סורוקה מגין לסיכום עופרת יצוקה

החיילים ריגשו אותי אפרת כהן, מזכירה רפואית (בת שירות) במלר"ד רוב פצועי המלחמה הגיעו לקבלת טיפול ראשוני אל המיון הכירורגי, שבו אני עובדת כמזכירה רפואית במסגרת השירות הלאומי. תפקידי כלל לקיחת פרטים מזהים של החיילים ופתיחת תיק רפואי המשמש את הצוות לארגון הטיפול, לצורך תיעוד כל השלבים ומניעת טעויות. מנקודת מבטי, האתגר המקצועי של יחידת המלר"ד היה לתת את הטיפול הראשוני המסור ביותר לחיילינו ולנפגעי הקסאמים - בין אם מדובר בפצועים קל ובין אם מדובר בפצועים קשה שדרשו טיפול מהיר ואינטנסיבי, כשכל הגורמים לוחצים מסביב, מצוותי בית החולים ועד אנשי התקשורת. ריגשה אותי מאוד דאגת הציבור הרחב, מכל רחבי הארץ, לשלומם של נפגעי הטילים ושל החיילים פצועי המלחמה. רבים הגיעו אלינו כשבידיהם כל טוב, גם לנפגעים ולמשפחותיהם וגם לצוותים המטפלים. היו שהתקשרו למלר"ד ושאלו אם אפשר להגיע ולשמח חיילים, מהם הזמנים הנוחים לכך, מה כדאי להביא ועוד. הרגעים הקשים שנחרתו בזיכרוני הם מראות החיילים הפצועים שהגיעו ישירות מהשטח, כאשר צוות שלם נחוש לטפל בפגיעותיהם, והדבר היחיד שברצונם לעשות הוא לחזור להילחם ביחד עם חבריהם. הידיעה שהם מגיעים במצב כזה

למיון בכדי שאנו נוכל לישון בשקט, ושהסבל האישי שלהם הוא הדבר האחרון שמעניין אותם, צמררה וממשיכה לצמרר אותי גם עכשיו.   כולנו תפקדנו בעירנות ובדריכות ונשמענו לכללי פיקוד העורף מבלי להיכנס לחרדה. בתור בת שירות במיון עצמו, ה'חזית' של הטיפול בנפגעי החרדה ונפילות הטילים, היה לי חשוב לשמור על קור רוח בכדי לבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר - וזאת לצד החשש, שהיה קיים כל הזמן, שיגיע מישהו עם פנים מוכרות.

נחרתו בזיכרוני מראות החיילים הפצועים שהגיעו מהשטח, כשהדבר היחיד שברצונם לעשות הוא לחזור להילחם ביחד עם חבריהם. זה ממשיך לצמרר אותי גם עכשיו

האתגר: שימור גפיים

ד"ר עמיר קורנגרין, מנהל היחידה לטראומה אורתופדית

בעת הלחימה בני משפחתי עברו צפונה, ואני נאלצתי להיותכונן בכלתקופתהמבצע וגם לאחריו, כך שמרבית הפצועים הקשים עברו דרכי. חשוב לדעת שבכל הפציעות אחוז מהעבודה נעשית על 70- הקרביות, כ ידי האורתופדים. ראוי לציין כי היה גיבוי אמיתי לטראומה, הן מצד ההנהלה והן מצד הצוות המקצועי שנזקקנו לו. בימי הלחימה ניתחתי פצועי ירי בגפיים, פצועים כתוצאה מפיצוצי מטענים, בעלי שברים פתוחים בידיים וברגליים, פצועי רסיסים שנפגעו ברקמות רכות ועוד. חלק מהניתוחים ארכו מספר שעות. האתגר המקצועי המרכזי שלי היה שימור גפיים שהיו בסכנת אובדן,

דבר שריגש אותי במיוחד בזמן עבודתי בעת המלחמה הוא העובדה שניתחתי חיילים מגדוד גולני שבו שירתתי בסדיר

והשבתן של גפיים מרוסקות לתפקוד טוב. הרגעים הקשים ביותר היו ביצוע כריתת גפיים. דבר שריגש אותי במיוחד בזמן עבודתי בעת המלחמה, הוא העובדה שניתחתי חיילים מגדוד גולני שבו שירתתי בסדיר. דבר שני שירגש אותי מאוד, הוא אם וכאשר החייל דביר בר חי, שנפצע קשה מאוד, יצליח לדבר איתי.

חדר המצב הוקם במהירות ואובזר במערכות תקשורת ומחשוב מתקדמות, הודות ליחידת המחשוב שעשתה ימים כלילות בהקמתו, כולל פיתוח מערכות לשימוש ההנהלה ומתן תמיכה שוטפת למשתמשים בתקופת הלחימה

אצבע על הדופק | 10