פאזל ספטמבר 2020

לראשונה בעולם: נמצא טיפול למניעת בהיריון CMV הדבקת העובר בנגיף ד"ר קרן שחר-ניסן, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר, יזמה והובילה את המחקר בעקבות חברתה שנדבקה בנגיף בשלב מוקדם The Lancet של הריונה. המחקר פורסם במגזין הרפואה היוקרתי

מחקר חדש, שנערך בשיתוף פעולה בין רופאי מרכז שניידר לבין היחידה לרפואת אם ועובר בבילינסון בניהולו של פרופ' ערן הדר, בחן את יעילות , לאחר זיהום CMV- התרופה ואלאציקלוביר למניעת הדבקת העובר בנגיף ה נשים שנדבקו בנגיף 100 ראשוני של האם בתקופת ההיריון. למחקר גויסו בתחילת הריונן והופנו למרפאת זיהומים בהיריון המנוהלת על ידי פרופ' יעקב אמיר ופרופ' יוסף פרדו – מומחים בעלי שם בינלאומי בתחום. למחקר היו שותפים גם פרופ' ארנון ויז'ניצר, פרופ' אפי בילבסקי, פרופ' עירית קראוזה וד"ר אורית פלד. הנשים טופלו בתרופה ואלאציקלוביר או בפלצבו עד לביצוע בדיקת מי השפיר, המגלה אם העובר נדבק בנגיף. במחקר, שבוצע באופן סמוי, נמצא כי התרופה ואלאציקלוביר – הניתנת מוקדם ככל האפשר מרגע ההדבקה האימהית . את המחקר יזמה ד"ר 71%- – מפחיתה את שיעור ההדבקה של העובר ב וראה אור The Lancet קרן שחר-ניסן, והוא התקבל לפרסום בעיתון היוקרתי לאחרונה. לאור תוצאות המחקר המובהקות, והיכולת להציע טיפול מונע, נראה כי יש מקום לשקול המלצה גורפת לביצוע סקר לנשים בהיריון להימצאות הנגיף. סיכון לפגיעה קשה בעובר 1% הוא הזיהום המולד השכיח ביותר בבני אדם, עם שכיחות של CMV מכלל הלידות. מרבית הזיהומים בעלי הפגיעה המשמעותית לעובר מתרחשים מהעוברים 40%-30% , בעקבות זיהום אימהי ראשוני בהיריון. לאחר זיהום כזה יידבקו בנגיף. הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה בעובר הוא כאשר הזיהום האימהי מתרחש בטרימסטר הראשון או סביב הכניסה להיריון. הזיהום בעובר עלול לגרום לפגיעה קשה עם ביטוי רב מערכתי, כגון מיקרוצפליה, הסתיידות מוחית פרי-ונטריקולריות, עיכוב בגדילה תוך-רחמית, טחול וכבד מוגדלים, פטכיות,

כוריורטיניטיס (דלקת של הרשתית) והפרעות המטולוגיות כמו אנמיה ותרומבוציטופניה.

הפגיעה הקשה ביותר בעובר היא נזק עצבי-התפתחותי, המתבטא בחירשות עצבית ובפגיעה בראייה עד כדי עיוורון. פגיעה בשמיעה לא בהכרח תופיע בלידה אלא עלולה להופיע מאוחר יותר, בשנים הראשונות לחיים – גם בתינוק ללא סימפטומים. טיפול יעיל לאחר הדבקה במקרים של הדבקה ראשונית של האם במהלך ההיריון, נהוג להמתין לבדיקת מי השפיר על מנת לבדוק האם העובר נדבק. במקרה שמתגלה כי קיימת הדבקה עוברית, מתבצע מעקב היריון בסיכון עם המלצה על הפסקת ההיריון במידה שמופיעים ממצאים המעידים על מחלה סימפטומטית של העובר. את המחקר יזמה ד"ר קרן שחר-ניסן, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה (מיון) במרכז שניידר, בעקבות הידבקות חברתה בנגיף בשלב מוקדם של ההיריון. "ההמתנה בחיבוק ידיים לבדיקת מי השפיר, ללא כל יכולת התערבות וטיפול, נראתה לי בלתי נתפסת בעולם הרפואה של היום", היא אומרת, "עד כה, לא קיים טיפול שהוכח כיעיל במניעת הנגיף לאחר ההדבקה האימהית בהיריון. המחקר יאפשר מתן טיפול מניעתי יעיל, שיתרום להפחתה משמעותית של ההדבקה בעובר, מה שיפחית את הנזקים החמורים שהנגיף גורם ובנוסף לכך את הצורך בהפסקות היריון בשל תחלואה עוברית בנגיף". ד"ר קרן שחר-ניסן

: מערכת חדשנית לטיפול בסוכרת Nature פורסם ב- שפותחה בשיתוף שניידר נמצאה יעילה לשימוש

הטיפול באינסולין באופן פרטני, בטוח וחסכוני, ללא צורך במפגש עם הרופא. של דרימד, שפיתוחה החל במרכז שניידר, היא מערכת מתקדמת Advisor- ה העושה שימוש בנתונים ממכשירי מדידה שונים, המחוברים לחולי סוכרת ומנטרים את כמות האינסולין ורמות הסוכר בדם. המטופלים מעלים את הנתונים מהמכשירים שלהם לענן, ובעזרת האלגוריתם מתקבלת המלצה תוך מספר שניות בלבד להמשך הטיפול האישי האפקטיבי ביותר לחולה. האלגוריתם נותן לרופא המלצה לטיפול המיטבי כמו גם "טיפים" אישיים למטופלים הוא צעד ראשון Nature Medicine- להתנהלות נכונה עם הסוכרת. "הפרסום ב חשוב לקראת הטמעת טכנולוגיית קבלת החלטות מבוססת בינה מלאכותית, כחלק מניהול טיפול באינסולין אצל אנשים עם סוכרת", אמר פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בשניידר ורכז הניסוי, "עבור אנשים עם לייעוץ רפואי מותאם 24/7 מדובר בכלי יעיל, שיאפשר להם גישה 1 סוכרת סוג אישית, מעיין 'רופא מומחה לסוכרת בכיס', ויעניק להם איזון סוכרתי משופר ואיכות חיים גבוהה יותר".    

פרסם תוצאות ניסוי בינלאומי, שבדק Nature Medicine כתב העת היוקרתי .DreaMed את היעילות והבטיחות של טכנולוגיית הסטארט-אפ הישראלי את המחקר הובילו חוקרים מובילים ממרכז שניידר בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטאות הראוורד, ייל ועוד. הניסוי נערך על המערכת של חברת , המסייעת לרופאים לבנות תוכנית טיפולית מיטבית DreaMed Diabetes .)AI( (סוכרת נעורים) בעזרת בינה מלאכותית 1 למטופלים עם סוכרת סוג הניסוי השווה בין המלצות רופאים ממרכזים מובילים בעולם לבין המלצות האלגוריתם שפותח על ידי "דרימד". התוצאות מראות כי האלגוריתם מביא , בין אם מנהל הטיפול 1 לאותה איכות טיפול עבור מטופלים בסוכרת סוג הוא רופא מומחה לסוכרת ובין אם נעשה שימוש באלגוריתם בלבד, ללא אינטראקציה בין המטופל לרופא. השכיחות העולה של סוכרת בעולם וגם בארץ, החוסר ברופאים מומחים לטיפול בסוכרת, לצד הצורך לצמצם אינטראקציות בין-אישיות בעידן הקורונה, העלו אף יותר את הדרישה לפתרון היוצר מרפאות וירטואליות לסוכרת – כאלו המאפשרות ניתוח נתונים מהיר תוך התאמת

מענק חדשנות לשניידר על מחקר עריכה גנטית

והחיסון. עריכה גנטית היא שיטה חדשנית של הנדסה גנטית שתשמש לתיקון מוטציות בגנים, במקום ההליך המסוכן של השתלת מח עצם מתורם זר. צוות החוקרים בתחום זה במרכז שניידר מובל על ידי ד"ר אורנה שטיינברג-שמר, רופאה בכירה וחוקרת במערך ההמטולוגי אונקולוגי, ד"ר יהודית בירגר, מנהלת המעבדות במערך, ופרופ' שי יזרעאלי, מנהל המערך ההמטולוגי אונקולוגי.

קבוצת רופאים וחוקרים במערך ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר בראשות פרופ' שי יזרעאלי זכתה במענק מחקר יוקרתי של רשות החדשנות, המיועד "CRIPR IL" לשיפור שיטות העריכה הגנטית. המענק ניתן למאגד ייחודי בשם של חברות ביוטק ישראליות ומרכזים אקדמיים, שמרכז שניידר חבר בו כחלק ממאמץ משותף לפיתוח טיפול עתידי יעיל למחלות גנטיות של מערכת הדם

מענק מחקר יוקרתי לפרופ׳ גיל קלינגר פרופ' גיל קלינגר, מנהל מחלקת פגים במרכז שניידר, זכה במענק מחקר לחמש שנים מטעם הקרן הלאומית למדע, על הצעת מחקר שלו בנושא "האינטראקציה

בין טונוס כולינרגי לקורטיזול בפגים שנולדו בפגות מוקדמת לעומת מאוחרת: תיקוף על ידי הערכה נוירו-התנהגותית של ויסות עצמי".

17