ראי - מבט לחינוך לסיעוד בכללית

אחות ראשית

מבט לחינוך לסיעוד בכללית

9.2020 | 11 גיליון

ללמד סיעוד בימי קורונה

19 דיון קליני דרך הזום: מה בספרות ובמחקר

15-10 שלי: COVID-19 יומן אחות-מורה משתפת

5–3 לימודים בצל הקורונה בבית הספר הווירטואלי

) דינה ( קמפוס רבין קמפוס קפלן קמפוס מאיר

בפתח הגיליון

קוראות וקוראים יקרים,

בגיליון הנוכחי אנו שמחים לשתף אתכם הן בחוויות הסטודנטים, שנדרשו להסתגל למצב החדש ולשמור על שגרת לימודים, והן בסוגיות שעמדו בפני סגלי בתי הספר והמרצים בהתמודדות היום-יומית עם אתגרים חדשים ומורכבים במרחב הדיגיטלי. אני מבקשת להודות בגאווה על הזכות להיות חלק מ"כללית האקדמיה לסיעוד" ולהוקיר כל אחד ואחת מצוותי בתי הספר, מרצים, מדריכים וסטודנטים, על השותפות למסע המאתגר ועל הכוח והעוצמות המשותפות לשמר שגרת לימודים פעילה. הערכה רבה לכולכם על התרומה, הגמישות וההתגייסות למשימה הלא שגרתית. אני מאחלת לכולנו שנת לימודים חדשה רגועה, פוריה ובעיקר בריאה. שנה טובה!

, עם תחילת מגפת הקורונה ובשיא 2020 במהלך חודש מרץ הפעילות של בתי הספר לסיעוד, התקבלה הנחיה של משרד הבריאות לעבור ללמידה מרחוק. בתוך מספר ימים, הקימו שלושת בתי הספר לסיעוד של כללית סביבות למידה וירטואליות מקוונות, כאלה המאפשרות לסטודנטים ללמוד מרחוק בכל זמן ומכל מקום. מאז ומדי יום לומדות ולומדים במסלולים הגנריים 1,600- מתקיימת הכשרה לכ ובמסלולי התמחות. בנוסף, כחלק מההתארגנות לשעת חירום, סטודנטיות וסטודנטים עברו ריענון ידע בנושא טיפול 800 מעל ל- בחולה המונשם, וכל זאת באמצעים ללמידה מרחוק. בתוך מציאות של חוסר ודאות הצליחו בתי הספר לסיעוד לפתח ולקדם תהליכי הוראה והערכה ויצרו, הלכה למעשה, מענים ייחודיים, איכותיים ומותאמים.

ד"ר לימור יריב מנהלת המחלקה לחינוך ומחקר בסיעוד

9–6 ללמד בימי מגפה: החוויה האישית שלי

אמנה ללמידה מרחוק 18-16

21-20 קורס קליני מרחוק. האם זה אפשרי?

23-22 חוויית למידה מקוונת בקורס הסבת אקדמאים

בשער: למידה מרחוק בימי קורונה בכללית האקדמיה לסיעוד – קמפוס קפלן

ד"ר לימור יריב, סגל אחות ראשית עורכת: ד״ר הילה תם (כללית האקדמיה לסיעוד קמפוס קפלן), מערכת: מרינה וקסלר (כללית האקדמיה לסיעוד קמפוס מאיר), ד"ר אלינור גנדלמן (כללית האקדמיה לסיעוד קמפוס רבין – דינה) שריג רעיונות עיצוב והפקה: • אורן שריג עריכה: LimorYa@clalit.org.il לתגובות והעברת חומרים

מבט לחינוך לסיעוד 2020 • ספטמבר 11 גיליון שנה"ל תשפ"א

2 | ראי

בתמונות: תלמידות בבית הספר "מאיר"

בית הספר הווירטואלי

כללית האקדמיה לסיעוד – קמפוס מאיר | מנהלת בית הספר | RN, PhD | ד"ר ירדנה קול

בית ספר וירטואלי שהוקם בקמפוס מאיר החליף את תוכנית הלימודים הפרונטלית על בסיס מערכת גוגל דרייב, תוך בניית תוכנית לימודים מקוונת באפס זמן והתאמת התכנים וההרצאות לפורמט החדש – כל זאת, עד לחזרה המדורגת לשגרת הלימודים הרגילה עם הפשרת המגבלות. המאמר שלפניכם סוקר את ההיערכות והתפקוד של צוות ההוראה במאיר ללימודים בימי הקורונה

סקירת ספרות מסקירת ספרות בהקשר להתפרצות הקורונה עולה, כי מדינות רבות נאלצו לעשות הסבה ושינויים מרחיקי לכת בתוכנית הלימודים בסיעוד. The National Council of State Boards of Nursung )NCSBN( תוכניות לימודים בסיעוד ברחבי 40 בחן את השינוייםשבוצעו ביותר מ- . COVID-19 ארה"ב במהלך התפרצות בסקירה זו ובמקורות מידע נוספים, דווח כי התפרצות הקורונה גרמה לסגירת כלל מוסדות החינוך בסיעוד. בתי הספר לסיעוד נאלצו להתמודד ולמצוא דרכים להשגת יעדי הלמידהשל הסטודנטים, במקביל להתגייסות לסייע לבתי חולים ולאתרי טיפול נוספים. מהסקירה עולה כי השינויים העיקריים היו בתחומים הבאים: מעבר ללמידה מקוונת ישירה פנים מול פנים ו/או אימוץ כלים • וטכניקות חלופיות ללמידה מקוונת. מההתנסויות הקליניות לתרגול באמצעות 100% ל- 50% העברת בין • סימולציות רגילות ו/או וירטואליות בהתניות מסוימות, ובחלקן ללא צורך באישור. הגמשת תוכנית הלימודים בהתאם לנסיבות על פי שיקול דעת • מקומי. פתיחת מוקד תמיכה מקוון לסיוע והכוונה לסטודנטים ומרצים. • גיוס סטודנטים לסיוע באתרים שונים בהתאם לצרכים ולדרישות • המדינה. יום לבוגריםשסיימו את תוכנית 90- מתן אישור זמני לעסוק בסיעוד ל • הלימודים בשל דחיית בחינת הרישוי להסמכה למועד מאוחר יותר. ההתפרצות החריפהשל הנגיף הובילה את מרבית מדינות העולם לפתח אסטרטגיה שמטרתה מניעה ובלימת התפשטות הנגיף. האסטרטגיה

מבוא התפרצות הקורונה הובילה לאתגרים משמעותיים במערכת הבריאות, דווקא בעת בה נדרש גיוס כוח אדם סיעודי למתן טיפול בקו הראשון ליד מיטת החולה. במהלך ההיערכויות לגבי היקף המגפה, תוארו על ידי ארגון הבריאות העולמי בכלל ובישראל בפרט, תרחישי אימה אשר העמידו אומות שלמות על הרגליים. גלי ההידבקות בנגיף ברחבי העולם הביאו למשבר חריף ופתאומי ולמעבר להיערכות למצב חירוםשהינו ביולוגי במהותו. הבלבול, החשש וחוסר הוודאותשלטו בכול. העלטה המוחלטת הביאה לשורה של צעדים והגבלות קשות בשגרת חיינו, עד לכדי סגר כללי. הסגר גרר בין היתר סגירת מקומות תעסוקה ומוסדות חינוך לשם מניעת התקהלות והדבקה. תקנות שעת החירום לא פסחו גם עלינו, מוסדות ההכשרה בסיעוד. עם התפרצות הקורונה, אשר נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, נאלצנו לשנות בבת אחת את אופי הלמידה וליצור, יש מאין, סביבת למידה מרחוק. המטרה והדרישה שעמדו בפנינו היו תוך עמידה בכל דרישות הלימוד המחייבות שמירת רצף לימודים , זאת בהתאם למועד המקורי שנקבע עבור כל מחזור בבחינת הרישוי לימודים. למותר לציין שכולנו, מורים וסטודנטים כאחד, נדרשנו להתמודד עם המצב בשלוש רמות: להתגייס לסיוע לצוותי הרפואה. •

להמשיך בלמידה מקוונת. • לנהל חיי משפחה תחת סגר. •

המשך

3 | ראי

כללה דרישות הגבלה חמורות של מרחק פיזי ומניעת התקהלות, עטיית מסיכה באופן קבוע, הקפדה יתרה על היגיינת ידיים וחיטוי סביבתי – כל זאת, תוך מתן דגש לקבוצות סיכון ולאוכלוסיות המצריכות התקהלות כגון מוסדות חינוך. פרסם משרד הבריאות 2020 בתחילת מרץ בישראל הוראותמחמירות למניעתהתפשטות הנגיף עד כדי סגר כללי. כתגובה למגפה ולאור הדרישה להמשיך את תוכנית הלימודים העיונית באופן סדיר, נדרשנו להקים מיידית סביבת למידה מקוונת. ההתנסות הקלינית הופסקה לחלוטין. דרישה זו העמידה אותנו בפני אתגר מורכב שיש לעמוד בו תוך זמן קצר, ללא הכנה מוקדמת וללא תשתיות ומשאבים. אתגר של הקמת יש מאין. המטרה הייתה יצירה יש מאין של סביבת למידה מרחוק, שתשמור על רצף לימודי תוך עמידה בכל הדרישות המחייבות בבחינת הרישוי, בהתאם למועד המקורי שנקבע לכל מחזור מיפוי צרכים במיפוי הצרכים על פי דרישות משרד הבריאות, שומה עלינו, בתי הספר לסיעוד, לתת מענה לדרישות הבאות: התאמת כלל תוכנית הלימודים העיונית • ללמידה מקוונת, תוך ביצוע בקרה ופיקוח. הפסקת כל המבחנים והכנת תוכנית • מגרה לביצוע מבחנים, למועד שבו יופשרו המגבלות במספר תרחישים: עד 25 – 20 משתתפים, 15 משתתפים, 10 משתתפים, זאת בהתאם 50 משתתפים ו- למספר הכיתות וגודלן ולמספר הבוחנים. הפסקת כל ההתנסויות הקליניות והכנת • תוכנית מגרה להשלמת ההתנסות בהתראה קצרה. הפעלת צוות בית הספר והמרצים – • הכשרת המרצים ללמידה מקוונת. שמירת קשר רציף עם הצוות והסטודנטים • לצורך תמיכה, הכוונה, סיוע ומענה לשאלות בכל עת. ערנות מתמדת להנחיות משרד הבריאות • תוך הפעלת גמישות מרבית להתאמת הפעלת בית הספר להנחיות שהגיעו חדשות לבקרים. מתן מענה למִנהל הסיעוד בהצבת • סטודנטים באתרים ובצווי חירום. קיום ישיבות מידע ותמיכה בקרב הצוותים, • מנהלות בתי הספר והאוניברסיטה, תוך הפריה הדדית. בעבודה זו נתמקד בהתמודדות עם האתגר הכרוך במעבר לבית ספר מקוון, להבטחת רצף תוכנית הלימודים המקורית. התהליך כולל מספר שלבים של מסע פתלתל תחת מעטה של אי ודאות מוחלטת ומציאות המשתנה מדי יום – תהליך מטלטל הטומן בחובו דרך חדשה לבאות.

2 גרף

1 גרף

אישית לכל מורה ומרצהשנזקקו לכך. תהליך הדרכת המרצים השונים להכנת הרצאה מקוונת היה אתגר מורכב עבורנו. בסופו, רכשו כל המרצים מיומנות טובה בהוראה מקוונת. הפעלת התוכנית השלב הבא היה הפעלהשל תוכנית הלימודים המקוונת. כל מחזור בכל מסלול לימודים קיבל הנחיה ותדריך לגבי ניהול התוכנית. כאמור, נעשה מאמץ לשמור על תוכנית הלימודים המקורית. בשבוע הראשון שבו ניתנו ההנחיות במרץ) נעשו מרבית התיאומים וההדרכות 15 ( ונוצר עיכוב מסוים, אך בשבוע השני ללמידה המקוונת מרבית המחזורים במסלולי הלימוד עברו ללמידה מקוונת מלאה –שלושה ימים במסלול הסבת אקדמאים ויום עד יומיים במסלולים האקדמיים. בתקופה זו מרבית המורות עבדו מהבית: הכינו הרצאות מקוונות, הנחו מרצים וסטודנטים וניהלו את תוכנית הלימודים. מעקב ניהול תוכנית הלימודים בוצע לפני העלאת המצגות וההרצאות לדרייב עבור כל מחזור, בתוכנת אקסל שנוהלה על ידי מנהלת .2 בית הספר בהתאם לדוגמה בגרף כפי שרואים בגרף זה, בתחתית התמונה מופיעים כל מסלולי הלימוד, ובתצוגה מופיעה תוכנית בקרת לימודים מחזור ק"ד לשם הדגמה. הבקרה בוצעה על פי מפתח שסוכם בבית הספר. תוכנית הלימודים למחזור נוהלה על ידי מרכזת המחזור, והבקרה נעשתה כאמור על ידי מנהלת בית הספר בתיאום עם המורה שניהלה באופן תפעולי את העלאת חומרי הלימוד לגוגל דרייב. איכות ההרצאות (שמע והיקף), עדכונן ובהירותן, נבדקו ואושרו לפני העלאה והפצה בדרייב. במקרה שהשיעור הועבר באמצעות זום בלמידה ישירה, ההקלטה עלתה אחרי הלמידה לדרייב. במקרה שהוכנו הרצאות מוקלטות, הן הועלו לדרייב כשבוע קודם לכן עם הודעת קישור לכל סטודנט. מציגים דוגמאות כיצד נראו 7 – 3 גרפים השיעורים בדרייב: א' – לכל מחזור נפתחו "כיתות" לפי תחומי )3 (גרף הלמידה ב' – כל תחום חולק לפי תאריכי הלימוד )5 , 4 (גרפים המקוריים

שלב ההכנה שלב ההכנה כלל סקירת שיטות להוראה מקוונת ופלטפורמותמתאימות לניהול קמפוס וירטואלי. לאור העדר משאבים נאלצנו לסקור שיטות ופלטפורמות חינמיות. סקירתנו העלתה כי הגוגל דרייב הינו פלטפורמה נוחה, נגישה, זמינה ומתאימה לניהול ראשוני מיידי של למידה מקוונת. מינינו מורה בבית הספר להקמת בית הספר הווירטואלי ותפעולו. בית הספר הוקם על פי מחזורי הלימוד הקיימים בבית הספר. בצד זאת עלה צורך להקים רשימות מייל של כל סטודנט בכל מחזור, כדי לשלוח קישור מיידי בכל פעם שמעלים הרצאה מקוונת. בית הספר הווירטואלי הוקם דרך גוגל דרייב בשבוע הראשון של מרץ, שבו הועברה ההודעה להתחיל בלמידה מקוונת. על הדרייב הועלו כל מסלולי הלימוד אשר הוצגו לצוות המורות: שישה מחזורי הסבת אקדמאים וארבעה מסלולי למידה אקדמאיים להכשרת אחות מוסמכת (כשלוחת אוניברסיטת תל אביב), . 1 גרף כמתואר ב יצוין כי מרצים ספורים בחרו להשתמש בתוכנות חינמיות שונות להעברת למידה מקוונת, והקישורים הועברו לסטודנטים באמצעות הודעת וואטסאפ להתחברות בתאריך ושעה נקובים. שיטות ההוראה נחלקו לארבע רמות: הרצאה באופן ישיר באמצעות זום, הקלטת • ההרצאה תוך כדי לימוד והעלאת ההקלטה לדרייב לאחר הסכמת המרצה. הקלטת הרצאה בזום באופן עצמאי ללא • לימוד ישיר והעלאת ההקלטה לדרייב, לפי בקשת המרצה. הקלטת הרצאה על ידי המרצה באמצעות • כלי השמע במחשב, ושמירה כמצגת מוקלטת או כווידאו. מרצים (מעטים) שלא היו ערוכים או • מוכנים לתתשיעור מקוון התבקשו לתמלל באופן מפורט כל שקף בהרצאה ולהעבירו לקריינות, או שנדחו למועד מאוחר במידה שהדבר התאפשר מבחינת רצף הלימודים. שתי החלופות האחרונות הועלו לדרייב באופן שלא ניתן להעתקה או להדפסה, לפי דרישת המרצים. הוכנה מצגת הנחיה ללמידה מקוונת בכל אחת מהשיטות הללו, וניתנה הדרכה

בשבוע השני ללמידה המקוונת מרבית המחזורים עברו ללמידה מקוונת מלאה – שלושה ימים במסלול הסבת אקדמאים ויום עד יומיים במסלולים האקדמיים, כאשר מרבית המורות עובדות מהבית

4 | ראי

שנעשתה בקרה צמודה לגבי חשיפתסטודנטים לשמחתנו ומורות לחולי קורונה מאומתים. לא נרשמו חשיפות ששיבשו, אם בכלל, את תוכנית הלימודים. החל מחודשמאי התחדשו למידה פרונטלית: הלימודים גם עבור המשתלמים בקורסים על שלושה מהקורסים חזרו ללמידה בסיסיים. פרונטלית בכפוף להנחיות התו הסגול, ולחמשת הקורסים האחרים הוקמה תוכנית לימודים מקוונת בדומה לתוכנית הגנרית. תרגולים וסדנאות חזרו באופן חלקי במתכונת הקפסולות. הוכנה תוכנית מבחנים מסודרת מבחנים: עבור כל מחזור. המבחנים התקיימו בבית הספר בהתאם להנחיות התו הסגול. בתוך כך, בית הספר התגייס לסייע למִנהל הסיעוד עד כה בביצוע בחינות חיצוניות על פי בקשתו. מבחנים בחודשים מאי-יוני. יש לציין 14 בוצעו ששיעור המעבר בבחינות נשאר דומה למדי לשיעור המעבר לפני תחילת הלמידה המקוונת. סיכום ותודות אנו עדיין בעיצומה של הלמידה המקוונת, וכפי שציינו בראשית המאמר, עדיין כל המצב לוטה בערפל. אי הוודאות קיימת, ותמשיך ללוות אותנו כל עוד הנגיף בקרבנו. אנו נמשיך להתנהל בהתאם להנחיות ול"צו הקורונה". בסוף חודש אפריל התחלנו להיערך לבקרת אפקטיביות של הלמידה המקוונת. הבקרה בוצעה באמצעות סקר בהשתתפות למעלה 50 סטודנטים וראיונות עומק לכ- 150 מ- סטודנטים. אנו בשלב ניתוח הנתונים, ונפרסמם בהמשך בעיתון זה או אחר. תודה לסיון צוקרמן, מורה צעירה בבית הספר, אשר הקימה את בית הספר הווירטואלי ומתפעלת אותו לשביעות רצון המרצים והסטודנטים. תודה למרכזות המחזורים ותחומי הלימוד, למורות בית הספר ולמרכזי הקורסים העל בסיסיים, אשר עמלים לילות כימים על העבודה המשותפת והתמיכה ההדדית להצלחת הלמידה המקוונת, ועל תמיכתם באופן רציף בסטודנטים ובמרצים תוך מתן מענה לכל הבעיות והשאלות שהתעוררו.

במקרה שהשיעור הועבר בזום בלמידה ישירה, ההקלטה עלתה אחרי הלמידה לגוגל דרייב. במקרה שהוכנו הרצאות מוקלטות, הן הועלו לדרייב כשבוע קודם לכן עם הודעת קישור לכל סטודנט ההתאמות בתוכנית הלימודים סייעו בהתקדמות ובהשלמת התוכנית העיונית עד להפשרת המגבלות להתנסות שהחלו באמצע אפריל. בקרה ופיקוח במעבר ללמידה מקוונת נדרשנו על ידי מִנהל הסיעוד לנהל בקרה ופיקוח על הלמידה. לשם כך, החלטנו להקים בחנים באמצעות הגוגל-פורם. כל מרצה נדרשלהכין כחמששאלות בקיאות על כל הרצאה מקוונת. את רוב הבחנים הכינו וניהלו מרכזות המחזור. שיעור המענה על הבחנים היה ג' – בכל תאריך הועלו ההרצאות הרלוונטיות )7 , 6 (גרפים במהלך הפעלת תוכנית הלימודים המקוונת נעשתה התאמה בהתאם להגבלות ולאילוצים: מרצים שלא יכלו להיערך ולהתפנות • ללמידה מקוונת מסיבות שונות, או שיעורים שנדרש להעבירם בכיתה כמו סדנאות (תקשורת) ותרגולים (כמו אומדן גופני) ולא ניתן היה להעבירם עקב המגבלויות – נדחו למועד מאוחר יותר, ובמקומם הוקדמו קורסים אחרים שלאשיבשו את רצף הלמידה המותאמת להתנסות הקלינית. ביטול כלל ההתנסויות גרם ל"חלונות" שהיה • צורך לנצלם על מנת להבטיחשהסטודנטים יעמדו בכל הדרישות, במועד בחינות הרשוי המקוריות. לכן, בלוק הלימודים העיוני, הבאמייד לאחר ההתנסותשבוטלה, הוקדם וניתן במקומה.

3 גרף

4 גרף

5 גרף

6 גרף

שווה ערך ל"רישום נוכחות" בשיעור. דוגמה למעקב על תכנית הפיקוח . 8 גרף והבקרה תוכלו לראות ב חזרה מדורגת בשלב זה, עם תחילת הפשרת המגבלות, הוחל בחזרה מדורגת ללימודים. מאמצע אפריל, התנסויות קליניות: חודשלאחר תחילת ההגבלות, אושרה

7 גרף

8 גרף

החזרה להתנסויות הקליניות בהדרגה, ראשית להתנסות המתקדמת. לאחר מכן, כל המחזורים שהתנסותם נדחתה חזרו להשלמת ההתנסות באופן מסודר בהתאם למחלקות המורשות להתנסות בכל שדה קליני ובקהילה. החזרה להתנסות לוותה בתדרוך מלא של המדריכות הקליניות באשר להצהרות הבריאות, מיגון והתנסות ללא תצפיות במחלקות לוויין ומתן כמובן מסיכות לסטודנטים בכל יום התנסות.

www.ncsbn.org/education-requirement-changes_COVID-19 5/2020 www.casn.ca/education/guidance-for-school- of-nursing-responding-to-COVID-19 6/2020 www.nursing.columbia-edu/news/columbia-nursing-dean-lorraine-fraziers-message-re- coronavirus 3/2020 https://evolve.elsevier.com/ education/ educational-trends/ coronavirus-resources 6.2020

ביבליוגרפיה

5 | ראי

ללמד סיעוד בימי קורונה כללית האקדמיה לסיעוד – | מחנכת בסיעוד, מרכזת תחום נפש וקורס הסבת אקדמאים | RN, Med | שלומית שיק קמפוס קפלן כללית האקדמיה | מחנכת בסיעוד, מרכזת תחום מבוא ויסודות הסיעוד, תקשורת חוק ואתיקה | RN, MA | שוש רובין לסיעוד – קמפוס קפלן כללית האקדמיה לסיעוד – | מחנכת בסיעוד, מרכזת תחום נפש וקורס הסבת אקדמאים | RN, MA | אודליה בן הרוש קמפוס קפלן

שלוש מורות ומחנכות מבית הספר לסיעוד קפלן משתפות אותנו במה שעבר עליהן עם התפרצות הקורונה בהיבט המקצועי והלימודי. קשיים ואתגרים, פתרונות וכיווני חשיבה, הרהורים ותובנות לגבי הלומדים, הצוות והתוכנית הלימודית – וגם מסקנות קדימה להמשך הדרך

שלומית שיק: למנוע הכשרה של "הנדסי בריאות" שנים מחנכת בסיעוד. כמורה וכאדם, נתפסתי 25 שנהשאני אחות, 40 כשאר היקום לא מוכנה לתרחיש המגפה. כמרכזת הקורס, נתפשתי על ידי התלמידים בתפקיד ההורה, השומר, הכול יכול מול פגעי העולם, אולם כאדם בקבוצת סיכון פחדתי מהמגפה והייתי חסרה את האנרגיות הנדרשות לניהול המצב. מה עושים? בורחים? נמנעים (קופאים)? תוקפים? לצערי, מהר מאוד החלה תופעהשל בריונות ברשת. האלימות, התוקפנות והביקורתיות, שהיו אולי ברקע אך מנוטרות, פרצו מהלומדים כמו מילדים חסרי ביטחון המתפרעים בכיתה או בבית. הקושי רק התגבר כי התופעה התקיימה בשדה לא מוכר לי, ולא פנים אל פנים. בניסיון להתמודד בחרתי בהתעלמות מהבריונות ובחיזוק אלה שלא שיתפו פעולה עימה. כמו כן, כדי לנסות לשפר את האקלים הכיתתי ולהטמיע את תרבות השיח השוויוני והלא מתלהם, נקבעה סדנה עם הכותרת "עבודת צוות". האירוע הזה מעלה בי תהיות, עד כמה לפגיעות אישית יש מקום בתפקיד המורה או מרכזת הקורס? עד כמה ראויה הקרבת מורה ומחנכת 80% מקצוע שבו התקשורת מהווה לפחות בקשר הטיפולי, לא ניתן לדעתי ללמד מרחוק. אי אפשר ללמד אתיקה ויושרה בלי קשר אישי ומטמיע בכיתה ובמחלקות ההתנסות בסיעוד למען המטרה הנעלה של הכשרת אחיות ואחים לעתיד? מהו החזון ההמשכי, האם זוהי נקודת מפנה של החזון החינוכי בסיעוד? האם יש להפחית בדרישות? האם בתוכנית ההכשרה, יש לוותר על הטמעת ערכים מקצועיים באופן חלקי או מלא? מהי המידתיות ומהו האיזון הראוי? לדעתי, לא ניתן להטמיע ערכיםשל יושר ויושרה המהווים בסיס קיומי בסיעוד, דרך לימוד מקוון. כן ניתן לפתח יכולות ללמידה עצמית של עובדות, פרוצדורות וטיפול תרופתי מספרות מקצועית, אך חשוב ביותר לעבות זאת במפגשים פרונטליים ובסדנאות ולהביא את ליבת הסיעוד והתקשורת, הסיוע והשיקולים להתערבות סיעודית. חשוב לדעתי בקשר הטיפולי, 80% להבין, כי מקצוע שבו התקשורת מהווה לפחות לא ניתן ללמד מרחוק. ללמד אתיקה, כלים לתקשורת מקצועית ובניית תוכניות טיפול ממוקדות במטופל, לא ניתן ללמד וללמוד בדרכים חלופיות לקשר אישי ומטמיע, הן בכיתה והן במחלקות ההתנסות. לסיכום: אני סבורה שעדיין מוקדם מלהסיק מסקנות ולשנות את

הקוריקולום ללימודי הסיעוד ברמה הארצית. עולה צורך בדיונים בין סגל ההוראה, המנהלות ומובילות המדיניות המקצועית, וזאת משני טעמים. האחד, לגשר על הפעריםשחלים בעת הזו ממש בדרכי ההכשרה של מסלולי הלימודים הקיימים (הסבות, אקדמיה), והשני – לבנות חלופות ברורות להוראה המסורתית, תוך שמירה על עקרונות המקצוע ונקיטת אמצעי זהירות וקווים אדומים כדי למנוע הכשרת "הנדסאי בריאות" במקום "אנשי סיעוד – אחיות ואחים". תופעה של בריונות ברשת פרצה מהלומדים כמו מילדים חסרי ביטחון המתפרעים בכיתה או בבית. הקושי רק התגבר כי התופעה התקיימה בשדה לא מוכר לי, ולא פנים אל פנים שוש רובין: האם הקורונה לקחה לי את הכיתה? התפרצות הקורונה תפסה אותי כמורה ותיקה לסיעוד בקמפוס קפלן, העומדת על סף פרישה לגמלאות, מובילה ומלמדת שלושה קורסים: – חשיפה ראשונית לדיסציפלינת הסיעוד: שפה, גינונים, מבוא לסיעוד תקשורת בין מושגי יסוד והפנמה רגשית וערכיתשל מקצוע הסיעוד. אתיקה – למידה והפנמת התנהגות נוכחת, ביצוע ריאיון תומך. אישית – פיתוח מודעות ורגישות לדילמות אתיות ומשפטיות. ומשפט בסיעוד לאחר שנים שבהן מילאתי אין-ספור תפקידי רוחב, מצאתי את עצמי מעמיקה ומתמקצעת בהוראת הקורסים המתוארים – הן ברמת תכנים והן ברמת שיטות הוראה. שני הקורסים הראשונים ניתנים בסמסטר א' של שנה א' ומהווים את שער הכניסה ללימודים. בכל תחילת קורס מתגבשת לה כיתה. מספר רב של לומדים, המגיעים מקשת רחבה של תרבויות והרגלי למידה. חלקם צריכים להתרגל ללמידה שונה מזו של בית הספר התיכון, וחלקם אנשים שחוו לימודי תואר אחד, ועכשיו צריכים לאמץ למידה חדשה. תוך כדי התגבשות הכיתה אני לומדת על משתתפיה ותוהה, איך אני יכולה לגייס את הדינמיקה הכיתתית ללמידה מעניינת ופורייה? איך אני יוצרת גאוות יחידה? איך מעצימים סטודנטים יצירתיים? איך תומכים בסטודנטים מתנגדים? איך משרים ביטחון על סטודנטים מפוחדים? איך מלמדים לפני הסטודנטים עומדת אישה מבוגרת, שצריכה לחבר מושגים וערכים לעולמם השונה מאוד מעולמי. אבל אז קורה משהו מדהים

6 | ראי

הנחלת תובנה לצוות המורות, שהפנמת ערכים הומניים והתנהגות נוכחת בקשר הטיפולי חשובים כמו חשיבה קריטית בשדה הקליני. כל מורה מכיר את הרוב הדומם, אלו היושבים בשקט ואינם לוקחים חלק בהתרחשות הכיתתית. ומה יהיה עליהם? זהו, זה נגמר? האם באמת הלכה לי הכיתה? אודליה בן הרוש: התמודדות עם מציאות חדשה מזה כשנתיים אני מרכזת הסבת אקדמאים בבית הספר לסיעוד בקפלן. לפתע פתאום, תוך כדי תהליך אינטנסיבי של לימודי הסבה, החלה המגיפה לרוץ במחוזותינו. הסטודנטים מתחילים לחשוש לשבת קרוב זה לזה, בודקים האם היו ליד "חולה מאומת" (עוד מושג חדש), ופתאום תלמידה מספרת על הטיול שעשתה אתמול וחברתה מסבירה לה כי היה שם חולה ועכשיו היא מסכנת את כולם. יש תחושת פאניקה באוויר. זה נגמר: הפסיקו את הלימודים בבית הספר. ומה כן? "לכו 15.3.20 ב- תעשו למידה מרחוק, תקליטו מצגות, בחינות מרחוק...". כאדם טכנופובי לא ברור לי מהיכן להתחיל. מה זה זום? הקלטות? לינקים לשיעורים? בתוך מספר ימים, בלית ברירה, הצוות החל להתרגל למציאות חדשה שבה למידה של מקצוע כל כך אנושי, המצריך הטמעה של תרגול

סיעוד סטודנטים שברובם לא נפגשו עם חולה מורכב? ואלו רק חלק מהשאלות. כן, זה דור שונה מאוד מהדור שבו אני למדתי סיעוד. לפני הסטודנטים עומדת אישה מבוגרת, שצריכה לחבר מושגים וערכים טיפוליים לעולמם השונה מאוד מעולמי. אבל קורה משהו מדהים במהלך הלימודים, כהרף עין אני הופכת לאותה אחות צעירה שחוותה אירועים מכוננים במהלך עבודתה, או לאותה אישה הנזקקת לעיתים בעצמה לחמלה ולאמפתיה מהצוות סיעודי. ואז קורה פלא. מתגבשת לה כיתה: סולידריות בין הלומדים, שיתוף בחוויות מאוד אישיות, שיתוף בתובנות וחשיבה מחוץ לקופסה. עכשיו, הקורונה לקחה לי את הכיתה. כדי שסטודנט יפנים תובנות על עצמו והתנהגויות חדשות, הוא זקוק כדי שסטודנט יפנים תובנות והתנהגויות חדשות, הוא זקוק לכיתה אנושית, לתמיכה, עידוד ואמפתיה. בלוח הזמנים הקצר גיבשנו תובנות כיצד יתקיים קורס מבוא לסיעוד לכיתה אנושית. לתמיכה. למבט אמפתי. לעידוד. "אני לאשונה מאחרים. אני צריך להכיל את האחר, כמו שמכילים אותי" קשר אנושי עם בן אנוש השונה ממני. אז מה יהיה? בלוח הזמנים הקצר שנדרשנו לו, גיבשנו תובנות להמשך. כך יתקיים קורס מבוא לסיעוד: כל השיעורים יינתנו במצגות שבועיות, מלוות בדיבוב שלי. • לכל שיעור תוצמד מטלה אישית שהסטודנט יבצע עם קרוביו • ומשפחתו. הסטודנט ינהל יומן אישי של מטלות שבועיות. סימולציות וניתוח הערכים המרכזיים בסיעוד, ייעשו בזום. • כל המורות יאמצו לליבן את הידע התיאורטי הגנרי בסיעוד, בנוסף • לידע הקליני הספציפי לכל מחלקה. הפנמת התכנים התיאורטיים בסיעוד תיעשה במסגרת הלמידה • . הקלינית בקבוצות הקטנות כל מורה שנכנס לכיתה מכיר את הרוב הדומם. אלו היושבים בשקט ואינם לוקחים חלק בהתרחשות הכיתתית. אותם סטודנטיםשבמהלך הלימודים "מצליחים" לזרום בין הטיפות. ומה יהיה עליהם? זהו, זה נגמר? האם באמת "הלכה לי הכיתה"? אבל חיפשתי ומצאתי. המענה כולל שני מרכיבים. האחד, הרבה כיתות קטנות, שבהן כל סטודנט יצטרך לקחת חלק בלמידה פעילה. השני,

המשך

7 | ראי

כמרכזתשל קבוצת לומדים, היה לי חשובשהלימודים המשך הלימודים: יימשכו במלואם, ללא ויתור על קורסים מתוכננים ותוך מתן למידה איכותית ככל שניתן. במבחן התוצאה, ניתנו שיעורים מקוונים או מוקלטים והמרצים נתבקשו להיות זמינים לשאלות פרטניות של מערכת השעות אותגרה תכופות בבקשות חוזרות לגמישות הלומדים. בהתאמה לצרכי הסטודנטים וצרכי המרצים המלמדים. במהלך כל שבוע קיימתי פגישת זום עם קבוצת הלומדים שבאחריותי על מנת להסביר ולהכין לקראת השיעורים והמטלות שייערכו בשבוע העוקב. הלמידה מרחוק השפיעה תוך זמן קצר על הסטודנטים, השפעתהשינוי: ובאופן מאוד מגוון: היו סטודנטים שסיפרו כי הלמידה הייתה טובה עבורם ואפשרה להם זמן בבית, נוחות, הזדמנות לשמוע את השיעור מוקלט אם היה צורך. היו תלמידות אשר בתקופה זו עברו לידת תינוק, והפורמטשל לימודים מהבית אִפשר להן להמשיך את רצף הלמידה ביתר קלות. לעומתם, היו סטודנטיםשהביעו קושי, חשו בדידות וחוו קשיים טכניים, וכן כאלה שהצורך במפגש עם הכיתה היה קריטי עבורם. גם חוויית הלמידה נפגעה בעיניהם, והקושי להתרגל למצב היה קשה יותר. במהלך התקופה גילינו כי בחינות מרחוק הן נושא אתגרים וקשיים: מורכב ביותר. מצד אחד, הרצון להמשיך בתוכנית, לאפשר להיבחן סמוך למועדי הקורסים ולא לדחות בחינות בתקופה של חוסר ודאות, וכמו כן, הרצון כצוות לסמוך על הלומדים שלנו. מצד שני, קיים סיכוי לחוסר יושרה: העתקות, קריאת החומר במהלך הבחינה וכדומה. בנוסף לכל זה, ללומדים בחינות מרחוק התגלו כנושא מורכב ביותר. מצד אחד, הרצון להמשיך בתוכנית ולסמוך על הלומדים שלנו. מצד שני, החשש מחוסר יושרה והבעיה של לומדים עם קשיים טכניים

וסימולציות, הופכת ללמידה באמצעות מחשבים מרחוק, ללא שיח ישיר עם הסטודנטים ובלי התייחסות לתהליך שהם עוברים. אז הנה סיכום בינייםשלי למצב החדש, בהתייחסות לכל אחד מהגורמים הרלוונטיים. תהליך ההסתגלות שלנו כצוות, כמו בכל דבר, היה שונה מאחד צוות: לשני. מצד אחד, זה המצב ועם זה נלמד ונמשיך. מהצד השני, מה זה אומר על איכות הלמידה, האחיות שיצאו לשטח לאחר למידה ממושכת מרחוק, האם "נפספס" את הלמידה האיכותית? עד כמה הפגיעה משמעותית? האם וכיצד זה ישפיע על איכות האחיות בעתיד? חלקנו התחלנו לעבוד מהר עם הזום, חלקנו פחות. בעיות של קליטה, התחברות, מצלמות. בתחילת המשבר, הייתה אווירה של כאוס. כל סטודנט סטודנטים: הסתגל בבית למציאות החדשה, ילדים בבית בלי מסגרת, סגר ולא ניתן לצאת, חלקם יצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם, ובתוך כל זה קיים הרצון כן להמשיך ללמוד ולהתקדם. כחלק מהצוות חשתי כי החובה שלנו היא לא רק לאפשר למידה, חשתי כי חובתנו לא רק לאפשר למידה אלא להגיע לכל סטודנט ולזהות היכן ומתי לסייע. גם דרך הזום ניתן היה לראות את הקושי, יחד עם רצון לעמוד על הרגליים ולהמשיך אלא בעיקר להגיע לכל סטודנט, לאמוד את הקשיים שלו ולזהות היכן ומתי לתת סיוע ועזרה. ניתן היה לראות (אפילו דרך הזום) את הקשיים, ההלם והפחד יחד עם הרצון לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה. בשיחות עם הסטודנטים נחשפתי לבעיות מורכבות כמו קשיי פרנסה, סטודנטים ללא מחשב המאפשר התחברות לשיעורים, חרדה, ילדים בבית ללא עזרה – דברים המקשים על היכולת ללמוד ולתפקד.

8 | ראי

עם קשיים טכניים התווספה התמודדות עם אתגר נוסף בבחינה, ועלתה השאלה כיצד יתמודדו? חוסר הוודאות הביא למצב שדות קליניים: שבו לא ברור אם ייפתחו ההתנסויות בהמשך הדרך; האם הלמידה האינטנסיבית תוכיח את עצמה והלימודים יימשכו גם בשטח. כל משבר וכל קושי הזדמנויות חדשות: מביא גם להזדמנויות חדשות. הוכחנו, הצוות והלומדים כאחד, כי גם מצב כזה מוליד הזדמנות. למדנו להשתמש בטכנולוגיות חדשות, ולא לוותר לעצמנו – גם כשעלה בכיתה קול המבקש לפרוש או לדחות את הלימודים. בסופו של דבר, כולם ללא יוצא מן הכלל עמדו ביעד והמשיכו להביט קדימה תוך שילוב בין הבית, העבודה (או העדר עבודה) והלימודים. וזה בהחלט לא מובן מאליו. השאלה עולה מאליה, האם מבט לעתיד: לימודי סיעוד יכולים באמת להיעשות מרחוק, ואיך זה ייושם בעתיד? התשובה היא, שבאופן חלקי בלבד. בחלקים "טכניים" יותר, כמו הסבר על תיאוריות וחישובים כמו חשבון רוקחי, למידה מקוונת יכולה להיות כלי ומשאב עבורנו כאנשי צוות חינוכי. הכלים שלמדנו להשתמש בהם בתקופה זו, יכולים להיות עבורנו לעזר רב בזמנים שבהם הלמידה גם בתקופה של חוסר ודאות אפשר למצוא יתרונות והזדמנויות חדשות. רצון טוב ומאמץ של הצוות ושל הסטודנטים יכול להביא לתוצאות, להתקדמות ולשגשוג גם בימים כאלה

רצון גדול ומאמץ בקרב הסטודנטים, יכול להביא לתוצאות, להתקדמות ולשגשוג גם כמו כן, כל עוד למידה כזו בתקופות כאלו. ממשיכה, יש לתת את הדעת למצבו הרגשי של הסטודנט – בעיניי זה חשוב הרבה יותר בריאות לכולם. והעיקר, מהצלחה לימודית.

הטכניתתיעשה באופן עצמאי. כך נוכל בכיתה לפתח דיונים בנושא ולהעמיק את ההסתכלות של הלומדים ושלנו על הידע הנרכש. למידה מרחוק היא רגעים מיוחדים: סיטואציהשמביאה איתה רגעיםשלא היכרנו. רגע מיוחד כזה היה הרמת כוסית בזום לקראת חג הפסח. הסטודנטים התחברו עם כוס יין בערב להרמת כוסית וברכות הדדיות לקראת חג שיעשו בחיק הקרובים בלבד ואולי לבדם – בהחלט סיטואציה לא טבעית. וכמובן, לא מעט חוויות מצחיקות ומביכות מהזום: ילדים בוכים על אימהות לומדות, סטודנטים מדברים ביניהם על אנשי צוות מבלי לדעת שהם מוקלטים, קושי להשתמשבמערכות המחשב שמביא ל"תקלות" משעשעות בשיעורים. ההרגשה שלי מעורבת. תחושה אישית: מצד אחד, תחושת הצלחה על עמידה ביעדים בדרך הטובה ביותר בתנאים הקיימים. מצד שני, החמצה גדולה על חוסר במגע אישי ובמפגשים עם הסטודנטים. הקושי לא להיות קרוב ולהימנע מעידוד ומחיבוק, הוא מוזר ולא פשוט. המסקנה העיקרית מסקנות ותובנות: שלי היא שגם בתקופה של חוסר ודאות אפשר למצוא יתרונות והזדמנויות חדשות הגלומות בה. רצון טוב ומאמץ של צוות, עם

הכלים שלמדנו יכולים להיות לעזר רב בזמנים שבהם הלמידה הטכנית תיעשה באופן עצמאי. כך נוכל בכיתה לפתח דיונים בנושא ולהעמיק את המבט של הלומדים ושלנו

9 | ראי

שלי Covid-19 יומן

כללית האקדמיה לסיעוד – קמפוס רבין (דינה) | RN, MA | שרית שפיר

שרית שפיר, מורה בבית הספר לסיעוד דינה – קמפוס רבין, מכניסה אותנו אל בין דפיו של יומן הקורונה בינואר שבו הופסקו הטיסות מסין לישראל והקורונה נראתה עדיין רחוקה, ועד 30 האישי שלה – החל ב- לדעיכת הגל הראשון והתפרצות מחודשת של הגל השני. על מורים, תלמידים ומה שביניהם – בעולם חדש מלא תהפוכות ומשברים ששולטים בו חששות, אי ודאות וצורך לרכוש הרגלים חדשים

ארגון הבריאות העולמי . 2020 בינואר 30 מכריז על מצב חירום בעקבות התפרצות . באותו יום מודיע משרד Covid-19- מחלת ה הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל. כמה ימים לפני כן נחתם צו "פקודת בריאות העם", שמוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בינלאומית המחייבות הודעה מיידית. אצלנו, בכללית האקדמיה לסיעוד קמפוס רבין (דינה) – ימי שגרה. אני מקשיבה לדיווחים במהדורות החדשות על מגפה במזרח הרחוק, ועל כך שמספר ישראלים וסינים נדרשו לשהות בבידוד לאחר שחזרו ארצה מסין. למרות "רעשי הרקע" הללו, מגפה אמיתית נראית לי במרחק שנות אור מאיתנו. אני חושבת לעצמי, איזה מזל שאנחנו רחוקים ממוקד התפרצות הקורונה ושאנחנו יכולים לנהל את חיינו כרגיל. אצלנו בבית הספר דינה . 2020 בפברואר 10 החיים מתנהלים כסדרם. מחר אנו יוצאים לשלושה ימיםשל כנס חינוך לסיעוד באילת. בין לבין אנחנו מרצים פרונטלית בכיתות, מתרגלים תרגולי מעבדה ומדריכים במחלקות בבית החולים ובמרפאות. הסטודנטים מגיעים ללימודים כרגיל, ימים של שגרה מבורכת ומובנת מאליה. בזמן שבחדשות מדווחים על התפשטות הנגיף גם מחוץ לסין, אנחנו מקיימים ראיונות למועמדים למסלול הסבת אקדמאים שעומד להיפתח בקרוב, ובישיבת צוות מחליטים על מיזם גיוון טכנולוגיות ודיגיטציה של תהליכים והוראה בבית הספר בשנת הלימודים הבאה. אנחנו בוחרים להתחיל בפרויקט צילום שיעורים לצפייה לאמסונכרנת והכנתמשובים ולומדות דיגיטליות. לשם כך, אנחנו מתכננים פגישות עבודה עם יועצי מחשוב, כתיבת תסריטים, הפקה וצילום. בכותרות מצוטט ראש . 2020 בפברואר 18 הממשלה שאומר כי "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ". תחושת גאווה ממלאת את ליבי: איזה יופי! גם בבית הספר הצוות כולו נרגש למשמע הידיעות המשמחות, שכן עידן חדש עומד להתחיל אצלנו: התכנונים בשיאם, עבודה רבה

שרית שפיר

בהובלת האימפריות הגדולות, מנסות להביס אויב זעיר עד בלתי נראה, ערמומי וחמקמק. הסטודנטים שאני פוגשת בבית הספר כבר שואלים הרבה שאלות. זהו שלב חשוב של למידה והפנמה, כי למרותשנדמה שהמגפה התחילה רחוק מאוד מאיתנו, היא כבר כאן ועלינו להיערך לקראת התפרצות גדולה גם ברמה המקומית, בבית. בעבודה אנחנו מתחילים לדבר "קורונית": מונחים חדשים, כמו "בידוד בית", "חובת דיווח", "שרשרת ,"PCR הדבקה", "אוכלוסייה בסיכון" ו"בדיקת מתחילים להיותשגורים בפינו. בבתי החולים ובמרפאות מתחילות פגישות הכשרה של הצוותים. גם בבית הספר הצוות מתעדכן ולומד ממש מסביב לשעון. תחושות אי ודאות וחוסר אונים מציפות אותנו: אנחנו, חברות וחברי סגל ההוראה – בעלי ידע נרחב,

לפנינו, וכולנו מלאי תקווה לקראת התהליך החדשני שאנחנו פוסעים לעברו בצעדי תינוק, שהרי אנחנו חסרי ניסיון. מהר מאוד נגלה שהאדם מתכנן תוכניות, אבל אלוהים שם למעלה צוחק. כבר מאובחנים מספר . 2020 בפברואר 27 מקרי קורונה בישראל, והנחת העבודה כי יאובחנו מקרים נוספים. אנחנו מתחילים לקבל עוד ועוד מידע והנחיות ממשרד הבריאות, במטרה למנוע את המשך הגעת הנגיף והתפשטותו. בכותרות החדשות מדברים מחד גיסא על מחלה קשה ומסוכנת, אך מאידך גיסא, ישהגורסים כי זו רק "שפעת עם יחסי ציבור". אנחנו מבינים כי רב הנסתר על הגלוי, שהקורונה מתעתעת בנו, שאין בידינו ידע מספיק, ושלמעשה, מדינות העולם,

אני מקשיבה לדיווחי החדשות על מגפה בסין, אבל מגפה אמיתית נראית לי במרחק שנות אור מאיתנו. חושבת לעצמי, איזה מזל שאנחנו יכולים לנהל את חיינו כרגיל

10 | ראי

ואנחנו עובדים בקדחתנות, מנסים "לרענן" את תכני ההוראה עם שילוב מידע והנחיות הקורונה. פורים כבר כאן, המסיבות בפתח, ובקרוב מגיע פסח ואנחנו כל כך זקוקים לקצת חופש, ואם אפשר אז חופש בחו"ל... מה יהיה? יעד כבר יש, כרטיסים כבר יש, וכמו רבים אחרים, אני כל כך מחכה לרגע שבו אגיע לשדה התעופה, גוררת בחדווה מזוודה (כמעט ריקה, לפני קניות) ושותה קפה במחיר מופקע לפני העלייה למטוס. בעודי שקועה בפנטזיות, מייל חדשמגיע: "צו איסור יציאהשל עובדי מערכת הבריאות אל מחוץ לישראל"! האם זה אמיתי?! אני בוהה במסך המחשב ולא מאמינה למראה עיניי. הצו הופך לשיחת היום בבית הספר ובבית החולים. גבולות מדיניים נסגרים ואני חושבת גם על הגבלת החופש שנכפית עלינו. אני מרגישה מתוסכלת ומבוהלת כאחד. ואם אני, אחות ותיקה ומנוסה מרגישה כך, מעניין מה מרגישים הסטודנטים.... לאט לאט מחלחלת בי ההבנה, שבימים אלו נדרשצוות בית הספר לתפוס פיקוד בתור "המבוגר האחראי" ולהיות כמגדלור לסטודנטים המבולבלים והמתוסכלים. מִנהל הסיעוד מורה לבתי . 2020 במרץ 9 הספר לסיעוד לקיים ללומדיםתוכנית הכשרה בנושא "הטיפול במטופל המונשם המאובחן כחשוד/חולה בנגיף קורונה". צוות בית הספר עובד ימים כלילות על מנת שההכשרה הזו תתקיים בצורה הטובה ביותר ובמהירות האפשרית. ההכשרה מיועדת לבוגרי בית הספר / החוג לסיעוד, שאמורים להיבחן בבחינת הרישוי הממשלתית באפריל, לסטודנטים לסיעוד בשנים מתקדמות בכל תוכניות הלימוד, ולמשתלמים בכל הקורסים העל בסיסיים. השעון מתקתק והזמן בהחלט לא עומד לטובתנו. כשברקע אנחנו אנחנו שומעים תחזיות קודרות לגבי עלייה בחולים המורכבים הצפויים לתמיכה נשימתית, אנחנו

עוסקים במחקר ופיתוח כפרקטיקה יומיומית, מוצאים עצמנו אובדי עצות מול הידע הרב המשתנה חדשות לבקרים, ומול הידע הרב שעוד חסר כדי להבין את התמונה המלאה. יחד עם זאת, אנחנו הם אלה האמורים ללמד את הסטודנטיםשלנו ולהכשיר אותם להיות לעזר לצוותים בשטח, ולהפוך בעצמם לדור הבאשל האחיות והאחים בארץ. אני מוצאת שבניגוד לסטודנטים, למשפחה ולחברים שאינם עובדים במערכת הבריאות, אני מבינה הרבה יותר את חומרת המצב שאיתו אנחנו מתמודדים ועוד נתמודד. מין פחד מטריד שכזה מתחיל לקנן בי, ולרוב אני מצליחה להשתלט עליו. "תביאי חיבוק!" חבריי מציעים לי, ואני, חבקנית ידועה, חוששת ונרתעת ומתקשה להיות ה"היסטרית" שבחבורה. בבית הספר אנחנו מתחילים . 2020 במרץ 5 לעבוד על המיזמים החדשים. השיעורים מתקיימים כסדרם, ההוראה וההדרכות הקליניות ממשיכות להתנהל כבשגרה. לעיתים קרובות מאוד מתפרסמות הנחיות ליישום מיידי בשטח, כמו מיגון הצוות, תרשימי זרימה לעבודה עם חולי קורונה בבית החולים, ונהלי עבודה חדשים לביצוע פרוצדורות בעת מגפה. מנהלת בית הספר מתדרכת אותנו בתדירות גבוהה ודואגת שנהיה מעודכנים במתרחש בשטח, בשדות העבודהשלנו ובשדות רחוקים מאיתנו בארץ ובעולם. אנחנו מבינים את גודל האחריות שנפלה עלינו. במצב שבו הצוותים בשטח עלולים להיחשף ואף לחלות בעצמם, אנחנו והסטודנטים היקרים שלנו ודאי נידרש להתגייס למאמץ הכולל ולתת סיוע לצוותים. ואם הקורונה כאן כדי להישאר, הרי שהכשרתו של דור חדש ורענן היא תרומה חשובה לאין ערוך למערכת הבריאות. כל אלה בידינו! צוות המורים בבית הספר לסיעוד חייב לעשות הכול, אבל הכול, כדי שהכשרת הסטודנטים תימשך ולא תיפגע. הסטודנטים

מחר אנו יוצאים לכנס חינוך לסיעוד באילת. בין לבין מרצים פרונטלית בכיתות, מתרגלים תרגולי מעבדה ומדריכים במחלקות במרפאות. ימים של שגרה מבורכת ומובנת מאליה אנו נרגשים לקראת מיזם חדשני לגיוון טכנולוגיות ודיגיטציה של תהליכי הוראה בשנת הלימודים הבאה. בקרוב נגלה שהאדם מתכנן תוכניות, אבל אלוהים שם למעלה צוחק פחד מטריד מתחיל לקנן בי, ולרוב אני מצליחה להשתלט עליו. "תביאי חיבוק!" חבריי מציעים לי, ואני, חבקנית ידועה, נרתעת ומתקשה להיות ה"היסטרית" שבחבורה

המשך

11 | ראי

מצליחים בקושי רב לגייס מרצים ומתרגלים ולארגן כיתות, בובות וציוד נוסף לסימולציות. הזמן קצר והמלאכה מרובה. אנחנו מפרסמים את דבר קיום ההכשרה לסטודנטים ומוצפים בתגובות של חשש, אי ודאות, ולעיתים אף אי הסכמה לטפל בחולי קורונה. המרצים עצמם מתקשים בתחילה להבין את הדחיפות הגדולה לקיים את ההכשרה הזו בהקדם האפשרי, אך מתגייסים למאמץ הכללי בבית הספר, ותוך מספר ימים נבנית תוכנית עבודה להכשרה לעילא ולעילא.

בעודי שקועה בפנטזיות על חופשת הפסח, מייל חדש מגיע: "צו איסור יציאה של עובדי מערכת הבריאות אל מחוץ לישראל". אני בוהה במסך המחשב ולא מאמינה למראה עיניי מִנהל הסיעוד מורה לקיים הכשרה בנושא "הטיפול במטופל המונשם המאובחן כחשוד/חולה בקורונה". צוות "דינה" עובד ימים כלילות ובונה תוכנית לעילא ולעילא אנו מתחילים לתהות על המשך הסמסטר. ברקע שומעים על מצוקת כוח אדם בשטח, שנובעת מיציאה לבידוד של עוד ועוד אנשי צוות במחלקות. ההנחיות "עולות מדרגה" הודעה על הפסקת הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות. המורות מתקשות להבין ולהפנים. גם הסטודנטים מבולבלים ומנסים להבין את הסחרור שלתוכו נשאבו

ביבליוגרפיה אנחנו מתבשרים על . 2020 במרץ 14 איסור התקהלות של מעל לעשרה אנשים ועל סגירת כל מקומות הבילוי והפנאי כולל מסעדות, אולמות קולנוע, חדרי כושר וקניונים. אסורה התקהלות במקומות העבודה, ואנחנו מתבקשים להקפיד על קיום מרחק של שני מטרים לפחות בין העובדים. ישלהימנע מנסיעהשל יותר משני אנשים ברכב ולהימנע ככל הניתן משימוש בתחבורה ציבורית. צוות "דינה" מגיע לבית הספר המתרוקן. הסטודנטיםשלנו בתוכנית הגנרית במסלול האקדמי ובמסלול להסבת אקדמאים, והלומדים במסלול להשתלמויות מוכרות בסיעוד, לא מגיעים פיזית לבית הספר עד להודעה חדשה. הקבוצה היחידה שממשיכה בהתנסות מתקדמת היא שנה רביעית במסלול אקדמיה, אשר עומדת להיבחן בבחינה הממשלתית באפריל. למורת רוחנו, אנחנו מתחילים לחשוב על יישום מיידי של אלטרנטיבות להוראה הפרונטלית, שהרי זו נאסרה עלינו. שניםשאנחנו עוסקים בהוראה בלתי אמצעית: מרצה מול כיתה, יכולת דיאלוג ישיר, יכולת לקשר עין טבעי, יכולת להתרשם מהבעות פנים – זו השגרה שלנו ואליה אנחנו מורגלים. גם הסטודנטים שלנו רגילים לסוג ההוראה הזה. האם ישתפו פעולה עם שיטות הוראה שונות? האם השיטות החדשות יאפשרו למידה מיטבית? האמת היא שכבר חשבנו על הטמעת טכנולוגיות חדשות ללמידה, וכבר התכוננו לקראת תהליך של שינוי תפיסות והרגלים, אבל אף אחד לא חשב על שינוי במהירות אנחנו נחושים למנוע פער בתוכנית הלימודים, מפתחים "אחוות לוחמים", נלחמים בהתנגדויות פנימיות. גבולות המדינה נסגרו, ואנו לומדים לפרוץ את הגבולות של עצמנו לבוא. מרגישים בתוך סיטואציהשל תסכול, אי ודאות וחוסר אונים לשני הצדדים. אנחנו באותה סירה מקרטעת בלב ים סוער, מנסים להתייצב ולשמור על קור רוח.

ארגון הבריאות העולמי מכיר . 2020 במרץ 11 בהתפשטות הנגיף כמגפה עולמית (פנדמיה). בישראל מספר החולים עולה. בבתי חולים נפתחים מתחמי בידוד לאשפוז, ומתחילה היערכות להקמת מחלקות אשפוז ייעודיות לטיפול בחולי קורונה. אנחנו שומעים כי חל איסור על קיום אירועים המוניים של יותר ממאה משתתפים, ומייד מתחילים לחשוש לגבי השהות וההוראה בבית הספר. מה יהיה עכשיו? האם יש סיכוי שהלימודים אצלנו יופסקו? האם נכון וראוי להפסיק את הכשרת הלומדים בעתשכזו? הסטודנטים וגם אנחנו מתחילים לתהות על המשך הסמסטר. ברקע אנחנו שומעים על מצוקת כוח אדם בשטח, שנובעת מיציאה לבידוד של עוד ועוד אנשי צוות במחלקות, בעקבות חשיפה לחולים. ההנחיות "עולות מדרגה": איסור לבקר בבתי אבות כדי למנוע הידבקות של קשישים, המלצה לציבור להימנע מהגעה לבתי חולים שלא לצורך, הוראה על סגירת מרכזי קניות. אנחנו מקבלים איגרות מהאוניברסיטה ובהן הנחיות להיערכות לקראת "הוראה מרחוק", מונח מוזר שלא הכרנו עד עתה. מוצעים לנו שני כלים: ה"זום" וה"יוניקו", שמאפשרים בחירה בין שידור בזמן אמת לבין הקלטת השיעור מראש ושידורו בהמשך. אני קוראת את ההנחיות ולאמאמינהשנצטרך להשתמש בהן כל כך מהר. אבל כבר למחרת היום, זה מגיע. אנחנו מקבלים את . 2020 במרץ 12 ההודעה על הפסקת הלימודים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, ומתקשים להבין ולהפנים. פעילותו של מוסד להכשרת אחיות ואחים מופסקת באבחת חרב, בדיוק בתקופה קדחתנית כל כך בהיבטים כה רבים. אפילו כבר קיימת תוכנית הכשרה מיוחדת לטיפול בחולי קורונה, שכל כך חשובה בימים אלה! מה עושים עכשיו?! המורות והמדריכות, שאף עובדות במחלקות בית החולים, מתחילות לנהל שיחות טלפון זו עם זו, עייפות ממשמרות קשות בשטח, מזועזעות מגודל הבשורה, הלומות מהאפשרות שההכשרה תיפסק ולא מבינות עד תום מה המשמעות וההשלכות של סגירת בית הספר. גם הסטודנטים מבולבלים ומנסים להבין את הסחרור שלתוכו הם נשאבו בעל כורחם. הם מציפים אותנו, המורות, בשאלות בטלפון, במסרונים ובמיילים לאורך כל שעות היממה. כולנו מודאגים מההווה השברירי ומהעתיד

12 | ראי

מתקבלת החלטה לקיים את הכשרת הסטודנטים לטיפול בחולי קורונה דרך מצגות מקוונות, סרטונים שצולמו בבית הספר ושיעורי זום – על אפה וחמתה של הקורונה!

האור. פתאום באה הקורונה וטורפת את כל הקלפים! אנחנו מבינים את חשיבות המשך ההוראה ויהי מה, אך מרגישים את הלחץ שנכפה עלינו לעשייה מיידית בעקבות מציאות מבלבלת ומדאיגה. בתוך תוכנו אנחנו רוצים להאמין שבסופו של דבר האמצעים המגבילים שננקטו יתבררו כמיותרים ושסיום ההתמודדות הזו נמצא "מעבר לפינה". אנחנו מנסים לשדרג מצגות קיימות ולהטמיע בהן סרטוני הסבר ופסי קול שאנחנו מקליטים בקולנו, כלומר הוראה א-סינכרונית. בלית ברירה, אנחנו מתחילים לזוז בכיסאות שלנו באי נוחות ומוצאים את עצמנו לומדים בחוסר חשק שימוש בטכנולוגיות נוספות שיכולות להתאים להוראה סינכרונית ולשידור שיעור בזמן אמת, כמו זום, יוניקו וסקייפ. אני מרגישה ש"מישהו הזיז את הגבינה שלי", ושזו הקורונה כמובן! אנחנו עוברים ימים של שינוי מחשבתי. הקורונה . 2020 במרץ 15 גורמת לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו. צוות המורים בבית הספר זונח הרגלים של שנים ומתחיל להתמודד עם פערי הידע ויכולת ההוראה מרחוק. באוניברסיטה נפתחות סדנאות עבודה מקוונות ללמידת הכלים החדשים, ואנחנו נעזרים זה בזה ולומדים ביחד (צרת רבים חצי נחמה?), משתפים חומרי למידה, תובנות וטיפים שלמדנו תוך כדי היכרות עם כלי העבודה החדשים. לא אחת, מכה בי התובנה שזכיתי לעבוד עם עמיתים נהדרים כל כך, שותפי הגורל שלי בבית הספר. חברים לעבודה שהופכים לסוג של משפחה, בימים שהקשר איתם הוא אינטנסיבי יותר מהקשר עם משפחתי הביולוגית, זו שבבית. אנחנו עובדים מסביב לשעון, משעות הבוקר המוקדמות ולעיתים הרבה מעבר לשעות העבודה, גם בבית, מתייעצים ועוזרים זה לזה עד השעות הקטנות של הלילה. כולנו בצוות "דינה", בהובלת מנהלת בית הספר, נחושים לעבוד בכל כוחנו על מנתשלא ייווצר פער בתוכנית הלימודים. אף אחד מאיתנו לא יודע כמה זמן המצב הזה יימשך, ולא נותרת לנו ברירה אלא לפתח "אחוות לוחמים" ולעשות את מרב המאמצים ללמוד להשתמש בטכנולוגיות הוראה מרחוק, כדי להמשיך את הכשרת הסטודנטיםשלנו. אני חושבת על כך שכאשר גבולות המדינה נסגרו, אנחנו למדנו לפרוץ את הגבולות של עצמנו. נלחמים ב"התנגדויות פנימיות" שלנו, מנסים לשנות הרגלים ולחשוב מחוץ לקופסה. מי היה מאמין שבמקום להרצות לכיתה אנחנו

נדבר אל המחשב, בעודנו מקליטים שיעורים לסטודנטים או שנשדר שיעור און-ליין לסטודנטים שיימצאו בכל מקום, רק לא בכיתה! הנחיות חדשות ממשרד הבריאות: "אין לצאת מהבית . 2020 במרץ 17 למעט לצורך הצטיידות במזון ובתרופות, שירותים רפואיים ושירותים חיוניים אחרים, יש לשמור על הקשרים החברתיים באמצעי תקשורת מרחוק ולהימנע מאירוח בבית, יש לצמצם את הצורך ליציאה מהבית באמצעות עבודה מרחוק, שיחות וידיאו ושיחת ועידה". באוויר יש תחושה שהקורונה סוגרת עלינו. לאן שלא נלך ומה שלא נעשה, אפשרות של כניסה לסגר הופכת להיות מדוברת וריאלית יותר ויותר. אנחנו עדיין מגיעים לבית הספר ועובדים במרץ, מתאמצים להדביק את קצב השיעוריםשהתבטלו לנוכח ההנחיות. בבית הספר מתקבלת החלטה לקיים את הכשרת הסטודנטים שלנו לטיפול בחולי קורונה באמצעות הוראה מרחוק. הסטודנטים יקבלו מצגות מקוונות, סרטונים שצולמו בבית הספר ושיעורי זום, ויעברו את ההכשרה הנדרשת כל כך, על אפה וחמתה של הקורונה! שעת צהריים. הטלפון בחדרי מצלצל. מנהלת בית . 2020 במרץ 18 הספר מודיעה לי כי עליי להיכנס לבידוד כיוון שנחשפתי לסטודנטית חולה מאומתת, שנכחה בשיעור שלימדתי בכיתה לפני כשבוע. מסתבר שהסטודנטית החלה להרגיש תסמינים לאחר השיעור, ועד שהגיעה תשובת הבדיקה חלף שבוע. כל אנשי הצוות שלימדו באותו יום בכיתה, וכל הסטודנטים שנכחו בשיעורים באותו יום, יוצאים טלפון ממנהלת בית הספר שמודיעה כי עליי להיכנס לבידוד: נחשפתי לסטודנטית חולה מאומתת. מגיעה הביתה, מתיישבת באפיסת כוחות במרפסת, בוערת מדאגה

המשך

13 | ראי

כוחותיי ומתרכזת בעבודהשעוזרת לשמור על השפיות. לוחצת על כפתור ה"אנטר" ושולחת לסטודנטים את השיעור המקוון הא-סינכרוני להפתעתי הרבה הסטודנטים הראשון שלי. מדווחים כי השיעור, למרותשלא נלמד בשיטה המסורתית, היה ברור בהחלט והם מצפים אני להמשך ההוראה מרחוק בקוצר רוח. לא מאמינה שההוראה מרחוק, שרק לפני שבוע היתה בחזקת רעיון, מתגשמת והופכת למציאות! מסופקת מאוד, ובתחושת גאוות יחידה לנוכח ההישג הזה, מרגישהשאני חוברת למורים ומרצים מהשורה הראשונה ושכולנו חלוצים בעולם חדש של הוראה – הוראה מרחוק. "דינה" לא נשארת מאחור! היא צועדת קדימה בכל הכוח! אנחנו מתבשרים כי בעקבות . 2020 במרץ 22 הוראות משרד הבריאות, האוסר על קיום בחינות במוסדות הכשרה והשכלה גבוהה, לא יתקיים המבחן הממשלתי בסיעודשתוכנן באפריל. הסטודנטים, שנמצאים בישורת 6- ל האחרונה ומחכים כל כך להיבחן ולהפוך לאחיות ואחים מן המניין, מקבלים היתרי עבודה זמניים עד לקיום הבחינה בתאריך שאינו ידוע עדיין. צוות בית הספר קשוב מאוד לתסכול ולאכזבת הסטודנטים, אך מבין יחד איתם כי זהו צו השעה. בחדשות מעדכנים כי מספר אנשי צוות מערכת הבריאות הנמצאים ובהם מספר רבשל 3,000- בבידוד כבר גבוה מ אחים ואחיות. בבית הספר מלמדות אחיות שגם עובדות בשטח, במרפאות ובמחלקות בית החולים. מעבר למחסור בכוח אדם לאור יציאה לבידודים, הן מספרות על הקשיים בהתמגנות שגוזלת זמן רב, שמחממת את הגוף וגורמת לאי נוחות בעבודה, לתופעות כמו אדים על המשקפיים ולקושי לדבר ולהישמע בבירור מתחת למסכה. מותשות, הן מספרות על מתח רב ועל עבודה בתנאי

אף הם לבידוד אחר כבוד. אני מוצאת את עצמי נוהגת הביתה מוטרדת כל כך, שהרי שבוע שלם חלף מאז נחשפתי, ובשבוע הזה הייתי בקרבת ילדיי ובקרבת אימי והתרוצצתי במרכזי קניות רבים (שלא יחסר בבית דבר במקרה שיהיה סגר). והנה עוד דבר שלמדתי מהקורונה: "דיווח עצמי על בידוד בית בעקבות מגע עם חולה" – אני מגיעה הביתה, מדווחת, מקבלת מספר בקשה וגם הפניה לביצוע בדיקה מאחר ואני נמצאת בקבוצת סיכון. חוויה מפוקפקת, שרבים וטובים התנסו בה לאחרונה. מרגישה לחץ עצום, בעיקר מתוך דאגה לקרובים אליי וחשש שמא נדבקתי והדבקתי גם אותם. מתיישבת באפיסת כוחות במרפסת, מרגישה רוח קרירה ונעימה, ואני מבפנים בוערת מדאגה. אני בבידוד בבית. הראש . 2020 במרץ 19 כואב מאוד, אולי מדאגה? אולי מפחד? הקשר עם "משפחת דינה" נשאר הדוק מאוד: הודות לוואטסאפ, לשיחות הטלפון ולווידאו, כמעט ואיני מרגישה את הבידוד. הריחוק מהסטודנטים גורם לי לתהות גם על ההתמודדות שלהם. חלקם בבידוד שנכפה עליהם, חלקם בריחוק חברתי לאור ההנחיות, וברור לי שקטיעת רצף הלימודים גרמה גם להם סוג של מפח נפש. לכולנו ב"דינה" חשוב לשמור על קשר עם הסטודנטים, כי הרי מאז ומעולם תפסנו את עצמנו לא רק כמנחים פדגוגיים, אלא, בראש ובראשונה, כבני אדם. הקשר נשמר לרוב באמצעותאימיילים ושיחות טלפון עם נציגי הוועד של המחזורים. כל סטודנט יודעשהוא יכול לפנות לכל איש צוות בבית הספר, למרות הריחוק החברתי. אנחנו קשובים לתחושות הסטודנטים, מרגישים את הלך הרוח שלהם, יום יום "ממששים את הדופק" ובודקים את המורל שלהם. מתוך הבידוד שנכפה עליי, אני אוספת את כל

מתוך הבידוד שנכפה עליי, שולחת לסטודנטים את השיעור המקוון הראשון. התגובות מצוינות. מרגישה שאני חלק מעולם חלוצי של הוראה מרחוק. "דינה" לא נשארת מאחור! בית הספר קשוב לאילוצי השעה. המורים שעיקר משרתם בבית הספר משנים מועדי שיעורים כדי לעזור לקולגות שעיקר משרתם במרפאות ובבתי החולים קשה לתאר את ההתרגשות של שיעור חי בזום בפעם הראשונה! אני ממש מחסירה פעימה למראה הסטודנטים שלא פגשתי זמן רב. גם הם מתרגשים ואסירי תודה

14 | ראי

לחץ שלא חוו מעולם. ליבנו נכמר למשמע החוויות הקשות ואנחנו מבינים שכעת המערכה במרפאות ובבתי החולים תופסת תאוצה לכיוון חדש. רבים מהמרצים נאלצים לבטל שיעורים שנקבעו מבעוד מועד ולא מספיקים להתארגן בזמן, מפאת דרישות השטח. בית הספר קשוב לאילוצי השעה ומשנה את מערכת השעות בהתאם. המורים שעיקר משרתם בבית הספר, נחלצים לעזרה ומקדימיםשיעורים, כדי שאפשר יהיה לדחות את שיעורי הקולגות שעיקר משרתם היא במרפאות ובבתי החולים. התחושה היא אחוות לוחמיםשל ממש: בהכשרה, באימון ובקו האש הקדמי במערכה. נכנסות לתוקף תקנות . 2020 במרץ 25 חדשות, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר. פעילות התחבורה הציבורית מצומצמת מאוד, תנועת הרכבות מושבתת ומספר הנוסעים במוניות מוגבל. המעסיקים מחויבים למדוד את חום גופם של כל העובדים ולאסור 38 כניסתם של אלה שחום גופם גבוה מ- מעלות צלזיוס. בתי כנסת נסגרים ומומלץ על עטיית מסכות פנים. בשבוע הזה שיטת ההוראה הסינכרונית צוברת תאוצה, ויותר ויותר מרצים מתחילים ללמד שיעורים מקוונים בשידור חי. קשה לתאר את ההתרגשות הגדולה של שיעור בזום ב"לייב" בפעם הראשונה! אני ממשמחסירה פעימה למראה הסטודנטיםשלא פגשתי בבית הספר זמן רב למדי. גם הם מתרגשים מאוד והם אסירי תודה על השיעורים שהגיעו אליהם עד הבית ומילאו בתוכן ימיםשל מתח, תסכול ואי ודאות. אפשרות הלמידה מרחוק, בטרנינג ובנעלי בית, היא משמעותית לאין ערוך בחיי הסטודנטיםשלנו – הן ברמת הרגש והן ברמת השכל. גם סטודנטים בעלי משפחות וילדים מודים שהשיעורים היו בבחינת "משב רוח רענן", אפילו כשהילדים התרוצצו סביבם ולעיתים אף נראו על המסך, לומדים עם אימא ואבא. סגר פסח. הממשלה . 2020 באפריל 7 מפרסמת תקנות לשעת חירום, הכוללות איסור על יציאה מיישוב המגורים, הפסקת התחבורה הציבורית והטיסות הבינלאומיות. עם כניסת חג הפסח מתחיל עוצר של ממש: חל איסור על יציאה מהבתים, ואנו מתבשרים שאחרי החג תחל חובת חבישת מסכה במרחבים ציבוריים. כולנו מרגישיםשהקורונה סוגרת עלינו. ב"חג החירות" נשללת מאיתנו החירות. בלית ברירה, אני נאלצת לברך את הסטודנטיםשלנו ברכות וירטואליותשל "חג שמח" ו"השטחת העקומה". כולנו יוצאים לאתנחתא של חג במשך שבוע, ומקווים לחזור לשגרה (איזו שגרה? לא ברור עדיין). הקלות ראשונות במגבלות . 2020 באפריל 19 החלות על הציבור נכנסות לתוקף. חנויות בענפים רבים נפתחות בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול". מקומות העבודה שבים למתכונת עבודה חלקית, אך עדיין אסורות התקהלויות מעל לשמונה אנשים. המסלול להשתלמויות מוכרות לסיעוד חוזר ללימודים במתכונת הוראה מרחוק, וחוזר להתנסויות

קליניות. יתר המסלולים עדיין לומדים מרחוק בשגרת זום במלוא הדרה. הנוכחות מרשימה בשיעורים, והמוטיבציה להמשך הלימודים מורגשת בקרב המרצים והסטודנטים כאחד. מסלול אנחנו מתעדכנים כי . 2020 במאי 10 הסבת אקדמאים יכול לחזור להתנסויות הקליניות וללימודים במגבלות התו הסגול. הלומדים מתכנסים באולמות גדולים, בישיבה מרווחת לפי התקן. בית הספר מתמלא בעמדות לחיטוי ידיים, ושלטים מכוונים להתנהגות על פי הוראות הריחוק החברתי. אין שמחים מאיתנו לפגוששוב את הלומדים בבית הספר, פיזית, בשר ודם, ללא מסך שחוצץ בינינו. אנחנו מתרגליםאט-אט לשגרת קורונה, מכבדיםאת הנהלים החדשים ועושים ככל שביכולתנו להמשיך את רצף הלימודים ואת ההכשרה שכל כך נחוצה בימים אלו בשטח. לפי החלטת האוניברסיטה, הלומדים במסלול האקדמי ממשיכים ללמוד בהוראה מרחוק עד סוף הסמסטר, ויחד עם זאת חוזרים להתנסויות הקליניות. ומה הלאה? לקראת סוף חודש מאי ובחודש יוני נראה היה כי גל הקורונה דועך. כולנו נמלאנו תקווה שהקורונה כבר מאחורינו, אך תחושת הניצחון התבררה כמוקדמת מדי. מתחילת חודש יולי נכנסנו למערכה חדשה מול גלשני להתפרצות הקורונה בישראל. מדי יום אנחנו מנסים להתרגל לשגרת קורונה, לעשות דבריםאחרת, מנסים לעכל תובנות חדשות, להתעדכן בידע חדש, ובעיקר לזקוף קומה בענווה אל מול האויב הבלתי נראה, שההתמודדות מולו עוד תיכתב בספרי ההיסטוריהשל האנושות כולה.

מדי יום אנחנו מנסים להתרגל לשגרת קורונה, לעשות דברים אחרת, ובעיקר לזקוף קומה בענווה אל מול האויב הבלתי נראה, שההתמודדות מולו עוד תיכתב בספרי ההיסטוריה של האנושות כולה סגר פסח. חג חירות ללא חירות. אני מברכת את הסטודנטים שלנו בברכות וירטואליות של "חג שמח" ו"השטחת העקומה". יוצאים לאתנחתא של שבוע ומקווים לחזור לשגרה, רק שלא ברור איזו

15 | ראי

אמנה ללמידה מרחוק

כללית האקדמיה לסיעוד – קמפוס קפלן | מנהלת בית הספר | RN, Phd | ד"ר הילה תם

מגפת הקורונה חייבה גם אותנו, כמו מרבית בתי הספר לסיעוד והאקדמיה, לעבור ללמידה מרחוק. גם אנחנו נדרשנו לשנות את אופן ההוראה ברגע, מבלי לדון או לפתח תרבות של למידה מקוונת. אין צורך לומר שבשיעור פרונטלי לא מקובל להניח רגליים על השולחן או על הכיסא וכי ישנם קודים של לבוש, תרבות דיבור ועוד. בניגוד לכך, לא לכל המורים והלומדים ברורים הכללים אשר צריכים להיות מיושמים בלמידה מרחוק. כדי לקבוע את הכללים שייכתבו באמנה הועלו האתגרים בשיחה צוותית ונעשתה סקירת ספרות קצרה

מחקר שבחן כיצד ניתן לשפר את הלמידה ואת איכות הקורסים הנלמדים מרחוק, מצא כי לומדים פעילים יותר בשעות שאינן שעות העבודה, וכי רובם פעילים יותר ביומיים הראשונים של כל שבוע בו מתחילה יחידת לימוד חדשה

של כל שבוע בו מתחילה יחידת לימוד חדשה. רמת הפעילות של הלומדים יורדת עד השבוע החמישי ללמידה ועולה שוב לקראת סוף הקורס, ובהתאמה לכך, אחוז הלומדים שלא הגישו בחנים ומטלות הלך ועלה עם התקדמות הקורס. נראה כי מיותר לציין שההשתתפות בפורומים קידמה את הלמידה וסייעה לשמר את העניין בלמידה ובהגשת המטלות המקוונות (Alachiotis, Stavropoulos & Verykios, ). מחקרים שונים מצביעים על 2019 התנהגויות לומדים, אשר זוהו כקשורות למידת ההצלחה בקורס בכלל ובקורס מקוון בפרט.

מגפת הקורונה מעמידה בפני המערכת החינוכית אתגרים משמעותיים. יש שיאמרו שהמגפה היא האתגר הגדול ביותר שעימו המערכת צריכה הייתה להתמודד. במקומות רבים המוסדות נתבקשו להיערך ללמידה מרחוק או ללמידה מבוססת מסך, כמעט בן לילה. במקביל, המגפה הפרה גם את חיי הלומדים בדרכים שונות ואין להתעלם מכך בבואנו לתכנן קורס מרחוק Bradley, Johnson & Dreifuerst, 2020;( ). מחקר אשר בחן כיצד ניתן Daniel, 2020 לשפר ולהעלות את הלמידה ואת איכות קורסים הנלמדים מרחוק, מצא כי לומדים פעילים יותר בשעות שאינן שעות העבודה, וכי רובם פעילים יותר ביומיים הראשונים

16 | ראי

התנהגויות לומדים הקשורות להצלחה

בשיעור מבלי להיראות או להישמע. לומדים . lurkers 1 אלה מכונים בספרות "אורבים / “ דממה ברשת היאתופעה רב צורתית ומורכבת, אין זו רק העדר השתתפות ונִראות. כאשר לומדים פוגשיםשתיקה ברשת או לוקחים בה חלק, הם חווים תופעה דינמית ומשתנה: ישנם לומדים החווים שתיקה כאמצעי וכמטרה לכפות גינוניםשלשיח ראוי בפורומים; דממה יכולה להיות זמן של התבוננות והקשבה, אמצעי לדחיית פעילות נראית בסביבה הרשתית במטרה לעשות דבר אחר, ועוד. - אורבים, במרבית הקהילות Lurkers .1 מהמשתמשים הינם אורבים 90% הווירטואליות מהמשתמשים 9% , אשר לעולם לא יתרמו לדיון תורמים מעט ורק אחוז אחד תורם כמעט את כל .)Nielsen, 2006( הפעילות

לאינטראקציה חסרה ולמצב שבו תהליך Ruey,( ). רואי Duran, 2020( הלמידה נפגם ), מצא כי הנחיות ופעילויות המחייבים 2010 שת"פ ואינטראקציה תומכים ומקדמים את הלומד ואת הלמידה שלו ושל שותפיו לאינטראקציה. יתרון נוסף הוא שקורס המקדם אינטראקציה מסייע ללומדים לפתח אחריות ומכוונות עצמית ללמידה. אנשי צוות רבים העלו את הקושי דממה: בהתמודדות עם שקט במהלך ההרצאה המרוחקת. אכן, דממה מלומדים יכולה להיות מלחיצה עבור המרצה וגם עבור הלומדים האחרים. קהילת הלומדים אשר חווים דממה מתקשים להבין האם היא מייצגת הסכמה, אי הסכמה, היעדרות, חוסר הבנה או תחושת זרות. מחקרים רבים מתייחסים לאותם משתתפים אשר בוחרים להשתתף

הקשורות לריבוי פעילויות הפרעותשונות • במקביל לשיעור – לדוגמה, שימושתכוף במחשב, טאבלט או טלפון לשימושים שאינם קשורים לפעילות ההרצאתית (פייסבוק, דואר אלקטרוני וכדומה). מיותר לציין כי שיעורים מוקלטים מתקיימים בסביבה בה קיימת גישה לאינטרנט, ומספקים סביבה פחות סטנדרטית ללמידה, ובשל כך שיעורים שכאלה הם בעלי סבירות גבוהה יותר לסבול מהפרעות. (פיזיים או וירטואליים) נוכחות בשיעורים • – עולה קשר ישיר בין נוכחות להצלחה. של תוכן השיעור הווירטואלי, סיכום כתוב • בדומה לנעשה בהרצאה פרונטלית, נמצא כתורם ללמידה. כדי לחפש ברשת מידע עצירת השיעור • נוסף להבהרה או לחידוד נושאיםשעולים בשיעור – לכאורה זהו יתרון של שיעור מוקלט ביחס להרצאה פרונטלית, אך הממצאים מראים כי אין קשר חיובי בין התנהגות זו לבין הצלחה בקורס. כפי הנראה, עצירה לשם הבהרה יוצרת הרצאה המפורקת לחלקים, המכילה עובדות התומכות בנאמר אך חסרה הבנה כללית של הנושא וההקשרים שלו. אנשי צוות העלו את הקושי בהתמודדות עם שקט במהלך ההרצאה המרוחקת. דממה יכולה להיות מלחיצה עבור המרצה וגם עבור הלומדים, שכן קשה להבין מה היא מייצגת הממצאים מראים כי העדפה של שיטה אחת ללמידה – תמיד שיעורים פרונטליים או תמיד שיעורים בווידאו – מאפשרת לפתח אסטרטגיית למידה ותורמת להצלחה בקורס. כך גם השימוש באותן אסטרטגיות למידה, שהוכחו כמוצלחות בשיעור הפרונטלי, יכול להיות מנבא חיובי Zureick, Burk-Rafel,( להצלחה בקורס )Purkiss & Hortsch, 2020 נמצא כמעלה את היכולת תשאול • של הלומד לפתח הבנה לסיבתיות ושיפוט קליני. מומלץ לקיים דיונים ותשאולים גם בפורמט הווירטואלי .)Bradley, Johnson & Dreifuerst, 2020( בין אינטראקציה לדממה שלושה נושאים נוספים שעולים בדיון הם קיומה של אינטראקציה, דממה ומכוונות עצמית ללמידה: מההיבט הסוציולוגי, אינטראקציה: אינטראקציה היא חיונית להתפתחות של קהילה, ליצירת משמעות ולקידום למידה. בקורסים מרוחקים רבים, מרבית האינטראקציה אינה סינכרונית, דבר המוביל

המשך

17 | ראי