מדבריא 4, מגזין יוספטל ומרחב אילת

4 גיליון מספר 2021 דצמבר

בית חולים וקהילה

יחד במרחב אחד!

פיתוח מואץ, רפואה מצוינת והמון גאוות יחידה: מקבלים בחיוך ובתקווה שנה אזרחית חדשה 2022 מחייכים ל-

יא ִ ר ָ בּ ְ ד ִ מ מגזין יוספטל ומרחב אילת

טבת תשפ"ב | 2021 דצמבר | 4 גיליון מספר | מדבריא: מגזין יוספטל ומרחב אילת אילנה אידל, רחל אלקיים, סיגלית אשכנזי, יפעת בנימין, חברי המערכת: | יהודית קרנר עורכת: | ד"ר אלעד ויזל, ליבי ענת חפר, ד"ר אמיר מזור, סימונה סולומון, סמדר פלד, אהובה רוטנברג יהודיתקרנר ועובדי ביתהחולים והמחוז צילומים: | שריג רעיונות עיצוב והפקה: | אורן שריג עריכה: YehuditK@clalit.org.il לתגובות: | מחלקת דוברות יוספטל הפקה: |

מה בגיליון

4 חדש

במרחב אילת

בתמונת השער: CT משיקים את מכשיר ה- החדש והמתקדם ביוספטל בתמונה למטה: המבנה החדש של הרפואה היועצת - כך זה ייראה (תמונת הדמיה)

7 הכירו את ד"ר מרווה חרפק 6 מצילים חיים ביוספטל 8 ,ADHD הסיפור האמיתי

10 כולנו 9 יחידת 12 לשאוף באותה סירה

הדיאליזה שלנו

13 14

האתיקה הארגונית ואנחנו

15

חיים על כדורים בבאולינג

סיפור על שלוש אחיות

לשלמות: כן או לא?

TEAM אילת

דבר מנהלת בית החולים והמרחב

עובדים ועובדות יקרים מאוד,

חדשה, נאחל לכולנו המשך התקדמות וצמיחה, פיתוח ארגוני, מקצועי ואישי, והכי חשוב: בריאות לנו, ליקירינו ולכל המטופלים שלנו ובני משפחותיהם. שלכם בהערכה, ד"ר רויטל בר אושר מנהלת מרחב אילת ומרכז רפואי יוספטל מקבוצת כללית

על יחידת הדיאליזה שלנו, להבין מהי אתיקה ארגונית, להתוודע לסיפור אישי של אחיות למקצוע ולמשפחה, לקרוא על חוויות העבודה והטיפול של רופאי המרחב, להכיר את נבחרת הבאולינג שלנו ואפילו להציץ לעולמם של הפרפקציוניסטים... אז תודה לחברי המערכת, שלוקחים חלק בהכנת העיתון הנהדר שלנו, ובראשם לדוברת יהודית קרנר. , ועל סף שנה אזרחית 2021 לקראת סיומה של

שלפניכם מסכם שנה 4 "מדבריא" מספר מאתגרת, שכמו קודמתה עמדה בסימן ההתמודדות עם נגיף הקורונה: גל רביעי, חיסון שלישי, חיסוני בני נוער וילדים ובדיקות קורונה רבות. זו תקופה מורכבת, שעדיין לא באה אל סופה, ואני מבקשת להודות לכולכם על אורך הרוח, המסירות והעמידה בחזית הטיפול גם בימים לא פשוטים אלה. במקביל לעיסוק האינטנסיבי בקורונה, המשכנו השנה בעשייה מרובה לשיפור איכות הטיפול והנגשת שירותים לתושבי אילת והסביבה – CT מהתקדמות בבינוי, דרך הכנסת מכשיר חדש ועד להשקת מסוק פינוי רפואי ראשון מסוגו באילת. דוגמה לחדשנות הטכנולוגית , מערכת ייחודית ZEBRA-AI שלנו היא השקתהשל בישראל המשדרגת את תחום הרדיולוגיה תוך שימוש בבינה מלאכותית ויישום טכנולוגיות ענן. באמצעותה ניתן לזהות ממצאים חריגים בזמן אמת ולטפל במקרים דחופים בזמן קצר – קפיצת מדרגה של ממש ביכולת לאתר פתולוגיות ולהעניק טיפול מהיר וממוקד. נמשיך להביא למרחב שלנו 2022 גם ב- יישומים וחידושים פורצי דרך, לרווחת תושבי אילת והאזור. כל זה קורה לא במעט בזכות הגב והתמיכה שאנו מקבלים מכללית. תודה להנהלת כללית בראשות יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר והמנכ"לית החדשה, רות רלבג - כולנו מאחלים לה הצלחה רבה בתפקיד. העיתון שלפניכם מכיל מידע רב על הנעשה במרחב שלנו, בצד כתבות שמעוררות מחשבה ומרחיבות אופקים במגוון נושאים הקשורים לחיינו המקצועיים. תוכלו לקרוא בו על מקרה קליני מעניין באורולוגיה, לפגוש רופאה מתמחה שמשתפת בחוויה היוספטלית שלה, ללמוד

מי מטפל במטפל?

במיוחד בימיםשל התמודדותעםמשבר הקורונה כאשר מפלסהחרדה, הלחץ והמתחהנפשי הפכו לחלק בלתי נפרד משגרתהעבודה בביתהחולים. "הצוותים נמצאים בחשיפה גדולה לסיטואציות קשות ובסיכון גבוה לפתחפוסטטראומה", אומרת מירה, "הסדנאות העניקו להם כלים להגברת הרווחה ולצמצוםתחושותחרדה ושחיקה, ובעיקר את התחושה שהם לא לבד במסע הזה ושכולם חולקים את אותן תחושות, חרדות וחוויות. אחרי הפעילות הבנו כמה הצוותים שיוועו למקום כזה שבו ניתן לקחתפסק זמן, לשתף ולצאתעםתובנות ומיומנויות להמשך". בתמונה למעלה: מנהלת יוספטל והמרחב, ד"ר רויטל בר אושר, עם צוות סדנת נט"ל.

צוותי בית החולים חשופים בשגרה למקרים קשים וחווים לחץ, שחיקה ועומס נפשי. שלוש סדנאות נט"ל,

שנערכו במשך חמישה ימים לצוותי בית החולים, עסקו במגוון נושאים רלוונטיים, ביניהם הנפגע השני, טראומטיזציה משנית, שחיקה ושמירה עצמית, הבשורה המרה, מתן כליםלניהולשיחהקשה, משאבי חוסן וטקסי מעבר. מירה לנקרי, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית ביוספטל ובמרחב אילת, מסבירה כי יש חשיבות מרובה בקיום סדנאות כאלה לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והסוציאליים,

- 3 -

רוח חדשה

דוברת המרכז הרפואי יוספטל ומרחב אילת | יהודית קרנר מאת

הצטרפו למשפחה ביוספטל ובמרחב (ולא הוזכרו ב"מדבריא") 2021- רופאים, אחיות ומנהלים שהחלו לעבוד ב

אחות אחראית, חדר ניתוח דינה דוידי: אחות מוסמכת, המחלקה לכירורגיה ביאנה מלמד: אחות מוסמכת, המחלקה לרפואה דחופה אלסיה ליבמן: אחות מוסמכת, המחלקה לרפואה דחופה עואד אבו ציאם: אח מוסמך, המחלקה לרפואה דחופה כרמל שגיא: אח מוסמך, המחלקה לרפואה דחופה ג'לאל מריח: אחות מוסמכת, המחלקה לרפואה דחופה מיטל סער: אחות מוסמכת, המחלקה לרפואה דחופה ורה שטלוב: אחות מוסמכת, מחלקה פנימית וטיפול נמרץ יפית קדוש: אחות מוסמכת, מחלקת נשים ויולדות סיגלית שפורקר: אח מוסמך, המחלקה לאורתופדיה יעקב בלורוסץ: אחות רפואת ילדים, מרכז בריאות הילד ג'ני טל: מנהל שיווק ושירות לקוחות, מחלקת שיווק גולן ישראלי: מרפאה בעיסוק בכירה - אחראית חן כהן:

מומחה ברפואה דחופה, המלר"ד ד"ר דאהר אגבאריה: מתמחה בכירורגיה אורולוגית, מרפאת אורולוגיה ד"ר מוחמד קרינאוי: מומחית ברדיולוגיה אבחנתית, מכון הרנטגן ד"ר שלי מרקס: מומחה באף אוזן גרון, מרפאת אא"ג וניהול סיכונים ד"ר מייקל נאש: פסיכיאטר, בריאות הנפש ד"ר חוסאם אבו סריחאן: רופא ילדים, מרכז בריאות הילד ד"ר ולדיסלב בוגייבסקי: מומחה ברפואת ילדים, מרכז בריאות הילד ד"ר מאור בכר: מומחית ברפואת ילדים, מרכז בריאות הילד ד"ר מור קוקוי: רופאת משפחה, מרפאת נוף ים ד"ר סבטלנה לנדאו אור: מומחית ברפואת משפחה, מרפאת נוף ים ד"ר לודמילה קלאשיאן: מומחה ברפואת משפחה, מרפאת צור הרים ד"ר דוד רמתי: רופא משפחה, מרפאת צור הרים ד"ר כרים אבו ראשד: מתמחה ברפואת משפחה, מרפאת אופיר ד"ר אלינה מזירוב: מתמחה ברפואת משפחה ד"ר גדי לנדינג:

לראשונה באילת: תוכנית לתואר שני במנהל מערכות בריאות

אנשי צוות מיוספטל וממרחב אילת החלו 12 נהל ִ ללמוד בתוכנית ייחודית לתואר שני במ מערכות בריאות – כאשר בפעם הראשונה הלימודיםמתנהליםבאילת, בשלוחתאוניברסיטת בן גוריון. לימודי התואר מיועדים לעובדי מערכת הבריאותבמטרהשיהפכו בעתיד למנהלים וקובעי מדיניותבמערכת. הלימודיםהםמטעםהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, המחלקה הגדולה בארץ בתחום זה, שהחליטה להשיק את התוכנית באילת למען חיזוק הפריפריה. בפתיחה המרגשת של התוכנית נכחו ראש העירייה אלי לנקרי, מנהלת יוספטל ד"ר רויטל בר אושר – בעצמה בוגרת המחלקה ומהיזמיםשהביאו להגשמתהתוכנית, המנהל האקדמי של שלוחת אילת פרופ' יניב פוריה, והפרופסורים דן גרינברג ונדב דוידוביץ מהמחלקה למנהל מערכות בריאות. בהצלחה לכל הלומדים!

חדש CT משיקים מכשיר חדש ומתקדם, שהושק לאחרונה ביוספטל, מפחית CT מכשיר אחוז. בטקס ההשקה 70 עד 50 את כמות הקרינה למטופל בכ- ציינה מנהלת בית החולים, ד"ר רויטל בר אושר, כי "המכשיר החדש יאפשר ביצוע בדיקות אבחון מתקדמות מאוד ובטוחות יותר למאושפזים ולכלל תושבי אילת והסביבה – בשורה נפלאה שמהווה שיפור נוסף באיכות ובשירות שאנו מעניקים". בטקס השתתפו אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, ד"ר זיו פז, ראש אגף טכנולוגיות רפואיות בכללית, גדי כהן, סמנכ"ל לוגיסטיקה בכללית, רבני העיר, אלעד דהן, מנהל פרויקט הדימות מחברת אלדן, אמנון שפר, יו"ר עמותת ידידי יוספטל, ואהובה גהל חלפון, חברת ועד עמותת ידידי יוספטל ומי שתרמה לרכישת המכשיר יחד עם הנהלת כללית.

ד"ר רויטל בר אושר, אלי לנקרי וצוות מכון הדימות שלנו בטקס גזירת הסרט. צילום: ששי חורש

- 4 -

TEAM אילת

צילום: יוד צילומים

השירות הרפואי שלנו ממריא גבוה!

מסוק השייך לבית החולים יוספטל הוא בהחלט אירוע היסטורי, הן לבית החולים והן לתושבי אילת והסביבה. שנתיים לאחר שהממשלה התחייבה לממן רכישת מסוק צמוד לפינוי רפואי מיוספטל, נחת אצלנו המסוק החדשני והביא איתו בשורה גדולה: שיפור הטיפול הרפואי וזמינות השינוע האווירי בעת הצורך. המסוק יעמוד מעתה לרשות מטופלי אילת והסביבה במצבים שבהם תידרש העברה לבתי חולים אחרים בארץ. מסוק הפינוי מצויד בכל הציוד המתקדם הנדרש ומאפשר הטסת שני מטופלים בו זמנית, כאשר צוותי הרפואה האחראים על שינוע המטופלים הם פראמדקים של יוספטל. שלא נצטרך – וטוב לדעת שיש!

דגל כחול מעל יוספטל ואילת

צוותי רפואה ממדינותשונות, שהשתתפו בתרגיל הבינלאומי הגדול ביותר שנערך ,) BLUE FLAG בישראל – תרגיל "דגל כחול" ( ביקרו ביוספטל והתוודעו מקרוב לבית החולים ולעיר. לרופאים ולאחיות מארה"ב, גרמניה, איטליה וצרפתהצטרפהקצינתהרפואה הראשיתשל חיל האוויר, אל"ם ד"ר יפעת ארליך. האורחים התקבלו על ידי ד"ר רויטל בר אושר ורכזת שע"ח, עפרה אברהם, והאזינו להרצאה על העיר אילת ומרחבאילות, עלשירותי הרפואהבקהילה ובבית החולים ועל ניהול שעת החירום ביוספטל. הם סיירו בבית החולים, ביקרו בתאהלחץשלנו ושמעו סקירהעל רפואה היפרבארית מפי ד"ר קובי ארד, מנהל המלר"ד. האורחיםהביעו עניין והתלהבות מהביקור ואנו מקווים לפגוש בהם שוב, והפעם כתיירים...

בדיקות דם לעובדי המלונות מירדן

קוטעים את שרשרת ההדבקה ביוספטל ובמרחב אילת לא נותנים לקורונה להרים ראש: עשרות אזרחים ירדנים שנכנסו לישראל דרך מעבר הגבול, לצורך עבודה בבתי המלון באילת, פגשו בצוות מבית החולים וממחוז אילת של ), כדי להבטיח שהנכנסים PCR כללית שנרתם לקחת דמים לבדיקת סרולוגיה (לאחר בדיקת קורונה מחוסנים לנגיף הקורונה ושאינם חולים או מאומתים. במקביל נפתח ביוספטל מתחם לביצוע חיסון ומעלה, וכמובן שאנו ממשיכים לחסן בחיסון ראשון ושני את כל מי 60 שלישי לתושבי אילת בני ה- שטרם התחסן. יחד ננצח את הקורונה!

- 5 -

מצילים חיים

מערכת מדבריא מאת *בשיתוף ד"ר מוחמד קרינאוי, מומחה באורולוגיה ביוספטל

אנחנו בחזית האורולוגיה מהרגע שנירה הגיעה לרופא המשפחה לאחר שזיהתה דם בשתן, דרך אבחון הגידול הסרטני, ועד לניתוח שבעקבותיו - את כל השירות הרפואי היא קיבלה כאן באילת, בידיעה שגם BCG האנדוסקופי ולטיפול בהמשך המעקב לאורך החיים היא בידיים הטובות של הצוות שלנו

פחות דרמטית. "נטפל בך בניתוח אנדוסקופי, שבו נגיע אל כיס השתן דרך השופכה ללא צורך בחתכים. התהליך בו הגידול נכרת ומוסר, מבוצע כולו דרך הפתח הטבעי בגוף, ואפילו בהרדמה אזורית". הרופא הסביר שהניתוח מהווה טיפול מיידי במחלה וגם מאפשר אבחון מדויק שאכן מדובר בסרטן. "אנחנו רוצים לדעת בדיוק מה טיב הגידול ודרגת החדירותשלו", אמר, והסביר שישנן דרגות שונות של ממאירות בסרטן כיס השתן. "גידולים בדרגת ממאירות נמוכה, שמוגבלים לשכבה הפנימית של כיס השתן, אינם מסכני חיים בדרך כלל", הרגיע האורולוג. אחוז 80 "עם זאת, לגידולים אלה יש נטייה של כ- לחזור, בעיקר בשנה הראשונה. לכן, חשוב מאוד לעקוב בציסטוסקופיה כל שלושה חודשים, לפחות למשך חמש שנים". הניתוח האנדוסקופי עבר בהצלחה ובמהלכו נכרת הגידול. לא היה שום דבר נעים באשפוז ובניתוח עצמו, חוץ מהעובדה שנירה עברה אותו ביוספטל, ליד הבית, ולא טורטרה למקומות רחוקים. גם הצוות במחלקה היה מאוד סבלני ושמח לעזור. כעבור חודשהגיעה תוצאת הבדיקה הפתולוגית. נירהמצאה עצמהשוב מצאה במרפאה, ממתינה בחשש רב. האורולוג הביט בבדיקה והסביר, שהמחלה שלה אינה חודרת את שריר כיס השתן, אבל יש לה מאפיינים של אגרסיביות ודרגת סיכון גבוהה. בעלה של נירה נראה מבולבל כמוה, ושאל את האורולוג מה עושים עכשיו. הרופא הסביר: "יש טיפול שנחשב ליעיל . במהלכו משתמשים BCG ביותר. קוראים לו

, חשה 70 נירה (שם בדוי), תושבת אילת בת צריבה במתן השתן וראתה דם באסלה. כבר עברו השניםשדלקות בדרכי השתן היו "אורחות" קבועות אצלה. נירה מנהלת אורך חיים קבוע, מעשנתשנים רבות, ומבחינתה לא הייתה סיבה לדלקת. היא קבעה תור לרופא משפחה. רופא המשפחה חשב שאולי זו דלקת, אבל אמר לנירה בזהירות שבגילה זה יכול להיות גם גידול בכיס השתן. הוא הסביר שסרטן כיס השתן ודרכי השתן נחשב לגידול הרביעי בשכיחותו בקרב גברים והעשירי בשכיחותו בקרב נשים בקבוצת הגיל שלה. "גורם הסיכון העיקרי הוא עישון. נתחיל בכמה בדיקות דם ושתן ואשלח אותך גם לאולטרסאונד של דרכי השתן. ואני מבקש שוב, הפסיקי לעשן", הוא הפציר בה בפעם המי יודע כמה. האורולוג הסביר לנירה ולבעלה שהרופאים מבדילים בין שני סוגים של סרטן שלפוחית השתן: הבדיקות היו תקינות אבל באולטרסאונד אמר לה הרדיולוג שהוא רואה גוש חשוד בכיס השתן, ושלח את נירה לקבל הפניה לאורולוג. האורולוג הסביר לנירה ולבעלה שהרופאים מבדילים בין שני סוגים של סרטן שלפוחית השתן: סרטן שלפוחית שטחי, כאשר תאי הגידול מופיעים רק בשכבה הפנימית המצפה את כיס השתן (אפיתל המעבר) ואינם חודרים מעבר לכך, וסרטן שלפוחית חודרני, שבו תאי הגידול חדרו מעבר לשכבות הפנימיות של השלפוחית והם נמצאים בשריר שמכווץ את השלפוחית. "נעשה אורוגרפיה) CT) ו CTU עוד כמה בדיקות וביניהן עם הזרקת חומר ניגוד לווריד, להדגמה של דרכי השתן. נעשה גם ציסטוסקופיה, בדיקה פולשנית בהרדמה מקומיתשבה נחדיר בעדינות מצלמה זעירה דרך השופכה כדי לזהות גידולים במערכת השתן התחתונה. בנוסף נעשה בדיקה פשוטה הקרויה ציטולוגיה. הגידול 'משחרר' תאים לשתן, ואנחנו יכולים לחפש אותם בדגימת שתן במעבדה". נראה בבירור הגידול בכיס השתן, וגם CTU ב- בציטולוגיה נראו תאי גידול. בראשה של נירה כבר עברו מחשבות אימה על ניתוחים גדולים וטיפולים קשים. האורולוג דווקא תכנן פעולה סרטן שלפוחית שטחי וסרטן שלפוחית חודרני

בתמיסה של חיידק חי ומוחלש של שחפת. החיידק גורם להתעוררות מערכת החיסון ולתגובה קשה שלה נגד תאי הגידול. את הטיפול הזה נותנים לכיס השתן דרך קטטר, בתחילה אחת לשבוע ובהמשך בתדירותשהולכת ויורדת. עדיף על כימותרפיה, שמיועדת BCG במקרה זה בעיקר לחולים בסיכון נמוך. בסך הכול מדובר בטיפולים פשוטים יחסית", הוא הרגיע, ופירט: "במצבים מסוימים, כשהגידול הסרטני קרוב מאוד לשכבת השריר אך לא הגיע עד אליה, חובה לבצע כריתה חוזרת, עמוקה יותר. אנו רוצים לבחון האם נותר גידול והאם הוא הגיע בכל זאת לשכבת השריר. לכן נמשיך במעקב". גם אחרי הטיפולים, כשנראה לנירה שהכול עבר, הזכיר האורולוג שסרטן מסוג זה עלול לחזור ולכן יש לקיים מעקב רפואי מתמשך. וכמובן שנירה הייתה חייבת להפסיק לעשן. זה לא היה קל, אבל היא התנחמה במחשבה שרופא המשפחה שלה יהיה מרוצה סוף סוף. בראשה כבר עברו מחשבות אימה על ניתוחים גדולים, אבל האורולוג תכנן פעולה פחות דרמטית. "נגיע אל כיס השתן באנדוסקופיה, דרך השופכה וללא חתך"

- 6 -

בארבע עיניים

מעבדות יוספטל | סימונה סולומון שאואט מאת

"יוספטל זה הדבר הכי טוב שקרה לי" ד"ר מרווה חרפק מתמחה במיון ועובדת במרפאות הקהילה, משקיעה את כל כולה בשתי החזיתות ומעידה שהפרק האילתי בחייה שינה לגמרי את התייחסותה לחוויית המטופל. עם עבר של ספורטאית מצטיינת, כיום היא שחקנית נשמה בצוות שלנו ביוספטל ובמרחב

היא עובדתבמלר"ד יוספטל ומיועדת להתמחות בפלסטיקה. בין התורנויות היא עובדת גם במרפאת צור הרים, ולעיתים במרפאת שחמון. הצצה בערךשלה בוויקיפדיהמגלהשהיא בכלל אלופת שחייה בעברה. רגע לפני שאני נפגשת עם ד"ר מרווה חרפק ל"שיחה בג'ינס", גילוי נאות: טופלתי אצל ד"ר מרווה מספר פעמים, אם במסגרת המיון ואם בקהילה – והיא פשוט רופאה לעילא ולעילא, עם יחסמדהים ומקצועיות במהלך הטיפול ולאחריו. עכשיו, אני סקרנית לשמוע את הסיפור שלה. "אין דבר משמח כמו לפגוש מטופלים שחוזרים אלייך, שמביעים הכרת תודה. זה מזכיר לך למה הלכת ללמוד רפואה: כדי לתת לאנשים הרגשה שיש על מי לסמוך" היא נולדה וגדלה בקרית טבעון, שם צמחה כשחיינית מהטובות בארץ – שיאנית ישראל ואלופת ישראלשהשתתפה בהצלחה במכבייה, עברה 18 באליפותאירופה ובאוניברסיאדה. בגיל לארה"ב כדי ללמוד ביוטכנולוגיה באוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס, שם סיימה לימודי תואר ראשון והתחרתה בנבחרת השחייה המקומית. אחרי התחבטות לא קלה, החליטה לחזור לארץ ללימודי רפואה בתוכנית הארבע-שנתית, וב- קיבלהתואר דוקטור לרפואהמהפקולטה 2015 לרפואה בגליל. כיוםהיא כבר לאשוחה במסגרת כלשהי, אלא אך ורק להנאתה. "השחייה היא הפסיכולוג הכי טוב שיש", היא אומרת בחיוך מקסים, "כושר וספורט זה דרך חיים". מה גרם לך לבחור ברפואה? רציתי להיות רופאה כירורגית ולהציל 11 "מגיל חיים. במהלך כל הלימודים הייתי ממש נעולה על כירורגיה, כי מאוד קסם לי לעשות דברים עם הידיים. את הסטאז' עשיתי בשיבא תל השומר, ואחר כך התמחיתי בבילינסון בכירורגיה כללית". ואיך הגעת אלינו לאילת? "אחרי שנה בהתמחות הרגשתי שאני רוצה לשנות כיוון, שחסרה לי אינטראקציה אמיתית עםהמטופל. בחרתי בפלסטיקה, וכך נסללהדרכי ליוספטל ולהיכרות עם המושג חוויית המטופל שלא ממש קיים בכירורגיה כללית; בזמן ניתוח את מתעסקת בפרטים הטכניים היבשים ואין פידבקמהמטופל. רק כאן גיליתי אתהעולםהזה. זהו אחד הדברים הכי טובים שקרו לי, ללמוד את חוויית המטופל, ובכלל, להגיע ליוספטל.

ד"ר מרווה חרפק

"את מה שרוכשים פה באילת, אף רופא לא ירכוש בשום מקום אחר בארץ. הרופאים שיוצאים מיוספטל הם רופאי נינג'ות לכל דבר"

משמח כמו לפגוש מטופלים שחוזרים אלייך, שמחפשים רק אותך, שמביעיםהכרתתודה. זה ממלא את הלב, ובעיקר מזכיר לך למה הלכת ללמוד רפואה: כדי לעזור תמיד ולתת הרגשה לאנשים שיש על מי לסמוך". מה הייתמספרת על יוספטל לעמיתים למקצוע? "אנשיםלאמביניםכמהשיוספטל הוא ביתחולים נפלא. יש פה מגוון מקרים בעיר כה קטנה. את הכלים, הביטחון והפרקטיקה שרוכשים פה באילת, אף רופא לא ירכוש בשום מקום אחר בארץ. החוויה המקצועית כאן ממנפת יותר מכל ביתחוליםאחר. אני חושבתשהרופאיםשיוצאים מיוספטל הם רופאי נינג'ות לכל דבר". וברמה האישית שלך? "מאוד כיף לי כאן, ובכל יוםאני לומדתדבר חדש. היחס אלינו מפנק ודואג, אני אוהבת את הצוות שלנו, ובכלל התנאים באילת נפלאים. לראות את הים הנשקף מחלוני – זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש, ובכל זמן פנוי אני בחוף. אני נמצאת במקום הכי טוב שיש".

האינטראקציה עם המטופל חשובה בכל תחום, ובפרט בתחום שאני מכוונת אליו – פלסטיקה. פה למדתי לתקשר עםחולים. להבין, שתפקידך כרופאה הוא תמיד להכיל אותם, ולא להיפך. לא משנה כמה קשה לך, כמה את עייפה, אם את צודקת, אם הם לעיתים צועקים עליך. את 'המבוגר האחראי' ואת מכילה אותם, נקודה. הרפואה בקהילה עזרה לי לחדד זאת, ליצור קשר של אחד על אחד עם המטופלים ולקבל "אישה שטיפלתי בה כבר מספר פעמים. היא באה בגלל כאבים, לקחנו לה בדיקות, התקשרתי לעדכן אותהבתוצאות ושוחחתי עםהמנתחשלה. סך הכול טיפולסטנדרטי, שמעניקיםלכלמטופל כאן ביוספטל. בפעם הבאה שבאה למיון, היא חיפשה אותי וביקשה שאטפל בה שוב. בפעם נוספת, היא כבר יצרהקשר מבעוד מועד מהבית לוודאשאני במיון, כי היא 'רוצה רקאותי'. זהממש ריגשאותי. גםבביתהחולים וגםבקהילה, אין דבר כלים מצוינים להמשך הדרך". מקרה ספציפי שנחרט בזיכרונך?

- 7 -

נושא בפוקוס

מנהלת בית החולים יוספטל ומרחב אילת | ד"ר רויטל בר אושר מאת * מוקדש לרגל פתיחת מרפאת קשב , ADHD

הסיפור האמיתי

הפרעות קשב וריכוז בילדים: כך זה נראה מבעד לעיניו של ילד סובל, דרך עיניה של אם מתוסכלת ובעיניים המנוסות של רופאת ילדים המתמחה בעולם המורכב הזה, כמו ד"ר רויטל בר אושר

אני בן שמונה, ואני ריטלינצ'יק. כן, מהילדים האלה שכל הזמן אני שי, בתנועה. לפעמים אני שומע את אימא מספרת לחברות שלה שעוד בבטן היא הרגישה שאני כמו מנוע אנרגטי, ושזה המשיך אחרי הלידה. החברות אומרות לה, "כל הכבוד לך שהחזקת מעמד!", ואני ברגעים כאלה מתכווץ לי בפינה ורק רוצה להיבלע. אבל המנוע שנוהם לי בבטן מפעיל אותי ואני מטפס על הספות בבית, מעיף את הכריות ומפריע לחברות לשתות קפה. ההורים שלי הגיעו השנה שוב ושוב לבית הספר לשיחות עם המחנכת, היועצת, המנהל, הפסיכולוגית. כולם אומרים להם שיש לי פוטנציאל אבל אני רק מפריע ומקשה על כולם. אחרי כל מפגש כזה אבא ואימא עצובים ומתלחששים. אני מרגיש שהם מאוכזבים, ואז יותר כואב לי ושוב אני רוצה להיבלע. הייתי רוצה להסביר שקשה לי כל כך, שאני לא יכול לשבת כשאני שומע את הציפורים, המכוניות והדיבורים מחוץ לכיתה. זה מפריע לי לשמוע את המורה ולהבין, ואז אני רק נלחץ יותר, מפיל את המשקפיים של נועה שיושבת לידי, המורה כועסת, אני מנסה להסביר שזה בטעות אבל מרגיש שיש בתוכי קוצים. אני מתפרץ החוצה ורץ במסדרון, נתקל במנהל, המילים מתבלבלות ובמקומן יוצאות לי צעקות. המנהל נוזף בי ואני שוב רוצה להיבלע. בבית, המחשבה על הכנת שיעורים מבהילה אותי, אני שומע את שקשוק הכלים במטבח, את הכלב של השכנה, את השיר מהרדיו בקצה השכונה, את דני אחי שמסדר את החדר שלו. אני מפריע לו, הוא מגרש אותי, בדרך אני נתלה על הווילון והוא נקרע, ואימא שוב כועסת ועצובה... אוף! למה זה קורה לי? למה?!

כשזה היה מסוכן, רץ לכביש, שבר דברים. בארוחה הוא לא רעב, רוצה לאכול כשהאוכל קר ואז כועס, מתקשה עם מרקמים מסוימים. כשבאים אורחים הוא מרוגש ממש, מביא לסלון את כל המשחקים, מפזר ורוקד סביבם. אני חוששת מהביקורים הללו, כי אין לדעת מה יקרה. הורי החברים לא מזמינים את שי כי הם יודעים שהביקור יגרור נזק, ושי מצידו רוצה כל כך להתארח, לראות ולחוש דברים חדשים ומעניינים, כי בעיניו הכול מסקרן ומחייב נגיעה, שלרוב היא פזיזה וגמלונית. כששי רוצה לחבק אותי הוא רץ בכל הכוח, קופץ עליי וכמעט מפיל אותי לרצפה, אני מוצאת עצמי נרתעת וכאובה, שי מרגיש זאת, הוא מתוסכל ומבויש - וליבי נכמר מרחמים עליו. אני מנסה לפייס אותו אבל הוא לא שומע אותי. שי אהוב ליבי, אני כל כך מבינה אותך אבל מתקשה לעיתים לעמוד באתגרים המיוחדים שאתה מציב בחיי.

"ילדים מקסימים אלו הם בעלי פוטנציאל גבוה להיות פורצי דרך, אך סובלים מקושי בוויסות. עלינו להוביל אותם לחיים מאוזנים תוך שמירת הייחודיות שלהם"

אם לחמישה, ואני רופאת ילדים מומחית המוסמכת אני רויטל, לאבחון ולטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים. מה שקראתם כאן הם תמצית הדברים שאני שומעת מהמשפחות המגיעות אליי לייעוץ. אני רואה את הקושי של הילד ושל ההורים. כשאני מזכירה להורים את נקודת המבט של הילד, זה מקל עליהם להתמודד, כי אין דבר כזה ילד שרוצה להציק, להיות יוצא דופן, להיות עושה הצרות הקבוע. להיפך: כל ילד רוצה צות את הוריו. המציאות שההורים חווים היא תוצאה של קושי ַ מטבעו לר בוויסות, בהבנת סיטואציות, בתגובתיות, ביכולת הארגון וביכולת לבצע תנועות המתאימות לסיטואציה - מה שמאפיין את הילדים המקסימים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. תפקידנו כמבוגרים לעזור להם לעצב לעצמם וסת שיקל עליהם את החיים. ילדים אלו רואים ושומעים הכול, העולם נראה להם מרתק וצופן סודות מאתגרים, הם בעלי פוטנציאל גבוה להיות פורצי דרך, ואנו כמבוגרים נדרשים להוביל אותם לחיים מאוזנים תוך שמירת הייחודיות שלהם. זה לא פשוט, אבל אפשרי!

"הרעשים מבחוץ מפריעים לי, אני לא מבין את המורה, מפיל את המשקפיים של נועה, המורה כועסת, אני מרגיש שיש בתוכי קוצים, מתפרץ החוצה למסדרון"

ואני אימא של שי. שי אהוב ליבי נולד בסערה, ועד היום אני ליאת, חיינו סוערים. התכוננו מאוד לילד השלישי, ולא ידענו מה מצפה לנו. כבר בהיריון הרגשתי מעין צונאמי קטן בבטן, תחושה שאין לעובר מנוחה. גם הלידה הדרמטית רמזה על הבאות. מימיו הראשונים שי בכה והתנגד, נע בשינה, אכל לא מסודר, ולא ידענו מה צפוי לנו בכל רגע. הילדים הגדולים נדחקו הצידה כי שי היה נוכח כל הזמן. הוא בכה וכעס, רצה לטפס גם

- 8 -

דברים על... 10 מנהלת מערך הדימות | אילנה אידל מאת מנהלת הסיעוד במחלקה הכירורגית | סיגלית אשכנזי יחידת הדיאליזה ביוספטל ובמרחב אילת

מכון הדיאליזה באילת ממוקם בבית 1 החולים יוספטל, והוא היחיד המעניק שירותי עמדות 11 דיאליזהבאזור אילת והערבה. במכון (כולל אחת למטופלים בבידוד) והוא מאויש על ידי צוות רב תחומי מיומן, העובד בכל ימות השבוע למעט שבת. אי ספיקת כליות כרונית או חריפה 2 מוגדרת כאחת מחמש המחלות הקשות בעולם ובארץ. מדי שנה חלה עלייה של במספר החולים. ביוספטל מטפלים 7%-5% מטופלי דיאליזה 50- שמונה אנשי צוות בכ מטופלי טרום דיאליזה, מושתלי כליה 20- ובכ ותיירים מהארץ ומחו"ל. הטיפול נעשה באחת משתי הגישות 3 המקובלות - המו דיאליזה או פריטוניאל דיאליזה, ולרובמהווה גשר להשתלתכליה. רוב שעות דיאליזה בשבוע. 21 המטופלים עוברים מכיוון שאין תרומות כליה בכמות מספקת, חלק גדול מהם מטופלים במכון לאורך זמן. יחידת הדיאליזה באילת היא חלק 4 מהמערך הנפרולוגי בבית החולים. צוות היחידה זוכה לתמיכה מתמדת ולביקורים של נפרולוגים מומחים מבתי החולים השרון ובילינסון, כולל ייעוץשל ד"ר בוריס זינגמן מבי"ח .24/7 השרון, בזמינות טלפונית

בצד מכון הדיאליזה כולל המערך 5 הנפרולוגי גם מרפאה נפרולוגית ויתר לחץ דם, מרפאה פראדיאליטית (לחולים עם אי ספיקת כליות כרונית), מרפאתמושתלי כליה וצוות רב תחומי המלווה את המטופלים ומכין אותם לקראת ההשתלה. האחות האחראית במכון היא שולי סלע 6 מזרחי וסגניתה היא אורלי חיימוביץ. כל אח ואחותביחידההם נאמני נושא בתחוםספציפי: השתלות, הדרכות, אנמיה, זיהומים, כלי דם, בטיחות ועוד. הצוות כולו עבר קורס על בסיסי בנפרולוגיה, ואמון על ניטור ואיזון הטיפול.

במדד הליבה הלאומי, שמודד איכות 7 , תוצאות המכון שלנו הן )KT/V( דיאליזה לאורך השנים, וגם במדדים הקליניים 100% אנו עומדיםמעל היעד. הצוותמעניקמעטפת טיפולית על פי הסטנדרטים המובילים בארץ ובעולם, תוך התאמה אישית לכל חולה. אופי הטיפולמחייבאתהמטופליםלבלות 8 שעותרבותבמכון, כךשהקשר עםהמטופלים עמוק ואמפתי. כל מטופל זוכה לליווי צמוד מתחילת המעקב במרפאה ועד להשתלה, בכלל זה התערבות חשובה של העו"ס ליאן קבלו והדיאטנית אודיל אזולאי. צוות המכון ניחן במקצועיות, מיומנות, 9 מחויבות, ערבותהדדית ושיתוף פעולה פנימי, המאפשריםחווייתשירותטובה למטופל ולבני משפחתו. ביחידהמתקיימים ימי גיבוש ייחודיים, שבהם לוקחים חלק אנשי הצוות והמטופלים גם יחד, כמשפחה אחת גדולה. לאור העלייה במספר המטופלים 10 המקומיים ובמספרהתייריםהנדרשיםלטיפולי דיאליזה, יצא לדרך לאחרונה פרויקט לבניית מכון נפרולוגי חדש, גדול ומרווח משמעותית, שיצויד בטכנולוגיות הטיפוליות המתקדמות ביותר, הן להארכתחיים והן למתן איכותחיים.

קהילה במרחב

רופא משפחה, מרפאת באר אורה | ד"ר אלעד ויזל מאת

באותה סירה כולנו הממשק הקיים בין הרופאים הראשוניים לרופאים היועצים הוא אחד הדברים החשובים ביותר ברפואה. כך נשפר את ההתנהלות בצומת הקריטי הזה, תוך ניצול היתרונות שלנו כמחוז קטן - וניטיב עוד יותר עם המטופלים שלנו

ומדויקת (ולא "קופי פייסט" של כל הביקור, הכולל גם נושאים אחרים שלא קשורים לתחום התמחותו של היועץ). • בסוף ההפניה התמציתית הוא ינסח שאלות ברורות למענה של היועץ. • היועץ יקרא את ההפניה, יענה לשאלות ואם ירצה ירחיב גם לנושאים שלא נשאלו. • במקרים נבחרים תהיה תקשורת טלפונית ישירה ופתוחה בין הרופא הראשוני ליועץ. כאשר המקרה מורכב, זה עשוי להיות משמעותי ביותר ואף מציל חיים. • היועץ יוכל להפנות בעצמו את המטופל לבדיקות שעליו המליץ, ולא לטרטר אותו בחזרה לרופא המשפחה. לשחרר זמן לטיפול ולרפואה אחד הדברים היפים באזור קטן כמו שלנו הוא האפשרות לקיים תקשורת ישירה ומהירה בין אנשי מקצוע. לדוגמה, כשאני מפנה מטופל מורכב למיון, אני מרים טלפון למנהל המלר"ד ומקבל ממנו שיתוף פעולה מלא ומהיר, כולל עדכון במהלך הטיפול ובסופו. כשיש לי צורך בחוות דעת אורתופדית דחופה, אני מרים טלפון למומחה שלנו וזוכה למענה מהיר. גם יועצי החוץ המסורים שמגיעים ממרכז הארץ זמינים ושמחים לסייע בכל עניין. כנ"ל שירותים שונים (טיפוליים ומנהליים) בבית החולים - כשמקבלים טלפון מרופא המשפחה הם מתגייסים מייד לעזור ככל האפשר. מי ייהנה מכל הטוב הזה? בראש ובראשונה, המטופלים. הם יקבלו רפואה בין-מקצועית מהמעלה הראשונה. לרופאים ייחסך זמן רב, והם יוכלו להקדישו ישירות למטופל ולרפואה הטובה שהם יודעים לתת. בואו נזכור, כולנו בסירה אחת, וחשוב שהיא תשוט בבטחה. הפלגה נעימה!

וכמובן שמצופה ממנו לטפל בהם באופן הטוב ביותר. היועץ צריך לסמוך על עצמו ועל הצוות שעובד איתו, וכנראה שעל כתפיהם מוטל יותר מאשר על מקביליהם במרכז הארץ, שם יש יועצים רבים עם התמחויות ותתי-התמחויות רבות כך שהעבודה מתחלקת בין יותר רופאים. למה ההפניה כל כך חשובה? הממשק הקיים בין הרופאים הראשוניים לרופאים היועצים הוא אחד הדברים החשובים ברפואה. ואצלנו? עוד יותר. בממשק הזה, המטופל יכול להתקדם צעד קדימה לקראת החלמה וריפוי, או לא. כבר נכתב בעבודות מחקר חשובות, שרפואה בין-מקצועית (רפואה אינטר-דיסציפלינארית) היא הרפואה הטובה והיעילה ביותר. "הפניה" - זה השם הידוע לקשר בין שני העולמות הללו. הפניה זו היא כיום החיבור הנפוץ בין הרופא הראשוני והיועץ שלו. ההפניה מחליפה למעשה שיחה בין שני הרופאים, כי הרי אי אפשר שעל כל מטופל תיערך שיחה - זה טוב אולי בעולם אידיאלי, אבל במציאות זה לא פרקטי. הבעיה היא, שההפניות האלו (יגידו לכם גם היועצים) כוללות הרבה דברים חשובים אך גם כאלה שחורגים מתחום ההתמחות של היועץ. לכן ליועצים אין זמן לקרוא הכול, ולפעמים הם ניגשים ישר לדבר עם המטופל. בכך, "העברת המקל", החיבור החשוב הזה, פשוט מתפספס. כך נשדרג את העברת המקל האם אפשר לשפר זאת? אני בטוח שכן. קבלו רעיון: • הרופא הראשוני יכתוב הפניה תמציתית

באחד מביקוריי במרינה באילת, נתקלתי בשני דייגים שמסייעים אחד לשני. לאחת הסירות נתקע חבל במדחף וזה מנע מהדייג לצאת להפלגה. דייג מסירה אחרת נחלץ לעזרתו, חתך את החבל ושחרר את המדחף. זו הייתה פעולה פשוטה אך משמעותית, שאפשרה לראשון להמשיך בשגרת יומו כמתוכנן וכמובן לפרנס את משפחתו. הסצינה הקצרה הזאת הזכירה לי במידה רבה את שיתופי הפעולה היומיומיים ב"סירות" שלנו. רופאי משפחה ורופאים ראשוניים נוספים הם הציר שסביבו מתנהל הטיפול, אך רופא המשפחה לא עושה זאת לבד. הוא נעזר ביועצים מומחים ובאנשי טיפול מקצועיים נהל. ִ מתחומים שונים, וכמובן באנשי משרד ומ עבודת הצוות הזו מכוונת את המטופל לטיפול בבעייתו הרפואית על הצד הטוב ביותר, ובכך מקדמת את החלמתו. שיתוף פעולה זה דומה, אם תרצו, ל"דייג מהסירה האחרת" שנחלץ לחתוך את החבל ומאפשר לרופא המשפחה להמשיך להפליג עם אותו המטופל הלאה להמשך הטיפול בו. היועצים באילת עמוסים יותר לרופאי המשפחה העומדים בחזית הרפואה הראשונית, כמו גם לרופאי ילדים ונשים, יש בדרך כלל ממשק עם מספר גדול של יועצים מתחומים שונים. במחוז שלנו הכול יותר קטן, וכך גם מספר היועצים. יש לכך השפעה רבה על אופי הרפואה: הרופא הראשוני במחוז אילת צריך להיות בעל ידע רחב ומעמיק יותר ובעל יכולת אלתור (וגם "אל-תור") גבוהה במיוחד. גם למומחים היועצים יש חשיבות רבה יותר כאן. כל רופא יועץ שעובד במקום מרוחק שכזה, חשוף למגוון גדול יותר של מקרים,

- 10 -

חוויית המטופל

מערכת מדבריא מאת * הכותב הוא רופא מנתח באחת מהמחלקות בחטיבה הכירורגית ביוספטל

לפגוש את האדם

שמאחורי המטופל

מערכת היחסים בין הרופא למטופל כוללת ממד אישי, שאל לנו להתעלם ממנו: חלק חשוב ממעטפת הטיפול הוא להכיר את החולה שלנו "קצת מעבר". היכרות כזאת, גם לאחר ימים או שבועות של טיפול, תייצר "קלוז'ר" לשני הצדדים "להיות כונן" זה אומר שהטלפון תמיד עליך, תמיד בהישג וב"שלוף", ושבכל רגע אתה מוכן להקפצה. כאשר אני כונן, צלצול מבית החולים מעיד לרוב על מקרה דחוף במלר"ד. גם באותו יוםחמישי לוהט בתחילתאוגוסט, בשעותאחר הצהריים, כשהעיר מלאה בתיירים ובמבקרים ובמלר"ד מטפלים בחוליםמרחבי הארץ והעולם, צלצל הטלפון. הרופא במיון סיפר על אדםשהובא על ידי מד"א במצב קשה כשהוא על סףאיבוד הכרה. האישסבל מכאב בטן עז, ובבירור המהירשנערך במלר"ד נמצאו סימניםהמעידים על פרפורציה: היווצרות נקב באחד מאברי הבטן, שדרכו עובר תוכן ממערכתהעיכול אל חלל הבטן הסטרילי. התוצאה היא זיהוםחריף - מצב מסכן חיים, שללא טיפול מיידי עלול להסתיים במוות. נתתי בטלפון את ההוראות הדרושות להכנת החולה לניתוח, ביקשתי כי יזמנו את צוות חדר הניתוח ויצאתי מייד אל בית החולים. האמפתיה פוגשת את לחץ הזמן לא קל לפגושחולה כזה לפני ניתוח דחוף. מצד אחד, אנחנו תמיד אמפתיים למצב המטופל ומשפחתו, ללחץ, לכאב ולדאגה. מצדשני, הזמן קצר, צריך להתכונן לניתוח, ללמוד את הבדיקות, לשוחח עם החולה ועם המשפחה, להחתים על הסכמה. הכול בלחץ זמן, ואסור לפספס אף שלב. הגעתי למלר"ד מהר ככל שיכולתי ופגשתי לראשונה את אהרון (שם בדוי). את העובדה שמצבו רע, אפשר היה לזהות גם בלי להיות רופא. תוך כדי ההכנותהמהירות לניתוח, שוחחתי עימו על הממצאים ועל הניתוחהמתוכנן. לאחר הניתוח הראשון, בשבועייםהבאיםשבהםשהה בטיפול נמרץ, אהרון נותח על ידי מספר פעמים נוספות. במהלך התקופה הגעתי אליו למספר רב של ביקורים ושוחחתי ארוכותעםבני משפחתו. רק לאחרשבועיים, כשאהרון השתחרר מטיפול נמרץ ועבר למחלקה הכירורגית, הצלחנו לשוחח בנחת. רק אז, למדתי להכיר אותו כאדם ולא רק כמטופל. בטיפול בחולה מחוסר הכרה או מורדם נוצרת מערכת יחסים בסיסית ביותר, שרק הרופא מעורב בה, ושה"דלק" שלה הוא הצורך הטהור לעזור ולטפל כשהדחף לעזור הופך לרגש מקצוע הרפואה אינו מקצוע טכני גרידא. הדחף להועיל לאדםאחר קייםבכל מי שבוחר במקצוע, כמובן בדרגותשונותהנובעותמאישיותהרופא (עובדה המשפיעה על בחירת תחום ההתמחות). הכוח הזה מונע על ידי אמפתיה אבל גם מדחפים פשוטים יותר, כמו רצון לעזור ואפילו דחף בסיסי להגן על האחר. דווקא במקצוע הכירורגיה, בשל המורכבות וחוסר הסימטריה בקשר עם הרופא, זהו רכיב חשוב מאוד ביחסי רופא-מטופל, והוא יכול לשאת

פנים רבות ושונות. הוא תלוי ברופא (גם בזמינותו הנפשית והפיזית באותו רגע, ואף אחד מאיתנו אינו מושלם), באינטראקציה עם החולה, ובתחושות וברגשות שהחולה הספציפי מעורר ברופא. ברור שלא בכל מפגש הרגש הזה מתעורר בעוצמה. אנחנו לומדים, עם הזמן, לדכא אותו לפרקים כדי לתת לחולה חופש לבחור (ולהתנהל אחרת משהמלצנו), וגם כדי להגן על עצמנו. לפעמיםאותו רגשפשוט גווע בנו - זמנית, כמו לאחר תורנותמתישה, או בקביעות, בגלל שחיקה ועומסשל שנים. לא תמיד אנחנו שמים לב לכך, ולא תמיד אנחנו יכולים לשנות אתחיינו בעקבותהיעלמו (לא כל כך בקלות זורקים לפח עשרים שנות הכשרה). מהמלר"ד דיווחו על סימנים לפרפורציה: היווצרות נקב באחד מאברי הבטן, שתוצאתה זיהום מסכן חיים. הגעתי מהר ככל האפשר לחדר הניתוח מפגש בסופה של "דרך חתחתים" כשאתהמטפל בחולה "נעדר" (מחוסר הכרהאו מורדם), אתהמנהל עימו את מערכתהיחסיםהבסיסיתביותר, שאותהאתהממלא ברגשותיך ובתחושותיך שלך בלבד, עם מעט השלמות ממידע שאתה מקבל על החולה. ה"דלק" במקרההזההואאחד: הצורך הטהור לעזור ולטפל. זו מערכת יחסיתמוגבלת, כי בפועל מעורב בה אדםאחד בלבד - הרופא. היכרותעםהמטופל, לפעמים לאחר ימיםאו שבועותשל טיפול בו, הופכתאתמערכתהיחסיםהזו לשלמה ונכונה, ומסייעת לנו "לסגור" אתהמקרה. אני חושב, שאותהסגירהמתרחשת גם אצל המטופל, כשהוא מכיר את מי שדאג לו וטיפל בו, כך שמהמפגש המשותף, בסופה של "דרך חתחתים" כזו, כולם יוצאים נשכרים: המטופל, משפחתו והרופא. בואו ננסה תמיד להכיר את המטופל שלנו "קצת מעבר".

- 11 -

מה שבינינו

דוברת המרכז הרפואי יוספטל ומרחב אילת | יהודית קרנר מאת

אף אחד לא מושלם - גם לא אתם

החתירה לשלמות יכולה להיות נהדרת, אבל בצורתה האובססיבית עלולה לפגוע במשימות ובביצועים. כך תהפכו את הפרפקציוניזם ליתרון במקום העבודה, ולא למעמסה שתוקעת פרויקטים ולוחות זמנים

למה זה קורה? מכיוון שהפרפקציוניסט רוצה שכל משימה תבוצע בצורה מושלמת, קשה לו לתעדף ולהפריד בין החשוב לזניח. הוא יכול למצוא את עצמו נתקע באופן אובססיבי על כתיבת דוח שכבר מזמן היה צריך להישלח, כששאר המשימות החשובות יותר ממתינות בתור. בנוסף, פרפקציוניסט קיצוני יימנע מלהאציל סמכויות, כי "רק הוא יודע הכי טוב". זה מוביל לגישה מתנשאת ומעביר לאחרים את המסר שאי אפשר לסמוך עליהם. מכיוון שפרפקציוניסטים ביקורתיים מאוד כלפי עצמם, הם נוטים לבקר בקשיחות גם אחרים ולצפות מהם להיות מושלמים, מה שעלול לייצר חיכוכים ואווירה מתוחה. מצד שני, לפרפקציוניסט קשה לקבל ביקורת: הוא לא יכול להודות בפני אחרים בטעות, כי הרי הוא מושלם, ומכיוון שהוא מחמיר מאוד עם עצמו, ביקורת כלפיו עלולה לגרום לו למשבר ולהתפרקות נפשית. כך תתמודדו עם פרפקציוניזם קיצוני אל תזנחו את השאיפה לשלמות, שמביאה להישגים - רק לימדו למתן אותה ולהתנהל איתה נכון. הנה כמה עצות איך להתמודד בהצלחה עם המרדף האינסופי אחר הצטיינות יתר. לפרפקציוניסט חשוב להראות רק גרסה מושלמת קבלו משוב מאחרים - של עבודתו. קבלת חוות דעת מעמיתים תוך כדי עבודה תאפשר להרחיב את הראייה הצרה האופיינית, לעמוד בלו"ז ביתר קלות ואולי אף ליהנות משיתוף פעולה שישפר את התוצאה הסופית. פרפקציוניסטים נוטים לייחס אותה חשיבות לכל דבר, קבעו סדר עדיפויות - אבל עליהם להבין מה באמת חשוב ומה ניתן להאציל על אחרים. בחרו חמישה דברים חשובים ביותר, התמקדו בהם ושחררו את האחיזה בשאר. לא מדובר בהתפשרות על ביצועים אלא בקבלת העובדה שהמשאבים של כל אחד הם מוגבלים. למנהל פרפקציוניסט קשה להתמודד עם העבירו אחריות לאחרים - עבודה שאינה נעשית כראוי והוא מעדיף לעשותה בעצמו. במקרה כזה חשוב שהמנהל ישוחח עם העובד, יבהיר לו את הציפיות ממנו ויאפשר לו לפעול. אחרת, שאר העובדים שעושים עבודתם כראוי ימאסו בנטל ואתם תמצאו את עצמכם עושים הכול לבד - דרך בטוחה לשחיקה מהירה.

קיבלתם משימה לרכוש כיסאות לחדר ישיבות במקום העבודה. נתבקשתם למצוא את הכיסאות הטובים והנוחים ביותר בתוך מסגרת התקציב. מצד אחד אתם יודעים שהמנהלים הבכירים ביותר ישבו על הכיסאות שתבחרו. מצד שני חשוב להראות את יכולת הרכש שלכם ולא לבזבז את התקציב כולו. אז מה אתם יותר: מאלה שיחפשו עוד ועוד אחר הכיסאות המושלמים במשך שבועות - או מאלה שיבדקו כמה אפשרויות ויחליטו תוך יום יומיים? אם אתם מהסוג הראשון, אתם כנראה פרפקציוניסטים. כלומר, יש לכם צורך להיות מושלמים או לפחות להיתפס ככאלו. בצורתו החיובית פרפקציוניזם עשוי לדחוף בני אדם להישגים, להניעם להתגבר על מכשולים ולדרבן להישגים גדולים. למשל, כאשר אומן ממשיך ללטש את יצירתו בעקביות עד שהיא הופכת ליצירת מופת. אבל, פרפקציוניזם אובססיבי יכול גם להזיק מאוד: לגרום לדחייה של מטלות (כי לא מתחילים עד שלא בטוחים בדרך המדויקת לביצוע), להביא להלקאה עצמית (אם לא יצרתי משהו מושלם בוודאי אני לא ראוי) וגם לשמש כתירוץ להישגים נמוכים. מה עלול להזיק בשאיפה לשלמות? כאשר מדובר במקום העבודה, תפוקה נמוכה היא לא פעם סימפטום של פרפקציוניזם מוגזם: עובדים פרפקציוניסטים נוטים לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בפרטים לא חשובים בבואם לטפל במטלה או בפרויקט. במקרה כזה, עודף קפדנות ואותה חתירה לשלמות טוטאלית עלולים רק לפגוע ביכולת להשלים את המשימה בזמן וכראוי. שלא נטעה: פרפקציוניזם בעבודה, במהותו, נחשב לתכונה חיובית. הרצון והשאיפה להמשיך ולשפר מביאים למצוינות ולהישגים. אנחנו מדברים על פרפקציוניזם פתולוגי, מוקצן, כאשר העובד השואף לשלמות שוכח מה באמת חשוב למנהל, למחלקה ולארגון. במקרה כזה הוא עלול לייצר לופ מעגלי ולהישאר באותה נקודה.

פרפקציוניזם נובע לרוב השתדלו ליהנות יותר - מפחד מכישלון. נסו למצוא מה מהנה בעבודתכם בלי להיות ממוקדים רק בבעיות הפוטנציאליות. עם הזמן, החרדות והמתח יפחתו והתפקוד שלכם ישתפר פלאים.

- 12 -

הכול אנשים

יו"ר ועדת הקוד האתי | אהובה רוטנברג מאת

אתיקה ארגונית: יש עם מי לדבר

בשיח האתי אין "טובים ורעים", "צודקים וטועים", "אנחנו והם", "שחור או לבן". כאן לא בוחרים צד ולא מייצגים עמדה - אלא מחפשים איזון מידתי בין ערכים מתנגשים, כדי לתת מענה לדילמות אתיות שכולנו נתקלים בהן בשגרת העבודה

איזון בין ערכים מתנגשים כולנו נתקלנו כבר בסוגיות אתיות שעולות בשגרת העבודה. הוועדה דנה בכולן - בדילמות ניהוליות, מקצועיות, תרבותיות ושירותיות. בשיח האתי אין "טובים ורעים", "צודקים וטועים", "אנחנו והם", "שחור או לבן". הרעיון הוא לקיים דיון אתי במקום העבודה כדי לתת מענה למקרה או למצב ארגוני, שכולנו צריכים להחליט מה הכי ראוי לעשות בו. המטרה אינה לבחור בצד אחד או לייצג עמדה מסוימת, אלא למצוא איזון מידתי בין הערכים המתנגשים. ועדת האתיקה של יוספטל חברי ועדת האתיקה הארגוניתשל בית החולים יוספטל ומרחב אילת הם ד"ר בוריס יודקביץ, ד"ר מתי זיו, ד"ר אריאל פרננדו גאון, רינה ויסנוביץ, ענת בן-משה, ליבי חפר, רחל אזרזר, מירה לנקרי, ויו"ר הוועדה אהובה רוטנברג. יש לכם דילמה אתית? אתם מוזמנים להתייעץ עם ועדת האתיקה r ahuva@c l a l i t . o r g . i l שלנ ו במי יל אנחנו כאן בשבילכם!

מרחב בטוח לחשיבה אתית הקוד האתי כולל ערכים ועקרונות, המגדירים את ערכי הארגון ואת הכללים הנגזרים מהם. כל אלה יחד מייצגים תפיסה סדורה בדבר ההתנהגות הראויה של הארגון ושל העובדים, במטרה להדריך אותם בכל פעילותם ולאפשר קבלת החלטות נקודתיות. מכל עובד ועובדת בכללית - בכל הדרגים, המקצועות והתפקידים - מצופה לנהוג לפי הכללים האלה כחלק משגרת העבודה. בהמשך לניסוח הקוד הוקמה בכל מוסד בכללית ועדת אתיקה מקומית, המתכנסת כדי לדון בשאלות ובדילמות אתיות שעולות מהשטח. העובדים מוזמנים לפנות לוועדה בכל סוגיה אתית העולה במסגרת העבודה. לוועדה זו יש מנדט לעסוק בהתנהגות האתית הראויה ולקדם חשיבה אתית בארגון, ולמעשה היא ה"מרחב הבטוח" לחשיבה משותפת ולהתייעצות. חשוב לומר שמוקד דיוני הוועדה אינו באנשים - אלא במקרים, ולכן המקרים נדונים בוועדהתוך הקפדה על אנונימיות. הוועדה מקיימת ממשק עם הנהלת המוסד, ומעלה בפניה סוגיות אתיותשיש בהן עניין ארגוני לטיפול בערוץ הניהולי הרוחבי.

למה צריך קוד אתי ארגוני עלית על טעות של קולגה תוך כדי הטיפול במטופל - האם להעיר לו? ראית בכיר ממך מוסר מידע שגוי למטופל - האם לומר משהו למטופל? מטופל רוצה להעניק לך מתנה - האם מותר לקבל אותה? יש לנו מטופלת נזקקת, שהצוות רוצה לאסוף עבורה תרומה - האם זה ראוי? מה לגבי עובד שזקוק להשתלה בחו"ל במסלול לא פורמלי? כיצד ראוי לפעול כאשר ספק ציוד רוצה לתרום לבית החולים? ומה לגבי פעילות שיווקית שלדעתנו אינה בהתוויה הרפואית? בעבודה בתחום הבריאות, הן בבית החולים והן בקהילה, שאלות אתיות עולות מדי יום ביומו. כדי שנדע איך להתנהל נכון, כללית גיבשה קוד אתי ארגוני. אף שהקוד האתי אינו מתיימר למצוא ולתת מענה לכל דילמה שתיקרה בדרכנו, הוא כן מהווה "מצפן ערכי" המסייע במקרים שבהם קיימת התנגשות בין ערכים או מחויבויות, ויש צורך לשקול מהי ההתנהגות הראויה.

אתיקה: מה שראוי ונכון לעשות - בעיקר כשזה משפיע על האחר

ארגונית, מנסים לענות על שאלות בדבר ההתנהגות הראויה בתחום מקצועי מסוים או במסגרת מקום העבודה. הקוד האתי שארגון מנסח לעצמו הוא מכלול של עקרונות וערכים, היוצרים מצפן ערכי עבור העובדים ומהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. בעולמות הרפואה והבריאות יש כמובן לא מעט סוגיות אתיות ייחודיות.

המונח אתיקה (אתוס - מנהג ביוונית) מנסה להגדיר מהם עקרונות המוסר שלפיהם יש לנהוג בתחומים שונים של החיים, בעיקר כאשר המעשים שלנו משפיעים על האחר. אתיקה היא למעשה הפילוסופיה של המוסר, כאשר השאלה הבסיסית היא "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו". היבטים שונים של אתיקה, כמו אתיקה מקצועית ואתיקה

- 13 -

TEAM אילת

מנהלת הסיעוד במחלקה הכירורגית | סיגלית אשכנזי מאת מנהלת מערך הדימות | אילנה אידל

אחיות בדם, אחיות למקצוע אורטל, רותי ונועה גדלו בבית של צניעות, נתינה והכרת תודה, ולקחו את הערכים האלה לקריירה מקצועית שהן רואות בה שליחות והגשמה עצמית. יצאנו לפגוש בהן - אתם מוזמנים להצטרף

מאוד אוהבת את מה שאני עושה", נועה אומרת, "המקצוע שלנו מאפשר עבודה במגוון תחומים". לומר תודה על מה שיש אורטל, נועה ורותי נולדו בעפולה להורים שהתחתנו בגיל צעיר באתיופיה ועלו לארץ בשנת . ההורים חוו קשיי קליטה לא פשוטים, 1983 אבל שמרו תמיד על אווירה טובה וגידלו באהבה ), היחיד 39 שמונה בנים ובנות - מהבכור ירון ( שנולד באתיופיה, ועד לאיתמר בן התשע. "גדלנו בבית דתי", מספרת אורטל, "בתחילה גרנו במרכז קליטה ואחרי מספר שנים עברנו לעפולה עילית. ההורים תמיד תמכו בנו ועודדו תקשורת ושיח בבית, הם חינכו אותנו להסתפק במועט, לחשוב חיובי ולומר תודה לקב"ה על מה שיש". הבחירה של שלושתן במקצוע הסיעוד לא הייתה מקרית. מהר מאוד אנו מגלות, ששלוש האחיות הללו הן ממשאחיות בנשמה. רותי מספרתשהיא נהנית מאוד בעבודה ומרגישה שהיא ממלאת שליחות. "בחרתי במקצוע הזה במטרה לעזור לאנשים ולהיות איתם ברגעים לא קלים, ואני חשה שאני מגשימה את עצמי מדי יום ביומו". עבודה שהיא ייעוד בחיים נועה מציינת שאינה זוכרת בדיוק מתי ידעה שהיא רוצה להיות אחות, אבל מאותו רגע לא יכלה לחשוב על שום מקצוע אחר. "חשוב לי להמשיך להתפתח ולצמוח", היא אומרת, "בשנה שעברה סיימתי קורס טיפול נמרץ ובהמשך אני מקווה לעבוד בתחום. העבודה הנוכחית שלי בגריאטריה לא קלה, אבל אני מרגישה שהיא חלק מהייעוד שלי בחיים". ואם כבר מדברים על ייעוד, אורטל מצליחה לרגש אותנו בסיפור שסוגר מעגל משפחתי. "לפני מספר שנים ניהלנו שיחה בבית ההורים, ואימא שיתפה אותנו שהחלום שלה היה להיות אחות. כולנו היינו בהלם, מכיוון ששמענו זאת ,17 בפעם הראשונה. אימא עלתה לארץ בגיל כבר כאם לתינוק, והיא ויתרה על החלום שלה כדי שתוכל לגדל שמונה ילדים ולפרנס את הבית. כיף לדעת שבסופו של דבר, שלושתנו מימשנו את החלום שלה".

בכללית. "בחרתי במקצוע הזה מתוך הרצון לעזור לאנשים והגשמת חלום ילדות", היא אומרת. ) נשואה ואם לשלושה, היא אחות 34 רותי צגאי ( מוסמכת בעלת תואר ראשון ושני בסיעוד. רותי גרה בקיבוץ יטבתה עם משפחתה ועובדת במחלקה האורתופדית ביוספטל ובמרכז בריאות הילד באילת. לדבריה, "סיעוד הוא מקצוע מאתגר, מספק, מלמד, והכי חשוב - ממלא את הלב". , גרה בקריית גת 3 + ), נשואה 36 נועה אדלה ( ועובדת כיום במחלקה הגריאטרית בבית החולים קפלן. בעשר שנותיה כאחות הספיקה לעבוד גם במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, במחלקה פנימית ברמב"ם ובמחלקת נשים בוולפסון. "אני

הבחירה במקצוע הסיעוד קשורה בערכים בסיסיים של נתינה, חמלה ורצון לסייע לאחר בעת חולי. במקרים רבים, הבסיס לערכים אלה הוא הבית בו גדלנו. כאשר ההחלטה להיות אחות דופקת שלוש פעמים בדלתה של משפחה אחת, זה כבר סיפור מיוחד שראוי לספר. כי שלוש אחיות למקצוע שהן גם אחיות ביולוגיות, זה לא דבר רגיל - מה עוד ששתיים מהן עובדות איתנו כאן באילת. אילת, יטבתה וקרית גת ), נשואה ואם טרייה לתינוקת 31 אורטל רגסה ( בת חמישה חודשים, עובדת ביחידת הדיאליזה ביוספטל, וכבר יותר מחמש שנים שהיא אחות

רותי צגאי: "בחרתי במקצוע הזה כדי לעזור

נועה אדלה: "אני לא זוכרת בדיוק מתי ידעתי שאני

אורטל רגסה: "רק לפני כמה שנים הבנו שאימא

לאנשים, ואני מגשימה את עצמי מדי יום. סיעוד הוא מקצוע שממלא את הלב"

רוצה להיות אחות, אבל מאותו רגע והלאה לא יכולתי לחשוב על שום מקצוע אחר"

ויתרה על חלומה להיות אחות כדי לגדל שמונה ילדים. אנחנו מממשות את החלום שלה"

- 14 -

זמן של פנאי

מנהלת אדמיניסטרטיבית מרכז בית הוכמן | רחל אלקיים מאת

חיים על כדורים

אם חשבתם שבאולינג הוא רק בילוי קליל, הכירו את נבחרת הבאולינג של יוספטל ותבינו שזהו ספורט פיזי ומנטאלי לכל דבר - עם אימונים, משחקים, גביעים וייצוג מכובד של בית החולים שלנו בתחרויות בארץ ובחו"ל. וכן, לכדור הזה קל להתמכר

העובדיםהייתה כה גבוהה עדשהיה צורך לקיים הגרלה בין המועמדים. אחרי תקופהארוכהשבה אולמותהבאולינג היו סגוריםבשלמגפתהקורונה, חברי הנבחרתמחכיםעכשיו בקוצר רוחלפתיחת הליגה למקומותעבודה. הםמתגעגעים למסלול,

כה זכתה הנבחרת פעמיים במקום השלישי המכובד בטורניר הבלקן ובליגה למקומותעבודה. יש גם הישגים אישיים: בקטגורייתהנשים זכתה איריס איפרגן שלוש פעמים בתוצאה הגבוהה ביותר. כך שאם חשבתם שבאולינג הוא בילוי קליל ולא מאתגר - תקשיבו ליעקב בוכמן, רכז הספורט של בית החולים, שמסביר כי ברמה התחרותית הבאולינג הוא ספורט פיזי ומנטלי לכל דבר. "מלבד העבודה המאומצת המוטלת על הברכיים, הכתפיים והזרועות, נדרשים ריכוז רב, יכולת חישוב וטכניקה גבוהה", הוא אומר. הגרלה בין המועמדים קבוצת הבאולינג הראשונה ביוספטל הוקמה שנה, ו"אחותה" הצטרפה מאוחר 12 כבר לפני יותר. השחקנים מחויבים להגיע לכל האימונים השבועיים ולכל המשחקים, וכמו כל ספורטאי לעבור בדיקות רפואיות. תנאי קבלה בסיסי כדי להפוך לשחקן מן המניין בנבחרת הוא שנתיים ניסיון בענף, וגם גמלאים יכוליםלהשתתף כל עוד הם משלמים מיסי ועד ועומדים בתנאים - אבל יעקב מדגיש שכרגע אין קליטה של שחקנים חדשים מאחר שמספר השחקנים מוגבל על ידי ההנהלה הראשית. ורק כדי שתבינו כמה אטרקטיבית הנבחרת: לאחרונה פורסמה הודעה עלשני מקומותשהתפנו, וההיענותמצד

הרגליים נטועותברצפה. הברכייםמכופפות, הגו נוטהמעטקדימה, מעט לצד. המרפקים רחוקים מהגוף והציפורניים נעוצות בתוך הכדור הכבד. הראשריקממחשבות והמבט נעול רחוקקדימה, משרטט את המסלול שיעבור הכדור במטרה למחוק את המבנה המשולש של עשרה פינים מתריסים. והנה מגיע רגע האמת: נשימה עמוקה. היד הדומיננטית נעה לאחור וצוברתתאוצה. הרגליים חוברות למאמץ המרוכז ובשתי פסיעותמואצות מעיפותאתכל הגוףקדימה ואיתו הידשנשלחת, משחררת את הכדור בתנופה בדיוק ברגע הנכון למשימה המיוחלת לפגוע, להפיל ולזכות ב"סטרייק" הנכסף. כן, אנחנו באולם הבאולינג, ונכון יותר - בעולם הבאולינג, שרק מי שחי בו את יוספטלמייצגותשתי קבוצותבאולינג, המונות עשרה שחקנים: חמישה גברים וחמש נשים. הנבחרתשלנו משתתפתבטורניריםהמתקיימים מדי שנהבליגה למקומותעבודהבאילת, בטורניר הספורט ע"ש ברנס של כללית ובמחוזיאדה בטבריה. אחת לשנה מרחיקים השחקנים עד לווארנה שבבולגריה ומתחרים בטורניר הבלקן מול נבחרות של מקומות עבודה מאירופה. עד יודע כמה קל להתמכר אליו. מטבריה ועד וארנה

לכדור ביד ובעיקר להווי החברתי. ומה הספורט שלכם?

כברשניםשבאולינג הואהספורטהייצוגי המוביל ביוספטל. בעברהיו אומנםקבוצותספורט נוספות בענפיםכמו קטרגל, כדורשת ואופני שטח, ואפילו קבוצת שש-בש, אבל הן לא שרדו לאורך זמן. הנהלתביתהחוליםמעודדתאתהעובדיםלהקים מסגרות חדשות לפעילות ספורטיבית בריאה ומהנה, שתציב את יוספטל על מפת הספורט למקומות עבודה. אתם עוסקים בענף ספורט כלשהו? מכירים עוד חברים לעבודה שמתמידים? רוצים להקים קבוצה ולייצג את בית החולים ואת מחוז אילת? פנו ליעקב בוכמן והוא מבטיח לקדם את הרעיון מול הוועד וההנהלה כדי להשיג אישור ומימון לנושא. ובינתיים, תודה להנהלת בית החולים, לרווחה שלנו וכמובן לוועד על ההבנה בחשיבות ההטמעה של הספורט בחיינו ועל מימון פעילות הבאולינג. ניפגש על המסלול!

נבחרת הבאולינג שלנו. משמאל לימין: ציפי לרדו, אביבה מזרחי, דלית גרינברג, איריס איפרגן, אלי אזיזה, שולי אברג'ל, יניב שחם, מימון וקנין, רכז הספורט יעקב בוכמן

- 15 -

ביוספטל ובמרחב אילת מהאלבום שלנו

אלכס ואוריתהגיעו לבדיקתמוניטור עוברי בחדר | הצעה מרגשת הלידה כחלקממעקבהיריון שגרתי. בעודשהמיילדותמחברותאת אורית למוניטור שלף אלכס טבעת, כרע ברך והפתיע את אורית בהצעת נישואין. ההתרגשותבחדר הלידההייתה גדולה - איך לא?...

שבוע ההנקה בינלאומי נחגג ביוספטל בשיתוף | להניק ולהעניק הצוותים וכלל היולדות מאילת והאזור. היולדות קיבלו שי מפנק, ובמתנ"סשחמון נערכו סדנתעיסוי תינוקות וכן הרצאות, בכלל זה יום מרוכזלייעוץהנקהשהעבירהיועצתההנקהיפהזיידממחלקתנשים.

מסורתמשמחתחדשהביוספטל: מציינים יוםהולדת | יומולדתשמח באשפוז, היה 81 ומעלה. זאבמלצר, שחגג 80 למאושפזיםשחוגגים הראשוןשנהנהמכךוהתרגשכאשראחיותהמחלקהונציגתההנהלה הגיעו לשמח אותו עם בלונים ומתנה. מזל טוב ובריאות שלמה!

המשךמבצעהחיסוניםהואהזדמנות נהדרתלפגוש | משפחהאחת גם את המשפחות והילדים שלנו. ד"ר גנדי גינדי ממרפאת צור הרים הגיע עם בתו יקטרינה, וזו קיבלה את החיסון השלישי מידי ד"ר רויטל בר אושר שבאה לתגבר אתהצוות במתחם החיסונים.

לאחרונה צוינו ביוספטל ובמרחב ימי הוקרה | אומרים תודה בינלאומיים לרוקחים, לעובדי המשק, לצוותי הריפוי בעיסוק (בתמונה) ולדימותנים הרפואיים. מנהלת ביתהחולים, ד"ר רויטל בר אושר, בירכה אתהעובדים והודתה להםעל עבודתםהמסורה.

קמפיין "כמה טוב שאתם איתנו!" יצא מגבולות | אתם במרכז בית החולים והיכה גלים ברחבי אילת - כדי שכל התושבים והמבקרים בעיר ידעו שעובדי יוספטל הם תמיד במרכז, שיש לכםחלק מרכזי בהצלחה, והכי פשוט: שכמה טובשאתם איתנו.