בילינסון - כלכליסט, מוסף גנטיקה וחדשנות

פטנטים וסטארט-אפים מהחממה של בילינסון מיפוי החישה האנושית פרויקט ייחודי בקנה מידה עולמי בהובלת המרפאה בעיסוק אמנה עיסא וד”ר מיכאל פינדלר מהמחלקה הנוירולוגית והיחידה לצנתורי מוח, יחד עם ד”ר אורן צוקרמן, מנהל המעבדה לחדשנות במרכז הבינתחומי MiLab במדיה הרצליה. המערכת תמפה את החישה האנושית דרך חיישני מגע, טמפרטורה, לחץ וכאב, בחולים שעברו שבץ מוחי וסובלים מפגיעה תחושתית, במטרה לתת כלי אבחוני במסגרת התהליך השיקומי עבור נוירולוגים, מרפאים בעיסוק ועוד. מכשיר לפירוק קרישי דם במערכת העיכול העליונה בזמן גסטרוסקופיה להפחתת פרוצדורות חוזרות במטופלים ולקיצור זמן האשפוז. מיזם של ד”ר סטיבן שמאע, ג׳ררד אגילה ויאסין אבו-ווסל מצוות מהמכון לגסטרואנטרולוגיה. מכשיר לגילוי שולי כריתת גידולים סרטניים טכנולוגיה שתזהה את גבולות הרקמה הסרטנית במהלך ניתוח להסרת הגידול, ותנחה את הצוות המטפל באופן ישיר להפחתת שיעורי חזרת המחלה וסיבוכיה. הרעיון הוא של פרופ’ דין עד-אל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית. מערכת בינה מלאכותית לזיהוי נגעים בלבלב התוכנה תזהה ותאפיין נגעים חשודים בזמן אמת בבדיקת אולטראסאונד אנדוסקופית של הלבלב, לצורך זיהוי מוקדם של מחלת הסרטן הקטלנית. computer המיזם, בשיתוף המעבדה ל- במכון הטכנולוגי חולון vision ובהובלתו של ד”ר תום קוניקוף מהמכון לגסטרואנטרולוגיה, זכה כבר לתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן ושל האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה. הנגשת המידע הגנטי האישי פיתוח פלטפורמה שתאפשר לכל אדם לפנות למידע הגנטי שלו בנקודות שונות בחייו ולקבל החלטות המותאמות לו באופן אישי בנושאי מעקב רפואי, תרופות, תכנון משפחה, אורח חיים ועוד. הרעיון של ד”ר נועה רורמן שחר ממכון גנטיקה. כזה. הכיוון הוא פיתוח ‘מלמטה’, מתוך הצורך שעולה מהמגע הישיר של אנשי הצוות שנמצאים מול המטופלים. המומחים של שוק הרפואה אינם רק הפרופסורים ומנהלי המחלקות – הם יכולים להיות הרופאה המתמחה, האח, המיילדת או הטכנאי. למעשה אנו מכשירים בבילינסון ‘צבא של ממציאים’, המבוסס על עובדי בית החולים הלומדים את שיטת החשיבה ומאתרים הזדמנויות חדשות להמצאה. חממת החדשנות של בילינסון ומערך החדשנות שמסביבה הם המעטפת הכי מאפשרת עבור כל ממציא, יזם ומשקיע החולם על פיתוחי  הדור הבא ברפואה”.

אורלי מסקין

פיני כהן

ה נ

ל

מ

מ

ר

ז כ

ן ג

ס

ר

מיישמים את המודל של סטנפורד מערך החדשנות בבילינסון מעורר ציפיות להפוך לחוד חנית בין חממות הסטארט-אפ הרפואי בישראל. “הקמנו את החממה בקומת החניון של בית החולים, בסגנון הגראז’ הסטארט אפיסטי, כגוף שמתמקד באפיון וחקר הבעיה, סיעור מוחות, יישום, זיהוי צורך קליני ועיצוב פתרונות”, אומר הקרדיולוג ד”ר ליאור פרל שחזר לבילינסון מסטנפורד, המוסד המוביל בעולם בתחום היזמות הרפואית. עם הידע העשיר שצבר בתוכנית החדשנות המובילה “סטנפורד ביו-דיזיין”, שבמסגרתה נחשף למתודות של טובי המוחות המובילים בעולם, ד”ר פרל נבחר להקים את החממה בבילינסון ולהוביל את האינטגרציה בין כלל השותפים לחדשנות בבית החולים, בתמיכה של ד”ר בעז תדמור, ראש רשות המחקר. “הקמת החממה והמערך השלם שסביבה מחברת יחד יכולות קיימות ומתפתחות בתחומי המחקר הבסיסי והקליני, רפואה מותאמת אישית וגנומית, שימושי בינה מלאכותית וביג דאטה, פיתוחי בריאות דיגיטלית והדפסות בתלת ממד”, הוא מסביר, “למעשה, בנינו בית לכלל הרעיונות שעולים מהשטח ולחיבור נכון שלהם עם חברות טכנולוגיה, גורמים באקדמיה, שותפים פוטנציאליים ומשקיעים. החממה מלווה את הרעיונות הנבחרים, הן של צוותי בית החולים והן של יזמים מבחוץ, משלב ראשוני ועד למימוש ויישום קליני”. מיזמים בפיתוח 20 , רעיונות 200 20- רעיונות, וכ 200- בתוך שנתיים בלבד הוגשו לחממה מעל ל מיזמים מובילים נמצאים כבר בשלבי פיתוח שונים. “המציאות בעולם זה מכתיבה תהליך סינון ומיון בררני מאוד”, מציין אחוזים מהפיתוחים יגיעו 10 ד”ר פרל, “אנו מעריכים שרק בסופו של דבר לשוק, בשל חסמים ואתגרים שונים. מצד שני, באיפיון נכון של הצורך ולימוד הסביבה הקלינית, העסקית והרגולטורית של כל מיזם, סיכויי ההצלחה גוברים”. היזמים עוברים מסלול מחקר והכנה של כל רעיון, בכדי לשפר את אפיון הצורך הקליני ואת ההכוונה לפיתוח הטכנולוגי ההולם. לדברי ד”ר פרל, כבר בשנה הראשונה להקמת המרכז נולדו רעיונות פורצי דרך על בסיס השיטה, והמסלול מאיץ כעת בשנתה השנייה של החממה. נוצרו שיתופי פעולה שוקקים עם מוסדות אקדמיים כגון אוניברסיטאות תל אביב ובר אילן, מכון ויצמן, מכללת אפקה, בצלאל והמכון הטכנולוגי בחולון, ועם חברות מהתעשייה כמו מיקרוסופט, אמזון, טרנדליין לאבס, זברה ומדטרוניק. חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו

,

פ

ל

א ו

ק

ר י

ר מ

י ב

ל ג

ו ן

’

מ

פ ו

נ

ר פ

ל ה

מ

ר

ז כ

דוקטור תזריק לי גן

ו ד

ל ף ו ד י

ר ס

ן ט

ד”ר ליאור פרל

שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח (ראו מסגרת). על הפרק: הקמת קרן הון סיכון הקמת החממה לא הייתה יוצאת לדרך ללא התגייסות של עמותת ידידי מרכז רפואי רבין, בהובלה של יו”ר העמותה פיני כהן והמנכ”לית אורלי מסקין. בנוסף על זיהוי הפוטנציאל לחיבור בין יזמים מהמגזר העסקי לבין יזמים בבית החולים, לטובת פיתוח רעיונות לקידום הרפואה, העמותה גייסה את המימון הנדרש להקמת החממה ולמימון ראשוני של כוח האדם. “אנחנו מעורבים לאורך שנים בפרויקטים משמעותיים בבית החולים ורואים בעצמנו שותפים לקידום מערכת הבריאות בישראל, בתחומי מחקר, פיתוח שירותים רפואיים ייחודיים וחדשנות”, אומרת אורלי מסקין, “פילנתרופיה מאפשרת פיתוח חדשנות רפואית וקידמה. יחד עם זאת, אנו מעודדים את בית החולים לייסד קרן הון־סיכון בבית החולים, בכדי לקדם את מיזמי המערך לחדשנות. החזון הוא שמקורות ההשקעה לחדשנות יבואו מבסיס עסקי ולא מפילנתרופיה. אנו מאמינים שאסטרטגיית בית החולים לקידום חדשנות רפואית תשפר את עתיד הרפואה למען הדורות הבאים”, מסכם פיני כהן. הקורונה שינתה את התוכניות השנה האחרונה של החממה לא הייתה רגילה. “הקורונה שינתה 2020- את התוכניות”, אומר ד”ר ליאור פרל, “באופן טבעי, ב הושם דגש על מיזמים רלוונטיים למצב החדש. האתגרים הרבים שהמגפה מייצרת הביאו לגל של רעיונות חדשים ומבטיחים, אשר חלקם הגדול בשלבי פיתוח סודי”. מהו היתרון היחסי שלכם מול חממות אחרות? “יש פה מתודה חדשה של הכשרת קלינאים מקרב המחלקות לאיתור ומציאת פתרונות בתוך בית חולים מוביל – מתן מענה ליזמים שמבקשים להיות הכי קרוב שאפשר לצורך האמיתי, למיטת החולה שעבורו נעשה המחקר, ליועצים הקליניים שמבינים את המחלות לעומקן, לבסיסי הנתונים העצומים. אין עוד מקום עם גישה לדאטה וניסיון קליני בהיקף ובעומק

עיוורון, סרטן, פרקינסון, מחלות לב ומחלות נוירולוגיות: הטיפול בחולים באמצעות גנים מציע מגוון טיפולים למחלות האלה – ואנחנו רק בתחילת הדרך. פרופ' גל מרקל, סגן מנהל מרכז רפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לסרטן, מספר על העתיד שנמצא מעבר לפינה ע , עיני כל העולם 2020 ם התפשטות הקורונה במהלך היו נשואות לחברות התרופות, בציפייה לחיסונים שימגרו את המגפה. ואכן, כשנה אחרי שהנגיף אובחן לראשונה, מיליונים בעולם כבר התחסנו. להוביל לייקור משמעותי של ההוצאה הלאומית והפרטית לבריאות. לדברי פרופ’ מרקל, “ככל שהטכנולוגיות החדשות ברפואה הגנטית יהפכו לנגישות יותר – אני מעריך שהן גם יהפכו להיות זולות יותר, ויש להניח שכוחות השוק יכתיבו את מהלך הדברים. ככל שהשיטות הללו ישמשו למחלות נפוצות יותר, אפשר להניח שגם המחירים ירדו”. לזהות את התאים הפוגעניים

גידולים סרטניים המטולוגיים בשלבים מתקדמים. בטכנולוגיה זו נשאבים תאי המערכת החיסונית מהחולה, באמצעות הנדסה גנטית מוחדר אליהם במעבדה נוגדן חדש, הם מוזרקים חזרה לגוף ומעודדים את המערכת החיסונית להילחם בגידול הסרטני. התוצאה: מות התאים הממאירים ובמקרים מסוימים אף ריפוי. הטכנולוגיה כבר כלולה בסל הבריאות הממלכתי לחולים מסוימים, ובימים אלה נחקרת גם כטיפול בגידולים סרטניים מוצקים. “עכשיו, כשנפרצו המחסומים של מתן תאים מהונדסים, על mRNA ובעיקר עם החיסונים לקורונה שמשתמשים ב- כמויות גדולות של אנשים ובבטיחות גבוהה, ניתן להשתמש בטכנולוגיות הרפואה הגנטית ליישומים רבים”, אומר פרופ’ מרקל. “אפשר להחדיר לגוף רכיבים גנטיים, שישמשו כ’בקרי בטיחות’ ובמצבים מסוימים יוכלו להביא במהירות למותם של תאים מחוללי סיבוכים ומחלות; להחדיר לתאי מערכת החיסון רכיבים שיוכלו לזהות תאים מחוללי מחלות; או לבצע בהם השתלה משולבת של רכיבים שיזהו תאים סרטניים, ורכיבים נוספים שיזהו תאים בריאים. כך אפשר למנוע טעויות בזיהוי בין תאים חולים לבריאים בפעילותם של התאים המהונדסים כנגד הגידול הסרטני”. רפואה עתידנית לכולם? בבילינסון מקבוצת כללית עמלים על מעבדות מחקר ייחודיות לפיתוח תחום הרפואה הגנטית, לרבות באמצעות שיתופי פעולה עם גופי מחקר מובילים וחברות ביוטכנולוגיה ופארמה. מרכז לרפואה מותאמת אישית שמוקם בחודשים אלה בשיתוף כללית, המכון הגנטי בבילינסון בראשות פרופ’ לינה באסל ומרכז דוידוף לסרטן יאפשרו לקדם את התחום, כמו גם החשיפה לאוכלוסיות המגוונות שמטופלות במרכז הרפואי, מהגדולים בישראל. “פוטנציאל הפיתוחים בתחום הרפואה הגנטית עצום,  והאפשרויות רבות מאוד”, מסכם פרופ’ מרקל.

התוצאות המבטיחות של חיסוני הקורונה, ופיתוח תרופות חדשות שמחדירות גנים בריאים ומתקנות גנים פגועים – מעוררים התלהבות גדולה במיוחד בקהילה הרפואית והמדעית. בעתיד הנראה לעין, תחום הטיפול בחולים באמצעות רפואה גנטית צפוי להתרחב מעבר למחלות גנטיות ולגידולים סרטניים, גם למחלות נפוצות בהרבה ובהן מחלות אוטואימוניות, מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון ואפילו מחלות לב. גנים שונים, שפגם בהם מלווה את שיבוש פעילות הלב, זוהו במחקרים אצל חולים, ובשנים האחרונות מפותחת טכנולוגיה שבה גן מתוקן מוחדר על גבי וירוס בצנתור לעורקים הכליליים ונע לעבר שריר הלב כדי לשפר את תפקודו. “כניסתם של טיפולים חדשים ברפואה הגנטית היא רק עניין של זמן”, אומר פרופ’ גל מרקל, מהרופאים-חוקרים הישראלים הבולטים בתחום הסרטן, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לסרטן בבילינסון מקבוצת כללית, “אחרי עשרות שנים של פריצות דרך מחקריות רבות בתחום, לצד התקדמות איטית ומועטה בפיתוחים קליניים שמסייעים בפועל לחולים – אפשר סוף כל סוף לראות את השינוי”. יש לכך גם השלכות כלכליות מרחיקות לכת, מאחר שרוב הטיפולים שאושרו עד כה יקרים מאוד, והמשך המגמה צפוי

הרפואה הגנטית שואפת לתקן או לשנות ליקויים בגנום כדי לשפר את התפקוד של מטופלים, לטפל במגוון מצבים רפואיים ואף לרפא מחלות. “התחום מלווה באתגרים רבים, ובמרכזם האתגר איך לעשות זאת באופן נכון ומדויק, ואיך להוביל את התיקון למקום הנכון בתוך הגוף”, מסביר פרופ’ מרקל. השיטות החדשות ברפואה הגנטית כבר הובילו למספר תגליות רפואיות דרמטיות בשנים האחרונות. ביניהן, הפיתוח של התרופה ), שמיועדת לילדים עם Luxturna פורצת הדרך לוקסטורנה ( רטיניטיס פיגמנטוזה – מחלה גנטית שמובילה לניוון הדרגתי של הרשתית עד לעיוורון. התרופה, הראשונה מסוגה שאושרה , ניתנת בזריקה לעין ומחדירה גן חדש על גבי FDA על ידי ה- התרופה 2020 וירוס, שמרפא את המחלה ומונע עיוורון. בינואר אף נכנסה לסל הבריאות בישראל. CAR-T בשנים האחרונות רשויות הבריאות אישרו גם טיפולי לחולי סרטן – טכנולוגיה שנחקרה לראשונה בישראל במכון ויצמן עוד בסוף שנות השמונים, ומיועדת כיום לחולים עם

חלק מההמצאות שנולדו בחממה כבר הצמיחו כנפיים: משמונה פרויקטים שעלו ל”שלב הגמר” בשנת הפעילות הראשונה, שלושה הפכו לפטנט, הוקמו שתי חברות חדשות, ויוזמות מעניינות נוספות מצויות בשלבי פיתוח

9 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 8