מרכז שניידר - פאזל 60 - מאי 2021

ביופייר לטיפול בגסטרואנטריטיס

בדיקות). ביופייר זיהה יותר חיידקים 400- (כ כגון קמפילובקטר ושיגלה, ויותר פרוטוזואה כגון ג'יארדיה וקריפטוספורידיום. תועלת קלינית נצפתה ), כאשר התועלת הייתה 12%( אפיזודות 17- ב משמעותית יותר בתת קבוצה של ילדים ללא ) ובמושתלי איברים סולידיים 19%( מחלות רקע .)15%( שימוש בביופייר צואתי בילדים מסקנות: מאושפזים עם גסטרואנטריטיס מוביל לזיהוי טוב יותר של הפתוגנים ומשפיע על הטיפול האנטיביוטי, בפרט בילדים ללא מחלות רקע ובמושתלי איברים סולידיים.

תוך זמן קצר יותר בהשוואה לשיטות המסורתיות וכדומה). מחקרים PCR , (כגון פרזיטים, תרבית מהשנים האחרונות מראים יתרון קליני לשימוש בביופייר על פני השיטות המסורתיות. עם זאת, מחקרים אלו אינם מתמקדים באוכלוסיית הילדים המאושפזים. המחקר התקיים כמעקב רטרוספקטיבי תוצאות: במשך שנתיים על ילדים המאושפזים עם גסטרואנטריטיס, שנשלחה להם בדיקת ביופייר. אפיזודות חשודות לגסטרואנטריטיס, 140 מתוך אפיזודות לעומת 56- זוהה פתוגן בביופייר צואתי ב בלבד בכלל הבדיקות המסורתיות שנלקחו 24

הערכת התועלת הקלינית המחקר ומטרתו: של שימוש בביופייר צואתי בילדים מאושפזים עם גסטרואנטריטיס. ד"ר אביב סבר. חוקר ראשי: פרופ' עירית קראוזה, פרופ' אפי חוקרי משנה: בילבסקי, ד"ר חיים בן צבי, ד"ר נמרוד זקס, ד"ר שיראל ברנע מלמד. אודליה מץ. מתאמת מחקר: גסטרואנטריטיס היא סיבה חשיבות המחקר: מובילה לתחלואה בילדים. בשנים האחרונות עולה כמו multiplex PCR השימוש בשיטות מסוג ביופייר, אשר מאפשר זיהוי נרחב יותר של פתוגנים

גורמי סיכון במחלת כליה כרונית

.2019- . המצב הכלייתי העדכני הוערך ב 2015–2001 בין השנים גבוה בהרבה 0.1%,- בתקופה זו היה כ CKD השיעור הכללי של תוצאות: מהשיעורים שדווחו בעבר. רוב הילדים אובחנו מתחת לגיל שנתיים. נמצאו גורמי , בכלל זה מומים מולדים בכליות ובדרכי השתן ומשקל CKD- סיכון שונים ל היו במועד CKD מהילדים עם 50%- לידה נמוך, אך לא אפגר נמוך בלידה. כ .aborted CKD תקין, ולכן קיבלו אבחנה של GFR ההערכה האחרון שלהם עם בגיל הילדות הוא גבוה מזה שתואר עד כה. גורמי CKD השיעור של מסקנות: סיכון פרינטליים (כמו משקל לידה נמוך, עיכוב בגדילה התוך רחמית) מגבירים כבר בגיל הילדות – ממצא שגם הוא לא דווח עד כה. CKD- את הסיכון ל

גורמי סיכון למחלת כליות כרונית בילדים – מחקר מבוסס המחקר ומטרתו: אוכולוסייה. ד"ר מיכאל גיליס (סורוקה), פרופ' דניאל לנדאו (שניידר). חוקר ראשי: פרופ' ויקטור נובק וד"ר טארה קורנו (סורוקה). חוקרי משנה: הערכת השכיחות וגורמי הסיכון למחלת כליות כרונית חשיבות המחקר: ) בגיל הילדות מתוך חקר של מסד הנתונים המיילדותי / נאונטלי / גיל CKD( מאוכלוסיית האזור ולכן יכול לתת 70% ילדות של כללית במחוז דרום (הכולל אלף 100 מידע על שיעורי המחלה בכלל האוכלוסייה). במחקר נבדקו מעל בגיל הילדות CKD- תיקים ממוחשבים, לגביהם ניתן היה להעריך את שיעור ה

מרחב משולב של מחקר בהובלת מרכז שניידר

מאפשר ביצוע מחקרים השומרים על רצף המידע ברמת מטופל, בנוסף ליתרון של גודל האוכלוסייה הנחקרת. כל החוקרים במרחב מוזמנים לפנות לחדר המחקר לקבלת שירות מקצועי של האנליסטית נוגה יניב והסטטיסטיקאית שובל מרטון, ומומלץ מאוד להתייעץ איתן לפני כתיבת פרוטוקול המחקר. המצגות, הטפסים הרלוונטיים, הסבר על הליך האישורים הדרושים וחלק מההרצאות המוקלטות של הכנס מחכים לכם בפורטל החוקרים – אתם מוזמנים להיכנס אליו דרך אתר רשות המחקר שבפורטל שניידר.

מנהלת רשות המחקר בבית החולים. המפגש המקוון כלל סקירה של מהפכת נגישות הנתונים בכללית, המאפשרת גישה לבסיס נתונים רחב, היכרות עם הצוות והצגת נהלי העבודה בחדר המחקר המרחבי. חדר המחקר מאפשר נגישות לבסיס נתונים רחב מותמם – כלומר, הנתונים מופיעים ללא שם ותעודת זהות, כך שאין אפשרות לגשת לתיקי המטופלים. בסיס נתונים זה כולל את רוב המידע של כל המטופלים שביקרו אי פעם במרכז שניידר וכל המבוטחים המשויכים לשלושת מחוזות שבמרחב חדר המחקר. המידע המשולב

הפעילות המחקרית המשולבת של מרכז שניידר ומחוזות דן פתח תקווה, שרון שומרון ותל אביב יפו מתנהלת סביב חדר מחקר מרחבי – סביבת עבודה משותפת לחוקרים מבית החולים ומשלושת המחוזות הסמוכים של כללית. חדר המחקר המרחבי פועל כחלק ממערך החדשנות של כללית ומאפשר קיום מחקרי ביג דאטה המסתמכים על כמות גדולה של נתונים, הנאספים מבית החולים ומהקהילה. בכנס חדרי המחקר המרחביים שנערך לאחרונה הוצגה פעילותו של חדר המחקר המרחבי, המובל על ידי מרכז שניידר ומנוהל על ידי דנה רזניק,

פרופ' דניאל לנדאו, מנהל המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר, הוא אחד משלושה חוקרים ישראלים שמחקרם החדש סביב .NATURE מקבוצת Scientific Reports מחלת כליות כרונית פורסם לאחרונה בכתב העת הנחשב המדגימה את תפקיד המפתח שלו במחלת כליות כרונית והאנמיה 1 המחקר, "התערבות ניסויית במסלול האינטרלוקין הקשורה אליה", נערך על ידי הדוקטורנטית ענבר בנדח מאוניברסיטת בן גוריון כאשר חוקרי המשנה הם פרופ' יעל שגב )inflammation( שבא לבדוק את הקשר בין דלקת מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' לנדאו משניידר. זהו מחקר מעבדתי ) וסיבוכיה, שבמרכזם CKD( ) בדרגה נמוכה, לבין החמרה במחלת כליות כרונית IL1( 1 ובעיקר הציטוקין אינטרלוקין אנמיה. ואנמיה, ולעומתו, עיכוב דלקת על ידי שימוש CKD מחמיר IL1 תוצאות המחקר מראות שעודף דלקת דרך מסלול ואנמיה. במאמר הציגו החוקרים מסלולים מולקולריים שונים, המסבירים ממצאים אלה, CKD משפר IL1 בנוגדן כנגד .CKD כאשר מסקנתם היא שעיכוב הדלקת עשוי להוות זרוע טיפולית נוספת למניעת סיבוכי פרופ' דניאל לנדאו שותף לפרסום יוקרתי על מחלת כליות כרונית

19