מרכז שניידר - מגזין פאזל, מאי 2020

המחקר על הפרק

במרכז הבמה המחקרית – הכנס הארצי 2020 מומחי מרכז שניידר תפסו גם השנה במה מרכזית בכנס חיפ"ק מחקרים והרצאות וברושם 30- של החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית – בהצגה של כ שהותירו כנותני הטון ברפואת ילדים בישראל. תודה וברכות למשתתפים בכנס חיפ"ק ולכל העוסקים במחקר בבית החולים: בעשייתכם זו אתם נותנים תקווה למשפחות רבות, מאפשרים חדשנות באבחון ובטיפול בילדים ומחזקים את מקומו של מרכז שניידר בחזית העשייה הרפואית והמחקרית בארץ ובעולם

בחולי קדחת ים תיכונית העמידים לטיפול בכולכיצין RNA אנליזה של מיקרו

חולי 40- , בכ NanoString nCounterm וזאת בשימוש בטכנולוגיית (הפינוטיפ הקשה ביותר של המחלה), M694V  הומוזיגוטיים למוטציה FMF ) – ולהשוות אותם לקבוצת בקרה של crFMF( שהם עמידים לטיפול בכולכיצין עם גנטיקה זהה, המגיבים לטיפול. FMF חולי 40- כ יחד עם מחקר קודם אשר הראה שלמעשה הבדלים חשיבות המחקר: אפיגנטיים אכן קיימים, מחקר חלוצי זה בא להמשיך ולחקור מודיפיקציות אלה בקרב קבוצה נדירה וייחודית של חולים שהם עמידים לכולכיצין. המחקר יתמקד , תחום מחקרי crFMF עמידים לכולכיצין FMF בדהרגולציה האפיגנטית בחולי חדש אשר לא נחקר עד כה, העשוי לתרום להבנת צורת התורשה המורכבת שאינה מוסברת רק על ידי המוטציות הגנטיות. המעורבים במסלולים microRNAs- החוקרים סבורים כי זיהוי ה , עשוי להתוות את תפקידו של הפירין crFMF  האוטואנפלמטוריים בחולי ) המוטנטי בפתוגנזה של המחלה כמו גם את מנגנון השפעת הכולכיצין pyrin( בחולים אשר מגיבים לטיפול ובחולים העמידים לו. בהמשך תיפתח אפשרות לפיתוח סמן ייחודי שינבא עמידות לטיפול בכולכיצין בחולים אלו, ואולי אף יתווה את הדרך במציאת פתרונות רפואיים חדשים עבורם.

זוכה מענק מחקר בכנס חיפ"ק. ד"ר חמאדה נאטור – חוקר ראשי: ד"ר גיל אמריליו. חוקר משנה: רעיה נדלר. מתאמת מחקר: Familial Mediterranean Fever  קדחת ים תיכונית משפחתית רקע: ) היא מחלה שכיחה בקרב האוכלוסייה בארץ, עם שכיחות מוערכת FMF  (להלן  חולים כיום. הטיפול בכולכיצין, המהווה טיפול עיקרי 25,000 עד 15,000- של כ במחלה, מביא להפחתה בתדירות ההתקפים עד למניעה של התקפים. עם  מהחולים אינם מגיבים לטיפול בכולכיצין גם אם הוא ניתן במינון 5%- זאת, כ הינן מולקולות המבקרות את תהליך שעתוק microRNAs . המקסימלי הנסבל בדרכה ליצירת חלבון. מחקר חלוץ קודם של אותה קבוצה mRNA- מולקולת ה המבוטאות בצורה שונה בחולי microRNAs הראה, כי קיימות שבע מולקולות בעלי אותו מטען גנטי בהשוואה למתנדבים בריאים בעלי אותו מין וגיל. FMF מסווגת כמחלה עם תורשה אוטוזומלית FMF- אף ש מטרת המחקר: רציסיבית, ישנם מספר יוצאים מן הכלל למודל זה, ולפיכך מטרת המחקר היא לאתר מודיפיקציות אפיגנטיות במחלה. ,microRNAs- בכוונת החוקרים לבדוק את תבנית ביטוי ה שיטות המחקר:

וואטסאפ כפלטפורמה לרפואה טלפונית לא פורמאלית

להסדרה ולהנחיות קליניות לשימוש אחראי ובטוח בפלטפורמה זאת. 5 עד 1- מהרופאים נותנים ייעוצי וואטסאפ, הרוב נותנים כ 99% תוצאות: מהשיחות הן על מקרים רפואיים – פריחה במקום הראשון, 70% . ייעוצים בשבוע חום במקום השני וטראומה קלה במקום השלישי. מומחים נותנים יותר ייעוצים באופן מובהק ממתמחים, נוטים יותר להמליץ על טיפול ופחות מקפידים לתת דיסקליימר. ככל שיש לרופא יותר ותק, כך הוא מרגיש נוח יותר לייעץ רפואית מסקנות: על גבי פלטפורמת הוואטסאפ. יחד עם זאת, הרופאים אינם נוטים לסייג את תשובתם ולהבהיר למטופלים את מגבלות המדיה הזאת. יש צורך בהסדרה של הייעוץ הזה על ידי הנחיה קלינית או אמנת שירות.

ד"ר יונתן גופר. חוקר ראשי: פרופ' דניאל לנדאו, ד"ר איתי ברגר, ד"ר יואל לוינסקי, ד"ר ליאת חוקרי משנה: אשכנזי-הופנונג, פרופ' גבריאל חודיק, ד"ר עודד שוירמן. אסנת הוכרמן. מתאמת מחקר: לכמת ולנתח את היקף השימוש של רופאים באפליקציית מטרת המחקר: הוואטסאפ תוך אפיון הבעיות הרפואיות העולות בה. זהו המחקר הראשון שבדק את היקף שימוש רופאי הילדים חשיבות המחקר: בארץ באפליקציית המסרים וואטסאפ כפלטפורמה למתן ייעוצים רפואיים. השימוש הנרחב של רופאים באפליקציה, לעומת חוסר המודעות לאחריות הרפואית והמשפטית הנגזרים מכך, הופכים את המחקר לחשוב על מנת להביא

במלר״ד לאבחון וניקור פרק ירך בחשד לזיהום POCUS התועלת בשימוש ב-

בעוד שלא נמצאה שונות בין הקבוצות מבחינת מדדים דמוגרפיים, תוצאות: מדדי דלקת וכמות נוזל בפרק – לילדים אשר עברו אבחון וניקור על ידי רופא שעות, בעוד שלילדים שאובחנו 5.2 מלר"ד הוחל טיפול בתוך זמן ממוצע של במכון הרטנגן ועברו ניקור על ידי אורתופדים הוחל טיפול בתוך זמן ממוצע של שעות. בילדים שעברו ניקור במלר"ד הייתה ירידה ניכרת בשימוש במשאבי 17.6 בית חולים לאבחנה, וכן משך האשפוז היה קצר ביממה (אם כי נתון זה לא הגיע למשמעות סטטיסטית). האבחון והניקור של פרק ירך בחשד לזיהום חיידקי על ידי רופאי מסקנות: רפואה דחופה אפשריים, ויכולים לקצר זמן לאבחנה ולתחילת טיפול ולהפחית שימוש במשאבי בית חולים.

ד"ר מועאד בדיר, ד"ר רון ברנט. חוקרים ראשיים: פרופ' יחזקאל ויסמן, ד"ר ורד שריקי. חוקרי משנה:

להשוות זמן לאבחנה ולתחילת טיפול, שימוש במשאבי בית מטרת המחקר: החולים ושחרור מבית החולים בילדים עם זיהום חיידקי בפרק הירך אשר עברו במכון רנטגן וניקור US וניקור במלר"ד, אל מול ילדים שעברו בדיקת POCUS על ידי האורתופדים. בלי אבחון וטיפול מהירים לזיהום בפרק הירך, יש פוטנציאל חשיבות המחקר: לגרום לנכות ארוכת טווח. על ידי רופא רפואה Point of care US- בשנים האחרונות הוחל בשימוש ב של נוזל זה. US דחופה ילדים, לזיהוי נוזל בפרק הירך ואף לניקור תחת

22