מגזין סורוקה - גיליון 20

מובילים במחקר

בילדים: MRI בדיקת יותר הדרכה, פחות הרדמה , הכוללת גם MRI הדרכת ילדים לפני בדיקת בדיקה מקדימה בסימולטור, מפחיתה את 20%- החרדה של הילד וההורים ומצמצמת בכ את הצורך בהרדמה במהלך הבדיקה. ידועה כשיטת ההדמיה הבטוחה MRI בדיקת והמדויקת ביותר, בעיקר לילדים, בהיותה בדיקה תלוי באי MRI ללא קרינה. עם זאת, דיוק ה- תזוזה של הילד במהלך הבדיקה – משימה קשה המצריכה לעתים להרדים את הילד. הבדיקה המורכבת, יחד עם חוסר הוודאות, מגבירים את החרדה של ההורים והילדים, דבר המקשה על שיתוף הפעולה שלהם עם הצוות הרפואי. ללא הרדמה MRI ככלי עזר לביצוע בדיקת ולהורדת רמת חרדה בקרב הילדים וההורים המלווים, נבחנה בסורוקה תוכנית של הדרכה מקדימה. במחקר שבוצע על ידי ד"ר שרי רוטמן, ענת גונן וד"ר אילן שלף, והתפרסם בכתב העת , חולקו Pediatric radiology לרדיולוגיית ילדים באופן אקראי לשתי קבוצות 16–5 ילדים בני 121 ילדים עברו הדרכה מקדימה מלאה 64 : הדרכה ואינטראקטיבית, שכללה חוברת הדרכה, סרטון ילדים עברו הדרכה 57- ותרגול בסימולטור, בעוד ש מקדימה מקוצרת, אשר כללה חוברת הדרכה מהילדים שעברו 27% בלבד. התוצאות הראו כי הדרכה מלאה נזקקו להרדמה לפני הבדיקה, מהילדים שעברו הדרכה מקוצרת. 47% לעומת בקרב הבנות שהשתתפו במחקר, הממצאים היו מהילדות שעברו 23% מובהקים עוד יותר: רק מהילדות 62% הדרכה מלאה הורדמו, לעומת שעברו הדרכה מקוצרת. בשתי ההדרכות, רמת החרדה של ההורים לפני ההדרכה המקדימה הייתה גבוהה יותר מאשר לאחריה. "המחקר נולד מתוך אמונה שלנו, שאם נדריך ילדים ונשתף אותם באופן אקטיבי, נצליח לקבל שיתוף פעולה עד כדי כך שנצליח לעשות להם בדיקות בלי צורך בהרדמה", אומרת ענת גונן, מנהלת MRI הסיעוד בחטיבה לרפואת ילדים. מסכם ד"ר אילן שלף, מנהל מכון הדימות: "בעקבות המחקר הפחתנו את הצורך בהרדמה ותרמנו לכך שיותר ילדים והורים יוצאים מהבדיקה בתחושה של חוויה חיובית".

נמצא קשר בין שבץ מוחי ונחירות 86% ממחקר שבוצע בסורוקה עולה, כי מהנבדקים שעברו שבץ מוחי סבלו גם מדום נשימה בשינה. בשנים האחרונות הולך ומתברר כי דום נשימה בשינה, הידוע כגורם לנחירות, לעייפות קשה בשעות היום ואף לכאבי ראש, מהווה גם הוא גורם סיכון לשבץ מוחי. מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה, ממחלקת ילדים ב' ומהמרכז למחקרים קליניים בסורוקה, שופך אור על התופעה ועל הקשר האפשרי בין שני המצבים. , STROKE המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת American עיתון השבץ המוביל בעולם, בהוצאת . Heart Association מטופלים, שאושפזו במחלקה 43 במחקר נבדקו לנוירולוגיה לאחר שבץ מוחי. בימים הראשונים לאחר הופעת השבץ עברו החולים הערכה על ידי ), שנועד לאבחן דום Watch PAT מכשיר מיוחד ( נשימה בשינה מחוץ למעבדת השינה. בקרב רוב 32%- ) נמצא דום נשימה בשינה, וב 86%( החולים מהחולים נמצא דום נשימה בשינה בדרגה קשה. אצל אלו שסבלו מדום נשימה בדרגה בינונית- קשה נמצאה עלייה מובהקת בסמני דם, הקשורים לדלקת ולעלייה בקרישת הדם. ד"ר גל איפרגן, מנהל המחלקה לנוירולוגיה ואחד מעורכי המחקר, מציין כי המחקר מדגים לראשונה מנגנון אפשרי שבו דום נשימה בשינה גורם לשבץ מוחי, שכן הפסקות נשימה בשינה קשורות בדרך כלל למערכת הלב ולכלי הדם. "ניסינו לראות בלילה הראשון אחרי השבץ, לכמה מהמטופלים יש דום נשימה בלילה, כדי להבין האם יש הבדל בין אנשים שעוברים שבץ ללא דום נשימה לאנשים שעוברים שבץ עם דום נשימה. הדבר עשוי לפתוח פתח למחקרים טיפוליים בתחום: כך, למשל, חולים המתאשפזים בעקבות שבץ מוחי, יעברו הערכה לדום נשימה בשינה כבר באשפוזם, ויטופלו בהתאם עוד במהלך האשפוז. בכך ניתן יהיה למנוע החמרה במצבם ואירועי שבץ חוזרים בעתיד". שבץ מוחי הוא אחת מהסיבות המובילות למוות ולנכות בעולם המערבי. ההפרעה בזרימת הדם ובאספקת החמצן לתאי המוח גורמת להפרעה תפקודית, הבאה לידי ביטוי בחולשה, סחרחורת סיבובית, כפל ראייה, צניחת זווית הפה ולעתים אף שיתוק בצד אחד של הגוף. ללא טיפול מהיר, עלול הנזק להיות קבוע ובלתי הפיך, עד כדי מוות של המטופל.

סף כאב גבוה: המפתח להישגים בריצות ארוכות

שונות ברגישות לכאב נחקרה רבות, אולם לא בהקשר של רצים. עתה נמצא כי סיבולת גבוהה יותר לכאב קשורה לביצועים טובים יותר בקרב רצים למרחקים ארוכים. נבדקים, 70- במחקר שנערך בסורוקה השתתפו כ שחולקו לקבוצת רצים מהירים ולא מהירים, ק"מ. 10 בהתאם לתוצאות השיא שלהם בריצת cold כל הנבדקים עברו מבחן עמידות לקור ( מהנבדקים שוייכו לקבוצת המהירים 28 .) pressor לקבוצה 42- דקות) ו 39- (בעלי תוצאה מהירה מ דקות. קבוצת 50- של בעלי תוצאה איטית מ המהירים אופיינה בגיל מבוגר יותר, בממוצע שעות ריצה שבועיות גדול יותר ובשנות ריצה רבות יותר. המחקר גילה כי זמן העמידות הממוצע לקור 80 שניות, לעומת 240 בקבוצת "המהירים" היה שניות בממוצע בקבוצת "האיטיים". ד"ר ליאור זלר, מנהל מחלקה פנימית ג' בסורוקה ורץ תחרותי בעצמו, מסביר כי מחקר ראשוני זה מראה כי קיים קשר בין תוצאות המבחן המשקף סף וסבילות לכאב, לבין ביצועי רצים למרחקים ארוכים – קשר המתקיים גם בצורה הפוכה, כלומר כמנבא את ביצועי הרצים בהתאם לתוצאות מבחן העמידות לקור. מוסיף נדב שמעוני, סטודנט לרפואה שביצע את המחקר כחלק מעבודת הגמר שלו: "לא מן הנמנע שעל ידי איתור ספורטאים עם סף כאב גבוה, נוכל לזהות את בעלי הפוטנציאל להיות רצים מובילים למרחקים ארוכים".

42 מגזין סורוקה |