כללית - ספר נע"ם
תפיסת הניהול המחלקתי
הסמכות המקצועית של ניהול מחלקה בבית חולים התבסס מאז ומעולם על מנהל המחלקה, בזכות הידע והמומחיות הרפואיים. מתוקף כך, מנהל המחלקה התמקד בניהול ההיבט המקצועי, קרי הרפואה והרופאים, ואילו נושאים ניהוליים אחרים נתפסו כתחומי אחריות נלווים “לצד הרפואה“ ומשניים בחשיבותם ביחס לסוגיות הקליניות. בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בתפיסת הניהול. כיום ניהול הינו מקצוע לכל דבר, במיוחד לאור המציאות המתקדמת והדינמית שבה אנו חיים. האתגרים הניהוליים ומורכבות הסביבה המשתנה השפיעו גם על ניהול מערכות בריאות וחייבו את מנהלי המחלקות להפוך למנהלים, המובילים לא רק את התחום הקליני אלא גם תחומים נוספים. למנהל המחלקה נוספו תחומי אחריות רבים ומגוונים, שהוא מעורב בהם באופן פעיל, לאור ההבנה כי לתחומים אלה תרומה משמעותית לעשייה קלינית איכותית. בעולם הבריאות, אשר נמצא בחוסר מובנה של משאבים, שמתקדם טכנולוגית בקצב מהיר ומתנהל במציאות מורכבת, חייב מנהל המחלקה לבצע איזון מידתי תמידי בין עולמות התוכן השונים. באיזון מידתי זה לעיתים עליו להתמודד עם דילמות מקצועיות, ארגוניות, מנהיגותיות ואתיות. מנהל המחלקה המודרני נדרש לניהול כוללני של השירותים הרפואיים באיכות מיטבית, לחוויית מטופל ברמה גבוהה, לפעילות המקצועית ולניהול צוות העובדים, תוך שימוש נכון ומושכל במשאבים העומדים לרשותו. אומנות הניהול ברפואה היא: א. היכולת לבצע שקלול מיטבי ולקשור בין שימוש בפרקטיקות רפואיות איכותיות מבוססות נתונים ויצירת ערך גבוה עבור המטופל, לבין השקעה מושכלת במשאבים — על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר, וכל זאת תוך הנעת אנשים להשיג את התוצאות הללו. ב. קבלת החלטות ותִעדוף המבוססים על בחינת הערך הבריאותי של כל פעילות רפואית.
17
Made with FlippingBook - Online magazine maker