פאזל ספטמבר 2020

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים 2020 • ספטמבר 58 גיליון

תודה, פרופ׳ פרס! ראיון פרישה עם המנהל היוצא של 14-12 ' מרכז שניידר לרפואת ילדים - בעמ

ד״ר אפרת ברון הרלב: המנהלת החדשה של מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

ד"ר ברון הרלב מחליפה בתפקיד את פרופ' יוסף פרס, 2008 שכיהן כמנהל מרכז שניידר מאז שנת

עם פרסום המינוי אמרה ד"ר אפרת ברון הרלב כי זו סגירת מעגל מרגשת עבורה, כמי שהחלה את דרכה בשניידר כמתמחה צעירה שהגשימה חלום להתמחות ברפואת ילדים במקום הטוב ביותר בתחום, ועכשיו חוזרת לנהל אותו. "אני גאה, שמחה ונרגשת לחזור הביתה ולנהל את בית החולים המוביל בישראל לרפואת ילדים, אשר שם לו למטרה להעניק לכל ילדי ישראל רפואה מתקדמת, מקצועית, פורצת דרך ויצירתית לצד מתן שירות איכותי ומסור, על ידי צוות רב תחומי מהשורה הראשונה, המאמין בערכי אהבת האדם, חמלה ועזרה לאחר". כולנו מאחלים לה הצלחה רבה בתפקיד ומודים לפרופ' פרס על תרומתו העצומה להצלחתו של בית החולים בתריסר השנים האחרונות.

ד"ר אפרת ברון הרלב, שהחלה את דרכה במרכז שניידר כמתמחה, שבה אליו עתה כמנהלת בית החולים. היא תיכנס לתפקיד במקומו של פרופ' 2020 בתחילת אוקטובר יוסף פרס, הפורש לגמלאות לאחר למעלה שנים בתפקיד. 12- מ ד"ר אפרת ברון הרלב היא מומחית ברפואת נהל רפואי, בוגרת ִ ילדים, בטיפול נמרץ ילדים ובמ בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון נהל ציבורי מאוניברסיטת ִ ובעלת תואר שני במ הרווארד בארה"ב. היא עובדת בכללית משנת , תקופה שבמהלכה כיהנה בשורת 1994 תפקידים, ביניהם מנהלת קמפוס בילינסון, סגנית מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים והמנהלת הרפואית של מחוז צפון בכללית.

2019- שניידר: בית חולים מצטיין של כללית ב

בפעם הרביעית בעשור האחרון, מרכז שניידר זוכה בפרס היוקרתי של כללית לבית חולים מצטיין. הפרס הוענק על ידי מנכ"ל כללית, פרופ' אהוד דודסון, באירוע ההוקרה למצטייני מנכ"ל ולמוסדות מצטיינים שנערך בהתאם למגבלות הקורונה, בשידור ישיר בפייסבוק ובהשתתפות מרחוק של הנהלות בתי החולים והמחוזות. המנכ"ל הדגיש כי מרכז שניידר ראוי לפרס בשל סיבות רבות, וביניהן איכות רפואית, חדשנות, טכנולוגיה ושירות. פרופ' יוסף פרס, מנהל מרכז שניידר, אמר כי "הפרס הוא אות הוקרה לעבודה המקצועית והמסורה של כלל עובדי בית החולים. מרכז שניידר הוא בית החולים לילדים המוביל בישראל ואחד הטובים בתחומו בעולם, לא רק בזכות ההישגים הרפואיים המרשימים וההצלחות הרבות במחקר, אלא בעיקר בשל האנושיות והרגישות של אנשי הצוות. חברי הנהלת בית החולים ואני גאים בעובדי שניידר ומוקירים אותם על השקעתם האינסופית בטיפול בילדים החולים. נמשיך לקדם את חזון בית החולים, לקדם ולהוביל את רפואת הילדים בישראל".

חברי ההנהלה של מרכז שניידר

ריבה שקד עורכת ומפיקה: משכית גילן שוחט, פרופ' אפי בילבסקי, רונית סינגר, מערכת: שרית ביתן, אתי צור, קשת ליבוביץ, דנה רזניק, דלית כהן, שגית טורקניץ, לינור נבו-אלבו, לירון קורמן-זרחוביץ, מיכל בניה שריג רעיונות כתיבה, עריכה ועיצוב: ענבל קלברס ודוברות מרכז שניידר צילומים:

מרכז שניידר לרפואת ילדים 4920235 , פ"ת 14 רח' קפלן 03-7608398 • פקס 03-9253208 ' טל

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

rshaked@clalit.org.il www.schneider.org.il

58 ' גיליון מס 2020 ספטמבר

מרכז שניידר לרפואת ילדים

2020-2008 פרופ' יוסף פרס, מנהל מרכז שניידר בשער:

2

חיים במתנה

ניתוח בטן מורכב הציל את אחמד בן הארבע גידול ענק בכליה, שהתפשט לבטן ומחוצה לה וטופל בכימותרפיה, החל לדמם ואיים מיידית על חייו של הילד העזתי. טיפול דרמטי, שהחל באבחון מהיר והסתיים בניתוח חירום במרכז שניידר, הציל את חייו

מימין לשמאל: ד"ר שירה עמר מהמחלקה האונקולוגית, ד"ר אלחנן נחום, מנהל טיפול נמרץ, אילנית פוזננסקי, אחות אחראית מחלקה כירורגית, ד"ר ג'ורג' פרנקל, מנהל היחידה לניתוחי לב, אחמד ואימו, ד"ר דרגן קרברושיץ, מנהל המחלקה הכירורגית, ד"ר יעקב כץ, מנהל מחלקת הרדמה ומערך חדרי הניתוח

אמבוליזציה ולסגור חלק מהעורקים המזינים את הגידול. קצב איבוד הדם לבטן פחת אומנם אך לא נעצר. בהתייעצות רב צוותית הוחלט כי למרות הסיכון הרב יש לנסות לעצור את הדימום בהליך כירורגי. אחמד נלקח לחדר ניתוח במצב כללי קשה, כשהוא מורדם ומונשם. בהשגחת צוות המרדימים, ותחת מעקף לב שנעשה על ידי מנתחי הלב, נמצא בניתוח כי הגידול נפרץ ומדמם משמעותית לחלל הבטן. הצוות הכירורגי הצליח לכרות את הגידול ולקשור את כל כלי הדם שגרמו לדמם המסיבי. לניתוח הצטרף צוות מנתחי כלי דם מבלינסון, שהוציא את חלקי הגידול מתוך הווריד הנבוב התחתון. בשל איבוד הדם הרב ומורכבות הניתוח, החליטו הכירורגים להשאיר בבטן אמצעי לחץ וריסון דימום למשך יממה. אחמד הועבר שוב לטיפול נמרץ כשהוא במצב קשה מאוד, שם הצליח הצוות לייצבו לקראת ניתוח נוסף שנערך למחרת ובו הוסרו חבישות הלחץ והבטן נסגרה. כעבור ימים ספורים בטיפול נמרץ אחמד חזר למחלקה הכירורגית, ובחלוף כשבוע שוחרר לביתו.

מהלך דרמטי שכלל אבחון מדויק, טיפול מהיר ורב-מקצועי והירתמות של צוותים רבים למלחמה עקשנית על החיים, הציל את חייו של אחמד בן הארבע. אחמד הגיע מעזה למרכז שניידר בשל חשד לגידול בבטן ואושפז במחלקה הכירורגית. בבירור עלה כי מדובר בגידול גדול מאוד מסוג ווילמס, שמקורו בכליה הימנית אך הוא התפשט בבטן ומחוצה לה. מומחי הדימות אבחנו כי הגידול עוטף כלי דם ואף חודר אל תוך הווריד הנבוב התחתון, עד לחסימה מוחלטת שלו. בשלב זה לא ניתן היה לנתח ולהסיר את הגידול במלואו באופן בטוח, ולכן נלקחה ביופסיה כדי לאפיין את הגידול ולהיערך לטיפול כימותרפי מתאים. אחמד שוחרר הביתה וחזר כעבור ימים ספורים למחלקה האונקולוגית לתחילת הטיפול הכימותרפי. כעבור סבב טיפול אחד בלבד הוא חזר לשניידר בתלונה על כאבי בטן ועייפות. בירור מהיר העלה כי הגידול החל לדמם באופן מסיבי. מייד הוחל בפעולות שונות על מנת לייצבו, לזהות את מקור הדמם ולטפל בו. מהיחידה לטיפול נמרץ ילדים הועבר אחמד לחדר הצנתורים, שם הצליחו רופאי הרדיולוגיה הפולשנית לבצע

צנתור מוח בבת תשע מנע אסון הילדה הגיעה למיון שניידר בשל אישונים לא שווים, רופא העיניים אבחן שיתוק חריף בעצב השלישי כתוצאה ממפרצת מוחית – וצנתור מוח דחוף הציל את חייה

על ידי ד"ר שמעון מימון, מצנתר כלי הדם במוח ביחידה לנוירוכירורגיה במרכז שניידר בראשות ד"ר אמיר קרשנוביץ. מצבה של הילדה השתפר ולאחר מספר ימים היא שוחררה לביתה. "חשוב להדגיש כי לא כל מצב של אישונים לא שווים משמעו קיום של מפרצת מוחית, אולם במקרה שמדובר במצב חדש נדרשת הערכה רפואית דחופה", מציין פרופ' גד דותן, מנהל יחידת עיניים בשניידר, "במקרה זה הצלחנו למנוע אסון בזכות השילוב בין ערנות האם, האבחנה הנכונה של רופא העיניים במיון וצנתור המוח המדויק והמהיר שעברה הילדה".

בקשתית העין האחראי על כיווץ האישון. שיתוק בעצב השלישי, במיוחד כאשר קיימת מעורבות של האישון, מוגדר כמצב חירום רפואי שכן אחת האפשרויות היא קיום של מפרצת באחד מעורקי המוח, הלוחצת על העצב בבסיס הגולגולת. הילדה אנגיוגרפיה מוח, שאיששה CT הובהלה לבדיקת את האבחנה כי היא סובלת ממפרצת באחד מעורקי המוח. מדובר במצב נדיר מאוד בילדים, שללא טיפול דחוף עלול לגרום באופן מיידי לדימום מוחי, לשבץ ואף למוות. צנתור המוח לסגירת המפרצת בוצע תוך זמן קצר ובהצלחה מלאה

עין חדה של ההורים יכולה לפעמים להציל חיים. בזכות עירנות כזאת, וטיפול חירום מהיר בבית החולים, ניצלו חייה של ילדה בת תשע שהגיעה למיון שניידר (המלר"ד) לאחר שאימה הבחינה בהבדל בגודל האישונים בשתי עיניה. ד"ר אסף גרשוני, רופא העיניים שנקרא למחלקה לרפואה דחופה, זיהה כי בנוסף לאישונים הלא שווים קיימת גם הגבלה בחלק מתנועות העין יחד עם צניחת עפעף, ואבחן כי מדובר בשיתוק חלקי של העצב הקרניאלי השלישי. עצב זה מעצבב את מרבית שרירי העין, את שריר העפעף ובנוסף את השריר

3

מושתל הכבד הצעיר ביותר שבועות שסבל ממחלת כבד חריפה שסיכנה את חייו, עבר ניתוח השתלת אונת כבד במרכז 15 תינוק בן שניידר לרפואת ילדים. זהו מושתל הכבד הצעיר ביותר בארץ מאז ומעולם

ד"ר מיכאל גורביץ עם התינוק הקטן ואימו

כבד במרכז שניידר, וד"ר ולדימיר טנק, רופא בכיר במערך ההשתלות, יחד עם הרופאים המרדימים ד"ר יעקב כץ וד"ר אבלין טרבקין, בסיועו של גולן שוקרון, מפעיל מכונת לב-ריאה. עם סיום הניתוח הועבר התינוק לטיפול ביחידה לטיפול נמרץ בראשות ד"ר אלחנן נחום. את המעקב אחריו מבצעת ד"ר יעל מוזר- גלזברג, מנהלת שירות מושתלי כבד במרכז שניידר. את תיאום ההשתלה ביצעה מתאמת המושתלים, האחות מיכל שפיר. סיכם ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל היחידה להשתלות וניתוחי כבד במרכז שניידר: "כל השתלה היא הצלת חיים, אבל מקרה זה מרגש במיוחד כי הייתה זו פעולה על סף הבלתי אפשרי. השתלת כבד בתינוק כל כך קטן ובמשקל מאוד נמוך מאתגרת מאוד מבחינה ניתוחית, בשל הקושי הקיים בהכנסת איבר חדש לגופו של התינוק כאשר חלל הבטן שלו צר במיוחד וחיבורי כלי הדם הם מיקרוסקופיים ומחייבים עבודת דיוק קשה ומורכבת. יש מעט מאוד מרכזים בעולם כמו שניידר, המסוגלים לבצע השתלת כבד בילדים ותינוקות, ואני שמח להיות חלק מכך".

שבועות בלבד התקיים לאחרונה במרכז 15 ניתוח השתלת אונת כבד בתינוק בן שניידר וקבע שיא ישראלי – זהו מושתל הכבד הצעיר ביותר בארץ. התינוק סבל ממחלת כבד חריפה, נזקק להשתלת כבד דחופה, ואימו תרמה לו אונת כבד והצילה את חייו. השתלת אונת כבד מתורם חי היא ניתוח מורכב במיוחד בתינוק בגיל כזה ובמשקל כה קטן, בשל הקוטר הזעיר של כלי הדם שאליהם נדרש לחבר את אונת כבד החדשה, ונפח קטן מאוד של חלל הבטן המהווה קושי טכני בתפירה שלאחר הניתוח. הניתוח דרש היערכות מיוחדת של צוותי בית החולים, בתוכם רופאי גסטרואנטרולוגיה, כירורגים מומחים בהשתלות איברים בילדים, מרדימים ואחיות חדר ניתוח, רופאי טיפול נמרץ, יחידת האולטראסאונד ועוד, בכלל זה היערכות לציוד רפואי מיוחד המותאם לכלי הדם הקטנים של התינוק והכנה של צוות טכנאי לב-ריאה לשינויים בזרימות דם בגוף של התינוק במהלך הניתוח. ההשתלה בוצעה על ידי ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל היחידה להשתלות וניתוחי

ניתוח השתלת קרנית בוצע לאחרונה במרכז שניידר והציל את עינו היחידה של תינוק בן שלושה חודשים מעיוורון. התינוק הופנה בגיל שבועיים בלבד למרפאת הקרנית ביחידת העיניים בשניידר כשהוא סובל משני מצבים נדירים: אנאופתלמיה – חוסר התפתחות של גלגל העין משמאל, – עכירות דיפוזית בקרנית עין ימין. בנוסף, בעינו הימנית של התינוק נמצא Peters Anomaly- ו מיקרוקורנאה, מצב בו הקרנית קטנה באופן שמקשה על ביצוע ניתוח השתלת קרנית. למרות מורכבות הניתוח והתנאים הרפואיים הקשים הוחלט להתערב כירורגית על מנת להציל את ראייתו של התינוק בעינו היחידה. האבחנה, הניתוח והמעקב בוצעו על ידי ד"ר אורי אלבז, מומחה קרנית מיחידת העיניים במרכז שניידר בראשות פרופ' גד דותן. הניתוח עבר בהצלחה רבה וכיום, מספר חודשים לאחר השתלת הקרנית, ראייתו של התינוק הולכת ומשתפרת, הוא מצליח לתפקד בצורה טובה יותר, לחייך אל אימו ולזהות חפצים בסביבתו, דבר שלא היה אפשרי לפני הניתוח. סיכם ד"ר אורי אלבז: "הניתוח היה מורכב בשל גודל העין בתינוק כה צעיר והצורך לשנות את הטכניקה הניתוחית הסטנדרטית. בגיל צעיר שכזה, הסיכוי לדחיית השתל גדול יותר מאשר במבוגרים, ולכן הוא יזדקק למעקב תכוף כדי למנוע סיבוכים אפשריים בעתיד. כעת, בגיל שישה חודשים, השתל נראה טוב מאוד ומאפשר לתינוק לראות ולתפקד בצורה משביעת רצון". קרנית של אור ניתוח נדיר להשתלת קרנית בתינוק בן שלושה חודשים, שבוצע במרכז שניידר, הציל את עינו היחידה של התינוק מעיוורון

ד"ר אורי אלבז והתינוק

4

גשר לחיים – מלב אל לב עבר השתלת לב, לאחר שלפני כשנה וחצי ניצלו חייו בזכות השתלת לב מלאכותי. בגופו של 15- רון בן ה נעם בן השמונה הושתל לב מלאכותי שמעניק לו חיים ואיכות חיים עד שיימצא עבורו לב אנושי. הילדים שנוגעים לכולם בלב

מאילת חיכה תקופה ארוכה עד 15- רון גבע בן ה להודעה המרגשת שבישרו לו רופאיו: "נמצאה לך תרומת לב". רון, המטופל על ידי צוות מכון הלב במרכז שניידר בראשות ד"ר עינת בירק, המתין למעלה משנה לתרומת לב להצלת חייו. רון חלה בסרטן העצמות לפני שנתיים וחצי. אחרי שהחלים וחזר לביתו בתום תקופה ארוכה של טיפולים, הוא החל שוב להרגיש לא טוב. בבדיקות נמצא כי טיפולי הכימותרפיה הרבים שעבר גרמו לפגיעה בליבו, והוא נזקק להשתלת לב. בשל ההתדרדרות במצבו, ועל מנת לייצבו ולהרוויח זמן עד למציאת תרומת הלב, הושתלה בגופו בניתוח ) – משאבת LVAD( ייחודי מערכת לב מלאכותי חדר שמאל בלב, שאפשרה לו להמתין תקופה ארוכה של שנה וארבעה חודשים במצב יציב עד לניתוח ההשתלה. כמו במבצע צבאי מורכב, נערכו לניתוח ההשתלה אנשי צוות רבים ממרכז שניידר ובהם קרדיולוגים, כירורגים, מרדימים ואנשי צוות חדר הניתוח. את הניתוח ביצעו ד"ר גבי אמיר, מנהל היחידה לניתוחי לב ביילוד במרכז שניידר, ופרופ' דן ערבות, מנהל מערך ניתוחי לב וחזה בבילינסון ושניידר, יחד עם ד"ר יעקב כץ, מנהל מחלקת הרדמה במרכז שניידר. בסיום הניתוח המורכב הועבר רון להתאוששות ביחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר, בראשות פרופ' עובדי דגן ומנהלת הסיעוד רים עבד אל חי, כשהוא מונשם ומורדם. זמן לא רב לאחר מכן רון התאושש, שוחרר מבית החולים במצב טוב ועבר עם אימו לדירה קרובה למרכז שניידר, על מנת שיהיה קרוב לבית החולים במהלך התקופה שלאחר ההשתלה. אומרת אתי, אימו של רון: "אנחנו רוצים להודות לכל הצוות של מחלקת ניתוחי לב וחזה על הטיפול המסור והיחס המדהים. כל אנשי הצוות נתנו לנו להרגיש שאנחנו בידיים טובות ותמיד קיבלו אותנו במחלקה – גם שלא היינו מאושפזים – בחיוך, בחום וברצון אמיתי לעזור. תודה מיוחדת לד"ר עמיחי רוטשטיין על הליווי לאורך כל הדרך, על הדאגה והיחס החם, וכן לכל צוות מכון הלב שתמיד קיבל אותנו בנעימות LVAD ואכפתיות. תודה גדולה לכל צוות מרפאת בבילינסון שטיפלו, תמכו באהבה וליוו אותנו עד לקבלת לב אנושי ונפלא. אנו מודים לצוות המנתחים על עשייתם המקצועית והקשה, הנעשית מתוך אנושיות ואכפתיות. אין מילים אשר יכולות לתאר את גודל התודה וההערכה שלנו, קיבלנו את החיים במתנה". מי שעדיין מחכה להשתלת לב אנושי במרכז שניידר הוא נעם קופילביץ בן השמונה. גם בגופו של נעם הושתלה מערכת הלב המלאכותי, כדי להרוויח זמן יקר עד לקבלת הלב המיוחל. נעם היה ילד פעיל ובריא כאשר החל להתלונן על חולשה, איבוד תיאבון והקאות. בהדמיית אקו לב, שעבר במכון הלב בראשות ד"ר עינת בירק, התגלה כי בגופו התפתחה בהדרגה מחלה ניוונית של שריר הלב שקיננה שנים ללא סימנים, עד להחמרה

רון גבע עם "תעודת לב אמיץ" שקיבל לאחר שהתאושש מההשתלה. לצידו, פרופ' עובדי דגן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז שניידר

גבי אמיר: "הניתוח ארך כשש שעות ובמהלכו ביצענו חתך מרכזי לאורך בית החזה והפרדנו את הצלעות במטרה לרווח מקום ללב המלאכותי. אחרי שהשתלנו את המשאבה, הכבל חשמלי הוצא מדופן הבטן קרוב לטבור והתחבר לבקר ולשתי סוללות הממוקמים מחוץ לגוף, בפאוץ' או בתרמיל גב. בכך סיפקנו לילד איכות חיים מיטבית עד להשתלת לב מן החי". השתלת לב מלאכותי מבוצעת בחולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה, שאינם יכולים עוד להמתין להשתלת לב או שאינם מתאימים לכך בשל מחלות רקע או גיל. בשנתיים האחרונות בוצעו במרכז שניידר לרפואת ילדים שמונה ניתוחים כאלה בילדים, שבהם הושתלו שלושה לבבות וחמישה מסוג Berlin Heart מלאכותיים מסוג . חמישה מהילדים זכו בהמשך להשתלת LVAD לב מן החי. בנוסף לנעם, במרכז שניידר מחכה .11 כיום לתרומת לב אנושי ילד נוסף בן הרוב המוחלט של ניתוחי השתלות איברים בילדים בישראל מבוצע במרכז שניידר לרפואת ילדים. מאז הקמתו של בית החולים בוצעו בו למעלה השתלות לב, ריאה, כבד וכליות בתינוקות, 600- מ ילדים ובני נוער, באחוזי הצלחה הדומים למרכזים הרפואיים הטובים בעולם.

שהובילה לאי ספיקת לב סופנית. לאחר האבחנה הקשה והמטלטלת אושפז נעם במחלקת טיפול נמרץ לב בראשות פרופ' עובדי דגן. במהלך שלושת שבועות האשפוז הוא טופל בתרופות רבות אולם מצבו המשיך להתדרדר, והפתרון היחיד להצלת חייו היה השתלת לב מיידית. היות שתרומות הלב בגילו ובמשקלו הן נדירות, הוחלט להשתיל כגשר עד להשתלת לב מן LVAD בגופו מערכת החי. מכיוון שהלב המלאכותי נוצר עבור מבוגרים, המנתחים היו חייבים לבצע בו שינויים וכן להתאים את הטכניקה הניתוחית המקובלת לפי ממדי גופו של נעם. את ניתוח ההשתלה ביצעו ד"ר גבי אמיר, מנהל היחידה לניתוחי לב ביילוד במרכז שניידר, וד"ר ויקטור רובצ'בסקי, סגן מנהל המחלקה במערך לניתוחי לב-חזה בבילינסון, כשהם מגובים בצוות משותף משני בתי החולים: ד"ר ילנה צייטלין, פרופ' דן ערבות וד"ר ירון ברק. מספר ד"ר

השתלת לב מלאכותי מבוצעת בחולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה, שאינם יכולים עוד להמתין להשתלת לב או שאינם מתאימים לכך בשל מחלות רקע או גיל. בשנתיים האחרונות בוצעו במרכז שניידר שמונה ניתוחים כאלה

5

חדשות שניידר

מכון ויצמן למדע ומרכז שניידר לרפואת ילדים ישתפו פעולה במחקר ביו-רפואי

לקצר ולייעל את המעבר של רעיונות מדעיים אל תחומי היישום הרפואיים – ומנגד, חשוב שהמדענים ילמדו מהרופאים על התחומים שבהם יש צורך במאמץ מדעי מיוחד. שיתוף הפעולה הזה עשוי ליצור את הגשר המהיר שיאפשר לכולנו, מדענים ורופאים, ליישם את הידע והכישרונות שלנו לרווחת האדם באשר הוא". לאורך השנים רכש מרכז שניידר מוניטין מפואר בקהילה הרפואית בארץ ובעולם בזכות מחקר פורץ דרך ושיתופי פעולה עם מוסדות רפואיים בינלאומיים. אומר פרופ' יוסף פרס, מנהל מרכז שניידר, 12- שהוביל את המהלכים הללו ב השנים האחרונות: "המחקר הוא

מכון ויצמן למדע ומרכז שניידר חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה במחקר ביו-רפואי, בשאיפה להקים יחד את "מכון שניידר-ויצמן לחקר בריאות הילד והמתבגר". מדובר בשיתוף פעולה על-פי המודל של שיתופי פעולה אחרים של מכון ויצמן למדע. ההסכם יכלול תחומי מחקר באונקולוגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, גסטרואנטרולוגיה, אנדוקרינולוגיה, תזונה, חילוף חומרים ועוד, כהמשך לשיתופי פעולה שנוצרו בין מדענים מהמכון לבין רופאי שניידר בעיקר סביב חקר תהליכי גדילה והתפתחות של ילדים, טיפול במחלות והפרעות שונות ואף מניעתן. שני המוסדות יפעלו, ביחד

מימין: פרופ' יוסף פרס, מנהל מרכז שניידר, דנה רזניק, מנהלת רשות המחקר בבית החולים, ופרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן, בטקס החתימה על מזכר ההבנות

זה העושה את השוני בין בית חולים טוב למצוין. אני בטוח כי שילוב כוחות של ההון האנושי בשני המוסדות יוביל למחקרים ולשיטות טיפול חדשניות ויהווה קרש קפיצה לגילויים מדעיים פורצי דרך, למען איכות חייהם ובריאותם של ילדים רבים בארץ ובעולם".

ובנפרד, לגיוס משאבים להפעלת המסגרת המשותפת. "הניסיון מראה שמחקר בסיסי מוביל, לא אחת, להמצאות ולפיתוחים של טכנולוגיות, תרופות ושיטות טיפול חדשות", אומר פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, "בשנים האחרונות, וכן כחלק מהפקת לקחים ממשבר הקורונה, החלטנו לעשות כל מאמץ כדי

סדנת סדציה: בדרך לבית חולים נטול כאב

בטוחה, תוך לימוד עקרונות בסיסיים בפרמקולוגיה של תרופות סדציה, גורמי סיכון לסדציה ודגש על אופן התמודדות עם סיבוכים נלווים. עד כה הוכשרו אנשי צוות, כאשר המטרה היא להכשיר את כלל מתמחי 60- במסגרת הסדנה כ בית החולים, את הרופאים הבכירים העוסקים בסדציה ואת צוותי הסיעוד במלר"ד, בטיפול נמרץ ובאתרים רלוונטיים נוספים בבית החולים. סדנת הסדציה מהווה צעד נוסף בדרך אל אחד מיעדיו של מרכז שניידר – להיות "בית החולים נטול כאב" במסגרת התוכנית לשיפור חוויית המטופל.

מזה מספר חודשים מקיים מרכז שניידר סדנת סדציה, המיועדת להכשרת רופאים שאינם מרדימים, אחיות וטכנאים ייעודיים במתן סדציה בטוחה לילדים. הסדנה, בראשותם של ד"ר ליסה אמיר, ד"ר רון ברנט, ד"ר הרן פישר וד"ר איתן קפלן, היא תוצר של שיתוף פעולה בין המלר"ד, מחלקת הרדמה והיחידה לטיפול נמרץ. היא באה לתת מענה לצורך הגובר בשימוש בסדציה לצורך פעולות קצרות ברחבי בית החולים בדגש על המלר"ד, שם פעילות הסדציה מהווה חלק משמעותי מהעשייה השוטפת. הסדנה מקנה מיומנויות נדרשות לביצוע סדציה

ד"ר רון ברנט ומשתתפות בהדרכת סדציה

6

הקורונה ואנחנו

חדש: מענה טלפוני להורים החוששים להגיע למיון שירות חדש במלר"ד שניידר: מענה טלפוני ישיר להורים המתלבטים אם להגיע למיון בימי הקורונה, ועלולים בשל כך לסכן שלא במתכוון את בריאות ילדם. המענה ניתן על ידי צוות רפואי וסיעודי מאומן ומקצועי בתחום הרפואה הדחופה, שיברר את הבעיה וינסה להפיג את החשש מפנייה לטיפול רפואי נדרש ואף לתזמן את ההגעה לשעה מסוימת כדי לחסוך מההורים ומהילד שהייה ארוכה במיון.  ד"ר עומר ניב במענה טלפוני במסגרת השירות החדש

"לאור מגפת הקורונה העולמית, קיים חשש רב בציבור מפנייה להערכה וטיפול רפואי גם במקרה שהופנו על ידי שירותי הרפואה בקהילה", מסביר ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד), "בנוסף, לעיתים המטופלים פונים לקבלת ייעוצים וטיפולים שונים בשעות שהיועצים אינם זמינים בבית החולים, ואז הם נאלצים לשוב בזמן אחר כדי להשלים את ההערכה הרפואית. המענה הטלפוני שהקמנו בא לפשט עבור ההורים את ההגעה למיון ומיועד למי 23:00 עד 8:00 ולהקל עליהם במיוחד בתקופה זו. הוא פועל בשעות שבידו קיימת הפניה למלר"ד". ד"ר ברנט מספר על מקרה שהתרחש במהלך הגל השני של התפרצות נגיף הקורונה, וממחיש את נחיצות השירות החדש: "נער ששהה בבידוד ביתי עם משפחתו חש בכאב חד בטן תחתונה, וקיבל הפניה טלפונית מרופא המשפחה לחדר המיון. בשל החשש מנגיף הקורונה ההורים התקשרו למוקד פרטי שהסביר להם שעליהם להימנע מפניה לבדיקה בשל הבידוד. כעבור יומיים הנער פונה למלר''ד שניידר עם אשך נמקי ונאלץ לעבור בשל כך כריתת אשך. שיחה טלפונית של ההורים עם צוות המיון יכולה לחסוך מקרים מצערים כאלו, ואני בטוח שתעלה את שביעות הרצון בקרב .03-9253251 המטופלים". השירות ניתן במספר הטלפון

כנסים והרצאות בזום: נפגשים אבל מרחוק

במגבלות הקורונה והריחוק החברתי נערכו מספר כנסים והרצאות בזום. ד"ר אמיר קרשנוביץ', מנהל היחידה SDR לנוירוכירורגיה, העביר הרצאה מקוונת בנושא ניתוח לטיפול בספסטיות. להרצאה, שעסקה בניתוח לתיקון עוויתיות, הוזמנו הורים של ילדים עם שיתוק מוחין וכן פיזיותרפיסטים, רופאי שיקום ואנשי מקצוע נוספים. באירוע המוצלח שנמשך שעה וחצי וכלל גם שאלות ותשובות, השתתפו קרוב למאה איש. ד"ר קרשנוביץ' מעדכן כי שתי משפחות שהשתתפו בהרצאה הגיעו בעקבותיה לבדיקה במרפאה ונרשמו לניתוח. גם הכנס השנתי למטופלי הורמון גדילה ובני משפחותיהם (בתמונה מימין) נערך בזום בהובלת מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, פרופ' משה פיליפ, וצוות המכון – ד"ר נעמה פיש שוולב, האחות האחראית רותם דיאמנט, הפסיכולוג ד"ר אלון ליברמן והדיאטנית בת אל גולדשטיין. הכנס כלל הרצאות של מומחי המכון בתחומים השונים ובסיומו הוזמנו ההורים להעלות שאלות ולקבל תשובות מאנשי הצוות.

אתגר הקורונה במערך הלוגיסטי למערך הלוגיסטי במרכז שניידר שמור תפקיד מרכזי במתן מענה רציף וזמין להספקת כל סוגי הציוד הנדרשים, לתפעולם של כל המערכים בבית החולים. התפרצות נגיף הקורונה הציבה אתגרים חדשים בפני צוות המערך הלוגיסטי. שגרת בית החולים שינתה את פניה, ויחד אתה נדרשו אנשי הלוגיסטיקה לבצע התאמות לצרכים החדשים, ביניהם רצף הספקה של ציוד מיגון ומגוון ציוד מיוחד, היערכות לאבזור המחלקות והמיון לקליטת חולי קורונה, זאת לצד שמירה על שגרת ההספקה הרגילה. באפס זמן עבר המערך משגרה לחירום, ונכנס לתקופה של עבודה מאומצת באקלים של חוסר ודאות תוך התמודדות

יום-יומית מול מחסור מקומי ועולמי בציוד בכלל ובציוד מיגון בפרט. בתחושת גאוות יחידה, שליחות וצו השעה, נרתמו כל צוותי הלוגיסטיקה לתכנון רכש והצטיידות מוגברת למתן מענה מיידי ומהיר לכל תרחיש. המאמץ פשר לבית החולים לעמוד ביעדים ולתת לצוותים את תחושת ִ המשותף א הביטחון לגבי זמינות ומוכנות הציוד. על כך, כל אנשי המערך הלוגיסטי בשניידר יכולים להיות גאים! בימים אלו, כאשר אנו בעיצומו של הגל השני, הנהלת המערך ממשיכה לתת פתרונות תוך כדי תנועה הן לצרכי היום-יום והן להיערכות לתקופת החורף, שעל פי התחזיות תביא עמה אתגרים נוספים.

7

למען חיוך של ילד

רובובוס – משחק שחושב מחוץ לקופסה יוזמה של ד"ר עירית שוורץ אטיאס, לשעבר מנהלת הסיעוד במחלקה האונקולוגית, הפכה למשחק קופסה חדשני שמשלב משימות מעולם הפסיכולוגיה החיובית והפך לאטרקציה במרכז שניידר

ד"ר עירית שוורץ אטיאס עם הילד יהונתן אדרי שמאושפז במחלקה האונקולוגית, ואור ברנט, מנכ"ל אנטרופי פיתוח ארגוני, ממפתחי המשחק

ועצב ועל הכוחות והמחשבות שמסייעים להם בהתמודדות. כל ילד בתורו לוקח "קלף משימה", סורק את הקלף וצופה בסרטונים של גל גדות, יובל המבולבל, ישראל קטורזה, רותם סלע, אסי עזר, מיה דגן, אבי נוסבאום ועוד רבים וטובים, המשתפים ברגשות החיוביים ובפחדים האישיים שלהם. השקת המשחק במחלקה האונקולוגית בשניידר זכתה לתגובות מדהימות מהילדים ומההורים. צוות הפיתוח עמל בימים אלו על תרגום המשחק לשפות שונות ולהתאמתו לאוכלוסיות ילדים נוספות במצבי בריאות וחולי שונים. מסכמת ד"ר שוורץ אטיאס: "אנחנו מוצפים בפניות ממחלקות אחרות, מבתי חולים ברחבי הארץ וממטפלים במגוון תחומים, שכולם מזהים במשחק פוטנציאל רב. אני מקווה שבעתיד נוכל לספק את המשחק גם לבתי ספר רגילים ולילדים בריאים – כי מי מאיתנו אינו חווה קשיים ונדרש להתמודד עם אתגרים רגשיים?"

במחקרה שעסק בפסיכולוגיה חיובית, מצאה ד"ר עירית שוורץ אטיאס – לשעבר מנהלת הסיעוד במחלקה האונקולוגית בשניידר – כי ילדים חולי סרטן והוריהם חווים פי שניים יותר רגשות חיוביים משליליים וכי יש חשיבות רבה לעורר שיח על רגשות. ממצאים אלו הובילו אותה לחלום ביחד עם פרופ' תמי רונן, דיקאנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, על פיתוח משחק שיאפשר לילדים החולים, להוריהם ולאחיהם לבטא את אותם רגשות. מפגש בינן לבין אור ברנט, מנכ"ל חברת אנטרופי, הפך את החלום למציאות. כמעט שנתיים של פיתוח הסתיימו לאחרונה בהשקת משחק קופסה משפחתי, המשלב טכניקות מתקדמות של סריקת קוד בטלפון. המשחק מספר על רובובוס, רובוט סקרן מהעתיד, שיודע לעשות הכול חוץ מלהביע רגשות. דרך משימות שונות מעולם הפסיכולוגיה החיובית מוזמנים המשתתפים לשוחח על פחד ואומץ, על שמחה

דובוני העירוי הגיעו למרכז שניידר מקונטיקט שבארה"ב, מתמודדת 13 אלה קסאנו, נערה בת מאז היותה בת שבע. הטיפול שלה ITP עם מחלת הדם מחייב את הגעתה כל שמונה שבועות לבית החולים על מנת לקבל אינפוזיה ולהעלות את ספירת כדוריות הדם האדומות בדמה. כשהייתה בת עשר, המציאה אלה את ה"מדי טדיס" ) – בובות של דובונים מחייכים, המכסים את Medi Teddys( שקיות האינפוזיה ומקלים על חוויית בית החולים עבורה ועבור Medi Teddy ילדים אחרים. אלה ואימה הקימו את ארגון , ושולחות דובוני מדי טדיס לבתי חולים בארה"ב Foundation ובעולם. הדובונים הגיעו למרכז שניידר בזכות תרומת קרן ), ביוזמתה Children’s Health Alliance for Israel) CHAI של קייטי לסר שניידר אשר משפחתה, משפחת שניידר, תומכת בבית החולים מיום הקמתו ועד היום. מרכז שניידר נקרא על שם סבה וסבתה שהגו את רעיון הקמת בית חולים גאים CHAI . המוקדש לטיפול בילדים ואפשרו את הקמתו ושמחים להמשיך את מורשת משפחת שניידר ולתמוך ברופאים ובאחיות, בילדים ובבני משפחותיהם.

8

״לראות כפול״ בדרך להחלמה

לאחרונה השיק צוות המרכז החינוכי של שניידר משחק חווייתי עבור הילדים המאושפזים – "לראות כפול", בהשראת המשחק "דאבל". מדובר במשחק זריזות ואבחנה חזותית, שמטרתו לזהות זוג סמלים זהים בין קלפי המשחק השונים, אבל בעוד שבגרסה המקורית המשימה היא להבחין בין סמלים אקראיים, הרי שב"לראות כפול" כל סמלי המשחק מייצגים מושגים מהעולם של מרכז שניידר, שצולמו על ידי צוות המרכז החינוכי ועוצבו על ידו לצורך המשחק. מעבר לפיתוח מיומנויות חשיבה ושיפור התפיסה החזותית, מטרת המשחק גם לתווך עבור הילדים המאושפזים את חוויית האשפוז בדרך הפגתית ומוכרת מתוך עולמם הבריא. דרך המשחק הילדים מוזמנים להיחשף לאביזרים השונים הנמצאים בבית החולים, ללמוד עליהם ולשתף בחוויותיהם מבית החולים בעצם חשיפתם לסמלים אלו. הידע שצוברים הילדים במשחק זה מהווה עבורם מקור לכוח ומסייע להם בהתמודדות עם האשפוז. בדרך זו תורם המשחק להפגת המתח סביב האשפוז ולחיזוק תחושת הרוגע והביטחון בקרב הילדים המאושפזים, ובכך גם מסייע לתהליך החלמתם. את המשחק ניתן למצוא במרכזים החינוכיים הנמצאים במחלקות השונות בבית החולים – בקשו אותו מצוות המרכז החינוכי. משחק חדש שפותח על ידי צוות המרכז החינוכי, מתווך עבור ילדים חולים את חוויית האשפוז בדרך מוכרת מתוך עולמם הבריא

לעוף עם אלף עגורים ביחידה לניתוחי לב ד"ר אורית מנור שולמן, רופאה בכירה בטיפול נמרץ לב, החלה ליצור שרשראות של עגורים מנייר בפרויקט עם תלמידי תיכון, אולם הפרויקט היפה שלה תפס גובה והוא מתעופף ברחבי המחלקה להנאת הילדים

אגדה יפנית עתיקה מבטיחה כי עגור יעניק משאלה למי שיקפל אלף קיפולי אוריגמי. קיפול העגורים הפך לסמל המעניק מזל טוב נצחי, חיים ארוכים או החלמה ממחלה. במסגרת פרויקט מנטורים עם חטיבת הביניים "השרון" ברעננה, החלה ד"ר אורית מנור שולמן, רופאה בכירה ביחידה לטיפול נמרץ לב, בקיפולי נייר לצורת עגורים ושזירתם לשרשראות ססגוניות בשיתוף התלמידים. מטרת יצירת השרשראות הייתה להעניקן כשי לילדים המאושפזים לאחר ניתוח או ), וזאת ECMO( תמיכת מכונת לב-ריאה במהלך טקס הענקת תעודה ומדליה הנהוג במחלקה לילדים המשתחררים הביתה. במסגרת פרויקט המנטורים "קולות במרחב", קבוצות קטנות של תלמידים חוברים למבוגר העוסק בפעילות קהילתית (החל מראש העיר וסגניו ועד לאנשי מקצוע בתחומי עיסוק שונים), מתלווים אליו למספר מפגשים במקום עבודתו ולמדים על תפקידו. פרויקט המנטורים נקטע באיבו בשל התפרצות הקורונה, כך שבמהלך שבועות הבידוד וחלוקת העבודה לקפסולות השלימה ד"ר אורית מנור שולמן במו ידיה את קיפול אלף עגורי הנייר. עם החזרה לפעילות בית החולים ב"שגרת קורונה", המשיך הפרויקט בשיתוף פעולה עם גלית אריאל וליזה סבן מהצוות החינוכי, אשר שזרו את השרשראות ועיטרו את רחבי המחלקה במעוף עגורים שמח של צבע ותקווה.

יוכלו לסרוק את הברקוד ולעוף, יחד עם העגורים, למחוזות אחרים. בנוסף, ישלב הצוות פעילות בנושא עגורים דרך צילום במצלמות דיגיטליות שיחולקו לילדים ויצירת עבודות אומנות וצבע מהדפסות הצילומים.

הצוות החינוכי במרכז שניידר מתעתד לקחת את הפרויקט המיוחד הזה צעד נוסף קדימה: על הקירות המעוטרים בעגורים ישולבו תמונות ברקוד לפעילות אינטראקטיבית בנושאי טבע, מדע, רפואה, אגדות עם ועוד. הילדים המאושפזים

9

בקדמת הרפואה

כשצריך לטפל ביל״ד שכיחות יתר לחץ דם (יל"ד) בילדים ובמתבגרים עלתה מאוד בעשורים האחרונים, בין היתר על רקע העלייה בשכיחות עודף המשקל. מרפאה חדשה במרכז שניידר, ראשונה מסוגה בישראל, נפתחה כדי לטפל בכך

במסגרת המכון לנפרולוגיה במרכז שניידר הוקמה לאחרונה מרפאה חדשה לטיפול ביתר לחץ דם בילדים, יחידה בתחום זה בארץ. המרפאה פועלת כמרכז לאבחון מסודר של בדיקת יתר לחץ דם בילדים ובמתבגרים, לצורך זיהוי ומעקב של הגורמים ליתר לחץ הדם ומתן טיפול מיטבי בהתאם. יתר לחץ דם (יל"ד) הוא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות סיבוכים בלב ובכלי הדם, וסימנים להופעתו ניתן לראות כבר בגיל הילדות. מטרת השירות היא להגביר את המודעות לבעיה, למנוע סיבוכים עתידיים באמצעות זיהוי מוקדם ולהתאים את הטיפול האופטימלי לכל ילד לפי צרכיו במסגרת האפשרויות הטיפוליות הקיימות – הן תרופתיות והן לא תרופתיות, כמו תזונה ושינוי באורח החיים. צוות המרפאה כולל אחות המנוסה במדידת לחץ דם בילדים, דיאטנית ורופאים מומחים בנפרולוגיה ילדים המנוסים באבחון וטיפול ביל"ד. במקרה של ספק לגבי קיום יתר לחץ דם או חומרתו מציע הצוות למטופל, כחלק מהביקור האבחנתי, גם מכשיר למדידה ביתית של לחץ הדם למשך שעות. 24 שכיחות יתר לחץ דם בילדים עלתה בעשורים האחרונים, בין היתר על רקע מהילדים והמתבגרים סובלים 5%–3.5% . העלייה בשכיחות עודף המשקל מיתר לחץ דם. ילדים ובמיוחד מתבגרים עם יתר לחץ דם מצויים בסיכון מוגבר לסבול מהמחלה גם כמבוגרים. בנוסף, ניתן למצוא סימנים לפגיעה בלב ובכלי הדם כבר בגיל הילדות. הצורך במרפאה החדשה נובע מכך, שילדים עם יתר לחץ דם נדרשים לאבחון ולטיפול שונים מאלו הניתנים למבוגרים הסובלים מאותה בעיה. ראשית, קשה יותר לאבחן יתר לחץ דם בילדים – גם בשל הקושי לבדוק בצורה מדויקת את לחץ הדם וגם כי ערכי המדידה משתנים בהתאם לגיל, למין ולגובה. שנית, בשונה במבוגרים, בילדים קיימת שכיחות גבוהה יותר של לחץ דם שניוני הנובע מבעיה גופנית ספציפית אחרת, המצריכה אבחון וטיפול ייחודיים לה. מסביר ד"ר גלעד חמדני, רופא בכיר במכון לנפרולוגיה במרכז שניידר: "ברור לנו שיתר לחץ דם, שהיא בעיה נפוצה במבוגרים, קיימת במידה מסוימת כבר בגיל הילדות, וכבר כיום מופנים אלינו לא מעט ילדים שנמדד אצלם לחץ דם גבוה.

ד"ר גלעד חמדני

הבעיה היא שהמודעות לנושא נמוכה יחסית. למשל, בחלק גדול מהמקרים מופנים אלינו נערות ונערים, שהפעם הראשונה שבה נמדד להם לחץ דם הייתה לקראת גיוס. לאור זאת, זיהינו צורך בהקמת מרפאה ייעודית ללחץ דם בילדים במטרה להשיג שני יעדים עיקריים – האחד, קידום והטמעה של חשיבות הצורך במדידה מסודרת של לחץ דם כחלק מהמעקב השגרתי אחר ילדים ומתבגרים, והשני, מתן מענה מקיף ומסודר לילדים ומתבגרים עם לחץ דם גבוה".

נוירוכירורג משניידר השתתף בניתוח הפרדה נדיר של תאומים סיאמיים

"הייתה לי הזכות להיות חלק ממבצע מדהים כזה", אומר ד"ר עידו בן צבי, "אני מצפה ליישם בשניידר את הידע הרב שאני רוכש כאן בלונדון"

של עבודה על שני ילדים במקביל, החל במיטה שתתאים לניתוח וכלה בשתי מכונות הנשמה שעובדות זו בצד זו. ההכנות לניתוח נמשכו מספר חודשים וכללו בין היתר בניית מודל של הגולגולת, כלי הדם והמוח במדפסות תלת ממד על ידי צוות של מהנדסים. "היה מאוד מרגש לראות את התאומים יום לאחר הניתוח שוכבים אחד לצד השני, מופרדים, כשלמעשה זו הפעם הראשונה בחייהם שהם יכולים להביט ישירות זה בזה. אני שמח שהייתה לי הזכות להיות חלק ממבצע מדהים כזה, באחד מבתי החולים לילדים הגדולים בעולם שהוא המרכז המנוסה ביותר בניתוחים נדירים כאלה", סיכם ד"ר בן צבי, "אני מצפה לרגע שבו אוכל ליישם ביחידה לנוירוכירורגיה בשניידר את הידע הרב שאני רוכש כאן כנוירוכירורג ילדים".

ד"ר עידו בן צבי, נוירוכירורג ממרכז שניידר הנמצא בתת-התמחות בבית החולים הלונדוני לילדים , נמנה עם צוות שביצע Great Ormond Street סדרת ניתוחים ייחודים להפרדת תאומים סיאמיים מטורקיה. התאומים הגיעו לבית החולים האנגלי כשהם מחוברים בראשם וחולקים גולגולת, כלי דם מרכזיים ואף חלק מרקמת המוח. בסוף תהליך 15 של ארבעה ניתוחים, שכל אחד מהם נמשך שעות, הופרדו התאומים בהצלחה ולאחר תהליך התאוששות ושיקום שבו במצב טוב להמשך שיקום בטורקיה. ד"ר בן צבי היה חלק מצוות של שלושה נוירוכירורגים שביצע את הניתוחים יחד עם שני פלסטיקאים ועוד צוות שלם של מרדימים, אחיות, מהנדסים ועוד. הוא מספר שמדובר בניתוחים מורכבים מאוד, שנדרשו להביא בחשבון מרכיבים

ד"ר עידו בן צבי

10

עושים היכרות

רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה, מחלקת את עשייתה בין עבודה במיון לבין ניהול ד"ר מירב מור, השירות למניעת זיהומים בבית החולים – תחום שעלה לכותרות בעקבות התפרצות הקורונה ומשחק תפקיד מרכזי בבלימת המגפה ״מניעת זיהומים זו משימה ללא סוף״

ד"ר מירב מור, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה אני: , אימא לשי 55 ומנהלת השירות למניעת זיהומים בשניידר. בת . ילידת רמת גן וכעת תושבת פתח תקווה. 12- בת ה למדתי רפואה בירושלים והתמחיתי ברפואת המסלול שלי: ילדים ובמחלות זיהומיות בשניידר. כחלק מההתמחות במחלות זיהומיות ביליתי שלושה חודשים בפאריס, בהתנסות בבתי חולים ובמכון פסטר. את ההתמחות בילדים התחלתי עוד בבילינסון, ועברתי אל שניידר עם היווסדו. עם סיום ההתמחות התחלתי לעבוד כרופאה בכירה במלר"ד, תפקיד שאני ממלאת עד היום. מזה כעשר שנים אני מנהלת את שירות מניעת הזיהומים בשניידר יחד עם הצוות הנפלא – סיגלית רוזנפלד, שרית ביתן, דלית כהן ובינה רובינשטיין. שירות שנוגע בכל תחום בבית החולים מניעת זיהומים: ואחראי על מניעת זיהומים נרכשים, מניעת העברת חיידקים עמידים, שימוש מושכל באנטיביוטיקה, חינוך וניטור היגיינת ידיים, מיגון הצוות – וגם מניעה של העברת זיהומים על ידי מכשור רפואי, בקרת הניקיון בחדרי האשפוז ותכנון נכון של בנייה ושיפוצים. צוות מניעת זיהומים מפעיל את המרפאה לבריאות העובד, האחראית על בדיקת המצב החיסוני של העובדים לפי הנחיות משרד הבריאות ועל מתן חיסונים לעובדים במידת הצורך. משבר הקורונה העמיד בפנינו אתגר מקצועי. בימי הקורונה: בצד המשך המשימות השוטפות של השירות למניעת זיהומים, התווספה האחריות על קביעת הנהלים למניעת חשיפה לקורונה של עובדים, מטופלים ובני משפחות, ועדכון תדיר שלהם לפי הנחיות משרד הבריאות. חלק גדול מהעבודה העכשווית שלנו מתמקד בביצוע חקירות אפידמיולוגיות של מקרי חשיפה לחולים. אחיות מניעת זיהומים בראשות סיגלית רוזנפלד עושות לילות כימים בביצוע החקירות המקיפות, בהחלטות על הוצאה לבידוד של נחשפים ובדיווחים לשאלות והחלטות 24/7 למשרד הבריאות. אנו נותנים מענה בנוגע להתנהלות העובדים, כולל במקרים של חשיפות במובנים מסוימים, אפשריות מחוץ לכותלי בית החולים. משבר הקורונה עשה לנו שירות טוב כי הוא העלה את מניעת זיהומים לסדר היום מבחינת הטמעה ויישום של נהלים. המודעות להיגיינת ידיים, מיגון, בידוד וניקיון, שחשובה תמיד, עלתה מאוד בקרב הצוותים, המטופלים והוריהם. יש שיקולים מיוחדים במניעת זיהומים בילדים. מיוחד בילדים:

הגיעה למלר"ד תינוקת כבת כשנה, שבלעה מטבע והחלה מקרה מהשטח: הצלחתי לזהות בתוך דקות את המטבע POCUS לרייר ולהקיא. שוב, באמצעות בוושט ואת מיקומו. בצילום חזה נראה המטבע במקום בו איתרתי אותו, והילדה עברה גסטרוסקופיה להוצאתו. עצם העבודה עם ילדים משמחת אותי במיוחד. המטופלים שלנו הם הכי מרגש: מקסימים, אמיתיים, והשכר על הטיפול בהם, המתבטא בחיוך או במילת תודה של ילד, שווה את הכול. חברה של אמי, רופאה במקצועה, המליצה לאמי 17 בהיותי בת להיות רופאה: שאלמד רפואה. התחלתי לשקול זאת ברצינות ואף עשיתי שירות לאומי בבית חולים. מעולם לא הצטערתי על הבחירה שלי ברפואה. בית מזה שנים רבות, וחברים שמלווים אותי בחיי המקצועיים שניידר עבורי: והפרטיים ושותפים לשמחות ולקשיים כפי שאני שותפה ברגעי השמחה והעצב שלהם. אינני שוכחת גם את החברים שנפרדו מאיתנו בטרם עת כמו ד"ר אבינועם רחמל וד"ר עודד פוזננסקי, זכרם לברכה. מאמינה שהעיסוק ברפואה הוא שליחות, והאמונה בכך נותנת כוח המוטו שלי: ומונעת מאיתנו שחיקה. אני תולעת ספרים ידועה, וכשאיני עונה לשאלות על בידוד קורונה אני בפנאי: נהנית לקרוא כל ספר שמצליחה להניח ידי עליו. בנוסף אוהבת מאוד מוסיקה, ובעיקר את המוסיקה הקלאסית שבתי שי מנגנת על הפסנתר.

למשל, מיקום מתקני חיטוי הידיים במקומות גבוהים יותר בכדי שילדים לא יתיזו חומר לעיניהם, התייחסות לאפשרות של העברת זיהומים במשחקים וצעצועים, ועוד. לילדים המגיעים לשניידר תמיד יש מבוגר מלווה שצריך לקחת גם אותו בחשבון, בשונה מחולים מבוגרים. תחום ייחודי במניעת זיהומים בילדים הוא הפגייה. לאחרונה בית החולים קיבל פרס על חדשנות במניעת זיהומים שהפחיתה מקרי אלח דם בפגים. במניעת זיהומים, יש צורך קריטי בשיתוף פעולה של כלל ייחודי לשניידר: הצוותים להשגת היעדים והמטרות, וכמובן בשיתוף פעיל ותמיכה של ההנהלה. כל זה נעשה בשניידר בצורה טובה ומביא להישגים במניעת זיהומים. צוות השירות עובד בהרמוניה מלאה עם יחידות רבות בבית החולים ונותן מענה רציף ומותאם לשאלות שמגיעות הן מההנהלה והן ממחלקות האשפוז, המחלקה הכירורגית, היחידות לטיפול נמרץ, המלר"ד, המרפאות והמכונים. על העבודה המקצועית הנעשית בתחום מניעת זיהומים ועל גאה במיוחד: עבודתי המתמשכת במחלקה לרפואה דחופה. במלר"ד אני נתקלת במקרים רבים ומגוונים שיש בהם סיפוק מיידי. לאחרונה התחלתי להתנסות בביצוע – שימוש באולטרסאונד ליד מיטת החולה. הייתי Point of care ultrasound מאוד גאה כאשר הצלחתי לאבחן אפנדיציטיס במטופל באמצעות שימוש בכוחות עצמי. POCUS- ב

11

"כבר שלושים שנה שמרכז שניידר קובע את הסטנדרט ברפואת ילדים ויוצר תחרות בריאה, שמשפרת את השירות הרפואי לילדי ישראל ורק מדרבנת להמשיך ולהתקדם״ "הנוסחה היא קליניקה, מחקר וחינוך. לייצר רפואה ברמה העולמית הגבוהה, לקיים עשייה מחקרית ומדעית שתציב אותנו בקדמת הבמה, ולהשקיע בהכשרת דור המשך ראוי"

״מרכז שניידר ימשיך להוביל את רפואת הילדים בישראל ובעולם״ שנה במערכת הבריאות שהגיעו לשיאן 40 שנה, מסכם 13 , מנהל בית החולים מזה פרופ' יוסף פרס בהובלת מרכז שניידר לקדמת הטיפול, השירות והמחקר ברפואת ילדים. "יש בישראל רק בית חולים שלישוני אחד המטפל בילדים עם מחלות כרוניות קשות ובמצבים רפואיים מורכבים, וזהו שניידר", הוא אומר בראיון מיוחד ל"פאזל" עם פרישתו לגמלאות, "לפני הכול יש כאן אנשים מצוינים שעושים את בית החולים הזה למה שהוא"

מחקר וחינוך. לייצר רפואה ברמה העולמית הגבוהה, לקיים עשייה מחקרית ומדעית שתציב אותנו בקדמת הבמה, ולהשקיע בהוראה כדי להכין דור המשך ראוי. זהו הסוד למצוינות ולמובילות. בשניידר יש את כל הרכיבים להצלחה: בית חולים מיוחד עם כל סוגי המומחיות ברפואת ילדים תחת אותה קורת גג, מעטפת שמאפשרת זמינות מרבית בבניין אחד, צוותים רב מקצועיים שמורכבים מהמומחים הטובים ביותר, יכולת מולטי-דיסיפלינרית, אווירה מאוד עוטפת. השאלה הגדולה היא איך מתקדמים ומתפתחים כל הזמן, כי לצעוד במקום משמעו להישאר מאחור. אני שמח

מחלקות האשפוז זכו במקום ראשון במדד שביעות רצון הלקוחות. פגיית שניידר נבחרה לפגייה מצטיינת ארצית שנה שלישית ברציפות. אחוז האשפוז במלר"ד שניידר הוא הנמוך בארץ ומהנמוכים בעולם – ביטוי לגישה שהמקום הטוב ביותר לילד הוא בביתו, ככל שהדבר מתאפשר רפואית. חוקרי שניידר מקבלים את מענקי המחקר הנחשבים והיוקרתיים בעולם. אלו הן רק דוגמאות לעשייה מצוינת, שלא הייתה מתקיימת ללא אנשי צוות יוצאים מן הכלל". מהי הנוסחה שלך להשגת מובילות לאורך השנים? "לא להתפשר על שלושה יסודות – קליניקה,

שנה בניהול מרכז 13 פרופ' פרס, אחרי שניידר – האם יש הישג אחד שאתה מחשיב אותו כמשמעותי במיוחד? "ההישג העיקרי הוא השמירה על המובילות והמצוינות של בית החולים. זהו אתגר יומיומי מחייב מאוד. קיבלתי את מרכז שניידר כמותג מוביל, והאתגר הגדול היה לשמר את המובילות ולחזק אותה. כדי להצליח בכך נדרשת עשייה איכותית ללא פשרות ברמת הניהול, הרפואה, המחקר והשירות. התוצאות מדברות בעד עצמן: שניידר הוא בית חולים מצטיין מטעם 2019- ב ,2019- הכללית פעם רביעית בעשור האחרון. ב הוא הוכתר גם כמצטיין במניעת זיהומים.

12

התקופה האחרונה בשניידר מאופיינת בחילופי משמרות. עד כמה זה מאתגר? "כשהגעתי לכאן, רוב תפקידי המפתח אוישו על ידי דור המייסדים, אנשים ששניידר זורם להם בדם. בשנים האחרונות היה לי הכבוד להיפרד ממנהלים רבים שהיו עמודי תווך ויצאו לגמלאות. האתגר הגדול היה לאייש את המשרות באנשים הטובים ביותר בכל מקצועות רפואת הילדים. בחרתי את המחליפים בפינצטה, חלקם בוגרי שניידר וחלקם מבתי חולים אחרים בארץ ובחו"ל. אני מאמין שבעשר השנים הקרובות בית החולים ייהנה מהפירות האלה ובמקביל יגדל דור חדש של מומחים צעירים. גם את המתמחים בחרנו בקפדנות, וחשוב שבית החולים ימשיך לשלוח את הטובים שבהם ללמוד ולהתקדם במרכזים המובילים בעולם. החינוך הוא חלק בלתי נפרד מהרפואה, ואחת המשימות הגדולות היא להצמיח דור המשך ברפואה ובמקצועות הבריאות. דווקא כשאנו בונים בניין חדש חשוב להגיד: שניידר הוא לא הבניין הקיים ולא הבניין החדש, הוא האנשים שעובדים בו. משימת על היא לדאוג שהטובים ביותר ימשיכו להוביל את רפואת הילדים הטובה בישראל. זה העסיק אותי לכל אורך התפקיד, כי לתפיסתי אין פשרות – בשניידר יעבדו האנשים הכי מקצועיים, מוכשרים ומסורים, שעוסקים במחקר, שיודעים לעבוד בצוות, שמתחברים לאותה 'רוח שניידר' ייחודית. זהו החזון שאני משאיר לממשיכי הדרך: מרכז שניידר ימשיך להוביל רק אם ישמור על שילוב מנצח בין מקצוענות לנשמה". שנה במערכת הבריאות – כשאתה 40 מביט אחורה, מה אתה אומר לעצמך? ,25 "שעשיתי כברת דרך. עליתי מליטא בגיל בלי מילה עברית, עם אימא אלמנה צעירה, שלושה חודשים אחרי שסיימתי את בית הספר 1979 לרפואה. הכול היה חדש עבורי. בתחילת התחלתי את הסטאז' בסורוקה, ושם הכרתי את

מהווה מנוע צמיחה: משיג מענקים מהקרנות היוקרתיות בעולם, מחזק קשרים בינלאומיים ומציב אותנו בקדמת הרפואה העולמית. יש בכך שתי נקודות חוזק: האחת, מי שנהנה מהמחקר הם הילדים המקבלים את התרופות החדשניות ביותר ומטופלים בשיטות הכי מתקדמות. והשני, מחקר חזק מהווה מוקד משיכה לרופאים ולאנשי מקצוע מצוינים, וכך עוזר לנו לשמר הון אנושי מעולה. מספר החוקרים והפרופסורים במרכז שניידר גבוה מאוד ביחס לכל בית חולים, ועשייה מחקרית הייתה תמיד אחד מהשיקולים המרכזיים שלי בבחירת המומחים שיעבדו כאן. אני שמח שלקראת פרישתי יכולנו להכריז על הסכם שיתוף פעולה חשוב מאוד עם מכון ויצמן, ואני בטוח שמכון המחקר החדש שניידר- ויצמן יביא תוצאות משמעותיות כבר בתקופה הקרובה". אלו תחומים במרכז שניידר התפתחו במיוחד בקדנציה שלך? "יש כאן התקדמות מקצועית בלתי פוסקת בתחומים רבים. קצרה היריעה מלמנות את כולם ולתת לכל תחום את הכבוד המגיע לו – ומגיע. ילדים חולים מאוד מגיעים לכאן במצבים מסכני חיים וזוכים לטיפול הכי מקצועי והכי מסור, תוצאה של צוותים רב מקצועיים שעובדים כולם יחד סביב מיטת הילד החולה. בשניידר מאבחנים מקרים נדירים, מתאימים טיפולים מדויקים מחזית הרפואה העולמית, מצילים חיים ומחזירים איכות חיים, במקביל משקיעים במחקר ובהכשרה – וכל הזמן דואגים לרווחת הילדים והמשפחות. אני גאה בכל המחלקות והיחידות המקצועיות והנפלאות האלה, במכונים ובמרכזי המצוינות, בכל אלה שתורמים את חלקם למען חיוך של ילד – מהרופאים והאחיות ועד לאנשי מקצועות הבריאות והמערך התומך. לכולם יש חלק בהצלחה הגדולה שנבנתה פה לאורך השנים".

שהצלחנו לקבע את הרף בכל פעם גבוה יותר ויותר. כבר שלושים שנה שמרכז שניידר קובע את הסטנדרטים ברפואת ילדים ויוצר תחרות בריאה, שמשפרת את השירות הרפואי לילדי ישראל ורק מדרבנת להמשיך ולהתקדם לרמות הגבוהות ביותר. כל זה מחדד עוד יותר את ההבדל לעומת חטיבות ילדים בבתי חולים כלליים. יש בישראל רק בית חולים שלישוני אחד המטפל בילדים עם מחלות כרוניות קשות ובמצבים רפואיים מורכבים, וזהו מרכז שניידר". מהו לדעתך המרכיב המרכזי בהצלחת בית החולים? "ללא ספק, האנשים. יש פה הון אנושי מצוין בכל קנה מידה, בכל המקצועות והסקטורים. אחת המשימות הגדולות שלי הייתה לשמר את אותה איכות אנושית לאורך זמן. אנשים מקצועיים וטובים הם המפתח לרפואה איכותית, לטיפול מעולה, למובילות במחקר. בזכותם אפשר לצלוח כל אתגר, מורכב ככל שיהיה. ימי הקורונה הם דוגמה טובה לכך. הצוותים נדרשו להתגבר על משוכות לא מוכרות וגייסו לצורך כך את כל הניסיון המקצועי ותעצומות הנפש. גם בשיא ההתפרצות, עם כל קשיי המיגון והחששות האישיים, המשכנו להציל חיים וביצענו פעולות משמעותיות כמו השתלות וצנתורים מיוחדים. ראיתי התגייסות מרגשת של הצוותים שאינה מובנת מאליה, שמאפיינת את שניידר לאורך השנים והיא גם סוד עוצמתו". כמנהל בית החולים קידמת מאוד את המחקר. מהי תפיסתך בנושא? "מחקר עושה את ההבדל בין בית חולים טוב מחקרים 20- למצוין. לפני כעשור התקיימו כאן כ הקמנו את רשות המחקר, 2010- בשנה. ב והשנה הגיע מספר המחקרים הפעילים לכ- . עבודה מחקרית חזקה היא מקור לידע 750 ולטיפולים חדשניים, המגיעים היישר אל מיטת הילד החולה. המחקר אומנם יקר לביצוע אבל

"מרכז שניידר הוא לא הבניין הקיים ולא הבניין החדש, הוא האנשים שעובדים בו. משימת על היא לדאוג שהטובים ביותר ימשיכו להוביל את רפואת הילדים הטובה בישראל" "לא ציפיתי להצעה הזאת. אני זוכר שמנכ"ל כללית שאל אותי, איך תנהל את שניידר ללא ניסיון, ועניתי בפשטות: 'כמו את הבית שלי'. ראיתי בכך הגשמת חלום"

13

זו שצועדת איתי במסלול החיים האישי והמקצועי שנה – אשתי פרננדה, 40- כבר למעלה מ שהייתה אז סטודנטית לרפואה בבית החולים. את ההתמחות הפסקתי כדי לרדת לירוחם ולעבוד שם כרופא ילדים במשך שנתיים. טיפלתי ילדים ביום מבוקר עד לילה, עבדתי 120- ב במד"א ועשיתי תורנויות בסורוקה. בהמשך שירתתי בחיל האוויר, שנה וחצי בבסיס חצרים כרופא מוטס. באותה התקופה פרצה מלחמת לבנון הראשונה, ואת ההתמחות חזרתי להשלים . אחרי שנה וחצי כרופא בכיר נסענו 1984- רק ב לשנתיים לטורונטו והתמחיתי בראומטולוגיית ילדים. לאחר מכן ניהלתי את מיון ילדים בסורוקה ובמשך שש שנים הייתי יו"ר חטיבת הילדים שם, מחובר מאוד למקום, עם תוכניות גדולות לפיתוח רפואת הילדים בנגב. לא חשבתי שאגיע שנה כאן – תקופה 13 לשניידר. והנה, אני אחרי של עשייה גדולה, שבמהלכה גם חיתנתי בנות והפכתי לסבא לארבעה נכדים מדהימים. חתיכת חיים". מתי ואיך מגיעה ההצעה לנהל את שניידר? , אני בדרך לכנס בארה"ב, מקבל 2007 "נובמבר שיחת טלפון מפתיעה. חזרתי, נפגשתי עם פרופ' אהוד דודסון שהיה אז סמנכ"ל בכללית, ותוך כמה שבועות כבר הייתי בתוך פרק חדש בחיים. זיהיתי שזו הזדמנות בלתי רגילה עבורי. לא ניהלתי בית חולים ולא למדתי ניהול, לא ציפיתי להצעה כזאת, ועוד היו לי תוכניות איך 'לנצח' את שניידר עם הקמת מרכז סבן לרפואת ילדים בבאר שבע. הכול השתנה ברגע. הגעתי לשניידר, מקום שלא הכרתי בו כמעט אף אחד. אני זוכר שמנכ"ל כללית שאל אותי, איך תנהל את שניידר ללא ניסיון, ועניתי לו בפשטות – 'כמו את הבית שלי'. ראיתי בכך הגשמה של חלום". איך הייתה ההתחלה? "קפיצה למים קרים. הייתי אאוטסיידר שהוצנח מבחוץ, לא גדל פה, בא מהפריפריה למרכז. זיהיתי שיש מה לתקן בשניידר. לחבר יותר את ההנהלה והשטח, לשבור מחסומים פנימיים, לייצר עבודה מולטי-סקטוריאלית, לפתור בעיות כמו גירעון וכוח אדם לא מתוכנן. לשמחתי מצאתי אנשים שמאוד עזרו לי. רו"ח אילן שמש הגיע כמנהל כספים חדש, עם כל התמיכה והיצירתיות שלו. מיניתי שני סגנים חדשים, ד"ר אבינעם פירוגובסקי וד"ר אפרת ברון הרלב. נורית ברוך הגיעה כמנהלת הסיעוד, ואילן שמש הפך למנהל אדמיניסטרטיבי, תפקיד שמילא שמונה שנים. בניתי סביבי הנהלה מאוד מגובשת, חזקה ומקדמת. אנשים שנתנו פה השקעה ענקית. אני מאמין במתן סמכויות, וזה עבד נפלא. בחרתי את האנשים אחד-אחד, האמנתי בהם, והם החזירו בריבית ובלויאליות מוחלטת. אבינעם, אילן, נורית, ריבה שקד והצוות שלה בדוברות – צוות מצומצם שעשה ועושה עבודה גדולה לקידום בית החולים". איך אתה רואה את מרכז שניידר בשנים הקרובות? מה צופן העתיד? "אני מאמין ששניידר ימשיך להוביל את רפואת הילדים בישראל ובעולם. אני מקווה מאוד שעם השנים הוא יהפוך למרכז שלישוני נטו – מרכז מצוינות לכלל המחלות המורכבות, בעוד שמחלות קלות יחסית יטופלו בקהילה וביתר מחלקות הילדים בארץ. חשוב לזכור שהשתלה היא 'חתונה קתולית' עם בית החולים, וכמוה טיפול במחלות מורכבות כמו סיסטיק פיברוזיס, מחלות אנדו וגסטרו קשות, מחלות אונקולוגיות שתוחלת החיים בהן עולה דרמטית. כל הילדים הללו דורשים מעקב וליווי צמודים תוך התמקצעות בלתי פוסקת. רפואת הילדים המורכבת היא העתיד של בית החולים:

"התמזל מזלנו לחיות ולעבוד בתקופה של מהפכה מרגשת ברפואה"

יהיה גשר לשלום ויטפל בכל ילד בלי הבדל דת, גזע או מוצא. לקח לי כמה דקות, לקחתי אוויר ואישרתי. זו הייתה החלטה דרמטית שהצילה חיים של ילד. בהמשך השנים חוויתי מאות מקרים מיוחדים, שחלקם נגעו לליבי מאוד, חלקם עירבו דילמות מקצועיות ואתיות וחלקם המחישו לי איך רפואת הילדים של ימינו נוגעת במדע הבדיוני, וכמה התמזל מזלנו לחיות ולעבוד בתקופה כזאת של מהפכה מרגשת ברפואה". במבט לאחור, היית משנה משהו במסלול הקריירה שלך? "מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות רופא. ואני זוכר אותו בעיקר כאדם 45 אבי נפטר בגיל חולה ומאושפז. זה רק חיזק את רצוני ללמוד רפואה. בחרתי ברפואת ילדים כי זהו המקצוע האופטימי ביותר בין כל מקצועות הרפואה. ההחלטה להפוך מרופא וחוקר מן המניין למנהל הייתה לא פשוטה, והיה לי חשוב להישאר תמיד מעורה ומעודכן. היו לא מעט צמתים בדרך אבל לו יכולתי לבחור מחדש, לא הייתי משנה דבר. הייתה לי קריירה מספקת מאוד". מה היית רוצה לומר לאנשי מרכז שניידר? "גם לצוות הנוכחי, וגם לכל אנשי שניידר לדורותיהם: אני מלא הערכה לעבודה המקצועית והמסורה שלכם שעושה את שניידר למה שהוא. פגשתי פה אנשים מצוינים ואכפתיים, המגיעים יום-יום לעבודה עם ברק בעיניים ותחושת שליחות. לכל אחת ואחד מכם יש חלק במימוש החזון – להביא החלמה ובריאות לילדים ולמשפחות מכל רחבי הארץ. הייתה שנה בראש 13 לי זכות גדולה לעמוד כמעט המערכת המדהימה והמרגשת הזאת. תודה פשר לי להוביל ִ לכולם על שיתוף הפעולה שא ולנהל את בית החולים המיוחד הזה, וברשותכם כמה תודות אישיות: לצוות הקרוב שלי – רו"ח אילן שמש, ד"ר אבינעם פירוגובסקי, נורית ברוך, מנהלת לשכתי אופירה מהצרי שליוותה אותי כל השנים, ולכל חברי ההנהלה שעבדו איתי לאורך התקופה – תודה על שהייתם חלק מהובלת בית החולים. תודה מיוחדת לנשים המיוחדות של חיי – לאשתי פרננדה ולבנותינו על התמיכה, הסבלנות והאהבה ללא תנאי. למחליפה שלי בתפקיד, ד"ר אפרת ברון הרלב – בת טיפוחיי, בוגרת שניידר, סגניתי לשעבר – איחולי הצלחה מכל הלב. אני בטוח שבכישרונה ובתבונתה היא תמשיך להוביל את בית החולים לעוד הישגים רבים. ולכל אנשי שניידר ומשפחותיהם, שנה טובה ומוצלחת, ושרק נהיה בריאים".

מומחיות-על במחלות קשות, הקמת מחלקת טיפולים גנטיים והובלת התחום הזה בישראל, ביצוע כל הניתוחים המורכבים, צנתורי לב ומוח וטיפול בכל המומים המולדים והקשים, כל זאת תוך חיזוק השת"פ המולטי-דיסיפלינארי והשילוב בין קליניקה למחקר. הבניין החדש צפוי להצעיד את בית החולים צעד גדול קדימה ולהוות תשתית פיזית להתגשמות החזון הזה. בזכות המעבר אליו מרכז שניידר כולו יעבור מהפכה שתכין אותו בצורה הטובה ביותר למתן מענה לצרכים העתידיים – ברפואה, במחקר, במלונאות, בשירות ובביטחון למטופלים ולצוות בזכות בית חולים חירום ופגייה ממוגנת ברמה בינלאומית. זו קפיצת דרך אל הסטנדרט העולמי הגבוה ביותר". קידמת מאוד את המעמד הבינלאומי של שניידר. מעבר ליוקרה, מה זה נותן? "הרבה יותר מאשר פרסטיז'ה נטו. מעמד עולמי משמעו שיתופי פעולה עם מוסדות מובילים, מחקר ברמה הגבוהה ביותר, התמחויות של אנשינו במוסדות הטובים בעולם. שניידר מוערך כיום כאחד הטובים בעולם בתחומו. זה בא לביטוי בשיתופי פעולה עם המרכזים המובילים ברפואת ילדים, בהשתייכות לקבוצות CHIEF בינלאומיות משמעותיות כמו פורום בתי חולים לילדים בעולם, ופורום 40 המאגד – הארגון האירופי של בתי חולים ECHO לילדים שהיינו חלק מהקמתו. זהו בסיס איתן למחקר רב לאומי, לקבלת מענקי מחקר יוקרתיים, לשיתופי פעולה בין-מדינתיים. בנינו יחסים מצוינים עם מוסדות מקבילים בסינסינטי, בוסטון, טורונטו, שנחאי, בייג'ין ועוד. בעולם רוחשים כבוד לשניידר, וזו תוצאה של עשייה איכותית לאורך השנים ושל עבודתם של חוקרים בכירים, מנהלי מחלקות ומכונים מובילים, שמייצגים את שניידר בזירה העולמית. חשוב להמשיך בכך". רגע מיוחד שהשפיע עליך מתוך אינספור המקרים שחווית כאן? "היו כמובן אין-ספור אירועים מרגשים ומטלטלים. אני זוכר את הילד הראשון שנפטר תחת כהונתי כאן. עם כל שנותיי כרופא ילדים וכמנהל חטיבה בסורוקה, לא ישנתי בלילה. אתה בראש הפירמידה, ומרגיש אחראי על הכול. זמן קצר לאחר מכן, טלפון בלילה: מבקשים ממני אישור דחוף להשתלת ריאות בילד פלסטיני ממזרח ירושלים – אין ביטוח, אין כסף, יש רק אמנה של שניידר שאומרת שבית חולים זה

14

שניידרמדיה

מוקד

12 ערוץ

המבשר

המשפחה

ynet tv

ynet

ציסטהשהתחילהבליטוףשלארנבת

יהונתן פנחסרביבו בן החמשוחצי סבלמחוםגבוה. רופאתמשפחהערנית שלחהאותו למיון במרכז הרפואי שניידר, שםהתגלתהציסטהבריאה. בניתוח להסרתההתגלהכי היאמלאהבפרזיטים-תוצאהשלמגעעםבעלי חיים מי שלאשומרעלכללים או עםהפרשותשלהם. המומחיםמזהירים: נכוניםעלולללקותבשללמחלותשמקורן בחיותמחמד דנהקופל צילום: מירי בן דודליוי ׀

מאכליםמסוימיםשהיו בהםפרזיטיםכאלה. כמובן שהיינו מוד ־ עיםלכלהסכנותולכן הילדהתקבלבאופן דחוף לניתוח. מכיוון שלאמדוברבגידולסרטני, לאהיהצריךלהוציאאתהכל. המע ־ טפתשל הציסטה הוצאה והלחץ הגדול שהיה על הריאה השת ־ חרר. כמובן שיצאתי מהניתוח עם בשורותטובותוהמשפחה לא ידעהאתנפשהמשמחה-ובו בזמן הייתההמומהמהממצאים. לאחרהניתוחהילדנדרשלקבלטיפולתרופתי במשךמספר חודשים". פרופ' יצחקלוי, מנהלהיחידהלמחלותזיהומיות בשניידר, מסביר כי לא מדובר בתופעה שכיחה,

זההתחילמחוםגבוהשנמשך שלושהימים, תופעהדי שכיחה אצל ילדים. אולם ביום השלישי, כשרופאת המשפחה מקופת חולים מכבי, ד"ר חנה אופיר מינצר, ראתהאתיהונתן פנחסרביבו בן החמשוחצי, היאחששה שמדוברבדלקתריאותוהתעקשהעלצילוםדחוף. בדיעבדהסת ־ בר שהיא הצילה אתחייו. "מידכשהיאקיבלהאתהתוצאות, הרופאההזעיקהאותנו אליה והזמינהאמבולנסכדי שייקחאותו לביתהחולים", משחזרתאמו ), מעצבת אירועים. הפעוט הובהל לחדר 37( של יהונתן, ליאת המיון שלמרכז שניידרלרפואתילדיםועברסדרתבדיקות. צילום ס"מעל הריאותשלו. 15 סי־טי גילה ציסטה על בגודל כלביםוארנבים "הרופאיםהיו נבוכיםבנוגעלשאלה מה מקור הציסטה", מספ ־ רתהאם, "הם נטו לחשוב בכיוון האונקולוגי. ואנחנו כמובן היינו מאודמודאגיםמזה. בכלמקרה, הםנערכו לבצעניתוחשהיהאמור לשפוך אור ולהסביר הכל. הניתוח ארך שלוששעות, שבמהלכן נשאנו תפילותוהיינו מוכנים נפשיתלקבל בשורותשלא רצינו לקבל. בסיומו של ההליך, המנתח - ד"ר יורי פייסחוביץ - יצא

ynet

אבל היאבהחלטסבירה, וחשוב מאוד שתהיה מודעותאליהכדי למנועמקריםלאנעימים שכאלה. "לפני הכל, מי שמחזיקבעלחיים חייבלדאוג שהואיהיהבפיקוחוטרינר. בנוסף, ישלהיזהר לאלבואבמגעעם בעלי חייםשאינםשלכם, כלעודאתם לא יודעים אם הם תחת פיקוח. לכן, למשל, כשלוקחים את הילדים לפינות ליטוף, צריך להגדיל ראש ולברר אם המקום בפיקוח וטרינרי, ובנוסף, להקפיד לרחוץ ידיים היטב לאחר החשיפה", הוא אומר. "היגיינתידיים"

ובישר שהניתוח עבר בהצלחה והוא הפריד אתהציסטהמהריאותמבלי לפגועבהן, ושהיה ממצאבלתי צפוי: בתוךהציסטההיו תולעים שמצויותעלבעלי חייםכמו כלביםוארנבים". ) ניסו לחשובכיצד 38( ליאתובעלהיאיר זהקרה. "אנחנו חושדיםשיהונתן פנחסשאף לריאותביצה קטנטנה של תולעתמפרווה של ארנבת שהייתה לנו שנה וחצי קודם לכן", מספרתהאמא, "הביצה בקעה, התו ־ לעיםהתרבו בהדרגה, והציסטההלכהוהת ־

המנתח, ד"ריורי פייסחוביץ: "חשדתי שמדובר בפרזיט וזהדרשאופי אחר של ניתוח. צריך לבצעאותו מאודבזהירותכדי להימנע מפיצוץשל הציסטהופיזור של הפרזיט"

פרופ' לוי מסביר כי בדרך כלל חיות הבית אינן נגועות בתולעת אכינוקוקוס המדוברת. "עםחתוליםישבעיהאחרת, של טפילים", הוא מסביר, "וישלהימנע ממגע עם ההפרשות שלהם, ובכלל עם הפרשות

של בעלי חיים. בעלים של בעל חיים צריך לקחת אחריות על איסוף ההפרשות, ורק עם כפפות. ומכאן אנחנו מבינים שגם משחקאקראי שלילדבמקוםציבורי כמו גינהדורשפיקוחצמוד, כי אין לדעת, לפחותכשהוא פעוט, במה הוא נגעאו מה הכניס לפה. ישהרבה מחלותשעלולותלעבור דרך בעלי חיים, למשל סלמונלה, שעוברתדרךביצים, עופות, איגואנות, צביםוכדומה. לכן צריךלדאוג שמי שבאבמגעעםבעלי חייםאו שהינו בעלים שלהם יקפיד על היגיינתידיים ככל האפשר". פרופ' לוי, המטפל במשפחת רביבו, אומר כי אין לדעת בוודאות שבמקרה שלהם מדובר דווקא בתוצאה של מגע עם ארנבת, "אבלכן ברורשזו תוצאהשלמגעכלשהו עםבעלחיים או עםההפרשותשלו. לפי הממדיםשלהציסטה, שהספיקהלגדול מאוד, מדובר במשהו שקרה לפני לפחות מספר חודשים. רוב האנשים מודעים לסכנות הללו ונמנעים מהן, אבל עדיין צריך לרענן נהלים בבית ולהזהיר את הילדים. גם אם ישבבית בעל ¥ ." חיים וגם אם אין - זה בהחלטעלול לקרותלכל אחד mirilivi@gmail.com

מלאה. בדיעבדאנחנו מביניםשהיו לזההרבההשלכות. הילדרזה מאוד לגילו כי היא הפריעה לו לאכול ולגדול, היא יצרה אצלו דלקתריאותלעיתים תכופותובימים האחרונים שלפני הגילוי הואהתקשהלנשוםבשינה. למרותשהגילוי עלהתולעיםהיהלא נעים, הזוי אפילו, השמחה הייתה עצומה כי הטיפול היה פשוט: מתן כמה סוגי אנטיביוטיקה ותרופה שהרגה אתהתולעים". ד"ר יורי פייסחוביץ, כירורג לב וחזה בבתי החולים שניידר ובילינסון, היה בין הרופאיםשנטו לחשוב מראשכי מדובר בתו ־ לעתאכינוקוקוס. "היו ברקעגםסברותלכיוון ציסטהמולדתאו לכיוון אונקולוגי, אבל חשדתי יותר שמדובר בפרזיט הזה", הוא מספר, "זה דרשאופי אחר של ניתוח. צריך לבצע אותו מאוד בזהירות כדי להימנע מפיצוץ של הציסטה ופיזור של הפרזיט, מה שעלול לגרום אפילו לקריסת מערכות בגוף. היה גם חשש שמאהואיתפזרלכיוון הריאההשנייהאו יסתוםאותה. לכן, לפני הכל, הזרקתי חומר מיוחד שהרג אתהתולעים". הוא מציין כי "זו הפעם הראשונה שראיתי תופעה כזו אצל ילד. ראיתי לאחרונה כמה מקרים אצל מבוגרים בשל אכילת

, ידיעות אחרונות + זמנים 11 ׀ + זמנים ׀ 12.8.2020

ynet

מאקו

13 ערוץ

15