מרכז שניידר - מגזין פאזל, מאי 2020

ד"ר עמית דגן. חוקר ראשי: ד"ר ילנה ציון, ד"ר יעל בורוביץ', ד"ר הדס אלפנדרי, ד"ר אורלי חוקר משנה: חסקין, ד"ר שלי לוי, ד"ר שולמית כץ, פרופ' מרים דוידוביץ'. אסנת הוכרמן. מתאמת מחקר: מחקר עוקבה התערבותי זה בא לבדוק פרוטוקול טיפולי מטרת המחקר: חדש בסטרואידים במינון מצטבר מופחת בקרב החולים עם אבחנה חדשה ימים) מתחילת 8  של תסמונת נפרוטית אידיופטית אשר הגיבו מהר (תוך הטיפול הראשוני. מטרת המחקר הייתה לבדוק בטיחות ויעילות של הפרוטוקול שבועות והוא מותאם לתגובה קלינית של החולה, לעומת 8 החדש, שמשכו חודשים, שבו כל החולים מקבלים אותו טיפול – 6 הפרוטוקול המקובל של פרוטוקול המומלץ למטופלים מתחילת שנות האלפיים. זהו המחקר הראשון שבדק פרוטוקול טיפולי מותאם חשיבות המחקר: טיפול בסטרואידים במינון ״מותאם לחולה״ בילדים עם אבחנה חדשה של תסמונת נפרוטית אדיופטית

למאפיין קליני של המטופל, מהירות התגובה לטיפול, בטיפול ראשוני בתסמונת נפרוטית אידיופטית. לאחר מעקב קליני של שנתיים לא נצפה הבדל משמעותי במהלך תוצאות: הקליני בין שתי קבוצות המחקר, לא מבחינת השכיחות של התלקחויות חוזרות של המחלה ולא מבחינת התפתחות התלות בסטרואידים, תוך שימוש במנת בקבוצת הפרוטוקול החדש לעומת קבוצת 53%- פרדניזון מצטברת הנמוכה ב הפרוטוקול המקובל. בנוסף, לא נצפו התלקחויות במהלך מתן הפרוטוקול הטיפולי החדש, מה שמצביע על בטיחותו. הפרוטוקול הטיפולי החדש, המותאם למטופלים שמגיבים מהר, הינו מסקנות: בטוח ויעיל כמו הפרוטוקול הטיפולי המקובל כיום ומאפשר לטפל בבטיחות במינון מצטבר נמוך יותר של סטרואידים בילדים עם אפיזודה ראשונה של תסמונת נפרוטית אידיופטית.

מעקב ארוך טווח אחר פגים עם זיהום בדרכי השתן

4- מ 3- . ב 90% דם סיסטולי שווה/מעל לאחוזון . בקרב 85%  מעל BMI  הנבדקים הללו אחוזון הנבדקים שרואיינו טלפונית לא היו דיווחים 41 חוזרים, או על בעיות הקשורות UTI  על אירועי בתפקוד הכלייתי.  בפגים ללא מומים UTI  אירוע בודד של מסקנות:  מולדים בכליות או מערכת השתן, אינו מהווה גורם סיכון להישנות או לנזק כלייתי בשני העשורים הראשונים לחיים. לכן, טיפול אנטיביוטי מונע, בירור אינו UTI  הדמייתי ומעקב ארוך טווח בפגים עם נחוץ ואף מיותר.

בעת שהותם בפגייה.  UTI  בילדים שאובחנו עם בתקופת UTI  פגים אובחנו עם 89 תוצאות: לא 23 , אשפוזם במחלקת טיפול נמרץ יילודים לא התאימו בשל מומים מולדים של 7 , אותרו נבדקים הגיעו להערכה 18 . הכליות ודרכי השתן בוצע ראיון טלפוני. שבוע הלידה הממוצע 41- ול 17.1 , והגיל הממוצע בעת ההערכה היה 29.4 היה מהנבדקים שהגיעו היו בנים. אצלם 88% . שנים חוזרים מאז האשפוז בטיפול UTI לא דווחו אירועי נמרץ יילודים. לכולם תפקוד כלייתי תקין, וללא ) היה לחץ 22%( 4- פרוטאינוריה או אלבומינוריה. ל

פרופ' מרים דוידוביץ'. חוקרת ראשית: ד"ר לוטם גולדברג, ד"ר אסף לבל, חוקרי משנה: ד"ר ניר סוקולובר, ד"ר יעל בורוביץ'. אסנת הוכרמן. מתאמת מחקר: אפיון ההשלכות ארוכות הטווח מטרת המחקר:  של זיהומים בדרכי השתן בפגים. זיהומים בדרכי השתן חשיבות המחקר:  ) שכיחים בפגים Urinary tract infections, UTI( ובתינוקות במשקל לידה נמוך ועלולים לגרום לנזק עתידי בשל הצטלקות הכליות. כיום אין הנחיות ברורות לגבי צורך בטיפול מונע או מעקב ארוך טווח

מאפיינים קליניים וגנטיים של ילדים חולי אוסלר-ובר-רנדו (או"ר) בישראל

 במרכז הארצי לטיפול במחלת או"ר בשניידר קיים פרוטוקול שיטות המחקר: למעקב וטיפול בילדים עם או"ר. במחקר סוכם המידע הקליני והגנטי על כל , בדיקות סקר לאבחון נצורים 2019–2003 הילדים שהופנו למרכז בשנים ריאתיים ומוחיים והטיפולים שנדרשו. חושבה רגישות האבחנה הקלינית. ) אובחנו עם או"ר. גיל 42.7%( 76 , הילדים שנבדקו 178  מתוך תוצאות: 4.3±5.8  והחל בממוצע בגיל 92%- שנים. אפיסטקסיס נמצא ב 5.4±11 ממוצע מהם נזקקו לצנתור. 17 , ) ילדים 40%( 24- שנים. נצורים ריאתיים אובחנו ב 3 .  מהם אובחנו לאחר דימום מוחי 3 , ילדים 9- נצורים מוחיים אובחנו ב ילדים מהמשפחות שנסקרו נפטרו מסיבוכי נצורים מוחיים טרם הגעתם  .51.6%  לבירור. רגישות האבחנה הקלינית בקרב הילדים המאובחנים גנטית הינה  נצורים עורקיים-ורידיים שכיחים בילדים עם או"ר וסיבוכיהם עשויים מסקנות: להיות מסכני חיים. לקריטריונים קליניים רגישות נמוכה לאבחון. קיימת חשיבות לאבחון גנטי ולבדיקות הסקר לנצורים בילדים החשודים למחלת או"ר.

ד"ר מאיר מי-זהב. חוקר ראשי: ד"ר עילית קורן, ד"ר אלחנן ברוקהיימר, ד"ר אפרת סופרין, חוקרי משנה: ד"ר יעל גולדברג, פרופ' חנה בלאו, ד"ר עינת בירק, ד"ר דריו פרייס. צביה דקל, מאיה בואנו. מתאמות מחקר:  תיאור המאפיינים הקליניים והגנטיים של ילדים חולי אוסלר- מטרת המחקר: ) בישראל ורגישות Hereditary Hemorrhagic Telagiectasia, ובר-רנדו (או"ר הקריטריונים הקליניים לאבחון מחלה זו בילדים.   או"ר היא מחלה תורשתית אוטוסומית שולטנית ששכיחותה חשיבות המחקר: , המאופיינת בטלאנגיאקטזיות בעור ובריריות ובנצורים עורקיים-ורידיים 1:8,000 ) בריאות, במוח, בכבד ובעמוד השדרה. לאור Arteriovenous Malformations( סיכון לסיבוכים מסכני חיים, יש חשיבות לאבחון מוקדם – גנטית או בעזרת קריטריונים קליניים. היות שתסמיני המחלה נוטים להופיע בילדות המאוחרת, רגישות האבחנה הקלינית עלולה לגרום לתת-אבחון.

השפעה קצרת טווח של שקט ומוסיקה ("אפקט מוצרט") על המהלך של מחלת ברונכיוליטיס בילדים מאושפזים

במחלקה, הוביל לירידה משמעותית בחומרת המחלה. עצם צמצום זיהום הרעש מסביב הוביל להטבה גם כאשר למטופל הושמע שקט, עובדה המלמדת על משמעות הרעש והקולות היומיומיים במחלקה, על הסטרס והשפעתו על מדדים גופניים אובייקטיביים. אומנם במחקר זה לא הודגם "אפקט מוצרט", אך מדובר במחקר עם מספר משתתפים קטן. יש מקום להמשך מחקר ובדיקת השפעת מוסיקה ושקט באופן ממושך על חומרת המחלה, ימי האשפוז וסיבוכי המחלה. * תודות לקרן המחקר על שם אוריקי לוי ז"ל על ההשתתפות במימון המחקר

על חומרת המחלה. השפעת האזנה למוסיקה על אנשים בריאים וחולים כאחד, היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בשנים האחרונות. מחקרים רבים תיארו עלייה בתפקוד מוחי אצל ילדים ובוגרים בעת האזנה למוסיקה מאת מוצרט. ממצא זה הוגדר כ"אפקט מוצרט", ותואר במצבים פתולוגיים שונים כמשפיע על מדדים אובייקטיביים. הודגמה ירידה משמעותית סטטיסטית תוצאות: בחומרת המחלה בכל אחת מהקבוצות. לא נרשם הבדל משמעותי בירידה בין הקבוצות השונות. לא הודגמה קורלציה בין ההתערבות לימי האשפוז. ניתוק המטופל מהסביבה ומהרעש מסקנות:

ד"ר נועה זיו. חוקרת ראשית: מיכל זגון, פרופ' יחזקאל ויסמן, חוקרי משנה: פרופ' יוסף אטיאס, פרופ׳ עירית קראוזה. נעמה תירוש, אודליה מץ. מתאמות מחקר: לבדוק מהי השפעת שקט מטרת המחקר: ומוסיקה על המהלך של מחלת ברונכיוליטיס בילדים מאושפזים. ברונכיוליטיס הינה מחלה חשיבות המחקר: זיהומית אשר פוגעת בדרכי הנשימה התחתונות, כאשר האוכלוסייה העיקרית הנפגעת היא ילדים עד גיל שנתיים. הטיפול בברונכיוליטיס הינו תומך, ללא עדות בספרות לטיפול אפקטיבי המשפיע

23