מדבריא, מגזין יוספטל ומרחב אילת

8 גיליון מספר 2023 אפריל

מביאים את המרכז לפריפריה ילד אילתי מנותח ביוספטל על ידי ד"ר דרגן קרברושיץ, מנהל המחלקה הכירורגית במרכז שניידר, יחד עם האח ח'ורי עזאר מיוספטל. כולנו עובדים יחד למען ילדי אילת!

2022 עובדים מצטיינים מרכז רפואי יוספטל ומרחב אילת

בועז וענונו ★ פרס מנהלת המוסד ★ מרכז לוגיסטי | מחסנאי

ד"ר אמיר מזור ★ פרס מנכ"ל ★ מחלקה כירורגית | רופא מומחה בכירורגיה

רונית הורביץ ★ פרס מנהלת המוסד ★ מרפאת נוף אדום | אחות כפר

6 באיזו שפה מדבר הלב? המטופל ואנחנו 8 מרסקי האבנים מה בגיליון 10 זיהוי

רוחמה צמח ★ פרס מתנדבת מצטיינת ★

ד"ר משה לחייני ★ רופא תחומי מצטיין ★ מחלקה לרפואה דחופה

ביוספטל 11

14 להבין מה זו

רוצים להשפיע? מקומכם איתנו!

הסניטרים וכוחות העזר

פריפריה

כותבים ומתנסחים טוב? יש לכם מה לומר? הצטרפו אלינו למשפחת חברי מערכת "מדבריא" וכמשפיעים ברשתות החברתיות. צרו קשר עם יהודית קרנר – מחכים לכם

15

12 נשים בחזית השירות

הרופא שחי בסרט (עם אשתו)

מִד ְּבָרִיא מגזין יוספטל ומרחב אילת ניסן תשפ"ג | 2023 אפריל | 8 גיליון מספר | מדבריא: מגזין יוספטל ומרחב אילת

אילנה אידל, רחל אלקיים, סיגלית אשכנזי, יפעת בנימין, ד"ר אלעד ויזל, ליבי חברי המערכת: | יהודית קרנר עורכת: | שריג רעיונות עיצוב והפקה: | אורן שריג עריכה: | ענת חפר, ד"ר אמיר מזור, סמדר פלד, אהובה רוטנברג, אביטל רנד YehuditK@clalit.org.il לתגובות: | מחלקת דוברות יוספטל הפקה: | יהודית קרנר ועובדי בית החולים והמחוז צילומים: (משמאל), מנהל המחלקה הכירורגית במרכז שניידר לרפואת ילדים, מנתח ילד אילתי בחדר הניתוח ביוספטל ד"ר דרגן קרברושיץ בשער: בעזרת האח ח'ורי עאזר. תודה לכל המומחים מהמרכז, שמגיעים אלינו לאילת לשדרוג השירות הרפואי ולרווחת המטופלים שלנו.

- 2 -

בארבע עיניים

דבר מנהלת בית החולים והמרחב

לאומיים משמעותיים. האחריות הגדולה שאני נושאת על כתפיי נובעת מכל השנים הללו בהן צמחתי, למדתי, נפלתי, טעיתי, שמחתי, בכיתי, התרגשתי, התפלאתי, השתלבתי, התלבטתי, התבלטתי, הצטנעתי, התקשיתי, נעזרתי, עזרתי, ובעיקר תמיד חלמתי, עם רוח אופטימית של אמונה בעולם ובטוב שבו. אני שלמה לגמרי בדרך שעשיתי. בכוונה מלאה אני קמה בבוקר כדי לעשות את העולם מעט טוב יותר. יותר מבעבר, אני מודעת לכך שיש דברים שלא אוכל לשנות, אך באלו שכן, אעשה מאמץ עילאי. אחד המשברים בניהול מערכת הוא הבדידות. זהו מחיר רגשי לא פשוט. לכן, החלטה לעמוד בראש מערכת צריכה להיות מושכלת. אני מאמינה בניהול נשי וסבורה שנשים יודעות לתמרן ולמצוא לכך פתרונות יצירתיים. כדי לראות הצלחה בניהול מערכות בכלל ובמערכות בריאות בפרט, צריך אורך רוח והרבה כוננויות ספיגה של כישלונות קטנים וצורבים. זהו שיעור שאני מלמדת את עצמי כל יום. מקצוע הרפואה מתגמל מאוד רגשית, בהיבטי אגו וסיפוק אישי. בניהול זה קשה יותר, אך להצלחה יש משמעויות נרחבות המשפיעות על כל כך הרבה אנשים, כך שבסופו של דבר הערך המוסף הוא רב וחשוב. בכל בוקר אני בוחרת מחדש להיות מנהלת, על אף הבדידות, הקושי והמרחק ממקצוע רפואת הילדים שהשקעתי בו שנים רבות מחיי. אני בוחרת כך מתוך שליחות ורצון לקדם את שירותי הרפואה במקום הזה המרוחק, הייחודי, האסטרטגי והכל כך יפה, בקצה הדרומי של המדינה. השיחה המיוחדת באמצע הלילה, ותשובתו המתפלאת של המתמחה הצעיר לשאלתי, הבהירו לי שוב כמה חשוב לגוון את השיח שלנו, לראות את הדברים בכל הזוויות, לפעמים פשוט לשאול מהבטן ולא רק מהראש, והכי טוב – לשלב ביניהם. בברכת חג שמח, ד"ר רויטל בר אושר מנהלת מרכז רפואי יוספטל ומרחב אילת מקבוצת כללית

היכולת לקבל החלטות ולקדם עניינים קריטיים רפואיים. ואני אומרת: הראש והבטן, השכל והרגש, הידע והאינטואיציה, הם שני צדדים של אותו מטבע. ורק אם נאמץ את שניהם, נוכל לראות את התמונה הכוללת. זכיתי להיות ילדה שחלמה להיות רופאה. איני זוכרת בוודאות את הרגע המכונן, אך אני יודעת מה היו הזרעים שנזרעו. הייתה זו חוויה אישית של ילדה בת תשע, המאושפזת במחלקת ילדים, עם סימני שאלה וקושי גדול לדעת איך ייראה המחר, והאם אפשר לקוות ולצפות לטוב. בהתנהגותם, אנשי הצוות שמסביבי השקו את זרע הרצון שלי להיות רופאה ולהשקיע מאמצים גדולים בדרך למקום הנכסף. בכל שלב בהתפתחותי השיחה הלילית עם הרופא הצעיר חידדה אצלי את ההבנה, כמה חשוב שנדע לתמרן בין שני עולמות: האחד פרקטי ומשימתי, והאחר – רגיש וקשוב המקצועית, נפעמתי מהזכות להיות חלק מאוכלוסייה ייחודית של אנשים שהקדישו את עצמם לתחום הבריאות, לחשיפה אל אנשים במקום הכואב ביותר, החרד ביותר – כפי שהייתי אני כילדה. גם היותי אם לחמישה ילדים, שגדלו לאורך הקריירה שלי, לא עצרה אותי. טכנית, מדובר אומנם באתגר לא קטן, אולם בהיבט הערכי אישיותי, נוכחות הילדים בחיי אפשרה לי להביא את עצמי למקצוע באופן חזק ומדויק יותר. בדיוק כפי שהרגש לא אמור להאט את עבודתנו, להיפך: רק לתרום לה. עולם הבריאות הוא מרתק ודינמי. חבויות בו הזדמנויות רבות, לצד אתגרים קשים ולעיתים בלתי נתפסים. במהלך השנים הספקתי, ביחד עם משפחתי וחברים טובים, לצעוד בדרך מיוחדת, והיום אני מנהלת בית חולים ייחודי עם אתגרים

עובדים ועובדות יקרים מאוד, לפני כשבוע התעוררתי באמצע הלילה לצלצול הטלפון. בצד השני של הקו היה רופא צעיר מהמלר"ד. הוא הציג בפניי מקרה של מטופלת עם מורכבות רפואית ובעיה סוציאלית, שחרב עליה עולמה. לרופא הצעיר היה חשוב כל כך להציג בפניי את פרטי המקרה בדיוק וללא טעות, עד שיכולתי לחוש את המתח שלו בין המילים. עצרתי אותו לרגע ושאלתי: "איך אתה מרגיש עם המקרה הזה?" הוא שתק לרגע ואמר: "אף פעם לא שאלו אותי איך אני מרגיש עם זה. אני אפילו לא יודע איך לענות על השאלה". השיחה המיוחדת הזו, באמצע הלילה, עוררה בי משהו רגשי. משהו שמתחבר הן לחוויה אישית שלי כילדה, שממנה צמחתי למי שאני כיום, והן לחוויה הנוכחית שלי כמנהלת בית חולים, כאם וכאישה. את ה"משהו" הזה אני מבקשת לחלוק איתכם כאן. השיחה הקצרה עם הרופא הצעיר חידדה אצלי שוב את ההבנה, כמה חשוב שנדע לתמרן בין שני עולמות: האחד פרקטי ומשימתי, והאחר – הרגיש, הקשוב והמכיל. יש שיאמרו כי קיימת סתירה בין השניים, והשילוב ביניהם עלול אף להאט את

חג אביב שמח ומלבלב ובריאות טובה בכל השנה,

למשפחת יוספטל והמרחב, לתושבי אילת ולכל מטופלינו!

- 3 -

רוח חדשה

דוברת המרכז הרפואי יוספטל ומרחב אילת | יהודית קרנר מאת

ברוכים הבאים ליוספטל ולמרחב אנו מקבלים בברכה את המומחים והמנהלים שהצטרפו למשפחת יוספטל ומרחב אילת: – מנהל הכספים איתי ארזיל – מומחית ברדיולוגיה של השד, מכון דימות ד"ר שלי מרקס – מומחית ברפואה תעסוקתית ד"ר דיקלה שגיא – מומחה באורתופדיה ד"ר זאב שגב – מומחה קשב וריכוז, מרכז בריאות הילד ד"ר זאב קלינסקי – מנהלת סיעוד, מרכז בריאות הילד ג'ני טל

מכשיר חדשני לבדיקת עיניים חדש באילת: מכשיר מתקדם לבדיקת סקר ראייה, ראשון vx 650 מסוגו בישראל, הגיע למרכז הרפואי יוספטל. המכשיר, של חברת ויזיוניקס, מבצע מספר בדיקות עיניים אבחנתיות בו-זמנית, הכול באופן אוטומטי וממוחשב, ונותן תוצאות אחוזים ללא צורך בהרחבת אישונים. זהו 100 מדויקות ב צעד נוסף במסגרת מדיניות הנהלת יוספטל והמרחב, להנגיש כמה שיותר שירותים לתושבי אילת והערבה.

כנס מקצועות הבריאות באילת כנס הוקרה למקצועות הבריאות בכללית ביוספטל ובמרחב אילת נערך זו הפעם הראשונה. היה זה יום מקצועי עשיר ומהנה, שכלל היכרות רב סקטוריאלית עם הצוותים בעיר, חשיפה של העשייה המקצועית, הצגת פרוייקטים ייחודיים והרצאות של הסקטורים השונים.

ארגון לומד: מתרגלים מצוינות כחלק משגרת למידה, נערכים במלר"ד תרגולי סימולציות על בובה חכמה, הכוללים טיפול במצבי חולי שונים, בכלל זה מתן משוב ותרגול נוסף לפי הצורך. התוצאה

ביקור מנכ"ל משרד הבריאות מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ביקר ביוספטל ובמרפאות מחוז אילת. ד"ר רויטל בר אושר הציגה בפניו את הישגי בית החולים ואת האתגרים והמורכבויות הייחודיים שאיתם אנו מתמודדים. המנכ"ל הצהיר על מחויבות המשרד לחיזוק מערכת הבריאות בפריפריה.

היא שיפור של המיומנויות הטיפוליות, תוך שאיפה תמידית ללמידה ולמצוינות. "מחקרים בעולם הוכיחו שסימולציות רפואיות משפרות את המענה בזמן אמת וכי הלמידה הטובה ביותר מגיעה מתוך הניסיון הקליני", אומר האח כרמל שגיא, העובד במלר"ד ונמנה על צוות המדריכים. מסכם מנהל המלר"ר, ד"ר דאהר אגבריה: "הסימולציה מהווה כלי איכותי שבמסגרתו הצוותים רוכשים ידע וביטחון לטיפול בזמן אמת, כמו גם היכרות עם דרכי טיפול עדכניות".

ראשונים בהגנת סייבר פיילוט ראשון מסוגו בכללית בתחום סגמנטציה של אבטחת מידע, החל לאחרונה ביוספטל. צוות רב מקצועי מתחום המחשוב הגיע אל בית החולים, במטרה ליישם את המערכת החדשה לאבטחת מידע ולהגנה על כלל המערכות הרפואיות והמכשור הרפואי מפני מתקפת סייבר. הפיילוט יבטיח שבעת מתקפה כזאת לא יושבתו המערכות המחשוביות והמכשור הרפואי, והצוותים יוכלו להמשיך בכל הפעילויות הנדרשות לטיפול סדיר בחולים.

- 4 -

ממשיכים בתנופת הבנייה והשדרוג

ביוספטל ובמרחב אילת פועלים להרחבת השירותים הרפואיים לתושבי אילת והסביבה. באירוע מרגש נחנך לאחרונה מבנה חדש של מרפאה יועצת ומרפאות חוץ, כולל מכון שמע ומכון גסטרו חדש וראשון מסוגו באילת, שיתנו מענה לכל תושבי העיר. בנוסף הונחה אבן פינה למבנה ממוגן חדש, ובו ארבעה חדרי ניתוח - אחד מהם היברידי; שלושה חדרי לידה כולל מיון נשים, עמדות. המבנים 22 חדר אקוטי ומכון דיאליזה עם החדשים מוקמים כחלק מתנופת בינוי בהשקעה

מיליון שקלים, שתכלול בהמשך גם בניית האנגר למסוק הפינוי. בטקס 75 של המשולב השתתפו מנכ"ל כללית אלי כהן, הסמנכ"לים ד"ר אורלי ויינשטיין, יורם סגל ורותי אופטובסקי, ראש עיריית אילת אלי לנקרי, סגניתו עו"ד סימה נמיר, רבני העיר – הרב הדאיה והרב הכט, רב הכללית מנחם לפקיבקר, ונציג קרן הלמסלי – קרן פילנתרופית שתרמה שבעה מיליון דולרים להקמת המבנה הממוגן. מנהלת יוספטל ומחוז אילת, ד"ר רויטל בר אושר, ציינה כי מדובר באירוע היסטורי: "יוספטל הוא בית חולים אסטרטגי בזכות מיקומו בין שני גבולות ובזכות השירות שהוא נותן לתושבים ולנופשים. שני המבנים הללו מציבים את יוספטל בחזית הרפואה לרווחת תושבי אילת והסביבה". שדרוג בית החולים מתאפשר , שקידמה העירייה, 2019 הודות להחלטת ממשלה לפיתוח אילת משנת .2023 מיליון שקלים לשיפור שירותי הרפואה באילת עד ל- 150 ובמסגרתה הוקצו

החזרה לחיים של ברברה מקטורה

, ברברה פינסקר מקיבוץ קטורה הופיעה לראשונה 2022 בנובמבר במרפאת נוף אדום ביטבתה עם מה שנראה כדלקת ריאות. על המקרה הדרמטי מספר ד"ר גדי לנדינג, רופא המרפאה: "אחרי כישלון חזה, שהדגים נגעים מרובים CT במספר קווי טיפול ביצענו ביוספטל בריאות. בהתייעצות עם ד"ר מיכה קסירר, מומחה ריאות מסורוקה שעובד גם באילת, החלטנו לשלוח אותה לברונכוסקופיה בבאר שבע. לאחר מספר ימים, כשהיא בביתה בקטורה, החל אצל ברברה דימום בריאות והיא כמעט הפסיקה לנשום. הקפצנו את כל מתנדבי הערבה, טיפלנו בה עם תרופות וחמצן והיא פונתה מיידית ליוספטל". כשמצבה לא השתפר הוחלט לפנותה במסוק לסורוקה, כשסגן מנהל יוספטל, ד"ר מתי זיו, מלווה אותה אישית בטיסה. בסורוקה ברברה התדרדרה . ממשיך ד"ר לנדינג: ECMO עד לצורך בהנשמה ומחשבות על חיבור ל- "כבר הזמנו את בנותיה מחו"ל כדי להספיק להיפרד. בצעד כמעט נואש, וללא אבחנה ברורה, הוחלט על טיפול ביולוגי יקר ומינון סטרואידים גבוה. באורח פלא, לאחר כיממה מורטת עצבים, מצבה השתפר משמעותית, תוך שבוע היא נגמלה מההנשמה וכעבור שבועיים עברה לשיקום. לאחרונה חזרה לקיבוץ ושבה לתפקוד כמעט מלא. מסתבר , microscopic polyangiitis שמדובר במחלת ריאות נדירה בשם הגורמת לדלקת בכלי הדם של הריאות. כל מי שטיפל בברברה וליווה אותה בדרך החתחתים, ממגיש העזרה הראשונה בקיבוץ ועד לסגן מנהל יוספטל, חש סיפוק רב מהדרך שבה הסתיימה הסאגה". מסכמת ברברה: "קיבלתי טיפול מצוין, מהמרפאה ועד לבית החולים. רופא הריאות שהחליט על העברתי לסורוקה הציל את חיי. כשהתעוררתי לאחר שהייתי מורדמת ומונשמת, הרגשתי שקרה לי נס ואני אסירת תודה. אפשר לסמוך על הטיפול כאן באילת ובערבה".

- 5 -

TEAM אילת

אחות רכזת מדדי איכות במחוז אילת | אביטל רנד מאת

השפה שבה מדבר הלב

בלי להבין מילה, לבד בארץ זרה, כשסבא וסבתא פצועים בחדר טראומה, אחרי תאונת דרכים קשה - כך פגשו אנשי מד"א ויוספטל את איידה בת השבע מליטא. על כל מה שקרה אחר כך, אתם מוזמנים לקרוא - ולהתרגש יחד איתנו

לשעות העבודה. מי שמכיר אותם לא יופתע מהמשך העלילה. ירדן הודיעה ליוחאי: “אנחנו לוקחים את הילדה”. יוחאי הסכים ושניהם ביקשו מדנה העו”ס שתפעל לקדם את הפתרון הלא שגרתי הזה. מספרת ענת, אשתו של יוחאי: “מתקשרת אליי ירדן, שמתנדבת במד”א עם בעלי, ואומרת לי בהתרגשות: ‘ענת, את חייבת להסכים!’... לפנייה כזאת מירדן אני קודם כול אומרת ‘כן’, ורק אחר כך שואלת למה הסכמתי”. אבל איך עושים זאת לפי חוק? דנה העו”ס דאגה לבירוקרטיה כדי שהכול יהיה מסודר, כולל אישור מהוריה של איידה ואישור של עו”ס לחוק הנוער. יוחאי וענת התחייבו לקחת את הילדה תחת חסותם ולדאוג לה עד להגעת הוריה לארץ. דנה הכינה אותם לאפשרות, שהמראות הקשים שאיידה ראתה והחוויה המטלטלת יכולים לעורר אצלה מצוקה. אחרי היערכות ראשונית, קניית בגדים וכל מה שנדרש, איידה וירדן הגיעו לבית משפחת וקסלר. ירדן נשארה צמודה לילדה. אט אט נכנס לתמונה גם כרמל בן השמונה, בנם של ענת ויוחאי, עם תקשורת שמעבר למילים, פנטומימה ומשחקים. ענת מספרת שאיידה הפכה להיות חלק מהבית. עם קצת עזרה בשיחות וידאו להורים המודאגים בליטא, דוברי אנגלית, איידה חוותה שבת של משפחה ישראלית. בשעה שענת יצאה למשמרת ערב במחלקת תינוקות, איידה הצטרפה אל ארוחת השבת המשפחתית בבית הוריו של יוחאי, נהנתה מקוסקוס ומחברה של ילדי המשפחה המורחבת. לקראת הטיול המשפחתי שתוכנן “מתקשרת אליי ירדן, שמתנדבת במד”א עם יוחאי בעלי, ואומרת בהתרגשות: ענת, את חייבת להסכים! לפנייה כזאת אני קודם כול אומרת כן”

תיירת מליטא שהגיעה לחופשה בישראל עם סבא וסבתא שלה. השלושה בילו באילת וכשהיו בדרכם לאכול גלידה, עלה רכב על המדרכה ודרס אותם. הסבא וסבתא נפגעו קשה, איידה יצאה ללא פגע. הוריה נמצאים בליטא, ואין לה משפחה או מכרים בישראל”. דרך הסלולרי של הסב מצליחים אנשי מד”א ודנה ליצור קשר עם הוריה של איידה ומעדכנים אותם על התאונה. “תיווכתי בין ההורים לד”ר מנסור, רופא המלר”ד שטיפל במשפחה ויידע אותם בנוגע למצבם של הסבים”, מספרת דנה, “מרגע זה, אימה של איידה הייתה על קו הטלפון בכל ארבע השעות שהילדה שהתה בבית החולים. ירדן ממד”א, שהיא מורה “רצו להעביר את איידה לגורמי הרווחה בבאר שבע, אבל לא יכולתי לשלוח אותה לבד דרך המדבר, שוב למפגש עם זרים” בהכשרתה, הבינה כמה הילדה מפוחדת ולא עזבה אותה לרגע”. מצבם של הסבא והסבתא הצריך המשך טיפול דחוף והם הועברו לסורוקה. איידה נותרה באילת ללא השגחת אפוטרופוס בארץ זרה, וללא יכולת לתקשר. דנה לביא פנתה לעו”ס לחוק הנוער ותיארה לה את המקרה. “הפתרון ‘על הנייר’ היה להעביר את הילדה לרשות גורמי הרווחה בבאר שבע, אבל לא הייתי מסוגלת לשלוח אותה לבד, דרך המדבר, שוב למפגש עם אנשים זרים”. הלב של כולם נקשר אל איידה הקטנה, וכולם עשו כל שביכולתם בכדי לעזור לה ולהקל על המצב הקשה שאליו נקלעה. ירדן שלחה את בעלה לקנות לילדה דובי ורוד גדול. “באותם רגעים הרגשתי שאני היחידה שיכולה ‘להציל’ אותה מהרגשת הבדידות”, היא מספרת. יוחאי וקסלר הפראמדיק, ואשתו ענת, אחות במחלקת תינוקות ביוספטל, הם חברים של ירדן גם מעבר

באיזו שפה הלב מדבר? המקרה שלפניכם נותן את התשובה. אחד מימי חמישי, סוף ינואר. צוות מד”א נקרא לזירת תאונת דרכים. זוג מבוגר פצוע. האישה לא מפסיקה לצעוק בשפה שאיש לא מבין. לבסוף מצליחים להבין שאולי מדובר בילדה, אבל אין ילדה בזירת התאונה. ירדן לובלינר בזנוב, מתנדבת במד”א, מחפשת ומבחינה בילדה צעירה, שנלקחה לסופר הסמוך. “פינינו אותה עם הפצועים ליוספטל. המבוגרים הוכנסו לטיפול בחדר טראומה בשל פציעות קשות. סיימתי את הטיפול במקרה ויצאתי לקריאה אחרת”. במקביל מקבלת העו”ס דנה לביא שיחת טלפון מענת בן משה, מנהלת הסיעוד במלר”ד: אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים תיירים מחו”ל, לא ברורה השפה שבה הם מדברים, שני מבוגרים במצב מורכב, מטופלים בחדר טראומה, וילדה צעירה שלא נפגעה ונדרשת עזרה כדי להתמודד . עם הישארותה לבד בארץ זרה דנה מגיעה מייד לבית החולים. גם ירדן חוזרת למלר”ד. ברגע שירדן נכנסת למיון, הילדה רצה אליה, מחבקת את רגליה ולא מרפה. “ראיתי ילדה בלונדינית מפוחדת, ומסביבה ירדן ואנשי מד”א נוספים שמנסים לדובב אותה ולתקשר עימה”, משחזרת דנה, “החלטתי לבודד את הילדה מההמולה ולהכניס אותה לחדרי, יחד עם אנשי מד”א שיצרו עימה קשר מיוחד ולא עזבו אותה לרגע. אחרי מאמצים רבים והרבה יצירתיות, תוך שימוש בפנטומימה, תמונות ועזרה מאנשים דוברי שפות שונות, הצלחנו להבין שלילדה קוראים איידה, שהיא בת שבע, לא יודעת לקרוא, כך שאי אפשר גם לתקשר איתה דרך קריאה בגוגל טרנסלייט. איידה היא דנה, העו”ס, מגיעה מייד. גם ירדן, מתנדבת מד”א, חוזרת למיון. הילדה רצה אליה, מחבקת את רגליה ולא מרפה

- 6 -

שהצלחנו יחד לטפל בילדה ולשנות את החוויה שלה ברגעים כה קשים אחרי תאונה בארץ זרה. הלב פשוט מתמלא התרגשות ואהבה”. איך מסיימים סיפור כזה? שאפו ענק ליוחאי ולענת, לירדן, לדנה, ולכל אנשי מד”א ויוספטל שהתגייסו ברגישות ובאהבה רבה. לאנשי המלר”ד הנהדרים שלנו; לצוות הקבלה שסייע להשיג את הקונסוליה, חיפש מתורגמנים ואף פינק את איידה במגש פיצה; לרינה ויסנוביץ, אחות אחראית חדר לידה, שסייעה בתיווך עם השגרירות ובנסיונות להשיג מתורגמנית. ולכל מי שהיה שם, בסיפור הזה שנגע ללב של רבים כל כך – אנשים טובים באמצע הדרך, בקצה של כביש הערבה, בעיר הדרומית ביותר בישראל.

מראש לשבת, קנתה ענת לאיידה נעלי ספורט, ובהן היא צעדה עם המשפחה ועם ירדן בהרי אילת ונחל גשרון, מוקפת שמחה ודאגה לשלומה: מטפסת, משחקת עם הילדים, ואחר כך נהנית יחד עם כולם מג’חנון מקומי ומבילוי בטיילת. ירדן שלחה את בעלה לקנות לאיידה דובי גדול, והודיעה ליוחאי: “אנחנו לוקחים את הילדה”. הם פנו לדנה העו”ס שתפעל לקדם את הפתרון

לקראת טיול השבת, קנתה ענת לאיידה נעלי ספורט, ובהן היא צעדה עם המשפחה ועם ירדן בהרי אילת ונחל גשרון, משחקת עם הילדים, מוקפת שמחה ודאגה לשלומה

אבא של איידה הגיע בטיסה בשבת בערב. ירדן, יוחאי וענת לקחו את איידה לקבל את פניו בשדה התעופה רמון, וחוו פגישה מרגשת מאוד. יוחאי ליווה את האב לטפל בכל נושאי הבירוקרטיה במשטרה ובבית החולים. באותו לילה לנו איידה ואביה ביחידת הנופש שהסבים שכרו לחופשה באילת, למרות שאיידה ביקשה להמשיך לישון עם ירדן. למחרת נסעו איידה ואביה לסורוקה, לסעוד את סבא וסבתא. בסיום הטיפולים המשפחה חזרה לליטא. עד היום ירדן משוחחת עם איידה והוריה מדי כמה ימים, ברכות וציורים נשלחים בדואר, וגם הקשר בין משפחת וקסלר למשפחתה של איידה נותר הדוק בעיקר בסופי שבוע, בשיחות וידאו להתעדכנות הדדית. כרמל, בנם של ענת ויוחאי, כבר לוחץ על הוריו לנסוע לליטא להמשך בילוי משפחתי עם איידה. מסתבר שללב יש שפה משלו, שפה שמעבר למילים. לילדים יש יכולת מופלאה ללמד את כולנו איך משבר הופך להזדמנות, לקשר חוצה גבולות מלא באהבה ובשמחה. מסכמת ירדן: “קיבלנו מכתב תודה משגרירות ליטא, שזה מרגש ומשמח, אבל אין כמו ההרגשה

“קיבלנו מכתב תודה משגרירות

ליטא, אבל אין כמו ההרגשה שהצלחנו להעצים את הילדה ברגעים קשים בארץ זרה. הלב מתמלא התרגשות ואהבה”

ירדן לובלינר בזנוב (מימין) וענת וקסלר מחבקות את איידה בעת הטיול המשפחתי בהרי אילת

- 7 -

נושא בפוקוס

דוברת מרכז רפואי יוספטל | יהודית קרנר מאת

מרסקי האבנים של יוספטל

נהוג לכנות זאת “אבנים בכליות", אבל ההגדרה המדויקת יותר היא אבנים בדרכי השתן, ובשפה הרפואית - אבן שופכנית. המומחיות של צוות

האורולוגיה ביוספטל מביאה לאילת גם מטופלים ממקומות אחרים בארץ, המבקשים לעבור את הטיפול כאן באילת. כדי ד"ר מוחמד קרינאוי שוחחנו עם לשמוע עוד על “תקופת האבן" ד”ר מייקל נאש, מומחה אף אוזן גרון שלנו ביוספטל, שהה בחופשה באזור באר שבע כאשר עבר התקף חריף של כאבים בעקבות אבן בדרכי השתן. הוא הגיע למיון בבית החולים סורוקה, שם הוחדר לו סטנט לפתיחת החסימה. כשחזר לאילת, התברר שפיתח זיהום קשה. הוא אושפז ביוספטל, טופל במחלקה לאורולוגיה אצלנו, ובהמשך בחר לעבור ביוספטל את הפרוצדורה הניתוחית לריסוק האבנים בשתי הכליות – הליך שהסתיים בהצלחה מלאה. ד”ר נאש אינו היחיד שבחר לעבור הליך כזה באילת. לא מעט מטופלים מגיעים אלינו מרחבי אזור הדרום, ממרכז הארץ ולאחרונה גם מהצפון

יודקביץ, מנהל המחלקה לאורולוגיה, וד”ר מוחמד קרינאוי, מומחה באורולוגיה (בתמונה למטה). ביחד עם צוות המחלקה לאורולוגיה הם מבצעים בירור מטבולי למטופלים עם אבנים בדרכי השתן, מבצעים ריסוק אבנים באופן כירורגי ובטכנולוגיית לייזר, ומקיימים מעקב מרפאתי אחר המטופלים. איש 2,500- טופלו ביוספטל כ 2020 מאז תחילת על רקע אבנים בדרכי השתן, חלקם מאילת מהם עברו 249 וחלקם ממקומות אחרים בארץ, ו ניתוחים או פרוצדורות אחרות לריסוק אבנים. הנתונים מראים כי אחד מכל עשרה אנשים צפוי לעבור בחייו התקף עווית כלייתי עקב אבנים בכליות או בדרכי השתן. מדובר בתופעה שכיחה וכואבת מאוד. מדוע בכלל נוצרות אבנים בכליות, והאם ניתן למנוע את היווצרותן? שוחחנו עם ד”ר מוחמד קרינאוי כדי להבין מה הסיפור עם האבנים הללו, האם זה מסוכן, ומהו הטיפול שניתן ביוספטל לסובלים מהבעיה. “אבנים בכליות ובדרכי השתן נוצרות כתוצאה מהתגבשות של מלחים שונים, שמופרשים בשתן, מתגבשים בכליות ויוצרים אבנים”, מסביר ד”ר קרינאוי, “הימצאות האבנים עשויה להיות ללא תסמינים, או לגרום לתסמינים שונים כמו כאבים עזים שאנו מכנים עווית כלייתית, ובמקרה קיצוני גם אי ספיקת כליות. המטופלים האלה מגיעים אלינו מאוד כאובים, יש שמשווים את עוצמת , הגבוהה 10 הכאבים לצירי לידה ולדרגת כאב ביותר בסרגל הכאב”. איך מטפלים, והם יש חידושים בתחום הזה? “בעבר, הטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן דרש ניתוחים מורכבים, שנעשו לרוב בגישה פתוחה ולוו בלא מעט סיבוכים. כיום הטיפול קל בהרבה, הודות להתקדמות הטכנולוגיה הניתוחית. הטיפול נעשה כיום בכירורגיה זעיר פולשנית, בטכנולוגיות מתקדמות, שחוסכות

(בדגש על נצרת), כדי לעבור ביוספטל טיפולים לריסוק אבן שופכנית. זה קורה בזכות המקצועיות הרבה וההצלחות הניתוחיות של שני “מרסקי האבנים” המצוינים שלנו – המנתחים ד”ר בוריס

אחד מכל עשרה אנשים צפוי לעבור בחייו התקף עווית כלייתי עקב אבנים בכליות או בדרכי השתן – תופעה שכיחה וכואבת

- 8 -

את מרבית התופעות הנלוות לניתוח פתוח כמו צלקת ניתוחית, החלמה ארוכה וכאבים”. מהן הסיבות להתפתחות אבנים? “יש כמה גורמים, שחלקם קשורים לתסמונות מולדות הגורמות להיווצרות של אבנים בדרכי השתן, למשל היווצרות אבני ציסטין במחלת ציסטונוריה. לעיתים נדירות האבנים הן תופעת לוואי של טיפול תרופתי (למשל פוסיד ודיאמוקס – במיוחד בילדים). מצבים רפואיים שבהם ישנה נטייה מוגברת של הגוף ליצור אבנים בדרכי השתן, הם סרקואידוזיס, היפר-פראתירואידיזם, ונטילת תוספי סידן, מחלות ממאירות, מחלות מעי דק וגאוט, D עודף ויטמין וכן לאחר ניתוחים בריאטריים (ניתוחי השמנה). וקיים גם הגורם הגיאוגרפי: המזרח התיכון בכלל, וישראל בתוכו, ידועים כאזור עם שכיחות גבוהה במיוחד להיווצרות אבנים בכליות. יש לכך שתי סיבות. האחת, שתייה לא מספקת של מים במזג אוויר חם ויבש. השנייה היא הרגלי תזונה המאופיינים בצריכה מוגברת של ירקות עשירים באוקסלטים – מלחים אורגניים שנמצאים במזונות רבים כמו תרד, עגבניות, תות שדה ותה”. עד כמה זה מסוכן? “האבנים עלולות לגרום לדימום בשתן (הנראה בשתן עצמו או במיקרוסקופ), ולכאב עוויתי הנגרם מחסימה שגורמת האבן בדרכי השתן. החסימות יכולות לחלוף באופן עצמוני, אך לעיתים נוצרת חסימה ממושכת שעלולה לגרום לפגיעה בכליה ואף לזיהום קשה ומסכן חיים. המטופלים האלה מגיעים אלינו מאוד כאובים. , 10 יש שמשווים זאת לצירי לידה ולדרגת כאב הדרגה הגבוהה ביותר הקיימת בסרגל הכאב מהם הסימנים, ומה עושים כשיש התקף? “כאשר מרגישים כאבים בלתי נשלטים – לרוב מדובר בכאב חד באזור המותן, לעיתים עם הקרנה לאזור המפשעה, הקאות חוזרות ונשנות עד כדי סכנת התייבשות, וכאשר העווית הכלייתית מלווה בחום ובצמרמורת – זהו מצב המעורר חשד שקיימת חסימה בדרכי השתן שמלווה בזיהום. במקרה כזה יש צורך בהתערבות מיידית לשחרור החסימה, ומתן טיפול אנטיביוטי “האבחנה נעשית על סמך תלונות הנבדק – ‘הסיפור הקליני’, ועל סמך בפרוטוקול אבנים בקרינה נמוכה ביותר, או CT בדיקות הדמיה, בעיקר באולטראסאונד. בנוסף אנו עושים בדרך כלל בדיקות דם ובדיקות שתן, שעות, לבדיקת הפרשות של ציטרט, סידן, 24 כולל תרבית ואיסוף במשך נתרן, חומצה אורית ואוקסלט”. מה כולל הטיפול? “בניגוד לטיפול הניתוחי הפולשני שהיה מקובל בעבר, כיום הטיפול הוא באמצעות ניתוח זעיר פולשני עם סיבי לייזר מהמתקדמים בעולם. הפעולה 24 ל- 12 לרוב קצרה, עם אחוזי סיבוכים מזעריים ואף אשפוז קצר שבין שעות. כיום ניתן לרסק את האבנים במספר שיטות, כולל טיפול בגלי הדף. המכשיר מייצר גלי הדף המכוונים אל האבן בעזרת קרני רנטגן. הפעולה נעשית בטשטוש או בהרדמה כללית, והיא אינה חודרנית. השיטה יעילה ס”מ) ובמיקום מתאים, ובתנאי 1 בעיקר כשמדובר באבנים קטנות יחסית (עד שהמטופל מתאים לכך מבחינה גופנית. מטרת הטיפול היא לפורר את האבן לפירורים קטנים, כדי שאלה ייפלטו באופן עצמוני בשתן. ניתן לרסק גם אבנים גדולות יותר, אך במקרה כזה תידרש לעיתים התערבות נוספת, וקיים חשש שהפירורים הגדולים עלולים לגרום לחסימה. כאשר טיפול בגלי הדף אינו מתאים או נכשל, יש מקום לטיפול פולשני – אורטרוסקופיה או ריסוק מלעורי. באורטרוסקופיה מכניסים דרך השופכה צינורית, שבקצהה יש מצלמה ומכשיר לייזר. לאחר שמתגלית האבן בכליה, מרסקים אותה באמצעות קרן לייזר. השירות הזה ניתן כאן ביוספטל כבר מספר שנים, ובקרוב גם יהיה לנו את הלייזר המתקדם בעולם לריסוק אבנים ולניתוחי בהקדם, ויש לפנות מיידית לרופא או לחדר מיון”. איך אתם מאבחנים שמדובר באבן שופכנית?

. ריסוק מלעורי דומה לאורטרוסקופיה, אלא HOLEP ערמונית בלייזר – שהחדרת המכשור לא נעשית דרך השופכה אלא דרך העור: מבצעים חתך קטן באזור המותן או הגב, ודרכו מחדירים לכליה מצלמה זעירה וציוד לריסוק האבנים. פעולת הריסוק נעשית בקרן לייזר או בגלי אולטרסאונד. הן ריסוק מלעורי והן אורטרוסקופיה נעשים בהרדמה מלאה”. איך מונעים היווצרות חוזרת של אבנים? “אבנים בדרכי השתן נוטות להיווצר שוב. קצב ההיווצרות מחדש של האבנים שונה מאדם לאדם, ותיתכן הפוגה ממושכת בין פעם לפעם. המניעה תלויה בסיבה להיווצרות האבן. יחד עם זאת, שתייה מרובה חשובה בכל המצבים הרפואיים הקשורים לאבנים בדרכי השתן. יש לשאוף להפרשת שתן בכמות של שניים-שלושה ליטרים ביום. חשוב לשתות גם בלילה. דילול אחוז את הסיכון לחזרת האבנים. יכול 40 השתן מאפשר להפחית בכ לסייע לכך גם שינוי בתזונה, כמו הפחתה בצריכת החלבון – בעיקר חלבון מהחי – והפחתה בצריכת המלח. נוסף על כך, כאשר יש הפרשה מוגברת של מלחי אוקסלט, מומלץ להימנע ממאכלים שעשירים בתרכובת הזאת (כמו תרד, עגבניות, תות שדה ותה). מה לגבי סידן – האם חשוב להפחית גם בו? “אין צורך להפחית את צריכת הסידן, היות שצריכת מוצרי מזון (ולא תוספים) עשירים בסידן אינה מגבירה את הסיכון להיווצרות אבנים כאלה”. אילו עצות היית נותן למניעת הבעיה או חזרתה? יש שני ‘טיפים’ חשובים שכדאי לזכור: ראשית, כפי שאמרנו, שתיית מים ליטר ליום. אחרי ששתינו הרבה מים, הכוכב הגדול של 3-2 בכמות של מניעת האבנים הוא מיץ לימון טבעי. מומלץ לסחוט מלימונים טריים כוס אחת ביום, וניתן לחלק אותה לאורך כל היום באפשרויות שונות – בשתייה קרה, בסלט, בטחינה וכדומה, אך לא בשתייה חמה. הלימון מכיל ציטרט המונע את התחברות החלקיקים היוצרים את האבנים, עם תכונה נוספת של הבססת השתן, מה שעוזר גם כן במניעת אבנים. מומלץ מאוד למטופלים להיות במעקב קבוע אצל רופא אורולוג, במיוחד לצעירים המפתחים אבנים בתדירות גבוהה יחסית. שלא תצטרכו, אבל במקרה שכן – אנחנו כאן . במחלקה לאורולוגיה ביוספטל, לשירותכם ולבריאותכם” - הלייזר המתקדם HOLEP - בקרוב נתחדש ב בעולם לריסוק אבנים בדרכי השתן ולניתוחי ערמונית בלייזר בניגוד לטיפול הניתוחי הפולשני שהיה מקובל בעבר לטיפול באבן שופכנית, כיום הטיפול הוא בניתוח זעיר פולשני עם סיבי לייזר או בגלי הדף

- 9 -

איכות בראש

מנהלת מערך הדימות | אילנה אידל מאת

ומה שמי? מי אני כל מה שרציתם לדעת על זיהוי המטופל, ולא שאלתם כמו שצריך. מדוע זה חשוב, איך עושים זאת נכון ולמה חשוב לדווח

בטיפול שגוי ובביצוע פעולות לא נכונות, עד לגרימת נזק בלתי הפיך, חלילה. מקרה שהיה כך היה (השמות בדויים): לדוד

הוא אחד מאבני היסוד תהליך זיהוי המטופל של איכות הטיפול ובטיחות המטופל. הכניסה הראשונה לבית החולים מתבצעת במשרד הקבלה. ביצוע זיהוי נכון של המטופל כבר במפגש הראשון ימנע שרשרת טעויות בהמשך הטיפול בבית החולים. זהו גורם הכרחי, החוזר לאורך הטיפול מרגע הקבלה ועד לשחרור. תשאול שם פרטי, שם משפחה זיהוי מטופל כולל ומספר תעודת זהות. במקרה שהמטופל לא זוכר, אמצעי זיהוי חליפי יהיה שם האב. הזיהוי יתבצע מול הידון והרשומה הרפואית, לפני ביצוע כל פעולה למטופל. מדוע בעצם זה חשוב כל כך? כ"חולה הלא נכון" יכול זיהוי שגוי של המטופל לגרום לשרשרת טעויות, שעלולה להסתיים

בנזק בלתי הפיך למטופל. בקרה על זיהוי מטופל דרך דיווחים על טעויות, תצפיות והדרכות צוותים באמצעות סימולציות, עוזרים להפחית למינימום מקרים של זיהוי שגוי. איסוף נתונים של אירוע וכמעט אירוע שידווחו, יסייעו לשיפור תהליכי העבודה ולשמירה מיטבית על בטיחות המטופל. אז אם אתם שואלים לשמי, אני אילנה אידל.

כהן בוצע צילום חזה. גם לדוד כץ בוצע צילום חזה. בשל תהליך זיהוי מטופל לא מלא, החליפו בין צילומי המטופלים. דוד כהן אובחן עם דלקת ריאות לפי הצילום של דוד כץ, וצילומו של זה נמצא כביכול תקין. בסיטואציה כזאת יינתן טיפול מיותר למטופל הלא נכון, והמטופל עם הבעיה לא יטופל כלל. ברוב המקרים נעלה על הטעות מבעוד מועד, אך יהיו מקרים שעלולים להסתיים

סל הבריאות ואנחנו

הממונה על סל השירותים במרחב | סטלה שטרית מאת

מה להשיב דעו אנחנו ממשיכים עם שאלות נפוצות ותשובות בנושא סל הבריאות, באדיבותה של סטלה שטרית, הממונה על סל השירותים ביוספטל ומחוז אילת

מכסת הטיפולים בהתפתחות הילד האם הדרכת הורים נכללת במכסת שאלה: הטיפולים בהתפתחות הילד? הדרכת הורים בהחלט נחשבת במכסת תשובה: הטיפולים בהתפתחות הילד, שמקיפה את כל התחומים.

חישוב של ניכוי השתתפות עצמית כיצד מחשבים ניכוי השתתפות עצמית שאלה: כאשר יש תקרת החזר? התקרה הרבעונית לתרופות הינה תשובה: .) 10-12 , 7-9 , 4-6 , 1-3 שקלים. ( 1,042 אם סכום הקבלה גבוה יותר מתקרת ההחזר לרבעון לתרופות בסל ובמרשם, יבוצע זיכוי אוטומטי במעמד הרכישה בבית המרקחת על הסכום שמעל התקרה, עבור תרופות בסל ובמרשם שסומנו לתקרה.

מימון אמבולנס בתאונת אופניים

רוכב אופניים שנפל ונחבל הועבר שאלה: לחדר מיון באמבולנס נט"ן. בידו אישור משטרה שמעיד על תאונת דרכים. האם הוא זכאי למימון מלא עבור האמבולנס? המבוטח אינו זכאי למימון מלא תשובה: עבור האמבולנס מאחר ואופניים או אופניים חשמליים אינם מוגדרים בחוק כרכב מנועי, ולכן פציעה שקרתה עקב נפילה מאופניים (שלא באשמת רכב אחר שפגע באופניים) אינה נחשבת פציעת תאונת דרכים.

מטופלים שלכם מעלים שאלות לגבי זכאות לשירותים שונים? – השאלות הרלוונטיות והתשובות להן יובאו במדורים הבאים elsal@clalit.org.il אתם מוזמנים להפנות אותן אל דוא"ל 08-6381190 טל' / stelac@clalit.org.il יש לכם שאלות? מוזמנים לפנות לסטלה שטרית:

- 10 -

דברים על... 10

מנהלת הסיעוד במחלקה הכירורגית | סיגלית אשכנזי מאת

הסניטרים וכוחות העזר ביוספטל

?????

?????

צוות הסניטרים וכוחות העזר בבית החולים 1 סניטרים 21 אנשי צוות, מתוכם 18 יוספטל מונה גברים ושש נשים העובדות ככוחות עזר. הממונה עליהם היא ורדה רחום, סגנית מנהלת הסיעוד בבית החולים. הסניטרים לא רק מעבירים חולים 2 מאושפזים ממחלקה אחת לשנייה – הם, וכוחות העזר שלצידם, מיומנים בפעילויות בית החולים השונות ומהווים חלק משמעותי ואינטגרלי מהעבודה היום-יומית הנעשית בכל המחלקות. הם נמצאים תמיד, במשמרות ערב, בוקר ולילה, מכירים את השטח לאורכו ולרוחבו וערוכים לבצע כל משימה. הסניטרים וכוחות העזר נמצאים כאן כדי 3 לסייע ולעזור, והם עושים זאת במסירות, ביעילות ובחוש הומור שחשוב להפגת פחדים וחששות, בעיקר כשהם מלווים חולה מבוגר וערירי. במחלקה הם מסייעים לאחות המוסמכת 4 בביצוע פעולות כגון ניטור ואיסוף מדדים חיוניים, בדיקות, טיפולים, עזרה בפעילות היום-יום, השגחה וליווי מטופלים, דאגה לסביבת המטופל, . היבטים לוגיסטיים ודיווח לאחות

כוחות העזר והסניטרים אחראים במחלקות 5 על השכבת המטופלים והמטופלות, במרפאה האורתופדית הם היד המסייעת לרופא האורתופד, ולא פעם הם מאכילים חולים, רוחצים ואף מעסים במקרי הצורך, ומבצעים כל מטלה שהאחיות והצוות מבקשים מהם לבצע. חלק משמעותי בפעילות הסניטרים וכוחות 6 העזר הוא ליווי מטופלים בדרכם האחרונה ושהייה עימם. במצבים רגישים אלה, הם מהווים אוזן קשבת וכתף תומכת למטופל ולמשפחתו, ובכך מסייעים להם לפרידה מכובדת בהיבט האנושי. בחדר הניתוח, הסניטר הוא לעיתים 7 קרובות איש הצוות הראשון שהמטופל פוגש, והאחרון שהוא רואה רגע לפני ההרדמה. לכן יש משמעות רבה ליחס ולתחושת הביטחון שמעניקים הסניטרים. הם מרגיעים, תומכים, ונותנים למטופל תחושה שהוא נמצא בידיים טובות. על היסטוריית הסניטרים ביוספטל מספר 8 רוני מזרחי, המנהל האדמיניסטרטיבי המיתולוגי : "בשנה 1978 של בית החולים מהקמתו ועד

הראשונה לא היו לנו כלל סניטרים או כוחות עזר. קרתה פטירה ראשונה של מטופל. אדם 1969 ב מבוגר מת, ואין סניטר. נאלצתי לטפל בעצמי בשינוע הגופה והכנסתה לקירור. כבר למחרת גייסתי את הסניטר הראשון ביוספטל". זו הזדמנות טובה לומר תודה לסניטרים 9 ולכוחות העזר שלנו: יעקב שפירו, מריו פסח, אולג סוחרוב, יבגני חן, מיכאל קורוטצ'נקו, נורביט פולוטין, נביו וואסה, אלכסיי ציציק, אלון נחושתן, שמואל צקואשוילי, איליה רומס, גבריאל אוסטאובסקי, מאירה טל, קטרינה פנגרמן, ימית אצילוב, אמינה שהאב, אנדריאה פיהון וחגית דדון. לרבים מהם יש תחביבים ועיסוקי פנאי 10 מעניינים: יעקב מאמן בשיטת הלחימה אייקידו, מריו חובב צילום, מיכאל מדריך אִגרוף, נביו מנגן ושר שירה מקודשת, שמואל "חולה" על כל דבר שנוסע על גלגלים, מאירה רוקדת ריקודי עם ושוחה בים, ימית אוהבת ספורט ומחוברת מאוד לעולם הצמחים – כל אחת ואחד, עולם ומלואו.

- 11 -

חוויית המטופל

ממונה על פניות הציבור ביוספטל ובמרחב אילת | ליבי ענת חפר מאת

בשירות המובילות היא הראשונה לקבל את המטופלים במרפאה או בבית החולים, היא נושאת על כתפיה אחריות רבה, התפקיד שלה מרכזי והשפעתה על התנהלות היחידה ועל שביעות רצון הלקוח היא חד משמעית. אז מי היא אותה פקידה, מזכירה או מוקדנית, שנמצאת בחזית השירות?

שלנו מגיע אלינו עם צורך הכרחי שהוא חייב לקבל, כשהוא שרוי בחולי ובמצוקה, למעט אולי נשים הרות שמגיעות ללידה. הלקוח שלנו אינו יכול לוותר על הטיפול, או לבחור בנותן שירות אחר, ולכן הוא תלוי בנותני השירות – בנו. זו מחויבות גדולה, ובצידה יש גם סיפוק. הידיעה שעזרת למישהו שווה את כל המאמץ שבעשייה, ומביאה עימה תחושה טובה שיש לה השפעה פקידת הקבלה היא הראשונה לקבל את הלקוח, ולהתנהלות שלה יש השפעה על השהות שלו במקום. היא מהווה חוט מקשר בין כל הסקטורים במרפאה ובבית החולים. לקוח שפוגש עובדת סבלנית ואדיבה, לרוב ירגיש בטוח בידיעה שיש מי שמוכן לעזור לו. פקידה טובה יודעת לזהות את צורכי הלקוח, ומצד שני מכירה היטב את צורכי המערכת, ולכן יש לה את היכולת להשפיע על הטיפול בלקוח. ישנם מצבים לא פשוטים, כמו לקוח היוצא נסער מהרופא וצריך המשך טיפול במזכירות, או לקוח שמגיע למיון עם בעיה רפואית חריפה. היא זו שצריכה להכיל את המצוקה שלו, לגלות חמלה ויחד עם זאת לנהוג במקצועיות ובקור רוח. ישנם מקרים בהם המטופלים חסרי סבלנות ואף כועסים, אם משום שלא קיבלו אישור לבדיקה כלשהי או בשל המתנה ארוכה במיון. הכעס כולו מופנה כלפי הפקידה, ולמרות שאין לה חלק בסיבה לתלונות הלקוח, היא זו שצריכה רגשית ובריאותית על הצד הנותן. להתמודד מול כעסים

שאיתם נאלצת העובדת להתמודד, החל מדרישות הארגון ועד לצרכים האישיים שלה. בכתבה זו אעלה כמה נקודות המשותפות לנותנות השירות בכללותן, בין אם מדובר בשירות פרונטלי ובין אם במתן שירות במוקד טלפוני. קידום תחום המִנהל קרוב לליבי, וחשוב לי להציג בפניכם את מהות התפקיד ומשמעותו כפי שאני רואה אותו, על כל צדדיו, עם האתגרים הכרוכים בו והסיפוק הנלווה אליו.

כשהגעתי לאילת, עבדתי מספר שנים כפקידת קבלה בבית מלון. פעמיים בשבוע עברו בקבלה מאות אורחים במשמרת אחת, בזמני הגעה ועזיבה. נאלצתי להתמודד לא מעט עם תלונות של אורחים: הם הרי שילמו במיטב כספם ומגיע להם הכול, לא? ואז, הגעתי לכללית. אני מודה שבתחילה לא הבנתי למה פקידות הקבלה מתלוננות על קושי ולחץ בעבודה, כשיש מולם רק חמישה מטופלים, כי מה זה לעומת מאות הלקוחות שראיתי בעבר בו-זמנית במשמרת אחת?... מהר מאוד הבנתי שכמות מקבלי השירות לא ממש משנה, אלא מהות העבודה. בעבודה בארגון בריאות יש מרכיבים רבים, אישיים או אדמיניסטרטיביים, שמגבירים את תחושת הלחץ והעומס. מה שעומד על הפרק הוא לא הנוף ממרפסת החדר, לבריכה או לים – כאן מדובר ברווחת הפרט, הנוגעת ישירות למצבו הבריאותי, ובמפגש עימו כשהוא כאוב, חולה ולא פעם מצוי באי-ודאות. שירות שהוא עולם ומלואו תפקיד פקידת הקבלה, שהיה בעבר מצומצם, השתנה לאין שיעור בשנים האחרונות. כיום דרישות התפקיד רבות מתמיד, והיא נדרשת למנעד רחב של כישורים, החל ממתן שירות ברמה גבוהה ועד לשליטה במחשב ובתוכנות רבות ומורכבות. בין לבין יש תחומים נוספים

הלקוח שלנו אינו יכול לוותר על הטיפול, או לבחור בנותן שירות אחר; הוא תלוי בנו. זו מחויבות גדולה שגם סיפוק בצידה

לקוחות בחולי ובמצוקה אז מי היא אותה פקידה, מזכירה או מוקדנית? ומה נדרש ממנה כדי להצטיין בתפקיד? אתחיל בכך שמתן שירות ועזרה לאחר הם ערכים בסיסיים אצל כל אחת מהן. אלו הם ערכי הליבה שעליהם נשענת כל עבודתן. בשונה מכל מקום אחר שנותן שירות – חנות בגדים, סופרמרקט או מוסך לרכב – הלקוח

להרגיע אותו ולתווך בינו לבין הארגון. כשיום העבודה משתנה

שנים, אני מכירה 27 כמי שעובדת בכללית מזה מקרוב את עבודת פקידות הקבלה, ומניסיוני האישי בקבלת קהל אני יכולה להעיד על הקושי בעבודה, עם כל הנלווה לכך. יום עבודה יכול להתחיל בנחת ולהשתנות באחת, כאשר מטופל אחד מתחיל פתאום לצעוק, להפר את הסדר ולגרום למתח שיכול להשפיע על העבודה של

נותנת השירות צריכה להכיל את המצוקה של

הלקוח, לגלות חמלה ורגישות, ויחד עם זאת לנהוג במקצועיות ובקור רוח

צוות הקבלה

- 12 -

הקבוע עלול לפגוע בריכוז ובאיכות העבודה. עוד נקודה חשובה, הנוגעת לתפקיד עובדת הקבלה והמִנהל, היא המפגש בין העבודה לעולם הערכים שלה. לדוגמה, מטופל שנמצא , היות MRI במצוקה כי לא אישרו לו בדיקת שהוא לא עונה לקריטריונים שנקבעו בסל. במסגרת העבודה בסל השירותים אנו נתקלות לא פעם במקרים שהעובדת ממש מבקשת לאשר את הבדיקה, מתוך רחמים על המטופל שאינו יכול לממן מכיסו את הבדיקה. היא נמצאת שם כדי לתת לו שירות, ומצד שני נאלצת לומר לו שהבקשה שלו לא אושרה. זהו מצב שהפקידות נתקלות בו על בסיס יומי, ואני יכולה לומר מניסיון שלפעמים מתסכל עד כאב לומר למטופל לא, כשאת כל כך רוצה לומר כן. רגישות עם אסרטיביות מהם הכישורים שנדרשים מאותה פקידה, מזכירה או מוקדנית, כדי למלא את תפקידה על הצד הטוב ביותר ולהפוך לעובדת למצוינת? אצלנו בכללית, היא תמיד זו שבפרונט. נותנת השירות יוצרת את הקשר האישי עם הלקוח, ערה לצרכים שלו ותורמת בצורה ניכרת לחוויית המסע שלו, “מסע המטופל” העובר בין היחידות השונות על הרצף בי”ח–קהילה. יש

כל הצוות בהמשך היום. הפקידות נאלצות לגלות שאר רוח, נמנעות מלהיכנס לעימות עם המטופל ועושות ככל הניתן כדי להשקיט את הרוחות ולסייע לו. בניגוד לסקטורים אחרים במקצועות הבריאות השונים, עובדות המִנהל לא למדו כיצד להתמודד עם חולי. בעיקר במקומות קטנים יחסית ובקהילה כמו אילת, הפקידות מכירות את המטופלים ואת בני המשפחה שלהם במקרים רבים, מזדהות עימם וחוות יחד איתם צער וכאב. יש לכך השפעה ישירה על החיים מחוץ לעבודה, על ההורות והזוגיות שלהן, והלחץ המתמשך הכרוך בכך מוביל לשחיקה בעבודה. בין הערכים לבין המערכת בשנים האחרונות פותחו בכללית אמצעים שונים ותוכנות רבות, כדי להקל על העבודה האדמיניסטרטיבית ולשפר אותה. כיום, עובדת המשרד נדרשת לידע רב במרחב הדיגיטלי של כללית, וככל שהידע המקצועי שלה רב יותר, כך היא תיטיב לבצע את תפקידה ביעילות. גם לסביבת העבודה יש השפעה – לפעילות בחלל משותף יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, הפקידות יכולות לסייע ולייעץ האחת לשנייה. מצד שני, אין פרטיות, ורעש הרקע

לה חלק חשוב ביעד שלנו, לגרום למטופל להיות במרכז ולחוש שהוא בידיים טובות. עובדת מִנהל מצוינת היא האחת שעושה מעל מעבר לדרישות התפקיד שלה. היא בעלת מיומנויות רבות, ותמיד מחפשת דרכים לייעל ולשפר את תהליכי העבודה. בעזרת הכישורים הבינאישיים שלה, היא תורמת לסביבה תחושת הרמוניה ורוגע, והעבודה לצידה תמיד תהיה באווירה נינוחה. היא גאה בעצמה, מרגישה שלמה עם העשייה שלה, מכבדת את הזכות לתת לאחר, ומברכת על היותה משמעותית כל כך ללקוחות ולארגון כאחד. ואולי החשוב מכול, יש בה את אותן רגישות וחמלה מצד אחד, ואסרטיביות ומחויבות מצד שני, שביניהן היא יודעת לנתב את דרכה בעדינות ובנחישות, ולמצוא תמיד את שביל הזהב שבין צורכי הארגון וטובת הלקוח. המטופלים ומזדהות עימם. יש לכך השפעה ישירה על החיים מחוץ לעבודה במקומות קטנים כמו אילת, הפקידות מכירות את

- 13 -

עושים מחקר

מערכת מדבריא מאת

המרחק, הבריאות ואנחנו מחקר שנערך ביוספטל ניסה לבדוק את השפעת המרחק הגיאוגרפי על בריאות התושבים באילת, ועשה זאת דרך ממוגרפיית השד, לפני פתיחת היחידה באילת ואחריה. התוצאות מלמדות משהו על הקשר שבין תחלואה ופריפריה

, לפני הקמת 2015 בשל מחלות שד בשנת , 2019 יחידת הממוגרפיה הקבועה, ובשנת לאחר הקמתה. מיינו את המקרים והותרנו 15 רק את הנשים שסבלו מסרטן השד: . נאמר שוב, 2019 בשנת 17 ו- 2015 בשנת אלו מספרים קטנים, ואי אפשר להסיק מהן מסקנות סטטיסטיות, אולם הם יכולים לתת רושם ראשוני לגבי מצב, וכדי לאשש זאת יש צורך במחקר עם יותר משתתפים. 57.3 הגיל הממוצע של הנשים הללו היה . כולן היו תושבות אילת 2019 ב- 67.76 ו- 2015 ב או חבל אילות. בשני המדגמים, הממוגרפיה הייתה האמצעי הנפוץ ביותר שדרכו הועלה ). טרם 64.7% ו- 53.3% חשד ראשוני למחלה ( הבאת המכשיר לאילת, היענות הנשים לביצוע ממוגרפיית סקר (כאמור, לגילוי מוקדם) הייתה לאחר מכן. 63.6% , לעומת 33.3% נמוכה יחסית: פרק הזמן שחלף מחשד ראשוני ועד להשגת אבחנה פתולוגית (אמצעי מוסכם שקבע כי האישה סובלת מסרטן השד), היה ארוך יותר 35.5 ימים, לעומת 62.53 טרם הבאת המכשיר: בהמשך. פרק הזמן שעבר בין חשד ראשוני לבין ניתוח או טיפול אונקולוגי התקצר לאחר הבאת ימים 78.5 המכשיר לגבי הנשים שטופלו באילת ( ), ברם, נותר זהה לנשים שנותחו 129.5 לעומת .) 114.8 ימים לעומת 113.3 במקומות אחרים ( 2.52 היה 2015 גודל הגידול הממוצע בשנת .2019 ס"מ בשנת 1.77 ס"מ לעומת הזמן עד לביצוע ניתוח או טיפול אונקולוגי, התקצר מאוד לאחר הבאת מכשיר ימים 78.5 : הממוגרפיה 129.5 לעומת המספרים המרשימים הללו הם ראשוניים, ולכן יכולים לבטא תוצאות מקריות. אבל הם מצביעים על כיוון ברור. אנחנו כבר עמלים על מחקר גדול, שיקיף יותר שנים ולכן יכלול יותר נשים, כך שלתוצאותיו תהיה משמעות סטטיסטית. בינתיים, אותו מחקר קטן הוצג פעמיים: בשנה שעברה בכנס הארצי של המכון הלאומי למדיניות בריאות, והשנה ב”כנס לבריאות בפריפריה בישראל, הצפון והדרום: הדומה, השונה והמשותף”, שנערך בצפת. בשני הפורומים, הוא עורר עניין בקרב כל מי שרואה חשיבות בצמצום פערים במערכת הבריאות.

אילת היא פריפריה, על כך אין עוררין. בארצנו הקטנטונת, אנחנו האילתים נמצאים הכי רחוק שאפשר. מכך נגזר שחלק מהשירותים הזמינים לתושבי המרכז אינם זמינים לתושבי אילת, והם נזקקים לנסוע למרכז הארץ על מנת לקבלם. כשאנחנו רוצים לבטא את השפעת המרחק על צריכת שירותים, אנחנו משתמשים במינוח ” (ניתן לתרגמו כ”דעיכת distance decay “ מרחק”). משמעות המונח היא שההשפעה ההדדית של מקומות, כלומר האופן שהם משפיעים זה על זה, תקטן ככל שהמרחק ביניהם יגדל. כשמדברים על צריכת שירותי distance decay רפואה, משתמשים בביטוי “ ”, שבגדול אומר – “מי שגר קרוב association לשירות רפואי יפנה אליו יותר, ומצבו הרפואי יהיה טוב יותר”. הגיוני, לא? בבית החולים שלנו ניסינו לבדוק את ההשפעה הזו עלינו, תושבי אילת והערבה. לצורך כך החלטנו לבחון שירות שבעבר לא היה קיים בעיר, לפחות לא בקביעות, ועתה מסופק על טרם הבאת המכשיר לאילת, היענות הנשים לביצוע ממוגרפיית סקר 33.3% : הייתה נמוכה יחסית לאחר מכן 63.6% לעומת

פרק הזמן שחלף מחשד ראשוני ועד לאבחנה היה ארוך יותר טרם הבאת ימים, 62.53 : המכשיר בהמשך 35.5 לעומת

בסיס קבוע. שירות כזה הוא יחידת הממוגרפיה. עד לפני כשש שנים לא הייתה באילת יחידה קבועה לגילוי מוקדם של סרטן השד. פעם פעמיים בשנה הגיעה ניידת ממוגרפיה לאזור, ובשאר השנה נדרשו האילתיות לנסוע למרכז הארץ על מנת לעבור בדיקות סקר (הנערכות בנשים בריאות, לצורך איתור מוקדם של מחלות) ובדיקות אבחנתיות (בנשים עם חשד למחלה הוקמה 2017 או ידועות כסובלות ממנה). בשנת יחידה קבועה ראשונה בעיר. את הנושא הזה החלטנו לבדוק כדי להבין את משמעות הריחוק הפריפריאלי על בריאות התושבים. המחקר שעשינו הוא קטן, ותוצאותיו אומנם אינן מספיקות לקבוע מסקנות נחרצות, אבל הן יכולות לסייע בהחלטה האם להשקיע במחקר גדול ומעמיק. נהוג, שלפני שעורכים מחקר מורכב וגדול מבצעים מחקר קטן יותר – מעין “בלון ניסוי”. אנו ביוספטל הפרחנו כזה בלון. חיפשנו ברשומות אחר כל הנשים תושבות האזור, שנבדקו בכללית או טופלו ספציפית

- 14 -

זמן של פנאי

מזכירת היחידה להמשך טיפול וריפוי בעיסוק | רחל אלקיים מאת

MOODLAND פריימים שונים מתוך הסרטונים של ד"ר אלכסי פונדיק ואשתו אנה, ערוץ היוטיוב

אם תשאלו את ד”ר אלכסי פונדיק, מה מקשר בין מקצועו כאורתופד לתחביבו כיוצר תוכן ביוטיוב, הוא ישיב לכם ששניהם עוסקים בהרמוניה: כשם שכל עצם בגוף נוצרת ומתפתחת במקומה בהתאם לתפקידה, ומשתלבת בסימטריה של הגוף – כך גם בהפקת סרטון, ולו הקצר ביותר, נדרשת היכולת להתאים את התסריט לרוח המקום והתקופה, לאזן בין כל המרכיבים ולדעת להנגיש את התוכן כדי ליצור הרמוניה שתזמין לחוויית צפייה. בית באווירה קסומה ד”ר פונדיק, מומחה לאורתופדיה העובד מרוסיה 1990 במרפאת הוכמן, עלה בשנת ונאלץ ללמוד שנתיים נוספות בארץ, לאחר שלא הכירו בהתמחותו מרוסיה ככירורג כף יד. הוא נשוי לאנה, מורה לאומנות בתיכון רבין, ולהם שלושה ילדים ושני כלבים מפונקים. כאשר נכנסתי לביתם כדי לערוך את הריאיון נשאבתי לתוך אווירה קסומה וצבעונית, שממש נשפכת מכותלי הבית. הקירות מציגים חזות מרהיבה, כשכל חדר בבית מעוצב כעיר או כאזור בעולם: הקסם של ונציה והיוקרה של איטליה נוצצים מקירות הסלון והמבואה, חדרו של הבן מעוצב בסטייל לונדוני, וחדר השינה של הזוג משרה אווירה פריזאית רומנטית בעיטורי הקירות והמשקופים. סיעור מוחות יצירתי היצירתיות הזאת של בני הזוג אינה מוגבלת לכותלי ביתם – להיפך! בשיתוף פעולה הרמוני, חיים בסרט

היצירתיות של ד"ר אלכסי פונדיק ושל אשתו אנה, מורה לאומנות, מתחילה בעיצוב המיוחד של ביתם וממשיכה אל עולם מופלא של סרטוני יוטיוב שהם יוצרים במו ידיהם, דמיונם והטיולים שלהם בעולם

ובשיטת הניסוי והטעייה. הוא משתמש בציוד משוכלל ובטכניקות צילום מקצועיות, אשר הופכות את הסרטונים שלהם למעניינים ומרהיבים. “הפקת סרטון היא תהליך מורכב שכרוך בהשקעת זמן”, מסביר ד”ר פונדיק, “אפילו סצנה מינורית דורשת צילום בכמה מצלמות ומכמה זוויות”. זוג מסתורי בלובר פעילות הזוג גוררת תגובות סקרניות מהקהל הנמצא בזירת הצילום. אנה ואלכסי לא ישכחו כיצד במוזיאון הלובר נלקחו באדיבות ובנחישות לחדרו של המנהל, לאחר שהתעורר חשדם של השומרים לנוכח הזוג המוזר המצלם באמצעים חדשניים את יצירות האומנות ואולי גם את מערך האבטחה. MOODLAND לעוף ל רוצים לצפות בד”ר פונדיק מחופש לאציל מן המאה השמונה עשרה, המטייל לאורך האגם יחד אשתו הברונית כשברקע טירה קסומה? עם אולי להיבהל מפיראטים עזי מצח בפורטוגל, ושמא להתרשם מתהליך האיור של קירות ביתם באילת, כאשר הרופא שלנו מושך פיגומים ואנה תלויה בחלל הכניסה הגבוה

כפי שרק זוג צמוד כמותם מסוגל לייצר, איחדו השניים את כישרונם והקימו ערוץ יוטיוב הנקרא (“צמוד” בעברית), ובו שלל MOODLAND סרטים קצרים בכיכובם הכוללים אנימציות, תלבושות, מקומות מיוחדים והרבה אווירה. ד”ר פונדיק אחראי על החלק הטכני, כלומר צילום הווידאו והעריכה, ואילו אנה אחראית על העיצוב החזותי הכולל בניית ‘פריים’ ותפירת התלבושות. את התסריט הם ממציאים יחדיו בחשיבה משותפת, תהליך שגורם להם לפרצי צחוק, לוויכוחים ובעיקר לסיעור מוחות ויצירתיות מגבשת שמוציאה מהם את המיטב. כל חו"ל זה הפקה אצל רובנו, אריזת מזוודה לטיול בחו”ל מלווה בגלגול בגדים, נעליים ותמרוקים ודחיסתם לתיק. אצל אנה ואלכסי, כל נסיעה לחו”ל היא הפקה שלמה ומורכבת. מלאכת האריזה כוללת מצלמות, חצובות, עדשות, רחפן, ולצידם פאות, תחפושות ואביזרים שאנו מכירים רק מנשפי פורים. בני הזוג ממחישים את המשפט “כל העולם במה”, וכאשר נכנסת בהם רוח יצירתית ” לו נושא, כותבים הם בוחרים יעד, “תופרים תסריט, עולים על מטוס והופכים את נופי פורטוגל, תעלות ונציה או סמטאות פריז לזירת קולנוע, כשהם השחקנים הראשיים, התסריטאים והבמאים. אוטודידקט בקולנוע הדוקטור שלנו הוא קולנוען אוטודידקט, שלמד את כל נושא הצילום והעריכה דרך האינטרנט

ומעטרת את הקירות? אל תישארו סקרנים. אתם מוזמנים להיכנס

לערוץ היוטיוב ... MOODLAN D ולא תתחרטו.

- 15 -

הכול אנשים

אירועי ועד העובדים ומשאבי אנוש (וסתם רגעים יפים) ביוספטל ובמרחב אילת

נשף פורים מעולה יש רק פעם בשנה – וזה קורה | תודה לוועד פה ביוספטל. תודה ענקית לוועד שלנו, שבכל שנה "מעיף אמיתי! WOW אותנו למעלה" עם אירוע מושקע שעושה

גורמים רבים הגיעו בפורים עם משלוחי מנות | משנכנס אדר כדי לשמח את המאושפזים ואנשי הצוות: תלמידים, חיילים, ארגונים, עסקים וגם כדורסלני הפועל אילת. תודה לכולם!

הרצאת ד"ר שלמה מנדלוביץ, מנהל בי"ח שלוותה | לחיות נכון – "מה פסיכותרפיה יכולה ללמד אותנו על לחיות נכון", עמדה במרכז מפגש ליום האישה לכלל עובדי יוספטל ולגמלאים.

על אלימות בזוגיות, תמרורי אזהרה והסיפור | הרצאה מרתקת האישי-משפחתי, הרצה לפנינו ירדן פריימן, גיסה של מיכל סלה ז"ל, המגדל את בתה התינוקת יחד עם אשתו ליאת.

בכנס תוכניות עבודה שנערך לאחרונה הוצגו | עושים תוכניות , נערכה סקירה של הצלחות והישגים 2022 סיכומי שנת .2023 ונדונו תוכניות, משימות חדשות ואתגרים לשנת

אירוע "חוגגים שש" נערך בביה"ס היסודי נוף | מתחילים בא' אדום, בהובלת רופאים, אחיות ומטפלים מכללית שהעבירו לילדים במשחק ובסיפור את ערכי השמירה על הבריאות.