מדבריא, מגזין יוספטל ומרחב אילת

עושים מחקר

מערכת מדבריא מאת

המרחק, הבריאות ואנחנו מחקר שנערך ביוספטל ניסה לבדוק את השפעת המרחק הגיאוגרפי על בריאות התושבים באילת, ועשה זאת דרך ממוגרפיית השד, לפני פתיחת היחידה באילת ואחריה. התוצאות מלמדות משהו על הקשר שבין תחלואה ופריפריה

, לפני הקמת 2015 בשל מחלות שד בשנת , 2019 יחידת הממוגרפיה הקבועה, ובשנת לאחר הקמתה. מיינו את המקרים והותרנו 15 רק את הנשים שסבלו מסרטן השד: . נאמר שוב, 2019 בשנת 17 ו- 2015 בשנת אלו מספרים קטנים, ואי אפשר להסיק מהן מסקנות סטטיסטיות, אולם הם יכולים לתת רושם ראשוני לגבי מצב, וכדי לאשש זאת יש צורך במחקר עם יותר משתתפים. 57.3 הגיל הממוצע של הנשים הללו היה . כולן היו תושבות אילת 2019 ב- 67.76 ו- 2015 ב או חבל אילות. בשני המדגמים, הממוגרפיה הייתה האמצעי הנפוץ ביותר שדרכו הועלה ). טרם 64.7% ו- 53.3% חשד ראשוני למחלה ( הבאת המכשיר לאילת, היענות הנשים לביצוע ממוגרפיית סקר (כאמור, לגילוי מוקדם) הייתה לאחר מכן. 63.6% , לעומת 33.3% נמוכה יחסית: פרק הזמן שחלף מחשד ראשוני ועד להשגת אבחנה פתולוגית (אמצעי מוסכם שקבע כי האישה סובלת מסרטן השד), היה ארוך יותר 35.5 ימים, לעומת 62.53 טרם הבאת המכשיר: בהמשך. פרק הזמן שעבר בין חשד ראשוני לבין ניתוח או טיפול אונקולוגי התקצר לאחר הבאת ימים 78.5 המכשיר לגבי הנשים שטופלו באילת ( ), ברם, נותר זהה לנשים שנותחו 129.5 לעומת .) 114.8 ימים לעומת 113.3 במקומות אחרים ( 2.52 היה 2015 גודל הגידול הממוצע בשנת .2019 ס"מ בשנת 1.77 ס"מ לעומת הזמן עד לביצוע ניתוח או טיפול אונקולוגי, התקצר מאוד לאחר הבאת מכשיר ימים 78.5 : הממוגרפיה 129.5 לעומת המספרים המרשימים הללו הם ראשוניים, ולכן יכולים לבטא תוצאות מקריות. אבל הם מצביעים על כיוון ברור. אנחנו כבר עמלים על מחקר גדול, שיקיף יותר שנים ולכן יכלול יותר נשים, כך שלתוצאותיו תהיה משמעות סטטיסטית. בינתיים, אותו מחקר קטן הוצג פעמיים: בשנה שעברה בכנס הארצי של המכון הלאומי למדיניות בריאות, והשנה ב”כנס לבריאות בפריפריה בישראל, הצפון והדרום: הדומה, השונה והמשותף”, שנערך בצפת. בשני הפורומים, הוא עורר עניין בקרב כל מי שרואה חשיבות בצמצום פערים במערכת הבריאות.

אילת היא פריפריה, על כך אין עוררין. בארצנו הקטנטונת, אנחנו האילתים נמצאים הכי רחוק שאפשר. מכך נגזר שחלק מהשירותים הזמינים לתושבי המרכז אינם זמינים לתושבי אילת, והם נזקקים לנסוע למרכז הארץ על מנת לקבלם. כשאנחנו רוצים לבטא את השפעת המרחק על צריכת שירותים, אנחנו משתמשים במינוח ” (ניתן לתרגמו כ”דעיכת distance decay “ מרחק”). משמעות המונח היא שההשפעה ההדדית של מקומות, כלומר האופן שהם משפיעים זה על זה, תקטן ככל שהמרחק ביניהם יגדל. כשמדברים על צריכת שירותי distance decay רפואה, משתמשים בביטוי “ ”, שבגדול אומר – “מי שגר קרוב association לשירות רפואי יפנה אליו יותר, ומצבו הרפואי יהיה טוב יותר”. הגיוני, לא? בבית החולים שלנו ניסינו לבדוק את ההשפעה הזו עלינו, תושבי אילת והערבה. לצורך כך החלטנו לבחון שירות שבעבר לא היה קיים בעיר, לפחות לא בקביעות, ועתה מסופק על טרם הבאת המכשיר לאילת, היענות הנשים לביצוע ממוגרפיית סקר 33.3% : הייתה נמוכה יחסית לאחר מכן 63.6% לעומת

פרק הזמן שחלף מחשד ראשוני ועד לאבחנה היה ארוך יותר טרם הבאת ימים, 62.53 : המכשיר בהמשך 35.5 לעומת

בסיס קבוע. שירות כזה הוא יחידת הממוגרפיה. עד לפני כשש שנים לא הייתה באילת יחידה קבועה לגילוי מוקדם של סרטן השד. פעם פעמיים בשנה הגיעה ניידת ממוגרפיה לאזור, ובשאר השנה נדרשו האילתיות לנסוע למרכז הארץ על מנת לעבור בדיקות סקר (הנערכות בנשים בריאות, לצורך איתור מוקדם של מחלות) ובדיקות אבחנתיות (בנשים עם חשד למחלה הוקמה 2017 או ידועות כסובלות ממנה). בשנת יחידה קבועה ראשונה בעיר. את הנושא הזה החלטנו לבדוק כדי להבין את משמעות הריחוק הפריפריאלי על בריאות התושבים. המחקר שעשינו הוא קטן, ותוצאותיו אומנם אינן מספיקות לקבוע מסקנות נחרצות, אבל הן יכולות לסייע בהחלטה האם להשקיע במחקר גדול ומעמיק. נהוג, שלפני שעורכים מחקר מורכב וגדול מבצעים מחקר קטן יותר – מעין “בלון ניסוי”. אנו ביוספטל הפרחנו כזה בלון. חיפשנו ברשומות אחר כל הנשים תושבות האזור, שנבדקו בכללית או טופלו ספציפית

- 14 -