בילינסון - כלכליסט, מוסף גנטיקה וחדשנות

הרפואה

10 פרופ' דן שכטמן על יזמוּת שצומחת בארגון

האם אלגוריתם חכם ישלוט לנו בזיכרון? 24

בדיקה גנטית חדשנית הצילה את דניאלה 19

: המחלות 2030 עד שייעלמו מהעולם 16

10

Plus Ultra חדשנות ד”ר איתן וירטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון) מקבוצת כללית, מוביל אסטרטגיית חדשנות שמחברת את יכולות הרפואה, המחקר והפיתוח של בית חולים יחד עם האקו-סיסטם של אומת הסטארט-אפ הישראלית. כך מקדמים את פריצת הדרך הבאה, שעתידה להשפיע על חייהם של מיליוני בני אדם

09

24

חדשנות ברפואה

06

2030 קפיצה לשנת | 16 האם עוד בעשור שלנו ייעלמו מחלות קטלניות מהעולם? מומחי בילינסון מספרים על המחקרים, התרופות והטיפולים שאולי יעשו היסטוריה הסיפור האישי שלי | 19 25- בדיקה גנטית חדשנית הצילה את דניאלה בת ה שנולדה עם מום לב וסבלה מהפרעות קצב מסכנות חיים כלכלת החדשנות הרפואית | 20 המשקיעים, הרגולציה, החסמים, ההזדמנויות, מקורות ההון והמגמות: כל מה שרציתם לדעת על המספרים שמאחורי יזמות הביו-טק נסענו ללמוד, תיכף נשוב | 22 ארבעה רופאים מבילינסון השוהים בהשתלמויות במרכזים רפואיים מובילים בעולם, מספרים על חידושים פורצי דרך שהם מתכוונים להביא עימם לארץ האלגוריתם שישלוט לנו בזיכרון | 24 האם נדע יום אחד למחוק זיכרונות רעים, לשפר יכולות למידה ולרפא דמנציה ואלצהיימר? חוקרי המוח "על זה" בדיקה של פעם בחיים | 26 את בדיקת הגנטיקה המניעתית עושים פעם אחת, אבל היא יכולה לשנות חיים. מה אנו מרוויחים מריצוף הגנום האנושי

סטארט-אפים שצריך להכיר | 04 לעובר, צינור DNA ניתוח השמנה ללא ניתוח, בדיקת וה"ווייז" החדש של המנתחים: 3D ושט בהדפסת פיתוחים שמעבר לדמיון כשיזמות ורפואה נפגשים | 06 חממת החדשנות של בילינסון היא בית לחשיבה יזמית של רופאים ואנשי צוות – והמקום שמחבר אותם לחברות הזנק ומשקיעים דוקטור, תזריק לי גֶן | 09 הטיפול בחולים בעזרת גנים מציע מענה חדשני למחלות קשות וקטלניות – וזו רק תחילת הדרך. הצצה לעתיד שמעבר לפינה פרופ' דן שכטמן מדבר | 10 המדען הישראלי זוכה פרס נובל, שמונה לאחרונה כיו"ר מערך החדשנות בבילינסון, מסביר איך עושים נכון יזמות פנים ארגונית יזמות רפואית: אנחנו והעולם | 12 ארבעה רופאים מהמובילים בתחומי הביו-טק והיזמות במדינותיהם, מספרים איך זה עובד. חדשנות רפואית Around the world מהפכת הבריאות הדיגיטלית | 15 איך מושגים כמו ביג דאטה, בינה מלאכותית ולמידה עמוקה ישפיעו על בריאותנו – ומתי ואיפה זה צפוי לקרות?

עורכת ראשית: ורד רוזנברג־קויטל, מנהלת מחלקת שיווק ודוברות, מרכז רפואי רבין עורכת אחראית: שלומית דיוינסקי-לבנה כתיבה ועריכה: אורן שריג ריכוז מערכת: ליאת חסון צילום: שלומי יוסף _____________________________ הפקה: מחלקה מסחרית כלכליסט סמנכ”ל סחר כלכליסט: מיכל כהן ברנדשטיין מנהל מחלקת מודעות: כפיר גנון עריכה כלכליסט מסחרי: עדי ירום עיצוב גרפי: עומרית ליבוביץ

כ שמדברים על חדשנות, מביטים תמיד קדימה. אבל מכיוון שחדשנות היא גם לחשוב אחרת – אני בוחר להתחיל ולשתף דווקא בסיפור מלפני חמש מאות שנה. המיתולוגיה מספרת שבמצרֵי גיברלטר Non ניצבו עמודי הרקולס ועליהם המילים – “אין עוד מֵעֵבֶר”. עמודי הענק plus ultra סימנו את גבול העולם הידוע אז, והזהירו את הימאים שלא להמשיך הלאה שמא יפלו , כדי לעודד 16- אל “סוף העולם”. במאה ה מגלי ארצות ספרדים להפליג לאוקיינוס ולגלות את העולם החדש, טבע מלך ספרד את צמד המילים שהפכו למוטו של ספרד עד היום. הוא הסיר מאותה אזהרה את . המסר Plus ultra והותיר את ה- Non ה הפך ברגע ל”העזו לעבור הלאה!”. זהו חזון החדשנות של מרכז רפואי רבין, וזהו עתיד הרפואה: לחתור תמיד קדימה, להביט “מֵעבר” – ולהעז. בבתי החולים בילינסון והשרון (מרכז רפואי רבין) אנחנו מעניקים מדי יום את הרפואה הטובה בישראל, ויום יום חושבים על רפואת המחר. זו הדרך היחידה לקדם רפואה, מחקר וחדשנות. כחלק מהאסטרטגיה שלנו הקמנו את מערך החדשנות – ראש חץ שיאפשר להמשיך בחידושים ובהישגים שנעשים כאן שמונים שנה ויותר. גייסנו למשימה את הטובים ביותר: פרופ’ דן שכטמן, מדען דגול וזוכה פרס נובל לכימיה, ניאות לכהן כיו”ר חבר נאמנים של מערך החדשנות. פרופ’

במערך החדשנות שלנו נדבכים נוספים: מחקר בסיסי ותרגומי במכון פלזנשטיין המשויך לאוניברסיטת תל אביב ורשות מחקר 1,000- קליני – תחום שבו אנו מובילים עם כ מחקרים חדשים שעברו את ועדת הלסינקי . טכנולוגיות פורצות דרך 2020 רק בשנת שבכירי הרופאים שלנו מפתחים ומיישמים, המציבות אותנו בקו הראשון של הקידמה הרפואית. קשרים בינלאומיים עם מרכזים בדאלאס, UTSW מובילים בעולם כמו מוסד שבסגל שלו שישה זוכי פרס נובל ותקציב המחקר השנתי שלו חצי מיליארד דולר. בריאות דיגיטלית, ביג דאטה ובינה מלאכותית – עתיד החדשנות הרפואית שאנו מקדמים עם צוותים אין-האוס ובעזרת התמיכה של כללית, שמאפשרת לנו ליצור פלטפורמות של אלגוריתמים ולמידה עמוקה בדרך לאבחון וטיפול מדויקים מתמיד. רפואה מותאמת אישית שבמסגרתה נשיק כאן השנה את מרכז הריצוף הגנומי של כללית ולצדו בנק רקמות שישלים את יכולות המחקר במחלות מורכבות. יכולות אבחון משולבות המחברות מידע ונתונים ממערכות דימות, בדיקות פתולוגיות, נתוני (מידע גנומי ומידע פונקציונלי ברמת omics החלבון) ומודולים נוספים. התמונה ברורה: מרכז רפואי רבין הוא לא רק ספינת הדגל של כללית, אלא “נושאת מטוסים” של רפואה חדשנית, שצוותה והכלים שעליה יכולים להכריע מערכה. המלחמה הזאת היא על בריאותם של מיליוני בני אדם, ואנחנו  מתכוונים לנצח בה.

רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי, מצנתר לב מוביל וחוקר בעל שם עולמי, רופאים 12 יושב בראש ועדה מייעצת ובה מובילים. ד”ר ליאור פרל שחזר אלינו מסטנפורד, המרכז המוביל בחדשנות רפואית בעולם, הביא איתו את המתווה לחממת חדשנות ולחיבורים אינטגרטיביים. התוצאה היא יצירת מודל ייחודי, המציב Start אותנו כראש חץ רפואי-טכנולוגי של ה- . up nation חדשנות זורמת בדמה של הרפואה. ללא יזמות, אומץ והשקעה עצומה, העולם לא היה מתחסן כיום כנגד וירוס קטלני פחות משנה מיום הופעתו. זו החדשנות הרפואית של : היכולת לחולל שינוי שישפיע 21- המאה ה ישירות על חיי האנושות. לכן, החדשנות ממוקמת בליבת המצפן האסטרטגי שלנו במרכז הרפואי כמרכיב רוחבי, המשפיע על כל תחום ויוצר את הדנ”א של הארגון: חשיבה פתוחה, שיפור מתמיד וחיבור של יכולות שיביאו את פריצות הדרך הבאות. ברוח זו הקמנו חממת פיתוח וחדשנות, המבוססת על הבנה שפתרונות צומחים מהשטח ומאפשרת לכל עובדינו לזהות צרכים, לקדם רעיונות ולעלות על מסלול שעשוי להסתיים ברישום פטנט, בהקמת סטארט-אפ ובמוצר בר קיימא. בניהולו של ד”ר פרל נבנה מרכז חדשנות תוסס המחובר הן לרופאים, חוקרים ואנשי אקדמיה והן לתעשייה, ליזמים ולמשקיעים. השילוב בין

חדשנות זורמת בדמה של הרפואה. ללא יזמות, אומץ והשקעה עצומה, העולם לא היה מתחסן כיום כנגד וירוס קטלני פחות משנה מיום הופעתו. זו החדשנות הרפואית של : היכולת לחולל שינוי 21 המאה ה שישפיע ישירות על חיי האנושות. לכן, החדשנות ממוקמת בליבת המצפן האסטרטגי שלנו במרכז הרפואי כמרכיב רוחבי, המשפיע על כל תחום ויוצר את הדנ”א של הארגון: חשיבה פתוחה, שיפור מתמיד וחיבור של יכולות שיביאו את פריצות הדרך הבאות סביבה קלינית, מחקרים, צוותים רפואיים שליד מיטת החולה ומסד נתונים עשיר, יוצר ערך רב: בעידן של בריאות דיגיטלית וביג דאטה, זו מעבדה מושלמת לפיתוח פתרונות הרואים את המטופל לכל אורך המסע הרפואי שלו.

3 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 2

סטארט של חדשנות

מחט בערימת שחת: האלגוריתם שמוצא אלף אפשרויות 20 מוטציה בגן מתוך הפענוח הגנטי – זיהוי מוטציות גנטיות המשפיעות על בריאות המטופל – מהווה כיום מרכיב מרכזי בעלויות האבחון הגנטי. זהו אתגר מורכב שכן לכל מטופל יש מוטציות ייחודיות, לעיתים רבות, שלא כולן מוכרות למדע. שיתוף פעולה מחקרי בין מומחי הגנטיקה בבילינסון לבין חברת אימדג’ין ) מאפשר לשכלל ולדייק מערכת חדשה לפענוח קליני אוטומטי של מידע Emedgene ( גנטי. דרך שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית, הכלי שפיתחה החברה הישראלית “יודע” לקרוא כמויות עצומות של מידע ממאגרים מחקריים ומהספרות הרפואית ובונה מהם מאגר שמתעדכן תמידית. “בבדיקות הריצוף הגנטי אנו נדרשים לפענח נתונים של גנים רבים”, מסבירה פרופ’ 20- לינה באסל שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה בבילינסון, “בזמן הפענוח מתקבלים כ אלף וריאנטים וצריך לזהות מביניהם את הווריאנט הבודד שגרם למחלה. המערכת של אימדג’ין מבצעת אינטגרציה של כלל המידע העצום, יודעת לחזות עד כמה השינוי וריאנטים שהם המועמדים הטובים ביותר 10 הגנטי פוגע בחלבון, ולבסוף מציעה לנו אחוז מהמקרים 98- למוטציה שאנו מחפשים”. המערכת מאתרת את הווריאנט הנכון ב ומצליחה לזהות דפוסים שחוקר אנושי יתקשה לאתר בפיענוח ידני, ואף להפחית באופן משמעותי את עלות התהליך. “מדובר בכלי תומך החלטה באבחון מחלות גנטיות רבות”, מסכמת פרופ’ באסל שלמון.

DNA ניתוח השמנה ללא ניתוח, בדיקת ” WAZE וה-” 3D לעובר, צינור ושט בהדפסת החדש של המנתחים: פיתוחים מסעירי דמיון ממחישים את מהפכת החדשנות שעוברת על עולם הרפואה בעשור השלישי 21 של המאה ה

החזון: להשתיל צינור ושט שיוצר במדפסת תלת ממד

סרטן הוושט הוא מחלה ששכיחותה עלתה פי שלושה השנים האחרונות. בחלק גדול מהמקרים 25- ויותר ב האלה, כמו גם במומים מולדים של הוושט, נדרשת כריתת ושט ובעקבותיה ניתוח שחזור מורכב בדרכי

מילימטר, פנה 2 “עוד ימינה בכניסה לכבד”

העיכול העליונות כדי לאפשר למטופל אכילה ושתייה רגילים. “מדי חודש אנחנו מבצעים בבילינסון שלושה-ארבעה ניתוחים כאלה, אומנם בגישה לפרוסקופית זעיר פולשנית ועם אחוזי החלמה ושרידות גבוהים מבעבר – אבל עדיין מדובר בניתוח הדורש הרמה של הקיבה והמעיים ויכול להיות כרוך בסיבוכים ובדליפות עתידיות”, אומר פרופ’ חנוך קשתן, מנהל המערך הכירורגי בבילינסון מקבוצת כללית, “אנו עושים את הטוב ביותר שניתן כיום, אבל מחפשים פתרון טוב יותר”. התקווה לפתרון כזה מגיעה לאחרונה מפרסומים בספרות העולמית החושפים שיטות חדשות לשחזור ושט, שנראה כאילו נלקחו מסרטי המדע הבדיוני. אחת מהן היא פיתוח של רופא יפני שהצליח להדפיס ושט מלאכותי במדפסת תלת ממד, והשנייה מדברת על ייצור אביזר שישמש כ”פיגום” במערכת העיכול העליונה ועליו ייזרעו תאי גזע של החולה שעברו הנדסה גנטית כדי שיתפקדו כתאי ושט בריאים. ביולוגית של הוושט, ואולי 3D “אם יתברר שאכן ניתן לבצע הדפסת אף לשלב באיבר המודפס תאים של החולה כחלק מחומר הגלם כדי להקל על קליטת ההשתלה בגוף, זו יכולה להיות פריצת דרך גדולה”, אומר פרופ’ קשתן, “אני רואה בכך פתרון פנטסטי הן לחולי סרטן הוושט והן לתיקון מומים. החידושים האלה אומנם ברמה התחלתית,  אבל מסמנים לנו את העתיד”.

ניתוחי דרכי מרה וכיס מרה הם מהנפוצים ביותר בכירורגיה הכללית: בארה”ב בלבד מתבצעים מדי שנה יותר ממיליון ניתוחים כאלה. רק בשלושה אחוזים מהם מתרחשים

סיבוכים, אך בשל השכיחות הרבה של הניתוח מדובר במספר רב של חולים, שחלקם עלול להידרדר להשתלת כבד ואף לסכנת חיים. כדי לצמצם את הסיכון, פיתחה ענקית המחשוב הרפואית מדטרוניק מערכת סיוע למנתח, המשדרגת את יכולות הניווט שלו בין דרכי המרה – ממש כפי שווייז ומובילאיי מנחות את הנהג בכביש. מדובר בכלי חדשני, ) ומציאות רבודה AI המשלב יכולות של בינה מלאכותית ( ) ונבדק בימים אלה בבילינסון מקבוצת כללית, בית AR ( החולים שנבחר על ידי מדטרוניק כשדה ניסוי למערכת. מסביר פרופ’ ערן שדות, מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה במערך הכירורגי בבילינסון: “המערכת מבוססת על אלגוריתם ש’צפה’ במיליוני סרטי ניתוח ולמד אותם – היקף שאף מנתח לא יכול להספיק בימי חייו. המחשב למד לזהות את כל דרכי המרה וכלי הדם החשובים באזור שער הכבד – סביבה מורכבת ומבלבלת, שכל טעות קטנה בה עלולה להיות משמעותית. המערכת ‘מלבישה’ את תמונת הניתוח ונתונים נוספים במצג ויזואלי ברור מול עיני המנתח, ומזהירה אותו בכל פעם שהוא מתקרב לאזור מסוכן. היא מכווינה את הרופא לתוצאות הטובות ביותר על סמך האנטומיה האישית של המנותח ומונעת איבוד התמצאות, ממש כפי שמערכות המטוס מתקנות את הטייס במקרה של ורטיגו”. מומחי בילינסון וכללית מלווים את הפיתוח של מדטרוניק בתקווה שהמערכת החדשה תיכנס בהקדם לשימוש שוטף, הן לצורך שיפור בטיחות הניתוחים והן ככלי להדרכת רופאים וללמידה מתמשכת.

מכונת התפירה האוטומטית שיוצרת שרוול קיבה ללא ניתוח

השמנת יתר היא גורם הסיכון העיקרי לסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב. עבור , שעדיין לא פיתחו מחלות רקע ואינם BMI 30-40 קבוצה גדולה של אנשים עם עומדים בקריטריונים לניתוח בריאטרי, מציעה היום הרפואה פתרונות של התערבות אנדוסקופית זעיר-פולשנית, המסייעת לרדת במשקל בצורה עמידה. בשנתיים האחרונות התחילו בכללית ובבילינסון לקחת חלק פעיל בטיפול זה, כולל קידום מחקר לפתרונות חדשים עבור המטופלים הללו. הפתרון החדש ביותר להשמנת יתר, המאפשר ירידה ניכרת במשקל ללא ניתוח, מגיע מחברת ) EndoZip ). החברה מקיסריה פיתחה את “אנדוזיפ” ( NITINOTES הסטארט-אפ נייטינוטס ( – מכשיר ליצירת שרוול קיבה ללא ניתוח. מדובר במכשיר תפירה אוטומטי לחלוטין, המוחדר לקיבה דרך הפה. בלחיצת כפתור אחת הרופא יוצר פעולה כפולה: ואקום המקטין את הקיבה, שניות, במקום 20–15 ושמונה תפרים הנוצרים במיקום מדויק ובלחץ אופטימלי. הפעולה נמשכת דקות בתפירה הידנית. “זוהי קפיצת מדרגה באיכות, בחוזק ובדיוק של הפעולה, כך שגם 20–15

בדיקת דם פשוטה בהיריון תדע של העובר DNA לקרוא את ה

כיוון ההתפתחות בעולם הגנטיקה הוא מניעת מחלות תורשתיות באמצעות בדיקות המתבססות על ריצוף הגנום האנושי. בדיקת אקסום היא בדיקה אבחונית מתוחכמת, המאפשרת זיהוי תסמונות גנטיות בעובר. הבדיקה מרצפת

רופא פחות מנוסה יכול לבצע אותה בקלות”, אומר ד”ר אפרים סטיבן שמאע, מנהל תחום אנדו-בריאטריה במערך לגסטרואנטרולוגיה בבילינסון – בית החולים הישראלי השותף לניסוי הקליני במכשיר 20- בצד מרכזים רפואיים באיטליה ובספרד. “התוצאות בכ 20–15 מטופלים מראות שכולם הפחיתו בשישה חודשים

(קוראת) את האזור המקודד לחלבונים בגנום האנושי. ניתן לבצע את הבדיקה כחלק מבדיקת מי שפיר, במצבים שבהם אותרו בעובר מומים מבניים משמעותיים. במסגרת שיתוף פעולה בין המכון לגנטיקה בבילינסון מקבוצת כללית, לבין מעבדת המחקר של פרופ’ נועם שומרון מאוניברסיטת תל-אביב, בוצע מחקר לצורך פיתוח בדיקת אקסום שלא תהיה כרוכה בדיקור מי שפיר – פעולה שנשים רבות חוששות ממנה – אלא תתבצע בבדיקת דם פשוטה. מסבירה פרופ’ לינה באסל שלמון, מנהלת המכון לגנטיקה בבילינסון: “האתגר הוא להפריד מדם האישה את הדנ”א של העובר. אחוז מהדנ”א של האישה ההרה הוא עוברי, ולא פשוט להבין 10- כ בריצוף הגנטי איזה דנ”א אנו קוראים. מנסים לעשות זאת דרך כלי ביו-אינפורמטי שיודע לזהות אורכים שונים של מקטעי דנ”א, ובהתאם לכך לשייך אותם לדנ”א העוברי”. את המחקר מצד בית חולים בילינסון מובילה ד”ר רעות מטר, מנהלת המעבדת הציטוגנטית ומעבדת טרום השרשה בבית החולים, יחד עם פרופ’ באסל שלמון.

אחוז ממשקלם”, אומר ד”ר שמאע, “זהו פתרון יעיל למי שחושש מניתוח בריאטרי או לא מועמד לניתוח כזה. באים בבוקר לאשפוז יום או למרפאת חוץ, כעבור שלוש שעות יוצאים עם אמצעי לירידה במשקל שהוא בטוח בהרבה מניתוח מבחינת סיבוכים, ואחרי יומיים שלושה כבר אפשר לחזור לעבודה. זו פעולה ידידותית למטופל, שרק תקדם את המלחמה בהשמנת היתר ובמחלות הנלוות אליה”.

פרופ' חנוך קשתן עם משקפי HoloLens המציאות המעורבת של מיקרוסופט

5 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 4

Start-up nation

בגראז’ של בילינסון

י זמות עסקית שמתחברת למומחיות רפואית. רעיונות יצירתיים של עובדי בית חולים, המקבלים הזדמנות להפוך לפתרונות המחר. חברות סטארט-אפ שנהנות מגישה למחקר קליני יישומי ולביג דאטה עצום. כל המרכיבים הנכונים לחדשנות רפואית פורצת דרך, חוברים יחד במערך החדשנות של בילינסון שנכנס לאחרונה לשנתו השלישית. חדשנות היא אומנם מנוע צמיחה מרכזי במערכת הבריאות, אבל בפעם הראשונה בישראל מוקמת מעטפת כזאת – מערך חדשנות שלם, המאגד יחד את התנאים הטובים ביותר לפיתוחי רפואה וביוטק שישפיעו על חייהם של מיליוני בני אדם. חממת הפיתוח – חלק ממערך החדשנות של על 2019- בילינסון מקבוצת כללית – הוקמה ב סמך אבני יסוד שהובאו מה”מֶכּה” של החדשנות הרפואית: אוניברסיטת סטנפורד היוקרתית בקליפורניה. המודל הותאם ופותח בבילינסון באופן שלא נעשה עד כה בארץ, כאשר ד”ר איתן וירטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון), רואה בו מרכיב מרכזי באסטרטגיית החדשנות וגולת כותרת למובילות של בית החולים. את החממה מוביל ד”ר ליאור פרל, מייסד ומנהל מערך החדשנות. פרופ’ דן שכטמן, זוכה פרס נובל ומגדולי המדענים של ישראל, ניאות לקבל על עצמו את תפקיד יו”ר חבר הנאמנים של מערך החדשנות, ומשתף פעולה עם פרופ’ רן קורנובסקי, מצנתר הלב הידוע שמכהן כיו”ר המועצה המייעצת של המערך. להקמת המיזם שותפים גם חברת מור יישומים מקבוצת כללית בהנהלת פיני בן אלעזר, עמותת ידידי מרכז רפואי רבין ומכון כללית למחקר ◂ שבראשו פרופ’ רן בליצר. כשבית חולים מוביל פוגש את היזמות העסקית של אומת הסטארט-אפ, נוצר ניצוץ. חממת החדשנות בבילינסון היא בית לחשיבה יצירתית של רופאים ויזמים – מקום שבו נולדים רעיונות והופכים לפיתוחים שישפיעו על חייהם של רבים. כך מעצבים היום את רפואת המחר

אורלי מסקין, ד”ר ליאור פרל

7 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 6

פטנטים וסטארט-אפים מהחממה של בילינסון מיפוי החישה האנושית פרויקט ייחודי בקנה מידה עולמי בהובלת המרפאה בעיסוק אמנה עיסא וד”ר מיכאל פינדלר מהמחלקה הנוירולוגית והיחידה לצנתורי מוח, יחד עם ד”ר אורן צוקרמן, מנהל המעבדה לחדשנות במרכז הבינתחומי MiLab במדיה הרצליה. המערכת תמפה את החישה האנושית דרך חיישני מגע, טמפרטורה, לחץ וכאב, בחולים שעברו שבץ מוחי וסובלים מפגיעה תחושתית, במטרה לתת כלי אבחוני במסגרת התהליך השיקומי עבור נוירולוגים, מרפאים בעיסוק ועוד. מכשיר לפירוק קרישי דם במערכת העיכול העליונה בזמן גסטרוסקופיה להפחתת פרוצדורות חוזרות במטופלים ולקיצור זמן האשפוז. מיזם של ד”ר סטיבן שמאע, ג׳ררד אגילה ויאסין אבו-ווסל מצוות מהמכון לגסטרואנטרולוגיה. מכשיר לגילוי שולי כריתת גידולים סרטניים טכנולוגיה שתזהה את גבולות הרקמה הסרטנית במהלך ניתוח להסרת הגידול, ותנחה את הצוות המטפל באופן ישיר להפחתת שיעורי חזרת המחלה וסיבוכיה. הרעיון הוא של פרופ’ דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית. מערכת בינה מלאכותית לזיהוי נגעים בלבלב התוכנה תזהה ותאפיין נגעים חשודים בזמן אמת בבדיקת אולטראסאונד אנדוסקופית של הלבלב, לצורך זיהוי מוקדם של מחלת הסרטן הקטלנית. computer המיזם, בשיתוף המעבדה ל- במכון הטכנולוגי חולון vision ובהובלתו של ד”ר תום קוניקוף מהמכון לגסטרואנטרולוגיה, זכה כבר לתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן ושל האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה. הנגשת המידע הגנטי האישי פיתוח פלטפורמה שתאפשר לכל אדם לפנות למידע הגנטי שלו בנקודות שונות בחייו ולקבל החלטות המותאמות לו באופן אישי בנושאי מעקב רפואי, תרופות, תכנון משפחה, אורח חיים ועוד. הרעיון של ד”ר נועה רורמן שחר ממכון גנטיקה. כזה. הכיוון הוא פיתוח ‘מלמטה’, מתוך הצורך שעולה מהמגע הישיר של אנשי הצוות שנמצאים מול המטופלים. המומחים של שוק הרפואה אינם רק הפרופסורים ומנהלי המחלקות – הם יכולים להיות הרופאה המתמחה, האח, המיילדת או הטכנאי. למעשה אנו מכשירים בבילינסון ‘צבא של ממציאים’, המבוסס על עובדי בית החולים הלומדים את שיטת החשיבה ומאתרים הזדמנויות חדשות להמצאה. חממת החדשנות של בילינסון ומערך החדשנות שמסביבה הם המעטפת הכי מאפשרת עבור כל ממציא, יזם ומשקיע החולם על פיתוחי  הדור הבא ברפואה”.

אורלי מסקין

פיני כהן

ה נ

ל

מ

מ

ר

ז כ

ן ג

ס

ר

מיישמים את המודל של סטנפורד מערך החדשנות בבילינסון מעורר ציפיות להפוך לחוד חנית בין חממות הסטארט-אפ הרפואי בישראל. “הקמנו את החממה בקומת החניון של בית החולים, בסגנון הגראז’ הסטארט אפיסטי, כגוף שמתמקד באפיון וחקר הבעיה, סיעור מוחות, יישום, זיהוי צורך קליני ועיצוב פתרונות”, אומר הקרדיולוג ד”ר ליאור פרל שחזר לבילינסון מסטנפורד, המוסד המוביל בעולם בתחום היזמות הרפואית. עם הידע העשיר שצבר בתוכנית החדשנות המובילה “סטנפורד ביו-דיזיין”, שבמסגרתה נחשף למתודות של טובי המוחות המובילים בעולם, ד”ר פרל נבחר להקים את החממה בבילינסון ולהוביל את האינטגרציה בין כלל השותפים לחדשנות בבית החולים, בתמיכה של ד”ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר. “הקמת החממה והמערך השלם שסביבה מחברת יחד יכולות קיימות ומתפתחות בתחומי המחקר הבסיסי והקליני, רפואה מותאמת אישית וגנומית, שימושי בינה מלאכותית וביג דאטה, פיתוחי בריאות דיגיטלית והדפסות בתלת ממד”, הוא מסביר, “למעשה, בנינו בית לכלל הרעיונות שעולים מהשטח ולחיבור נכון שלהם עם חברות טכנולוגיה, גורמים באקדמיה, שותפים פוטנציאליים ומשקיעים. החממה מלווה את הרעיונות הנבחרים, הן של צוותי בית החולים והן של יזמים מבחוץ, משלב ראשוני ועד למימוש ויישום קליני”. מיזמים בפיתוח 20 , רעיונות 200 20- רעיונות, וכ 200- בתוך שנתיים בלבד הוגשו לחממה מעל ל מיזמים מובילים נמצאים כבר בשלבי פיתוח שונים. “המציאות בעולם זה מכתיבה תהליך סינון ומיון בררני מאוד”, מציין אחוזים מהפיתוחים יגיעו 10 ד”ר פרל, “אנו מעריכים שרק בסופו של דבר לשוק, בשל חסמים ואתגרים שונים. מצד שני, באיפיון נכון של הצורך ולימוד הסביבה הקלינית, העסקית והרגולטורית של כל מיזם, סיכויי ההצלחה גוברים”. היזמים עוברים מסלול מחקר והכנה של כל רעיון, בכדי לשפר את אפיון הצורך הקליני ואת ההכוונה לפיתוח הטכנולוגי ההולם. לדברי ד”ר פרל, כבר בשנה הראשונה להקמת המרכז נולדו רעיונות פורצי דרך על בסיס השיטה, והמסלול מאיץ כעת בשנתה השנייה של החממה. נוצרו שיתופי פעולה שוקקים עם מוסדות אקדמיים כגון אוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מכון ויצמן, מכללת אפקה, בצלאל והמכון הטכנולוגי בחולון, ועם חברות מהתעשייה כמו מיקרוסופט, אמזון, טרנדליין לאבס, זברה ומדטרוניק. חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו

,

פ

ל

א ו

ק

ר י

ר מ

י ב

ל ג

ו ן

’

מ

פ ו

נ

ר פ

ל ה

מ

ר

ז כ

דוקטור תזריק לי גן

ו ד

ל ף ו ד י

ר ס

ן ט

ד”ר ליאור פרל

שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח (ראו מסגרת). על הפרק: הקמת קרן הון סיכון הקמת החממה לא הייתה יוצאת לדרך ללא התגייסות של עמותת ידידי מרכז רפואי רבין, בהובלה של יו”ר העמותה פיני כהן והמנכ”לית אורלי מסקין. בנוסף על זיהוי הפוטנציאל לחיבור בין יזמים מהמגזר העסקי לבין יזמים בבית החולים, לטובת פיתוח רעיונות לקידום הרפואה, העמותה גייסה את המימון הנדרש להקמת החממה ולמימון ראשוני של כוח האדם. “אנחנו מעורבים לאורך שנים בפרויקטים משמעותיים בבית החולים ורואים בעצמנו שותפים לקידום מערכת הבריאות בישראל, בתחומי מחקר, פיתוח שירותים רפואיים ייחודיים וחדשנות”, אומרת אורלי מסקין, “פילנתרופיה מאפשרת פיתוח חדשנות רפואית וקידמה. יחד עם זאת, אנו מעודדים את בית החולים לייסד קרן הון־סיכון בבית החולים, בכדי לקדם את מיזמי המערך לחדשנות. החזון הוא שמקורות ההשקעה לחדשנות יבואו מבסיס עסקי ולא מפילנתרופיה. אנו מאמינים שאסטרטגיית בית החולים לקידום חדשנות רפואית תשפר את עתיד הרפואה למען הדורות הבאים”, מסכם פיני כהן. הקורונה שינתה את התוכניות השנה האחרונה של החממה לא הייתה רגילה. “הקורונה שינתה 2020- את התוכניות”, אומר ד”ר ליאור פרל, “באופן טבעי, ב הושם דגש על מיזמים רלוונטיים למצב החדש. האתגרים הרבים שהמגפה מייצרת הביאו לגל של רעיונות חדשים ומבטיחים, אשר חלקם הגדול בשלבי פיתוח סודי”. מהו היתרון היחסי שלכם מול חממות אחרות? “יש פה מתודה חדשה של הכשרת קלינאים מקרב המחלקות לאיתור ומציאת פתרונות בתוך בית חולים מוביל – מתן מענה ליזמים שמבקשים להיות הכי קרוב שאפשר לצורך האמיתי, למיטת החולה שעבורו נעשה המחקר, ליועצים הקליניים שמבינים את המחלות לעומקן, לבסיסי הנתונים העצומים. אין עוד מקום עם גישה לדאטה וניסיון קליני בהיקף ובעומק

עיוורון, סרטן, פרקינסון, מחלות לב ומחלות נוירולוגיות: הטיפול בחולים באמצעות גנים מציע מגוון טיפולים למחלות האלה – ואנחנו רק בתחילת הדרך. פרופ' גל מרקל, סגן מנהל מרכז רפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לסרטן, מספר על העתיד שנמצא מעבר לפינה ע , עיני כל העולם 2020 ם התפשטות הקורונה במהלך היו נשואות לחברות התרופות, בציפייה לחיסונים שימגרו את המגפה. ואכן, כשנה אחרי שהנגיף אובחן לראשונה, מיליונים בעולם כבר התחסנו. להוביל לייקור משמעותי של ההוצאה הלאומית והפרטית לבריאות. לדברי פרופ’ מרקל, “ככל שהטכנולוגיות החדשות ברפואה הגנטית יהפכו לנגישות יותר – אני מעריך שהן גם יהפכו להיות זולות יותר, ויש להניח שכוחות השוק יכתיבו את מהלך הדברים. ככל שהשיטות הללו ישמשו למחלות נפוצות יותר, אפשר להניח שגם המחירים ירדו”. לזהות את התאים הפוגעניים

גידולים סרטניים המטולוגיים בשלבים מתקדמים. בטכנולוגיה זו נשאבים תאי המערכת החיסונית מהחולה, באמצעות הנדסה גנטית מוחדר אליהם במעבדה נוגדן חדש, הם מוזרקים חזרה לגוף ומעודדים את המערכת החיסונית להילחם בגידול הסרטני. התוצאה: מות התאים הממאירים ובמקרים מסוימים אף ריפוי. הטכנולוגיה כבר כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולים מסוימים, ובימים אלה נחקרת גם כטיפול בגידולים סרטניים מוצקים. “עכשיו, כשנפרצו המחסומים של מתן תאים מהונדסים, על mRNA ובעיקר עם החיסונים לקורונה שמשתמשים ב- כמויות גדולות של אנשים ובבטיחות גבוהה, ניתן להשתמש בטכנולוגיות הרפואה הגנטית ליישומים רבים”, אומר פרופ’ מרקל. “אפשר להחדיר לגוף רכיבים גנטיים, שישמשו כ’בקרי בטיחות’ ובמצבים מסוימים יוכלו להביא במהירות למותם של תאים מחוללי סיבוכים ומחלות; להחדיר לתאי מערכת החיסון רכיבים שיוכלו לזהות תאים מחוללי מחלות; או לבצע בהם השתלה משולבת של רכיבים שיזהו תאים סרטניים, ורכיבים נוספים שיזהו תאים בריאים. כך אפשר למנוע טעויות בזיהוי בין תאים חולים לבריאים בפעילותם של התאים המהונדסים כנגד הגידול הסרטני”. רפואה עתידנית לכולם? בבילינסון מקבוצת כללית עמלים על מעבדות מחקר ייחודיות לפיתוח תחום הרפואה הגנטית, לרבות באמצעות שיתופי פעולה עם גופי מחקר מובילים וחברות ביוטכנולוגיה ופארמה. מרכז לרפואה מותאמת אישית שמוקם בחודשים אלה בשיתוף כללית, המכון הגנטי בבילינסון בראשות פרופ’ לינה באסל ומרכז דוידוף לסרטן יאפשרו לקדם את התחום, כמו גם החשיפה לאוכלוסיות המגוונות שמטופלות במרכז הרפואי, מהגדולים בישראל. “פוטנציאל הפיתוחים בתחום הרפואה הגנטית עצום,  והאפשרויות רבות מאוד”, מסכם פרופ’ מרקל.

התוצאות המבטיחות של חיסוני הקורונה, ופיתוח תרופות חדשות שמחדירות גנים בריאים ומתקנות גנים פגועים – מעוררים התלהבות גדולה במיוחד בקהילה הרפואית והמדעית. בעתיד הנראה לעין, תחום הטיפול בחולים באמצעות רפואה גנטית צפוי להתרחב מעבר למחלות גנטיות ולגידולים סרטניים, גם למחלות נפוצות בהרבה ובהן מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון ואפילו מחלות לב. גנים שונים, שפגם בהם מלווה את שיבוש פעילות הלב, זוהו במחקרים אצל חולים, ובשנים האחרונות מפותחת טכנולוגיה שבה גן מתוקן מוחדר על גבי וירוס בצנתור לעורקים הכליליים ונע לעבר שריר הלב כדי לשפר את תפקודו. “כניסתם של טיפולים חדשים ברפואה הגנטית היא רק עניין של זמן”, אומר פרופ’ גל מרקל, מהרופאים-חוקרים הישראלים הבולטים בתחום הסרטן, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון מקבוצת כללית, “אחרי עשרות שנים של פריצות דרך מחקריות רבות בתחום, לצד התקדמות איטית ומועטה בפיתוחים קליניים שמסייעים בפועל לחולים – אפשר סוף כל סוף לראות את השינוי”. יש לכך גם השלכות כלכליות מרחיקות לכת, מאחר שרוב הטיפולים שאושרו עד כה יקרים מאוד, והמשך המגמה צפוי

הרפואה הגנטית שואפת לתקן או לשנות ליקויים בגנום כדי לשפר את התפקוד של מטופלים, לטפל במגוון מצבים רפואיים ואף לרפא מחלות. “התחום מלווה באתגרים רבים, ובמרכזם האתגר איך לעשות זאת באופן נכון ומדויק, ואיך להוביל את התיקון למקום הנכון בתוך הגוף”, מסביר פרופ’ מרקל. השיטות החדשות ברפואה הגנטית כבר הובילו למספר תגליות רפואיות דרמטיות בשנים האחרונות. ביניהן, הפיתוח של התרופה ), שמיועדת לילדים עם Luxturna פורצת הדרך לוקסטורנה ( רטיניטיס פיגמנטוזה – מחלה גנטית שמובילה לניוון הדרגתי של הרשתית עד לעיוורון. התרופה, הראשונה מסוגה שאושרה , ניתנת בזריקה לעין ומחדירה גן חדש על גבי FDA על ידי ה- התרופה 2020 וירוס, שמרפא את המחלה ומונע עיוורון. בינואר אף נכנסה לסל הבריאות בישראל. CAR-T בשנים האחרונות רשויות הבריאות אישרו גם טיפולי לחולי סרטן – טכנולוגיה שנחקרה לראשונה בישראל במכון ויצמן עוד בסוף שנות השמונים, ומיועדת כיום לחולים עם

חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח

9 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 8

הדרך הטובה ביותר לשדרג את הארגון שלכם איננה לפנות ליועצים חיצוניים אלא לעודד יזמות פנים ארגונית – עם קצת חוצפה ישראלית וקשר ישיר בין ההנהלה לעובדים. זוכה פרס נובל פרופ’ דן שכטמן, יו”ר מערך החדשנות הטרי של בית החולים בילינסון, מסביר איך עושים את זה נכון לשפר תהליכים” גם “כדאי להקשיב לעובדים הזוטרים, הם יכולים

ב

היו סומכים על רובוט יותר משהם סומכים על המנהלים שלהם. אז המלאכה עוד רבה. "דווקא התרבות הארגונית בישראל מקדמת יזמות פנים־ ארגונית", אומר פרופ' שכטמן, "במדינות מערביות רבות יש היררכיה מסודרת בארגונים, ולא יעלה על הדעת שעובד ייגש למנהל הארגון ויציע לו הצעות לשיפור. בישראל, לעומת זאת, ההיררכיה הפנים-ארגונית כמעט ואיננה קיימת. כשאני מרצה במדינות כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, לא מאמינים לי שכאן בארץ עובד יכול לבקש פגישה עם המנכ"ל, זה נשמע להם תרחיש בדיוני". הנגישות של עובדים מן השורה לדרגים הבכירים בארגון היא בעלת חשיבות מכרעת. "על ההנהלה של כל ארגון לתקשר עם העובדים, להודיע כי היא מצפה מהם ליזום רעיונות חדשים ולתגמל אותם על רעיון מוצלח. מנגד, על העובדים להכיר בכך שההנהלה מצפה מהם ליזום רעיונות לשיפור ולדעת שיקבלו תמורה בעבור רעיונות אלה", מסביר שכטמן. ארגונים בעולם פיתחו מודלים שונים לעידוד עובדים לקדם יזמות פנים־ארגונית, החל מתגמולים בשכר וכלה במתן הטבות בתנאי עבודה, באותות הוקרה ובבונוסים חד-פעמיים. היזמות מגיעה לבילינסון בחודש ינואר האחרון מונה פרופ' שכטמן בהתנדבות לתפקיד יו"ר מערך החדשנות בבית החולים בילינסון. "כשמדובר בבית חולים גדול כמו בילינסון, המנכ"ל לא יכול ליצור, כמובן, קשר עם כל עובד. הוא עסוק בשלל משימות, אך עליו לדעת מה קורה בבית החולים", מסביר שכטמן. "מערך החדשנות הוקם כמעין מחלקת ביניים במטרה לעודד עובדים בבילינסון ליזום רעיונות. החל מפיתוח מכשור רפואי חדיש, דרך שיפור פרוצדורות רפואיות לרווחת מטופלים וכלה בסיוע לפעילות של כל אגף בבית החולים, בתחומי רפואה, תקשורת, פרסום ועוד. נעודד את העובדים להעלות רעיונות ונקים ועדות לקידום התחום". לדבריו, "חלק מפיתוח היזמות הפנים-ארגונית מיועד לשפר את הפעילות לרווחת ציבור המטופלים, וחלקו מכוון לתהליכים פנימיים – כדי לשפר תוצאים ארגוניים". במערך החדש ישולבו גם אנשי מקצוע שיעזרו בקידום היוזמות, למשל ברישום פטנטים ובתיווך עם סטארטאפים לפיתוח מוצרים חדשים. "ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בעולם בתחום היזמות. כעת חשוב לפתח גם את היזמות הפנים-ארגונית במדינה – תחום שעשוי לפתוח אפיקים והזדמנויות חדשות", מסכם  פרופ' שכטמן.

להצביע על צעדים לשיפור תהליכים ארגוניים", הוא אומר. "מנהלים רבים לא יודעים מספיק על מה שקורה בתוך הארגון שלהם ולא מתמצאים בבעיות שאליהן נחשפים העובדים", מסביר פרופ' שכטמן, "זה מובן, כי מנהל עסוק בעיקר בקידום מטרות הארגון. הוא לא יכול ולא צריך להיות בקיא בכל הפרטים הקטנים, אבל כדאי לו להיות קשוב לעובדי הארגון. הם אלה שיודעים מה קורה בו, מה המצב בשטח, מה קורה במפעל עם כל מכונה והגחמות שלה, מה הדינמיקה במרפאה של בית החולים או במשרד של ארגון ציבורי, מה הבעיות והאתגרים שצריך לפתור ומה אפשר לשפר. מנהל הארגון צריך לקבל פידבק מלמטה מעובדיו". התרבות הארגונית שהולידה את ג'ימייל )Entrepreneurship( לצד תחום היזמות החוץ-ארגונית עתירת היועצים החיצוניים, גם היזמות הפנים-ארגונית מקודמת בעשורים האחרונים במקומות שונים בעולם, ובעיקר בארה"ב. בחברות אמריקניות יש מסלולים מובנים שמעודדים עובדים לסייע לקידום הפעילות הארגונית. במדינות כמו שוודיה ושוויץ התרבות מאפשרת שיח ידידותי יותר בתוך הארגון בין העובדים לצמרת ההנהלה מאשר במדינות אחרות. בעולם כבר הוכרז שבוע מודעות לקידום יזמות פנים ארגונית שיצוין השנה בחודש יוני. 20%" בחברת גוגל, למשל, מקודמת זה שנים יוזמה בשם אחוזים 20 מהזמן", שמאפשרת לעובדים בחברה להקדיש מזמן העבודה לקידום רעיונות ופיתוחים חדשים – יוזמה שכבר Gmail , AdSense הניבה אפליקציות פופולריות במיוחד כמו , ועוד. Google Maps יש חוסר היררכיה בישראל ‑ וזה דבר טוב בארגונים רבים יוזמות מסוג זה עדיין בחיתוליהן, ובמוסדות ציבוריים יוזמות פנים-ארגונית כמעט ואינה מיושמת. לפי הערכות סטטיסטיות, בעוד שיוזמות חוץ־ארגוניות מניבות הצלחה אחוז מהמקרים, קיימות עדויות כי שיעורי ההצלחה של 20־ בכ אחוזים. היזמות 80־ יוזמות פנים־ארגוניות עשויים להגיע עד לכ הפנים־ארגונית עשויה גם להוות מסלול לקידום עובדים בסולם הדרגות בארגון עצמו. Future ממחקר אמריקני של דן שוובל, מנהל המחקר ב־ 58 , עולה כי American Express , בשיתוף Workplace אחוז מהמנהלים מביעים תמיכה בעובדים שמבקשים לקדם הזדמנויות עסקיות חדשות בתוך הארגון. מצד שני אחוזים מהעובדים 64 במחקר חדש של שוובל עולה כי

,3M ד"ר ספנסר סילבר, כימאי בחברת 1968 שנת עמל על פיתוח דבק תעשייתי חדש שיהיה חזק במיוחד. במהלך הניסויים במעבדה הוא ייצר בטעות דבק שאינו חזק במיוחד, מסוגל להידבק למשטחים באופן זמני בלבד ובהמשך מוסר מהם בקלות. הוא ניסה במשך חמש שנים לשכנע את מנהליו לפתח מוצר חדש מהדבק הזמני אבל לא הצליח. ארתור פליי, קולגה של סילבר שנכח באחת 1974 רק בשנת מהרצאותיו, שמע על הדבק הזה והחליט להשתמש בו להדבקה זמנית של פתקיות בספריו. פליי הצליח במקום שבו סילבר – הפתקיות הצהובות Post It נכשל, ובתמיכת ההנהלה פותחו ה המוכרות, שמשמשות אותנו לתזכורות או מודבקות על המסך עם סיסמת המחשב והפכו לאחד מלהיטי החברה עד היום. הסיפור המפורסם הזה הוא דוגמה מצוינת ליזמות פנים ארגונית ) ‑ תחום שמקדם בישראל פרופ' דן Intrapreneurship ( שטכמן מהפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון. שכטמן הוא מהחוקרים המוכרים בישראל וזוכה פרס נובל לכימיה על גילוי מבנה 1998 , פרס ישראל בפיזיקה לשנת 2011 לשנת 1999- כימי חדש של הגבישים הקוואזי-מחזוריים, פרס וולף ב ופרסים נוספים. מנהלים לא תמיד יודעים מה קורה בארגון פרופ’ שכטמן נחשף לראשונה לפוטנציאל הטמון ביזמות הפנים ארגונית במסגרת קורס שייסד ופיתח בטכניון בשנת על יזמות טכנולוגית. במשך שנים הקורס (שהיום מרכז 1987 פרופ' שלמה מי־טל) היה מהגדולים במוסד האקדמי והשתתפו סטודנטים בשנה. 600־ בו כ "זה היה קורס מבוקש ביותר שהשתתפו בו מרצים אורחים, ובהם יזמים טכנולוגיים בכירים שהצליחו בגדול", מספר פרופ' שכטמן. "היו גם יזמים צעירים שביקשו לקדם מיזמים טכנולוגיים ובעלי מקצוע המסייעים בקידום פיתוחים טכנולוגיים ורישום פטנטים. בסקר שערכנו בטכניון לפני כשלוש שנים גילינו שכרבע מבוגרי הקורס מעורבים בסטארטאפים שונים", הוא מתגאה. ומה קרה עם שאר הבוגרים? "רובם נקלטו לעבודה בחברות גדולות, בארגונים ציבוריים, בבתי חולים, בעיריות, במפעלי תעשייה וייצור וגם ביחידות ביטחוניות שונות. כולם עשויים להיחשף בארגון למידע פנימי ולחשוב על יוזמות לשיפור תהליכים ארגוניים פנימה וכלפי חוץ". לדברי פרופ' שכטמן, יש חשיבות מכרעת לפתיחות של צמרת הארגון להיות קשובה לרשמים של העובדים. "זה כולל עובדים זוטרים שנחשפים לשיטות העבודה ויכולים

פרופ’ דן שכטמן 80 בן ◎ מתגורר לסירוגין ◎ בחיפה ובהרצליה נכדים 12- ילדים ו 4 + נשוי ◎ זוכה פרס נובל בכימיה ◎ 2011 לשנת זוכה פרס וולף בפיזיקה ◎ 1999 לשנת זוכה פרס ישראל בפיזיקה ◎ 1998 לשנת פרופ’ (אמריטוס) בפקולטה ◎ למדע והנדסה של חומרים בטכניון חבר האקדמיה הלאומית ◎ הישראלית למדעים חבר האקדמיה הלאומית ◎ ) NAE להנדסה בארה”ב ( חבר האקדמיה ◎ ) AE האירופית למדעים (

בין עיסוקיו כיום: עוסק בטכניון במחקר בתחום ◎ פיתוח מוצרים לתעשייה יו”ר בפועל של מועצת קרן וולף ◎ לקידום מצוינות במדע ובאמנות הנחה לאחרונה סדרת ראיונות ◎ על פריצות דרך רפואיות מטעם בית אריאלה מרצה בתחומי מדע, יזמות ◎ ושיטות חינוך מתקדמות ובימים 30- כתיקונם מרצה מדי שנה בכ ערים ברחבי העולם

11 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 10

מה מאפיין את היזמות הרפואית במדינות השונות? איך משפיעה התרבות המקומית על התנהגות השוק וקידום החדשנות? אילו צרכים ייחודיים מניעים את מיזמי הפיתוח של טכנולוגיות רפואיות, ומה שינתה בכך הקורונה? חמישה רופאים מהמובילים בתחומי הביו־טק והחדשנות במדינותיהם, מספרים איך זה עובד ביפן, בהודו, בסלובקיה, בארה”ב ובישראל Around the world חדשנות רפואית

הודו: הפיתוחים שיגיעו לכפר ) היא גינקולוגית מהודו, המובילה את המרכז Hema Divakar ד”ר המה דיבקאר ( לחדשנות בעיר בנגלור מה מאפיין את הודו מבחינת ההשקעה בחדשנות רפואית? ההשקעה בפיתוחים חדשים מגיעה בערך פיפטי-פיפטי מהממשלה ומ”אנג’לים” מהמגזר הפרטי. זה רחוק מלהספיק, והתחרות קשה. במיזם ממשלתי שבו השתתפתי מהם 18 . אומנם 20 מיזמים בקשת מענק, ומתוכם אושרו רק 3,000 לאחרונה הגישו היו מתחום הבריאות, אבל זה מעט מאוד. הפער הגדול לדעתי הוא המרחק בין הצרכים הקליניים הייחודיים של הודו לבין התעשייה. מהם התחומים המובילים בהשקעות במיזמי רפואה? רבים מהם קשורים במחלות כרוניות. הודו מובילה עולמית במספר חולי סוכרת, אנמיה, יתר לחץ דם ועוד. למשל, בכל שנה סובלות חמישה מיליון נשים מסוכרת הריונית. יש גם עלייה בשכיחות המחלות הכרוניות בקרב הדור הצעיר, מה שמגביר את העניין והפעילות הטכנולוגית, שכן הדור הצעיר משכיל יותר ויזמי יותר. אילו אתגרים ייחודיים להודו במימוש החדשנות הרפואית? בעיה גדולה היא הפער האדיר בין המרכזים בערים הגדולות ואזורי הכפר. עיקר הפער נובע מקושי בשפה. באזורים המרוחקים לא קוראים אנגלית ולכן הטמעה של טכנולוגיות, ואפילו הוראות רפואיות פשוטות, היא כמעט בלתי אפשרית. כוח האדם אינסופי אבל בחלקו הגדול ללא השכלה והכשרה, כך שהיכולת הטכנולוגית מוגבלת. כמו כן הרופאים עמוסים מאוד ולא מתעניינים בחדשנות, והמיזמים נדחפים מהתעשייה ולא מהצרכים הרפואיים בשטח, ולכן נכשלים במקרים רבים. אני משתייכת לתנועה שפועלת לשיפור התקשורת בין מיטת החולה לתעשייה בניסיון לתקן זאת. אילו מיזמים מצליחים בהודו יותר מאחרים? מיזמים טיפוסיים הזוכים להצלחה כוללים מכשירים לניטור מרחוק ולצמצום הפער בין הרפואה המערבית, שזמינה יחסית בערים הגדולות, לבין הכפר. דוגמה אחת לניטור דופק עוברי בנשים בהיריון בסיכון גבוה, שכמו Babt beat היא מכשירי ה מכשירים למדידת לחץ דם וסוכר מושכרים למטופלים לתקופה קצרה ומשדרים נתונים חיוניים למרכזים הרפואיים. יש גם ניסיונות לקדם לאזורי הכפר יוזמות כמו – ניידות לבדיקת דם מהירה להמוגלובין, לצורך איתור אנמיה Test and treat ה בנשים. הנתונים נאספים ומאפשרים איתור וטיפול. כיצד השפיעה הקורונה על החדשנות הרפואית? הקורונה זירזה לדעתי בכשלוש עד חמש שנים את אימוץ הטכנולוגיות לרפואה מרחוק, וגם תשלום על פעולות מסוימות, כולל ניוד חולים באמבולנס מקצועי, אמצעי בידוד ועוד. אני מובילה כיום טיפול בכפרים מרוחקים בקשמיר ובדרום הודו, 50,000 שמבוסס על ניטור מידע מרחוק ומתן מענה פשוט בוואטסאפ. יש בהודו מרכזים רפואיים, והתהליך של טלה-מדיסין ושימוש באמצעים דיגיטליים נוספים חיוני ממש לשיפור הטיפול בכפרים ולצמצום הפערים.

סלובקיה: “עוזר קליני” לרופא הלב

), מסלובקיה הוא רופא וחוקר, מייסד־שותף Robert Herman ד”ר רוברט הרמן ( – חברת דיפ-טק בתחום הפיתוח הרפואי Powerful Medical וסמנכ”ל תפעול של מהם אתגרי הבריאות המרכזיים בסלובקיה? האחרון משנת OECD בהתבסס על פרופיל הבריאות של סלובקיה, לפי דוח ה- , מחלות לב הן גורם המוות הראשון במדינה. הדוח מציין גם כי סלובקיה תרוויח 2019 רבות מיוזמות לחיזוק הטיפול הראשוני, שיוביל לשיפור בניהול מחלות כרוניות. יתר על כן, בתחום הסרטן, ההישרדות לחמש שנים נמוכה יותר מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי. על רקע זה ברור מדוע התחומים המובילים אצלנו בהשקעות של טכנולוגיות רפואיות הם אונקולוגיה, מחלות לב ומחלות נוירולוגיות ומטאבוליות. האם המעורבות הממשלתית מעודד סטארט־אפים רפואיים? במישור הממשלתי, בסלובקיה קיימים סוגים שונים של מענקים שניתנים על ידי משרד הבריאות או ברמה גבוהה יותר, על ידי האיחוד האירופי. למרבה הצער, במקרים ) SME רבים יש מספר תנאים שונים לקבלת המענק, אשר חברות קטנות ובינוניות ( וחברות סטארט-אפ לרוב אינן יכולות לעמוד בהם. תנאים אלה מתאימים למוסדות גדולים יותר, כגון מוסדות ביו-רפואיים, מכוני מחקר ממשלתיים או בתי חולים. זהו אחד החסמים בפני חברות חדשות. תוכל לתת דוגמה לפיתוח מצליח בתחום החדשנות הרפואית? , היא פלטפורמה המופעלת על ידי Powerful Medical , שפותחה על ידי PMcardio בינה מלאכותית לניהול משופר של מחלות לב וכלי דם, חיזוק אבחון מוקדם וקבלת החלטות בטיפול ראשוני. היישום עובד דרך אפליקציה סלולרית ומספק שירות של “עוזר קליני” לקרדיולוגים ולצוותי רפואת חירום, במטרה לשפר את ניהול הטיפול במטופלים חולי לב. איך השפיעה הקורונה על היזמות הרפואית בסלובקיה? הביקוש להשקעה בפתרונות רפואיים מתחום הרפואה מרחוק, גדל בבת אחת. יתר על כן, החקיקה בתחום הבריאות במדינה מתאימה את עצמה לתקופה עם מעבר לגישה חדשנית יותר, המעדיפה יותר דיגיטציה ושימוש בפתרונות טלה-מדיסין. ◂ השפיע באופן חיובי. COVID19 לפחות על תחום היזמות הרפואית בסלובקיה, ה

ארה”ב: יזמות והחלום האמריקני InnAVasc ), מהנדס ביו-רפואי, מנהל פיתוח ב- Craig Nichols קרייג ניקולס ( האמריקאי FDA ולשעבר ראש צוות ב- Medical אילו מאפיינים משפיעים על יוזמות של חדשנות רפואית בארה”ב? ארה”ב מתמקדת בכל תחומי החדשנות הרפואית, הנחלקים בין ארגונים ממשלתיים כמו ), מערכת עוצמתית של אוניברסיטאות למחקר המקיימות NIH המכונים הלאומיים לבריאות ( ) וכמובן מגזר פרטי חזק. Stanford Biodesign תוכניות רב-תחומיות לפיתוח יזמים (כמו בכל הערוצים האלה קיימים מקורות מגוונים של תמיכה ביזמות ובפיתוח. מעבר למאפיינים הרגולטוריים, גורם חשוב התורם להלך הרוח היזמי בארה”ב הוא הקונספט של “החלום האמריקני”, לפיו לכל אדם פוטנציאל לשגשוג ולהצלחה דרך עבודה קשה ומסירות, ובלבד שהרעיון שלו יביא ערך. בארה”ב, להבדיל מחברות מסוימות אחרות בעולם, כישלון קודם של יזם מתקבל בטבעיות משום שמצופה מיזמים מצליחים ללמוד ממיזמים שנכשלו כדי להצליח בניסיון הבא. מנקודת מבט חברתית, משפיעה גם העובדה שאוכלוסיית ארה”ב מזדקנת, שנים ומעלה, לעומת אחד משמונה 65 גילו של אחד מכל חמישה אמריקנים יהיה 2040- וב . שוק החדשנות הרפואית יידרש לתת מענה לתופעה זו ולבעיות הנלוות לכך. 2000 בשנת

דוגמה לפרויקט חדשני שממחיש את המאפיינים האמריקניים? היא דוגמה טובה ליכולתה של ארה”ב לעודד חדשנות באמצעות NIH של ה- BRAIN יוזמת שותפות בין המגזר הציבורי והפרטי. היוזמה באה להתמודד עם המשימה של מיפוי מעגלי המוח, מדידת דפוסי הפעילות החשמלית והכימית והבנת יחסי הגומלין ביניהם, היוצרים את היכולות הקוגניטיביות וההתנהגותיות הייחודיות שלנו. הידע הפומבי הנוצר באמצעות פרויקט זה יאפשר לגופים ציבוריים ופרטיים כאחד למנף יכולות לצורך התקדמות באבחון, בטיפול ובריפוי הפוטנציאלי של מחלות והפרעות נוירולוגיות המשפיעות על חייהם של רבים כל כך. משפיעה על היזמות הרפואית, וכיצד? Covid-19 האם השפיעה על היזמות הרפואית בארה”ב, משום שאנשים רבים עובדים COVID -19 אין ספק כי שעות ארוכות בגופים ציבוריים ופרטיים כאחד, כדי לתת מענה לכל האתגרים הגדולים הקשורים במחלה. פיתוח החיסונים הוא רק פן אחד של השקעה עצומה זו. אחת הדוגמאות היא התחום המתפתח במהירות של התערבויות תרופתיות המיועדות למנוע פגיעה חמורה NHC , קדם-תרופה ביולוגית המיוצרת על ידי EIDD -2801 גילה את Emory בריאות. מכון וניתנת ככדור לנטילה דרך הפה לצורך רפואה מונעת או לטיפול בחולים שמחלתם אינה חמורה. זו מיועדת להיות תרופה בעלת ספקטרום רחב, העשויה לשמש לטיפול בנגיפי היא עבודת COVID -19- קורונה חדשים שיופיעו בעתיד. דוגמה נוספת לחדשנות הנובעת מ הצוות של אוניברסיטת דיוק, שפיתח אוהל להתקנה מעל למיטת בית חולים, המסנן את האוויר המזוהם באופן רציף. ההתקן מיועד לספק הגנה אקטיבית לצוותים המטפלים בחולי קורונה ויתרונו טמון ביכולת הניוד שלו, המאפשרת את העברת החולים בתוך בית החולים. זהו חידוש שיוכל לשמש בעתיד גם לטיפול במחלות מידבקות אחרות.

13 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 12

ט

ר

כ ש

,

ס

מ

ה ר

כ נ

ו א

”

ל

י ל

ע מ

כ ר

ת ו

מסע מטופל על רצף אחד "המערכות החכמות של כללית יחברו את רפואת הקהילה ובית החולים למסע מטופל אחד, וייצרו עידן חדש של רפואה דיגיטלית מותאמת אישית", אומרת ליאורה שכטר, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בכללית, "תחת בריאות דיגיטלית אנחנו מדברים על מספר עקרונות שישפיעו מאוד על ניהול הטיפול וחוויית המטופל. העיקרון הראשון הוא מתן שירותי רפואה אישיים ופרו-אקטיביים ללקוחות כללית, באתר ובאפליקציה: תזכורת לתור לרופא, הגיע זמן לחדש מרשם, יש לך הפניה ולא הזמנת עדיין תור, טריאז' מרחוק שיכווין אותך למיון או לרופא בקהילה – ממש 'עוזר דיגיטלי' לניהול הבריאות האישית, הכול בכף היד. האלגוריתם יידע לשלב ולעבד נתונים עדכניים ממקורות דאטה שונים ויכולותיו ישתפרו כל הזמן בזכות למידת מכונה". חלק מהחזון הזה יתממש עוד השנה דרך שירותים חדשים שכללית תשיק. "אבחונים, תוצאות בדיקות – הכול יוזרם למטופל בפלטפורמת מידע שקופה, נגישה ומאובטחת. באשפוז, האפליקציה תסייע לחיזוק האוריינטציה ותגרום למטופל להרגיש שאנחנו רואים אותו. לא יקרה מצב שרופא המשפחה לא יהיה בתמונה – המערכת תיידע אותו. זו מעטפת שירות שתעזור להפחית חששות ואי ודאות, תשפר שביעות רצון ותסייע להחלמה". בית חולים ללא גבולות מהמהפכה הזאת ירוויח לא רק המטופל אלא גם הרופא. כלי יתמכו ברופא בתהליכי קבלת Deep learning מבוססי AI החלטות, כמו פענוח מהיר ומדויק של בדיקות וצילומים. "האנליטיקה תייצר קפיצת דרך באבחון, בהתאמת טיפול ובחיזוי", אומרת ליאורה שכטר, "אלגורתימים יעבּדו תוך שניות כמויות דאטה אדירות, יחזו הדרדרות במיון ובאשפוז, ינבאו סיכון עתידי וגם ישמשו את רופא הקהילה כדי לנהל טוב יותר את הטיפול השוטף. יכולות מתקדמות של רפואה מרחוק יאפשרו ליישם 'בית חולים ללא גבולות' ואשפוז בית תחת ניטור אונליין. הרופא יוכל לבקר את המטופל בטאבלט, חכם שמחובר לסמארטפון, לדגום device לקבל נתונים דרך סטורציה, ניטור לבבי ומדדים נוספים ולקבל התראה על חריגות בעוד שהחולה בסביבתו הביתית הנוחה. גם רופא הקהילה ייהנה מיכולות מעקב וטיפול מרחוק דרך אותם כלים". מתי כל זה יקרה? "אנו מעריכים שבתוך שלוש עד חמש שנים יתחולל שינוי דרמטי בזכות האצת החיבורים בין הרפואה לבין מו"פ, יזמים וחברות סטארט-אפ, כפי שקורה כעת בחממת החדשנות של בילינסון ובחממות אחרות. הנהלת כללית מובילה ומעודדת את גישת החדשנות הזאת. הטכנולוגיה תיקח אותנו צעד גדול קדימה בהיבטי האבחון,  הטיפול וחוויית המטופל".

מ

בריאות דיגיטלית,

ד י

ע

ד ו

ט י ג י

ל

י ל ל כ ב

ת

כללית ואישית איך מושגים כמו בריאות דיגיטלית, ביג דאטה ובינה מלאכותית ישפיעו באופן ישיר על בריאותנו? ליאורה שכטר, סמנכ”ל מערכות מידע ודיגיטל בכללית, מסבירה כיצד טכנולוגיות חדשניות של רפואה מותאמת אישית ייצרו כבר בקרוב רצף טיפולי מסוג חדש וחוויית מטופל שלא היכרנו

יפן: לנצח את הפחד מכישלון

ישראל: במכשור רפואי 1 מספר ד”ר ליאור פרל, מנהל מערך החדשנות בבילינסון, הוא קרדיולוג שהשתלם בתוכנית הביו-דיזיין של אוניברסיטת סטנפורד כשאנו מתגאים בהיותנו “סטארט אפ ניישן” – זה נשען על נתונים? ישראל נמצאת באופן עקבי בין חמש המובילות בעולם במספר הפטנטים לנפש, ובתחום המכשור הרפואי ממוקמת לרוב במקום הראשון בשנים האחרונות. ישנה 2019- תמיכה משמעותית במיזמים בתחום המד-טק ברמה הממשלתית. הנתונים ב מיליארד שקל, 1.75- הראו כי רשות החדשנות תמכה במיזמים בכלל בסכום של כ האחרון, OECD מיליון שקל הופנו לתעשיית מדעי החיים. לפי דוח ה- 500- ומתוך זה כ ישראל ממוקמת ראשונה באחוז המושקע במחקר ופיתוח מתוך התל”ג הלאומי ), ומקדימה בכך את יתר המדינות המדורגות כאשר אחרינו דרום קוריאה, 4.94%( טאיוואן ושוודיה. לא במקרה חברות בינלאומיות רבות מהתחום פתחו בישראל מרכזי מו”פ. מצד שני, עיקר ההשקעה היא מהמגזר הפרטי, ומוסדות אקדמיים וציבוריים רבים אינם זוכים למימון מספק ותלויים בתרומות להקמה וקיום של מרכזי מחקר אחוזים בלבד 2.7 וחדשנות. למעשה, השקעת הממשלה במו”פ בבריאות עומדת על . לצערנו מוכרת תופעת בריחת OECD – שיעור נמוך ביותר ביחס למדינות אחרות ב המוחות למדינות אחרות, והדבר קשור, קרוב לוודאי, בעיקר לנתון הזה. מהן המגמות בחדשנות בבריאות בישראל? לאחרונה ניכרת מגמה ברורה של עלייה בפיתוח וייצוא של תחומי המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית, וירידה בייצוא של תרופות. בישראל מספר רב של חברות מתחום האמריקני) כגון טיפולים FDA ב- PMA הטיפול הפולשני (המובילות למסלול ה בפולשנות זעירה בקרדיולוגיה, פיתוחים רובוטיים בכירורגיה ועוד. קיימת גם מגמה ברורה של עלייה בשיעור החברות המתבססות על בינה מלאכותית, דימות ותוכנה. את התחום מניעה ההבנה שהשוק בארץ קטן ויש לפתח מוצרים לעולם כדי לתרגם את החדשנות למסחור, ייצור, שיווק והפצה – אבל העובדה שטכנולוגיות ישראליות רבות נקנות בשלב מוקדם על ידי ענקיות בינלאומיות גורמת לזליגת מוחות נוספת ולא מאפשרת את מימוש הפוטנציאל הגלום בשוק הישראלי. כיצד היית מגדיר את היזם הישראלי? הרפתקן, מוחצן, יצירתי, “חצוף” במובן הטוב. כמנהל מרכז החדשנות בבילינסון אני נהנה לשמוע בכל שבוע רעיונות מחוץ לקופסה, המגיעים מכל מחלקה בבית החולים, מכל המגזרים, הגילאים ושלבי ההכשרה. איך השפיעה הקורונה על היזמות הרפואית בישראל? ראשית, התמודדות המדינה עם נושא החיסונים הוכיחה כי סדרי העדיפות הלאומיים ברורים, וכי תחום הבריאות הוא חיוני ויישאר כזה. ישראל גם הדגימה את התשתית הממוחשבת שלה ואת יכולתה לטפל בהמונים, וככזאת שיפרה את מעמדה בתודעה העולמית. בנוסף, תחום הרפואה מרחוק קיבל דחיפה משמעותית ואנו עדים לפיתוח מואץ והטמעה נרחבת של מיזמים פורצי דרך בתחום זה. ברור כי הרפואה שלאחר , ובמסגרת זאת ייווצרו 2019 עידן הקורונה תיראה שונה לחלוטין מאשר הרפואה של  הזדמנויות רבות ליוזמות ישראליות.

) הוא קרדיולוג יפני, מנהל שותף של תוכנית Fumiaki Ikeno ד"ר פומיאקי אייקנו ( הביו-דיזיין ביפן ומי שמוביל את קשרי יפן-ארה"ב בתחום המכשור הרפואי מהם תחומי ההשקעה העיקריים בחדשנות רפואית ביפן? עיקר התחומים קשורים בדימות, בניטור ובאבחנה מרחוק. ביפן תמצאו פחות פיתוחים למכשירים טיפוליים או פולשניים. בשל הפער בפיתוח וייצור אמצעים טיפוליים, יפן מיליארד דולר, בעיקר מארה"ב. 8־ רוכשת מדי שנה טכנולוגיות ב האם יש לכך קשר למאפייני השוק או המדינה? בתרבות היפנית יש פחד גדול מכישלון וחשיבות רבה לשמירת המוניטין. ביפן לא מתקבלים בהבנה מחקרים קליניים במכשור רפואי חודרני או טיפולי, שעלולים לגרום לסיבוכים ומקרי מוות. לדעתי זו הסיבה העיקרית לבחירה של התעשייה בכיווני פיתוח של אמצעי דימות. מעבר לכך, הדור הצעיר מתמקד בעיקר בעולם התוכנה והאפליקציות, ופחות נוטה למחוזות המכשור הרפואי הקלאסי. האם הממשלה ביפן תומכת ביזמים בחדשנות הרפואית? יש תמיכה ממשלתית טובה למדי בניסיון לעודד חדשנות המתבססת על דור צעיר האמריקני NIH של יזמים, שנתונים פחות לעכבות הללו. ביפן קיימת רשות הדומה ל- ותומכת במענקים ובמסלולי סיוע שונים. כמו כן, תוכניות הכשרה מוכרות כגון ביו- מקבלות מימון ממשלתי דרך אוניברסיטאות. בחלק מהמקרים SPARK דיזיין ו־ בהשקעה מול יזם פרטי. יש גם תמיכה מחברות גדולות 50:50 הממשלה משתתפת אבל היא שולית יחסית לתמיכה הממשלתית. יפן היא אחת המדינות המבוגרות בעולם. איך זה משפיע? אכן, ביפן אחוז הקשישים הוא הגבוה בעולם, וקצב הילודה הנמוך רק מחזק מגמה של פחות ופחות בני משפחה מטפלים. גם התעשייה הרפואית תלויה בדור הצעיר שהולך ומצטמצם. זה משפיע על מגמות הפיתוח – יותר פתרונות מתחום הרובוטיקה שנולדה Cyberdyne כדי לסייע בתמיכה בקשישים ובחסרי ישע. לדוגמה, חברה בשם במעבדה באוניברסיטת צוקובה, ומפתחת כלים רובוטיים למחלימים משבץ מוח, כדי לאפשר הליכה ופעולות בסיסיות אחרות. המכשיר כבר מאושר על ידי הממשלה ובמידה מסוימת חוסך את הצורך באנשי צוות מתחום השיקום והתמיכה הסיעודית. , פיתחה מכשיר אולטרסאונד ביתי להערכה מרחוק של נפח D-Free חברה אחרת, הנוזלים בשלפוחית כדי לאתר אצירת שתן – פתרון לבתי אבות בהיעדר כוח אדם זול. איך השפיעה הקורונה על מגמות הפיתוח ביפן? היפנים מתקשים לאמץ שינויים תרבותיים. זו חברה מסורתית שבה המפגש האנושי הוא טקסי וחשוב. לכן החדירה של טכנולוגיות לניטור ואבחון מרחוק קרתה לאט ויושמה בעיקר באיים המרוחקים. הקורונה גישרה על פערים רבים מבחינה זו, וכיום שיחות וידיאו צ'אט וטכנולוגיות אחרות לתקשורת והערכה רפואית מרחוק הפכו לנורמה. המגפה משפיעה על התעשייה, ונראה שהעניין בתחום הרפואי גובר או הסייבר לעולם IT- בקרב יזמים. כיום ניתן לראות זליגה של חלק מהם מתחומי ה החדשנות הרפואית.

ח יים בן השישים, הסובל מכמה מחלות רקע, חש ברע והתלבט מה לעשות. הוא נכנס לאפליקציה, ענה על כמה שאלות – וכעבור שניות ספורות אלגוריתם שאוּמן למשימה שיקלל את המידע עם נתונים מהתיק הרפואי שלו, העריך את מצבו ויעץ לו להגיע לבית החולים. במיון, מייד אחרי שהוחלט לאשפזו, זיהתה תוכנה ייעודית כי חיים אושפז לפני שבועיים בפנימית ב', והמליצה לצוות להחזיר אותו לשם. במחלקה, אפליקציית הבריאות של הכללית אפשרה לחיים לנהל קשר רציף עם הצוות דרך הסמארטפון שלו. היא יידעה אותו מתי ביקור הרופאים הקרוב, הזכירה לו לקחת תרופה בזמן וסיפרה לו על הבדיקה שיעבור מחר. במקביל היא עדכנה את רופא המשפחה שלו במצבו ושלחה סקירה קצרה של מצבו לבן משפחה שהוגדר מראש. למחרת, תוצאות בדיקת הדימות שחיים עבר פוענחו אונליין על ידי מערכת בינה מלאכותית. הרופאים החליטו שמצבו של חיים לא מחייב שהייה פיזית במחלקה, ושלחו אותו

לאשפוז ביתי: הוא חזר הביתה למיטתו מבלי להשתחרר מהמחלקה, כאשר מערכות ניטור ובקרה מאפשרות לאחות להשגיח עליו מרחוק וביקור הרופא נעשה דרך הטאבלט. המדדים של חיים נבדקו בטלה-מדיסין, מערכת "למידה עמוקה" שיקללה את הנתונים באמצעות רשת נוירונים מלאכותית והעבירה הערכה מדויקת של מצבו לצוות במחלקה. כעבור יומיים, בביקור רופאים וירטואלי, חיים שוחרר מרחוק מאשפוז הבית, קיבל לסמארטפון מכתב סיכום, התלבש ויצא לעבודה. כשהגיע לביקורת אצל רופא המשפחה, כל המידע כבר היה מעודכן בתיק הרפואי האישי שלו. בערב, חיים קיבל שאלון דיגיטלי והתבקש לדרג את השירות שקיבל. הוא בחר באימוג'י עם החיוך הגדול ביותר. התסריט הזה אולי נראה רחוק, אבל בתוך שנים ספורות הוא יהפוך למציאות שגרתית. זה יקרה בזכות מהפכת הבריאות הדיגיטלית שמניעה בימים אלה כללית, קופת מיליון לקוחות) וארגון 4.6( החולים המובילה בישראל הבריאות השני בגודלו בעולם.

למדידת הסתיידות בעורקים לזיהוי מוקדם של מחלות קרדיווסקולריות ועוד. הקורונה AI נתנה דחיפה עצומה לנושא הדאטה, ה והרפואה מרחוק – שווי השוק העולמי של מיליארד 600- בריאות דיגיטלית צפוי להגיע ל , ותקציבי הפיתוח וההשקעה 2025 דולר עד עולים בהתאם. הפעילות לא תתרחש רק בבית החולים אלא בכל מקום בסביבתו של המטופל, כמו הקונספט של “רבין עד אליך” , מעקב וטיפול מרחוק Hospital at home – ורפואה וירטואלית שתלווה את המטופל בכל מקום. אנו במרכז רפואי רבין חדורים אמונה, התלהבות ומחויבות להביא למטופלים שלנו את רפואת העתיד.

כבית חולים מוביל בכללית, בילינסון צועד בראש מהפכת הבריאות הדיגיטלית. זכה 2019- בהאקתון של מיקרוסופט ב במקום הראשון כלי בינה מלאכותית של בילינסון לחיזוי נפילות בקשישים. מאז יצאו לדרך פרויקטים רבים של חדשנות רפואית בשיתוף חברות הזנק וחברות ענק , מיקרוסופט וגוגל, ביניהם כלים IBM כמו פרקטיים ומצילי חיים לניבוי הידרדרות של החולה המאושפז, לאופטימיזציה של תהליך ההנשמה בחולי קורונה, לניבוי סרטן השד, לחיזוי גורמי סיכון לדמנציה, לזיהוי נגעים ממאירים בלבלב, לאיתור דימום תוך גולגולתי ראש, למניעה של תסחיף ריאתי, CT ב

ח

ן י ב ר

ת י ג

י א

ה

ל ד נ

ו פ

ר

O ,

ז

כ

, C I

ר

מ

ב

מ

ב

נ

ו ש

ה

ל

ח

ת

מ ו

מ

ש

ע

כ ר

”

ו א

ת ו

,

ע ד

י מ

בית החולים הדיגיטלי כבר כאן

15 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 14

: 2030 קפיצה ל- העשור שבו ייעלמו מחלות קטלניות האם העולם צועד לקראת חסינות הגזע האנושי? מומחים רבים מאמינים שכבר בעשור הנוכחי נצליח למנוע ולרפא מחלות קשות, ביניהן סרטן וניוון שרירים. זה יקרה עוד בימינו בזכות רפואה שמתקדמת בצעדי ענק, בדיקות גנטיות חדשות וטכנולוגיות מחשוב פורצות דרך. מומחי בילינסון מקבוצת כללית מספרים על המחקרים, התרופות והטיפולים שמועמדים לעשות היסטוריה

פרופ’ גל מרקל, פרופ’ איריס דותן, פרופ’ לינה באסל שלמון

אונקולוגיה עושים ריסטארט לסרטן

וכבר שנתיים וחצי שהמחלה אצלו אינה פעילה. בשני חולים נוספים הושגה תגובה חלקית אבל משמעותית וממושכת. זהו המחקר הקליני הראשון בעולם שהראה כי על ידי שילוב של השתלת חיידקי מעי עם אימונותרפיה במטופלים שמיצו קווי טיפול קודמים, ניתן לעורר פעילות חיסונית ברמת הגידול ולהשיג אחוזים מרשימים של תגובה קלינית ללא תופעות לוואי משמעותיות. למעשה, לראשונה בבני אדם, הראינו שניתן לתכנת מחדש את מערכת החיסון בגוף החולה באמצעות החלפת חיידקי המעיים – פרוצדורה שלא נוסתה עד כה באונקולוגיה – ולהשיג תוצאה טיפולית מרשימה כנגד הסרטן. ההליך הטיפולי של השתלת צואה הוא פשוט, זול, זמין ובטוח. הטיפול מתבצע בקולונוסקופיה רגילה או בבליעה של קפסולות חסרות טעם וריח, לטיפול כמעט שאין תופעות לוואי וניתן ליישמו בכל מקום בטווח מיידי.

עובדות רק בכשליש מהחולים, אולי מה שנדרש הוא לא לשנות את התרופה אלא “לשנות” את המטופל? השינוי שבחרנו לנסות הוא בפלורת חיידקי המעי – המיקרובַּיום. מאמר המסכם Science פורסם בכתב העת 2021 בפברואר את המחקר שהובלתי יחד עם ד”ר בן בורסי, במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר ארז ברוך. במסגרת המחקר השתלנו חיידקי מעי של חולי מלנומה גרורתית, שמחלתם נעלמה בתגובה לאימונותרפיה, בעשרה חולי מלנומה גרורתית שמחלתם גילתה עמידות לאותו לטיפול. לאחר ההשתלה וחידוש הטיפול האימונותרפי, גילינו אצל מרבית המטופלים שינויים דרסטיים – אתחול מחדש של פעילות חיסונית במערכת העיכול ושינויים מרשימים מאוד בתוך הגידול. בשלושה מהחולים השינויים באו לידי ביטוי גם בנסיגה קלינית של מחלתם: חולה אחד הגיב תגובה מלאה,

אחת משיטות האימונותרפיה, במיוחד בגידולים המטולוגיים, היא לבודד תאי מערכת חיסון מדם החולה, להעביר אותם תהליכי הנדסה גנטית ולהשיבם לגוף עם יכולות משופרות שמעודדות את מערכת החיסון לתקוף את הגידול ולהשמיד אותו. גם התרופות וגם הטיפול התאי הם מבטיחים מאוד, סוגים שונים של סרטן גרורתי. 15- ומאפשרים לטפל כבר כיום ב התרופות האימונותרפיות כבר מצויות בסל הבריאות ועוזרות אחוז מהחולים בלבד, 30- לרבים – אולם משיגות שיפור אצל כ אחוז הן לא אפקטיביות כלל. כלומר, יש לנו ביד 70- בעוד שבכ טיפול שמניב תוצאות טובות ולעיתים מדהימות אצל חלק מהחולים – כביכול “גיים-צ’יינגר” אמיתי – אבל כזה שעדיין מפסיד את המשחק במרבית המקרים. במחקר חדש שהתחלתי עוד בעבודתי בשיבא, ניסינו לחשוב אחרת ולייצר רפואה מותאמת אישית במהופך. אם התרופות

במטופלים אחרים – נוכל לעזור לפחות לחלק מהחולים שבהם האימונותרפיה לא עבדה, תוך שימוש באותן תרופות, ללא צורך בפיתוח של תרופות חדשות. אנו ממשיכים בכיוון מחקרי-טיפולי זה ובמסגרתו הקמנו את חברת “אלה תרפיוטיקס”, סטארט-אפ שינסה להפוך את המחקר חולים, 40 לטיפול יישומי. אנו מנסים את הטיפול בקבוצה של ביניהם גם חולי סרטן ריאות, ומקווים לפתח טכנולוגיה שהיא מעבר להשתלת צואה – הבנה מדויקת של השפעת חיידקי המעי על מטבוליטים בדם או על מולקולות שהם מייצרים. במקביל, אנו בוחנים כיצד למנף ולהנגיש טיפול זה כבר במתכונתו הנוכחית בבילינסון, כמרכז הרפואי המוביל של כללית. הוכחנו שאפשר לשנות את החולה ולהתאים אותו לטיפול – בשורה של ממש לחולים שעד כה לא היה לנו מענה ◂ עבורם. הלוואי שזו תחילת הדרך שתוביל לניצחון על הסרטן.

ניסינו לחשוב על רפואה מותאמת אישית במהופך: אם התרופות עובדות רק בחלק מהחולים, אולי מה שנדרש הוא לא לשנות את התרופה אלא “לשנות” את המטופל איך בעצם זה עובד? הפלורה הטבעית של החיידקים בגוף מהווה שלושה אחוזים ממשקלנו, וחיידקי המעי משפיעים על כל מערכת החיסון. כלומר, למיקרוביום יש יכולת לעצב את מערכת החיסון של הגוף. המחקר מראה שאם נשנה את המיקרוביום כולו, להרכב חיידקים שכבר הוכיח את עצמו

פרופ’ גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף בבילינסון, חוקר סרטן ויזם ביוטכנולוגיה: “לראשונה בעולם הראינו שניתן לאתחל את מערכת החיסון בגוף באמצעות החלפת חיידקי המעיים, ולהשיג תוצאה טיפולית מרשימה בחולים אונקולוגיים” לפני כחמש שנים נרשמה פריצת דרך במלחמה בסרטן בזכות האימונותרפיה – טיפולים חדשים המגייסים את מערכת החיסון האנושית להילחם בגידול הסרטני. לראשונה, גידולים ממאירים כמו מלנומה וסרטן ריאות מתכווצים ונסוגים למשך שנים ואפילו נעלמים, באמצעות תרופות שתופעות הלוואי שלהן לרוב קשות פחות מהכימותרפיה.

17 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 16