בילינסון - כלכליסט, מוסף גנטיקה וחדשנות

: 2030 קפיצה ל- העשור שבו ייעלמו מחלות קטלניות האם העולם צועד לקראת חסינות הגזע האנושי? מומחים רבים מאמינים שכבר בעשור הנוכחי נצליח למנוע ולרפא מחלות קשות, ביניהן סרטן וניוון שרירים. זה יקרה עוד בימינו בזכות רפואה שמתקדמת בצעדי ענק, בדיקות גנטיות חדשות וטכנולוגיות מחשוב פורצות דרך. מומחי בילינסון מקבוצת כללית מספרים על המחקרים, התרופות והטיפולים שמועמדים לעשות היסטוריה

פרופ’ גל מרקל, פרופ’ איריס דותן, פרופ’ לינה באסל שלמון

אונקולוגיה עושים ריסטארט לסרטן

וכבר שנתיים וחצי שהמחלה אצלו אינה פעילה. בשני חולים נוספים הושגה תגובה חלקית אבל משמעותית וממושכת. זהו המחקר הקליני הראשון בעולם שהראה כי על ידי שילוב של השתלת חיידקי מעי עם אימונותרפיה במטופלים שמיצו קווי טיפול קודמים, ניתן לעורר פעילות חיסונית ברמת הגידול ולהשיג אחוזים מרשימים של תגובה קלינית ללא תופעות לוואי משמעותיות. למעשה, לראשונה בבני אדם, הראינו שניתן לתכנת מחדש את מערכת החיסון בגוף החולה באמצעות החלפת חיידקי המעיים – פרוצדורה שלא נוסתה עד כה באונקולוגיה – ולהשיג תוצאה טיפולית מרשימה כנגד הסרטן. ההליך הטיפולי של השתלת צואה הוא פשוט, זול, זמין ובטוח. הטיפול מתבצע בקולונוסקופיה רגילה או בבליעה של קפסולות חסרות טעם וריח, לטיפול כמעט שאין תופעות לוואי וניתן ליישמו בכל מקום בטווח מיידי.

עובדות רק בכשליש מהחולים, אולי מה שנדרש הוא לא לשנות את התרופה אלא “לשנות” את המטופל? השינוי שבחרנו לנסות הוא בפלורת חיידקי המעי – המיקרובַּיום. מאמר המסכם Science פורסם בכתב העת 2021 בפברואר את המחקר שהובלתי יחד עם ד”ר בן בורסי, במסגרת עבודת הדוקטורט של ד”ר ארז ברוך. במסגרת המחקר השתלנו חיידקי מעי של חולי מלנומה גרורתית, שמחלתם נעלמה בתגובה לאימונותרפיה, בעשרה חולי מלנומה גרורתית שמחלתם גילתה עמידות לאותו לטיפול. לאחר ההשתלה וחידוש הטיפול האימונותרפי, גילינו אצל מרבית המטופלים שינויים דרסטיים – אתחול מחדש של פעילות חיסונית במערכת העיכול ושינויים מרשימים מאוד בתוך הגידול. בשלושה מהחולים השינויים באו לידי ביטוי גם בנסיגה קלינית של מחלתם: חולה אחד הגיב תגובה מלאה,

אחת משיטות האימונותרפיה, במיוחד בגידולים המטולוגיים, היא לבודד תאי מערכת חיסון מדם החולה, להעביר אותם תהליכי הנדסה גנטית ולהשיבם לגוף עם יכולות משופרות שמעודדות את מערכת החיסון לתקוף את הגידול ולהשמיד אותו. גם התרופות וגם הטיפול התאי הם מבטיחים מאוד, סוגים שונים של סרטן גרורתי. 15- ומאפשרים לטפל כבר כיום ב התרופות האימונותרפיות כבר מצויות בסל הבריאות ועוזרות אחוז מהחולים בלבד, 30- לרבים – אולם משיגות שיפור אצל כ אחוז הן לא אפקטיביות כלל. כלומר, יש לנו ביד 70- בעוד שבכ טיפול שמניב תוצאות טובות ולעיתים מדהימות אצל חלק מהחולים – כביכול “גיים-צ’יינגר” אמיתי – אבל כזה שעדיין מפסיד את המשחק במרבית המקרים. במחקר חדש שהתחלתי עוד בעבודתי בשיבא, ניסינו לחשוב אחרת ולייצר רפואה מותאמת אישית במהופך. אם התרופות

במטופלים אחרים – נוכל לעזור לפחות לחלק מהחולים שבהם האימונותרפיה לא עבדה, תוך שימוש באותן תרופות, ללא צורך בפיתוח של תרופות חדשות. אנו ממשיכים בכיוון מחקרי-טיפולי זה ובמסגרתו הקמנו את חברת “אלה תרפיוטיקס”, סטארט-אפ שינסה להפוך את המחקר חולים, 40 לטיפול יישומי. אנו מנסים את הטיפול בקבוצה של ביניהם גם חולי סרטן ריאות, ומקווים לפתח טכנולוגיה שהיא מעבר להשתלת צואה – הבנה מדויקת של השפעת חיידקי המעי על מטבוליטים בדם או על מולקולות שהם מייצרים. במקביל, אנו בוחנים כיצד למנף ולהנגיש טיפול זה כבר במתכונתו הנוכחית בבילינסון, כמרכז הרפואי המוביל של כללית. הוכחנו שאפשר לשנות את החולה ולהתאים אותו לטיפול – בשורה של ממש לחולים שעד כה לא היה לנו מענה ◂ עבורם. הלוואי שזו תחילת הדרך שתוביל לניצחון על הסרטן.

ניסינו לחשוב על רפואה מותאמת אישית במהופך: אם התרופות עובדות רק בחלק מהחולים, אולי מה שנדרש הוא לא לשנות את התרופה אלא “לשנות” את המטופל איך בעצם זה עובד? הפלורה הטבעית של החיידקים בגוף מהווה שלושה אחוזים ממשקלנו, וחיידקי המעי משפיעים על כל מערכת החיסון. כלומר, למיקרוביום יש יכולת לעצב את מערכת החיסון של הגוף. המחקר מראה שאם נשנה את המיקרוביום כולו, להרכב חיידקים שכבר הוכיח את עצמו

פרופ’ גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף בבילינסון, חוקר סרטן ויזם ביוטכנולוגיה: “לראשונה בעולם הראינו שניתן לאתחל את מערכת החיסון בגוף באמצעות החלפת חיידקי המעיים, ולהשיג תוצאה טיפולית מרשימה בחולים אונקולוגיים” לפני כחמש שנים נרשמה פריצת דרך במלחמה בסרטן בזכות האימונותרפיה – טיפולים חדשים המגייסים את מערכת החיסון האנושית להילחם בגידול הסרטני. לראשונה, גידולים ממאירים כמו מלנומה וסרטן ריאות מתכווצים ונסוגים למשך שנים ואפילו נעלמים, באמצעות תרופות שתופעות הלוואי שלהן לרוב קשות פחות מהכימותרפיה.

17 מוסף חדשנות ברפואה 2021

2021 מוסף חדשנות ברפואה 16