פאזל ספטמבר 2020

פעימת הלב

האחות רחלי גבע עם מטופלת צעירה

משפרים את חוויית האשפוז לפעוטות ולילדים עד גיל חמש

במרכז שניידר, מתן טיפול איכותי מיטבי לילדים הוא ערך עליון. למרות שבית החולים כולו נועד לילדים ומותאם להם, התעורר הצורך ליצירת חוויית אשפוז טובה לקבוצות הגיל הצעירות, שבהן התקשורת המילולית מהווה אתגר. במסגרת העתודה הניהולית, בהובלת הנהלת הסיעוד בראשות נורית ברוך, יצא לדרך פרויקט מיוחד על ידי האחות אירנה סריקוב מהמחלקה הכירורגית. אירנה בחרה בפרויקט המתייחס להדרכה לפי שתי קבוצות גיל: שנה עד שלוש, ושלוש עד חמש שנים. היא בנתה תוכנית הדרכה תואמת גיל לצוותי האחיות, הכוללת שימוש בבובת בד שיצר הצוות החינוכי ומאפשרת לילד להתחבר ל"חבר" שילווה אותו במהלך האשפוז. התוכנית כוללת שימוש בטכניקות להשגת שיתוף הילד בטיפול וסיוע לאחות בהתאם לגילו, תוך העצמתו לתחושת שליטה על מה שעובר עליו במהלך האשפוז. "בגיל שנה עד שלוש יכול הילד המאושפז לחוש חוסר שליטה עקב ניתוק מהסביבה המוכרת לו וממשפחתו, ולכן נשתף אותו בפעולות שיעזרו לו לקבל חזרה את תחושת השליטה, להסביר לו בצורה מופשטת מה עושים, לתת לו ללחוץ על כפתור לחץ דם בזמן מדידה, לכנות בשמות מכשירי בדיקה או עמוד עירוי וכדומה", מסבירה אירנה. מגיל שלוש ועד גיל חמש הילד יותר עצמאי, תוכנית הדרכה למטופלים מגיל שנה עד חמש שנים יצאה לדרך כחלק מפרויקט של אחות המחלקה הכירורגית, אירנה סריקוב, במסגרת העתודה הניהולית בסיעוד

הדמיון מתפתח, ולעיתים זה גורם לבלבול עם המציאות. אפשר לעזור לילד על ידי פיתוח מודעות לתהליכים שהוא עובר, כמו בדיקות, לתת לו לחוות ולהשתמש באביזרים רפואיים כמו כפפות ומזרק, ולאפשר לו להיות שותף במהלך פעולות כמו החלפת חבישה או הגשה של מוצרים במהלך הטיפול. הפעולות הפשוטות הללו יחזקו את היכולת של הילד להתמודד עם הטיפול". להשלמת התהליך הונפקו "תעודות אומץ" ועזרים שונים אחרים לטובת שיפור חוויית האשפוז של הילד. כמו בכל הגילאים, חשובה מאוד מעורבות הורים בתהליכי הטיפול. נמצא כי בעת שימוש באביזרים, התגייסות ההורים וההיענות לתהליך האשפוזי הטיפולי היו גבוהות יותר. הפרויקט יוצר תנאים לקפיצת מדרגה בכל הפרדיגמה הטיפולית הקיימת בטיפול בילדים – בהיבטים של שיפור שביעות הרצון של המטופלים והוריהם במהלך האשפוז, הפחתת כמות ההתנגדויות מהילדים לטיפולים שונים, ושיפור המקצועיות של הצוותים הסיעודיים בהתמודדות עם פעוטות בגילאים שונים בהתאמה למאפיינים שלהם. תודה להנהלת הסיעוד, להנהלת המרכז החינוכי ולשירות הפסיכוסוציאלי של בית החולים על שיתוף הפעולה והאפשרות ליישם את הפרויקט באופן מיטבי.

בין הגל הראשון לגל השני: מה מרגישות אחיות שניידר?

מחקר שבוצע במערך הסיעוד במרכז שניידר, בעקבות התפרצות הקורונה, בדק את המוכנות של המערך אחיות שהשתתפו בו לגבי העבודה בתקופה מורכבת זו 230 להתמודדות בעת משבר ואת התחושות של

פעיל בטיפול במטופלים ובבני משפחותיהם ובכך נתנו דוגמה אישית והפיגו חששות בקרב האחיות. המחקר מצא ועל covid-19 כי ותק האחות משפיע על הידע אודות ההתמודדות עמו. מהאחיות הצהירו כי היה להן חשוב להגיע לעבודה 98% מהאחיות דיווחו כי הן 96% . ולתרום למאבק בקורונה מרגישות תחושת שייכות גבוהה למרכז שניידר, וברובן גם לכללית. מהסקר עולה כי החששות שקיננו בחלק מהאחיות בתחילת התקופה, נעלמו בהמשכה ובמקומם אנו עדים לתחושת גאווה, שליחות ורצון לשמור על אווירה טובה במחלקה. ערך שבלט בסקר במיוחד הוא "חברות": אחיות רבות הצהירו כי את הביטחון והידע שלהן הן שאבו מחברי הצוות המחלקה, ובחלק של ההערות המילוליות בלטו היחסים הטובים בין הרופאים לאחיות ובין האחיות לשאר מקצועות הבריאות בבית החולים. לממצאים האלה יש תימוכין בשטח: אנו רואים כי הגל השני של הקורונה אינו מרתיע את האחיות בשניידר וכי תפקודן בו רגוע ובטוח יותר.

התפרצות וירוס הקורונה מחייבת את כולנו להתמודד מול מציאות שלא היכרנו – וללמוד את המצב החדש תוך כדי תנועה. כאשר שכך הגל הראשון של הקורונה, בתום תקופת העבודה בקפסולות והיציאה מהסגר, בוצע במערך הסיעוד במרכז שניידר מחקר שבדק את מוכנות המערך בעת משבר. המחקר נולד מתוך צורך שעלה בהנהלת הסיעוד בהובלת נורית ברוך ואסתי קזמירסקי, להמשיך

ולדאוג בראש סדר העדיפות לשלום האחיות ורווחתן – ויחד עם זאת להפיק לקחים ולחזק תחומי ידע ותפקוד הזקוקים לתמיכה. מטרות המחקר היו לבדוק את הפעולות שננקטו במערך הסיעוד לצורך ההתמודדות עם משבר הקורונה,

ולבדוק מהן התחושות שליוו את האחיות בזמן העבודה אחיות ממגוון רחב של 230- בקפסולות. על השאלון ענו כ שדות קליניים. תוצאות המחקר הבליטו את הצוות הניהולי במחלקות וביחידות כדוגמה אישית, והראו כי האחיות האחראיות, הסגניות והצוות ניהולי של המחלקות והיחידות לקחו חלק

20