מרכז שניידר - פאזל 60 - מאי 2021

עושים היכרות

רצה למרחקים ארוכים

אחרי חצי שנה כמנהלת האדמיניסטרטיבית במרכז שניידר, עדי ריינזילבר מספרת על המסלול האישי שלה, על האתגרים והמשימות, מגלה לנו מה מרגש אותה בשניידר ואיך תפיסת העולם שלה באה לידי ביטוי בעבודה ובחיים האישיים

, נשואה לבני, איש היי-טק, אימא 43 עדי ריינזילבר, בת אני: לחמישה. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בייעוץ ארגוני – ניהול פרויקטים מטעם הטכניון, בשלבי סיום PMO- והסבה ל באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תוכנית ענבר (עתודה MBA ניהולית ברפואה). אחרי עשר שנים בהיי-טק עשיתי מעבר חד המסלול שלי: לעולם הבריאות ומילאתי מגוון תפקידים במטה כללית. נחשפתי שם לתחומי עניין רבים, החל מפיתוחים טכנולוגיים וחדשנות ועד שנים בכללית, 12- לטיפול פרטני בצורכי המטופל והצוותים. אני כ מתוכן חצי שנה מאתגרת ומעניינת במרכז שניידר. תפקיד המנהלת האדמיניסטרטיבית רחב מאוד וכולל על העבודה: חשיבה על אסטרטגיה ומימושה, ובה בעת טיפול בכל התחומים התפעוליים ביום יום, לרווחת הצוותים והמטופלים: משק וניקיון, מטבח, לוגיסטיקה ורכש, אחזקה ובינוי, רשומות רפואיות, מחשוב, בטיחות, נגישות, ביטחון ותפעול המערך האמבולטורי. כל תחום כזה כולל עולמות תוכן רבים ומשמעותיים. תפיסת התפקיד שלי היא לתת שירות מצוין לעובדי בית החולים, כך שיוכלו לסייע למטופלים בצורה הטובה ביותר. אני הולכת לישון עם חשיבה על האוכל והניקיון וחולמת בלילה על חדשנות וגאדג'טים בבית החולים. יש כרגע על השולחן אתגרים רבים – מהקמת בניין על הפרק: הזכוכית שנבנה מעבר לחלון שלי, דרך התקדמות עם תוכניות אב בבניין הקיים בהתאם לתוכנית העשור האסטרטגית של בית החולים שנרקמת בימים אלו, ועד לשדרוג של מערכות מחשוביות רבות והכנסת מערכת המנור, תהליך שעדיין דורש הרבה תשומות ניהול וטיפול יום יומי. שניידר מקום מדהים בעיניי. בניגוד למרבית עמיתיי שניידר ואני: בהנהלה, ש"גדלו" פה בבית החולים, אני מגיעה מבחוץ ומוצאת את הכול חדש, לומדת בכל יום ורואה זוויות שונות. אני רואה את המסירות היום יומית של כולם, את כל העובדים שעושים מעל ומעבר לטובת הילדים ומשפחותיהם. זה מחלחל בכל הרמות והדרגים. רק אתמול פגשתי בת שירות שיצאה מגדרה כדי להשיג למטופל את כל הטפסים הנדרשים מול הקופה שלו. כולם סיפרו לי על "רוח שניידר" ואני שמחה להיות חלק ממנה. מרגש אותי להגיע לכאן בכל בוקר, ואני קמה עם אנרגיות לעשות את הדבר הבא. בחיים האישיים אני אוהבת לרוץ ולאתגר את משפיע עליי: עצמי ביעדים חדשים ומגוונים, וכנראה שזה משליך על החיים המקצועיים. אני מגיעה מעולמות של חדשנות ודיגיטל וחושבת כיצד אנו יכולים להוביל גם בעולמות אלו. המפגשים עם אנשי בית החולים מעוררי השראה. חדשנות ויצירתיות מגיעה מהאנשים, וחלק מתפקידי ללמוד מהעובדים, להקשיב וליישם רעיונות. את היכולת לפגוש אנשים רבים במקצועות מגוונים, ואת אוהבת במקצוע: ההזדמנות להשפיע גם בדברים לכאורה קטנים. חשוב לי לתת מענה לכל פנייה, גם אם זה לוקח זמן. מאוד אוהבת את עולם ניהול הפרויקטים שממנו אני באה. האתגר מתבטא גם בכמות, בגודל, באינטנסיביות ובדחיפות של הפרויקטים המתנהלים בו זמנית. גאה מאוד בצוות שעובד לצידי ובעמיתים שלי בהנהלה. יש במה אני גאה: שיתוף, שקיפות ואווירת עשייה. מנהלת בית החולים, ד“ר אפרת ברון הרלב, מביאה תפיסות חדשות ורעיונות רבים. אני מאוד מתחברת לתפיסת הילד במרכז, וכאימא אני גאה לראות את יחס הצוותים לילדים ולמשפחות. היום הראשון של מבצע חיסוני המבוגרים – לא הקהל הרגיל רגע מרגש: שלנו. התרגשתי לראות את החמלה האנושית, את הרצון לסייע בכל השלבים. סניטרים שלקחו בכיסאות גלגלים מבוגרים מהחניה, אחיות שליטפו כתף ברגישות או סייעו בהפשלת השרוול, חברי הנהלה שסייעו במילוי טפסים והיו פה עד השעות הקטנות של הלילה כדי לתת מענה לכל מטופל; הריקודים של

הצוות בסוף כל יום. זה היה מעורר השראה. הגעתי לשניידר בסוף הגל השני, וחלק מהאתגר היה לחזור לסוג זמן קורונה: של שגרה. העולם השתנה במובנים רבים לאחר הקורונה, וזו ההזדמנות לנצל את המומנטום. יש פתיחות להובלה ברפואה דיגיטלית ובאמצעי ניטור מרחוק, ומודעות רבה לנושא מניעת זיהומים וחשיבות החיסונים, ניהול המלאי והיערכות קדימה. חשוב שננצל את השינוי שעבר העולם לטובת אימוץ פרדיגמות חדשות. הילדים מאוד גאים בעבודה של אימא, וכולם בבית לוקחים חלק בית ועבודה: במאמץ כ"תומכי לחימה". בתי הקטנה לומדת בכיתה עם "בוגרת אונקולוגית" של שניידר ומבינה את החשיבות של עבודה בבית חולים. בכלל, התפקיד החדש יצר אצלי מודעות לדברים שהייתי פחות ערה להם, למשל איך משפיע הטיפול והאשפוז של ילד חולה עם כל בני המשפחה. ריצה, ספורט וטיולים. בצבא הייתי מדריכת בית ספר שדה, והאהבה הזו בפנאי: טבועה במשפחה שלנו. אני יכולה להעיר את כולם בספונטניות בחמש בבוקר לטיול זריחה בדרום. למזלי הם עדיין זורמים איתי. – כמעט הכול בר שינוי. כאדם, יש לך NEVER SAY NEVER מוטו לחיים: תמיד את היכולת להשפיע ולשנות, גם כשזה "כנגד כל הסיכויים". אני מאמינה גדולה בחצי הכוס המלאה.

15