ראי, מבט לחינוך לסיעוד בכללית
כללית האקדמיה | ראש חטיבת סיעוד בקהילה ויועצת המסלול להשתלמויות מוכרות בסיעוד | ד"ר שרונה צור פלד לסיעוד – קמפוס רבין (דינה) אוניברסיטת חיפה | בית הספר לבריאות הציבור | פרופ' אורנה בראון-אפל מתכוונת להמשיך להניק? כוונתן של נשים להמשיך להניק מושפעת מגורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. המחקר המתואר במאמר זה בדק את הכוונה להמשיך להניק בקרב אימהות משלוש קבוצות יהודיות אתניות בישראל
הנקה מושפעת מגורמים בריאותיים Thulier & חברתיים, תרבותיים וכלכליים ( ). מהגרים נבדלים במאפייני Mercer , 2009 התחלואה בהשוואה לאוכלוסייה שאיננה מהגרת, ואלו משתנים עם הוותק במדינת היעד ). כך למשל, מדדי Baron-Epel & Kaplan, 2001 ( התחלואה בקרב הקהילה האתיופית בישראל מצביעים בין היתר על שכיחות גבוהה של .)2017 , מחלת הסוכרת (משרד הבריאות ההתנהגות הבריאותית של קהילה זו עשויה להיות קשורה למנהגים תרבותיים. המחקר הנוכחי אמד את הכוונה להמשיך להניק בקרב אימהות משלוש קבוצות אתניות יהודיות בישראל – אמהות ממוצא מזרחי, ממוצא אשכנזי ויוצאות אתיופיה. המסגרת התיאורטית שבה נעשה שימוש במחקר הנוכחי, הינה תיאוריית ההתנהגות ). תיאוריה זו גורסת כי כוונת TRA ההגיונית ( הפרט לבצע התנהגות מסוימת או להימנע מביצועה היא הגורם המכריע לגבי ביצוע .) Azjen & Madden , 1986 ההתנהגות בפועל ( כוונת האדם לפעול באופן מסוים היא פועל יוצא של שני גורמים עיקריים: עמדות המשקפות רכיב אישי ונורמות סובייקטיביות Azjen המייצגות היבט חברתי-תרבותי (, ). הנורמות שבהן מחזיק הפרט, נגזרות 1985 מאמונותיו אודות מה סביבתו החברתית סבורה שעליו לעשות או לא לעשות במצב ). חוזקה Colman, 2015; Glanz et al., 2015 נתון ( של תיאוריית ההתנהגות ההגיונית על פני גישות אחרות, בכך שהיא מהווה מסגרת לניבוי ולהבנת ההשפעות ההניעתיות על ההתנהגות . ) Conner & Armitage, 2006 החברתית בפועל ( מטרת המחקר לבדוק אם משתני תיאורית ההתנהגות ) Theory of Reasoned Action - TRA ההגיונית ( יכולים לנבא הבדלים בכוונה להמשיך להניק. אוכלוסיית המחקר אימהות משלושה מוצאים 171 מדגם נוחות של – אשכנזיות, מזרחיות ויוצאות אתיופיה – שילדו עד חודשיים לפני מילוי השאלון. שיטות המחקר מחקר חתך, בנקודת זמן אחת. הנתונים 02/2020 – 09/2019 נאספו בחודשים באמצעות שאלון סקר מקוון. נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית והסקתית.
סקירת ספרות החלטות הראשונות שעל אם טרייה אחת לקבל היא סוגיית הזנת התינוק. כלומר, האם להניק אותו, לבחור בתחליף חלב (תמ"ל) או לשלב בין השניים. הנקה הינה מקור תזונה אופטימלי וטבעי והיא בעלת חשיבות Gartner ממעלה ראשונה לבריאות הציבור ( ). מהספרות המחקרית עולה כי et al., 2005 הנקה מגינה בפני אלרגיה, מחלות כרוניות וזיהומיות אצל תינוקות, וכן מפחיתה את העול של מחלות כרוניות כגון סוכרת מסוג , השמנה, מחלות לב וסרטן בקרב אימהות 2 Borba et al., ומיטיבה עם איכות הסביבה ( .) 2018 יתרה מכך, חלב אם מספק את רכיבי התזונה לגדילה בריאה ונכונה ולהתפתחות קוגניטיבית . )Leventakou et al., 2015 בקרב תינוקות ( מפרסומים שונים עלה, כי אי הנקה משפיעה על מנת המשכל, וכנגזרת, על תוצאות חינוכיות .) Luby et al., 2016 והתנהגותיות בילדים ( יתרונות אלה בולטים בהנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים. בישראל שיעור ההנקה בלבד 20% הבלעדית בגיל חצי שנה הינו
). נתונים אלה נמוכים 2014 , (משרד הבריאות מהיעדים להנקה שהוצבו על ידי שירותי 2020 בריאות הציבור במשרד הבריאות לשנת 28.50%- – העלאת אחוז ההנקה הבלעדית ל לתינוקות בגיל ששה חודשים (עתיד ומשרד ) – ומהיעד שנקבע על ידי 2018 הבריאות, 2025 ארגון הבריאות העולמי, לפיו עד שנת לפחות מתזונת 50%- תהווה הנקה בלעדית כ .) WHO, 2016 התינוקות עד גיל חצי שנה ( הכוונה להמשיך להניק הייתה הנמוכה ביותר בקרב האימהות יוצאות אתיופיה. עמדות חיוביות כלפי האכלה בפורמולה היו קשורות לכוונה נמוכה להמשיך להניק בכל שלוש הקבוצות האתניות
14 | ראי
Made with FlippingBook Online newsletter creator