מדבריא, מגזין יוספטל ומרחב אילת, ספטמבר 2024

בקדמת הרפואה

מערכת מדבריא מאת

זיהום באזור פי הטבעת מתחיל לרוב כמורסה, אך במקרים נדירים

עלול להתפתח לזיהום נמקי מסכן חיים. לכן, חשוב להתגבר מהר על המבוכה ולפנות לטיפול. זה מה שהביא את בני הזוג האילתים שרון ומשה (שמות בדויים) לביקור במלר"ד יוספטל קוץ בישבן ושמו זיהום פריאנאלי

ניקוז בהרדמה מקומית אחרי פענוח הבדיקה הרופא הרגיע את בני הזוג. "אין זיהום נרחב, ובטח שלא נמקי. יש מורסה שהתחבאה בין קפלי הישבן ולכן קשה היה לראותה בבדיקה. ניתן למשה מנת אנטיביוטיקה וננקז את המורסה, כי זהו הטיפול החשוב ביותר באבצס". "עושים את זה בחדר ניתוח?" – שאלה שרון. הרופא השיב בסבלנות: "במורסות שטחיות מבוצעת הפעולה במיטת המלר"ד ובהרדמה מקומית. מורסות עמוקות נפתחות בחדר הניתוח תחת הרדמה כללית, ולפעמים נדרשים מספר חתכים עוריים להשגת ניקוז ראוי. בחלק מהמקרים אנחנו משאירים נקזים, המאפשרים ניקוז ושטיפה של החלל". הרופא קרא לכירורג שיבדוק גם הוא ויחליט איזה על המחשב CT ניקוז לבצע. הכירורג הביט ב ואחר כך בדק את משה. הוא זיהה את מקום המורסה, שהייתה שטחית, והנחה היכן לנקז. רופא המלר"ד רשם למשה אנטיביוטיקה למספר ימים ואמר: "לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי לאחר ניקוז המורסה, אלא אם יש גם סיפור של סוכרת, כמו גם במקרים של תהליכים דלקתיים נרחבים, או חולים עם תנגודת חיסונית נמוכה או כאלה המטופלים בסטרואידים". משה הונחה לשטוף את הפצע חמש פעמים ביום לפחות, ולהגיע למרפאה הכירורגית למעקב. בנוסף הופנה לרופא המשפחה לאיזון הסוכרת ולמניעת אירועים נוספים. אחרי כמה ימים הוא כבר חש הרבה יותר טוב.

ושגשוג של חיידקים עד ליצירת תהליך זיהומי שהתפשטותו יכולה לעיתים להיות מורכבת, להקיף את פי הטבעת וליצור מספר מסלולים". בין אבצס לפיסטולה כשנכנסו לחדר, שאלה שרון את הרופא אם זה מה שנקרא גם פיסטולה. הרופא הסביר: "מורסה, בלועזית אבצס, הוא כיס של מוגלה שנוצר בתוך רקמות הגוף לרוב מזיהום חיידקי. פִיסְטּולָה, בעברית נָצּור, היא תעלה שנוצרת מסיבות שונות, לעיתים תהליך זיהומי. היא יוצרת חיבור בין שני חללים, לדוגמה בין המעי לכיס השתן או בין חלל מורסה לעור, ובכך מאפשרת מעבר תוכן נוזלי ביניהם. זהו בעצם תהליך מתמשך, כשבשלב החריף ישנה המורסה, ובהמשך, בשלב הכרוני, יכולה להתפתח פיסטולה". בדיקות הדם של משה הראו מדדי דלקת גבוהים. הרופא חשש שהזיהום בשלב מתקדם, בין השאר בגלל הסוכרת. "אי אפשר פשוט לקחת אנטיביוטיקה?", שאלה שרון. "זה יותר מורכב", ענה הרופא, "לעיתים נדירות המורסה יכולה להתפשט לחלל עמוק יותר, ואז לא ייראו סימנים חיצוניים. אצל משה השילוב של הכאב, רגישות בבדיקת אצבע ומדדי הדלקת, יחד עם רקע של השמנת יתר וסוכרת, יכול להחשיד גם להתפתחות זיהום עורי נמקי. זיהום כזה עלול להפוך למצב מסכן חיים, וחשוב מאוד לזהות , CT אותו מוקדם. לכן ארצה שנבצע בדיקת לוודא שאין תהליך נרחב כזה".

"שרון, יש לי קוץ בישבן", אמר משה לאשתו בזמן ארוחת הערב. כשהיא בהתה בו מופתעת הוא הסביר: "כבר יומיים שורף לי בישבן ועכשיו ממש קשה לי לשבת". הוא נראה אדום ומזיע ולא הפסיק לנוע בכיסא באי שקט. "אולי יש לך טחורים?", אמרה. "אני לא יודע. הכאב לא מתחזק כשאני בשירותים, וחוץ מזה לא ממש בטוח שזה בפי הטבעת". משה לא אדם צעיר, הוא מעשן הרבה שנים וסובל מהשמנת יתר, יתר לחץ דם ובשנה האחרונה גם מסוכרת. התרופות עזרו בהורדת הסוכר אבל הערכים לא היו תקינים. שרון מדדה מעלות. היא התקשרה למוקד של 38.5 : לו חום כללית והם הופנו למלר"ד. בחדר ההמתנה משה בקושי הצליח לשבת. בדיקת פי הטבעת על ידי הרופא הייתה כואבת, כי האזור היה רגיש מאוד. הרופא חשד בדלקת מקומית ולקח בדיקות דם. הוא אמר שהוא חושב שזו מורסה (אבצס) בפי הטבעת, אבל לא רואה ממצא חיצוני. הם חזרו לחדר ההמתנה עד שיגיעו תוצאות הבדיקות. בינתיים שרון קראה על המחלה: "תהליכים זיהומיים באזור פי הטבעת נפוצים בדרך כלל . הם מופיעים אצל גברים בתכיפות 60– 20 בגיל כפולה מנשים. הגורם הנפוץ ביותר לתהליך דלקתי בפי הטבעת הוא הבלוטות האנאליות, אבל ישנן סיבות רבות אחרות, נפוצות פחות, בהן דלקת בבלוטות הזיעה, זיהום עורי, פציעה מקומית, מחלת מעי דלקתית, ממאירות, גוף זר ועוד. חסימה של מוצא הבלוטה האנאלית גורם להצטברות תוכן, עליית לחץ בחלל הבלוטה

- 13 -