מובילים יחד גיליון 13

מרכז רפואי גריאטרי בית רבקה > מרכז לבריאות הנפש גהה > מרכז שניידר לרפואת ילדים > בית חולים השרון > בית חולים בילינסון > מחוז דן - פתח תקוה 2017 יוני > 12 ' גיליון מס

מגזין לעובדי כללית במרחב דן-פ"ת

האפליקציה החדשה לעובדי כללית 3 ' כתבה בעמ

10 אפשר לבנות על זה. הבינוי במבט לעתיד

6

4 הפנים של המצוינות: הכירו את המצטיינים

לב העניין. רפואת לב במרחב

מרכז רפואי גריאטרי בית רבקה

ברכות למנכ"ל החדש

), אשר היה בעבר סמנכ"ל וראש 53( נועז בר ניר חטיבת הכספים בכללית, חוזר לכללית בתפקיד המנכ"ל לאחר שכיהן בתפקידי ניהול בכירים במשק. העובדים ודירקטוריון כללית מאחלים על אלי דפס לנועז בר ניר הצלחה רבה, ומודים ל עשור של ניהול והובלת כללית להישגים אשר מיצבו אותה כארגון הבריאות המוביל בישראל.

מנכ"ל כללית, נועז בר ניר. צילום: דפנה טל, משרד התיירות

בגיליון זה:

19–18 מחוז דן פתח תקוה מרפאות | בישול בריא לקהילה האתיופית הפרויקט של בארי | חדש בראש העין | מצטיינות 21–20 המרכז לבריאות הנפש גהה | מרכז לכישורי חיים | טלה-פסיכיאטריה "מחלקה ראשונה" | גינה טיפולית | ריפוי בעיסוק 23–22 מרכז רפואי גריאטרי בית רבקה | שיקום במציאות המדומה | חדר כושר טיפולי שבר בצוואר הירך: ממצאי מחקר חדש

13–12

מרכז שניידר לרפואת ילדים

| מדליות לילדים אמיצים | שנה 25 חוגגים הטופ של הניורוכירורגיה | שיא בהשתלות כליה 15–14 מרכז רפואי רבין בילינסון והשרון מובילים בארץ בשביעות רצון פעם שלישית – אקרדיטציה! | כללית מאשפוז 16 בית חולים בילינסון | ' "אפס הפרדה" בין האם לתינוק ביולדות ד כך מיישמים מדיניות של "בית חולים ירוק" 17 בית חולים השרון פתרון ייחודי להשמנה נמצא במחקר שהובל על ידי המרכז הרב תחומי לטיפול בעודף משקל

2017 • יוני 12 גיליון | מגזין מרחב דן-פ"ת מובילים יחד

ורד קויטל, שירה סולומון, ליאת חסון – מרכז רפואי רבין (בית חולים חברי מערכת: ריבה שקד, לירון קורמן-זרחוביץ – מרכז שניידר | ) בילינסון ובית חולים השרון ענת גפני – המרכז לבריאות הנפש | צביקה גוטליב – מחוז דן-פ"ת | לרפואת ילדים שריג רעיונות עיצוב והפקה: | אורן שריג עריכה: | גהה ומרכז רפואי בית רבקה

2

כללית בשבילי האפליקציה הפנים ארגונית לעובדי כללית

המחלקה לתקשורת פנים ארגונית | טל בר לביא מאת

כתבו עלינו, שבתי חולים של כללית מובילים במניעת זיהומים שירות חדש מציע מעקב היריון אונליין | ביחידות לטיפול נמרץ תלוש השכר זמין לעובדי כללית גם בטלפון הנייד | ללקוחות כללית מה זכויותיך בשירות | פורסמו ימי בחירה ומועד לשנה החדשה | מילואים? ומה זכויותיך בחופשת לידה?

אלה הן דוגמאות לפרסומים שעלו באפליקציית העובדים "כללית בשבילי" סמוך להשקתה בתחילת השנה. בעידן של עומס מידע, כל ארגון חייב לפתח המסוגלים ערוצי תקשורת חדשניים לספק מענה להרגלי צריכת המידע החדשים שלנו. כיום אלה ערוצים חברתיים, המאופיינים בחדשותיות גבוהה, אינטראקציה וניידות. הערוץ המיידי להעברת מידע ארגוני הוא כמובן הדואר האלקטרוני. ואולם, לא כולם מחוברים למחשבים, ובארגון בריאות כמו שלנו, הצוותים ממוקדים במתן שירותים למטופלים ואינם תמיד פנויים לעבור על מיילים פנים ארגוניים במהלך יום העבודה העמוס. מסיבות אלה פיתחנו אפליקציית סלולר ייעודית לעובדים, בשיתוף עם אגף המחשוב בכללית. בפיתוח האפליקציה שמנו דגש על היבטים של אבטחת – רצינו ליצור וחוויית המשתמש מידע מערכת אטרקטיבית, בטוחה ופשוטה

לתפעול, הזמינה גם בשעות הפנאי, שתאפשר לעובדים לצרוך את המידע נוח להם לקבל אותו. כאשר האפליקציה צפויה להתפתח ולהתקדם עם הזמן, להציע שירותים נוספים וחדשניים אף יותר בהמשך, ולהוות בסיס גם לתקשורת מוסדית ואישית. המידע באפליקציה מחולק לעולמות תוכן לפי נושאים: עדכונים וחדשות בזמן מוסדות כללית, מידע על 24- אמת מ זכויות עובדים, מבצעים לעובדים, קישור לתלוש שכר חכם ועולם פנאי הכולל המלצות ובלוג עובדים.

סרקו להורדת האפליקציה את הקוד בעמוד זה, או חפשו "כללית בשבילי" בחנויות

האפליקציות במכשיר הנייד שלכם.

"יום בחיי" – בלוג העובדים בבלוג העובדים שלנו, "יום בחיי", באה לידי ביטוי אווירה פתוחה ומשתפת. הבלוג מתאר יום בחייהם של עובדים שונים מכל רחבי הארץ, והוא הזדמנות להיחשף לאורח החיים והקריירה של עובדי כללית. המרקם האנושי הרחב בכללית, מגוון העיסוקים והפריסה הגיאוגרפית שלנו, מאפשרים ליצור בלוג מעניין ודינמי, שחושף מה אנחנו אוהבים לעשות, היכן אנו משקיעים את הזמן שלנו ולהכיר מקרוב הן עיסוקים שונים להשתתפות בבלוג השתתפו גם אתם! בכללית והן שעות פנאי וסגנונות חיים שונים. "יום בחיי", הנכם מוזמנים לשלוח בקשה לתיבת המייל של "תקשורת פנים ארגונית": ואנו נשמח לחזור אליכם בהקדם. tikshoretpi@clalit.org.il

3

נים של המצוינות ַ הפּ

מחוז דן פתח תקוה | מנהלת מרפאת כפר קאסם צפון | ד"ר עביר בדיר

ד"ר בדיר, מומחית ברפואת ילדים, היא מנהלת בעלת כישורי ניהול ייחודיים, המצליחה לרתום את חברי יוצרת שיתופי פעולה עם רופאת הנשים | הצוות במרפאה למתן שירות מעצים לאימהות ולקידום פיתחה מודל לטיפול באנמיה | הטיפול ביילודים בתינוקות – פורמט שנלמד ברחבי המחוז והועתק מנחה את הצוות לעמידה | למרפאות אחרות ביעדי המחוז והמִנהלת ולהובלה במדדי האיכות מארגנת הרצאות בריאות בבתי הספר בדגש על | זוכה להערכה רבה מצד | אוכלוסיית המתבגרים | המטופלים ואנשי הצוות

פיתחה מודל לטיפול באנמיה בתינוקות – פורמט שבעקבות הצלחתו נלמד ברחבי המחוז והועתק למרפאות אחרות

בי"ח בילינסון | רופא בכיר במערך לניתוחי לב וחזה | ד"ר יורי פייסחוביץ

ד"ר פייסחוביץ נמנה על מנתחי החזה הטובים בישראל ונחשב לעילוי הן מבחינה מקצועית והן מוערך כרופא יוצא דופן בכישוריו | מבחינה אישית | המקצועיים ובמסירותו לחולים ולפתרון בעיותיהם לוקח אחריות, יוזם ותורם, מסייע לעמיתיו לעבודה, קשוב לצרכי המטופלים ופועל מתוך מחויבות אישית מהווה מודל לחיקוי ומקור ידע ותמיד נכון לעזרה, | זמין לייעוץ, מלמד את המתמחים ומסייע בטיפול נעים הליכות ואדיב לכול – לצוות הרפואי | בחולים | והסיעודי, לחולים ולבני משפחותיהם

מוערך כרופא יוצא דופן הן בכישוריו המקצועיים והן במסירותו הרבה לחולים ולפתרון בעיותיהם

בית חולים השרון | פיזיותרפיסטית | יעלה בן דב

יעלה היא פיזיותרפיסטית ותיקה, מקצועית, מסורה ובעלת יחסי אנוש מצוינים הן כלפי המטופלים והן עובדת במחלקות לכירורגיה, בטיפול | כלפי הצוות לאחרונה צוינה לשבח | נמרץ ובמכון האמבולטורי על מקצועיותה יוצאת הדופן כשותפה לאיתור פעילה במספר | ושיקום מטופלים מורכבים במיוחד פרויקטים של קידום איכות בשירות הפיזיותרפיה | בבית החולים, ומעורבת במגוון פרויקטים ארגוניים לוקחת חלק פעיל במעורבות בית החולים בקהילה, ובין השאר מעבירה הרצאות בנושא מניעת נפילות | בקרב קשישים

צוינה לשבח על מקצועיות יוצאת דופן כשותפה לאיתור ושיקום מטופלים מורכבים במיוחד

4

אתם מוזמנים להיכרות קצרה עם ששת מצטייני מנכ"ל במרחב דן פתח תקוה – אלו שבעבודתם ובאישיותם מגלמים את הפנים המקצועיות, האנושיות והיפות של כללית

מרכז שניידר לרפואת ילדים | מנהלת יחידת המטואונקולוגיה | פרופ' חנה תמרי

פרופ' תמרי היא מומחית בעלת שם בהמטולוגיה בילדים, חוקרת מהשורה הראשונה בתחומה ומוכרת עומדת | מאוד בחוגים המקצועיים הבינלאומיים בראש יחידה יוצאת דופן במקצועיותה, בידע שנאגר פיתחה שיטות אבחון | בה וברמת השירות למטופלים וטיפול במחלות אונקולוגיות, ובין היתר גילתה את הגן פעילה | האחראי למחלות דם באוכלוסייה הבדואית ברמה הארצית במגוון תחומים כגון אבחון טרום לידתי מקדמת | של תלסמיה, למניעת תחלואה קשה בילדים מחקרים קליניים המאפשרים מתן תרופות חדשניות | שאינן מצויות בסל

חוקרת בעלת שם בתחומה, המקדמת מחקרים קליניים המאפשרים מתן תרופות חדשניות שאינן בסל

מרכז רפואי גהה | מחלקת משאבי אנוש | אורית אבקסיס

אורית היא ממונת פיתוח משאבי אנוש ורכזת פרט מציבה סטנדרטים | ושכר של סקטור סיעוד ועו"ס גבוהים של עשייה והשקעה בעבודת צוות תוך סבלנות תרומתה באה לידי ביטוי בעלייה | ורגישות לסביבה משמעותית בציוני סקר שביעות רצון שירות הפנים היא מקדמת ומובילה | של מחלקת משאבי אנוש תהליכי הכשרה של הצוותים המקצועיים וחברה גם בעומס רב ובמצבי לחץ מעניקה | בצוות נע"ם מענה אנושי ואמפתי, יודעת לזהות קשיים ומצוקות | של עובדים ומהווה מודל חיקוי לעובדות המחלקה

גם בעומס ובמצבי לחץ מעניקה מענה אנושי אמפתי, מזהה קשיים ומצוקות של עובדים ומהווה מודל לחיקוי במחלקה

בי"ח בית רבקה | אחות מוסמכת במחלקה לשיקום נשימתי | דניאלה כהן

בעלת | 1976- דניאלה החלה לעבוד בבית רבקה כבר ב הכשרה על בסיסית בטיפול נמרץ ותואר ראשון מסורה ואכפתית | במנהל ציבורי במערכות בריאות מאוד כלפי המטופלים, חבריה לצוות ובית החולים עובדת במחלקה אינטנסיבית מאוד עם חולים | קשים, ולצד מקצועיות גבוהה מרשימה ברוגע, בחיוך שייכת לזן מיוחד של אחיות | ובנועם שמקרינה מהווה | שמסורות בכל מאודן לטיפול הקליני בחולה יד ימינה של האחות האחראית במחלקה בכל הקשור לנושאי מחשוב, ניתוח נתונים והכנת תוכנית עבודה | מחלקתית

עובדת במחלקה אינטנסיבית עם חולים קשים, ולצד מקצועיות גבוהה מרשימה ברוגע, בחיוך ובנועם

5

7,000- ישראלים לוקים בלבם וכ 30,000- גורם התמותה השני בישראל, לאחר סרטן, הוא מחלות לב. בכל שנה, כ תינוקות בארץ נולדים עם מום לב, וכמחציתם מנותחים לתיקונו. צנתורים 1,000 מכל 8 . מתים ממחלות לב חדשניים ומיפויים מתקדמים של הלב מהווים כיום חלק בלתי נפרד מהעולם הקרדיו-כירורגי, בצד ניתוחי לב מצילי חיים, השתלות לב ואף השתלות של לב מלאכותי. כיצד מתמודדים בתי החולים של כללית ורפואת הקהילה במרחב דן-פ"ת עם האתגר המתמשך של אבחון, מניעה, טיפול ושיקום בחולי לב ובמחלות לב?

מרכז רפואי רבין

מערך הלב הגדול בארץ

המשותף לבתי החולים בילינסון והשרון, הוא המערך לקרדיולוגיה הגדול בכללית ובישראל במספר אנשי הצוות ובנפח פעילותו. המערך , נשיא האיגוד לקרדיולוגיה פרופ' רן קורנובסקי מנוהל על ידי בישראל ומצנתר בעל שם עולמי, ומתאפיין בהיקף נרחב של פעילות קלינית מתקדמת ועשייה מחקרית ענפה. מדי שנה מגיעים מטופלי 5,000- מטופלים, מתאשפזים במערך כ 30,000- למרפאות כ  פעולות 5,000- לב ומתבצעות כ CT בדיקות 1,400- לב, נעשות כ באמצעות צנתר. רופאי המערך לקרדיולוגיה מאבחנים ומטפלים במגוון מצבים: סתימות בעורקי הלב באמצעות בלון והשתלת סטנטים מצופי תרופה, טיפול טרום ניתוחי לב, מחלות מסתמים כולל השתלות מסתמים באמצעות צנתר כתחליף לניתוח לב פתוח, בעיות לב מולדות במבוגר, הפרעות חשמליות בקצב הלב והשתלות קוצבי לב, טיפול בחולי אי ספיקת לב ובחולים מושתלי לב, וכן דימות הלב בשיטות מתקדמות כגון אקו-קרדיאלי, מיפויי לב, של הלב. במערך לקרדיולוגיה פועל צוות מקצועי MRI- ו CT מיפויי רופאי לב מומחים ומתמחים וצוות סיעוד מיומן, ובצדם 50- של כ ביו-טכנאים, טכנאי דימות וצוותי מִנהל ואדמיניסטרציה. במסגרת

פעיל – לאחר התקפי לב שיקום לב המערך פועלים שני מכוני חדישים בעלי חדרי צנתור ולחולי אי ספיקה ומושתלי לב, חמישה , מגוון מרפאות פעילות קלינית מרכזי 20- מכשור ייחודי ומתקדם, כ מוערכת ומוכרת ברחבי יחידת מחקר בשני בתי החולים, ובנוסף – העולם. המערך הקרדיולוגי מתגאה בקשרי עבודה ומחקר ענפים עם מחלקות מובילות ברחבי אירופה ובארה"ב – שיתופי פעולה המציבים אותו בחזית המחקר והחדשנות בקרדיולוגיה בארץ ובעולם. לצד בבילינסון, המחלקה לניתוחי לב וחזה המערך לקרדיולוגיה פועלת בה מתבצעים מדי שנה כמחצית מהשתלות הלב בישראל, עשרות ניתוחי לב וחזה לתיקון מגוון בעיות. 1,000- השתלות לב מלאכותי וכ בילינסון הוא בית החולים הראשון בישראל, ובין היחידים עד היום, - מערכת תומכת חיים המחליפה את ECMO שמפעיל מכשיר פעולת הלב והריאות שקרסו, ומצילה את חייו של החולה. כשמגיעה הידיעה ממקום כלשהו בארץ אודות חולה במצב קריטי, הזקוק לחיבור מיידי למכשיר האקמו, צוות מקצועי ומיומן מתארגן מיידית ומגיע לכל מקום בארץ, באמבולנס או במסוק, על מנת לחבר את החולה למכשיר להצלת חייו.

6

בי"ח בית רבקה

ברכת הגומל – מהנשמה

אושפזה בבית רבקה במצב קשה ביותר, לאחר שעברה 72 אישה בת ניתוח לב להחלפת מסתם. בתה הייתה בטוחה שזהו הסוף, וביקשה לנתק את האם ממכונת ההנשמה. "לא הסכמנו לכך כמובן", מספר , "אחרי חודש האישה מחלקת מונשמים , מנהל ד"ר גרגורי פפירוב יצאה הביתה בלי הנשמה ובלי פיום קנה, וכעבור שנה עברה אצלנו לומר שלום בדרכה לקאנטרי". המקרה הזה ממחיש את השיפור חולי המשמעותי שחל בבית רבקה בגמילת חולים מונשמים, חלקם ומטופלים המגיעים לאחר ניתוחים קרדיולוגיים אי ספיקת לב מורכבים. "כשליש מהחולים מגיעים ישירות מטיפול נמרץ או מניתוחי חזה, עם מעבר קצר במחלקה פנימית", אומר ד"ר פפירוב, "אנו מקבלים אדם מונשם, וכעבור עשר יממות בממוצע מצליחים לגרום לו לנשום בעצמו. הקריטריון לגמילה הוא כשאדם נושם ללא מכונה שבוע ימים ברציפות. אנו מצליחים לגמול גם כאשר מוסדות אחרים הרימו ידיים, ובאחוזי הצלחה טובים גם בקרב חולים 25% מבוגרים מאוד". כשלא מצליחים בגמילה – וזה קורה אצל מכלל המונשמים – ד"ר פפירוב מעדיף לראות את המונשם הכרוני מטופל בביתו, עם ציוד ופיקוח מתאימים. "בבית יש פחות תחלואה וזיהומים, ועם השירותים שמציעה כללית לטיפול בבית, מדובר בטובת החולה; זהו הרי הדגל של בית חולים שיקומי".

מחוז דן-פ"ת

רפואת קרדיו בקהילה

כללית הרחיבה את שירותי הקרדיולוגיה בקהילה – שירותים שעד כה ניתן היה למצוא רק בבתי חולים. במרפאת כללית יועצת בקניון קרית אונו נוספו לאחרונה שירותי אקו לב, בדיקות ארגומטריה ובדיקות (מבחן מאמץ) נבדקת ההשפעה של בבדיקת ארגומטריה הולטר. פעילות גופנית מאומצת על הלב. הבדיקה נעשית לרוב כדי להעריך אם קיימת מחלה של העורקים הכליליים, המספקים דם לשריר רושמת את הפעילות בדיקת הולטר לב הלב, ומה חומרת המחלה. החשמלית של הלב בצורה בלתי פולשנית באמצעות מכשיר הולטר אק"ג נייד, המורכב מאלקטרודות המודבקות לחזה ומחוברות בחוטי חשמל למכשיר הקלטה קטן שנישא בנרתיק על הגוף. ברוב בדיקת אקו לב שעות. 48-24 המקרים, נעשה רישום האק"ג במשך היא סקירה על קולית (אולטרסאונד) של הלב. באמצעות שימוש בגלי קול בתדירויות הגבוהות מסף השמיעה של האוזן האנושית, יוצר מכשיר האולטרסאונד תמונות נעות של שריר הלב, של חדרי הלב ושל מבנים נוספים בלב כגון המסתמים. במרכז הרפואי קונקורד בבני ברק נוסף מכשור המאפשר ביצוע של – בדיקת אקו לב במאמץ – עם צוות הכולל בדיקות אקו-סטרס רופא ושני טכנאים. העובדה שניתן לבצע כיום את כלל הבדיקות הללו בקהילה משפרת את השירות ללקוחות כללית במחוז ומאפשרת קיצור תורים. ידוע כי תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של תחלואה מהסובלים 28%- גופנית ממושכת. לפי דוח משרד הבריאות, כ פסיכוקרדיולוגיה מדיכאון בישראל סובלים גם ממחלות לב. היא ענף רפואה בין-תחומי, העוסק בקשר שבין חרדה ודיכאון לבין מחלות קרדיווסקולריות. מחקרים מראים כי אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות מחלת לב כרונית ולהגברת הסיכון לתמותה, הינו דיכאון מתמשך. דרך ההתקדמות בעולם , ניתן להצביע על מגוון הפרעות הפסיכיאטריה הביולוגית – ירידה HRV האופייניות לחולה המצוי בדיכאון. אחת מהן היא ד"ר איתן נחשוני .)Heart Rate Variability( בשונות בקצב הלב מבי"ח גהה מסבירים, כי זהו אחד ההסברים פרופ' אבי ויצמן ו האפשריים להישרדות הנמוכה של חולי לב עם דיכאון מג'ורי. מחקר בחולי HRV שהתקיים בגהה, הראה ערכים גבוהים משמעותית של דיכאון לעומת קבוצת ביקורת, ממצא המצביע על סיכון מוגבר להפרעת קצב קטלנית. במחקר נוסף שהתקיים בגהה בשיתוף HRV- מומחי מכון הלב בבילינסון נמצאה עלייה משמעותית ב בחולים שטופלו בנזעי חשמל - עובדה המצביעה על תועלת הטיפול המוצלח בנזעי חשמל לא רק לדיכאון אלא גם לבריאות הלב. בדיכאון אצל חולי לב קיימת כיום העדפה ברורה בטיפול התרופתי ( שאינם משפיעים SSRIs( לשימוש בנוגדי דיכאון מהדור החדש על ההולכה החשמלית בלב. החזון הוא שבשנים הקרובות יימצאו פרופיל פסיכו-דמוגרפי או סמנים ביולוגיים, שיוכלו לחזות סיכון לאירוע לבבי ולנבא התפתחות דיכאון בחולים שעוברים אירוע לבבי איסכמי. שיתוף פעולה בין פסיכיאטרים וקרדיולוגים יביא לגישות טיפוליות חדשות בחולים הסובלים משילוב של דיכאון ומחלת לב, יפחית את התחלואה הכפולה וישפר את ההישרדות לטווח ארוך. גוף, נפש ולב המרכז לבריאות הנפש גהה

מרכז שניידר

מובילים ברפואת לב ילדים

במרכז שניידר לרפואת ילדים הינו הגדול המערך הקרדיו-כירורגי בתחומו בישראל ובמסגרתו מטופלים ילדים מכל רחבי הארץ, הזקוקים לטיפול לבבי כלשהו. המערך כולל צוות רופאים ואחיות מיומן ומנוסה אשר מבצע אבחון, טיפול ומעקב בילדים ובני נוער, , מכון הלב בתינוקות בני יומם ואף בעוברים בבטן אימם. צוות , מטפל בכל מגוון מומי הלב בילדים, כולל ד"ר עינת בירק בראשות טיפול בהפרעות חשמליות של הלב (אלקטרופיזיולוגיה), צנתורי לב יחידת בילדים ואקוקרדיוגרפיה (אולטראסאונד של הלב). במסגרת הפועלת במכון, מתקיימים למעלה ממחצית מצנתורי הצנתורים הלב בילדים בכל הארץ. ד"ר ג'ורג' פרנקל במרכז שניידר, בהובלת ביחידה לניתוחי לב ילדים הסובלים ממומי 500- , מנותחים מדי שנה כ ד"ר גבי אמיר ו לב שונים, ביניהם פגים במשקל נמוך אשר ממדי לבם מחייבים דיוק מרבי "על חוט השערה". במרבית המקרים, מבוצעים תיקונים מלאים של הפגם המולד כאשר התוצאות הכירורגיות משתוות למרכזים המובילים בעולם. המנתחים המיומנים מצילים את חייהם או משפרים את איכות חייהם של התינוקות הקטנטנים, ומאפשרים להוריהם לנשום לרווחה. בנוסף מבוצעים ביחידה ניתוחים להסרת גידולים אונקולוגיים בלב או כאלה המגיעים ללב. כל הניתוחים מתבצעים בשיתוף צוות רופאים מרדימים ייעודי לניתוחי לב ילדים, . לקראת ד"ר יעקב כץ הפועל במסגרת מחלקת ההרדמה בראשות ביחידה לטיפול הניתוח וכמובן בסיומו, מועברים הילדים לטיפול פרופ' עובדי דגן ורים עבד במרכז שניידר, בראשות נמרץ לב , שם מקבלים הילדים טיפול מסור ומיומן מצוות הרופאים אל-חי והאחיות, בשעות ובימים שלאחר הניתוח הלבבי. ביחידה פועלת מתקדמת ומצילת חיים - מערכת המאפשרת מערכת אקמו תמיכה חוץ גופית במצבים של כשל לבבי או ריאתי ומופעלת על מרכז השתלות לב ארצי ידי צוות טכנאי לב-ריאה. המערך מהווה השתלות לב בילדים, 31 בילדים, ומאז הקמת מרכז שניידר בוצעו בו בהן גם השתלת לב לתינוקת בת שנה – מושתלת הלב הצעירה ביותר בארץ.

7

שיתוף פעולה

מדריכות קליניות מצטיינות בקמפוס רבין (ביה"ס דינה) של כללית האקדמיה לסיעוד, התקיים לאחרונה יום עיון מרחבי למדריכות קליניות ממרכז רפואי רבין, ממרכז שניידר לרפואת ילדים וממרפאות הקהילה במחוז דן-פ''ת. תעודות הוקרה מטעם בית הספר האקדמי לסיעוד דינה הוענקו במסגרת היום למדריכות קליניות מצטיינות משלושת המוסדות. למדריכות הקליניות שמור תפקיד מרכזי: המדריכות, כולן בוגרות קורסי הדרכה קלינית ובעלות תעודה המוכרת על ידי משרד הבריאות, עוסקות בפיתוח הידע התיאורטי ובהקניית מיומנויות קליניות סיעודיות לאחיות ולסטודנטיות (כולל סטודנטיות לסיעוד או קורסים על בסיסיים). המדריכה הקלינית היא הגורם המקצועי המלמד, מנחה ומכוון את התלמידה ואת האחות הצעירה בין החלק התיאורטי למעשי, במטרה לייצר עבודה סיעודית מקצועית ואיכותית. יעוץ גריאטרי בקהילה

מדים חדשים למקבלי קהל לאחר שנים שבהן לא רועננו המדים למקבלי קהל בכללית, החל בקופה מהלך ארגוני רחב להחלפת הביגוד, חידושו והתאמתו לצרכים החדשים. בחודש מאי בוצעה חלוקת המדים החדשים 2016 למקבלי הקהל בבית החולים, שעליהם חלה חובת לבישת מדים וענידת תג שם. מקבלי

, מומחה בגריאטריה ד"ר דניאל דליות , מנהל בית רבקה, ובראשות ד"ר שי בריל ביוזמתו של וברפואת משפחה, נבנה בבית רבקה כבר לפני כעשור מודל ראשון מסוגו של גריאטריה קהילתית, המביא את הידע והמומחיות של רופאי בית רבקה אל מרפאות כללית במחוז דן-פ"ת. בעקבות הצלחת המודל הוא עתיד להתרחב גם למרפאות כללית במקומות נוספים בארץ. פורומים משותפים למחוז ולבתי החולים מחוז דן-פ"ת מקיים שיתופי פעולה רבים עם המרכז הרפואי רבין ובהם רצף טיפולי בחולי סטומה, פורום איכות נפרולוגיה ופורום פליאטיבי לאחיות, מרחב גסטרו ומרחב שד ולאחרונה גם מרחב כאב ו"מיני-מרחב" היפרליפידמיה. עם המרכז לבריאות הנפש גהה מתקיימים פורום סיעוד משותף, פרויקט טיפול ביתי וחלופות אשפוז ושת"פ בשירות הייעוץ בקהילה. עם מרכז שניידר לרפואת ילדים מתקיים מרחב אנדוקרינולוגיית ילדים ונוער. הקהל מקפידים על קיום הנוהל בצורה מיטבית והולמת, המכבדת מוסד ציבורי הנותן שירות רפואי למטופליו, וממשיכים לספק את איכות השירות הגבוהה ביותר.

8

תחנות טיפת חלב ברחבי הארץ, מתעצם לנוכח הרחבת השירותים והתפקידים 370 ייחודה של כללית, המפעילה כיצד אחות טיפת חלב משמשת דמות מרכזית בחיי משפחות | שממלאת תחנת טיפת חלב עבור הורים צעירים ומה מספרות האחיות על החידושים בתחום טיפת חלב במרחב דן-פ"ת? | ? צעירות בקהילה טיפת חלב בכללית: יחד מתחילת הדרך

מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה בקהילה | אתי רפאלוביץ מאת

פעוטים 100,000 , תינוקות 30,000 נשים הרות מקבלים טיפול 6,000- ו תחנות טיפת חלב של 370- ומעקב ב כללית הפזורות בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילת. מודל השירות הייחודי בכללית, המשלב את הרפואה המונעת עם הרפואה הטיפולית, מאפשר מתן מענה מקיף וכוללני לילד ולמשפחתו על ידי אחות טיפת חלב. העבודה בטיפת חלב מושתתת בעיקר על עבודת האחות בשיתוף עם רופא ילדים. שינויים שחלו באוכלוסייה, התקדמות הרפואה והדגש שניתן לרפואה מונעת, הובילו להעצמת תפקידה של אחות טיפת חלב, והיא מהווה כיום דמות סמכותית, מקצועית ומעצימה להורים. בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות וברצון של הורים להכוונה ותמיכה אחות טיפת חלב מקצועית בהורות. מתמודדת עם סוגיות נרחבות ואתגרים מורכבים, ולכן עליה להיות בעלת ידע נרחב ומעודכן לצורך מתן תמיכה וייעוץ למשפחה הצעירה בשלבים השונים, החל שעה בריאה באור יהודה , מנהלת מרגלית כהן מאת סיעוד במרכז בריאות הילד גיורא באור יהודה במרכז לבריאות הילד גיורא באור יהודה נבנתה תוכנית לשיפור השירות בטיפת חלב, שהביאה לצמצום תורים ולהעלאת שביעות רצון של אימהות חדשות. במסגרת התוכנית "שעה בריאה", אחיות טיפת חלב מעבירות מפגש לאימהות ולתינוקות ובמהלכו מדריכות את האימהות הטריות בכל הנוגע לטיפול ראשוני בתינוק. המפגש עוסק בנושאי תזונה, הנקה וזיהוי בעיות, ובו בזמן התינוקות עוברים בדיקה ראשונית על ידי אחות. ייחודיות הסדנה היא כינוס האימהות למפגש ראשון בטיפת חלב, מתן הדרכה משותפת וחשיפת האימהות למגוון מצבים דומים. כך הן זוכות לחוויה מקרבת ומעצימה ונהנות מכוח התמיכה של הקבוצה.

מהדרכה והכוונה לפני ההיריון, דרך מעקב ההיריון ועד לתמיכה וליווי בטיפול ברך הנולד. מסיבה זו, הולכת ומתחזקת התמקצעות רבה בתחום, הכוללת תחומים כמו ייעוץ הנקה, ייעוץ שינה, ליווי התפתחותי ועוד – לצד זיהוי בעיות התפתחות וגדילה של התינוק והפעוט, בעיות של אלימות במשפחה ודיכאון אחרי לידה אצל האם. שירותי טיפת חלב נתפסים כבעלי ערך מרכזי לקידום האסטרטגיה של כללית, הממותגת כ"הכי טובה למשפחה", והם בעלי חשיבות רבה למשפחות הצעירות. כדי לאפשר לאחות טיפת חלב לתת מענה מיטבי ומקיף לאוכלוסייה הצעירה, מושם דגש רב על הכשרתה המקצועית תוך פיתוח כלים ממוחשבים מתאימים.

הכירו את מגוון השירותים הניתנים על ידי אחות טיפת חלב: • ביצוע ביקור בית לתינוק ראשון במשפחה. • מעקב גדילה והתפתחות. • ביצוע בדיקות לזיהוי בעיות בריאותיות שונות. • מתן חיסונים. • איתור אלימות במשפחה. • איתור דיכאון בהיריון ולאחר הלידה. • מתן הדרכה בתחומים שונים (תזונה, גרייה ובטיחות). • ניהול סדנאות ייעודיות לקהל היעד. אנו גאים באחיות טיפת חלב שלנו, המטפלות בידיים טובות ברך הנולד ובבני משפחתו!

סדנאות במעורר גבעתיים , אחות אחראית טיפת חלב ויועצת הנקה מוסמכת, מרגריטה דביר מאת מרפאת המעורר גבעתיים בתחנת טיפת חלב פיתח הצוות כלים ייחודיים לאבחון עיכוב התפתחותי. המטרה היא להקל על התהליך הבירוקרטי בהפניה למכון להתפתחות הילד, ומתן כלים לאחיות לאיתור ילדים עם עיכובים התפתחותיים. הפרויקט כולל סרגל מעקב התפתחותי ובו מספר רב של יכולות לבדיקה ודירוג מספרי, דבר המקל על קבלת תמונה ברורה יותר לגבי התפתחות הילד. במקום מתקיימות פעילויות מגוונות גם מחוץ לשעות הפעילות, המאורגנות על ידי צוות אחיות טיפות חלב: שעה בריאה לתינוקות חדשים – מפגש שבמהלכו הורים מקבלים הדרכה בנושא בטיחות, גרייה והנקה, הפנינג פעוטות הכולל בדיקה של מרפאה בעיסוק ופעילות דיאטנית למניעת השמנת יתר; החייאת תינוקות, סדנת עיסוי תינוקות, סדנת תזונת תינוקות בהנחיית אחות ודיאטנית, מפגשי אימהות וסדנת הרגלי שינה.

9

על זה אפשר לבנות

תמונות ההדמיה שלפניכם מספרות את סיפורה של תנופת הבנייה וההתחדשות בבתי החולים של כללית במרחב דן פתח תקוה ובמרפאות המחוז. הצצה לעתיד

פרויקט הדגל של בילינסון הוא פרויקט מגדל אשפוז וחדרי . בנוסף תיבנה כיכר 2020 ניתוח חדשים, שצפוי להיחנך בשנת כניסה חדשה לבית החולים, שתושק בקיץ. מבט לכיכר בילינסון

מבנה האשפוז החדש, בן שבע קומות, מוקם מדרום לבניין אלף מ"ר. הבניין החדש, הצפוי 40- הקיים על שטח כולל של כ , יכפיל את ההיקף הקיים של בית החולים. 2020 להיחנך בשנת בניין חדש שניידר

10

מחוז דן-פ"ת מחדשים!

כוללת שיפור 2017- תוכנית הפיתוח ל נראות ושדרוג במרפאות המעורר גבעתיים, קניון אונו, גני תקווה ובני ברק, והקמת עוד שבע מרפאות בראש העין, פתח תקוה, אריאל, רבבה ועוד. בתמונה: מרפאת נחלת צבי בפתח תקוה.

בית רבקה עושים לובי

הסתיים שלב א' בפרויקט חידוש הלובי בבית רבקה – שלב ב' של שיפוץ הלובי מצוי בעיצומו, ועתיד להסתיים במהלך .2017 שנת

גהה בנייה ותפקוד

בקרוב ייחנך מבנה חדש ליחידת הריפוי חלקת מבוגרים ​ בעיסוק במחלקה ב' – מ מיטות. ריפוי בעיסוק 33 פתוחה הכוללת הוא חלק אינטגרלי מהטיפול הרב-תחומי במחלקה.

השרון ביקור בחזית

כך תיראה חזיתו של בית חולים השרון כחלק מפרויקט הבינוי החדש של בית החולים, במסגרת שינוי ייעודו.

11

. מימין: מנכ"ל כללית, אלי דפס, שר הבריאות, 25- באירוע ה הרב יעקב ליצמן, מנהל מרכז שניידר, פרופ' יוסף פרס

שניידר

שנה למרכז שניידר לרפואת ילדים 25

חג מחצית היובל לבית החולים לילדים הראשון והיחיד מסוגו בישראל – הוא אירוע שראוי לציון מיוחד. מרכז שניידר שנה להקמתו באירוע מרשים ורב 25 חגג משתתפים, שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב במעמד שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. על האורחים נמנו מינדי שניידר לסר – בתם של הלן וארווינג שניידר ז"ל ובני , בכירים אלי דפס משפחתה, מנכ"ל כללית ממערכת הבריאות בישראל, תורמים, מתנדבים ומאות עובדים ומנהלים ממרכז שניידר. במהלך הערב הוקרנו על מסכי ענק שלושה סרטים, המספרים את סיפוריהם של ארבעה ילדים שחייהם ניצלו במרכז

שניידר כנגד כל הסיכויים. הילדים עצמם עלו לבמה וריגשו את הקהל עד דמעות. בין היתר הוצג סיפורם של ילדי משפחת גרוס, מיכאל ויצחק, שסבלו מפגיעה קשה בלב בעקבות הרעלה מחומר הדברה. צוות רופאים ומפעילי מכונת לב ריאה ממרכז שניידר הוזעק לבית החולים שערי צדק, ובאמבולנסים ייעודיים, שנשאו שתי מערכות אקמו המחליפות את פעילות הלב והריאות, הביאו את הילדים להמשך טיפול פרופ' יוסף מציל חיים במרכז שניידר. , מנהל מרכז שניידר, הודה מעל במת פרס ההיכל לצוותים בבית החולים: "על מנת להבטיח שהילדים המטופלים יזכו לטיפול

הטוב ביותר יש צורך במאמץ תמידי, בהשקעה ממושכת ובמסירות ללא תנאי של אנשים רבים, המחויבים בכל מאודם למטרה ומתייחסים לבית החולים לילדים כאל מפעל חייהם", אמר פרופ' פרס, "ההצלחה הגדולה של מרכז שניידר נובעת בעיקר מהמקצועיות, מהאיכות האנושית ומהמסירות שלכם, יחד עם תמיכה בלתי מתפשרת של ידידים ומתנדבים נאמנים שעוזרים לנו לממש את ההבטחה להיות הטובים ביותר". האירוע הונחה על ידי ד"ר רופאת מרכז שניידר ושדרנית גלי צה"ל, , והסתיים בהופעה מיוחדת אורלי מיכאלי ונוסטלגית של יהורם גאון.

ומנהלת פרופ' עובדי דגן ביחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר, בהנהלת מאושפזים ילדים שמצבם קשה לאחר ניתוח , רים עבד אל חי הסיעוד לב. חלקם מצויים בסכנת חיים לאחר הניתוח, וחלקם משתחררים הביתה רק לאחר תקופות אשפוז ארוכות. כדי לחזק את הילדים ולהעצים אותם בדרך המורכבת שעליהם לעבור, עלה ביחידה רעיון מקורי, כיצד להפוך את האשפוז ל"מסע גבורה" של הילד ומשפחתו. ביום השחרור, הילד ובני המשפחה מוזמנים לטקס חגיגי שעורך הצוות המטפל. הילד מועלה על בימת פודיום מקושטת, ואנשי הצוות עונדים על צווארו מדליה ומעניקים לו תעודת סיום אשפוז, המכתירה אותו כבעל "לב אמיץ", שצלח בגבורה את מסע האשפוז וההחלמה – כל זאת, לקול תשואות ומחיאות כפיים סוערות של אנשי הצוות המטפל. לא פעם מצטרפים לחגיגה ילדים אחרים המאושפזים ביחידה וצופים בטקס יחד עם הוריהם. האירוע המשמח הזה מחזק גם אותם במסע האישי שלהם ונוטע בהם תקווה, שאף הם בתורם יזכו להשתחרר הביתה ולחוות בעצמם את המעמד המיוחד. לפני השחרור הביתה: מדליית "לב אמיץ"

12

שנת שיא בהשתלות כליה , צוות חדר פרופ' איתן מור בראשות ד"ר הניתוח ומחלקת הרדמה בראשות , צוות היחידה יעקב כץ ואורלי רפאל ד"ר אלחנן נחום לטיפול נמרץ בראשות , צוות המכון לנפרולוגיה ואסתר שמואלוב פרופ' מרים ויחידת הדיאליזה בראשות , צוות מחלקת ילדים דוידוביץ ויפה פלוש

נרשמה כשנת שיא בהשתלות 2016 כליה בילדים במרכז שניידר לרפואת השתלות כליה 29 ילדים. במהלכה בוצעו בתינוקות, ילדים ובני נוער, אשר נזקקו לתרומת כליה להצלת חייהם. ניתוחי השתלות בוצעו לאחר שהתקבלה 14 ניתוחים בוצעו לאחר 15- תרומה מן המת, ו שהתקבלה תרומת כליה מקרוב משפחה או מתורם אלטרואיסט. המושתלת הצעירה הייתה ילדה בת שנתיים, 2016 ביותר בשנת שאביה תרם לה כליה. המושתל המבוגר בעל צרכים מיוחדים, 23 ביותר הוא בחור בן אשר בגיל עשר עבר השתלה מהמת וכעבור חצי שנה של דחייה חריפה חזר קיבלה 2016 לבצע דיאליזה. בתחילת שנת משפחתו את ההודעה המרגשת שנמצאה תרומה עבורו. לאחר שכמעט כל חייו טופל בדיאליזה, איכות חייו השתפרה משמעותית לאחר ניתוח ההשתלה. ד"ר סיגל ניתוחי ההשתלות בוצעו על ידי , רופאים אייזנר וד"ר מיכאל גורביץ בכירים במערך ההשתלות במרכז שניידר. בכדי לאפשר ביצוע ניתוחי השתלות כליה – ניתוחים המוגדרים כמורכבים ממילא, והינם מורכבים עוד יותר כשמדובר בילדים קטנים – נדרשת היערכות מיוחדת של צוותי בית החולים, כולם מומחים ומנוסים בתחום השתלות איברים בילדים. הצוות הרב תחומי המטפל בילדים אלו, לפני ניתוח השתלת הכליה ולאחריו, כולל את מערך ההשתלות במרכז שניידר

ד"ר עירית קראוזה ורחלי ג' בראשות , נעמי זנדהנדלר , מתאמת ההשתלות גבע יחידת האולטרסאונד של בית החולים השתלות 29 ועוד רבים וטובים. בנוסף על במרכז שניידר 2016 הכליה התבצעו בשנת ניתוחי השתלת כבד ושלושה ניתוחי 14 השתלת לב.

שניידר

2016 מושתלי הכליה במרכז שניידר בשנת 29- אמיר בן העשר, אחד מ

חדש במרכז שניידר: חדר ניתוח נוירוכירוגי מהמתקדמים בעולם

המערבי ביישום טכנולוגיה רפואית מובילה. השימוש בהדמיה התוך ניתוחית מסייע לשפר הן את התוצאות הניתוחיות והן את תוך ניתוחי מספק MRI . בטיחות החולה הדמיה עדכנית ואמינה, המאפשרת ראייה כוללת והיקפית של המוח וצפייה באזורים מרוחקים בזמן אמת. "ראייה גלובלית זו של המוח בזמן הניתוח היא בעלת חשיבות רבה, בעיקר בשל העובדה שרקמת המוח נעה ומשנה את מקומה בתוך החלל התוך גולגולתי ככל שהניתוח מתקדם, ,"BRAIN SHIFT תופעה הנקראת , מנהל היחידה ד"ר שלום מיכוביץ מסביר לנוירוכירורגיה, "המערכת מאפשרת לרופא לתכנן לפני הניתוח ובזמן הניתוח את המהלכים הרצויים בכדי להגיע לתהליך MRI- בדרך הטובה והמדויקת ביותר. ה התוך ניתוחי מאפשר גם כריתה טובה יותר של גידולים, במיוחד גידולים בדרגה נמוכה הדומים במראה לרקמה המוחית התקינה. זו מערכת נחוצה ביותר ביחידה כמו שלנו, שבה מטופלים המקרים המורכבים ביותר בנוירוכירורגיית ילדים". ד"ר מיכוביץ' הציג בטקס ההשקה את חדר הניתוח החדש והודה לתורמים שאפשרו את הקמתו.

חדר ניתוח נוירוכירורגי חדש, המשוכלל ביותר בישראל ובמזרח התיכון ואחד המתקדמים מסוגו בעולם, נחנך לאחרונה במערך חדרי הניתוח במרכז שניידר. החידוש המרכזי במערכת הוא שילובו של תוך ניתוחי יחד עם מערכות MRI מכשיר

חדשניות כנביגייטור ומיקרוסקופ, בזמן ניתוחי מוח ועמוד שדרה בילדים. הכנסת לתוך MRI מכשיר הדמיה מתקדם כמו חדר הניתוח מהווה את המשכו של תהליך פיתוח והצטיידות מתמשך, המציב את שניידר כאחד המרכזים המתקדמים בעולם

13

מרכז רפואי רבין

מרכז רפואי רבין: בשביעות רצון מטופלים 1 מספר סקר משרד הבריאות קובע כי בית חולים בילינסון (פעם שנייה ברציפות) ובית חולים השרון מובילים בשביעות רצון כללית באשפוז, מבין כל בתי החולים בישראל

בסקר שערך משרד הבריאות, נבדקה שביעות רצון המטופלים באשפוז בכלל בתי החולים בישראל. נמצא כי בילינסון קיבל את הניקוד הגבוה ביותר בשלושה מדדים עיקריים: הציון המסכם המשקלל את כל מדדי הסקר, שביעות הרצון הכללית מבית החולים וכן במדד התנאים הסביבתיים. בית חולים השרון ניצב גם הוא במקום הראשון בשביעות רצון מטופלים, לאחר שביצע קפיצה משמעותית במספר מדדים. השרון זכה במקום ראשון במדד טיפול בידיים טובות ועמד בהצלחה, מעל הממוצע, במדדי יחס וכבוד למטופל, מתן מידע והסברים ובמדד יעילות.

, מנהל מרכז רפואי רבין (בתי החולים בילינסון ד"ר ערן הלפרן והשרון): "אני מצדיע לאלפי עובדי בתי החולים בילינסון והשרון, שעושים לילות כימים ומעניקים רפואה מצוינת לצד שירות, יחס, מידע ואשפוז בתנאי מלונאות. קיבלנו הוכחה נוספת שאכן אנו מובילים את הרפואה בישראל". מנהלת מחלקת שירות וקשרי לקוחות, אומרת כי אפרת מילנר, 2000 בית חולים בילינסון הוא הראשון בישראל שהקים כבר בשנת מחלקת שירות ייעודית. "תפקידנו לחשוב כל יום וכל היום על טובת המטופלים ובני משפחותיהם, וזאת תוך בניית תרבות של שירות מיטבי בשיתוף עם צוותי בית החולים".

14

פעם שלישית – אקרדיטציה!

מרכז רפואי רבין

בתי החולים בילינסון והשרון קיבלו בפעם השלישית ברציפות את התקן הבינלאומי היוקרתי לאיכות הטיפול ובטיחות המטופל

בתי החולים בילינסון והשרון קיבלו בפעם השלישית ברציפות את תו התקן הבינלאומי היוקרתי . מדובר בהסמכה (אקרדיטציה) המובילה בעולם לאיכות ולבטיחות בבתי חולים – תהליך JCI שהתקיים ביוזמה, בתמיכה ובליווי של חטיבת בתי החולים בהנהלת כללית. במהלך המבדק, סרקו שישה בוחנים מטעם הארגון את שני בתי החולים במשך חמישה ימים, כשהם מבצעים בחינה מדוקדקת במרבית תחומי העשייה, מהגג ועד המרתפים, כולל מחלקות האשפוז, מכונים, מרפאות ועוד. בין הנושאים שנבדקו: בטיחות הטיפול התרופתי, מניעת זיהומים, תקשורת בין צוותים, ניהול הטיפול במשאב האנושי ועוד. "ההישג האדיר של הצוותים, בפעם השלישית ברציפות, מוכיח שהסטנדרטים הגבוהים של איכות ובטיחות המטופל , מנהל מרכז רפואי רבין (בתי החולים בילינסון ד"ר ערן הלפרן הפכו לחלק מהדנ"א של בתי החולים שלנו", אמר והשרון), "לא מדובר בהכנות נקודתיות לקראת מבדק, אלא בתרבות ארגונית שמקדשת את הערכים הללו. אני גאה שבתי החולים שלנו זכו להכרה רשמית נוספת מגורם חיצוני מקצועי ומוסמך, על היותם בתי חולים מצוינים". , סגן מנהל מרכז רפואי רבין ומי שהוביל את תהליך ההכנה לקראת המבדק, הוסיף: "אנו מתחייבים פרופ' ירון ניב להמשיך ולהעניק למטופלינו טיפול רפואי באותה רמת איכות ומצוינות כפי שהשתקפה במבדק האקרדיטציה". פעם אחר JCI- , מנהלת הסיעוד במרכז רפואי רבין, ציינה כי "בכדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של ה ריקי זטלנד פעם, נדרש צוות שעובד בכל ימות השנה מתוך מחויבות גדולה לעמוד בעקרונות הקפדניים והמקצועיים ביותר".

, משנה למנהל מרכז רפואי רבין: "בית החולים הצליח לעבור את מבדק האקרדיטציה בזכות עבודה עקבית ארז לוי ושוטפת בכל ימות השנה; עבודה שהפכה להיות חלק מהתרבות הארגונית של בית החולים".

15

יחד כל הדרך "אפס הפרדה" בין האם לתינוק מרגע הלידה, גם לאחר ניתוח קיסרי מתוכנן - כך מיישמים זאת בבילינסון. "חשוב לנו להעניק ליולדת חוויה מיוחדת", אומר פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית החולים לנשים

בילינסון

מחקרים מראים, כי לשהות רציפה של ההורים עם התינוק מרגע הולדתו יש ערך רב: היא מקדמת את הביטחון ההורי הראשוני, מסייעת ברכישת מיומנויות וידע בטיפול ותורמת משמעותית לקשר שבין ההורים לתינוק. בבילינסון החלו ביישום מדיניות "אפס הפרדה", לטובת הזוגות המבקשים לשהות לצד התינוק החל מרגע הלידה. שיטת "אפס הפרדה" מתאפשרת לנשים שבחרו בביות מלא. בשיטה זו התינוק נשאר עם היולדת ובן/ בת הזוג מרגע הלידה ועד לרגע השחרור מבית החולים. הטיפולים, החיסונים ובדיקות הרופא נעשים גם הם בנוכחות ההורים, כל עוד אין מניעה רפואית לכך. גם לאחר ניתוח קיסרי מתוכנן, ניתנת להורים האפשרות להישאר לצד התינוק מרגע לידתו (אם אין לכך מניעה רפואית). בעת שהאם מתאוששת מהניתוח, המלווה העיקרי שוהה לצד התינוק ומלווה אותו לטיפולים ולבדיקות, והיולדת מצטרפת לתינוקה בהמשך.

מחלקת יולדות ד' בבילינסון

באופן טבעי ומהיר יותר". , מנהל בית החולים לנשים בבילינסון, מוסיף: פרופ' ארנון ויז'ניצר "לצד מתן מענה מקצועי לצרכים הרפואיים, חשוב לנו לסייע ליולדת בימים הראשונים שלאחר הלידה ולהעניק לה חוויה מיוחדת שמתאימה לה, לבני המשפחה ולתינוק".

, אחות אחראית יולדות ד' בבית ויולן קרסק את יישום השיטה החלה החולים לנשים בבילינסון. "אנחנו שמחים לאפשר לכל משפחה לחוות את ימי ההורות הראשונים בדרך המתאימה לה ביותר", אומרת ויולן, "אנו רואים כי הורים שבחרו במסלולים של אפס הפרדה וביות מלא, רוכשים ביטחון הורי ומיומנויות טיפול בתינוק

בית חולים ירוק: עכשיו זה רשמי

זה שנים שבילינסון מיישם מדיניות ירוקה וסטנדרטים המשלבים בטיחות, חיסכון ואיכות סביבה. בשנה החולפת, למשל, הוכנסה לשימוש טכנולוגיה חדשנית לשימוש חוזר במי מזגנים

החולים, מסביר שהתרבות הארגונית בבית החולים כוללת חשיבה על טובתם של העובדים, המטופלים, קהל המבקרים והדורות הבאים. "בשנים האחרונות פותחו בבילינסון פרויקטים ייחודיים ופורצי דרך בתחומי הבטיחות ואיכות הסביבה. מזה ארבע שנים, בית החולים מוסמך לתקנים המובילים בתחום איכות הסביבה והבטיחות בתעסוקה". , משנה למנהל מרכז רפואי רבין, ארז לוי מציג כדוגמה פרויקט חדשני שיזמו בבית : "הכנסנו טכנולוגיה 2016 החולים בשנת חדשנית, המאפשרת לעשות שימוש חוזר במי מזגנים. כך, במקום להשליך לביוב

אלף ליטר מים ביום, אנו ממחזרים 25- כ אותם לטובת צינון וקירור בית החולים. כמות מים זו שוות ערך למשאית מלאה במשטחי בקבוקי מים מינרליים, שהיו מושלכים למערכת הביוב". לוי מבקש להודות לאנשי המקצוע שעוסקים בתחום בבית החולים: היחידה לאיכות הסביבה, מחלקת אחזקה, הנדסה ובטיחות, וכמובן מִנהל תשתיות ובינוי בהנהלה הראשית של כללית, אשר שותף פעיל ותומך בפעילות. "איכות הסביבה הפכה לחלק מהתרבות הארגונית שלנו, ואני מברך על כך ומודה לעושים במלאכה יום יום".

בית החולים בילינסון זכה במקום השני בפרס מנכ"ל משרד הבריאות למצוינות בלוגיסטיקה. הפרס ניתן על עבודה חריגה במהותה, שכן אינו מתייחס לפרויקט ספציפי זה או אחר אלא לתפיסת עבודה וניהול, הרואה את תחום איכות הסביבה והבטיחות כדרך חיים. כבר שנים שבבילינסון מיישמים סטנדרטים המשלבים בטיחות, חיסכון , חיים בן דוד ואיכות סביבה בכל פרויקט. ממונה היחידה לאיכות הסביבה בבית

16

לראשונה בעולם: מחקר ישראלי פורץ דרך, שהובל על ידי ד"ר דרור דיקר מבי"ח השרון, הוכיח כי עמעום חוש הריח באמצעות אביזר סיליקון ייחודי המוחדר לאף מסייע משמעותית להפחתת משקל. בקרוב על המדף הפתרון להשמנה נמצא ממש מתחת לאף

השרון

מחקר ראשון מסוגו בעולם, שבוצע על ידי חוקרים ישראלים , מנהל מחלקה פנימית ד' והמרכז הרב ד"ר דרור דיקר בראשות תחומי לטיפול בעודף משקל בבי"ח השרון, מצא כי שימוש באביזר ייחודי להפחתת הרחה הוביל לירידה משמעותית במשקל הגוף בתוך פרק זמן קצר. BMI במהלך המחקר השוו החוקרים בין שתי קבוצות של אנשים עם , שאינם סוכרתיים, כאשר רק באחת מקבוצות המחקר 30- גבוה מ בוצע עמעום של ההרחה על ידי האביזר הייחודי שהוחדר לאף. המחקר נערך בבתי החולים השרון בפתח תקוה והעמק בעפולה, מטופלים שסבלו מעודף 60- ובמהלכו נבדקה יעילות המוצר על כ משקל. תוצאות המחקר הדגימו הפחתה משמעותית ובטוחה במשקל הגוף בנבדקים שהשתמשו באביזר בשילוב דיאטה מודרכת. "נריח פחות, נאכל פחות" המוצר, שפותח על ידי חברת ההזנק הישראלית בק מדיקל, אינו תרופה אלא יחידה קטנה עשויה סיליקון, המוכנסת על ידי המשתמש עצמו לחלל האף למשך שעות היום, בדומה לעדשות מגע לעיניים. האביזר מורכב מצמד שרוולי סיליקון קטנים, שהכנסתם לנחיריים מקהה את ההרחה ללא פגיעה בנשימה הרגילה דרך האף. הביצועים של המוצר דומים לביצועיהן של התרופות העיקריות

המאושרות כיום לשימוש לטיפול בהשמנה, וזאת ללא הסיכון שבחשיפה לכימיקלים או לחומרים פעילים אחרים. ד"ר דרור דיקר: "השערת המחקר הייתה פשוטה – הריח משפיע על כל המערך המטבולי של האדם ומעורר את התיאבון, ולכן אם נריח פחות – נאכל פחות. החלטנו לבדוק אם השימוש במוצר הייחודי להקהיית הרחה, אכן מוביל לירידה במשקל". קשר שלא נחקר בבני אדם , שסבל מעודף משקל 41 אחד המשתתפים במחקר היה אסף, בן מילדותו. הוא ניסה את כל סוגי הדיאטות ללא הצלחה, עד שהתוודע למחקר החדש בבי"ח השרון דרך מודעה בעיתון. לאחר שניסה את האביזר החדש במסגרת המחקר, הוא דיווח על שינוי משמעותי. קילו", מספר אסף, "מי שראה 17- "בשלושה חודשים הפחתתי מעל אותי לא יכול היה לדעת שיש לי משהו באף, כולם היו בטוחים שאני עושה דיאטה כלשהי". "זהו מחקר פורץ דרך, לא רק בזכות התוצאות שלו אלא בזכות העובדה שהוא מאפשר מבט אל אופק חדש לחלוטין לטיפול בהשמנה ולמחקר בנושא, שכן הקשר שבין הקהיית חוש הריח באופן יזום והשפעתו על משקל הגוף לא נחקר מעולם בבני אדם", מסכם ד"ר דיקר.

17

מזון למחשבה כללית מקיימת סדנה לבישול בריא ומופחת סוכר לנשות הקהילה האתיופית – תוך הדגשת הקשר בין תזונה לבין מחלות כרוניות מובילות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים והשמנת יתר

מחוז דן-פ"ת

של אנשי העדה להתמודד עם הבעיות הבריאותיות השונות. יעדי התוכנית כוללים לימוד עקרונות הבישול הבריא על בסיס שילוב של המטבח המסורתי והמטבח הישראלי, היכרות

סדנת בישול בריא ומופחת סוכר לנשות הקהילה האתיופית יצאה לדרך במתנ"ס עמישב בפתח תקוה, בשיתוף פעולה בין מרפאת עמישב לבין עמותת "טנא בריאות". הסדנה כוללת עשרה מפגשים, שבמהלכם לומדות המשתתפות להכין מתכונים בריאים יותר, המכילים פחות פחמימות (סוכרים), זאת לטובת יצירת תפריט מזין ובריא לכל המשפחה. ד"ר הסדנה בעמישב היא פרי יוזמתה של , מתמחה שלב א' במרפאה. שרה דלטיצקי הסדנה מומלצת למטופלים (נשים וגברים) הסובלים מהשמנת יתר, מיתר לחץ דם, מסוכרת ומכולסטרול גבוה, ומחירה סמלי – שקלים בלבד. 15 מטרת סדנת הבישול היא להציע תפריט מזין ומקיף עבור משפחות יוצאות אתיופיה – קהילה המתאפיינת בתחלואה גבוהה יחסית של סוכרת ומחלות כרוניות נוספות. בעמותת "טנא בריאות" מספרים כי השינוי שחוו בני הקהילה באורח החיים לאחר העלייה, ובכללו החשיפה לחומרי בישול ולעקרונות תזונה שלא היו מוכרים באתיופיה, תורמים לבלבול ולקושי

עם מצרכי מזון המאפיינים את המטבח הישראלי ושימוש מושכל בהם – כל זאת תוך הדגשת הקשר בין תזונה לבין מחלות כרוניות מובילות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים והשמנת יתר

מרחיבים את שירותי הבריאות בראש העין

יהיו מספר שינויים, לאור המצטרפים הרבים למרפאה. במהלך חודש מרץ הצטרף רופא ילדים נוסף לצוות, ובהמשך יורחבו גם שעות רפואת המשפחה. בשורה משמעותית נוספת היא פרסומו מוקד לרפואת חירום של מכרז לפתיחת בראש העין. המוקד החדש יופעל בשעות הערב על ידי אחד ממפעילי מוקדי רפואת החירום המוכרים, והצפי לפתיחתו היא במהלך חודשי הקיץ הקרוב. בנוסף מתכננת כללית לפתוח מרכז רפואי כגון שירותי רפואה יועצת בעיר שיכלול אורתופדיה, אא"ג, עור, עיניים ועוד, מכון הדמיה ושירותים נוספים. המרכז ייפתח , יחסוך לתושבים את 2019- ככל הנראה ב הצורך לצאת מהעיר לקבלת השירותים הרפואיים, ועתיד להוות מרכז רפואי משמעותי לתושבי העיר והאזור. , מנהל מחוז דן-פ"ת: "ראש עידו לקס אומר העין נמצאת בתנופת בנייה אדירה. אנו בכללית רואים בה עיר חשובה ומרכזית, ופועלים במרץ להרחיב עוד יותר את השירות לתושביה. בשנה האחרונה הגדלנו את מספר הרופאים ואנשי הצוות הרפואי בעיר, ואנו מבטיחים להמשיך ולהרחיב את השירות ולפתוח מרפאות חדשות".

במסגרת ביקור שערכה הנהלת מחוז דן-פ"ת במרפאות ראש העין, הוצגו חלק מתוכניות ההתרחבות של כללית בעיר. במהלך חודש מאי צפויה להיפתח מרפאה . פסגות אפק ראשונה של כללית בשכונת המרפאה שברחוב גרטרוד תכלול רפואת

ילדים, רפואת משפחה, בית מרקחת וטיפת חלב. זוהי סנונית ראשונה של שירותי כללית בשכונת פסגות אפק, וכבר כעת מחפשים נכסים נוספים למרפאות ושירותים נוספים שייפתחו בשכונה בעתיד. שבקניון ג'י אפק נווה אפק גם במרפאת

18

קרית אונו א', כפר קאסם צפון, כפר קאסם מרכז, כפר קאסם דרום, נוה סביון, כפר גנים, קרית בורוכוב, מודיעין, פרדס כץ ומרכז בריאות הילד בני ברק – אלו הן עשר המרפאות במחוז דן-פ"ת שהוכתרו כמצטיינות בשירות .2016 בקהילה לשנת המרפאות נבחרו על בסיס מספר קריטריונים: איכות התיאום בין אנשי צוות, חוויית המטופלים (האם הם חשים "בידיים טובות"), עד כמה היה הצוות היה קשוב לשאלות, יחס הצוות למטופלים ומספר המצטרפים החדשים למרפאה. , מנהל מחוז דן-פ"ת, בירך את המרפאות הזוכות עידו לקס ואמר: "אנו גאים במרפאות על ההישגים שלהן ועל החיבור שלהן למטופלים בכל עיר ועיר. שירות ויחס הם מרכיבים המשפיעים ביותר על חוויית המטופל במרפאה, בנוסף לאיכות רפואית. אנו משקיעים רבות כדי שהמטופלים שלנו ירגישו בידיים טובות במרפאות כללית, ומשמח לראות שהמטופלים גם מעריכים זאת". !10 אתם עשר מרפאות במחוז זכו בפרס "מצטיינות 2016 בשירות" לשנת

מחוז דן-פ"ת

שילוב צעירים עם אספרגר: פרויקט ייחודי במרפאת בארי

במרפאת בריאות הנפש בארי בבני ברק מתנדבים צעירים עם אספרגר, כחלק מתהליך הקניית כלים להשתלבות בשוק העבודה. ", המופעל begin" הצעירים מתנדבים במרפאה במסגרת פרויקט על ידי בית אקשטיין ועוסק בהשמה של אנשים עם צרכים מיוחדים , בעלי תסמונת אספרגר. מטרת הפרויקט היא לסייע 23–19 בגיל למשתתפיו להתנסות במגוון של סוגי תעסוקה בארגונים שונים, לתקופה של עד כשנה, כאשר בתקופת הפרויקט המטרה היא להשתלב לפחות בשני מקומות שונים. כמה מחזורים של משתתפים כבר שולבו במסגרת הפרויקט במרפאת בארי. את הצעירים מלווה מנהלת האדמיניסטרציה של . במסגרת התפקיד הם סורקים תיקים קרן כדורי-מנדל המרפאה,

רפואיים ומרגישים כי הם עושים עבודה משמעותית ובעלת ערך. ההשתלבות שלהם בצוות המרפאה תורמת רבות לתחושת הביטחון העצמי, המסוגלות והשייכות שלהם לחברה. תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בשלושה תחומים מרכזיים: תקשורת, מיומנות חברתית והתנהגות תבניתית. בנוסף, בעלי תסמונת אספרגר מתמודדים עם קושי בהבנת מסרים סמויים ושפת גוף, קושי או חוסר עניין ביצירת קשרים אישיים ועוד. אנשים בעלי תסמונת אספרגר הנם בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה, ואין להם שום מגבלה פיזית. אחד המשתתפים בפרויקט סיפר: "הגעתי לתוכנית כאשר ניסיתי לחפש עבודה לאחר שחרורי מהצבא, ולא הצלחתי למצוא בעיקר

בשל אספרגר וקשיים אובייקטיביים אחרים. האתגרים המרכזיים שאִתם אני מתמודד בשל האספרגר הם מציאת קשרים עם חברים. אתגר נוסף העומד בפניי, הוא להתגבר על כך שכאשר אני מדבר עם אנשים אני נמנע מלחשוף על עצמי דברים אישיים, ולכן גם קשה לי למצוא עבודה. קושי נוסף שאתו אני מתמודד הוא קיטלוג מצד החברה בשל היותי שונה, והעובדה שבשל כך אני חשוף להצקות ולאלימות. במרפאה אני מרגיש שאני שווה, תורם לעבודה ומקבל יחס כמו כל עובד".

19

הכירו את הטלה-פסיכיאטריה

שירות חדשני הצטרף לאחרונה לסל השירותים של המרכז לבריאות הנפש גהה: ייעוץ פסיכיאטרי ממוחשב, הניתן באמצעות מערכות וידיאו אינטראקטיביות, כאשר המטפל והמטופל אינם נמצאים באותו מקום פיזי. מדובר בשירות שכבר נוסה בעולם ואף בארץ, ובגהה הוחלט ליישמו בעידן הרפורמה בבריאות הנפש. לאור מחסור ניכר באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בכלל, ובפסיכיאטרים לילדים בפרט, השירות הטלה-פסיכיאטרי מהווה מענה מיטבי ולפעמים יחידי לפריפריה המרוחקת. ואכן, בשלב זה ניתן השירות לילדים ובני נוער המשויכים למחוז דרום ולמרחב אילת, במטרה להרחיב את הפעילות בעתיד גם למחוזות נוספים. המערכת האלקטרונית שדרכה נעשה הייעוץ עושה שימוש ברשתות ובמכשירים מאובטחים, המאפשרים הגנה מלאה ושמירה על סודיות המידע. הייעוץ ניתן על ידי צוות רפואי רב מקצועי, הכולל פסיכיאטרים מומחים בתחום פסיכיאטריה של הילד והמתבגר מהמרכז לבריאות הנפש גהה. השירות זמין לילדים אשר נמצאו מתאימים לקבל ייעוץ דרך מסך, כאשר מספר המפגשים נקבע בהתאם למצבו של הילד.

גהה

חדש בגהה: מרכז עופר לכישורי חיים בגהה נפתח לאחרונה מרכז שיקומי מתקדם, ראשון מסוגו בישראל, שמטרתו ללמד את המאושפזים כישורי חיים מיה בר בעיסוק ומתנדבות בניהולה של , מנהלת השירות לריפוי בעיסוק בבית ניר החולים. המרכז עוצב לרווחת המטופלים

ובני משפחותיהם באווירה נעימה ונינוחה והוא מותאם לטיפול פרטני או קבוצתי ולטיפול במספר מטופלים בו זמנית.

לקראת יציאתם לתפקוד עצמאי בקהילה. "מרכז עופר לכישורי חיים" הוא מסגרת לתמיכה מקצועית בהתמודדות עם פעולות, ממגוון תחומי התפקוד, שעלולות להיות מאתגרות ומורכבות עבור אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות. הקמת המרכז התאפשרה הודות לתרומתה של לזכר אחיה עופר ד"ר יעל אלמוג זכאי זכאי ז"ל, שהיה מטופל שנים רבות במרכז לבריאות הנפש גהה. המרכז בנוי כדירת מגורים עם אזורים תפקודיים כגון חדר מגורים, פינת כביסה, חדר שינה, מחשוב ותוכנת מציאות

מדומה, והינו חלק ממתחם הכולל מטבח טיפולי, ספרייה למטופלים וחדר כושר. המרכז משמש ככלי טיפולי-תפקודי, מהווה גשר בין עולם הטיפול לבין החיים בקהילה ומופעל על ידי צוות ריפוי משקיעים בריפוי בעיסוק

במחלקת הנוער בגהה נחנך מתחם חדש לריפוי בעיסוק. המתחם כולל חדר גדול ומרווח, המשמש לטיפולים פרטניים וקבוצתיים לבני נוער המאושפזים עקב קשיים רגשיים. החדר מכיל מגוון אמצעי טיפול, המאפשרים חשיפה לתחומי עניין שונים, הרחבת ההשתתפות במגוון עיסוקים באופן המותאם לגיל המטופל, וכן שיפור מיומנויות תקשורתיות וחברתיות. שיפוץ החדר התאפשר אודות לתרומתו הנדיבה , חבר עמותת ידידי גהה, אשר דורון הלפרן של ביקש בדרך זו להנציח את הוריו. ריפוי בעיסוק הוא חלק אינטגרלי מהטיפול הרב תחומי בגהה, והוא מתמקד בעיקר בתפקוד המטופל במגוון תחומים כמו תפקוד קוגניטיבי ותעסוקתי, אינטראקציה חברתית, תפקודי יומיום ופעילויות פנאי – כל זאת במטרה להשיב למטופל את יכולות התפקוד העצמאי והיעיל לקראת שחרור והשתלבות בקהילה.

20

הבכירים ביקרו והתרשמו מנכ"ל כללית ומנכ"ל משרד הבריאות ביקרו במרכז לבריאות הנפש גהה והתרשמו מהעשייה

גהה

הרחבה, מאנשי הצוות ומהתשתיות של בית החולים. בתמונה, מימין – טלי כהן לשמאל: מנהלת משאבי אנוש, – מנהל עמוס גבזו דורית אדמיניסטרטיבי, – מנהלת הסיעוד, כהן – מנהל פרופ' גיל זלצמן המרכז לבריאות הנפש משה בר סימן טוב גהה, – מנכ"ל משרד הבריאות, – מנכ"ל כללית. אלי דפס

שירות מחלקה ראשונה

במסגרת שיפור השירות, מפעיל ביטוח לאומי בשיתוף המרכז לבריאות הנפש גהה שירות חדש בשם "מחלקה ראשונה", לייזום זכויות ולטיפול מזורז בזכויות המטופלים. השירות כולל בדיקת זכאות לקצבאות נכות, לקצבת ילד נכה או שירותים

מיוחדים (שר"מ), סיוע במילוי הטפסים והגשת התביעה ישירות לביטוח לאומי עבור המטופלים במחלקות ובמרפאות. , עובדת סוציאלית, באופן שרה ברגמן השירות ניתן על ידי זמין, ידידותי ונוח, תוך הקפדה מלאה על פרטיות.

גינה לצמיחה אישית

בחוויה אישית: "מבחינתי, אחד הרגעים המשמחים היה לקבל קערת סלט שהילדים הכינו מירקות שגידלו במו ידיהם. הגאווה על פניהם של מטופלים צעירים הסובלים

המרכז לבריאות הנפש גהה חנך לאחרונה גינה טיפולית, שהוקמה לשימוש המטופלים בחטיבת הילדים והנוער. הגינה נחנכה בטקס מרגש שאורגן על עו"ד ידי עמותת הידידים בראשותה של ובנוכחות מטופלים, מיכל אקסלרוד אנשי צוות והנהלת בית החולים. במהלך ענבל האירוע הוענקו תעודות הוקרה ל , אשר הובילו את הקמת אבי אונלי ול שלף הגינה. "אנו פועלים כל העת כדי ליצור סביבה שתאפשר למתמודדים עם בעיות נפש להביע את רגשותיהם ומצוקותיהם", , מנהל מרכז גהה, פרופ' גיל זלצמן אמר "גינון מהווה את אחד הכלים הטיפוליים שעומדים לרשותנו ומאפשרים למטופלים להתמודד ולהתגבר על מגוון קשיים בנושאים רבים בסביבה בטוחה ותומכת, באופן אישי וקבוצתי. הגינון הטיפולי עוזר לטפל בקשיים רגשיים, חברתיים, קוגניטיביים, סנסומוטוריים, ערכיים, וחשיבותו הגדולה בכך שהוא מאפשר צמיחה, התמודדות והסתגלות לשינויים בהתאם לצרכיו של המטופל". בהמשך דבריו, שיתף פרופ' זלצמן את הנוכחים

מדיכאון, מחרדה וממחשבות אובדניות, לאור חוויית ההצלחה והצמיחה שהתנסו בה – שווה את הכול".

21

חדש בחדר הכושר הטיפולי

בית רבקה

חדר הכושר הטיפולי-שיקומי בבי"ח בית שנים, ומאז משרת 11 רבקה נפתח לפני בהצלחה מרובה את המאושפזים ואת הקהילה הוותיקה בפתח תקוה ובסביבה. היה חדר הכושר ה"חלוץ 2006- כבר ב שהלך לפני המחנה", שפרץ את הדרך למחלקות שיקום מבוגרים נוספות. החדשנות באה לידי ביטוי בהוספת אימון כוח לתרגול האירובי שהיה מקובל עד אז, כפי שהחל באותם הימים להופיע בהנחיות של ארגוני בריאות המובילים בעולם. האימון המשולב הוכיח את עצמו, והמטופלים באשפוז יום הפיקו תועלת הפיזיותרפיסטים שהתמחו באימון. מטרת העל של הצוות הייתה ונשארה לשפר את התפקוד הכללי, לשפר ניידות ופרמטרים של בריאות כללית כגון איזון לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ובריאות העצם, להפחית את שכיחות הנפילות ולתרום לשיפור מצב הרוח ובעקבות כך לשיפור באיכות החיים. לאחר עשור, כהכרה לפעולה המבורכת של חדר הכושר לשיקום ובריאות המתאמנים, החליטו הנהלת בית רבקה והנהלת כללית לחדש ולשדרג את שני חדרי הכושר בבית החולים (למאושפזים ובאשפוז יום) במכשירים המתקדמים והאיכותיים ביותר הקיימים כיום. לאחר בחינה מעמיקה  של צרכי המטופלים ולקחי העבר נרכשו מכשירי כוח חדשים העובדים על לחץ רבה מהמכשירים החדשניים דאז ומהידע המקצועי הנרחב של צוות

המכשירים קלים להפעלה ובעלי נראות מזמינה. תוכניות האימון והטיפול נכתבות באופן אישי ונשמרות באופן ממוחשב. חדרי הכושר מצוידים גם במכשירי הליכה לאימון אירובי (סבולת לב-ריאה), אף הם ממוחשבים ונמנים על השורה הראשונה של מכשירים כאלה בעולם. המכשירים הללו יכולים להתאים עצמם להליכה במהירות המועדפת על המתאמן, ומאפשרים שלל תוכניות אימון, מבחני כושר והליכה בשיפוע חיובי ושלילי, כלומר – ניתן לדמות באמצעותם הליכה בעלייה או בירידה. מכשור חדשני נוסף בחדר הכושר השיקומי כולל אופניים

ייחודיים לתרגול אקטיבי ופסיבי של גפיים עליונות ותחתונות, מכשיר קרוס-טריינר בישיבה והליכון אנטי-גרביטי, המשרת את האסטרונאוטים של נאס"א. המכשיר מפחית ממשקל הגוף, כך שניתן לצעוד עליו תוך יצירת עומס מופחת על הגפיים התחתונות. בדרך זאת ניתן להגביר את מהירות ההליכה הבטוחה, להפחית כאב ולשפר את הביטחון בהליכה העצמאית. ולמי שטרם הכיר את חדר הכושר הטיפולי – אתם מוזמנים להתרשם, להתנסות, ולהמליץ למטופלים שלכם להצטרף אל קהילת המתאמנים הייחודית של בית רבקה.

אוויר, כך שניתן להתאים את עומס האימון לכל אחד מהמתאמנים באופן אישי ומדויק.

המציאות מדומה, השיקום אמיתי

שימוש במציאות מדומה לצורכי שיקום הינו תחום נוסף שמוביל צוות הפיזיותרפיה בבית רבקה. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת יצירה של מגוון התנסויות במרחב מדומה, המותאם באופן אישי לכל מטופל. המציאות המדומה יוצרת סביבה בטוחה דמוית משחק, המעלה את המוטיבציה של המטופלים לעסוק במשימות באופן אינטנסיבי – וללא הסכנות הטמונות בסביבה האמיתית. כך, בדרך משחק, מטופלים בבית רבקה מתורגלים ברמות הגבוהות ביותר של סבולת, כוח ושווי משקל, בשילוב מטלות קוגניטיביות מיוחדות וגירויים להתמצאות במרחב. הצוות עושה שימוש בסנסור מיוחד ובמצלמת וידאו משוכללת, המאפשרת למטופל לראות עצמו בתוך סרט שבו הוא השחקן הראשי ונדרש לבצע פעולות מועילות שונות. להשלמת ההערכה הקלינית משתמשים גם בפוסטורוגרף, מערכת ממוחשבת לבדיקה, אבחון וטיפול בבעיות שווי משקל. לאחרונה, החליף בית החולים את קונסולות המשחק שבהן נעשה (Wii- שימוש עד כה (מערכת סוני פלייסטיישן ו מקצועית, מהמתקדמות בעולם. SeeMe במערכת במכון פועלות ארבע עמדות תרגול הכוללות מחשב, מסך ומצלמה. מציאות מדומה מאפשרת להפוך את התרגול למהנה, ממושך ומאתגר יותר.

22

שוק על ירך? לא בהכרח! שבר בצוואר הירך הוא טראומה לא פשוטה לקשישים – אך למרות נתוני הפתיחה הלא פשוטים, הטיפול ד"ר אביטל מהמטופלים משוחררים חזרה לביתם. 70%- השיקומי מביא לשיפור משמעותי בתפקוד ובניידות וכ מבי"ח בית רבקה מציגה נקודות מרכזיות ממחקרה בנושא שיקום חולים אלו במסגרת פוסט- הרשקוביץ אקוטית - בי"ח גריאטרי-שיקומי

בית רבקה

שבר צוואר ירך היא אחת המחלות מתוך 1( השכיחות באוכלוסיית הקשישים שנה), המובילות לעלייה 80 מעל גיל 3 ימותו 20%- בתחלואה ובתמותה (למעלה מ קשישים לאחר עד שנה לאחר האירוע). שבר ירך זקוקים לטיפול שיקומי על מנת לשפר את יכולת תפקודם ולשחררם למקום הטיפול מגוריהם עם עזרה מתאימה. השיקומי לאחר שבר ירך בארץ ניתן בשלוש מסגרות עיקריות: טיפול במסגרת בי"ח כללי, שיקום בקהילה (בית, אשפוז

יום, מכונים) ושיקום במסגרת בית חולים גריאטרי שיקומי (מסגרת פוסט-אקוטית) כבית רבקה. החולים המופנים למסגרת פוסט- אקוטית הם החלשים והמורכבים יותר, ונתוני הפתיחה שלהם פחות טובים משתי הקבוצות האחרות. קבוצה זו היא נושא המחקר העיקרי שלי. מאפייני אוכלוסיית השיקום: הגיל הממוצע של מטופלי שבר

מוביל לשיפור משמעותי ביכולת התפקוד והניידות של מטופלי שבר ירך, מהם משוחררים 70%- וכ

להתערבות, בעוד שהשניים האחרים (מצב מטבולי ודיכאון), ניתנים להתערבות במהלך הטיפול השיקומי. יתרה מזו, ככל שהם מזוהים מוקדם יותר ומטופלים נכון, כך ההצלחה בשיקום תהיה טובה יותר. מטופלי שבר ירך הישרדות המטופלים: רבים לא מצליחים לשרוד את הטראומה ונפטרים בשנה הראשונה לאחר השבר. מסתבר, בניגוד לציפיות, שמין הפרט, סוג השבר, סוג הטיפול (שמרני/ניתוחי), הזמן שחלף עד מתן הטיפול הרפואי, דיכאון, מחלות נוירולוגיות ומחלות רקע אחרות הם גורמים משניים. הגורמים המשפיעים החשובים הם מצב מטבולי, רמת התפקוד הקוגניטיבי, תפקוד בעת הקבלה לאשפוז שיקומי וגיל הפרט. זהו מידע חשוב לא רק בגלל שניתן להתערב בחלק מהמשתנים, אלא גם משום שהוא מאפשר לתאם ציפיות עם התומכים העיקריים של החולה לגבי מהלך המחלה וסיבוכים צפויים. מצאנו שמעל שימור היכולת התפקודית: מחולי שבר מדרדרים ביכולת תפקודם 50% שנה לאחר האשפוז השיקומי. להפתעתנו, חולים שהשתחררו עם הישגים שיקומיים גבוהים הידרדרו יותר מחולים שהשתחררו עם יכולות נמוכות יותר. עובדה זו מצביעה על הצורך בהעמקת הקשר עם רופאים מטפלים בקהילה ובהפניית החולים לפעילות גופנית קבועה, ובמידת הצורך, לתקופת שיקום נוספת לצורך שימור ושיפור תפקודם. בכוונתנו לבדוק תוכנית מחקרית עתידית: האם קיים קשר בין הימצאות דיכאון, יכולת שליטה על סוגרים, מידת יציבות השבר, סוגי הטיפול השונים בחדר הכושר הטיפולי והשפעת טיפול תרופתי אנטיכולינרגי ונוירולפטי על הצלחת הטיפול השיקומי בקרב חולי שבר צוואר ירך.

חזרה לביתם. מאפייני הטיפול השיקומי: הטיפול כולל עבודה על מרכיבי הכושר הגופני (אימון כוח, סיבולת לב ריאה, עבודה על שיווי משקל ויציבות, טווח תנועות מפרקים וגמישות), התאמת אביזרי עזר לניידות, מניעת נפילות, הדרכת המטופל ומשפחתו לתפקוד ותרגול נוסף. בבית רבקה פועל חדר כושר טיפולי- שיקומי (ראו ידיעה נפרדת) המסייע למטופלים להתחזק, לשפר ניידות ולבצע פעולות יומיומיות ללא תמיכה. באחד המחקרים בדקנו את יכולת הניידות של חולי שבר המגיעים לשיקום באמצעות מבחן הליכה למרחק שישה מטרים. מצאנו שרוב החולים המסוגלים לשאת משקל על הרגל המנותחת מתקדמים ביכולת ניידות ומסוגלים ללכת מרחקי בית עם שחרורם, ללא קשר למידת המוגבלות הפיסית שלהם, היכולת הקוגניטיבית או פגיעה נוירולוגית קיימת. כל מוסד נוהג משך הטיפול ועוצמתו: על פי תפיסתו בהתאם לסוג המטופלים, כוח האדם הנמצא ודרישות המבטח. באחת העבודות שעדיין לא פורסמה, אנו דנים בשאלת הקשר שבין עוצמת הטיפול ותוצאי שיקום. מצאנו, שככל שחולים מקבלים יותר זמן שיקום, כך ההישגים השיקומיים טובים יותר. מצאנו ארבעה גורמי הצלחת השיקום: גורמים מרכזיים, המשפיעים על הצלחת השיקום: שניים מהם (תפקוד קוגניטיבי ותפקוד טרום האירוע) בלתי ניתנים

ירך, המתקבלים לשיקום במסגרת פוסט- . רובם מתגוררים בקהילה 83 אקוטית, הוא אך רק כשליש מהם היו עצמאים בתפקודם טרם השבר, ושני שליש סובלים מליקוי מהחולים הן 80%- בתפקוד הקוגניטיבי. כ נשים. הגברים מגיעים מרקע חברתי-כלכלי טוב יותר מנשים אך סובלים יותר ממחלות רקע, בעיקר מחלות וסקולריות. למרות ההבדלים הללו, תוצאות השיקום וההישג השיקומי אינם שונים בין שני המינים – שכן, הגורם החשוב ביותר להצלחת השיקום הוא הרמה התפקודית בקבלה לאשפוז השיקומי, הדומה בשני המינים. זו נקבעת אסטרטגיית הטיפול השיקומי: ברובה על בסיס הערכה מקדימה של החולה באמצעות מערכת מבחנים נתונה. ההערכה מתבצעת בשני תחומים עיקריים: תפקוד פיזי ותפקוד קוגניטיבי. המבחן ) לא תמיד MMSE( הקוגניטיבי המקובל רגיש מספיק כדי לזהות פרטים הנזקקים לטיפול שיקומי מוגבר, דבר שיכול לפגוע בהצלחת השיקום. באחד המחקרים הראינו ששימוש במבחן קוגניטיבי נוסף – ציור שעון, בקבוצת חולים שקיבלו ציון תקין במבחן הקוגניטיבי הסטנדרטי, עשוי לעזור בזיהוי חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל המתקשים בתהליך השיקומי. זיהוי זה מאפשר לספק לחולים הללו זמן שיקום ממושך יותר. למרות נתוני הפתיחה הלא פשוטים של המטופלים (גיל מבוגר, עומס של מחלות כרוניות, ליקוי קודם בתפקוד הפיסי והקוגניטיבי), הטיפול השיקומי

23