מרק סרונו - מגזין לרופאים

בשיווק למשך שבע שנים, גם אם פוקע הפטנט. זו הייתה המכשלה שבה נתקלה רביף. הייתה רק דרך אחרת לעבור את המחסום הזה: להוכיח כי הטיפול ברביף עדיף או בטוח יותר על התגייסה למשימה Serono . הטיפול הקיים , שהוכיח באופן head-to-head וערכה מחקר מובהק כי הטיפול ברביף עדיף בהפחתת תדירות ההתקפים. ואכן, רביף קיבלה אישור לשיווק בארה"ב. FDA רביף הייתה המוצר הראשון בהיסטוריה שהצליח לחרוג מהבלעדיות שקיבלה תרופה יתומה. שנים מאז ההשקה הראשונה, ורביף 14 עברו עדיין נמצאת בקדמת הטיפול הרפואי בטרשת נפוצה וממשיכה להציג חידושים בממשק מטפל-מטופל-טיפול. פרופ' רבל ממשיך בעבודתו כחוקר פעיל, ולאחרונה התבשרנו על שיתוף פעולה חדש בין החברה שהקים, . מדובר Merck Serono קדימהסטם, לבין חברת בהסכם מסגרת לחמש שנים, שבמסגרתו בפלטפורמה של Merck Serono תשתמש קדימהסטם לסריקת תרופות לצורך מציאת תרופות חדשות לטיפול בטרשת נפוצה, הניתנות דרך הפה. נראה שהקשר החזק של חברת לישראל עדיין קיים, וימשיך Merck Serono גם לפרויקטים חדשים ועתידיים.

אינטרפרון בטא רקומביננטי, שהינו יציב יותר ובטוח יותר לשימוש בבני אדם. פרופ' רבל התכוון לפתח יישומים רפואיים של אינטרפרון בטא לטיפול במחלות נגיפיות – כזכור, זה היה ייעודו של האינטרפרון בתחילת הדרך; אך באותו זמן חוקרים אמריקנים בדקו את השפעת אינטרפרון אלפא, בטא וגמא החליטה Serono על חולי טרשת נפוצה. גם להפנות את הפיתוח לכיוון זה. החברה נרתמה למשימה והחלה להשקיע בניסויים קליניים נרחבים, שהובילו לפיתוח תרופה לחולי טרשת נפוצה, שיוצרה באינטרפארם ישראל, בשם רביף. רביף עושה היסטוריה את רביף, Serono השיקה חברת 1998 בשנת תחילה בקנדה ולאחר מכן באיחוד האירופי ובשווייץ, אולם נותר מכשול גדול ברישום המוצר . לא ניתן היה לרשום את רביף בארה"ב, FDA- ב קיבלה חברת ביוג'ן היתר 1996 מכיוון שבשנת לשיווק אוונקס בארה"ב כתרופה יתומה – אישור שנועד לעודד חברות לפתח תרופות גם עבור חולים במחלות נדירות. תרופה יתומה מוגדרת כתרופה המיועדת לשימוש אוכלוסיית חולים איש בארה"ב. אחת 200,000 שאינה עולה על ההטבות שמקבלת תרופה יתומה היא בלעדיות

. הודות למחקרים 21 הזה נמצא על כרומוזום אלה הוכר מכון ויצמן הישראלי בקהילה המדעית הבינלאומית כאחד משלושת מרכזי המחקר המובילים בחקר מנגנוני הפעילות של האינטרפרון. הכשר מהרבי מלובביץ' לקראת סוף שנות השבעים החליטו חברי קבוצת המחקר של פרופ' רבל לייצר אינטרפרון בטא. כדי להשיג כמות מספקת של אינטרפרון בטא, החליט הצוות להשתמש ברקמה אנושית צעירה – עורלות, מתוך הנחה כי בישראל יוכלו למצוא אספקה זמינה שלהן. להפתעתם, עוררה הבקשה התנגדות רבה מצד המוהלים, מכיוון שלפי המסורת היהודית יש לקבור את העורלות באדמה. נראה היה כי החוקרים הגיעו למבוי סתום. למרבה המזל אחת החוקרות בקבוצה, ד"ר דליה גור-ארי רוטמן, הייתה אחיינית של הרבי מלובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, שהיה עבורה פשוט "דוד מנחם". היא הצליחה לקבל ממנו היתר לאספקה קבועה של עורלות, והדרך לייצור אינטרפרון נסללה. פרופ' רבל האמין כי לאינטרפרון בטא פוטנציאל ליישומים רפואיים. הוא היה להוט להשיג תמיכה של חברת תרופות, שתאפשר לקחת את חקר האינטרפרון צעד נוסף קדימה. החברה שהרימה את הכפפה והראתה נכונות .Serono לשתף פעולה הייתה חברת התרופות לחברה השווייצרית כבר היה רקורד של שיתוף פעולה מוצלח עם ישראל בתחום הפוריות. לשתף פעולה עם פרופ' Serono הנכונות של רבל הייתה גבוהה, וזו כנראה הסיבה לכך שהחברה הסכימה לקבל את התנאי "הציוני" שהציב פרופ' רבל – ששיתוף הפעולה יתבטא, בין השאר, בבניית מפעל פיתוח וייצור בישראל. נפתח בישראל מפעל אינטרפארם 1978- ב . המפעל החל לייצר Serono בבעלות של אינטרפרון מעורלות, שנמכר תחת השם "פרון" בחו"ל. שת"פ עם מכון ויצמן העבירה לשווייץ את Serono , שנה לאחר מכן 25 פעילות הייצור, שבינתיים השתנה ללא היכר לייצור אינטרפרון כרקומביננט. החברה עוסקת מאז במחקר ובפיתוח של קווי תאים המייצרים חומרים ביולוגיים פעילים עבור החברה-האם, במסגרת קבוצת המו"פ של הקונצרן. לדברי פרופ' רבל, הקמת חברת אינטרפארם תרמה תרומה מכרעת לפיתוח תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית. Serono הגרמנית, שרכשה את Merck גם חברת , מקיימת שיתוף פעולה עם ישראל, 2006 בשנת ומוצר הדגל שלה, ארביטוקס, מקורו ב...מכון השקיעה Merck Serono ויצמן. מכאן, שחברת בפיתוחים ישראליים בשלושת תחומי הפעילות הגדולים שלה: נוירולוגיה, פוריות ואונקולוגיה. במהלך שנות השמונים, החיפוש אחר פיתוח דרכים לייצור מסיבי של אינטרפרון היה בעיצומו. חברי קבוצת המחקר של פרופ' רבל הצליחו לפתח תהליך של אינטרפרון בטא רקומביננטי בתאי שחלה של אוגרים סיניים. חברת אינטרפארם יכלה לזנוח את העורלות ולעבור לפיתוח של תהליך תעשייתי ולייצור

מדעני מכון ויצמן סברו שהחומר יבלום את ההתקפה האוטו-  אימונית שגורמת להרס מעטפת המיאלין מסביב לסיבי העצבים, והחליטו להפנות את המחקר לטרשת נפוצה

5