ראי - מבט לחינוך לסיעוד בכללית

שלי Covid-19 יומן

כללית האקדמיה לסיעוד – קמפוס רבין (דינה) | RN, MA | שרית שפיר

שרית שפיר, מורה בבית הספר לסיעוד דינה – קמפוס רבין, מכניסה אותנו אל בין דפיו של יומן הקורונה בינואר שבו הופסקו הטיסות מסין לישראל והקורונה נראתה עדיין רחוקה, ועד 30 האישי שלה – החל ב- לדעיכת הגל הראשון והתפרצות מחודשת של הגל השני. על מורים, תלמידים ומה שביניהם – בעולם חדש מלא תהפוכות ומשברים ששולטים בו חששות, אי ודאות וצורך לרכוש הרגלים חדשים

ארגון הבריאות העולמי . 2020 בינואר 30 מכריז על מצב חירום בעקבות התפרצות . באותו יום מודיע משרד Covid-19- מחלת ה הבריאות על איסור כניסת טיסות מסין לישראל. כמה ימים לפני כן נחתם צו "פקודת בריאות העם", שמוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בינלאומית המחייבות הודעה מיידית. אצלנו, בכללית האקדמיה לסיעוד קמפוס רבין (דינה) – ימי שגרה. אני מקשיבה לדיווחים במהדורות החדשות על מגפה במזרח הרחוק, ועל כך שמספר ישראלים וסינים נדרשו לשהות בבידוד לאחר שחזרו ארצה מסין. למרות "רעשי הרקע" הללו, מגפה אמיתית נראית לי במרחק שנות אור מאיתנו. אני חושבת לעצמי, איזה מזל שאנחנו רחוקים ממוקד התפרצות הקורונה ושאנחנו יכולים לנהל את חיינו כרגיל. אצלנו בבית הספר דינה . 2020 בפברואר 10 החיים מתנהלים כסדרם. מחר אנו יוצאים לשלושה ימיםשל כנס חינוך לסיעוד באילת. בין לבין אנחנו מרצים פרונטלית בכיתות, מתרגלים תרגולי מעבדה ומדריכים במחלקות בבית החולים ובמרפאות. הסטודנטים מגיעים ללימודים כרגיל, ימים של שגרה מבורכת ומובנת מאליה. בזמן שבחדשות מדווחים על התפשטות הנגיף גם מחוץ לסין, אנחנו מקיימים ראיונות למועמדים למסלול הסבת אקדמאים שעומד להיפתח בקרוב, ובישיבת צוות מחליטים על מיזם גיוון טכנולוגיות ודיגיטציה של תהליכים והוראה בבית הספר בשנת הלימודים הבאה. אנחנו בוחרים להתחיל בפרויקט צילום שיעורים לצפייה לאמסונכרנת והכנתמשובים ולומדות דיגיטליות. לשם כך, אנחנו מתכננים פגישות עבודה עם יועצי מחשוב, כתיבת תסריטים, הפקה וצילום. בכותרות מצוטט ראש . 2020 בפברואר 18 הממשלה שאומר כי "מדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת... עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת הנגיף לארץ". תחושת גאווה ממלאת את ליבי: איזה יופי! גם בבית הספר הצוות כולו נרגש למשמע הידיעות המשמחות, שכן עידן חדש עומד להתחיל אצלנו: התכנונים בשיאם, עבודה רבה

שרית שפיר

בהובלת האימפריות הגדולות, מנסות להביס אויב זעיר עד בלתי נראה, ערמומי וחמקמק. הסטודנטים שאני פוגשת בבית הספר כבר שואלים הרבה שאלות. זהו שלב חשוב של למידה והפנמה, כי למרותשנדמה שהמגפה התחילה רחוק מאוד מאיתנו, היא כבר כאן ועלינו להיערך לקראת התפרצות גדולה גם ברמה המקומית, בבית. בעבודה אנחנו מתחילים לדבר "קורונית": מונחים חדשים, כמו "בידוד בית", "חובת דיווח", "שרשרת ,"PCR הדבקה", "אוכלוסייה בסיכון" ו"בדיקת מתחילים להיותשגורים בפינו. בבתי החולים ובמרפאות מתחילות פגישות הכשרה של הצוותים. גם בבית הספר הצוות מתעדכן ולומד ממש מסביב לשעון. תחושות אי ודאות וחוסר אונים מציפות אותנו: אנחנו, חברות וחברי סגל ההוראה – בעלי ידע נרחב,

לפנינו, וכולנו מלאי תקווה לקראת התהליך החדשני שאנחנו פוסעים לעברו בצעדי תינוק, שהרי אנחנו חסרי ניסיון. מהר מאוד נגלה שהאדם מתכנן תוכניות, אבל אלוהים שם למעלה צוחק. כבר מאובחנים מספר . 2020 בפברואר 27 מקרי קורונה בישראל, והנחת העבודה כי יאובחנו מקרים נוספים. אנחנו מתחילים לקבל עוד ועוד מידע והנחיות ממשרד הבריאות, במטרה למנוע את המשך הגעת הנגיף והתפשטותו. בכותרות החדשות מדברים מחד גיסא על מחלה קשה ומסוכנת, אך מאידך גיסא, ישהגורסים כי זו רק "שפעת עם יחסי ציבור". אנחנו מבינים כי רב הנסתר על הגלוי, שהקורונה מתעתעת בנו, שאין בידינו ידע מספיק, ושלמעשה, מדינות העולם,

אני מקשיבה לדיווחי החדשות על מגפה בסין, אבל מגפה אמיתית נראית לי במרחק שנות אור מאיתנו. חושבת לעצמי, איזה מזל שאנחנו יכולים לנהל את חיינו כרגיל

10 | ראי