענות על שאלה זאת, החוקרים ישתמשו בעריכה גנטית להכנסת מוטציות הדומות לאלו שמופיעות בחולים בשלבי התפתחות לויקמיה. זכתה יחד עם מהמערך ההמטולוגי אונקולוגי ד"ר יהודית (דיתי) בירגר פרופ' שי יזרעאלי וד"ר אורנה שטיינברג שמר בגרנט תחרותי של הרשות – מענק משותף לתעשייה, לאקדמיה ולבתי חולים, CRISPR-IL לחדשנות CRISPR שמטרתו לשפר בכלים ביו-אינפורמטיקאים את השימוש בטכנולוגית מאפשרת יצירת CRISPR- לעריכה גנטית. עריכה גנטית על ידי שימוש ב בגנום. טכנולוגיה זו היא בעלת פוטנציאל עצום DNA שינויים ספציפיים ברצפי בתחומים שונים, והשימוש בה יכול לאפשר פיתוח רפואה מותאמת אישית על ידי הכנסת שינוי או תיקון גנים שמעורבים במחלות שונות. חשיבותו של גרנט זה היא שלמרות הפוטנציאל העצום הגלום בטכנולוגיה, ופשטות היישום שלה, השימוש בה ברפואה מוגבל שכן יצירת שינויים בגנום מצריכה דיוק מקסימלי לצמצום הסכנה לחולים. התקווה היא שמחקרים אלה, שיתבצעו במעבדות המחקר במרכז שניידר, יפתחו פתח לטיפולים מותאמים אישית בעריכה גנטית.

17