מגזין יוספטל ומרחב אילת, ספטמבר 2021

מה שבינינו

ממונת פיתוח משאבי אנוש | יפעת בנימין מאת

תודה לעו"ס מירה לנקרי, מנהלת השירות הסוציאלי, ולאוסנת רביב, מרכזת פיתוח מקצועי בסיעוד וניהול סיכונים, על סיוען בהכנת הכתבה

"הנפגע השני": מדברים על זה

מי מטפל במטפל? מי ירפא את המרפא? איך נוהגים במקרה של איש צוות שנפגע לאחר שהיה מעורב באירוע חריג של טעות או כמעט טעות? לפניכם מה שכדאי לדעת על הנושא החשוב הזה

שחקן נושא על גבו שחקנית – כך המחישו שחקני סדנת הפלייבק את העול שנושא על שכמו איש צוות, במקרה של טעות או כמעט טעות בטיפול. אותו איש צוות הוא מה שאנו מכנים "הנפגע השני". הסדנה, בהשתתפות שחקנים מתיאטרון אלעד, התקיימה במסגרת הכשרה בנושא זה שנערכה לאחרונה בבית החולים בהשתתפות מנהלי המחלקות ומנהלות הסיעוד. בצד קטעי האימפרוביזציה, שהמחישו את הרגשות והתחושות של המעורבים באירועים אלה, הועברו שתי הרצאות: ד"ר אריאל גאון, פסיכיאטר בכיר בכללית, ומירה לנקרי, מנהלת השירות הסוציאלי ביוספטל, הדריכו את הנוכחים איך ניתן לזהות סממנים של הנפגע השני לאחר אירוע בקרב הצוות, וכיצד לטפל במקרים הללו. במהלך החודשים הקרובים, נקיים סדנאות נוספות עם תאטרון אלעד בנושא זה לכלל הצוותים בבית החולים. אז מה חשוב לכולנו לדעת? הנפגע השני מוגדר כאיש צוות רפואי, שהיה מעורב באירוע חריג או בטעות רפואית ומתקשה להתמודד עם רגשותיו בעקבות זאת, לעיתים עד כדי טראומה. המטפלים עלולים לעבור חוויה של "נפגע שני" לפחות פעם אחת בקריירה המקצועית שלהם. מעורבות של צוותים רפואיים באירוע חריג או בטעות עלולה להשפיע על המטופל, המשפחה והמטפלים. למה בעצם "הנפגע השני"? הרפואה בכלל, וניהול סיכונים בפרט, מתמקדים במטופל: צרכיו הגופניים והנפשיים, יצירת תקשורת חיובית ויחסי אמון עימו, כבוד המטופל, הצורך בשקיפות, שמירת הרצף הטיפולי, מתן מידע וקבלת הסכמה לטיפול. רק לעיתים רחוקות אנו מתמקדים במטפל: ברגשותיו, בצרכיו ובמצוקותיו. מטפל שנפגע כתוצאה מאירוע חריג הוא הנפגע השני. מהן ההשפעות של הפגיעה? ההשפעות לטווח הקצר של הטראומה כוללות תחושתשיתוק, חרדה, חוסר שינה, צער, ניתוק והתקהות רגשית, אובדן אמון, חוסר ריכוז וזיכרון מעורפל. ההשפעות לטווח הבינוני והארוך כוללות בושה, תחושת אשמה, כעס, ספקנות עצמית לגבי יכולות, לגבי ידע ולגבי הייעוד המקצועי, פלאשבקים של האירוע, רגזנות, דיכאון, שינוי התנהגותי ואףשימוש בסמים או באלכוהול. יש גם דיווחים על כך שהקורבן השני חווה תסמונת פוסט-טראומטית.

מה אומרים על כך המומחים? "עובדי שירותי בריאות המעורבים בטעויות ובפגיעות, נפגעים קשות גם הם. אם אנחנו באמת מרפאים, יש לנו תפקיד לרפא גם אותם. זה חלק מהעבודה. זה לא נושא בחירה, זה נושא אתי". כך אמר ד"ר דון ברוויק, שמונה על ידי הנשיא אובמה לעמוד בראש התוכנית לשיפור מערכת הרפואה הציבורית בארה"ב. ממחקרים שונים עולה כי שכיחות התופעה והשלכותיה תלויות בגורמים כמו חומרת האירוע, תגובת הארגון, מנגנוני תמיכה קיימים, תרבות מקצועית וארגונית ונכונות הפרט לדווח. עוד נמצא כי נשים וגברים אינם מגיבים באופן זהה: נשים נוהגות לנהל שיח על הטעות ומחפשות לגיטימציה להחלטה הרפואית שניתנה. מהם צרכיו של הנפגע השני? , 2011 ב- Patient safety network במאמרהשל ד"ר סוזן סקוט, שהתפרסם ב- היא מציינת שהסיוע לנפגע השני מתמקד במספר נושאים: הצורך של הנפגע לדבר עם מישהו, הצורך לקבל אישור או תיקוף להחלטות שנעשו במהלך הטיפול, הצורך באישור מחדש על כשירותו המקצועית, הצורך בשיקום הערך העצמי והצורך בהפגת תחושת הבדידות המקצועית. אי היענות לצרכים אלה עלולה להשאיר בנפגע השני צלקת רגשית מתמשכת, והוא עלול שלא להחלים מהפגיעה הרגשית חודשים ואף שנים, ולעיתים אף להחליט על פרישה מוקדמת מהמקצוע. אז מה עושים במקרה כזה? השירות הסוציאלי ביוספטל לקח על עצמו כפרויקט להטמיע את נושא הנפגע השני, וקיים מספר מפגשי הטמעה בקרב צוותי רפואה והסיעוד במרחב. "הנושא אינו מדובר דיו, ורבים מאנשי הצוות הרפואי אינם מודעים לתופעה ואינם יודעים למי לפנות", אומרת מירה לנקרי, "המטרה שלנו לייצר אווירה המקדמת פתיחות, מודעות ולגיטימציה לנושא הנפגע השני". למי פונים אצלנו ביוספטל? בית החולים הכשיר אנשי צוות לטיפול בנפגע השני, ומונתה ועדת "נפגע שני". יו"ר הוועדה הוא ד"ר בוריס יודקביץ', וחבריה הם ענת בן משה – אחות רכזת איכות, מירה לנקרי – מנהלת השירות הסוציאלי, ואלכס לובשבסקי – אח במחלקה הפנימית. לקבלת סיוע ניתן לפנות לחברי הוועדה או למנהל הישיר. שלא נצטרך – אבל שנדע שיש עם מי לדבר.

- 12 -