מרכז שניידר - פאזל 60 - מאי 2021

הקורונה ואנחנו

מה קורה כאשר מטופל עם חסר חיסוני נדבק בקורונה?

"תחלואה קלינית קלה בנגיף הקורונה במטופלים עם הפרעות מולדות במערכת החיסון בישראל" – , מנהלת שירות אימונולוגיה קלינית במרכז שניידר, פורסם בינואר ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט המאמר של ואנו מביאים כאן את תמציתו frontiers in immunology בכתב העת הבינלאומי 2021

וחלקם קיבלו קלקסאן נגד קרישה ואף תרופה אנטי ויראלית בשם רמדסיביר. בימים אלו אנחנו עמלים על איסוף הנתונים משאר הארץ בתקווה לפרסם גם אותם. כמו כן תיבדק גם השפעת החיסונים על האוכלוסייה הייחודית של המטופלים שלנו. אנו מעודדים מכך שלמרות שמדובר היה בגל חמור יותר של המחלה, המטופלים שלנו עברו גם אותו בשלום. זריקת עידוד לחולים מחקר זה חשוב ביותר עבור המטופלים שלנו, שכן הוא מעניק להם תקווה ועידוד לאפשרות

כאשר מדברים על פגמים מולדים במערכת החיסון, הכוונה היא לקבוצת מחלות המתבטאות לרוב בנטייה לזיהומים חוזרים וקשים. בישראל יש מספר רב יותר של חולים במחלות אלו בהשוואה למדינות אחרות בעולם, בין השאר עקב נישואי קרובים וסיבות אחרות. חלק מהחולים עוברים בגיל הינקות או הילדות השתלות מח עצם מוצלחות, שמביאות אותם להחלמה מלאה. ועדיין, חלק מהחולים נזקקים כל חייהם לטיפולים שיגנו עליהם מזיהומים ככל הניתן, כולל עירוי נוגדנים חליפי שהם מקבלים פעם בחודש וטיפולים אחרים. במרכז שניידר החולים הללו נמצאים במעקב במרפאה האימונולוגית, הפועלת במסגרת המכון לאלרגיה ולאימונולוגיה בהנהלת פרופ' אברהם ביגלמן. חשש מתחלואה קשה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל, חששנו מתחלואה קשה מאוד של המטופלים שלנו הסובלים מפגמים מולדים במערכת החיסון. במיוחד דאגנו למטופלים המקבלים עירוי נוגדנים אחת בחודש ותלויים בו כמגן, שהרי העירוי מורכב מתרומות דם של תורמים שנאספו לפני מגפת הקורונה ולכן הוא לא יכיל נוגדנים כנגד זן הקורונה הנוכחי. החשש היה שלאור תחלואת קורונה קשה גם באנשים עם מערכת חיסון טובה, ילדים ומבוגרים עם הפרעות במערכת החיסון לא יצליחו להתמודד עם הווירוס. גם החולים ומשפחותיהם היו שרויים בחרדה עצומה וגזרו על עצמם בידוד חברתי קיצוני ביותר, עם כל המשמעויות הקשות שלו. נתונים מכל המדינה במחקר שקיימנו סביב נושא זה ריכזנו דיווחים הן ממרכז שניידר והן מכל שאר המרכזים בישראל, המטפלים בחולים עם חסר חיסוני מולד. הסתבר כי בשני גלי מטופלים הסובלים מחסר חיסוני ראשוני 20 הקורונה הראשונים בישראל, רק חלו בווירוס. בין הנדבקים היו מטופלים בטווח גיל נרחב, מגיל מספר חודשים ועד . לשמחתנו IVIG- שנה, עם מחלות שונות, ורובם קיבלו גם טיפול קבוע ב 60 מצאנו כי אף לא אחד מהחולים סבל ממחלה חמורה, ואיש מהם לא נזקק לאשפוז. כל החולים שלנו החלימו ושרדו את המחלה. בילדים מדובר היה במהלך קל לרוב ואסימפטומטי. תובנות מהגל השלישי הגעתה לישראל של המוטציה הבריטית, הקשה יותר והמדבקת יותר, היוותה ללא ספק אתגר מורכב מאוד למטופלינו במרפאה האימונולוגית. למרות הזהירות הרבה חלקם בכל זאת נדבקו, ושלושה מהחולים המטופלים בשניידר אף נזקקו לאשפוז. לשמחתי הרבה, בזכות טיפול רב תחומי מסור ומקצועי שקיבלו במחלקות הילדים בשילוב הצוותים של מחלות זיהומיות ויועצים אחרים, כולם החלימו. המטופלים טופלו בפלסמה ממחלימים, בתרופה דקסמתזון

ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט

לתפקד ולהמשיך ללמוד או לעבוד בתקופה מורכבת שכזאת. חשוב לציין שאין כל ביטחון שהמטופלים שלנו יצליחו לייצר תגובה חיסונית טובה בתגובה לחיסון, ולכן, המידע מהמחקר חשוב עבורם במיוחד כ"זריקת עידוד" שכן כלל האוכלוסייה מסתמכת כעת על החיסון כעל גורם מגן עיקרי. מחקרים שונים מחו"ל תומכים בכך, שחלק מהמטופלים שסבלו מחסר חיסוני הראשוני וחלו בקורונה עברו את המחלה בצורה לא חמורה, ובכל זאת נצפתה בחולים רבים תחלואה קשה ואף תמותה. לכן קיימת חשיבות רבה למחקר מקומי בישראל, שהראה נתונים מעודדים בהרבה מאשר המחקרים בארצות אירופה וצפון אמריקה. אז מה שונה בישראל? בעקבות השוואת הנתונים נשאלת השאלה, מהיכן נובע הפער בין המחקר בישראל והמחקרים העולמיים? הסבר אפשרי לכך הוא התוצאות הטובות שהשיגה הזהירות הרבה שנוקטים המטופלים שלנו, המורגלים היטב בשמירה על היגיינה. הסבר אפשרי נוסף הוא העובדה, שהחסרים החיסוניים שמהם סובלים החולים בישראל אינם מצויים במרכז ההתמודדות של מערכת החיסון מול הנגיף. לסיכום, מידע זה הוא בעל חשיבות רבה מאוד למטופלי חסר חיסוני מולד בהיותו מעניק להם תקווה ואפשרות לחזור לתפקוד ולהשתלב עם שאר האוכלוסייה בחזרה לשגרת העבודה והלימודים במסגרות החינוכיות. חשוב לומר שהמידע נאסף מכל המטופלים בישראל, ולפיכך תוצאותיו מעודדות עבור מטופלים מכל קבוצות הגיל, האזורים והמגזרים.

COVID 19 חוקרים על עצמנו את

משמעותי התורם רבות לעולם המדע. לצד זאת, המשתתפים במחקר נהנו מבדיקות תדירות המעידות על מצבם באופן אישי, כולל רמת הנוגדנים בדם, וזאת כאשר רמת התחלואה בארץ היתה בשיאה. לאור הצלחת מבצע החיסונים בישראל, והעובדה שרמת התחלואה ירדה משמעותית, המחקר עתיד להסתיים בקרוב ונמצא כעת בשלב של הכנות לניתוח הנתונים לקראת פרסומו בספרות המקצועית.

חוקרות מסקטור הסיעוד 12 והשתתפו בו בשניידר. המחקר עקב במשך שלושה חודשים אחר עובדי בית החולים שנתנו הסכמתם לכך. המשתתפים במחקר מילאו שאלוני סימפטומים וקרבה לחולים מאומתים, וביצעו בדיקות משטחי אף ולוע פעם בשבוע לאיתור מחלת הקורונה וכן שלוש בדיקות סרולוגיה לזיהוי נוגדנים. התגייסות העובדים למחקר בזמן כה קצר היתה מרשימה, ורבים העידו על תחושת סיפוק להיות חלק ממחקר

במחקר עוקבה (קוהורט) פרוספקטיבי, המקיף והראשון מסוגו, נחקרה בקרב עובדי הכללית במניעת הדבקה על COVID 19- יעילות החיסון ל סמך בדיקות מעבדה. המחקר הרב-מרכזי נוהל על ידי צוות מערך החדשנות וכלל חוקרים מובילים משישה בתי משתתפים. החוקרת 1,500- חולים תוך גיוס של כ הראשית של המחקר במרכז שניידר היא ד“ר אפרת ברון הרלב, מנהלת בית החולים. המחקר נוהל על ידי דנה רזניק, מנהלת רשות המחקר,

9