ראי, מבט לחינוך לסיעוד בכללית

מערכת הבריאות ובין מערכת הבריאות, הקהילה והגורמים החינוכיים. מומלץ לערוך מחקרים נוספים בנושא זה, העשויים לסייע לקובעי מדיניות ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות לקבוע תוכניות התערבות מתאימות, שמטרתן לשפר את הכוונה להמשיך להניק, לקדם מבנה חברתי שוויוני ולצמצם פערים בריאותיים בקרב יוצאי אתיופיה בישראל. בנימה אישית שוויוניות בבריאות מבטיחה שלכל אדם ואדם תינתן הזדמנות שווה לממש את מלוא World Health פוטנציאל הבריאות שלו ( ). באופן אישי, חרטתי Organization, 2016 על דגלי קידום מתן טיפול סיעודי שוויוני וראוי לכלל האוכלוסיות המוחלשות, תוך יצירת סביבה טיפולית בטוחה. אני מהווה משאב ידע זמין עבור הסטודנטים ומכשירה אותם לצרכים השונים של אותן אוכלוסיות ולרגישויות הנדרשות, מתוך אמונה שחובתנו המקצועית והמוסרית הינה לפעול למען מימוש הזכות לבריאות בכלל האוכלוסייה.

כצפוי, נמצא מתאם חיובי בין ניסיון ההנקה )r=.35( , הנוכחי לבין הכוונה להמשיך בהנקה כלומר, ככל שחוויית ההנקה הנוכחית הייתה טובה יותר, כך הכוונה להמשיך להניק הייתה .)4 גבוהה יותר (טבלה דיון והמלצות הכוונה של המשתתפות האתיופיות להמשיך להניק הייתה הנמוכה ביותר בהשוואה למשתתפות ממוצא אשכנזי ומזרחי. יישום בהבנת כוונת המשתתפות מהמוצא TRA ה האתיופי להמשיך להניק נתמך בממצאים שלנו. המחקר הנוכחי זיהה מספר חסמים בכוונה להמשיך להניק. בכדי לקבוע אילו התערבויות יסייעו בהגברת ההנקה בקרב אימהות ממוצא אתיופי, מומלץ לערוך מחקר איכותני שיוכל להבחין בכמה מהגורמים המעורבים בשיעורי ההנקה הנמוכים. מומלצים גם מחקרים נוספים, הבודקים את תפיסותיהן של אימהות אתיופיות לגבי פערי בריאות, מתן שירותי בריאות וגזענות. מומלץ לגבש תוכניות התערבות הכוללות שיתופי פעולה ועבודה אינטגרטיבית בתוך

אתיופי היה הנמוך ביותר, ואחריו המזרחיות, בעוד שבקרב האימהות האשכנזיות, הידע הממוצע על יתרונות ההנקה היה הגבוה ביותר .) 3 ) (טבלה p <.001( עבור המדגם כולו, נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין הנורמה הסובייקטיבית לבין )r=.17( ), ידע לגבי הנקה r=.19( הכוונה להניק ). יתרה מכך, r=.17( ותמיכה חברתית בהנקה נמצא מתאם שלילי מובהק בין הידע לגבי הנקה לבין עמדות חיוביות כלפי האכלה בפורמולה ). נמצא מתאם חיובי מובהק בין ידע r =-.44( )r=.41( לגבי הנקה, לבין הכוונה להמשיך להניק ). ככל r=.20( ולבין חוויית ההנקה הנוכחית שהידע של האימהות על יתרונות ההנקה רחב יותר, כך כוונתן להמשיך להניק הייתה גבוהה יותר וחוויית ההנקה הנוכחית שלהן הייתה טובה יותר. בנוסף, נמצאו מתאמים שליליים מובהקים בין עמדות חיוביות כלפי האכלה בפורמולה, חוויית הנקה נוכחית .)r =-.50( ) והכוונה להמשיך להניק r=-.19( ככל שהגישה הייתה חיובית יותר להאכלת פורמולה, כך חוויית ההנקה הנוכחית פחות נעימה והכוונה להמשיך להניק נמוכה יותר.

ביבליוגרפיה

Ajzen, I. (1985). From intentions to actions: A theory of planned behavior. In J. Kuhl & J. Beckmann, (Eds.), Action control: From cognition to behavior (pp. 11-39). Berlin, Germany: Springer-Verlag. doi: 10.1007/978-3-642-69746-3_ Ajzen, I., & Fishbein, M. (1980). Understanding attitudes and predicting social behavior. Englewood Cliffs, NJ, USA: Prentice Hall. Ajzen, I., & Madden, T. (1986). Prediction of goal-directed behavior: Attitudes, intentions, and perceived behavioral control. Journal of Experimental Social Psychology, 22 (5), 453-474. doi: org/10.1016/0022-1031(86)90045-4 Baron-Epel, O., & Kaplan, G. (2001). General subjective health status or age-related subjective health status: Does it make a difference? Social Science & Medicine, 53 (10), 1373–1381. https://doi.org/10.1016/S0277-9536 (00)00426-3 Borba, V.V., Sharif, K., & Shoenfeld, Y. (2018). Breastfeeding and autoimmunity: Programing health from the beginning. American Journal of Reproductive Immunology, 79 (1). doi: 10.1111/aji.12778 Colman, A. M. (2015). A dictionary of psychology. Oxford: Oxford University Press.doi: http://dx.doi.org/10.1093/acref/9780199657681.001.0001 Conner, C., & Armitage. C.J. (2006). Extending the theory of planned behavior: A review and avenues for further research, 28 (15), 1429–1464. https://doi.org/10.1111/j.1559-1816.1998.tb01685.x De la Mora, A., Russell, D. W., & Dungy, C. I. (1999). The Iowa Infant Feeding Attitude Scale: Analysis of reliability and validity. Journal of Applied Social Psychology, 29 (11), 2362-2380. https://doi.org/10.1111/j.1559-1816.1999.tb00115.x Fishbein, M., & Ajzen, I. (1975). Belief, attitude, intention and behavior: An introduction to theory and research. Reading, Mass: Addison Wesley. Gartner, l..M., Morton, J., Lawrence, R.A., Naylor, A.J., O’Hare, D., Schanler, R.J., & S.A.Eidelman (2005). Breastfeeding and the use of human milk. Pediatrics, 115 (2), 496-506. doi: 10.1542/peds.2004-2491 Glanz, K., Rimer, B. K., & Wiswanath, K. (2015). Health behavior: Theory, research, and practice. San Francisco: Jossey-Bass. Leventakou V., Roumeliotaki T., Koutra K., Vassilaki M., Mantzouranis E., Bitsios P., Kogevinas M., & Chatzi, L. (2015). Breastfeeding duration and cognitive, language and motor development at 18 months of age: Rhea mother-child cohort in Crete, Greece. Journal of Epidemiology and Community Health, 69 (3), 232-9. doi: 10.1136/jech-2013-202500 Luby J.L., Belden A.C., Whalen D., Harms M.P., & Barch D.M. (2016). Breastfeeding and Childhood IQ: The Mediating Role of Gray Matter Volume. Journal of American Academy of Child Aldolases Psychiatry. 55 (5), 367-75. doi: 10.1016/j.jaac.2016.02.009 Nommsen-Rivers, L.A., & Dewey, K.G. (2008). Development and validation of the Infant Feeding Intentions Scale. Maternal and Child Health Journal, 13 (3), 334–342. https://doi.org/10.1007/s10995-008-0356-y Thulier D., & Mercer J. (2009). Variables associated with breastfeeding duration. Journal of Obstetric Gynecologic & Neonatal Nursing, 38 (3), 259-68. doi: 10.1111/j.1552-6909.2009.01021.x Vijayalakshmi, P., Susheela, T., & Mythili, D. (2015). Knowledge, attitudes, and breast-feeding practices of postnatal mothers: A cross sectional survey . International Journal of Health Sciences, 9 (4), 364-74.

16 | ראי