בילינסון - כלכליסט, מוסף גנטיקה וחדשנות

הדרך הטובה ביותר לשדרג את הארגון שלכם איננה לפנות ליועצים חיצוניים אלא לעודד יזמות פנים ארגונית – עם קצת חוצפה ישראלית וקשר ישיר בין ההנהלה לעובדים. זוכה פרס נובל פרופ’ דן שכטמן, יו”ר מערך החדשנות הטרי של בית החולים בילינסון, מסביר איך עושים את זה נכון לשפר תהליכים” גם “כדאי להקשיב לעובדים הזוטרים, הם יכולים

ב

היו סומכים על רובוט יותר משהם סומכים על המנהלים שלהם. אז המלאכה עוד רבה. "דווקא התרבות הארגונית בישראל מקדמת יזמות פנים־ ארגונית", אומר פרופ' שכטמן, "במדינות מערביות רבות יש היררכיה מסודרת בארגונים, ולא יעלה על הדעת שעובד ייגש למנהל הארגון ויציע לו הצעות לשיפור. בישראל, לעומת זאת, ההיררכיה הפנים-ארגונית כמעט ואיננה קיימת. כשאני מרצה במדינות כמו גרמניה, יפן ודרום קוריאה, לא מאמינים לי שכאן בארץ עובד יכול לבקש פגישה עם המנכ"ל, זה נשמע להם תרחיש בדיוני". הנגישות של עובדים מן השורה לדרגים הבכירים בארגון היא בעלת חשיבות מכרעת. "על ההנהלה של כל ארגון לתקשר עם העובדים, להודיע כי היא מצפה מהם ליזום רעיונות חדשים ולתגמל אותם על רעיון מוצלח. מנגד, על העובדים להכיר בכך שההנהלה מצפה מהם ליזום רעיונות לשיפור ולדעת שיקבלו תמורה בעבור רעיונות אלה", מסביר שכטמן. ארגונים בעולם פיתחו מודלים שונים לעידוד עובדים לקדם יזמות פנים־ארגונית, החל מתגמולים בשכר וכלה במתן הטבות בתנאי עבודה, באותות הוקרה ובבונוסים חד-פעמיים. היזמות מגיעה לבילינסון בחודש ינואר האחרון מונה פרופ' שכטמן בהתנדבות לתפקיד יו"ר מערך החדשנות בבית החולים בילינסון. "כשמדובר בבית חולים גדול כמו בילינסון, המנכ"ל לא יכול ליצור, כמובן, קשר עם כל עובד. הוא עסוק בשלל משימות, אך עליו לדעת מה קורה בבית החולים", מסביר שכטמן. "מערך החדשנות הוקם כמעין מחלקת ביניים במטרה לעודד עובדים בבילינסון ליזום רעיונות. החל מפיתוח מכשור רפואי חדיש, דרך שיפור פרוצדורות רפואיות לרווחת מטופלים וכלה בסיוע לפעילות של כל אגף בבית החולים, בתחומי רפואה, תקשורת, פרסום ועוד. נעודד את העובדים להעלות רעיונות ונקים ועדות לקידום התחום". לדבריו, "חלק מפיתוח היזמות הפנים-ארגונית מיועד לשפר את הפעילות לרווחת ציבור המטופלים, וחלקו מכוון לתהליכים פנימיים – כדי לשפר תוצאים ארגוניים". במערך החדש ישולבו גם אנשי מקצוע שיעזרו בקידום היוזמות, למשל ברישום פטנטים ובתיווך עם סטארטאפים לפיתוח מוצרים חדשים. "ישראל נמצאת בעשירייה הראשונה בעולם בתחום היזמות. כעת חשוב לפתח גם את היזמות הפנים-ארגונית במדינה – תחום שעשוי לפתוח אפיקים והזדמנויות חדשות", מסכם  פרופ' שכטמן.

להצביע על צעדים לשיפור תהליכים ארגוניים", הוא אומר. "מנהלים רבים לא יודעים מספיק על מה שקורה בתוך הארגון שלהם ולא מתמצאים בבעיות שאליהן נחשפים העובדים", מסביר פרופ' שכטמן, "זה מובן, כי מנהל עסוק בעיקר בקידום מטרות הארגון. הוא לא יכול ולא צריך להיות בקיא בכל הפרטים הקטנים, אבל כדאי לו להיות קשוב לעובדי הארגון. הם אלה שיודעים מה קורה בו, מה המצב בשטח, מה קורה במפעל עם כל מכונה והגחמות שלה, מה הדינמיקה במרפאה של בית החולים או במשרד של ארגון ציבורי, מה הבעיות והאתגרים שצריך לפתור ומה אפשר לשפר. מנהל הארגון צריך לקבל פידבק מלמטה מעובדיו". התרבות הארגונית שהולידה את ג'ימייל )Entrepreneurship( לצד תחום היזמות החוץ-ארגונית עתירת היועצים החיצוניים, גם היזמות הפנים-ארגונית מקודמת בעשורים האחרונים במקומות שונים בעולם, ובעיקר בארה"ב. בחברות אמריקניות יש מסלולים מובנים שמעודדים עובדים לסייע לקידום הפעילות הארגונית. במדינות כמו שוודיה ושוויץ התרבות מאפשרת שיח ידידותי יותר בתוך הארגון בין העובדים לצמרת ההנהלה מאשר במדינות אחרות. בעולם כבר הוכרז שבוע מודעות לקידום יזמות פנים ארגונית שיצוין השנה בחודש יוני. 20%" בחברת גוגל, למשל, מקודמת זה שנים יוזמה בשם אחוזים 20 מהזמן", שמאפשרת לעובדים בחברה להקדיש מזמן העבודה לקידום רעיונות ופיתוחים חדשים – יוזמה שכבר Gmail , AdSense הניבה אפליקציות פופולריות במיוחד כמו , ועוד. Google Maps יש חוסר היררכיה בישראל ‑ וזה דבר טוב בארגונים רבים יוזמות מסוג זה עדיין בחיתוליהן, ובמוסדות ציבוריים יוזמות פנים-ארגונית כמעט ואינה מיושמת. לפי הערכות סטטיסטיות, בעוד שיוזמות חוץ־ארגוניות מניבות הצלחה אחוז מהמקרים, קיימות עדויות כי שיעורי ההצלחה של 20־ בכ אחוזים. היזמות 80־ יוזמות פנים־ארגוניות עשויים להגיע עד לכ הפנים־ארגונית עשויה גם להוות מסלול לקידום עובדים בסולם הדרגות בארגון עצמו. Future ממחקר אמריקני של דן שוובל, מנהל המחקר ב־ 58 , עולה כי American Express , בשיתוף Workplace אחוז מהמנהלים מביעים תמיכה בעובדים שמבקשים לקדם הזדמנויות עסקיות חדשות בתוך הארגון. מצד שני אחוזים מהעובדים 64 במחקר חדש של שוובל עולה כי

,3M ד"ר ספנסר סילבר, כימאי בחברת 1968 שנת עמל על פיתוח דבק תעשייתי חדש שיהיה חזק במיוחד. במהלך הניסויים במעבדה הוא ייצר בטעות דבק שאינו חזק במיוחד, מסוגל להידבק למשטחים באופן זמני בלבד ובהמשך מוסר מהם בקלות. הוא ניסה במשך חמש שנים לשכנע את מנהליו לפתח מוצר חדש מהדבק הזמני אבל לא הצליח. ארתור פליי, קולגה של סילבר שנכח באחת 1974 רק בשנת מהרצאותיו, שמע על הדבק הזה והחליט להשתמש בו להדבקה זמנית של פתקיות בספריו. פליי הצליח במקום שבו סילבר – הפתקיות הצהובות Post It נכשל, ובתמיכת ההנהלה פותחו ה המוכרות, שמשמשות אותנו לתזכורות או מודבקות על המסך עם סיסמת המחשב והפכו לאחד מלהיטי החברה עד היום. הסיפור המפורסם הזה הוא דוגמה מצוינת ליזמות פנים ארגונית ) ‑ תחום שמקדם בישראל פרופ' דן Intrapreneurship ( שטכמן מהפקולטה למדע והנדסת חומרים בטכניון. שכטמן הוא מהחוקרים המוכרים בישראל וזוכה פרס נובל לכימיה על גילוי מבנה 1998 , פרס ישראל בפיזיקה לשנת 2011 לשנת 1999- כימי חדש של הגבישים הקוואזי-מחזוריים, פרס וולף ב ופרסים נוספים. מנהלים לא תמיד יודעים מה קורה בארגון פרופ’ שכטמן נחשף לראשונה לפוטנציאל הטמון ביזמות הפנים ארגונית במסגרת קורס שייסד ופיתח בטכניון בשנת על יזמות טכנולוגית. במשך שנים הקורס (שהיום מרכז 1987 פרופ' שלמה מי־טל) היה מהגדולים במוסד האקדמי והשתתפו סטודנטים בשנה. 600־ בו כ "זה היה קורס מבוקש ביותר שהשתתפו בו מרצים אורחים, ובהם יזמים טכנולוגיים בכירים שהצליחו בגדול", מספר פרופ' שכטמן. "היו גם יזמים צעירים שביקשו לקדם מיזמים טכנולוגיים ובעלי מקצוע המסייעים בקידום פיתוחים טכנולוגיים ורישום פטנטים. בסקר שערכנו בטכניון לפני כשלוש שנים גילינו שכרבע מבוגרי הקורס מעורבים בסטארטאפים שונים", הוא מתגאה. ומה קרה עם שאר הבוגרים? "רובם נקלטו לעבודה בחברות גדולות, בארגונים ציבוריים, בבתי חולים, בעיריות, במפעלי תעשייה וייצור וגם ביחידות ביטחוניות שונות. כולם עשויים להיחשף בארגון למידע פנימי ולחשוב על יוזמות לשיפור תהליכים ארגוניים פנימה וכלפי חוץ". לדברי פרופ' שכטמן, יש חשיבות מכרעת לפתיחות של צמרת הארגון להיות קשובה לרשמים של העובדים. "זה כולל עובדים זוטרים שנחשפים לשיטות העבודה ויכולים

פרופ’ דן שכטמן 80 בן ◎ מתגורר לסירוגין ◎ בחיפה ובהרצליה נכדים 12- ילדים ו 4 + נשוי ◎ זוכה פרס נובל בכימיה ◎ 2011 לשנת זוכה פרס וולף בפיזיקה ◎ 1999 לשנת זוכה פרס ישראל בפיזיקה ◎ 1998 לשנת פרופ’ (אמריטוס) בפקולטה ◎ למדע והנדסה של חומרים בטכניון חבר האקדמיה הלאומית ◎ הישראלית למדעים חבר האקדמיה הלאומית ◎ ) NAE להנדסה בארה”ב ( חבר האקדמיה ◎ ) AE האירופית למדעים (

בין עיסוקיו כיום: עוסק בטכניון במחקר בתחום ◎ פיתוח מוצרים לתעשייה יו”ר בפועל של מועצת קרן וולף ◎ לקידום מצוינות במדע ובאמנות הנחה לאחרונה סדרת ראיונות ◎ על פריצות דרך רפואיות מטעם בית אריאלה מרצה בתחומי מדע, יזמות ◎ ושיטות חינוך מתקדמות ובימים 30- כתיקונם מרצה מדי שנה בכ ערים ברחבי העולם

11 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 10