מרכז שניידר - פאזל 59 - ינואר 2021

פרסומים יוקרתיים של חוקרי מרכז שניידר Nature Cancer - עוצרים את הלוקמיה בדרך למוח

ההחלמה. ממצאי המחקר רלוונטיים לא רק ללוקמיה לימפובלסטית חריפה אלא גם לסוגי סרטן אחרים בילדים ומבוגרים כאחד, משום שרוב התמותה מסרטן אינה נגרמת מהגידול הראשוני אלא מהתפשטות גרורות לאיברים מרוחקים. המחקר הנוכחי, המצביע על הסתגלותם של תאי הסרטן לאיברים שאליהם מתפשטות הגרורות, סולל דרך לטיפולים ביולוגיים שיחסמו את מנגנוני ההסתגלות האמורים וכך יבלמו את ההתפשטות הגרורתית. "מאחר שאחת הסכנות הגדולות במחלה זו היא התפשטות של גרורות למוח, ילדים המאובחנים כחולים בלוקמיה לימפובלסטית חריפה מקבלים טיפול מונע המגן על המוח", מסביר פרופ' יזרעאלי, "כיום מבוסס טיפול זה על הזרקת תרופות כימותרפיות לנוזל השדרה, ולעיתים גם על הקרנות לגולגולת, הגורמות לתופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המוח, מכיוון שאותן תרופות כימותרפיות פוגעות גם בתאי מוח בריאים. זהו הרקע למאמץ הכלל עולמי לפתח טיפולים סלקטיביים יותר, שיפגעו בתאי הלוקמיה בלבד ולא בתאי המוח".

תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח – כך עולה ממחקר פורץ דרך שנערך בהשתתפות מומחי מרכז שניידר . החוקרים מהמערך Nature Cancer ופורסם לאחרונה במגזין המדעי היוקרתי ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר ומאוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' שי יזרעאלי, יחד עם עמיתים מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו, גילו במחקר בעכברים כי טיפול בתרופות אלה מונע מתאי הלוקמיה לייצר חומצות שומן ובכך "מרעיב" אותם ולא מאפשר להם לשגשג במוח. פרופ' יזרעאלי, מנהל המערך ההמטולוגי אונקולוגי בשניידר, מציין כי גם אם התרופות ששימשו במחקר הנוכחי נמצאות בפיתוח ועדיין אינן מאושרות לשימוש בבני אדם, הרי שממצאי המחקר פותחים צוהר חדש לטיפול מדויק יותר, וככל הנראה פחות רעיל, שימנע התפשטות לוקמיה גרורתית למוח. המחקר האמור מתמקד בלוקמיה לימפובלסטית חריפה, הסרטן הנפוץ ביותר בילדים. אף שאחוזי ההחלמה ממחלה זו גבוהים יחסית, הטיפול קשה ומלווה בתופעות לוואי רבות, העלולות להופיע שנים לאחר

Nature Medicine - משאבות אינסולין לטיפול בסוכרת מחקר משותף של המכון לסוכרת במרכז שניידר ושל שישה מרכזים נוספים וזכה להקדשה Nature Medicine בעולם פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי של עמוד השער, במטרה להדגיש את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לשיפור מתן שירותי הבריאות.

112 אינסולין על סמך נתוני סוכר ממד סוכר רציף. הניסוי שארך חצי שנה וכלל מטופלי סוכרת, השווה בין המלצות רופאים ממרכזים אקדמיים מובילים בעולם, , לבין המלצות המערכת. תוצאות 1 בעלי שנים של ניסיון בטיפול בסוכרת מסוג המחקר הראו שמערכת אוטומטית לקביעת תוכנית טיפול מיטבית הובילה לאיכות טיפול זהה לזו של הניתנת על ידי רופאים ממרכזי מצוינות. המחקר זכה במענק מימון של קרן הלמסלי.

המחקר בדק את היעילות והבטיחות של מערכת תומכת החלטות שפותחה על ידי חברת דרימד, המסייעת לרופאים לבנות תוכנית טיפולית מיטבית במשאבת

Lancet – ניסוי מוצלח למערכת הלבלב המלאכותי מראה, כי Lancet בכתב העת היוקרתי 2020 מאמר שפורסם בחודש ינואר ורסיית הלבלב המלאכותי, הכוללת פיתוח שנעשה במרכז שניידר, מציגה שיפור בכל המדדים בהשוואה לגרסאות קודמות של המערכת. מדובר בתוכנה חדשה, שפותחה בשיתוף צוות המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר בהנהלת פרופ' משה פיליפ. התוכנה נבדקה במערכת "מדטרוניק" במסגרת מחקר רב , מכון הבריאות NIH- מרכזי שבוצע בארה"ב, אירופה וישראל על בסיס מענק מ הלאומי בארה"ב. "במאמר הראינו כי השימוש בהזלפת האינסולין האוטומטית, בגרסה המכילה את האלגוריתם שלנו, שיפר משמעותית את יעילות המערכת בהשוואה לדור הקודם של מדטרוניק", אומר פרופ' פיליפ, המשמש גם כמדען

שנים לאינסולין האנושי 99 בירחון בעריכת פרופ' לרון , שהמערכת שלו פועלת במרכז שניידר בהובלתו Pediatric Peer Review במסגרת הירחון שנים לתגלית האינסולין האנושי. 99 של פרופ' צבי לרון, יצאה לאור מהדורה חגיגית לכבוד , העניקה חיים לרבים 1921- הפקת האינסולין האנושי מתמצית לבלב של אדם, שהתגלתה ב מחולי הסוכרת שקודם לכן לא שרדו. מאז עברה הכנת האינסולין ממקור אנושי לייצור מלאכותי, והוא מיוצר כיום במגוון צורות השפעה (מיידית ומאוחרת). החוברת האחרונה של הירחון כוללת מאמרים על תולדות האינסולין האנושי והשינויים שהוא עבר לאורך השנים הוא 93- על מנת לשפר את הטיפול בחולי הסוכרת ואת איכות חייהם. פרופ' צבי לרון בן ה 2009 ממייסדי תחום אנדוקרינולוגיית הילדים בישראל, זוכה פרס ישראל לרפואה לשנת ומבכירי החוקרים בעולם בנושא אנדוקרינולוגיה פדיאטרית, שמחקריו בנושא הורמון גדילה וסוכרת נעורים תרמו רבות למחקר העולמי. שנולדה בבית החולים ושותפה לפיתוח DreaMed Diabetes הראשי של חברת האלגוריתם הייחודי. במקום השני בין כותבי המאמר מופיעה ד"ר רויטל נמרי מהמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר, שהייתה שותפה משמעותית ביותר לפיתוח האלגוריתם ולמחקר, ועל רשימת המחברים העיקריים נמנית גם ד"ר רחל בלו ויטריאל מצוות המכון. "מערכת הלבלב המלאכותי המשופרת היא כלי עוצמתי שמביא לשיפור אמיתי ומשמעותי בחייהם של כל החולים בסוכרת , בייחוד בקרב קבוצות המתבגרים", מסכם פרופ' פיליפ, "זו בהחלט 1 מסוג הרגשה טובה לדעת שילדים ומבוגרים רבים ברחבי העולם יוכלו להנות מפיתוח שנעשה אצלנו במרכז שניידר".

עוד מענק מחקר לד״ר אורנה שטיינברג שמר הישג משמעותי נוסף לד"ר אורנה שטיינברג שמר – רופאה

בכירה במערך ההמטולוגי אונקולוגי בשניידר וחוקרת בתחום תאי גזע של מחלות דם קשות. ד"ר שטיינברג 300,000 שמר זכתה במענק מחקר נכבד בסך של ) על מחקר מעבדתי DFG( אירו ממשרד המדע הגרמני פורץ דרך – אחד המענקים הגדולים שניתנו לרופא ישראלי בתקופה האחרונה. מסכה במאמץ – כן או לא? מחקר חדש שנערך במרכז שניידר על ידי ד"ר אופיר בר-און, ד"ר יוליה גנדלר וד"ר מאיר מי זהב, מנהל יחידת האסתמה, בדק האם עטיית מסכה גורמת לשינוי מתנדבים בריאים בוגרים 21 . ברמת החמצן והפחמן הדו חמצני במנוחה ובמאמץ נבדקו בלי מסכה ועם עטיית מסכה במצבי מנוחה, הליכה קלה והליכה מהירה, וכן נמדדה תחושתם הסובייקטיבית לגבי פעילות עם מסכה ובלעדיה. נמצא כי בעוד שבמנוחה לא חל כל שינוי הרי שבהליכה מהירה נצפתה ירידה קלה בחמצון

ועלייה קלה ברמת הפחמן הדו חמצני, שככל הנראה אין לה משמעות קלינית. עם זאת הנבדקים דיווחו כי חשו קושי משמעותי יותר בפעילות עם מסכה. המסקנה היא כי פעילות עם מסכה גורמת לשינויים קלים בחמצון וברמת דו תחמוצת הפחמן, כנראה ללא השלכות רפואיות. המחקר בדק מאמץ קצר ולא עצים במיוחד וכלל רק מתנדבים בריאים, כך שיש מקום להערכה של נתונים אלו במאמצים ממושכים יותר ובנבדקים עם מחלות רקע נשימתיות.

19