מגזין מדבריא – דצמבר 2022

זמן של פנאי

מזכירת היחידה להמשך טיפול וריפוי בעיסוק | רחל אלקיים מאת

הקול הייחודי שלהם היכולת לשיר היא הביטוי הקדום ביותר של המוזיקה. עבור דורית ונבּיהוּ, היא מזכירה ביוספטל והוא סניטר, זהו עולם ומלואו. היא גילתה רק לאחרונה את הכישרון שלה והפכה לזמרת, הוא משתתף במפגשים מדבריים של שירה מקודשת. רחל אלקיים פגשה אותם ושמעה סיפור עם צליל מיוחד

אני פוגשת בסיום משמרת שלו כסניטר – עבודה נביהו וואסה את שהוא מבצע בתחושת שליחות וחמלה. "לפניי מוטל אדם ברגע קשה ותפקידי לעזור בחיוך, ברוך, לתת ביטחון שהוא בידיים טובות". כשאני שואלת מאיפה החוסן הנפשי להתמודד עם כאב, סבל ומוות, הוא עונה בפשטות: "שירה מקודשת". ההסבר לוקח אותי לרגעים שבהם השמש מתחילה את מסע שקיעתה, צובעת פסגות באדום ובסגול וצל משתלט על קמטי ההרים, כשאט-אט מתקבצים אנשים, כלי נגינה נשלפים סביב מדורה והם הופכים לישות אחת דרך שירת נשמה עוצמתית. אבל אני מבקשת מנביהו (נביא באמהרית) שנתחיל מההתחלה. הוא מספר: בגיל שלוש. אבא נפטר עוד באתיופיה, ויצאתי 1991 "עליתי לארץ ב עם אימי והמשפחה למסע רגלי של כמה חודשים מהכפר עד גונדר, משם נלקחנו לשדה התעופה והמראנו לישראל. התיישבנו באופקים". , בטיול בית ספרי, והתאהב בשילוב של מדבר 16 את אילת הוא גילה בגיל וים. בסיום שירותו כלוחם בהנדסה קרבית עבר להתגורר בה. ביוספטל החל כמאבטח, ובחיוכו הרגוע הצליח לפוגג אירועי אלימות רבים. את ההודעה על תפקידו החדש כסניטר קיבל בשירות מילואים במבצע עמוד ענן. לשירה המקודשת, הוא מסביר לי, אין קשר לדת: "זו קבוצה חברתית המונה מעל למאה משתתפים. מדי שבוע נפגשים בין ההרים לסשן של נגינה ושירה שבוקעת מהבטן ומהלב. אין חוקיות במפגשים, לפעמים מועברת סדנה ולעיתים רוקדים ושרים". מלבד הכלים הרבים שבהם הוא מנגן, נביהו מגיע עם מצלמה ועם רחפן ומתעד את האירוע בתמונות אותנטיות. הצילום מהווה עבורו ככרטיס כניסה למופעים ופסטיבלים, בהם הוא משמש כצלם ויחצן. אני מגייסת אותו לסשן שירה מקודשת לעובדי בית החולים, ונביהו נענה ברצון: "רק תגידו מתי". אז קדימה, תתכוננו!

החלום: להמשיך לרגש אנשים עד לפני חמש שנים היא לא חלמה על קריירה של זמרת ולא הכירה , אם לארבעה, היא מזכירת דורית מורביה ביכולת השירה המופלאה שלה. שנה בכללית ושבע מתוכן באילת. 23 חדר לידה ומחלקת נשים ביוספטל, "תמיד אהבתי לארח ולחגוג עם חברים ומשפחה", מספרת דורית, "אבל רק בערב קריוקי עם חברים קרובים הרגשתי בנוח להתנסות בשירה". כשפתחה את פיה נשמטו לסתות בתמיהה שהתחלפה בעונג, למשמע קול המצו-סופרן הפעמוני שלה שמילא את החצר. לקח קצת זמן עד ששפע המחמאות שקיבלה חדרו את מעטפת הספקנות העצמית שלה. אז קיבלה מתנת יום הולדת מבן זוגה: הקלטת שיר באולפן הקלטות ופרסומו ברשתות החברתיות, מה שגרף שיתופים רבים והוביל להכרה ולאמונה בכישרונה. לאחר ששרה בכמה טקסי זיכרון ביוספטל, החליטה לקפוץ למים העמוקים וניגשה לאודישן של להקת "רוח דרומית". דורית שנה, ומונה 40 התקבלה ללהקה שנוסדה על ידי בני גמליאלי לפני זמרים תחת המנהל המוזיקלי יורם צדוק שעבד עם להקת הופה 25 היי, יגאל בשן ודורי בן זאב. חברי הלהקה מקבלים שיעורי פיתוח קול ומבצעים חזרות באופן קבוע. דורית והלהקה מופיעים ברחבי הארץ ואף בקהילות יהודיות בעולם. בקרוב יעלו מופע מחווה ליגאל בשן, ובקיץ מתוכנן מסע הופעות בבתי כנסת באירופה. "שירה היא תחביב שממלא אותי אושר והנאה", אומרת דורית בעיניים נוצצות, "החלום שלי הוא להתפתח בתחום השירה, להעלות עוד שירים בנוסף לשלושה שכבר הועלו, וליהנות מהיכולת לרגש אנשים". ואני מוסיפה: יום אחד, תזכרו מי ריאיינה אותה ראשונה... כשדורית פתחה את פיה נשמטו לסתות בתמיהה שהתחלפה בעונג, למשמע קול המצו-סופרן הפעמוני שלה שמילא את החצר

כשהשמש שוקעת בין ההרים מתקבצים אנשים, כלי נגינה נשלפים סביב מדורה והם הופכים לישות אחת בשירת נשמה עוצמתית

- 19 -