כללית - ספר נע"ם

דילמות אלו אינן נדונות או מוכרעות רק בדרגי הניהול הבכירים ביותר, דוגמת הכנסת או משרדי הממשלה, אלא עולות באופן תדיר בכל רמות הניהול, ובכללן המחלקה בבית החולים. מערכת הנתונים הכלכליים, כחלק מהפורטל הניהולי, נועדה לסייע לצוות המוביל של המחלקה לנהל את פעילותה, תוך מתן דגש על אינטגרציה בין עולמות התוכן (איכות רפואית, חוויית מטופל, שביעות רצון הצוות) ותוך ניהול מושכל של משאבים. ובתמצית:

כללי

תפקידם של הרופא והאחות בפרט, ושל הצוות המוביל של המחלקה בכלל, הוא לעסוק ברפואה ולבצעה באופן מיטבי. מדוע, אם כן, עליהם לעסוק בנתונים כלכליים ובניהול מושכל של משאבים? בשנים האחרונות מתמודדת מערכת הבריאות בעולם ובארץ עם מחסור הולך וגדל במשאבים. הסיבות לכך רבות, וביניהן: · גידול האוכלוסייה והזדקנותה. · קצב מואץ של פיתוחים טכנולוגיים, ביולוגיים ופרמקולוגיים. · עלייה ברמת החיים. · הציפייה לרמת שירות גבוהה. עם זאת, אחוז התל״ג (תוצר לאומי גולמי) המופנה למערכת הבריאות נשאר שהמדינה מקצה לבריאות אינה מכסה את 11 קבוע, כך שהיקף המקורות הביקושים. בכל הנוגע לממשק שבין בריאות וכלכלה, נהוגה בישראל שיטה שוויונית, בעיקר מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר נוסחה בסעיפו הראשון של החוק: “ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית״. שיטה זו דוגלת בפתרון של חלוקת משאבים בין כלל האוכלוסייה לפי צרכיה. אם נחבר את הפער בין המקורות והביקושים לעקרונות חוק ביטוח ממלכתי, נוצרות דילמות: למי ניתנת קדימות בחלוקת המשאבים? אלו צורכי בריאות גוברים על אחרים? האם ראוי להעניק טיפול יקר לאדם בודד על פני טיפול פשוט וזול יותר לרבים? דילמות אלו משותפות למערכות הבריאות בכל העולם. הפער בין המקורות (לבריאות) לצורכי הבריאות מחייב קבלת הכרעות גורליות על מנת להתאים בין היקף המשאבים הקיים לדרישה הגוברת.

מתן מרב הרפואה הטובה למרב האוכלוסייה, במסגרת המשאבים המוקצבים לטובת הכלל.

. המקורות הכספיים למערכת הבריאות הינם ממס הבריאות, תקציב המדינה, ביטוח לאומי, השתתפויות עצמיות 11

127

126