מדבריא, מגזין יוספטל ומרחב אילת, אוגוסט 2023

ההון האנושי

מנהלת השירות לעבודה סוציאלית | מירה לנקרי מאת ביוספטל ומחוז אילת, עו"ס פרסונל

מי מטפל במטפל?

אצלנו תמיד המטופל במרכז - אבל מי דואג למצוקתם של המטפלים במקרים של אירוע חריג, טעות או כמעט טעות, שיכולים להחריף עד כדי טראומה? בדיוק לשם כך קיימת ועדת “הנפגע השני"

כלפי המטופל וכלפי עמיתים, עבודת הצוות ויחסי העבודה, המוטיבציה להגביר פרקטיקה מתגוננת, הבריאות והרווחה של הצוות הרפואי, היכולת לגייס עובדים ולשמור אותם לאורך זמן, היכולת לחנך ולהכשיר את הצוות ועוד. על התמודדות המטפל עם הטראומה מספר מחקר מרכזי שנערך בקנדה, ולפיו ההתמודדות של הנפגע השני (המטפל) עם האירוע, עד להחלמתו מהטראומה, כרוכה בתהליך בן שישה שלבים: • תגובה מיידית וכאוס: חקירת האירוע וניסיון לבצע פרוצדורות רפואיות ובדיקות למטופל. • חשיבה טורדנית על האירוע החריג (“מה היה קורה אילו"). • שיקום היושרה האישית: חיפוש תמיכה אצל אחרים כמו עמיתים, ממונה ומשפחה. • התארכות החקירה: חשש מאובדן הביטחון התעסוקתי, שלילת רישיון ותגובות הממונים. • השגת עזרה ראשונית רגשית: עמיתים, ממונים ועזרה מקצועית. • ממשיכים הלאה: למידה והפקת לקחים חיוביים מהאירוע. סיוע למטפל שנפגע במחקר נוסף שנערך בקנדה, על רופאים מנתחים שחוו את תופעת הנפגע השני, זוהו ארבעה צרכים עיקריים: הצורך לדבר עם מישהו, הצורך לקבל אישור/תיקוף להחלטות שנעשו במהלך הטיפול, הצורך באישור מחדש ) של הכשירות המקצועית reaffirmation ( והצורך בשיקום הערך העצמי. כיום, רק בתי חולים מספקים בפועל תמיכה לנפגע השני. גופים מקצועיים ומנהיגים בתחום חייבים להכיר בתופעה זו, בהיקפה ובהשפעתה. הם חייבים גם להציף אותה ולעורר מודעות לכך שמדובר קודם כול בסוגיה של בטיחות המטופל, ושיש דרכים להתמודד עם התופעה. לכן חשוב

בארץ ובעולם, המוקד של הרפואה בכלל ושל ניהול סיכונים בפרט הוא המטופל: צרכיו הגופניים והנפשיים, החשיבות של יצירת תקשורת חיובית ויחסי אמון עימו, הצורך בשקיפות כלפיו, שמירת הרצף הטיפולי, מתן מידע למטופל ולמשפחתו וקבלת הסכמתו (או סירובו) לטיפול. כולנו מכירים זאת מגישת “המטופל במרכז" של כללית. רק לעיתים רחוקות אנו מתמקדים במטפל: ברגשותיו, בצרכיו, במצוקותיו – ובהשפעתם של אירועים חריגים עליו. השפעות הנפגע השני הספרות המקצועית מתארת את המטפל כקורבן שני: “איש צוות רפואי, שהיה מעורב באירוע חריג או בטעות רפואית, ומתקשה להתמודד עם רגשותיו בעקבות זאת, לעיתים עד כדי טראומה". מטבע הדברים, זו תופעה המשבשת באופן משמעותי את חייו המקצועיים והאישיים של הנפגע ממנה ועלולה להשפיע על יכולתו להתמודד עם האירוע ולהחלים ממנו, עד כדי התפתחות פוסט טראומה: הימנעות מעיסוק במצבים רפואיים דומים, חרדה, קשיי שינה וביטחון מקצועי נמוך. ההשפעה עלולה להיות נרחבת ורבגונית – על בטיחות המטופל, תרבות הבטיחות, פתיחות המטפל לפי הספרות, הנפגע השני הוא “איש צוות רפואי, שהיה מעורב באירוע חריג או בטעות רפואית, ומתקשה עקב כך להתמודד עם רגשותיו, לעיתים עד טראומה"

חשוב לקדם מודלים של דיווח ושקיפות ללא

להכיר ולהבין את הגישות השונות הקיימות להתמודדות עם הבעיה, כחלק מתרבות של פתיחות ושל למידה מטעויות. מומלץ להבנות את התגובה לאירועים אלה, ולקדם מודלים של דיווח ושקיפות, תוך הכלה וללא שיפוטיות. מעבר לתמיכת העמיתים, יש מקום לתמיכה ברמה הכוללנית של המערכת הרפואית והמוסד. נדרשת מחויבות ההנהלה לטיפול בצוות הרפואי שהינו “הנפגע השני" ותמיכה בקידום תוכניות סיוע ברמה הארגונית, בכלל זה היצמדות לנהלים פנים מוסדיים לאיתור אנשי צוות המצויים בסיכון להפוך אנו בבית החולים יוספטל ובמחוז אילת מודעים היטב לנושא וקשובים לכם. על מנת לקדם אווירה המאפשרת שיח בנושא ומתן לגיטימציה לאנשי צוות לפנות לסיוע, אנו עורכים הדרכות וימי עיון, יוזמים פעילות אקטיבית של חברי ועדת הנפגע השני ומפרסמים דרכי פנייה לחברי הוועדה. מי שחש זקוק לכך, מוזמן לפנות לכל אחד מחברי הוועדה: ד"ר בוריס יודקביץ, ד"ר מייקל נאש, אסנת רביב ומירה לנקרי. אל תשכחו שיש עם מי לדבר! שיפוטיות, תוך מחויבות של ההנהלה לאתר מייד לאחר האירוע אנשי צוות המצויים בסיכון להפוך לנפגע שני לנפגע שני, מייד לאחר האירוע. ומה אצלנו באילת?

- 10 -