מרכז שניידר - פאזל 60 - מאי 2021

למרכז שניידר לרפואת ילדים בית החולים האחד והיחיד לילדים בישראל

למרכז שניידר לרפואת ילדים בית החולים האחד והיחיד לילדים בישראל

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים 2021 • מאי 60 גיליון

הכי טוב בבית ביקור במחלקה לאשפוז יום במרכז שניידר 13-12 ' ראו כתבה בעמ

דבר המנהלת

צוות שניידר היקר, בימים אלה אנו מסכמים שנה של התמודדות עם הקורונה, בהערכה עמוקה לכל צוותי בית החולים שלנו, שעשו ועושים מעל ומעבר – ועם מבט של תקווה לעתיד לאור הצלחת מבצע החיסונים והירידה בהיקף התחלואה. ההתמודדות המרכזית שלנו כיום במאבק מול המגפה היא הטיפול בילדים ובבני נוער שהחלימו מהמחלה אך סובלים מתופעות

אנו ניצבים בפני שנים משמעותיות מאוד, תקופה מאתגרת שתעצב מחדש את רפואת הילדים הישראלית. כפי ששינינו את רפואת הילדים בארץ מקצה לקצה עם הקמת מרכז שניידר – כך אנו מובילים עכשיו פרדיגמה חדשה ותפיסת עולם מתקדמת, המותאמת לאתגרי השנים הקרובות בכל הקשור לקידום בריאותם של ילדים, למניעת מחלות ולטיפול בהן. נעשה זאת בשילוב של כלים וגישות, באמצעות קידום המחקר ויישום פריצות דרך רפואיות, הבאת טיפולים חדשים למחלות מורכבות והנגשה של שירות רפואי ומעטפת של טיפול ורווחה ברמה העולמית הגבוהה ביותר. למחקרים פורצי דרך, שהשקנו יחד עם מכון ויצמן, הוא דוגמה WISH מיזם מצוינת למימוש החזון הזה. מיזם חדשנות זה יביא עימו הזדמנויות גדולות וחדשות, המחברות בין היכולות הקליניות המצוינות של בית החולים לבין היכולות המחקריות של מכון ויצמן, המובילות ברמה העולמית. מטרת העל המשותפת שלנו בחיבור זה היא למצוא דרכים מקוריות וחדשות שיאפשרו בריאות ורפואה טובים יותר לילדים של היום – שהם המבוגרים של מחר. פתיחת הבניין הנוסף, שבנייתו הולכת ומתקדמת, מעסיקה אותנו רבות בימים אלו תוך תכנון ההתאמות הדרושות בבניין הנוכחי. בבניין הזכוכית החדש ניתן כבר לראות כיצד נבנות המחלקות החדשות ולדמיין את סביבת העבודה של העידן החדש. במקביל אנו מקדמים תהליכים לשדרוג מחלקות ומרפאות בבניין הקיים כדי לייצר את סביבת העבודה והטיפול המיטבית והמתקדמת ביותר לשנים רבות קדימה. המעטפת הזאת, משוכללת ככל שתהיה, היא רק המסגרת לתמונה המשמעותית באמת: האנשים. אנשי הצוות של שניידר הם מקור לגאווה בזכות המקצוענות, האנושיות והמסירות, ואני גאה להיות חלק מהמארג האנושי הזה, בכל יום ובכל רגע. גיליון זה של "פאזל" מציג את המיטב שבעשייה שלנו: את ההשתלות הדרמטיות והפעולות מצילות החיים, את עבודות המחקר שלנו שהוצגו בכנס חיפ"ק, את העובדים המצטיינים של בית החולים, את החדשנות הרפואית במיטבה כמו רפואה גנומית מותאמת אישית שמצילה חיי ילדים, ועוד ועוד; מעלות, 360 הכול מתוך ראיית צורכי המטופלים הצעירים שלנו, בראייה של כאשר הילדים ומשפחתם במרכז, ואנו – המומחים ואנשי הצוות בשלל התחומים – כולנו מסביבם עם אותה "רוח שניידר" המפעמת בנו. שלכם בהערכה, ד"ר אפרת ברון הרלב

לוואי מתמשכות שלה. הניסיון שאנו צוברים יום-יום עם מטופלים אלה, במרפאת המעקב הרב תחומית שהקמנו עבור מחלימי קורונה, מאפשר לנו לזהות היטב סימני פוסט קורונה בילדים ולהתאים להם את הטיפול הנכון. כבית חולים מוביל לילדים, משימתנו אינה רק לתת את הטיפול הטוב ביותר האפשרי, אלא גם לצפות פני עתיד ולהיערך להמשך ההתמודדות מול האתגרים הבאים. כחלק מהיערכות זו, אנו מסיימים בימים אלה מחקר סרולוגי על עובדי בית החולים, ושמחים בממצאי הביניים המעודדים לפיהם תוצאות הסרולוגיה של העובדים המחוסנים גבוהות וטובות, גם חודשים לאחר מתן החיסון. לשנתו השלושים – ציון דרך 2021- מרכז שניידר לרפואת ילדים נכנס ב מרגש עבור כולנו. את אירועי השלושים נציין באירועים ובמפגשים שונים במהלך שנה זו, כמובן בהתאם להגבלות ותוך הקפדה על כל הכללים, ובתקווה שיתאפשר לנו לחגוג יחד בהתכנסות מרובת משתתפים לקראת סוף השנה. בשנת השלושים אנו יכולים להביט בגאווה על ההיסטוריה המפוארת של מרכז שניידר ולהתגאות בהווה של רפואת הילדים המתקדמת שאנו מיישמים יום יום ושעה שעה, כמודל של מצוינות עבור רבים בארץ ובעולם. עם זאת, פנינו מופנות תמיד קדימה, ואנו מעלים את הרף גבוה יותר ודורשים מעצמנו את ה"מעל ומעבר" הבא למען מטופלינו הצעירים ומשפחותיהם. המבט שלנו לעתיד בא לידי ביטוי באסטרטגיה העדכנית של מרכז שניידר לעשור הקרוב – תוכנית שאנו מסיימים לגבש בימים אלה, שתגדיר את האתגרים, הצרכים והמענה של בית החולים במגוון עולמות רפואת הילדים ותהווה בסיס לתוכניות עבודה פרטניות.

2019- שניידר: בית חולים מצטיין של כללית ב

רואים רחוק רואים שקוף עבודות הבינוי בבניין הזכוכית החדש של בית החולים מצויות בשלבי התקדמות משמעותיים. לאחר סיום עבודות השלד והמעטפת הבניין מתחיל "ללבוש צורה" בדמות חלוקה פנימית לחדרים, ריצוף קומתי, סיום תשתיות וכדומה. כבר לא חייבים את ההדמיה הגרפית (בתמונה) כדי לדמיין איך זה ייראה

ריבה שקד עורכת ומפיקה: משכית גילן שוחט, פרופ' אפי בילבסקי, רונית סינגר, מערכת: שרית ביתן, אתי צור, קשת ליבוביץ, דנה רזניק, אילנית פוזננסקי, שגית טורקניץ, לינור נבו-אלבו, לירון קורמן-זרחוביץ, מיכל בניה שריג רעיונות כתיבה, עריכה ועיצוב: ענבל קלברס ודוברות מרכז שניידר צילומים:

מרכז שניידר לרפואת ילדים 4920235 , פ"ת 14 רח' קפלן 7608398-03 • פקס 9253208-03 ' טל

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

rshaked@clalit.org.il www.schneider.org.il מרכז שניידר לרפואת ילדים

60 ' גיליון מס 2021 מאי

ד״ר ליאת אשכנזי-הופנונג, מנהלת המחלקה לאשפוז יום, עם מטופלת צעירה בשער:

2

כי משניידר תצא תורה

WISH מכון ויצמן ומרכז שניידר יקימו את מיזם לקידום רפואת ילדים

לאורך השנים רכש מרכז שניידר לרפואת ילדים מוניטין מפואר בקהילה הרפואית בארץ ובעולם, לא מעט בזכות מחקר פורץ דרך ושיתופי פעולה עם מוסדות רפואיים בינלאומיים. הסכם היסטורי כזה נחתם לאחרונה בין מכון ויצמן למדע לבין מרכז שניידר, ובמסגרתו יקימו שני המוסדות למחקרים חדשניים ופורצי דרך, שיקדמו את WISH במשותף את מיזם רפואת הילדים בישראל ובעולם. ( נועד לחבר Weizmann Institute - Schneider Hospital( WISH מיזם בין מדע בסיסי לבין רפואה קלינית פדיאטרית, כאשר שילוב הכוחות ושיתוף הידע של ההון האנושי בשני המוסדות יהווה קרש קפיצה לגילויים מדעיים פורצי דרך, לטובת קידום רפואת הילדים בישראל ובעולם. שני המוסדות – כל אחד מהם בעל שם עולמי מוכר ומוערך בתחומו – יפעלו ביחד ובנפרד לגיוס משאבים הנדרשים להפעלת המסגרת המחקרית-רפואית המשותפת. יוקם בבניין החדש של מרכז שניידר, המוקם בימים אלה, WISH כחלק ממיזם מתחם חינוכי ייעודי שבו ילמדו ילדים ובני נוער כיצד מבצעים מחקר איכותי. מתחם מונגש זה ירחיב את הפעילות החינוכית גם לילדים שוחרי ידע ויניח תשתית לצמיחת דור העתיד של החוקרים במדינת ישראל. ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר, אומרת כי המיזם החדש טומן בחובו הזדמנות ייחודית, שתאפשר לחבר לא רק את מיטב המוחות אלא גם את כלל המיזם יחבר בין מדע בסיסי לרפואה קלינית פדיאטרית במטרה לייצר מחקרים, שיתופי פעולה וסביבה לימודית, שיאפשרו להזניק קדימה את רפואת הילדים המורכבת – ולייצר עתיד של בריאות טובה יותר לילדי ישראל והעולם

הכוחות האנושיים של אנשים מובילים בתחומם ברמה העולמית. "ההסכם מציב בפנינו הזדמנות לחבר בין רופאים, מדענים וחוקרים, הרואים את העתיד החשוב ביותר לכולנו – עתיד ילדינו – כמשימה הקריטית מכולן. המחקרים שישלבו בין העולם הקליני הרחב הקיים במרכז שניידר, לבין היכולות המחקריות המובילות במכון ויצמן, יהיו פורצי דרך ויאפשרו עתיד טוב יותר ובריא יותר לילדים". לדברי פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע: "שיתוף הפעולה בין מכון ויצמן למרכז שניידר עשוי ליצור את הגשר המהיר שיאפשר לכולנו, מדענים ורופאים, ליישם את הידע והכישורים שלנו לרווחת האדם באשר הוא". .19–16 ' עוד על העשייה המחקרית במרכז שניידר – ראו בעמ ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר, ופרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן, חותמים על ההסכם. עומדות (מימין): עו״ד מיכל נוה, היועצת המשפטית של מכון ויצמן, דנה רזניק, מנהלת רשות המחקר בשניידר, ועו״ד נטעלי שרויטמן, היועצת המשפטית של מרכז שניידר

הכירורגים של שניידר – מעתה גם בלניאדו בשורה לתושבי נתניה והשרון: הסכם לשיתוף פעולה נחתם בין אגף הילדים בבית החולים לניאדו בנתניה לבין המחלקה הכירורגית במרכז שניידר לרפואת ילדים

הסכם לשיתוף פעולה נחתם לאחרונה בין אגף הילדים בבית החולים לניאדו למחלקה הכירורגית במרכז שניידר לרפואת ילדים. במסגרת שיתוף הפעולה, יעניקו מומחי מרכז שניידר ייעוצים כירורגיים למטופלי אגף הילדים, יאיישו מרפאות במערך מרפאות החוץ ויבצעו ניתוחים כגון הרניות, הידרוצל, אשך טמיר, היצרות שוער קיבה, התפשלות מעיים וחבלות. השירות, שיוענק על ידי מומחי המחלקה הכירורגית בראשות ד"ר דרגן קרברושיץ', ישדרג את המענה הכירורגי הניתן כבר עתה באגף הילדים בלניאדו בראשותו של ד"ר מיכאל בן אקון, ויכלול גם כיסוי מסביב לשעון למקרי חירום הדורשים מענה מיידי ודחוף. בכך, יוכלו תושבי נתניה והשרון לקבל את הייעוץ והטיפול בבית החולים הקרוב למקום מגוריהם. ד"ר מיכאל בן אקון מסביר כי שיתוף הפעולה יחסוך למטופלים ולמשפחות המתנה ממושכת לייעוצים ולניתוחים בתחום כירורגיית ילדים ונסיעה לאזורים מרוחקים על מנת לקבל טיפול. "למחלקה הכירורגית במרכז שניידר יש מוניטין מעולה, ואני בטוח כי רופאי המחלקה יעניקו מענה הולם למטופלים באזורנו", הוא אומר. ד"ר דרגן קרברושיץ', מנהל המחלקה הכירורגית במרכז שניידר, מדגיש כי צוות המחלקה רואה לנגד עיניו את טובתם של הילדים המטופלים בכל רחבי מדינת ישראל. "שיתוף הפעולה עם בית החולים לניאדו יציע לתושבי נתניה והשרון את הרפואה הטובה ביותר שניתן כיום לקבל במרכז שניידר – בשורה של ממש עבורם".

ד"ר דרגן קרברושיץ', מנהל המחלקה הכירורגית במרכז שניידר (משמאל) וד"ר מיכאל בן אקון, מנהל אגף הילדים בבית החולים לניאדו

3

חיים במתנה

הילדה מישראל, הדם מיפן

מנאל בת השבע, בעלת סוג דם נדיר ביותר, נזקקה לניתוח לב מציל חיים. הצוות הישראלי יצא לחיפוש חוצה יבשות כדי לאתר תורמים עם סוג דם המתאים לה, עד שמנות הדם הנדירות נמצאו והובאו מיפן מנאל בת השבע מהפזורה הבדואית נולדה עם מום לב מורכב ועם אנמיה מולדת. לפני כשנה התברר כי מנאל זקוקה לניתוח לב פתוח והכנסת מסתם לבבי להצלת חייה, אולם אז נתקל הצוות הרפואי )B RhD negative( בבעיה: למנאל סוג דם נדיר ובנוסף יש לה תת סוג דם נדיר ביותר עם נוגדנים ספציפיים שפיתחה. היה ברור כי יידרשו מנות דם מתאימות ההכרחיות למהלך הניתוח ולאחריו, ואלו לא נמצאו בבנק הדם המרכזי של מד"א בישראל. ד"ר ג'ואן יעקובוביץ, מנהלת היחידה להמטולוגיה במרכז שניידר, יחד עם ד"ר ורד יהלום, מנהלת שירותי הדם ואפרזיס בבילינסון, החלו בחיפוש תורמים בעלי סוג דם דומה אולם ללא תוצאות. צוות המעבדה הארצית לאפיון נוגדנים וסיווג קבוצות דם נדירות משירותי הדם של מד"א, בראשות ד"ר ליאורה מונצ‘ר וד“ר מרינה איזק, חיפש מנות דם מתאימות במאגר התורמים הנדירים הבינלאומי, והתשובה נמצאה לבסוף ביפן הרחוקה. הצלב האדום היפני נענה במהירות ושלח שתי מנות דם מתאימות שהותרמו במיוחד, ואלו הוטסו לישראל ונשמרו במקפיאים מיוחדים בשירותי הדם של מד"א. מועד הניתוח תוכנן כך שהמנות הנדירות יופשרו בתזמון מדויק ויועברו לבנק הדם של בילינסון ומשם לחדר הניתוח במרכז שניידר.

על חייו של כל ילד", אומרת ד''ר ג'ואן יעקובוביץ, "ידענו שהילדה חייבת לעבור את הניתוח וידענו שהיא חייבת לקבל מנת דם המתאימה לה בדיוק. המבצע הצריך התארגנות רב תחומית, וכלל בנוסף אלינו גם את בתי החולים בילינסון וסורוקה, את שירותי הדם של מד"א ואת הצלב האדום היפני – שיתוף פעולה בינלאומי להצלת חייה של ילדה ישראלית. סיפורים כאלה מעידים על האנושיות והיצירתיות של כל אנשי הרפואה שהיו מעורבים כאן". ד"ר ורד יהלום מוסיפה כי המקרה מדגיש את חשיבות תרומות הדם בכלל, ובפרט כאשר מדובר בסוגי דם נדירים ביותר. "למרות כל הקדמה הטכנולוגית, הניתוח התאפשר בזכות תורמי דם יפנים שבחרו להציל חיים של ילדה מארץ זרה, שכלל אינם מכירים".

שבועיות של אינטרפרון בבית החולים סורוקה, במטרה שתגיע לניתוח עם המוגלובין גבוה ככל האפשר. בחודש מרץ האחרון נכנסה הילדה לניתוח לב פתוח שבוצע על ידי ד"ר גבי אמיר, מנתח חזה ולב בכיר במרכז שניידר, ובמהלכו קיבלה מנת דם נדירה אחת מיפן. במהלך הניתוח יושמו טכניקות מיוחדות לשימור דם, כמו התחברות למכונת לב ריאות לפני פתיחת בית החזה דרך המפשעה, ומיחזור הדם הנשאב מהחולה בזמן הניתוח, סינונו והחזרתו לחולה. מנאל עברה את הניתוח בהצלחה והועברה להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ לב, שם קיבלה למחרת היום את מנת הדם הנדירה השנייה. כעבור מספר ימים היא שוחררה לביתה במצב טוב. "אנחנו במרכז שניידר מאמינים כי אין גבול למאמץ

כהכנה לניתוח, ובשל האנמיה המולדת הנדירה שלה, קיבלה מנאל במשך מספר חודשים זריקות השתלות כבד בשניידר 12 :2021 מתחילת ארבע מההשתלות מצילות החיים בוצעו בתוך כמה ימים בתינוק קטן, בשני פעוטות ובנער. הודות לתרומת איברים, הם קיבלו את המתנה הגדולה ביותר שיכולה להעניק משפחה ברגעיה הקשים ביותר

יחידת השתלות כבד. "חיכינו להשתלה כל כך הרבה זמן, והיום אנו מרגישים שקרה לנו נס ובננו נולד מחדש" אמרה טניה כוכבי, אימו של הראל, "אנו מלאי תודה למשפחת התורם על המעשה האצילי בשעה כה קשה, ולצוות המומחים בשניידר על הטיפול המסור בהראל". מרכז שניידר נמנה על קבוצה מצומצמת של בתי חולים לילדים בעולם, הערוכים לבצע מספר רב של השתלות איברים בפרק זמן קצר. הדבר מחייב היערכות מיוחדת הכוללת את מערך חדר הניתוח, כירורגים מומחים בהשתלות בילדים, רופאים מרדימים, צוות האולטרסאונד, אחיות חדר ניתוח, רופאי טיפול נמרץ, קרדיולוגים, מומחים בגסטרואנטרולוגיה ובנפרולוגיה, מתאמת השתלות ועוד.

מרתון ניתוחי השתלות כבד התקיים לאחרונה במרכז שניידר הודות לתרומת מספר השתלות הכבד שנעשו בבית החולים מאז 12- איברים. בכך מגיע ל תחילת השנה. הראשון במרתון ההשתלות היה הראל כוכבי בן השלוש וחצי שסבל מאז לידתו ממחלה מטבולית ונזקק לתרומת כבד דחופה. הגעת התרומה המיוחלת אפשרה להשתיל בגופו אונת כבד שהעניקה לו את חייו במתנה. אונת הכבד השנייה הושתלה למחרת בפעוט בן שלוש שסבל 16 ממחלת כבד גנטית. השתלה שלישית בוצעה כעבור מספר ימים בנער בן וחצי שנזקק לתרומת כבד להצלת חייו. לא חלפו כמה ימים, והשתלה דחופה נוספת של אונת כבד בוצעה בתינוק בן חמישה חודשים. כל הפעולות בוצעו על ידי צוות מערך ההשתלות בשניידר בהובלתו של ד"ר מיכאל גורביץ, מנהל

4

שבוע לפני יום הולדתו התשיעי קיבל נועם את המתנה הגדולה מכול, כשעבר השתלת לב מצילת חיים במרכז שניידר. לפני 30- כשנה הוא היה בין הילדים הבודדים השוקלים פחות מ ק"ג, שבגופם הושתל לב מלאכותי המשמש כ"גשר" עד להשתלת לב אנושי או כפתרון קבוע. במהלך חג הפסח האחרון קיבלו נועם והוריו את הבשורה המרגשת כי נמצאה עבורו תרומת לב מתאימה. לניתוח המורכב נערכו אנשי צוות רבים ממרכז שניידר ובהם קרדיולוגים, כירורגים, מרדימים וצוות חדר הניתוח. את הניתוח ביצעו ד"ר גבי אמיר, מנהל היחידה לניתוחי לב ביילוד במרכז שניידר, פרופ' דן ערבות, מנהל מערך ניתוחי לב וחזה בבילינסון, ד"ר ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית חזה בבילינסון, וד"ר ילנה צייטלין, סגנית מנהל מחלקת ההרדמה במרכז שניידר. בסיום הניתוח הועבר נועם להתאוששות ביחידה לטיפול נמרץ לב בשניידר ובהמשך אושפז במחלקה במצב טוב ויציב עד לשחרורו הביתה. את המעקב הרפואי אחריו מבצעים ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב במרכז שניידר, וד"ר עמיחי רוטשטיין, רופא בכיר במכון הלב. "ניתוח השתלת לב אנושי לאחר השתלת לב מלאכותי בילד קטן הוא הליך מורכב טכנית ומהווה אתגר לכל הצוות", סיכם ד"ר גבי אמיר, "המורכבות נובעת מטכניקות ההתחברות למכונת לב-ריאות ומההתאמות הנדרשות להשתלת לב בבית חזה של ילד קטן. שיתוף הפעולה בין כל הצוותים הרפואיים המעורבים בטיפול, הוביל אותנו לתוצאה ניתוחית טובה ואנחנו מצפים להחלמתו המלאה של נועם". לב ליום ההולדת בזכות תרומת איברים, קיבל נועם בן התשע מתנה ליום הולדתו: השתלת לב מצילת חיים, שבוצעה במרכז שניידר לרפואת ילדים

ד"ר גבי אמיר עם נועם בן התשע, לאחר ניתוח השתלת הלב

החייאה דרמטית ושני ניתוחי חירום בפעוט חולה קורונה עם זיהום חמור

כשהוא מורדם ומונשם. בבדיקה התגלה שמקור CT והוא הועבר לבדיקת הזיהום הוא נקב במעי בעקבות דלקת חריפה בתוספתן, מקרה נדיר יחסית לילד כה צעיר. הפגיעה בגופו הייתה נרחבת והזיהום התפשט גם לאיבריו הפנימיים, כולל הזרועות". הפעוט הובהל לניתוח חירום שהציל את חייו ושבוצע על ידי ד"ר אלנה דלוגי, רופאה בכירה במחלקה הכירורגית. בסיום הניתוח המורכב הוא הועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ בראשות פרופ' אלחנן נחום, שם התאושש,

אריה בן השנתיים וחצי מבני ברק, שאובחן כחולה קורונה, החל לסבול מחום גבוה והקאות בלתי פוסקות. הפעוט הגיע למחלקה לרפואה דחופה כשרמת החמצן בדמו נמוכה והוא מעורפל הכרה. הוא נבדק על ידי ד"ר קרן שחר-ניסן יחד עם צוות רפואי וסיעודי ממוגן, והועבר ישירות לחדר החייאה ממוגן קורונה. מספרת ד"ר שחר-ניסן: "הפעוט הגיע אלינו במצב קשה ולא יציב כשבטנו תפוחה וקשה עם חשד לזיהום ממקור בטני. ההחייאה הדרמטית בוצעה כאשר הצוות עם ציוד מיגון מלא. ייצבנו את מצבו במתן נוזלים, אנטיביוטיקה ותרופות

החלים מנגיף הקורונה ועבר למחלקה הכירורגית. בעת שהותו במחלקה החל מצבו להתדרדר שוב, הוא פיתח חום גבוה ועלה חשד כי מדובר בזיהום נוסף. ואכן, בצילום התגלה זיהום סמוך CT- ה לכבד ואריה הוכנס לניתוח חירום נוסף שבוצע על ידי ד"ר דרגן קרברושיץ, מנהל המחלקה הכירורגית. בתום הניתוח חזר הילד לאשפוז במחלקה הכירורגית ולאחר שהחלים שוחרר לביתו. לאה, אימו של אריה, הודתה לצוות בהתרגשות: "תודה לצוות המדהים במלר"ד ותודה לכל עושי המלאכה הנהדרים שפגשנו בכל מחלקות בית החולים. התמזל מזלנו שהגענו לשניידר".

אריה בן השנתיים וחצי ואימו לאה יחד עם הצוות המטפל לפני השחרור מבית החולים

5

חדשות שניידר

חדש במרפאה למעקב פגים ויילודים

עובדת סוציאלית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופיזיותרפיסטית. הצוות הרב מקצועי מלווה את המשפחות, מדריך אותן ומעניק מענה רב תחומי מול ההתמודדות עם האתגרים ההוריים והמשפחתיים של לידת פג. מנהלת המרפאה היא ד"ר אלה קוזמינסקי, נוירולוגית ילדים ומומחית להתפתחות הילד. הצוות (בתמונה למעלה) כולל את ד"ר אלנה סגל – רופאה מומחית בנאונטולוגיה ילדים מצוות פגיית שניידר, האחות תמי תעיזי, הפסיכולוגית סיון קוטלר, העובדת הסוציאלית דבורה ארליך, קלינאית התקשורת אסתי רזניק, המרפאה בעיסוק אירית דר, הדיאטנית הקלינית טל רייטר וצוות פיזיותרפיסטיות. מרכזת המרפאה והמזכירה האחראית היא אורית רוקח.

המרפאה למעקב פגים ויילודים מורכבים במרכז שניידר מתחדשת בימים אלה. המרפאה הוקמה במטרה ללוות את התינוקות הקטנים ואת הוריהם, לצורך איתור קשיים התפתחותיים ומתן טיפול מוקדם וכדי לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי והבריאותי המיטבי של כל ילד. השירות מיועד לתינוקות שנולדו גרם או שהוגדרו כ''מורכבים'' על 1,500- ומטה, או במשקל נמוך מ 32 משבוע ידי רופא פגים מומחה. המרפאה פועלת במתכונת של אשפוז יום ילדים במסגרת יום מרוכז, שבו מקיף את המטופל צוות רב מקצועי הכולל רופאה נוירולוגית ילדים ומומחית בהתפתחות הילד, רופאת יילודים מומחית, פסיכולוגית התפתחותית, דיאטנית,

עשינו טוב ביום המעשים הטובים

לזכר פרופ׳ גרינבאום

בגלל הקורונה, ציין מרכז שניידר את יום המעשים 2020 כמו בכל שנה, ולאחר "דילוג" על הטובים בהשתתפות פעילה של עובדות ועובדים רבים. בית החולים הצטרף לארגונים הגדולים במשק, ובשיתוף עיריית פתח תקווה נרתם לאיסוף ואריזת סלי מזון למשפחות נזקקות לקראת חג הפסח. לקראת האירוע נבנה סל מזון בסיסי, וכל קומה בבניין הביאה מוצרים לפי חלוקה שנקבעה מראש. היה מרגש לראות את ההתגייסות של כולם ולחוות את התחושה הטובה של נתינה למען אלו הזקוקים לכך.

בטקס מרגש שנערך במכון הדימות במרכז שניידר נקרא חדר העיון שבמכון על שמו של פרופ' מיכאל גרינבאום, שהלך השנה לעולמו. פרופ' גרינבאום, יליד גרמניה, היה מנהלו הראשון של מכון הדימות בשניידר וממניחי היסודות הוא 1998 לתחום זה בבית החולים. בשנת עבר לטורונטו שבקנדה, שם עבד בבית החולים כמנהל המחלקה לאימונולוגיה Sick Kids לילדים ואלרגולוגיה עד לפרישתו לגמלאות. רעייתו שרה הודתה במילים חמות על הנצחת שמו של אחד מראשוני מרכז שניידר, שמערך הדימות בבית החולים היה עבורו בית שני, שהיה רופא ומנהל מוערך ואדם אהוב על כל מכריו ועמיתיו. לפני כשנה השתתף פרופ' גרינבאום ז"ל כאורח כבוד החדש במרכז שניידר, ובין CT- בחנוכת חדר ה השאר אמר: "ממרום שנותיי בגמלאות נשאר לי החלום, ואתם הגשמתם אותו. השלמתם את אשר תכננתי בחלומותיי בשנות התשעים של המאה הקודמת, ועל זאת נתונה לכם תודתי מקרב לב". יהי זכרו ברוך.

6

אנשי צוות משניידר מצילים חיים בגינאה

של תשתיות העולם השלישי. "הבדלי התרבות והשפה הקשו על התקשורת, אך ילדים הם ילדים בכל העולם וחיוך ומבט תודה הם אוניברסליים", סיכם ירון פוקס, "זכינו להיות חלק ממשלחת הומניטרית שעזרה לאנשים במצבם הקשה ביותר, וחזרנו מלאי תחושת תודה על הטוב שבעולמנו".

איש ולפציעתם 200- במדינה וגרם למותם של כ של מאות נוספים. במשך שמונה ימים, כתף אל כתף עם הצוותים 750- המקומיים, טיפלו חברי המשלחת בכ 94 מבוגרים וילדים בשלושה בתי חולים. הם ביצעו ניתוחים, רבים מהם מצילי חיים, במציאות הקשה

שני אנשי צוות ממרכז שניידר – האח ירון פוקס, רכז תחום שעת חירום, החייאה וטראומה בבית החולים, וד"ר מיכאל סגל, רופא מתמחה במחלקה הכירורגית – לקחו חלק במשלחת חיל הרפואה ופיקוד העורף, שיצאה לגינאה המשוונית כדי לסייע בחילוץ ובטיפול בנפגעי הפיצוץ הענק שאירע

טוב לדעת: שירות ומידע במרפאות החוץ

הנגשה לילדים ולהורים בעלי צרכים מיוחדים ועוד. לסיוע בהנגשה מהחניה אל בית החולים, אף גויסו בנות שירות המלוות את המשפחות שזקוקות לעזרה. במרכז השירות פועלים להידוק הקשר והגברת שיתוף הפעולה עם מחוזות הכללית כדי להבטיח רצף טיפולי ולאפשר "כללית אחת" הלכה למעשה. מקצת ממילות השבח שמקבלות נציגות המרכז מהפונים: "מעריכה את השירות המעולה שממש לא מובן מאליו ומקנה רוגע ושלווה בעיקר לנו כהורים לילד עם פיגור עמוק", "כשהכרתי את המערך שלכם הכול השתנה וזה ממש עוזר, יישר כוח גדול", "דורית המדהימה הבינה את מצוקתי ועזרה לנו לארגן את התורים ביום אחד כדי שלא נצטרך להטרטר מאילת הרחוקה, אני רוצה להודות על שירות מדהים מכל הלב והכי חשוב ההבנה". נהלת ִ את פעילות מרכז השירות והמידע מרכזות דורית רפאל ותבל הרוש ממ המערך האמבולטורי. או טל' wecare@clalit.org.il דוא"ל לפנייה אל מרכז השירות והמידע: . פרטי התקשרות נוספים מופיעים באתר מרכז שניידר. 03-9253633

חלק מרכזי בהנגשה מיטבית של שירותי בריאות לכלל האוכלוסייה כרוך במתן מידע ברור, בצמצום בירוקרטיה ובדגש על שירות פשוט וידידותי בגובה העיניים. מרכז השירות והמידע הפועל במערך האמבולטורי במרכז שניידר נועד להפחית ככל האפשר את הקשיים הכרוכים בקבלת השירות ולתת מענה מקצועי ושירותי למטופלים שלנו, שלעיתים נתקלים בקשיים בירוקרטיים ואחרים. מדי חודש מגיעות למרכז השירות והמידע מאות פניות משניידר, ממחוזות הקהילה ומהורי המטופלים. נציגות השירות במרכז מטפלות במקרים הדורשים התייחסות מיוחדת או דחופה ומלוות באופן אישי את המטופלים והוריהם עד לסיום הטיפול בעניינם. הן נעזרות בצוותים רבים מתוך בית החולים, ובעיקר בצוות המנהלים במרפאות. הנציגות מעניקות מענה שירותי ואכפתי כדי למצוא פתרונות לכל פונה ולכל מצוקה, כאשר היכולת לסייע למשפחות המטופלים ולהקל על הקשיים נשענת על תחושת השליחות והאחריות המשותפת לכל המטפלים ונותני השירות במרכז שניידר. במרכז מטופלות פניות הדורשות תיאום בין מספר מרפאות, תיאום בין מרפאות הקהילה למרפאות בית החולים, החששות, חוסר הידע והשמועות שהתלוו לשנת הקורונה יצרו בקרב המשפחות צורך במידע רב וברור. עמותת "תקווה ומרפא" הרימה את הכפפה, וביחד עם צוות המכון לנפרולוגיה בראשותו של מנהל המכון, פרופ' דניאל לנדאו, נערכו פגישות זום עם המשפחות בשעות הערב. כל מפגש כלל הרצאה קצרה מלווה במצגת, ולאחריה אפשרות לשאלות שנענו על ידי חברי הצוות הרב מקצועי של דוקטור, יש לי רק שאלה

המכון. המפגש הראשון התרכז בנושא השתלות, קורונה וחיסונים, המפגש השני עסק בתסמונת נפרוטית בילדים, השלישי במחלת כליות כרונית והשפעותיה, והרביעי ביתר לחץ דם בילדים. דבורה אגסי מ"תקווה ומרפא" מספרת כי למפגשים הצטרפו גם משפחות מבתי חולים אחרים, ששמחו על ההזדמנות לשאול שאלות ולגלות שמשפחות נוספות מתמודדות עם שאלות דומות.

7

ילדי שניידר חוקרים סרטן בחלל ניסוי מדעי חדשני ופורץ דרך של מרכז שניידר, המבוצע על ידי ילדים חולי סרטן, נבחר להשתתף במשימת "רקיע" של קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה, ויישלח לחלל עם האסטרונאוט איתן סטיבה. הניסויים המדעיים שנבחרו למשימה זו ישוגרו ,2022 לתחנת החלל הבינלאומית בתחילת ,AxiomSpace בכפוף לאישור נאס"א וחברת יחד עם הישראלי השני בחלל. הניסויים נבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, מנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית – כאשר המשימה כולה מוקדשת לקידום המדע, החינוך והטכנולוגיה בישראל. הניסוי המדעי-חינוכי של מרכז שניידר שישתתף במשימת "רקיע", תוכנן ויבוצע על ידי ילדים המטופלים במערך ההמטולוגי- אונקולוגי בבית החולים – בהדרכתם של אנשי המעבדה, רופאים וצוות המרכז החינוכי בשניידר. במסגרת הניסוי הילדים יוצאים מגבולות המחלה והמחלקה שלהם, חוקרים ומבצעים למידה משמעותית וחווייתית, תוך העצמה אישית. הניסוי נועד לאפיין תאי לוקמיה בתנאי תת-כבידה הן בנוכחות כימותרפיה והן בהעדרו של טיפול

, אחד מהילדים המבצעים את הניסוי 11- ליבי אולינובר בן ה

טיפולים חדשניים ויעילים יותר לסרטן, תוך צמצום תופעות הלוואי. מובילים את הפרויקט במרכז שניידר: ד"ר גלי אברהמי, סגנית מנהל המערך ההמטולוגי אונקולוגי, ד"ר יהודית (דיתי) בירגר מהמעבדה ההמטולוגית, שי מנצור, מורה למדעים במרכז החינוכי בשניידר, ודנה רזניק, מנהלת רשות המחקר בבית החולים.

זה. לוקמיה הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בילדים, שמרבית הילדים אומנם מבריאים ממנו, אך סובלים בתוך כך מתופעות לוואי משמעותיות של הטיפול הכימותרפי. ממצאי הניסוי שיתקיים בחלל יושוו לניסוי זהה שייערך על פני כדור הארץ, תוך ניטור השינויים בחלוקת התאים הסרטניים והביטוי הגנטי בהם. תוצאות הניסוי עשויות לתרום לפיתוח

קורס גנטיקה לראומטולוגים

ראומטיות מונוגניות אחרות. הקורס הניב משוב מצוין מהמשתתפים – תודה לד"ר מאיה ולמרצות פרופ' לינה באסל-שלמון, ד"ר נעמה אורנשטיין, ד"ר נסיה קרופך-גלעד, ד"ר ליאת זלצר-שילה, ד"ר לילי בזק, ד"ר לילי סוקניק-הלוי, ד"ר נורית אסיא-בציר, ד"ר גל זקס-הופר וד"ר נועה שפר-אברבוך.

קורס בגנטיקה לחוג הראומטולוגים לילדים בישראל נערך ביוזמתה ובארגונה של פרופ' ליאורה הראל, יו"ר החוג ומנהלת היחידה לראומטולוגיה במרכז שניידר. הקורס, הנערך זה כמה שנים על ידי ד"ר עידית מאיה וצוות המכון לגנטיקה במרכז רפואי רבין, כוון הפעם למקצוע ראומטולוגיית ילדים במטרה להרחיב את המודעות והידע, בעיקר בנושא המחלות האוטואינפלמטוריות וכן במחלות

חדש במרכז שניידר: מטפל על ארבע

מרכז שניידר השיק תחום טיפול חדש וייחודי עבור מאושפזיו הצעירים – כלבנות טיפולית. הטיפול בעזרת בעלי חיים בכלל פועל בעולם כבר שנים ועוזר כהתערבויות בזמני חולי או משבר קצרי טווח וארוכי טווח, בקרב אוכלוסיות שונות ומגוונות. תרפיה בעזרת כלבים היא שיטת טיפול ייחודית המשלבת מרכיבים חברתיים, חינוכיים, פסיכולוגיים ושיקומיים. הכלבים ניחנים ביכולת לתקשר, לעורר רגשות ולהסיר מחסומים רגשיים, והקשר בינם לבין האדם הוכח כמיטיב במצבים רבים, הן עם אנשים בוגרים והן עם ילדים. כלבות השירות המגיעות למרכז שניידר הוכשרו במיוחד לתפקידן, הן מטופלות בקפדנות מבחינה רפואית, ותיקות בתחום הטיפול ועובדות מספר שנים עם אוכלוסייה המתמודדת עם מחלות הסרטן. הפעילות נעשית בשיתוף עמותת "עזר מציון" ומלווה על ידי מטפלת בעזרת בעלי חיים וכלבנית טיפולית, המתווכת בין הילד לכלבות.

8

הקורונה ואנחנו

מה קורה כאשר מטופל עם חסר חיסוני נדבק בקורונה?

"תחלואה קלינית קלה בנגיף הקורונה במטופלים עם הפרעות מולדות במערכת החיסון בישראל" – , מנהלת שירות אימונולוגיה קלינית במרכז שניידר, פורסם בינואר ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט המאמר של ואנו מביאים כאן את תמציתו frontiers in immunology בכתב העת הבינלאומי 2021

וחלקם קיבלו קלקסאן נגד קרישה ואף תרופה אנטי ויראלית בשם רמדסיביר. בימים אלו אנחנו עמלים על איסוף הנתונים משאר הארץ בתקווה לפרסם גם אותם. כמו כן תיבדק גם השפעת החיסונים על האוכלוסייה הייחודית של המטופלים שלנו. אנו מעודדים מכך שלמרות שמדובר היה בגל חמור יותר של המחלה, המטופלים שלנו עברו גם אותו בשלום. זריקת עידוד לחולים מחקר זה חשוב ביותר עבור המטופלים שלנו, שכן הוא מעניק להם תקווה ועידוד לאפשרות

כאשר מדברים על פגמים מולדים במערכת החיסון, הכוונה היא לקבוצת מחלות המתבטאות לרוב בנטייה לזיהומים חוזרים וקשים. בישראל יש מספר רב יותר של חולים במחלות אלו בהשוואה למדינות אחרות בעולם, בין השאר עקב נישואי קרובים וסיבות אחרות. חלק מהחולים עוברים בגיל הינקות או הילדות השתלות מח עצם מוצלחות, שמביאות אותם להחלמה מלאה. ועדיין, חלק מהחולים נזקקים כל חייהם לטיפולים שיגנו עליהם מזיהומים ככל הניתן, כולל עירוי נוגדנים חליפי שהם מקבלים פעם בחודש וטיפולים אחרים. במרכז שניידר החולים הללו נמצאים במעקב במרפאה האימונולוגית, הפועלת במסגרת המכון לאלרגיה ולאימונולוגיה בהנהלת פרופ' אברהם ביגלמן. חשש מתחלואה קשה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל, חששנו מתחלואה קשה מאוד של המטופלים שלנו הסובלים מפגמים מולדים במערכת החיסון. במיוחד דאגנו למטופלים המקבלים עירוי נוגדנים אחת בחודש ותלויים בו כמגן, שהרי העירוי מורכב מתרומות דם של תורמים שנאספו לפני מגפת הקורונה ולכן הוא לא יכיל נוגדנים כנגד זן הקורונה הנוכחי. החשש היה שלאור תחלואת קורונה קשה גם באנשים עם מערכת חיסון טובה, ילדים ומבוגרים עם הפרעות במערכת החיסון לא יצליחו להתמודד עם הווירוס. גם החולים ומשפחותיהם היו שרויים בחרדה עצומה וגזרו על עצמם בידוד חברתי קיצוני ביותר, עם כל המשמעויות הקשות שלו. נתונים מכל המדינה במחקר שקיימנו סביב נושא זה ריכזנו דיווחים הן ממרכז שניידר והן מכל שאר המרכזים בישראל, המטפלים בחולים עם חסר חיסוני מולד. הסתבר כי בשני גלי מטופלים הסובלים מחסר חיסוני ראשוני 20 הקורונה הראשונים בישראל, רק חלו בווירוס. בין הנדבקים היו מטופלים בטווח גיל נרחב, מגיל מספר חודשים ועד . לשמחתנו IVIG- שנה, עם מחלות שונות, ורובם קיבלו גם טיפול קבוע ב 60 מצאנו כי אף לא אחד מהחולים סבל ממחלה חמורה, ואיש מהם לא נזקק לאשפוז. כל החולים שלנו החלימו ושרדו את המחלה. בילדים מדובר היה במהלך קל לרוב ואסימפטומטי. תובנות מהגל השלישי הגעתה לישראל של המוטציה הבריטית, הקשה יותר והמדבקת יותר, היוותה ללא ספק אתגר מורכב מאוד למטופלינו במרפאה האימונולוגית. למרות הזהירות הרבה חלקם בכל זאת נדבקו, ושלושה מהחולים המטופלים בשניידר אף נזקקו לאשפוז. לשמחתי הרבה, בזכות טיפול רב תחומי מסור ומקצועי שקיבלו במחלקות הילדים בשילוב הצוותים של מחלות זיהומיות ויועצים אחרים, כולם החלימו. המטופלים טופלו בפלסמה ממחלימים, בתרופה דקסמתזון

ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט

לתפקד ולהמשיך ללמוד או לעבוד בתקופה מורכבת שכזאת. חשוב לציין שאין כל ביטחון שהמטופלים שלנו יצליחו לייצר תגובה חיסונית טובה בתגובה לחיסון, ולכן, המידע מהמחקר חשוב עבורם במיוחד כ"זריקת עידוד" שכן כלל האוכלוסייה מסתמכת כעת על החיסון כעל גורם מגן עיקרי. מחקרים שונים מחו"ל תומכים בכך, שחלק מהמטופלים שסבלו מחסר חיסוני הראשוני וחלו בקורונה עברו את המחלה בצורה לא חמורה, ובכל זאת נצפתה בחולים רבים תחלואה קשה ואף תמותה. לכן קיימת חשיבות רבה למחקר מקומי בישראל, שהראה נתונים מעודדים בהרבה מאשר המחקרים בארצות אירופה וצפון אמריקה. אז מה שונה בישראל? בעקבות השוואת הנתונים נשאלת השאלה, מהיכן נובע הפער בין המחקר בישראל והמחקרים העולמיים? הסבר אפשרי לכך הוא התוצאות הטובות שהשיגה הזהירות הרבה שנוקטים המטופלים שלנו, המורגלים היטב בשמירה על היגיינה. הסבר אפשרי נוסף הוא העובדה, שהחסרים החיסוניים שמהם סובלים החולים בישראל אינם מצויים במרכז ההתמודדות של מערכת החיסון מול הנגיף. לסיכום, מידע זה הוא בעל חשיבות רבה מאוד למטופלי חסר חיסוני מולד בהיותו מעניק להם תקווה ואפשרות לחזור לתפקוד ולהשתלב עם שאר האוכלוסייה בחזרה לשגרת העבודה והלימודים במסגרות החינוכיות. חשוב לומר שהמידע נאסף מכל המטופלים בישראל, ולפיכך תוצאותיו מעודדות עבור מטופלים מכל קבוצות הגיל, האזורים והמגזרים.

COVID 19 חוקרים על עצמנו את

משמעותי התורם רבות לעולם המדע. לצד זאת, המשתתפים במחקר נהנו מבדיקות תדירות המעידות על מצבם באופן אישי, כולל רמת הנוגדנים בדם, וזאת כאשר רמת התחלואה בארץ היתה בשיאה. לאור הצלחת מבצע החיסונים בישראל, והעובדה שרמת התחלואה ירדה משמעותית, המחקר עתיד להסתיים בקרוב ונמצא כעת בשלב של הכנות לניתוח הנתונים לקראת פרסומו בספרות המקצועית.

חוקרות מסקטור הסיעוד 12 והשתתפו בו בשניידר. המחקר עקב במשך שלושה חודשים אחר עובדי בית החולים שנתנו הסכמתם לכך. המשתתפים במחקר מילאו שאלוני סימפטומים וקרבה לחולים מאומתים, וביצעו בדיקות משטחי אף ולוע פעם בשבוע לאיתור מחלת הקורונה וכן שלוש בדיקות סרולוגיה לזיהוי נוגדנים. התגייסות העובדים למחקר בזמן כה קצר היתה מרשימה, ורבים העידו על תחושת סיפוק להיות חלק ממחקר

במחקר עוקבה (קוהורט) פרוספקטיבי, המקיף והראשון מסוגו, נחקרה בקרב עובדי הכללית במניעת הדבקה על COVID 19- יעילות החיסון ל סמך בדיקות מעבדה. המחקר הרב-מרכזי נוהל על ידי צוות מערך החדשנות וכלל חוקרים מובילים משישה בתי משתתפים. החוקרת 1,500- חולים תוך גיוס של כ הראשית של המחקר במרכז שניידר היא ד“ר אפרת ברון הרלב, מנהלת בית החולים. המחקר נוהל על ידי דנה רזניק, מנהלת רשות המחקר,

9

בקדמת הרפואה

חודש שלם עם בטן פתוחה תינוקת בת עשרים יום, שנולדה עם גידול ממאיר ומפושט, הושארה לאחר הניתוח עם בטן פתוחה במשך חודש ימים עד שהטיפול יקטין את הגידול. חייה ניצלו הודות לשימוש במערכת ואקום חדשנית לאיחוי וריפוי משופר של פצעים שיושמה על ידי מומחי מרכז שניידר

שימוש בהתקן רפואי חדשני לאיחוי וריפוי פצעים, המשלב מדבקה מיוחדת ומכשיר ואקום, הציל את חייה של תינוקת קטנטנה שהרופאים נאלצו להשאירה עם בטן פתוחה למשך חודש כדי לשחרר לחץ תוך בטני מוגבר שנוצר בשל גידול מאסיבי. התינוקת, רק בת עשרים יום, הובהלה למרכז שניידר לאחר שנולדה עם גידול ממאיר ומפושט בבית החזה ובבטן, אשר הפעיל לחץ מסיבי על איבריה הפנימיים ועל חוט השדרה שלה. היא הגיעה ליחידה לטיפול נמרץ במצב קשה, מונשמת ולא מגיבה, כאשר כליותיה אינן מתפקדות. התינוקת קיבלה טיפול כימותרפי על מנת לצמצם את הגידול, אך הלחץ העצום שהוא יצר בבטנה חסם את זרימת הדם ללב ולכליות ואיים על חייה. כדי לשחרר את הלחץ היא הוכנסה בסוף הניתוח השאירו הרופאים את בטנה של התינוקת פתוחה לחלוטין למשך חודש ימים, עד להקטנת הגידול על ידי הטיפול הכימותרפי ושחרור הלחץ על איבריה הפנימיים, זאת למרות שמדובר במצב העלול לגרום לסיבוכים שונים ולזיהומים מסכני חיים. הסיכון צומצם משמעותית בזכות התקן רפואי מתקדם לאיחוי וריפוי משופר של פצעים – מערכת . זהו TOPCLOSURE & VCARE ואקום של התקן המשלב מדבקה מיוחדת ומכשיר ואקום, המסייע לקירוב הדרגתי של שולי הפצע בבטן פתוחה. באמצעות שיטה זו מתבצעת מתיחה הדרגתית של הבטן, המנצלת את האלסטיות הטבעית שלה ובכך מקרבת אט-אט את קצוות הפצע. מערכת הוואקום בנויה עם ספוג מיוחד שאינו נדבק למעיים ועם מערכת המספקת חמצון לתוך הפצע ושטיפה השומרת על ניקיון המקום. בדחיפות לניתוח פתיחת בטן. ואקום, חמצון ושטיפה

התינוקת הקטנה לאחר הטיפול עם ד"ר מיכאל גורביץ', מנהל יחידת השתלות וניתוחי כבד במרכז שניידר, וד"ר שירה עמאר מהמערך ההמטולוגי אונקולוגי בבית החולים

תגובה מיטבית לטיפול לאחר הניתוח אושפזה התינוקת במשך כחודשיים וחצי ביחידה לטיפול נמרץ בראשותו של פרופ‘ אלחנן נחום, כשהיא מגלה תגובה מיטבית לטיפול ומתאוששת בהדרגה. הגידול בבית החזה נסוג והחל להתכווץ, מה שאיפשר לסגור את חלל הבטן. התינוקת שוחררה לביתה והמשיכה בטיפול אונקולוגי שבוצע על ידי ד“ר שירה עמאר, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי אונקולוגי בבית החולים. אין זו הפעם הראשונה שבמרכז שניידר נעשה שימוש במערכת זו, שכבר יושמה בהצלחה לסגירת בטן בתינוקות, בכלל זה בתינוק בן ארבעה חודשים במשקל של חמישה ק“ג בלבד לאחר ניתוח השתלת אונת כבד. בכל המקרים, פשר ִ השימוש במערכת הוואקום מנע זיהומים וא סגירה הדרגתית של הבטן בתינוקות הקטנים עד להחלמתם.

“סכנת חיים ממשית״ את התינוקת ניתח ד“ר מיכאל גורביץ‘, מנהל יחידת השתלות וניתוחי כבד במרכז שניידר, יחד עם הפלסטיקאי הבכיר ד“ר מוריס טופז. “זהו סיפור דרמטי במיוחד בשל מורכבות המקרה“, אומר ד“ר גורביץ‘, “מדובר בתינוקת קטנה מאוד, חולה אונקולוגית עם מערכת חיסונית מדוכאת באופן קיצוני, אשר נמצאה בסכנת חיים ממשית גם בשל הגידול עצמו וגם בעקבות הפרעת קשות במערכות גופה שהגיעו לכדי אי ספיקה רב מערכתית. נדרשנו לפתיחת בטנה לתקופה ארוכה, מצב מורכב ומסוכן, ואכן הצלחנו למנוע זיהום בזכות הטכנולוגיה החדשה שהשתמשנו בה, שסייעה לכיסוי וסגירה הדרגתית של הבטן. בשיטה זו קיימת סבירות נמוכה לסיבוכים מסכני חיים, היא מקצרת את ימי האשפוז ומאפשרת החלמה מהירה יחסית״.

מתקנים מומים ועיוותים מולדים: חדש בשירות לכירורגיית כף יד

), מצב שבו congenital trigger thumb( האצבעות (סינדקטיליה), וכן אגודל הדק האגודל של התינוק נמצא במצב כיפוף ולא מתיישר עד הסוף". בחלק גדול מהמקרים, העיוות יתפתח בשלב מוקדם ביותר של ההיריון, כלומר בין השבוע הרביעי לשבוע השמיני להיריון. מכיוון שכף היד והאצבעות מתפתחות בשלב מקביל לאיברים נוספים, לעיתים יש לשלול פגיעה במערכות נוספות בגוף. הניסיון מראה כי מום בכף היד יכול להצביע על שכיחות גדולה יותר למומי לב ולבעיות במערכת הדם, בכליות ובעמוד השדרה. "הטיפול בעיוותים השונים הוא מורכב, בעל היבטים תפקודיים ואסתטיים וכולל הן טיפול שמרני לא ניתוחי באמצעות סדים ומתיחות והן התערבויות ניתוחיות על ידי מומחה לכירורגיית כף יד ילדים", מסכם ד"ר כדר, "מציאת הנתיב הטיפולי המתאים מאפשרת כיום לתקן בהצלחה חלק גדול מהעיוותים המולדים האלה".

השירות לתיקון מומים ועיוותים מולדים בכף היד מתחדש: לשירות הפועל במרכז שניידר בניהולו של ד"ר סורין דניאל יורדאש הצטרף לאחרונה ד"ר אסף כדר, מומחה לכירורגיה של היד, לאחר ששב מהתמחות על בטראומה אורתופדית ובטראומה של הגפה העליונה שסיים באוניברסיטת ייל בארה"ב, ומהתמחות על בכירורגיה של כף היד שהשלים באוניברסיטת ווסטרן בקנדה. עיוות מולד בגפה העליונה הוא שם כולל לקבוצה רחבה ושכיחה של בעיות שניכרות בתינוק עם לידתו, בכלל זה חוסר התפתחות של הגפה או של חלקים ממנה, התפתחות יתר של הגפה, הכפלה של אצבעות, חיבור בין האצבעות או העצמות, התפתחות מעוותת של הגפה ועוד. ד"ר כדר מסביר כי מום מולד יכול להיווצר מסיבה גנטית-משפחתית, מסיבוכים הקשורים בהיריון עצמו כמו זיהום או שימוש באלכוהול או בסמים על ידי האם, או מסיבות ספורדיות. "המומים ) וחיבור בין Polydactyly( המולדים השכיחים ביותר בכף היד הם אצבע עודפת

10

רפואה גנומית מותאמת אישית במרכז שניידר הצילה את חייה של רומי הקטנה תרופה ביולוגית חדשה, הניתנת בסירופ כחלק מטיפול מחקרי פורץ דרך, כיווצה גידול סרטני ענק שהתמקם על רגלה של רומי בת החודש וחצי – והצילה את חייה. "היה מדהים לראות איך תוך יום וחצי מהרגע שהילדה קיבלה את התרופה, חל שיפור אדיר״, אומרת האם אנה, ״ד״ר הלן טולדנו נלחמה על חיי רומי והצילה אותה״

“מדובר בעידן חדש בטיפול בסרטן“, אומר פרופ׳ שי יזרעאלי, “ברפואה הגנומית החדשה הטיפול מותאם במדויק לשינויים הגנטיים בתוך הגידול“ המערך ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר מטפל בילדים החולים במחלות דם וסרטן מכל רחבי הארץ והוא הגדול מסוגו בישראל. המערך כולל מחלקת אשפוז, טיפול יום, מרפאות חוץ, יחידות ייעודיות ומעבדות אבחון ומחקר, ובמסגרתו עובדים צוותים רב תחומיים הנותנים מענה מקיף לילד המטופל ולבני משפחתו. רופאי המערך שותפים בפרוטוקולים טיפוליים ובמחקרים בינלאומיים, ובכך מקדמים בצורה משמעותית את הטיפול בילדים חולי סרטן בישראל ומובילים את החדשנות והמחקר במחלות הסרטן בילדים. בימים אלה נערכים במערך להקמת מרכז לאבחון ולטיפול גנומי ולקידום מרכז ישראלי-אירופאי למחקרים בתרופות ביולוגיות חדשניות.

רומי הייתה רק בת חודש וחצי כשהגיעה למערך ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר עם גידול הממוקם על רגלה. יום לאחר לידתה הבחינה אימה, אנה, בבליטה קטנה בכף רגלה, וזו גדלה במהירות בתוך מספר שבועות. תחילה עלה החשד כי רומי סובלת מהמנגיומה – גידול שפיר של כלי דם המתפתחים בקצב ובהיקף מואץ באזור מסוים, אולם בביופסיה שנלקחה נמצא כי מדובר בגידול ). מחלה זו מייצגת פחות מאחוז IFS( סרטני בשם פיברוסרקומה של תינוקות אחד מכלל מחלות הסרטן בילדים, אך היא סרקומה של רקמות רכות הנפוצה ביותר בילדים מתחת לגיל שנה. מומחי המערך ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר, בראשות פרופ’ שי יזרעאלי, חיפשו כל דרך לעזור לתינוקת הקטנה. בבדיקה גנומית מיוחדת שבוצעה במרכז נבזלין לאבחון גנומי בבית החולים, בראשותן של ד״ר קרן שחרור וד״ר יהודית . בעקבות NTRK בירגר, נמצאה הפרעה גנטית ספציפית – שינוי בגן הנקרא הממצא, הוברר כי רומי מתאימה להצטרף לניסוי קליני בינלאומי בטיפול ממוקד . ניסוי זה נפתח בישראל רק כשבועיים לפני הגעתה של רומי NTRK לעיכוב לבית החולים, כאשר מרכז שניידר הוא בית החולים היחיד בארץ שבו החל מחקר בינלאומי זה. למזלם של רומי ומשפחתה, הם יכלו להצטרף לניסוי חדשני

זה בין כותלי מרכז שניידר, בעוד שבשלושה מקרים קודמים של ילדים שסבלו מאותו גידול נאלצו הוריהם לנסוע לגרמניה כדי לקחת חלק בטיפול המחקרי. התרופה מתמקדת במוטציה רומי החלה את הטיפול בגיל שישה שבועות בלבד, מבלי שקיבלה טיפול כימותרפי כלשהו, והפכה לאחד הילדים הצעירים ביותר בעולם המשתתפים במחקר זה. את הטיפול בה ניהלה ד"ר הלן טולדנו, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי אונקולוגי בבית החולים. התרופה המותאמת להפרעה הניסוי הבינלאומי נפתח בישראל, בלעדית במרכז שניידר, רק כשבועיים לפני הגעת רומי לבית החולים, וחסך להוריה נסיעה לטיפול המחקרי בחו״ל הגנטית ניתנה לרומי באמצעות סירופ לשתייה – וחוללה פלאים. בתוך ימים ספורים, נראה שיפור דרמטי במצבה והגידול התכווץ משמעותית. “מדובר בעידן חדש בטיפול בסרטן״, אומר פרופ’ שי יזרעאלי, מנהל המערך ההמטולוגי אונקולוגי במרכז שניידר, “ברפואה הגנומית החדשה הטיפול מותאם במדויק לשינויים הגנטיים בתוך הגידול, כך שבמקום להתייחס לסוג הגידול ולמיקומו, התרופה מתמקדת בסוג המוטציה שבגן. גידול כזה, לדוגמה, יכול היה להופיע גם במוח או בכליות, והיינו מטפלים בו באותה תרופה מוכוונת-מטרה כנגד אותו גן. הטיפול העתידי בילדים עם סרטן יתבסס יותר ויותר על אבחון גנומי מדויק, בדיקת המארג הגנטי של כל גידול והתאמה אישית של תרופות חדשות. שינוי מהותי זה מקדם אותנו משמעותית לחזון לרפא כל ילד מסרטן״. מרכז לאבחון ולטיפול גנומי אנה, אימה של רומי, מתארת את התגובה של רומי לטיפול כסוג של נס. “זה פשוט היה מדהים לראות איך תוך יום וחצי מהרגע שרומי קיבלה את התרופה, חל שיפור אדיר. ד״ר הלן טולדנו לא ויתרה לרגע, נלחמה על חיי הילדה והצילה אותה. רומי עדיין אינה בריאה, ויש לנו עוד דרך לעבור, אבל בזכות הטיפול הזה מצבה טוב מאוד״.

11

במרכז הבדל של

יום ולילה המחלקה לאשפוז יום במרכז שניידר היא היחידה בארץ המשלבת מתן עירויים וטיפולי יום לילדים יחד עם בירורים של מחלות מורכבות ומאתגרות. "חלק גדול מהמענה לילדים כרוניים ואחרים ניתן לתת ללא אשפוז לילה", אומרת מנהלת המחלקה, ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג, "המקום הטוב ביותר לילד הוא בבית"

להבין את השלכות הקורונה המרפאה האחרונה שנפתחה במחלקה היא מרפאת מחלימי קורונה, לטיפול בתופעות פוסט-קורונה מתמשכות בקרב ילדים שהחלימו מהנגיף. "בשיתוף מומחים מרחבי שניידר בנינו אלגוריתם ייחודי לבירור

תינוק בן שלושה חודשים, שאושפז במרכז שניידר עקב הקאות, שוחרר עם אבחנה של אלרגיה לחלב פרה והופנה למחלקה לאשפוז יום להמשך בירור. הצוות הרב מקצועי של אשפוז יום אבחן אצלו פגם לבבי במחיצה הבין-חדרית, טיפל בו בשיתוף מומחי מכון הלב, והתינוק הפסיק להקיא והחל לעלות במשקל. ילד אחר שהופנה מהמיון, בן שבע שהתלונן על כאבי בטן, אובחן באשפוז יום עם אי ספיקת לב על רקע קרדיומיופתיה מורחבת, ואילו פעוטה בת שנה וחצי, עם נגעים וסקולריים על רקע לא ידוע, מטופלת באשפוז יום באופן סדיר בחתירה לאבחנה מדויקת, תוך שיתוף פעולה הדוק עם מחלקת עור, היחידה לגנטיקה וצוותים ממחלקות ההמטולוגיה, האורתופדיה וההדמיה. אלו הם שלושה מתוך מקרים רבים, רבים מהם מורכבים ומאתגרים, המטופלים במחלקה לאשפוז יום במרכז שניידר – מחלקה פנימית לטיפולים אמבולטוריים ולבירורים רפואיים, שבסיומם הילד המטופל חוזר לביתו ללא צורך באשפוז ובשהיית לילה. מזה כשנתיים מנהלת את המחלקה ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג,

, חלקם 12 ילדים שהחלימו – רובם מעל גיל 80- המקרים האלה. ראינו עד כה כ עסקו בספורט תחרותי, שסובלים כיום מעייפות, נימול, כאבים בחזה וקוצר נשימה גם במאמצים קלים. הם עוברים בירור ריאתי ולבבי מעמיק, כולל הערכת פיזיותרפיסטית, עובדת סוציאלית ופסיכולוגית. הופתענו מחומרת התסמינים הגופניים ואנו לא יודעים עדיין מה המכנה המשותף וכמה ילדים סימפטומטיים אחוז מהם מצאנו ממצאים משמעותיים בצילומי 20 עד 10- כאלה יש בארץ. בכ חזה ובתפקודי ריאות. אחרי שנה אנחנו מכירים יותר את הקורונה על כל שלביה, אבל לא מבינים עדיין את שלבי ה'פוסט קוביד' או ה'לונג קוביד' עם

מומחית במחלות זיהומיות בילדים, המובילה צוות רב תחומי שפועל בשני מישורים: האחד – בירור מקיף וכוללני למטופלים המופנים ממחלקות האשפוז והמלר"ד בשניידר ולמחלות שלא אובחנו בקהילה; והשני – טיפול במצבים רפואיים המחייבים מתן תרופות דרך הווריד. למעשה, כל העירויים התוך ורידיים שאינם מחייבים אשפוז, להוציא טיפולי כימותרפיה, מתבצעים באשפוז יום – למשל, לילדים עם מחלות מעי דלקתיות ומחלות דיכוי חיסוני ולילדים הזקוקים להשלמת נוגדנים או לטיפולים אנטיביוטיים לווריד. חלק מהמטופלים הם חולים כרוניים שהצוות פוגש לאורך שנים, בתחומים כמו הפרעות אכילה, מחלות מטאבוליות ועוד. "מדובר באשפוז יום כללי לילדים, המקיף את כל המחלות הפדיאטריות לבד מאונקולוגיה", אומרת ד"ר 50- אשכנזי-הופנונג, "בכל יום מגיעים לאשפוז יום כ מהם לטיפול תוך ורידי שיכול להימשך 15- ילדים, כ

התסמינים ארוכי הטווח. המחלקה לאשפוז יום היא המקום המתאים ביותר לתת לילדים אלה מענה מתמשך, המשלב את כל הבדיקות והמעקב הדרוש יחד עם הכרה במחלה, ניסיון טיפולי נצבר והמלצות פרקטיות איך לחזור לשגרה". האם הקורונה השפיעה על התפיסה של אשפוז יום? "הקורונה האיצה את המגמה של רפואת העתיד: צמצום האשפוז בבית החולים, במידת האפשר, לטובת חלופות כמו אשפוז בית עם ניטור מרחוק והעברת טיפולים למתכונת של אשפוז יום. בשניידר תמיד אמרנו שהמקום הטוב ביותר עבור הילד הוא בבית ובסביבתו הטבעית. מה שאנו עושים באשפוז יום מבטא את המסר הזה יום יום ושעה שעה". זה לא מתנגש עם תפיסות מסורתיות? "בוא נאמר שהפוטנציאל של אשפוז יום הוא ענק. יש הרבה מקרים שבהם לא חייבים לאשפז. זו גישה

"בשנה האחרונה עברו ילדים, 10,000- באשפוז יום כ כרבע מהם לקבלת עירויים והשאר לבירורים וטיפולים במגוון מחלות. זהו אתגר מתמשך הדורש מאיתנו אבחנות יצירתיות, פענוח של מקרים חידתיים ולעיתים נדירים ויכולת לרכז את כל המומחיות סביב מיטת הילד"

בין שעתיים לשש שעות. חלקם מגיעים ליום ארוך ומקבלים מיטה, וחלקם מגיעים לטיפול קצר או למעקב. האחיות המסורות בקיאות במורכבות של הטיפולים ילדים, כרבע מהם 10,000- השונים. בשנה האחרונה עברו באשפוז יום כ לקבלת עירויים והשאר לבירורים וטיפולים במגוון רב של מחלות. זהו אתגר מתמשך הדורש מאיתנו אבחנות יצירתיות, מעקבים סדירים לפענוח של מקרים חידתיים ולא פעם נדירים, ואת היכולת לרכז סביב מיטת הילד את כל הבדיקות והטיפולים, כאשר המטופל ומשפחתו נמצאים במרכז ומסביבם כל המומחים של מרכז שניידר ואנשי הצוות, מכל התחומים והמקצועות". במסגרת המחלקה פועלות שבע מרפאות אמבולטוריות (פירוט במסגרת) שאליהן מתנקזים מקרים מהמורכבים ביותר בארץ. "הצוות שלנו רכש לאורך השנים מיומנות רבה בבירור של מחלות קשות ובטיפול בהן, בקשת רחבה של תחומים", מדגישה ד"ר אשכנזי-הופנונג, "אנו רואים את החולים שלנו במבט רחב המתייחס להיבטים רבים בבריאות הילד ורווחת המשפחה. כאשר מדובר על ילדים עם בעיות רבות, לאשפוז יום שמור תפקיד חשוב מאוד. זו נקודת מפגש אופטימלית בין רפואת בית החולים המתקדמת לרפואת הקהילה, ומתפקידנו לראות תמיד את התמונה השלמה".

חדשה שצריכים לאמץ כולם – רופאים, הורים ומטופלים. לדוגמה, ילד שמגיע עם גוש צווארי – במקום שישכב שבוע וחצי בשניידר ויחכה שלושה ימים בין פעולה לפעולה, שיבוא לאשפוז יום. ילד כזה חייבים לאשפז רק אם נדרשים שעות או מתן נוזל לווריד. אם הילד יציב ולא זקוק לעירוי, 24 השגחה של נדאג לו לבדיקה אצלנו ממש כמו באשפוז. הרבה בירורים יכולים להתבצע "אנו כאן כדי לעשות 'רפואה של פעם' במובן הטוב. רפואה של צוות רב תחומי, שלא רואה רק 'בעיה' אלא את הילד השלם. במחלקות האשפוז לא תמיד מספיקים לגעת בכל ההיבטים האלה. אנחנו פה כדי להקשיב לילד ולהורה ולהגיע לבעיה. בבירורים של בעיות אקוטיות ושל מצבים כרוניים חשוב לגעת בכל אספקט, למשל פסיכוסוציאלי. מצד אחד אנחנו מאוד מיומנים במחלות ספציפיות ומורכבות, ומצד שני רואים את הילד בראייה הוליסטית. פן נוסף שבו אנחנו משקיעים רבות הוא תחום הלימוד והמחקר. אשפוז יום הוא שדה מבחן קליני ענק, החל מתסמונות נדירות ועד לרפואת ילדים כללית. כל הרופאים אמבולטורית, וכמוהם כל הטיפולים הכרוניים". מהו לדעתך הערך המוסף הייחודי שלכם?

12

צוות המחלקה לאשפוז יום במרכז שניידר

מהם רגעי הסיפוק בעבודה שלכם? "אבחנה נכונה של מקרה מורכב מספקת מאוד. כאשר ילד עם בעיית האכלה יוצא עם אבחנה גנטית לבעיה, זו תחושה של הישג. גם השיגרה נותנת לנו המון: ילד כרוני שאתה עוקב אחריו חודשים ושנים, ששמח לפגוש אותך, שמאמין בך ואומר לך תודה – כל מפגש כזה הוא סיפוק גדול. יש פה קשר צמוד עם הורים שסומכים עליך, שאתה המענה שלהם, והם יודעים שאתה לא פה כדי 'לעשות וי' אלא להיות עבורם עם חשיבה מעמיקה ואבחנה מבדלת כמו שרפואה צריכה להיות". מהו החזון שלך לעתיד? ״המחלקה שלנו חייבת לשלש את גודלה, הן מבחינת

הבכירים שלנו מלמדים סטודנטים, מתמחים, רופאי משפחה ואחיות. אני מאמינה מאוד בלימוד ובמחקר שמגיעים לעומקים והופכים רופא טוב למצוין". יחידה גדולה מסכום מרכיביה בשנתיים האחרונות, תחת ניהולה של ד"ר אשכנזי-הופנונג, קודמו כמה תהליכים במחלקה לאשפוז יום. מרפאת הכאב, למשל, הכפילה את תפוקת העבודה שלה, ובמקביל התעצם המחקר: כל רופא בכיר קיבל פרויקט מחקרי ומתקיימות ישיבות מחקר קבועות. "המשכנו להכניס תרופות חדשות, שיפרנו

עוד יותר את נושא הבטיחות באמצעות פרוטוקולים, כתיבת הוראות ותוכניות עבודה, ושדרגנו את התנאים הסביבתיים לרווחת המטופל: תגבור מורים ומטפלים מהמרכז החינוכי שמנצלות עם הילדים כל רגע פנוי, תוספת של בנות שירות, מתנדבים, ליצן רפואי – כל מה שעוזר להנעים את הזמן ולחזק את חוויית המטופל הן בטיפולים והן בהמתנה. התוצאות הן עלייה במדדי שביעות רצון מטופל, למרות מגבלות הקורונה". מה מייחד בעיניך את צוות אשפוז יום? "ראשית, כולנו עובדים במחלקה ייחודית מסוגה. באף בית חולים בארץ אין מחלקה המשלבת כך בירורים אמבולטוריים בילדים עם מתן עירויים. כולנו אנשים של עבודת צוות, כי כל מחלקות שניידר עובדות איתנו באופן יום יומי, מבית המרקחת דרך המלר"ד ועד למחלקות האשפוז. כל הרופאים שלנו הם קודם כול רופאי ילדים, כל אחד עם המומחיות שלו; מחוברים

"אנחנו יחידה שפועלת מכוח הסינרגיה, שיודעת לעשות חיבורים ונותנת מענה שהוא גדול מסכום מרכיביה, בזכות שילוביות בין יחידות שכל אחת מהן מצוינת בפני עצמה. אתגר כזה אפשר לממש רק בבית חולים כמו שניידר עם המעטפת המיוחדת שלו"

מענה לילדים והן כמרכז לימודי עבור מתמחים ורופאים מהקהילה. החזון הוא שאשפוז יום ישמש כמרכז לבריאות הילד ויכלול קבוצות הורים והדרכות רופאים בקהילה בקשת נושאים רחבה, מאורח חיים בריא ועד התמודדות עם מתבגרים. מבחינה רפואית אני מאמינה שהתחום שיתפתח במיוחד הוא טיפולים גנטיים, ורק טבעי שזה יקרה אצלנו. השאיפה היא לבצע יותר מחקרים פרוספקטיביים, להביא לכאן תרופות חדשות ולהקים מאגרי מידע על החולים שלנו״. לסיכום, כמה מילים על החיבור למרכז שניידר? ״אנחנו יחידה שפועלת מכוח הסינרגיה, שיודעת לעשות חיבורים ונותנת מענה שהוא גדול מסכום מרכיביה, בזכות שילוביות בין יחידות שכל אחת מהן

מצוינת בפני עצמה. אתגר כזה אפשר לממש רק בבית חולים כמו שניידר, כי בלי המעטפת שלו אין לנו זכות קיום. ההצלחה של אשפוז יום מדגימה באופן ברור שרפואה שלישונית אמבולטורית היא העתיד – והמפתח הוא לעבוד יחד עם שיקול אחד ויחיד: טובתו ובריאותו של הילד".

מאוד לבסיס של רפואת הילדים ומביטים בילד כמו רופא משפחה – מעקומת משקל ועד לתפקוד בבית הספר. הכול מתחבר – רופאים, אחיות, מזכירות, תרפיסטיות, צוות פרא-רפואי, ואנחנו מתאימים לכל מקרה צוות רב מקצועי מעולה וזמין, שמיומן לעבוד ביעילות רבה ובראייה רחבה של הילד והמשפחה".

מי ומה במחלקה לאשפוז יום

– הפרעות אכילה והאכלה בגיל הרך (ד"ר שי ארליך), FTT אשפוז יום: בריאות המתבגר (ד“ר עדי זיו), מחלות מטבוליות (ד“ר יובל לנדאו), כאבי ראש כרוניים (פרופ‘ טל אידליץ-מרקוס), מחלות זיהומיות (ד“ר ישי חיימי- כהן), מרפאת כאב כרוני (ד“ר לודמילה קצ‘קו), מרפאת מחלימי קורונה אלגרה מועלם מזכירה אחראית במחלקה: | ) (ד“ר ליאת אשכנזי-הופנונג

ד"ר רופאים בכירים: | ד"ר ליאת אשכנזי-הופנונג מנהלת המחלקה: עמית אבן-חיים, פרופ' טל אידליץ-מרקוס, ד"ר שי ארליך, ד"ר רותם דיסטל, ד"ר עדי זיו, ד"ר ישי חיימי-כהן, ד"ר יובל לנדאו, ד"ר לודמילה קצ'קו, ד"ר פסיכולוגיות: | בת שבע בללי מנהלת הסיעוד: | ד"ר אמיר ארפס מרפאות | : נירית פיין עובדת סוציאלית | איריס שחר, ד"ר אור אהרון

13

המשאב האנושי

2020 שאפו למצטייני

שנת הקורונה המאתגרת, שהוציאה מכל הצוותים את המיטב, הקשתה על בחירת מצטייני מרכז שניידר . לאחר תהליך מיון מורכב, נבחרו מבין מועמדים רבים אלו שבלטו עוד יותר מעל למצוינות של 2020 לשנת כלל עובדי בית החולים. אלו הם מקבלי פרס מנכ"ל, פרס מנהל בית החולים ותעודות הוקרה לשנה החולפת

תעודת הוקרה צוות המחסן לציוד רפואי, המערך הלוגיסטי: שלומית דה פז – אחראית בני זהבי – מנהל מחסן, אלעד קבלת ציוד רפואי, שמואל לוי, ג'ורג' אליאס, עזרא אחדות – מחסנאים, עופרי, אלכס מילמן – מתנדב

פרס מנכ"ל כללית , מנהלת השירות למניעת זיהומים ד"ר מירב מור ורופאה בכירה במלר"ד פרס מנהל בית החולים , רכזת אינטרנט ומעצבת גרפית, ענבל קלברס מחלקת שיווק ודוברות

, מנהל מחסן כביסה, המערך הלוגיסטי דוד יצחקי , אחות מדריכה קלינית, מלר"ד עדי מלכאי צוות היחידה למניעת זיהומים ומחלות פרופ' איציק לוי – מנהל היחידה, ד"ר זיהומיות: מירב מור – מנהלת השירות למניעת זיהומים, סיגלית רוזנפלד – מרכזת תחום מניעת זיהומים, ואחיות מניעת זיהומים – שרית ביתן, דלית כהן ובינה רוזנפלד

ד"ר סיון אחיטוב: מנהלת היחידה לבטיחות המטופל ולניהול סיכונים וסגנית מנהלת מרכז שניידר

שלי הוא שחשוב להיות בחוד החנית מבחינה מקצועית ומחקרית, ובמקביל לראות את העולם דרך עיניו של הילד ועיני

מינוי חדש בהנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים: ד"ר סיון אחיטוב מונתה לתפקיד סגנית מנהלת בית החולים ולמנהלת היחידה לבטיחות המטופל וניהול סיכונים. היא תמלא את תפקיד סגנית המנהלת לצד ד"ר עומר ניב, שמונה לתפקיד זה בחודש אוגוסט האחרון. ד"ר סיון אחיטוב, תושבת כפר סבא, נשואה ואם לשלושה, היא מומחית ברפואת ילדים ובהמטואונקולוגיה ילדים, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בתפקידה האחרון היא שימשה כמנהלת השירות ללימפומות בילדים במחלקה להמטו-אונקולוגיה ילדים במרכז הרפואי תל אביב וכהמטולוגית ילדים בבית החולים הלל יפה. בנוסף, ד"ר אחיטוב הייתה שותפה בהקמת מעבדה לתפקוד נויטרופילים במרכז הרפואי תל אביב ופעלה רבות בהדרכת סטודנטים, סטאז'רים ומתמחים צעירים. "ה'אני מאמין'

המשפחה שסביבו", אמרה ד"ר אחיטוב. ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת בית החולים, בירכה על מינויה של ד"ר אחיטוב לשני התפקידים והביעה את ביטחונה כי אישיותה, ניסיונה וכישוריה יתרמו רבות להצלחת הטיפול בילדי מרכז שניידר.

שאו ברכה

ד"ר אריאל טננבאום מונה ליו"ר האיגוד לאנדוקרינולוגיית ילדים

קיבל דרגת פרופסור פרופ' איציק לוי מן המניין בפדיאטריה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

מונתה לירז ציון-פור לסגנית מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה

מונתה למנהלת ד"ר גליה אברהמי יחידת אשפוז יום ומרפאות המערך ההמטולוגי אונקולוגי

14

עושים היכרות

רצה למרחקים ארוכים

אחרי חצי שנה כמנהלת האדמיניסטרטיבית במרכז שניידר, עדי ריינזילבר מספרת על המסלול האישי שלה, על האתגרים והמשימות, מגלה לנו מה מרגש אותה בשניידר ואיך תפיסת העולם שלה באה לידי ביטוי בעבודה ובחיים האישיים

, נשואה לבני, איש היי-טק, אימא 43 עדי ריינזילבר, בת אני: לחמישה. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תואר שני בייעוץ ארגוני – ניהול פרויקטים מטעם הטכניון, בשלבי סיום PMO- והסבה ל באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תוכנית ענבר (עתודה MBA ניהולית ברפואה). אחרי עשר שנים בהיי-טק עשיתי מעבר חד המסלול שלי: לעולם הבריאות ומילאתי מגוון תפקידים במטה כללית. נחשפתי שם לתחומי עניין רבים, החל מפיתוחים טכנולוגיים וחדשנות ועד שנים בכללית, 12- לטיפול פרטני בצורכי המטופל והצוותים. אני כ מתוכן חצי שנה מאתגרת ומעניינת במרכז שניידר. תפקיד המנהלת האדמיניסטרטיבית רחב מאוד וכולל על העבודה: חשיבה על אסטרטגיה ומימושה, ובה בעת טיפול בכל התחומים התפעוליים ביום יום, לרווחת הצוותים והמטופלים: משק וניקיון, מטבח, לוגיסטיקה ורכש, אחזקה ובינוי, רשומות רפואיות, מחשוב, בטיחות, נגישות, ביטחון ותפעול המערך האמבולטורי. כל תחום כזה כולל עולמות תוכן רבים ומשמעותיים. תפיסת התפקיד שלי היא לתת שירות מצוין לעובדי בית החולים, כך שיוכלו לסייע למטופלים בצורה הטובה ביותר. אני הולכת לישון עם חשיבה על האוכל והניקיון וחולמת בלילה על חדשנות וגאדג'טים בבית החולים. יש כרגע על השולחן אתגרים רבים – מהקמת בניין על הפרק: הזכוכית שנבנה מעבר לחלון שלי, דרך התקדמות עם תוכניות אב בבניין הקיים בהתאם לתוכנית העשור האסטרטגית של בית החולים שנרקמת בימים אלו, ועד לשדרוג של מערכות מחשוביות רבות והכנסת מערכת המנור, תהליך שעדיין דורש הרבה תשומות ניהול וטיפול יום יומי. שניידר מקום מדהים בעיניי. בניגוד למרבית עמיתיי שניידר ואני: בהנהלה, ש"גדלו" פה בבית החולים, אני מגיעה מבחוץ ומוצאת את הכול חדש, לומדת בכל יום ורואה זוויות שונות. אני רואה את המסירות היום יומית של כולם, את כל העובדים שעושים מעל ומעבר לטובת הילדים ומשפחותיהם. זה מחלחל בכל הרמות והדרגים. רק אתמול פגשתי בת שירות שיצאה מגדרה כדי להשיג למטופל את כל הטפסים הנדרשים מול הקופה שלו. כולם סיפרו לי על "רוח שניידר" ואני שמחה להיות חלק ממנה. מרגש אותי להגיע לכאן בכל בוקר, ואני קמה עם אנרגיות לעשות את הדבר הבא. בחיים האישיים אני אוהבת לרוץ ולאתגר את משפיע עליי: עצמי ביעדים חדשים ומגוונים, וכנראה שזה משליך על החיים המקצועיים. אני מגיעה מעולמות של חדשנות ודיגיטל וחושבת כיצד אנו יכולים להוביל גם בעולמות אלו. המפגשים עם אנשי בית החולים מעוררי השראה. חדשנות ויצירתיות מגיעה מהאנשים, וחלק מתפקידי ללמוד מהעובדים, להקשיב וליישם רעיונות. את היכולת לפגוש אנשים רבים במקצועות מגוונים, ואת אוהבת במקצוע: ההזדמנות להשפיע גם בדברים לכאורה קטנים. חשוב לי לתת מענה לכל פנייה, גם אם זה לוקח זמן. מאוד אוהבת את עולם ניהול הפרויקטים שממנו אני באה. האתגר מתבטא גם בכמות, בגודל, באינטנסיביות ובדחיפות של הפרויקטים המתנהלים בו זמנית. גאה מאוד בצוות שעובד לצידי ובעמיתים שלי בהנהלה. יש במה אני גאה: שיתוף, שקיפות ואווירת עשייה. מנהלת בית החולים, ד“ר אפרת ברון הרלב, מביאה תפיסות חדשות ורעיונות רבים. אני מאוד מתחברת לתפיסת הילד במרכז, וכאימא אני גאה לראות את יחס הצוותים לילדים ולמשפחות. היום הראשון של מבצע חיסוני המבוגרים – לא הקהל הרגיל רגע מרגש: שלנו. התרגשתי לראות את החמלה האנושית, את הרצון לסייע בכל השלבים. סניטרים שלקחו בכיסאות גלגלים מבוגרים מהחניה, אחיות שליטפו כתף ברגישות או סייעו בהפשלת השרוול, חברי הנהלה שסייעו במילוי טפסים והיו פה עד השעות הקטנות של הלילה כדי לתת מענה לכל מטופל; הריקודים של

הצוות בסוף כל יום. זה היה מעורר השראה. הגעתי לשניידר בסוף הגל השני, וחלק מהאתגר היה לחזור לסוג זמן קורונה: של שגרה. העולם השתנה במובנים רבים לאחר הקורונה, וזו ההזדמנות לנצל את המומנטום. יש פתיחות להובלה ברפואה דיגיטלית ובאמצעי ניטור מרחוק, ומודעות רבה לנושא מניעת זיהומים וחשיבות החיסונים, ניהול המלאי והיערכות קדימה. חשוב שננצל את השינוי שעבר העולם לטובת אימוץ פרדיגמות חדשות. הילדים מאוד גאים בעבודה של אימא, וכולם בבית לוקחים חלק בית ועבודה: במאמץ כ"תומכי לחימה". בתי הקטנה לומדת בכיתה עם "בוגרת אונקולוגית" של שניידר ומבינה את החשיבות של עבודה בבית חולים. בכלל, התפקיד החדש יצר אצלי מודעות לדברים שהייתי פחות ערה להם, למשל איך משפיע הטיפול והאשפוז של ילד חולה עם כל בני המשפחה. ריצה, ספורט וטיולים. בצבא הייתי מדריכת בית ספר שדה, והאהבה הזו בפנאי: טבועה במשפחה שלנו. אני יכולה להעיר את כולם בספונטניות בחמש בבוקר לטיול זריחה בדרום. למזלי הם עדיין זורמים איתי. – כמעט הכול בר שינוי. כאדם, יש לך NEVER SAY NEVER מוטו לחיים: תמיד את היכולת להשפיע ולשנות, גם כשזה "כנגד כל הסיכויים". אני מאמינה גדולה בחצי הכוס המלאה.

15