מרכז שניידר - פאזל 60 - מאי 2021

שימוש באתנול-לוק לזיהומי קטטר

וכלל בעיקר בעיות 9% שיעור תופעות הלוואי היה מכניות. אנליזה רב-משתנית גילתה ארבעה גורמים המנבאים כישלון טיפולי של האתנול לוק: , סימני טונליטיס וזיהום CRP נויטרופניה, רמות בחיידקים גרם חיוביים. תוצאות המחקר תומכות בשימוש מסקנות: באתנול לוק לזיהומי קטטר בילדים לשמירה על קטטר. הגורמים שזוהו לניבוי כישלון אתנול לוק יכולים לשמש לזיהוי החולים שירוויחו מטיפול זה. בחודש Pediatr Blood Cancer- המחקר פורסם ב .2020 דצמבר

דורשים הוצאה של הקטטר. פעילות אתנול לוק על הביופילם חשובה לשם אפשרות ארידיקציה של זיהום ללא הוצאה של הקטטר המזוהם, בייחוד בילדים. בנוסף, בעידן של עמידות גוברת והולכת לאנטיביוטיקה, לטיפול באתנול לוק יש יתרון משמעותי בהשריית עמידות. בספרות חסר מידע על יעילות ובטיחות טיפול זה, ועל כן תיאור הניסיון הקליני בטיפול זה חשוב. זיהומי קטטר 123 מתוך אנליזה של תוצאות: שטופלו באתנול לוק, שיעור שמירת קטטר היה – שיעור גבוה משמעותית משיעור שמירת 78% .)54%( הקטטר בשימוש באנטיביוטיקה בלבד

מציאת גורמים מנבאים המחקר ומטרתו: להערכת היעילות והבטיחות של הטיפול באתנול לוק כאסטרטגיה לשמירת קטטר מרכזי בילדים עם זיהומי קטטר. ד"ר מירב מור. חוקרת ראשית: ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג, פרופ' חוקרי משנה: יצחק לוי, ד"ר נעמה שכטר, ד"ר עירית דה-פריס, ד"ר עודד שוירמן, ד"ר חבצלת ירדן-בילבסקי, ד"ר יעל ברנפלד. ענבר אבו. מתאמת מחקר: זיהומי קטטר הם בעלי שיעור חשיבות המחקר: גבוה של כישלון טיפול אנטיביוטי, ולעיתים תכופות

ילדי קורונה במחלקת אשפוז כללית

והם לרוב אינם מתאשפזים עקב נגיף הקורונה אלא מסיבות אחרות בעוד שהם נשאים של הנגיף. במרכז שניידר הגענו למסקנה כי רצוי לאשפז את הילדים חולי הקורונה במסגרת המחלקה הרגילה, על מנת שיוכלו ליהנות מהידע והניסיון של רופאי הילדים ושל המומחים בתחומים השונים. בד בבד ננקטו צעדי בידוד והפרדה קפדניים על מנת להבטיח את שלומם של יתר המטופלים ואנשי הצוות. בכל תקופת המחקר לא היה אף מקרה של הדבקת מטופלים או תוצאות: אנשי צוות אשר יוחסו לחולי הקורונה המאושפזים במחלקה. במקרה אחד אשת צוות נמצאה חיובית, אך התברר כי נדבקה מקרוב משפחתה בבית ולא במחלקה. ניתן לאשפז ילדים חולי קורונה במסגרת המחלקה הרגילה, בתנאי מסקנות: שמובטחים תנאי בידוד וניטור הולמים. הדבר הוא לטובתם של חולים אלו, עקב העובדה שרובם מאושפזים מסיבות אחרות ולא עקב נגיף הקורונה כשלעצמו. .Archive of disease in Childhood המחקר פורסם בכתב העת

בחינת שילובם של ילדים החולים בקורונה או נשאים של המחקר ומטרתו: הווירוס במחלקת אשפוז ילדים כללית בתקופת "הגל השני", אל מול סיכון להדבקה של יתר המטופלים או אנשי הצוות. ד"ר יואל לוינסקי, ד"ר איתמר תמרי. חוקרים ראשיים: ד"ר עודד שוירמן. מנחה: ד"ר לוטם גולדברג, ד"ר טארק זועבי, ד"ר מירב מור, ד"ר אבינועם חוקרי משנה: פירוגובסקי. ענבר אבו גזואה. מתאמת מחקר: נגיף הקורונה גורם למחלה חדשה, שלא היתה מוכרת חשיבות המחקר: בעבר. גם שיטת ההעברה וההדבקה של המחלה לא ידועה במלואה. בתחילת המגפה הונחו בתי החולים לאשפז חולי קורונה במחלקות נפרדות וייעודיות על מנת למנוע הדבקה של מטופלים אחרים ושל אנשי צוות. עד מהרה התברר כי ילדים פחות מידבקים מאשר מבוגרים, ובנוסף התברר כי מחלתם לרוב קלה

אבחון מוקדם לאנדוקרדיטיס במוצא חדר ימין

. כאשר העלייה במפל הלחץ 70 mm Hg היה נלקחה בחשבון כקריטריון דיוק מאג'ורי, כל שלושת המטופלים עם אבחנה אפשרית של אנדוקרדיטיס מתוך השמונה אובחנו עם אבחנה ודאית ומוקדם יותר. עלייה במפל הלחץ במוצא חדר ימין מסקנות: היא מרקר אפשרי לאבחנת אנדוקרדיטיס זיהומית במוצא חדר exogenous conduit במטופלים עם ימין, המאפשר אבחנה ודאית ומוקדמת במקרים שנויים במחלוקת.

בהדגמת וגיטציות באקו. המחקר בא לבדוק את הערך המוסף של מדידת העלייה במפל הלחץ במוצא חדר ימין לצורך אבחנת אנדוקרדיטיס זיהומית. במחקר נכללו שמונה ילדים שגילם תוצאות: הממוצע בזמן אבחנת האנדוקרדיטיס הזיהומית שנים. המטופלים היו מושתלים 13.75 היה עם הומוגרפט, ג'וגוגרפט, קונטגרה או מלודי. מפל הלחץ במוצא חדר ימין הדגים עלייה בכל המטופלים. מפל הלחץ הממוצע, שישה חודשים , ובזמן האבחנה 36 mm Hg קודם לאבחנה, היה

אבחון מוקדם של אנדוקרדיטיס המחקר ומטרתו: זיהומית בילדים באמצעות בדיקת העלייה במפל הלחץ במוצא חדר ימין כמרקר אפשרי לאבחנה זו וכאפשרות לקריטריון מאג'ורי חדש. ד"ר עודד שוירמן, ד"ר אלכס חוקרים ראשיים: לוונטל, ד"ר מיכל גפנר. ד"ר עינת בירק, ד"ר גבריאל אמיר, חוקרי משנה: ד"ר אלחנן ברוקהיימר. אנדוקרדיטיס זיהומית במוצא חשיבות המחקר: חדר ימין בילדים היא מחלה האופיינית בעיקר , שמהווה אתגר exogenous conduit בילדים עם

PFAPA השפעת סטרס על התקפי

שאופיינה בתחושות של לחץ וחרדה ניכרים בקרב האוכלוסייה, כדי לבדוק האם . הפנייה אל הורי הילדים התבצעה בשבוע שבו PFAPA הייתה החמרה בהתקפי הוחלט על חזרה ללימודים לאחר הסגר, מתוך הערכה שהשילוב בין החרדה מנגיף הקורונה וההתרגשות או החשש מהחזרה ללימודים עלולים לגרום להחמרה בהתקפים. ההורים התבקשו למלא שאלון שבחן את מצבם הרגשי של הילדים, תוצאות: והתברר כי אכן התקופה המדוברת אופיינה ברמה גבוהה של חרדה בקרב הילדים. עוד התברר כי בתקופה זו הייתה עלייה מובהקת במספר ההתקפים של הילדים, בהשוואה לתקופה מקבילה (מספר חודשים לאחר מכן). עלולים להופיע בעקבות תחושות PFAPA התקפי החום של מחלת מסקנות: לחץ וחרדה. למסקנה זו חשיבות רבה, מכיוון שהיא מאפשרת לחזות בצורה טובה יותר מתי יופיע התקף. בנוסף היא עשויה לתת להורים כלים חדשים לשליטה במחלה, מתוך הנחה שהפחתת לחץ וחרדה יכולים להפחית את תדירות ההתקפים.

בדיקת ההשפעה של תחושת לחץ וחרדה על התקפי מחלת המחקר ומטרתו: והחמרתם בעת הגל הראשון של הקורונה. PFAPA ד"ר יואל לוינסקי. חוקר ראשי: פרופ' ליאורה הראל. מנחה: ד"ר גיל אמריליו, ד"ר מיכל גפנר, ד"ר שלי קגן, ד"ר רותם טל, חוקרי משנה: ד"ר חמאדה נטור, ד"ר יונתן בוטבול-אביאל (רמב"ם). רעיה נדלר. מתאמת מחקר: היא מחלה ייחודית לילדים, הגורמת להתקפים PFAPA חשיבות המחקר: חוזרים של חום המלווה בדלקת גרון. הגורם למחלה אינו ידוע, אך ידוע כי היא איננה נגרמת מסיבה זיהומית. הילדים עלולים לסבול מהתקפים הנמשכים מספר ימים, אם כי טיפול תרופתי (סטרואידים) עשוי לעצור את ההתקף אם ניתן בזמן. עד כה מעולם לא נתגלו "טריגרים" העשויים לגרום להתקפים אלו. עם זאת, ידוע ממחלות דלקתיות אחרות כי גורמים רגשיים משפיעים על מהלך המחלה. החוקרים ביקשו לנצל את תקופת "הגל הראשון" של הקורונה,

18