ראי - מבט לחינוך לסיעוד בכללית

כמרכזתשל קבוצת לומדים, היה לי חשובשהלימודים המשך הלימודים: יימשכו במלואם, ללא ויתור על קורסים מתוכננים ותוך מתן למידה איכותית ככל שניתן. במבחן התוצאה, ניתנו שיעורים מקוונים או מוקלטים והמרצים נתבקשו להיות זמינים לשאלות פרטניות של מערכת השעות אותגרה תכופות בבקשות חוזרות לגמישות הלומדים. בהתאמה לצרכי הסטודנטים וצרכי המרצים המלמדים. במהלך כל שבוע קיימתי פגישת זום עם קבוצת הלומדים שבאחריותי על מנת להסביר ולהכין לקראת השיעורים והמטלות שייערכו בשבוע העוקב. הלמידה מרחוק השפיעה תוך זמן קצר על הסטודנטים, השפעתהשינוי: ובאופן מאוד מגוון: היו סטודנטים שסיפרו כי הלמידה הייתה טובה עבורם ואפשרה להם זמן בבית, נוחות, הזדמנות לשמוע את השיעור מוקלט אם היה צורך. היו תלמידות אשר בתקופה זו עברו לידת תינוק, והפורמטשל לימודים מהבית אִפשר להן להמשיך את רצף הלמידה ביתר קלות. לעומתם, היו סטודנטיםשהביעו קושי, חשו בדידות וחוו קשיים טכניים, וכן כאלה שהצורך במפגש עם הכיתה היה קריטי עבורם. גם חוויית הלמידה נפגעה בעיניהם, והקושי להתרגל למצב היה קשה יותר. במהלך התקופה גילינו כי בחינות מרחוק הן נושא אתגרים וקשיים: מורכב ביותר. מצד אחד, הרצון להמשיך בתוכנית, לאפשר להיבחן סמוך למועדי הקורסים ולא לדחות בחינות בתקופה של חוסר ודאות, וכמו כן, הרצון כצוות לסמוך על הלומדים שלנו. מצד שני, קיים סיכוי לחוסר יושרה: העתקות, קריאת החומר במהלך הבחינה וכדומה. בנוסף לכל זה, ללומדים בחינות מרחוק התגלו כנושא מורכב ביותר. מצד אחד, הרצון להמשיך בתוכנית ולסמוך על הלומדים שלנו. מצד שני, החשש מחוסר יושרה והבעיה של לומדים עם קשיים טכניים

וסימולציות, הופכת ללמידה באמצעות מחשבים מרחוק, ללא שיח ישיר עם הסטודנטים ובלי התייחסות לתהליך שהם עוברים. אז הנה סיכום בינייםשלי למצב החדש, בהתייחסות לכל אחד מהגורמים הרלוונטיים. תהליך ההסתגלות שלנו כצוות, כמו בכל דבר, היה שונה מאחד צוות: לשני. מצד אחד, זה המצב ועם זה נלמד ונמשיך. מהצד השני, מה זה אומר על איכות הלמידה, האחיות שיצאו לשטח לאחר למידה ממושכת מרחוק, האם "נפספס" את הלמידה האיכותית? עד כמה הפגיעה משמעותית? האם וכיצד זה ישפיע על איכות האחיות בעתיד? חלקנו התחלנו לעבוד מהר עם הזום, חלקנו פחות. בעיות של קליטה, התחברות, מצלמות. בתחילת המשבר, הייתה אווירה של כאוס. כל סטודנט סטודנטים: הסתגל בבית למציאות החדשה, ילדים בבית בלי מסגרת, סגר ולא ניתן לצאת, חלקם יצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם, ובתוך כל זה קיים הרצון כן להמשיך ללמוד ולהתקדם. כחלק מהצוות חשתי כי החובה שלנו היא לא רק לאפשר למידה, חשתי כי חובתנו לא רק לאפשר למידה אלא להגיע לכל סטודנט ולזהות היכן ומתי לסייע. גם דרך הזום ניתן היה לראות את הקושי, יחד עם רצון לעמוד על הרגליים ולהמשיך אלא בעיקר להגיע לכל סטודנט, לאמוד את הקשיים שלו ולזהות היכן ומתי לתת סיוע ועזרה. ניתן היה לראות (אפילו דרך הזום) את הקשיים, ההלם והפחד יחד עם הרצון לעמוד על הרגליים ולהמשיך הלאה. בשיחות עם הסטודנטים נחשפתי לבעיות מורכבות כמו קשיי פרנסה, סטודנטים ללא מחשב המאפשר התחברות לשיעורים, חרדה, ילדים בבית ללא עזרה – דברים המקשים על היכולת ללמוד ולתפקד.

8 | ראי