מרכז שניידר - פאזל 59 - ינואר 2021

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים 2021 • ינואר 59 גיליון

כל אחת אחות גדולה לרגל שנת האחות הבינלאומית: הסיעוד 13–12 ' עמ | שלנו מבעד לעיני האחיות

דבר המנהלת

צוות שניידר היקר, 30- אני גאה ונרגשת לפתוח את שנת ה למרכז שניידר לרפואת ילדים. נציין 2021 לקראת סיומה של שנת שלושה עשורים להקמת בית החולים המיוחד הזה – בית חולים ששינה את רפואת הילדים במדינת ישראל, שהפך למותג של מצוינות, שמהווה בית מקצועי ואנושי עבור אינספור ילדים ומשפחותיהם

זו תקופה שבה נאכלס את הבניין החדש, ונידרש לפיתוח הבניין הקיים והתאמתו – בעוד שכל השירותים מכוונים לנקודת מבט אחת, סביב צורכי הילדים הזקוקים לעזרתנו. תקופה שבה נתמודד מול הצורך להמשיך ולתת מענה למחלות קשות ומורכבות, על ידי יישום של פריצות דרך רפואיות ומחקריות והנגשתן למטופלים שלנו. תקופה שבה נהיה חייבים לתת רפואה ושירות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, כדי לשמור על מעמדו של מרכז שניידר גם בעולם כבית חולים לילדים שמסוגל לעשות הכול, גם את ה"מעל ומעבר". המשימה הזאת היא של כולנו. לכל אחת ואחד מאיתנו יש תפקיד משמעותי בשימור ההישגים, בשאיפה לעשות עוד ויותר. אני, מצידי, מבטיחה לכם שהתפיסה הניהולית והגישה שאני מביאה לתפקיד יתנו את כל המרחב והאפשרויות כדי למצות את מרב הפוטנציאל של בית החולים ושל ההון האנושי המצוין שלו. ההשקעה במטופלים שלנו היא בראש מעיינינו – אבל לא פחות מכך, השקעה בצוות שסביבם. האחריות שלנו כמטפלים בילדים היא לראות אותם ואת משפחתם בחולי, אך גם בבריאות. על כן, חלק מהדגשים שלנו לעשור הקרוב יעסקו גם במעטפת הרחבה של בריאות הילדים: בפיתוח מדידות איכות הנמדדות על ), בסקרי Patient reported outcome measures – PROMs( ידי הילדים שביעות רצון של הילדים עצמם, בקידום עשייה מחקרית ובעידוד חדשנות ויצירתיות בתחומים אלה. אנחנו יכולים להתגאות בהישגים רבים: בתוצרים 2021 בפתח שנת המרשימים של יום המחקר האחרון ובמחקרים מרתקים ומגוונים בתחומי רפואת הילדים השלישונית, ביישום של טכנולוגיות מסעירות דמיון כמו הולוגרמות במכון הלב, ברופאים ורופאות שחזרו הביתה לשניידר מהתמחויות בחו"ל, במקרים מיוחדים של הצלת חיים, וכמובן בסיעוד המצוין שלנו - אומנם לא הצלחנו לחגוג את שנת האחות, אבל השנה החולפת הוכיחה יותר מכול את חשיבותן ומרכזיותן של האחיות. על כל אלה ועל נושאים רבים נוספים, תוכלו לקרוא בגיליון זה. אני מבקשת לשלוח תודה גדולה לפרופ' יוסף פרס ולהנהלה היוצאת, שהובילו את מרכז שניידר להישגים יוצאי דופן, ומברכת את כל בעלי התפקידים החדשים. ביחד, נעשה "מעל ומעבר" וניקח את בית החולים היחיד והמיוחד שלנו אל העתיד ואתגריו. בהערכה רבה, ד"ר אפרת ברון הרלב

כמו גם עבורנו, אנשי הצוות. בית חולים שכולו מעל ומעבר. ההזדמנות שניתנה לי להוביל את מרכז שניידר – שבו צמחתי מבחינה מקצועית מאז היותי מתמחה ברפואת ילדים ועד היום – היא אפשרות להגשמה של פעם בחיים. זוהי אחריות גדולה, ואני חשה מחויבת לעשות כל שניתן כדי שבית החולים היחיד והמיוחד שלנו ימשיך להעניק לילדי ישראל רפואה מובילה, פורצת דרך ויצירתית, המשלבת מחקר מתקדם וטכנולוגיות חדשניות יחד עם מסירות ואנושיות. לאורך כל השנים, מרכז שניידר ריכז אליו אנשי מקצוע מעולים, אבל הסיפור שלנו הוא רחב בהרבה מאיכות רפואית נטו. הסיפור של מרכז שניידר הוא החיבור בין מובילות מקצועית למובילות אנושית. אני גאה על ההזדמנות לעבוד לצד אנשים שאכפת להם מעומק הלב והנשמה, במקום שבו המושג "שליחות" הוא דרכנו הטבעית, עם צוות מקצועי ואנושי שהשיח שלו עם ילדים ומשפחותיהם הוא שיח מכבד ומכיל. הרצון המתמיד שלנו להיות הטובים ביותר ולעשות את ה"מעל ומעבר" בא לידי ביטוי בכל דרך ואופן, בכל מקצוע, ואצל כל אחד ואחת מאיתנו. כאשר צילה של הקורונה עדיין מלווה אותנו 2021 אנחנו נכנסים לשנת ומשפיע על שגרת העבודה, אבל בלב מלא תקווה: מבצע החיסונים שהחל בסוף דצמבר הוא תקווה לשחר של יום חדש, ואני גאה על כך שמרבית אנשי הצוות התחסנו כבר בימים הראשונים למבצע. תודה גדולה לכל הצוותים שגויסו למבצע המורכב הזה, ותודה לכולכם על שיתוף הפעולה ועל ההיענות הגבוהה. זוהי שנה ראשונה של עשור חדש, שבמהלכו יעמדו בפנינו אתגרים גדולים. יהיה עלינו לבסס את התוכנית האסטרטגית של בית החולים לעשור הקרוב וליישמה, כשחלק מרכזי בה יהיה מבט קדימה אל אופיים של שירותי רפואת הילדים והאופן שבו הם יינתנו למטופלים שלנו.

2019- שניידר: בית חולים מצטיין של כללית ב

ימי הקורונה במרכז שניידר מבעד לעדשה

הצלם עטור הפרסים זיו קורן מצלם בשנה האחרונה מחלקות קורונה וטיפולים בחולי קורונה בבתי חולים ברחבי הארץ. לאחרונה הוא התלווה לצוות חדר הניתוח במרכז שניידר, ותיעד ניתוח אורתופדי דחוף בנער החולה בקורונה. קורן, שכבר ביצע בעבר פרויקטים מצולמים במרכז שניידר, שעוררו הדים רבים, ליווה הפעם בסדרת תמונות מרשימה את תהליך התמגנות הצוות ואת מהלך הניתוח, ואחת התוצאות לפניכם.

צילום: זיו קורן

ריבה שקד עורכת ומפיקה: משכית גילן שוחט, פרופ' אפי בילבסקי, רונית סינגר, מערכת: שרית ביתן, אתי צור, קשת ליבוביץ, דנה רזניק, דלית כהן, שגית טורקניץ, לינור נבו-אלבו, לירון קורמן-זרחוביץ, מיכל בניה שריג רעיונות כתיבה, עריכה ועיצוב: ענבל קלברס ודוברות מרכז שניידר צילומים:

מרכז שניידר לרפואת ילדים 4920235 , פ"ת 14 רח' קפלן 03-7608398 • פקס 03-9253208 ' טל

עיתון מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

rshaked@clalit.org.il www.schneider.org.il מרכז שניידר לרפואת ילדים

59 ' גיליון מס 2021 ינואר

גלית אשר, מנהלת הסיעוד במחלקת ילדים ב', עם מטופל צעיר בשער:

2

חיים במתנה

במבצע מורכב הועמדו תוך דקות בחדר הניתוח עשרות אנשי צוות ביניהם מרדימים, כירורגים ממקצועות שונים, אחיות, טכנאים, צוות האולטרסאונד ומצנתרי לב ומוח, שבשילוב כוחות החזירו לחיים את נועה בת השנה וחצי. "אנחנו מברכים על המזל שהיה לנו להגיע לשניידר", אמרה האם מיכל דרמה בשניידר: ניתוח חירום רב-צוותי הציל חיי תינוקת שנחתכה בצוואר מבקבוק זכוכית

נועה בת השנה וחצי עם חלק מהצוות שהציל את חייה

של אורתופד, פיזיותרפיסטית ודיאטנית, שליוו אותה עד להחלמתה המלאה. "שילוב הכוחות, המוחות והנפשות של כלל הצוותים הצילו בפירוש את חייה של התינוקת", אמרה ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר, "מהירות ואיכות הטיפול של מיטב הצוותים הרפואיים והסיעודיים, ששילבו כוחות להצלתה של נועה, הן גאווה ענקית למרכז שניידר, לבילינסון ולכללית". מיכל ארביב, אימה של נועה, הודתה מקרב לב לכל השותפים בנס ההצלה של נועה. "בזכות ההירתמות המיידית של כלל הצוותים ושילוב הכוחות האדיר של שניידר ובילינסון קיבלנו את בתנו במתנה. אין לנו מילים להביע את הכרת תודתנו. אנו מברכים על המזל שהיה לנו להגיע לשניידר בעת המשבר ולצאת ממנו עם ילדה מחייכת שקיבלה את חייה בחזרה".

צוות חדר ניתוח בראשותו של ד"ר יעקב כץ, מנהל מחלקת הרדמה ומערך חדרי הניתוח, נערך תוך דקות לניתוח חירום. נועה טופלה במקביל על ידי מרדימים, מנתחים בתחומי אף אוזן גרון, כלי דם ולב, אורתופדיה ונוירוכירורגיה, מצנתרי לב ומוח, אחיות, טכנאים וטכנולוגים מצוות יחידת האולטראסאונד, כאשר למומחי מרכז שניידר מצטרפים מומחים נוספים מבית החולים בילינסון. במהלך הניתוח הוחלט לחבר את התינוקת למכונת לב ריאה, כל זאת תוך החייאה ממושכת. בתום הניתוח המורכב, ולאחר שמצבה יוצב, היא הועברה כשהיא מונשמת ומורדמת ליחידה לטיפול נמרץ בשניידר בראשותו של פרופ' אלחנן נחום. נועה הקטנה התאוששה באופן מדהים ועד מהרה החלה להניע את ארבעת גפיה, לאכול עצמאית ולהגיב לסביבתה. היא הועברה במצב טוב מאוד למחלקה לכירורגיה ילדים להמשך טיפול ומעקב

נועה בת השנה וחצי ישבה בעגלת הקניות בסופר, כאשר לפתע נתקל עובר אורח בעגלה. בשל שבר במרצפות, גלגל העגלה נתקע והיא התהפכה כאשר נועה הקטנה יושבת בתוכה. היא נפלה על בקבוק זכוכית שהיה בעגלה, והוא התנפץ וחתך את צווארה. התינוקת הובהלה למחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) של מרכז שניידר, בראשות ד"ר רון ברנט, במצב קשה מאוד ובהכרה ירודה, כאשר סכנה נשקפת לחייה. צוות המלר"ד זיהה שהיא סובלת ממספר פגיעות צוואריות, שהמשמעותית בהן היא חתך מלא של העורק הוורטבראלי. הפגיעה בעורק זה, הממוקם בעומק הצוואר האחורי לאורך החוליות, גרמה לדימום עורקי מתמשך ולאובדן דם ניכר. נועה קיבלה עירוי דם דחוף, מצבה יוצב והיא הועברה בדחיפות לחדר הניתוח כשהיא מורדמת ומונשמת.

3

לראשונה בארץ: השתלת כליה עצמית

הוצאה והושתלה במקום חדש בגופו, חופשי מהגידול שהפריע לפעילותה וללא צורך 16 כלייתו של נער בן בנקז שגרם לזיהומים – הליך מורכב ונדיר גם בעולם

סיכם ד"ר גורביץ', "משמח מאוד לראות שהכליה מתפקדת כרגיל והילד לא זקוק יותר לנקז שגרם לזיהומים. כעת אנו יכולים להתפנות להתאמת טיפול תרופתי לגידול עצמו".

לביתו במצב טוב כשאת המעקב מבצע צוות המכון לנפרולוגיה. "השתלה עצמית של הכליה היא פרוצדורה לא שכיחה גם בעולם, המחייבת לבצע בגוף אחד שני ניתוחים – הוצאת האיבר וההשתלה – בסביבה אנטומית לא רגילה ולרוב מסובכת",

ניתוח ראשון מסוגו בישראל של השתלת כליה עצמית בוצע במרכז שניידר בגופו של עבּד בן , שבגיל חמש עבר השתלת כבד בעקבות 16- ה מחלה מטבולית נדירה. לפני כשנה אובחן אצלו גוש הממוקם בבטן ובאגן, שעירב את כלי הדם הראשיים המספקים דם לרגל שמאל. הגוש חסם לחלוטין את צינורית השתן היוצאת מהכליה השמאלית – דבר שחייב להחדיר לכליה נפרוסטום, צינור פלסטי קבוע לצורך ניקוז השתן. הנקז גרם לזיהומים חוזרים בכליה, שבגללם נדרש עבד לאשפוזים תכופים. את הגידול לא ניתן היה לנתח שכן היו מעורבים בו כלי דם ראשיים של הרגל, ולא ניתן היה לטפל בו באופן כימי בשל נוכחות של זיהומים חוזרים בכליה. בהתייעצות עם מיטב מומחי בית החולים, ובהם אונקולוגים, הפטולוגים, כירורגים של כלי דם, אורולוגים ומשתילים, הוחלט לבצע ניתוח נדיר שטרם בוצע עד כה בארץ: השתלת כליה עצמית, שמשמעה הוצאת הכליה השמאלית והעברתה למקום חדש שבו פעילותה לא תושפע מהגידול. ההשתלה המורכבת בוצעה על ידי צוות מערך ההשתלות במרכז שניידר בהובלת ד"ר מיכאל גורביץ', מנהל היחידה להשתלות וניתוחי כבד בילדים. במהלך הניתוח הופרדה הכליה מהגידול ונותקו כלי דם וקטע של צינור השתן, הכליה הוצאה ובהמשך הושתלה במקומה החדש בצד ימין של האגן – מיקום רגיל להשתלת כליה. למרות שהניתוח דרש דיוק מרבי בחיבורים מורכבים של כלי הדם וצינור השתן, הוא עבר ללא סיבוכים והכליה המושתלת חזרה מיידית לתפקודה. עבד טופל ביחידה לטיפול נמרץ, הועבר למחלקת אשפוז ג' וכשבוע לאחר הניתוח שוחרר

עבד עם ד״ר מיכאל גורביץ׳ שניתח אותו

איזבל נולדה פעמיים איזבל עברה פרוצדורה כירורגית עוד כעוברית ובגיל שלושה 35 בבטן אימה, נולדה בשבוע ימים ניצלו חייה בניתוח לב פתוח. בקרוב היא תחגוג יום הולדת שנה כתינוקת בריאה וחייכנית, המתפתחת ככל תינוק בן גילה איזבל הקטנה הייתה עוברית ברחם אמה, כשסקירת היריון שגרתית מצאה גידול נדיר ואלים המתפתח על ליבה הזעיר. כשאימה בהיריון מתקדם, בוצע בבית החולים בילינסון ניתוח יוצא דופן שבמהלכו צרבו המומחים את כלי הדם המספקים דם לגידול. בכך הם עצרו את התקדמותו ואפשרו את המשך ההיריון של האם ואת המשך התפתחותה של העוברית. להיריון נולדה איזבל הקטנה, ובגיל שלושה ימים בלבד עברה 35- בשבוע ה במרכז שניידר ניתוח לב פתוח מציל חיים, שבו הוסר הגידול לחלוטין. הניתוח ארך שש שעות, שבמהלכן חוברה התינוקת למכונת לב ריאה. כיום איזבל היא תינוקת בריאה, חייכנית ומקסימה, הגדלה ומתפתחת ככל תינוק בגילה ובקרוב תחגוג יום הולדת שנה. חייה של איזבל ניצלו בזכות שיתוף הפעולה ההדוק בין מכון הלב במרכז שניידר בראשות ד"ר עינת בירק, המערך הקרדיו-כירורגי בשניידר והמרכז לרפואת העובר בבילינסון בראשות ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. שיתופי פעולה כאלו מורכבים מצוותים רפואיים וסיעודיים, המצליחים לעשות לא פעם את הבלתי אפשרי ולהציל תינוקות וילדים רכים כנגד כל הסיכויים. סיכם ד"ר ג'ורג' פרנקל, מנהל היחידה לניתוחי לב בשניידר: "הטיפול באיזבל היה מורכב וחייב חשיבה מחוץ לקופסה ויצירתיות רבה. לשמחתנו הרבה התינוקת החלימה במהירות, והיום אפשר לומר שהיא נולדה פעמיים".

איזבל ואימה: ניתוח יוצא דופן

4

יעקב ואחמד, קשר דם כליה לנער בדואי שלא הכיר – כחלק ממבצע 63- שנים לאחר שנפצע קשה בפיגוע תרם יעקב בן ה 28 ההצלבה הגדול ביותר בארץ, שבמהלכו קיבלו שמונה אנשים כליות חדשות וסיכוי חדש לחיים בריאים

, תושב שילה, ביקש לתרום 63- יעקב ליבי בן ה כליה למחותן שלו אך נענה להצעה שקיבל ממרכז ההשתלות: לתרום את כלייתו לאדם שאינו מכיר ושנמצא מתאים לכליה שלו, בעוד שקרוב משפחתו יקבל כליה מתורם אחר. בכך הפך יעקב לחלק ממבצע ההצלבה הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל, שבמסגרתו קיבלו שמונה אנשים כליות חדשות. הכליה של יעקב הושתלה בגופו של אחמד, נער מהפזורה הבדואית, שנזקק לטיפולי 15 בן דיאליזה לאחר שגופו דחה את הכליה הראשונה שהושתלה בו לפני יותר משנתיים. שבוע לאחר ההשתלה, יעקב הגיע לבקר את אחמד במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר, והמפגש בין השניים לא הותיר אף עין יבשה. "אני מוקף בכל כך הרבה טוב, שאני חייב להמשיך עם הטוב הזה גם לאחרים – שגם אחרים ירגישו את הטוב, שיקבלו את מתנת החיים", אמר יעקב, שנפצע קשה בפיגוע וחייו ניצלו בנס, "שמרתי על 1992 בשנת שנה, ועכשיו אני מקווה 63 הכליה הזאת שאחמד ישמור עליה עוד שנים רבות ושיזכה לחיים בריאים ומאושרים".

״שגם אחרים ירגישו את הטוב״: יעקב מגיע לבקר את אחמד

הנס של גלי

ים: חפץ כבד נפל על ראשה של גלי בת השמונה חודשים, בעת שטיילה בעגלה עם אביה, וגרם ַ מכה משמ לה לפגיעת ראש קשה. לאחר ניתוח נוירוכירורגי שעברה במרכז שניידר היא התאוששה בצורה מדהימה

גלי, תינוקת בת שמונה חודשים, טיילה עם אביה בשכונת מגוריה בפתח תקווה, כשלפתע נפל על העגלה שלה חפץ פלסטיק כבד שהושלך מאחת המרפסות ופגע בראשה. הוריה של גלי הבהילו אותה למרכז שניידר כשהיא סובלת מפגיעת ראש קשה, פציאליס (שיתוק בעצב הפנים) ופרכוסים. מהירה מצאה שבר נרחב בצד ימין של CT בדיקת הגולגולת ודימום מוחי. "הגענו לשניידר המומים ומזועזעים מעוצמת הפגיעה", אומרת האם מעין, "חצי מהפנים של גלי היו משותקות, היא בקושי הזיזה את הגפיים בצד שמאל, גילגלה עיניים וצרחה מכאבים כפי שמעולם לא שמענו אותה". גלי אושפזה מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ במרכז שניידר, בראשות פרופ' אלחנן נחום, ונותחה על ידי ד"ר איוון נוביצקי, רופא בכיר ביחידה לנוירוכירורגיה. "במקרים של פגיעות טראומטיות בגולגולת, המוח מתנפח ולעיתים יש צורך לנתח חלק מהגולגולת כדי לפנות מקום למוח המנופח על מנת שלא יסבול מלחץ מוגבר", מסביר ד"ר אמיר קרשנוביץ', מנהל היחידה לנוירוכירורגיה בשניידר. "במקרה של גלי, השבר נוצר באופן כזה שהוא ניתק מהגולגולת בעצמו ולמעשה פינה מקום למוח הבצקתי שהתנפח ומנע נזק נוסף משני. בניתוח ניקזנו את הדימום המוחי, הסרנו רקמה נמקית, שחזרנו את קרום המוח הקרוע ואיחינו מחדש את עצם הגולגולת של התינוקת". גלי התאוששה מהניתוח ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר מכן הועברה להמשך מעקב נוירוכירורגי במחלקה. שבועיים וחצי לאחר שהגיעה למרכז

שלמים ויחידות תפקודיות במערכת העצבים והמוח משנים את תפקודם ודפוס פעילותם, כתגובה לפגיעה מוחית. אנו לא יכולים לדעת במדויק מה היקף הפגיעה המוחית של גלי והאם יהיו השלכות ארוכות טווח, אבל מקווים שהפגיעה תהיה מינימלית ככל הניתן".

שניידר, היא שוחררה והחלה תהליך שיקום ארוך וממושך במרכז הרפואי לוינשטיין. "מרגש לראות את גלי היום, לאחר התאוששות מדהימה מהפציעה הקשה", אומר ד"ר קרשנוביץ', "בפגיעות ראש אצל תינוקות וילדים קטנים, מכיוון שהמוח עדיין לא סיים את התפתחותו, יכול להתקיים תהליך הנקרא נוירו-פלסטיסיות, שבו אזורים

ד"ר אמיר קרשנוביץ' עם גלי: "מרגש לראות אותה היום"

5

חדשות שניידר

מרפאת ריאות וירטואלית: משהו חדש באוויר צוות מכון הריאות של מרכז שניידר, המוביל הקמה של מרפאת אסתמה וירטואלית, עלה לשלב הגמר בתוכנית החדשנות הארצית של כללית, "מאתגר של פרויקט מכון ריאות שניידר, עשוי לתת מענה יעיל ואפקטיבי לילדים אלה.

ינטרו באופן רציף מדדים קליניים אצל המטופל. בנוסף לאלה יישלחו לחולים שאלונים ייעודיים אשר יתארו את תחושותיהם הסובייקטיביות. הנתונים ישולבו אל תוך פלטפורמה דיגיטלית אחת ויוצגו על גב צגים מיוחדים אצל החולה ואצל המטפל. צגי שליטה אלה יאפשרו למומחים לעקוב, לנטר, להתערב, לטפל ולנהל באופן אקטיבי אוכלוסיות גדולות ומגוונות של מטופלים, תוך יצירת טיפול תפור אישית ופרואקטיבי וקיום אינטגרציה בין מערכות הקהילה ובית החולים. בעתיד, ולאחר שייצברו מספיק נתונים והחלטות רופא, תשולב במרפאה הווירטואלית גם מערכת התרעה מוקדמת, שתבוסס על אלגוריתם ייעודי ותדע לצפות הדרדרויות במצבם הקליני של המטופלים ולספק תובנות קריטיות למטפל ולמטופל. כיום אלף חולי אסתמה, כרבע 220- מטופלים בכללית כ . יישום חוצה-כללית 18 מהם ילדים מתחת לגיל

במרכז שניידר מתקיים מודל נוסף של רפואה מרפאות המספקות מענה 11 מרחוק הכולל וירטואלי מבוסס תקשורת וידאו — אנדו-סוכרת, ריאות, עור, אלרגיה, נוירולוגיה, התפתחות הילד, גנטיקה, נפרולוגיה, ראומטולוגיה, גסטרו ורפואה פסיכולוגית. מודל זה מצליח לפשט במקרים רבים את השירות הרפואי הכרוך בהגעה לבית החולים תוך יצירת חוויית מטופל טובה, ומהווה פתרון יעיל גם בימי שגרה, החוסך להורים פקקי תנועה בדרך לבית החולים, מציאת חנייה, המתנה בתור והפסד ימי עבודה. כך גם ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לזיהומים, לקצר תורים ולהפחית עומסים, ובה בעת לשמור על זמינות ורצף טיפולי ולמנוע סיבוכים.

לפתרון", וקיבל אור ירוק להמשיך ולפתח את היוזמה. ארבעת הרעיונות הסופיים, שעלו לשלב פרויקטים מרחבי כללית, יוצגו 120 המכריע מתוך בפני מנכ"ל כללית כאשר לפחות אחד מהם יזכה להטמעה רחבה בקופה. פרויקט מרפאת ריאות וירטואלית הוא חלק מעשייה חדשנית חוצת-שניידר, שזכתה לתנופה משמעותית בימי הקורונה ותכליתה יצירת מערך של רפואת ילדים מקוונת – יעילה, נגישה ומותאמת למקצועות השונים ולצורכי המטופלים והמשפחות. מרפאת הריאות הווירטואלית החדשה תשלב ותטמיע מספר טכנולוגיות קצה ומערכות חישה ייעודיות לחולה הנשימתי בביתו, כמו סטטוסקופ דיגיטלי, אוקסימטר וספירומטר. מערכות אלה

ד"ר ברון הרלב בוועידת איחוד האמירויות: "מרכז שניידר נועד להיות גשר לשלום"

שיתופי פעולה בתחום רפואת הילדים. היא הדגישה כי בית חולים לילדים הוא מקום שאליו באים ילדים עם הוריהם, והם צריכים טיפול ייחודי ומותאם. "אנחנו מתעסקים בין היתר בהשתלות איברים בילדים, באונקולוגיה לילדים, וגם ברפואה מונעת כמו טיפול במחלות גנטיות. כיום, כשמדברים על רפואה מותאמת אישית למבוגרים, זה חייב להיות נכון גם לרפואת ילדים". מנהלת מרכז שניידר ציינה כי "אנחנו לא רוצים רק שיתוף פעולה עם איחוד האמירויות – אנחנו מאמינים שבית החולים שלנו נועד להיות גשר לשלום, שכן ילדים הם מעל לכל פוליטיקה או מלחמה".

ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר, השתתפה בפאנל מומחי בריאות שנערך במסגרת ועידת העסקים איחוד האמירויות – ישראל. בוועידה ו"גולף ניוז", התקיים פאנל TheMarker המשותפת, שאורגנה על ידי העיתונים של מנהלי מרכזים רפואיים בישראל ובאמירויות, שדן בסוגיות של שיתוף פעולה רפואי בין המדינות בתחומים שונים. הפורום נוהל על ידי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של כללית, ולקחו בו חלק גם ד"ר איתן וירטהיים, מנהל המרכז הרפואי רבין, וד"ר אזאד מופן, יו"ר מייסד ומנהל של המרכז הרפואי אסטר. ד"ר ברון הרלב הציגה את העשייה במרכז שניידר ודיברה על עידן חדש של

ד"ר אפרת ברון הרלב בפאנל יחד עם פרופ' רן בליצר (מימין), ד"ר אזאד מופן (על המסך) וד"ר איתן וירטהיים

6

יצאתם גדולים: חוגגים בשניידר את שבוע הפגים

בנובמבר מציין העולם את יום הפג הבינלאומי, שנועד 17- בכל שנה ב להגביר את המודעות לפגים ולמשפחותיהם. במרכז שניידר הגדילו לעשות והפכו את יום הפג ל"שבוע הפגים בשניידר". במהלך היום עצמו נערכה במחלקת הפגים פעילות שכללה צילומי מגנטים של פגים והוריהם וחלוקת שי למשפחות, בעוד שבלובי בית החולים התקיימה תערוכה שהציגה את סיפוריהן האישיים של נשות צוות שניידר, שטופלו בפגייה ומשתפות בחווייתן האישית. במהלך השבוע כולו, עמוד הפייסבוק של בית החולים הזמין הורים שילדיהם טופלו בפגייה לשתף את העוקבים בסיפוריהם המרגשים, יוצאי הדופן ומעוררי ההשראה. הסיפורים, מכל השנים והתקופות, זכו להצלחה רבה ברשת ועוררו תגובות רבות מגולשים שהתרגשו מהמקרים ומתמונות הילדים שטופלו בשניידר, אז והיום: אביתר – פג שנולד גרם, רפאל – הפג הראשון בארץ ששרד בקע סרעפתי 800 במשקל והיום הוא חייל משוחרר, 1999 ימני קשה, עידו שטופל בפגיית שניידר בשנת אלה שחגגה לאחרונה יום הולדת שנה, ועוד רבים וטובים. תודה לכל ההורים ששיתפו אותנו בסיפורים המדהימים שלהם והעלו על נס את העשייה הייחודית של צוות הפגייה: לא רק הרפואה המצוינת, אלא גם העידוד והליטוף ברגעים קשים, האוזן הקשבת והמרחב התומך.

התינוק איתן אור, בפגייה וכיום

מחלקת הפגים בשניידר היא מרכז שלישוני לרפואת פגים ויילודים מכל רחבי תינוקות קטנטנים, רובם עם בעיות רפואיות 1,000- הארץ ומטפלת מדי שנה בכ מגוונות כגון מחלות נשימה מורכבות, מומים מולדים רב מערכתיים, מומי לב מולדים, מומים במערכת העצבים המרכזית, מומים בדרכי העיכול, הפרעות כרומוזומליות ומטבוליות וכן פגים הנולדים במשקלי לידה נמוכים מאוד.

מרפאת האלרגיה הווירטואלית שהקדימה את תכתיבי הקורונה

הגופנית", היא אומרת, "לשמחתי הייתה הירתמות לנושא הן בהנהלת שניידר והן בהנהלת כללית, הוקצו לכך משאבי מחשוב ופיתוח, ובספטמבר המרפאה הושקה כשירות וירטואלי 2019 באמצעות אייפדים ומהר מאוד התגלתה כהצלחה. לא צפינו אז שחצי שנה לאחר מכן נמצא את עצמנו בעיצומה של מגפה עולמית, שבה כולם עוברים למודל של מרפאה וירטואלית". במהלך ימי הקורונה הופתע צוות המכון לגלות, שהמרפאה הווירטואלית מצוינת גם למעקב אחרי החולים הכרוניים עם ההפרעות במערכת החיסון, הסובלים מדיכוי חיסוני וחוששים מהגעה פיזית למרפאה האימונולוגית. "תודה לכל מי שנתן יד להצלחה הזאת בשניידר ובכללית", מסכמת ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט, "ההנהלה ויחידת המחשוב בשניידר, רפואה מקוונת וחטיבת מערכות מידע ודיגיטל בהנהלה הראשית, ולכל צוות מכון האלרגיה והאימונולוגיה על תרומתם להצלחת הפרויקט החלוצי שהפך להכרחי כל כך בימי הקורונה".

מנות בהשגחה רפואית, בשל חשש מתגובה אלרגית קשה שתצריך טיפול מיידי. לאור מורכבות הטסטים, מתן התרופה והצורך בניטור קפדני, השלב השני היה מתבצע באשפוז יום אלרגיה לאורך מספר שעות, ולכן הוקצה מספר מוגבל מאוד של תורים בשבוע לצורך כך. מצד אחד, בשנים האחרונות גדלה מאוד היכולת שלנו לתת מענה לבירור אלרגיה על ידי מתן נסיוני ומבוקר של תרופות רבות ושונות, ומצד שני – עם ההצלחה והעלייה בדרישה לשירות זה במרפאת התרופות בשניידר – נתקלנו בבעיה של המתנה ארוכה מאוד לתורים. ניסינו לאחד את שני שלבי הביקורים, אך זה יצר בעיות אחרות". על רקע מצוקה זו פנתה ד"ר מרכוס מנדלבליט להנהלת בית החולים בבקשה להקים מרפאה וירטואלית של שיחות וידאו מקדימות, שיחליפו את השלב הראשון הדורש שיחה מסודרת עם ההורים, איסוף נתונים מהמערכות הממוחשבות, תכנון של הביקור השני והטסטים ותיאום ציפיות. "הנושא נראה מתאים מאוד לביצוע וירטואלי, שכן בשלב הראשון של הבירור אין משמעות לבדיקה

מרפאת התרופות במכון לאלרגיה ולאימונולוגיה במרכז שניידר, בראשות פרופ' אברהם ביגלמן, הייתה מהראשונות שעברו למודל עבודה מרחוק, עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה והשינויים שהיא הכתיבה לכולם. עם תחילת המגפה נוכח הצוות לגלות שהמרפאה הווירטואלית מתאימה לא רק לשלב ראשון של בירור מול ההורים, כפי שתכננו מלכתחילה, אלא יעילה ביותר גם למעקב אחר החולים הכרוניים שבימים כתיקונם היו מגיעים פיזית למרפאה. מספרת על כך ד"ר נופר מרכוס מנדלבליט, מנהלת השירות לאימונולוגיה קלינית במכון לאלרגיה ולאימונולוגיה: "לפני כחמש שנים, כשמוניתי לאחראית על מרפאת התרופות במכון, נתקלתי בבעיה משמעותית מאוד עבור המטופלים שלנו. הבירור לאלרגיה לתרופות – אחת הסיבות הנפוצות שבגללן מטופלים מופנים למרפאת אלרגיה בבית חולים – היה מתבצע בשני שלבים. בתחילה המטופל מגיע להערכה ראשונית ובירור, ובהמשך נקבע תור נפרד לתגר תרופות במרפאה, בדיקה הכוללת ביצוע טסטים ומתן תרופה במספר

חדש: מערכת "מנור" מלווה את מסע המטופל

ממשקים בתחומי ניהול תהליך קבלה, תנועות 125 מערכות בית החולים דרך מטופלים ושחרור, ניהול מערכת הגבייה וההכנסות, ניהול ארכיונים ותנועות תיקי מטופלים, דיווחים סטטוטוריים וסימול רפואי. נושא זימון התורים הוא בהטמעת .)QF חברת "יעל תוכנה" (באמצעות תוכנת מרכז שניידר נבחר לבית החולים הראשון שיטמיע את המערכת, הן בשל המובילות, החדשנות והמחויבות המאפיינים אותו והן בשל תחומי הפעילות המגוונים שבו, שיסייעו לבדיקת מרכיבים רבים ככל הניתן במערכת החדשה.

בתי החולים של הקופה, 14- מרכז שניידר נבחר על ידי כללית כראשון מ נהל מתקדמת, שתחליף את מערכת ִ שיטמיע את מערכת "מנור" – מערכת מ עלתה לאוויר NESS הוותיקה. המערכת החדשה בהטמעת חברת ATD- ה נהל ִ ובהמשך היא תיושם באופן חוצה ארגון כמערכת מ 1.12.2020- בשניידר ב חולים מרכזית, התומכת בכל תהליכי העבודה המנהלתיים בבתי החולים של , המלווה SAP כללית. "מנור" היא מערכת ליבה מרכזית מבוססת טכנולוגיית את מסע המטופל בכל נקודות המגע שלו עם בית החולים ומתחברת לכל

7

כי משניידר תצא תורה

לראשונה בישראל: קורס בדיאליזת ילדים

למספר מצומצם של מתמחים בנפרולוגיית ילדים מבתי החולים השונים על מנת לאפשר הדרכה מעשית. בקורס המקוון הרצו מומחים רבים בנפרולוגיית ילדים ובתחומים משלימים משניידר ומבתי חולים נוספים בישראל, ביניהם רופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. במהלך הקורס נלמדו יסודות הטיפול בסוגי דיאליזות שונות תוך התייחסות ספציפית לילדים: המודיאליזה, דיאליזה ) ושיטות נוספות של פינוי חומרים CRRT( צפקית, דיאליזה מתמשכת איטית מהדם. כל ההרצאות הועלו לערוץ היוטיוב של שניידר והן זמינות לצפייה. סיכם מנהל המכון לנפרולוגיה, פרופ' דניאל לנדאו: "צוות יחידת הדיאליזה עושה עבודה ימים בשנה, הן בשירות לילדים כרוניים והן בהתערבויות דחופות 365 נפלאה ביחידות לטיפול נמרץ. אני גאה בצוות המעולה שלנו ושמח שיכולנו לחלוק את ניסיוננו הרב עם עמיתים למקצוע גם בימי הקורונה דרך קורס מקוון שזכה להצלחה מרובה".

היחידה לדיאליזה במרכז שניידר מטפלת בילדים הסובלים מאי ספיקת כליות סופנית ופועלת כחלק מהמכון לנפרולוגיה, המהווה מרכז ארצי לטיפול בילדים עם אי ספיקת כליות. כגורם מקצועי מוביל בתחומו, קיים צוות הדיאליזה קורס ראשון מסוגו בישראל ביסודות הדיאליזה בילדים עבור רופאים ואחיות מכל רחבי הארץ, במטרה לשתף את אנשי המקצוע בידע התיאורטי והמעשי הרב שנצבר בארץ ובעולם. הקורס אורגן על ידי ד"ר אורלי חסקין, רופאה בכירה במכון לנפרולוגיה בשניידר, בעזרת יפה פלוש, מנהלת הסיעוד במכון הדיאליזה ובתמיכת האיגוד הישראלי לנפרולוגיית ילדים. בהתאם למגבלות הקורונה הקורס נערך במתכונת של וובינר אינטרנטי והתפרס על פני שלושה ימים. בנוסף להרצאות – שאליהן התחברו מכל רחבי הארץ רופאים מתמחים ומומחים בנפרולוגיית ילדים ואנשי צוות סיעודי המטפלים בילדים אלו – התקיים גם חלק מעשי במרכז שניידר, שהועבר מנגנון ההשתנה בילדים: מדברים על זה

, המנהלת היוצאת של פרופ' חנה תמרי היחידה להמטולוגיה בבית החולים, התקבלה כחברה באקדמיה הישראלית לרפואה מדעית שליד הר"י, לאור פועלה והישגיה ברפואה הקלינית ובמחקר הרפואי בישראל. עם קבלתה למוסד מכובד זה עולה מספרם של מומחי שניידר החברים בו לשלושה, יחד עם פרופ' משה פיליפ ופרופ' שי יזרעאלי. מנהל המכון פרופ' משה פיליפ, לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, זכה בפרס – ESPE 2020 של Andrea Prader החברה האירופית לאנדוקרינולוגיית ילדים. זהו הפרס הבכיר והיוקרתי ביותר של הארגון, המוענק בכל שנה לחבר נבחר של על מפעל חיים בהוראה ובמחקר ESPE ועל תרומה יוצאת מן הכלל בתחום אנדוקרינולוגיית ילדים. פרופ' פיליפ השיק לאחרונה את הספר השלישי שלו – "פרקים באנדוקרינולוגיה לרופא הילדים", הבנוי כקובץ מאמרים משותף של רופאי המכון בשניידר ורופאים מהקהילה. , מנהל המערך פרופ' שי יזרעאלי ההמטולוגי-אונקולוגי, נבחר על ידי החברה ) ל"מתנדב EHA( האירופאית להמטולוגיה החודש". לרגל הוקרה זו פורסם באתר ריאיון עם פרופ' יזרעאלי, החבר EHA וממלא בו לאורך 2006 בארגון זה מאז השנים מספר תפקידים בהתנדבות, הן בוועדות והן בפעילויות חינוך והסברה. כיום הוא מכהן כגזבר האיגוד, כחבר בוועד המנהל ולאחרונה נכנס לתפקיד נוסף כיו"ר .EHA- ועדת המחקר ב עולם הרפואה מוקיר את מומחי שניידר

ד"ר דוד בן מאיר, מנהל היחידה לאורולוגיה במרכז שניידר

יום עיון של היחידה לאורולוגיה בשניידר בראשות ד"ר דוד בן מאיר, שהתקיים במתכונת פרונטלית תוך שמירה על כללי הריחוק המחייבים, עסק במורכבות של תהליך ההשתנה בילדים והטיפול הרב תחומי בילדים עם בעיות במתן שתן. ד"ר טל מאי הרצתה על מנגנון ההשתנה המורכב, המערב את מרכז הבקרה במערכת העצבים המרכזית ואת מערכת העצבים הפריפרית. רחל מילק מהצוות הסיעודי, המרכזת ביחידה את הטיפול בביופידבק, הציגה את המערכת וציינה כי הטיפול מסייע לילד להשיג שליטה, חיזוק ומודעות על שרירי רצפת האגן. הפיזיותרפיסטית רחלי כץ הציגה תרגילים חדשים לחיזוק רצפת האגן ואף תרגלה עם הצוות מספר תרגילים. לסיום הרצו הפסיכולוגיות ענת שטילרמן וד"ר מאיה יוהן ברק על היבטים פסיכולוגיים של מגע באזור הגניטלי בילדים על ידי הצוות הרפואי, תוך דגש על היבטים תרבותיים שונים הגורמים למחסומים בשיתוף הפעולה וההיענות. את יום העיון הייחודי, שזכה לשבחים ממשתתפיו, נעל דיון מרתק שלווה בסיעור מוחות בין המומחים בתחומים השונים.

8

הקורונה ואנחנו

חדש: מרפאת מעקב לילדים מחלימי קורונה

המרפאה הרב-תחומית נפתחה במחלקה לאשפוז יום כדי לתת מענה לסיבוכים בקרב חלק מהילדים שנדבקו בווירוס COVID-19 המאוחרים של

סוציאלית ופיזיותרפיסטית. במהלך הביקור מבוצעות בדיקות דם מקיפות, צילום חזה, תפקודי ריאה, אק"ג ובדיקות נוספות לפי הנדרש. במידת הצורך, המטופלים מופנים לייעוץ של מומחים נוספים בתחומים השונים בכדי לטפל בכלל הבעיות הרפואיות העלולות להופיע כתוצאה מהמחלה. המרפאה מיועדת למרפאת 17 למבוטחי כלל קופות החולים בהפניה של רופא מטפל וטופס .)L0560 , לקופות אחרות – קוד 70088 מחלימים באשפוז יום (לכללית – קוד .Yomcm@clalit.org.il את ההפניות יש לשלוח למייל אומרת ד"ר ליאת אשכנזי הופנונג, מנהלת מחלקת אשפוז יום במרכז שניידר: "לשמחתנו, ילדים חווים את המחלה באופן קל ביחס למבוגרים, ולרוב מחלימים ממנה באופן מלא בטווח הקצר. עם זאת, ישנם דיווחים על סיבוכים מאוחרים בילדים, ולכן נדרש מעקב רב תחומי אחר מחלימים לטווח COVID-19 של הארוך יותר. מומלץ להפנות אלינו ילדים שמחלתם החריפה הייתה בדרגה בינונית-חמורה, ילדים הסובלים מתסמינים מתמשכים לאחר לפחות חודש מהמחלה החריפה וילדים העוסקים בספורט תחרותי שנדבקו בקורונה".

המחלה שגורם וירוס הקורונה בילדים היא לרוב קלה, והנדבקים בווירוס יכולים להיות נטולי תסמינים לחלוטין או לסבול מחום, נזלת או דלקת ריאות. אולם בשל הדיווחים המצטברים בנוגע למגוון רחב של תסמינים מהם סובלים מטופלים שהחלימו מקורונה, קיים צורך לתת מענה רב מקצועי הכולל מעקב וטיפול גם בילדים המחלימים מהנגיף. לאחרונה נפתחה במרכז שניידר

ד"ר ליאת אשכנזי הופנונג

מרפאה רב תחומית ייחודית לילדים המחלימים מקורונה, הפועלת במסגרת מחלקת אשפוז יום. במרפאה ניתנים בירור מקיף על ידי רופא מומחה, הערכה של תפקוד לבבי ותפקוד ריאתי והערכה של פסיכולוגית, תזונאית, עובדת

בשניידר מחוסנים לקורונה - גדולים כקטנים

מבצע החיסון לעובדי שניידר כנגד נגיף הקורונה הסתיים בהצלחה. ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר, נורית ברוך, מנהלת הסיעוד, ופרופ' איציק לוי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות, כמו גם מנהלי המחלקות, היו הראשונים להתחסן. עד לאמצע חודש ינואר התחסנו בשמונה עמדות החיסון בבית החולים אלפי רופאים ורופאים, אחים ואחיות, אנשי צוות, סטודנטים, מתנדבים ואזרחים. לקראת המבצע נערכה פעילות הסברה לעובדים, הוקם אתר ייעודי לביצוע החיסונים ונוהל רישום מפורט של העובדים המתחסנים. בתוך כמה ימים הסתיים המבצע ההיסטורי עם חיסון של מרבית העובדים, בכלל זה עובדי בתי החולים השכנים גהה ובית רבקה. בנוסף הוזמנו להתחסן כל גמלאי שניידר, ועם הראשונים שהגיעו נמנו שלושה ממנהלי בית החולים בעבר – פרופ' יהודה דנון, פרופ' איתמר שליט ופרופ' יוסף פרס. בהמשך, כחלק מהמאמץ הלאומי לחסן את אוכלוסיית המדינה, פתח ומעלה מכלל הציבור. 60 מרכז שניידר את שעריו גם ל"ילדים" בני המבוגר שבין המגיעים להתחסן היה "ילד" שחגג לאחרונה את יום הולדתו המאה (בתמונה). "אני מתרגשת מהמעמד ומהבשורה שהחיסון מביא איתו", אמרה מנהלת מרכז שניידר, ד"ר אפרת ברון הרלב, "חשוב שנהווה דוגמה אישית ושנזכור כי האחריות שלנו כפולה ומכופלת, מכיוון שילדים בריאים גורמים לכך שגם ההורים, הסבים והסבתות נשארים בריאים". תודה לצוות הסיעוד שחיסן מאות אנשים בזמן קצר, לכל הצוותים שהתגייסו למבצע המורכב הזה ולכל עובדי שניידר על ההיענות והאחריות.

CF האתגר המיוחד של ילדי ה-

מעקב רציף ומסודר בחולים כרוניים, יכול להיות עצום. על ידי גישה פרטנית, המותאמת לכל אחד ואחד, הצלחנו לעודד את המטופלים לבוא לבית החולים, תוך הקפדה מחמירה על הנחיות של מניעת זיהומים וריחוק פיזי – למשל, הושבת המטופל והוריו בחדר אחד נפרד בעוד שהצוות הרב תחומי מתחלף חלו בקורונה, והרוב CF מולם. עם הזמן הצטברו נתונים לפיהם מעט אנשים עם מטפל צוות רב תחומי CF- המכריע עבר את המחלה בקלות יחסית". במרכז ה חולים, כחלק ממכון הריאות הגדול מסוגו בישראל המטפל מדי שנה 150- בכ ילדים. 5,000- בכ

סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית מסכנת חיים, שפגיעתה העיקרית CF במערכות הנשימה והעיכול. עם פרוץ מגפת הקורונה, הורים לילדים עם (כמו במחלות כרוניות אחרות) חשו חרדה רבה ורבים מהם בחרו להשאיר את הילדים בבתים גם לאחר סיום הסגר. הדילמה היתה אמיתית, במיוחד לאור אי הוודאות הכללית. ההתלבטות נעשתה לרוב יחד עם הצוות הרב תחומי במכון הריאות, שאנשיו ניהלו קשר רציף עם ההורים ועם הילדים, הרגיעו אותם והשיבו להם את ביטחונם העצמי. "הילדים האלה מודעים מאוד לשמירה על הבריאות ויודעים להגן על עצמם טוב יותר מאשר ילדים בריאים", אומר ד"ר דריו פרייס, ומכון הריאות, "לעיתים, הנזק שיכול להיגרם בשל היעדר CF- מנהל מרכז ה

9

בקדמת הרפואה

כשהלב צף באוויר , המשנה את HOLOSCOPE מרכז שניידר הוא בית החולים לילדים הראשון בעולם שבו הותקנה מערכת פני ההדמיה הרפואית. המערכת מקרינה הולוגרמות בתלת ממד באמצעות הדפסת נקודות אור במרחב - ומאפשרת לרופאי מכון הלב לעבוד כמו בסרט מדע בדיוני

עד לא מזמן זה נחשב כמדע בדיוני, אבל כיום זו מציאות פורצת דרך במרכז שניידר: יחידת הצנתורים במכון הלב בבית החולים התחדשה במערכת ייחודית המקרינה הולוגרמות נפחיות בתלת ממד, מתוך נתוני הדמיה רפואית המתקבלים בזמן אמת. המערכת המתקדמת, שהותקנה לראשונה בעולם בבית חולים לילדים, מאפשרת לרופא להחזיק את ההולוגרמה של לב החולה בידו תוך כדי צנתור ולקבל סקירה מעמיקה בזמן הפעולה כמו גם הכנה לפעולות שונות. המשמעות היא שבנוסף לטכנולוגיה הקיימת – דימות של לב המטופל בדו ממד על גבי צגים סטנדרטיים – יכול מעתה המצנתר להדגים את המידע הווליומטרי (מדידת נפח הלב) בהולוגרמות תלת ממדיות מפורטות ודינמיות. כלומר, הלב "צף ומרחף באוויר הפתוח" בחדר הצנתורים, באמצעות הדפסה תלת ממדית של נקודות אור במרחב. ההדמיה ההולוגרפית נעשית תוך ביצוע פעולות זעיר פולשניות על הלב וללא צורך במשקפי תלת ממד. הרופאים יכולים להתממשק עם ההדמיות של הלב בתלת ממד על ידי מה שנראה כנגיעה של ממש במרחב, שבו ההדמיה ההולוגרפית מופיעה לנגד עיניהם. לטכנולוגיה מהפכנית זו יש פוטנציאל רב בשיפור היכולת לסייע בתיקון הנחוץ למבני הלב. "לטייל בין חדרי הלב" ד"ר עינת בירק, מנהלת מכון הלב במרכז שניידר, מסבירה: "ההדמיות ההולוגרפיות מתבססות על מידע שהושג דרך אמצעי דימות מקובלים כמו , והן מאפשרות לנו MRI או CT , אולטרסאונד לראות את הלב במרחב וכך להבין טוב יותר את מהות הפגם ואת הדרך המדויקת לתיקונו. כיום,

בלב, הכוללות בין השאר תיקונים מבניים על ידי אספקת תמונות אנטומיות מפורטות של הרקמות הרכות בלב בצירוף שיקוף רנטגן המדגים את הצנתר ואת השתלים הלבביים. "המעבר להצגה הולוגרפית אולטרה-ריאליסטית של מידע רפואי יקר ערך היא אך טבעית, ולהערכתי תמלא תפקיד מרכזי בעולם הדימות הרפואי בשנים הקרובות", מציין שאול גלמן, מנכ"ל חברת ריל-ויו אימג'ינג שפיתחה את המערכת. "יש לנו הערכה רבה לצוות הרופאים במרכז שניידר ואנו חולקים חזון משותף של טיפול מיטבי בחולים באמצעות פרוצדורות מבוססות הדמיה מתקדמת, תוך אפשור עבודה מדויקת בפולשנות מינימלית". שניידר בחזית החדשנות ההתקדמות הטכנולוגית בתחום ההולוגרפיה הרפואית, בד בבד עם המובילות העולמית של מרכז שניידר בפרוצדורות מתקדמות מבוססות דימות, מהווה כר פורה לשיתוף פעולה בין שני הגורמים. בכוונת מרכז שניידר וחברת ריל-ויו אימג'ינג להמשיך לחקור את ערכם הקליני של דימות תלת ממדי הולוגרפי, הן בקרדיולוגיה פולשנית והן בשטחים אחרים ברפואה. מסכמת ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר: "מערכת הולוגרפית זו, הנמצאת ביחידת הצנתורים במכון הלב הגדול מסוגו בארץ והמוביל את קרדיולוגיית הילדים בישראל, היא ראשונה לא רק בארץ אלא בכל בתי החולים לילדים בעולם. אני גאה על כך ששניידר הוא מהמובילים ברפואת הילדים בעולם ביישום של מערכות רפואה מתקדמות, המצויות בחזית הטכנולוגיה והחדשנות".

ההבנה שלנו מבוססת על יכולתנו להבין את המבנה המרחבי על סמך אוסף של חתכים דו ממדיים. ההולוגרמה מאפשרת לנו לראשונה ראייה תלת ממדית אמיתית של הלב, עם הבנה אינטואיטיבית של חלקי הלב השונים והיחס ביניהם. למשל, ניתן לקבל הדמיה מרחבית של חור בלב וללוות את תהליך הסגירה שלו במהלך צנתור. המערכת הזאת, שפיתוחה מאתגר מאוד טכנולוגית והנדסית, מאתגרת כעת גם אותנו הרופאים למצוא דרכים לניצולן היעיל של היכולות החדשות, ואנו שמחים להיות חלוצים בתחום זה". מוסיף ד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים במכון הלב במרכז שניידר: "לאפשרות להבין היטב את המבנה המרחבי, וליכולת להגיע לתוך ההדמיה המרחבית ולסמן סימונים על פני הרקמה הרכה בדמות ההולוגרפית, יש חשיבות ממדרגה ראשונה באבחון ובביצוע פרוצדורות מבניות בלב. התצוגה התלת ממדית הריאליסטית הזו מאפשרת ממש 'לטייל' בין חדרי הלב בזמן פעולת הצנתור, תוך הבנה מרחבית אינטואיטיבית של המידע הקליני". חזון טכנולוגי ורפואי ההתקדמות בטיפולים מונחי דימות במחלות לב – החל בהרחבת כלי דם כליליים חסומים או עם היצרות, דרך פעולות צריבה על ידי צנתר במקרים של הפרעות קצב, וכלה בתיקון מבני באמצעות צנתר (כגון החלפת מסתם לבבי) – הגבירה במידה ניכרת את הצורך בדימות תלת ממדי, המנחה את הפעולות הללו ומאפשר להשלים ולשכלל את הדימות הדו ממדי הנהוג עד כה. מדובר בשילוב בו זמני של דימות רנטגני ואולטרסוני בזמן אמת ובתלת ממד, לצורך הנחיית פעולות זעיר פולשניות

10

ליאל מחייכת מאוזן לאוזן לראשונה בישראל בוצע במרכז שניידר ניתוח, ששילב שחזור אפרכסת עם

שתל מדפור (המכוסה ברקמה עצמית) והשתלת מכשיר שמיעה מעוגן עצם. 10- הניתוח הייחודי העניק לליאל בת ה אוזן חדשה, שמיעה מצוינת ואיכות חיים שלא הכירה ) – מצב שבו האוזן Microtia( ליאל נולדה עם מיקרוטיה החיצונית מעוותת מאוד, קטנה או חסרה כמעט לגמרי, ופרט לפגיעה האסתטית יכול להיות קשור גם לליקוי שמיעה הולכתי. בגיל עשר ליאל קיבלה את שמיעתה ואיכות חייה מחדש לאחר ניתוח מוצלח שבוצע על ידי מומחי מרכז שניידר: ד"ר אסף אולשינקה, רופא בכיר ביחידה לכירורגיה פלסטית, ששחזר את אפרכסת האוזן שלה, וד"ר דוד אולנובסקי, מנהל שירות אוזניים ביחידה לאא"ג, שהיה אחראי על הפן השמיעתי בניתוח. בתינוקות עם מיקרוטיה, במקרים רבים קיים תנוך האוזן – אולם שאר המרכיבים הנורמליים היוצרים את האפרכסת, כמו גם תעלת השמע החיצונית ומבנים של האוזן התיכונה, חסרים או קיימים בצורה לא תקינה. הטיפול לשחזור אוזן מיקרוטית הוא תמיד ניתוחי, ולרוב נעשה באמצעות ניתוח במספר שלבים. קיימות מספר גישות לשחזור האוזן, והן נחלקות לשחזור באמצעות צלע עצמית או לשחזור באמצעות שתל. ייחודו של הניתוח שמבצע ד"ר אולשינקה, הוא בכך ששחזור האפרכסת נעשה בשלב אחד בלבד ובגיל צעיר, על ), המכוסה ברקמה MEDPOR( ידי שימוש בשתל מדפור

ליאל עם ד״ר דוד אולנובסקי (מימין) וד״ר אסף אולשינקה (משמאל)

עצמית ונותן מראה טבעי וללא פגיעה באזורים אחרים בגוף. במקרה של ליאל, לראשונה בישראל בוצע ניתוח זה בשלב אחד יחד עם השתלת בורג טיטניום בעצם הגולגולת, כאשר מעליו מגנט המתחבר למכשיר שמיעה ייחודי שנצמד ). יתרונו של ניתוח זה הוא היכולת לעקוף את המבנה BAHA( לעור הקרקפת הפגום של האוזן החיצונית והתיכונה ולאפשר לגלי הקול להגיע ישירות לאוזן לנתח את האפילפסיה מאמץ רב-צוותי לטיפול באפילפסיות עמידות לטיפול תרופתי נעשה במרכז שניידר על ידי שיתוף פעולה בין צוותי הנוירולוגיה והנוירוכירורגיה, מהבירור ועד לניתוח הפנימית. כיום, לאחר שליאל החלימה מהניתוח, היא שמחה מאוד עם מראה האוזן החדשה שלה ושומעת מצוין. מסכם ד"ר אסף אולשינקה: "בנוסף למראה אסתטי ולשיפור בשמיעה, החזרנו לליאל גם את איכות חייה וביטחונה העצמי. אני נפעם בכל פעם מחדש מעוצמת השינוי שניתן להשיג בילדים עם דפורמציות בפנים, ונהנה לראות אותם גדלים ומתפתחים בזכות טיפול נכון".

רון (שם בדוי) בן השמונה החל לפני כשנה מעקב בשניידר בשל אפילפסיה נגע באונת המוח MRI- מוקדית. במסגרת בירור אפילפסיה, התגלה ב האחורית מימין. לאור הימשכות הפרכוסים ותדירותם הגבוהה, למרות טיפול תרופתי במספר תרופות נוגדות פרכוסים, הוחלט לבחון האם קיימת אפשרות לטפל באפילפסיה באמצעות ניתוח. בתום בירור נרחב הוסכם כי קיימת סבירות גבוהה להפסקה מוחלטת של הפרכוסים אם הנגע וסביבתו הקרובה ייכרתו. במהלך הניתוח, הצוות הנוירוכירורגי בראשות ד"ר אמיר קרשנוביץ' חשף בזהירות רבה את האזור שמעל הנגע וביצע את הכריתה. בהמשך, הצוות הנוירולוגי בראשותם של ד"ר דרור קראוס ופרופ' הדסה (אלקטרו-קורטיקו- ECOG גולדברג-שטרן ביצע בחדר הניתוח בדיקת על גבי רקמת המוח החשופה. מטרת בדיקה זו EEG גרפיה), מעין רישום לוודא כי מעבר לנגע שנכרת אין עוד אזורים בעלי פעילות חשמלית חריגה, שעלולים להוות מוקד לפרכוסים נוספים בעתיד. לד"ר קרשנוביץ', לפרופ' גולדברג ולד"ר קראוס יש הכשרה ספציפית וניסיון מוכח בהכנה ובביצוע של ניתוחי אפילפסיה, המהווים כיום טיפול מקובל ויעיל מאוד עבור חלק מהילדים הסובלים מאפילפסיה מוקדית העמידה לטיפול תרופתי. בדומה למקרה של רון, ילדים המועמדים לטיפול זה עוברים הערכה טרום ניתוחית מקיפה ובירור רב צוותי, שלאחריהם מתקבלת החלטה לגבי היתכנות ביצוע הניתוח וסוג הניתוח. התהליך כולו, החל מהבירור וכלה בניתוח עצמו, נעשה בשיתוף פעולה הדוק בין הצוות הנוירוכירורגי והצוות הנוירולוגי.

11

במרכז האחות של כולנו את הכתבה המרכזית אנו מקדישים הפעם למערך הסיעוד במרכז שניידר מבעד לעיניהן של שבע אחיות ותיקות וצעירות. הן משתפות אותנו בסיפורים מזווית אישית, בהיבטים שונים של המקצוע והעבודה ובחוויה הפרטית שלהן כאחות בבית חולים לילדים. פרויקט מיוחד לרגל שנת האחות הבינלאומית

גאה להוביל אחיות כאלה מנהלת הסיעוד במרכז שניידר נורית ברוך,

מהן בוגרות 70% – אחיות מוסמכות 630 בשניידר קורס על בסיסי בתחומים רבים; מרביתן בעלות תואר ראשון ושני ויש שלומדות לתואר שלישי; חלקן מומחיות קליניות בתחומים כמו כירורגיה, פגים, טיפול תומך וכאב; רבות מהן עוסקות במחקר. אני גאה בסיעוד שלנו שמשלב מקצועיות ושותפות עם אנושיות ואהבה, שמקדש תרבות ארגונית של "סיעוד לומד ומלמד". זו זכות גדולה עבורי, יחד עם חברותיי בהנהלת הסיעוד, להוביל את הסיעוד הנפלא שלנו בשניידר בתקופה כה משמעותית, לקדם ולעצב את המקצוע הזה שכולנו בוחרות בו כל יום מחדש. תודה ענקית לכל האחיות והאחים בשניידר לדורותיהם.

הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי 2020 שנת כ"שנת האחות הבינלאומית". איחלנו לעצמנו שתהיה זו שנה של אתגרים, ולא פיללנו לאתגר בדמות שנת הקורונה. כבית חולים לילדים, שצוותו חי ביום-יום רבה, נאלצנו לשנות ִ את המגע, החיבוק, החיוך והק את דרכינו. הידיעה שילדים נדבקים ומידבקים, למרות שמרביתם אינם מייצגים תסמינים, חייבה את הצוות להתמגן מול כל מטופל, אך למדנו למצוא דרכים חלופיות להעביר את האמפתיה עם רגש תיזכר כשנה 2020 . שמתפרץ במבט שכולו אהבה שבה אותגרנו אך גם למדנו, התפתחנו, התייעלנו, שיפרנו את עבודת הצוות והפכנו לטובים יותר ומעורבים עמוקות בהדרכת כל צוותי בית החולים.

אחות ביחידה לטיפול נמרץ עדי רגב, אל הסיעוד הגעתי כמעט במקרה. לאחר הצבא והטיול הגדול עשיתי תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה, ולא חשבתי על סיעוד למרות שכל חיי גדלתי בסביבה שחיה ונושמת רפואה. לפני כחמש שנים, יום לאחר המבחן האחרון בתואר הראשון, אבי עבר אירוע מוחי ואושפז למשך שנה. מאז יצאנו לדרך חדשה והכרנו את עולם הרפואה מצד המטופל. נחשפתי למקצוע ולרבדיו השונים, ותפיסת עולמי לגבי הסיעוד השתנתה מקצה לקצה. הוקסמתי מהידע ומהמיומנות הרבה של האחות, מהעניין ומהאתגר, מיכולת התמיכה במשפחה. גיליתי עולם חדש ומופלא, ובסוף אותה שנה הבנתי: בזה ארצה לעסוק בחיי. בתחילה, כמו כולן, רציתי לפנות לתחום המיילדות, אך משנחשפתי לתחומים השונים בחרתי לעסוק בסיעוד הילד ובטיפול נמרץ ילדים. בחרתי את המחלקה הטובה ביותר! בכל יום אני לומדת, חווה, מתנסה וצוברת ניסיון. כיום, שנה אחרי, בכל טיפול או שיחה עם משפחה, אני זוכרת את הסיבה שבגללה אני כאן: לעשות את הטוב ביותר לילד ולמשפחתו. גיליתי עולם מופלא

אחות ביחידה להשתלות מח עצם רויטל צ'רניאק, לפני חמש שנים איבדתי חברה יקרה שנלחמה בסרטן. זה היה רגע בו הבנתי שנות עבודה בארגון גדול 14 שהחיים קצרים, ויצאתי להגשים חלום: אחרי בתפקידי ניהול עזבתי כדי ללמוד סיעוד. תמיד חיפשתי משמעות, ובסיעוד מצאתי, ללא ספק. במהלך הלימודים אבי חלה בסרטן, מה שגרם לי להכיר את האונקולוגיה דרך עיני המטופל ומשפחתו. הרגשתי שזהו סימן עבורי. היום בו הגעתי למחלקה האונקולוגית בשניידר היה פורים. כל הילדים בתחפושות של גיבורי על, רוכבים על עמודי אינפוזיה. הקסם של המקום והאנרגיה של הילדים פשוט כבשו אותי. התקשרתי לבן זוגי בדמעות התרגשות ואמרתי לו, "מצאתי את המקום שלי". המגע עם המטופלים והמשפחות, בניית קשר חם ואוהב, להיות נוכחת ברגעי קושי ולהצליח לתמוך ולהקל במעט, ומצד שני להיות שותפה ברגעי הצחוק, התמימות והאהבה שילדים מעניקים, כל אלו כובשים אותי עד היום. בכל יום אני לומדת מהם על דרכי התמודדות, עמידה מול אתגרים ורגעים פשוטים של אושר, ובעיקר להעריך וליהנות מה"כאן ועכשיו". מה שכבש אותי

אחות במחלקה האונקולוגית אביה גברא, להיות אחות במחלקה האונקולוגית זה לדעת, שמעבר לטיפול אני הופכת לחלק ממשפחה. אני עושה כל שביכולתי לתת לילדים הרגשה של בית, כתף תומכת ואוזן קשבת, להיות להם אחות גדולה ולא אחות במחלקה. הקשר עם הילדים הוא ארוך, אנחנו חולקים רגעי עצב וקושי עם רגעי נחת כמו שירה ונגינה משותפת על גיטרה, מפליגים למקומות אחרים, בריאים ושמחים. עם הקטנטנים אני בקשר ללא מילים של חיבוק חם וחיוך מנחם, ועם הוריהם בהמון מילים. ולכולם אני מנסה להעביר מסר: אתם כל כך אהובים! זו זכות להיות חלק מהמסע של הילדים והמשפחות. באופן שקשה להסביר במילים, הם חלק בלתי נפרד מהמסע שלי. להיות חלק ממסע

12

מימין לשמאל: עדי רגב, אביה גברא, לוסיה הרשקוביץ, שרה לואיס, רויטל צ'רניאק וענת וינברג

הזכות להיות אחות במרכז שניידר אחות במכון הלב לוסיה הרשקוביץ,

בשנה האחרונה אני חלק מהמערך האמבולטורי של בית החולים, ובחודשים האחרונים מתפקדת כמ"מ מנהלת הסיעוד של מכון הלב ומתאמת השתלות לב-ריאה של בית החולים. זו זכות לעבוד לצד הצוות הקרדיולוגי, ללוות יד ביד את מושתלי הלב ואת אלה המחכים בכיליון עיניים לתרומה המיוחלת, וללמוד כל יום משהו חדש. אני מביטה על הדרך הארוכה שעשיתי כאן ומלאת הערכה לכל האנשים שהאמינו בי ומאמינים, שלימדו ומלמדים, שהעניקו ומעניקים, שהעצימו ומעצימים. זו זכות להיות אחות בשניידר ושותפה לעשייה הסיעודית.

הגעתי לכאן בתור סטודנטית צעירה לסיעוד עם המון סקרנות ורצון ללמוד, לראות, לחוות ולהכיר את מקצוע הסיעוד על נבכיו. חששתי מלהתמודד עם חולי אבל חשבתי שלהתמודד עם חולי של ילדים זה מאתגר במיוחד. את מסעי בעולם הסיעוד זכיתי להתחיל בפגייה, שם נחשפתי לעולם מיוחד של רפואה וסיעוד, גדוש בידע ובנתינה אין סופית – עבודה שנתנה לי כלים להבין מהי אחות טיפול נמרץ. בהמשך נמניתי עם הצוות הסיעודי של המלר"ד ולמדתי מהי רפואת חירום בעבודה מחשלת שהיוותה עבורי מקפצה ברמת הידע המקצועי.

רוקדת את החיים

איפה שהלב נמצא

אחות ביחידה לטיפול נמרץ שרה לואיס, לא תיכננתי להיות אחות. רקדתי בלהקת בלט קלאסי והיה לי ברור שאלך , כן-כן), אבי שהוא גם מנטור 20 ללמוד ריקוד. אבל מעט לפני חתונתי (בגיל בחיי וגם רופא, יעץ לי: לכי ללמוד מקצוע, ורצוי כזה שקשור לרפואה. הקשבתי והלכתי ללמוד סיעוד. בשלב מאוחר יחסית החלטתי לעזוב ניהול נוח במרפאת קהילה לטובת טיפול נמרץ ילדים, ולהתחיל כמעט מאפס בשניידר. מאז שנה אני מרגישה שזה הבית, זה הטופ של הרפואה 14 ועד היום, לאורך בשבילי. להיות אחות טיפול נמרץ ילדים זו מהות פנימית, זו הוויה, זו תחושת סיפוק ומסוגלות, זו דריכות מתמדת, זה להתעדכן בידע בכל יום. זה לראות את המוות מקרוב, זה פחד תמידי מהרע מכול. זה לעמוד מול הורים שכל חייהם התהפכו. לתת תקווה, חיבוק, כוח, ולהתאמץ שהדמעות לא יפרצו ממך. לנסות להירדם אחרי משמרת קשה. לעמוד בלחץ אדיר ורצוף וללמוד לא לפחד מהאחריות המטורפת. זה להיות אחות ואם ואישה וחברה ולנסות להישאר שפויה בכל הג'ונגל הזה. לשמור על דיסוננס בין החיים הבריאים בבית למקרי הקיצון והחולי בעבודה, ולשמור בבטן את כל הסיפורים, כי לאף אחד לא בא לשמוע על זה. להיות אחות טיפול נמרץ ילדים זה להיות שרוטה, אבל שרוטה מאושרת וגאה כל יום מחדש.

אחות במחלקת ילדים א' ענת וינברג, להיות אחות זה להתקבל למחלקת ילדים בשניידר ולהבין ששם הלב שלך נמצא, להמשיך במחלקה שהיא הבית שלך ולדעת שאת במקום הנכון, להרגיש שאת מגיעה לעוד יום מלא בעבודה, נתינה, סיפוק ועשייה. להיות אחות במחלקת ילדים זה לטפל בילד עם אי ספיקת כליות, לשמוח עם ההורים בהתקדמות הכי קטנה, להוריד את הילד לטיפול נמרץ ולהתפלל שישתפר ויחזור למחלקה. מגיל שבועיים, ללוות את ההורים באשפוזים חוזרים PUV זה לטפל בתינוק עם ולגלות שהוא כבר עלה לכיתה א', פורח וגדל. זה לטפל בילד עם אבחנה חדשה של לוקמיה, לעודד את המשפחה, לכאוב איתם, וכעבור חצי שנה לשמוע שהם מסיימים טיפולים וזוכרים את הימים הראשונים שהיינו שם בשבילם. זה לטפל בילד סיעודי, לשמוע את ההורים באשפוז האחרון מקבלים החלטה אמיצה שלא להנשים את הילד, להיות איתם ברגעים האחרונים, להביט בעיניים ולחבק. להיות אחות במחלקת ילדים א' זה להגיע למשמרת בשבת ולהבין שהגעת לעבוד עם החברות הכי טובות. לדעת שאם תהיה משמרת קשה, נעבור את זה ביחד כמו במשפחה. שאת יכולה לפנות לכל אחד מהרופאים בכל שאלה ולקבל תשובה בחיוך בכל שעה. וזה לחזור הביתה, לחבק את הילדים, להגיד תודה על הכול ולשמוח בדרך שבחרתי.

13

המשאב האנושי

משבר הקורונה חשף את העובדים במרכז שניידר להתמודדות עם מציאות חדשה ומאיימת ולתקופה של חוסר ודאות מתמשך. האירוע הקיצוני והלא מוכר חייב את כולנו להתמודד עם שינויים באורחות החיים, בעבודה ובבית, ולהסתגל להתנהלות חברתית שונה. העבודה בבית החולים העצימה את החשש והביאה איתה אתגרים חדשים. לצד תחושת השליחות והמשמעות, ניכרו באופן טבעי גם פחדים אישיים, קושי בעבודה עם מיגון והשלכות של החשיפה בעבודה על העובדים ועל משפחותיהם. כחלק מ"שגרת קורונה", מתקיימים בבית החולים מפגשי אוורור קורונה

מפגשים לעובדים בהנחיית אתי צור, הממונה על הטיפול בעובד, ואפרת הראל, מנהלת השירות לעבודה סוציאלית. המפגשים מאפשרים לעובדים לחלוק קשיים שעלו, רגשות, הצלחות ותובנות. גם הפעם התברר שעבודת הצוות, התמיכה ההדדית ותחושת המשמעות מהווים גורם חשוב בחוויית העובד ומסייעים בתקופה מורכבת זו. כולנו תקווה שמבצע החיסונים יבלום במהרה את המגפה ואת החששות והלחצים הנלווים אליה. משולחן הרווחה במשאבי אנוש החליטו לא להיכנע למשבר הקורונה והמשיכו לחפש פתרונות לשמח את העובדים, בצל האיסור לקיים אירועים חברתיים. במקום פעילות המסורתית, הוחלט להפתיע את הילדים ולהעניק להם תיק בית שלום כיתה א' ספר איכותי עם עגלת נשיאה לפי בחירה וקלמר תואם. פעילות נוספת שלא לילדי העובדים בגיל אירוע הגעה למצוות ניתן היה לקיים בצל הקורונה היא . משאבי אנוש, ועדת הרווחה וועדי העובדים והרופאים העניקו להם 13- ו 12 מוזמנים החוגגים יום הולדת שי כפיצוי. ועוד מסורת נחמדה שהחלה השנה: מדי חודש למחלקת משאבי לקבלת שובר כדי לפתוח את היום עם כוס קפה ומאפה. בתמונה מימין: תיקים במתנה לילדי כיתה א'.

לטפל במטפל: הנפגע השני

כל אחד יכול לטעות – אך לטעות של צוותי רפואה וסיעוד יש השלכות, לעיתים חמורות, על המטופלים והמטפלים כאחד. המעורבים בטעות רפואית נפגעים, ובשל הערכים האישיים והמקצועיים שלהם ותחושת האחריות הרבה הם עלולים לחוש בושה, אשמה ואף ירידה בתחושת המסוגלות העצמית. החל מקיים בית החולים הכשרה ייחודית לצוותים של רופאים ואחיות, 2017 משנת המיועדים לשמש עמיתים תומכים ולסייע בהתמודדות עם הטעות הרפואית. התמיכה מאפשרת למעורב באירוע, "הנפגע השני", להשיב לעצמו את החוסן הרגשי, מוציאה אותו ממעגל הבדידות שנקלע אליו, וביכולתה למנוע הידרדרות נוספת. לאחרונה, בעיצומה של "שגרת הקורונה", הצליחו אסתר שמואלוב, אחות מרכזת תחום ניהול סיכונים, ד"ר ארנון יערי ועו"ס נירית פיין מהמלר"ד, להוציא לפועל סדנה להכשרת קבוצה חדשה של עמיתים-תומכים. את הסדנה הנחו רופא המשפחה ד"ר שי קרונטל והפסיכולוגית נעמי יואלי, ובמהלכה תרגלו המשתתפים – רופאים בכירים ואחיות בכירות – סימולציות שונות של מצבי תמיכה בעמית.

שאו ברכה

, מנהלת היחידה פרופ' ליאורה הראל לראומטולוגיה, קיבלה דרגת פרופסור מן המניין קליני בפדיאטריה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. , מנהל מכון הריאות, נבחר ד"ר דריו פרייס האירופאי, CF- כחבר בוועד המנהל איגוד ה באירופה. CF- ארגון המאגד את מרכזי ה

, רופא באשפוז יום, שב מקנדה ד"ר עדי זיו לאחר ארבע שנות התמחות ברפואת מתבגרים. רופאה במכון לנפרולוגיה, ד"ר דניאלה לוי, שבה מארה"ב לאחר התמחות של חמש שנים בדיאליזה. , מנהל היחידה לטיפול פרופ' אלחנן נחום נמרץ, קיבל תואר פרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

מונתה למנהלת ד"ר ג'ואן יעקובוביץ' היחידה להמטולוגיה במערך ההמטולוגי אונקולוגי. מונה למנהל שירות ניתוחי ד"ר רועי הוד ראש וצוואר ביחידה לרפואת אף אוזן גרון. חזר למרכז שניידר ומונה ד"ר דרור שובל למנהל השירות למחלות מעי דלקתיות במכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד.

14

עושים היכרות

המטולוגיה זה אצלה בדם

ד"ר אורנה שטיינברג שמר משלבת בין עבודה קלינית במערך ההמטולוגי אונקולוגי לבין מחקר מעבדתי של מחלות דם נדירות בילדים. "העתיד הוא תיקון גנטי בתאי האב של החולה עצמו במקום השתלה מתורם", היא אומרת, "כך נפחית סיבוכים ונביא בשורה לילדים רבים עם מחלות דם"

ד"ר אורנה שטיינברג שמר, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי אני: אונקולוגי במרכז שניידר. נשואה לגבי ואם לשתי בנות. אנו מתגוררים ברמת השרון. למדתי רפואה בהדסה ירושלים (כולל תואר שני המסלול שלי: אני בשניידר – תחילה כמתמחה במחלקת 2002 במחקר) ומשנת ילדים א' ובהמשך בהתמחות על בהמטולוגיה אונקולוגיה ילדים. בהמשך נסעתי להשתלמות מחקרית בבית החולים לילדים בפילדלפיה, ומזה כשש שנים אני רופאה בכירה ביחידה להמטולוגיה בשניידר. כרופאה-חוקרת, אני משלבת עבודה קלינית העבודה שלי: במרפאה ההמטולוגית ובמחלקה האונקולוגית עם מחקר מעבדתי. השילוב הזה מופלא בעיניי כי הוא מאפשר להביא למעבדה שאלות שעולות ישירות מהטיפול בחולים. המטרה היא לשפר את ההבנה של מנגנוני מחלות ולהציע טיפולים חדשים. המטולוגיה הוא מקצוע מיוחד, שמאפשר לרופא המטפל לבדוק את הילד, לבצע בדיקת מח עצם ולהביט על המשטחים באופן מיידי, כך שהוא מעורב בכל שלבי האבחון. המערך ההמטולוגי אונקולוגי בשניידר הוא הגדול על המערך: מסוגו בארץ, ומטפל בילדים עם קשת רחבה של מחלות סרטן ודם. המערך מורכב מצוותים המתמחים בתת סוגים של מחלות. במרפאה ההמטולוגית עבודתנו נחלקת לעבודת מרפאה, ייעוצים במחלקות בית החולים ומתן מענה למשטחי דם ומח עצם. במרפאה אנו מטפלים בילדים עם מחלות המטולוגיות מולדות ונרכשות, ויחד עם מעבדות המערך מהווים מרכז אבחון ארצי למחלות דם. אני עובדת בצוות מגובש של רופאים בכירים – ד"ר ג'ואן יעקובוביץ, מנהלת היחידה, וד"ר עודד גלעד, עם מתמחים בהמטולוגיה אונקולוגיה ילדים, ובצמוד לאחות המרפאה מרים כהן, לעובדת הסוציאלית ארוא פריג', למזכירה בת שבע מגן מסלטי ולפסיכולוגית מיכל פרילינג. אנחנו עובדים בצמידות למעבדה להמטולוגיה מולקולרית בראשות פרופ' חנה תמרי ובניהולה של ד"ר אורלי דגני. אני חוקרת מחלות המטולוגיות נדירות העשייה המחקרית: כולל נויטרופניה ואנמיות מולדות. מחקר המנגנונים שבבסיס מחלות נדירות מאפשר להבין גם תהליכים תקינים של התפתחות תאי הדם. במחקר של נויטרופניה מולדת אנחנו משתמשים במודל של תאי אב מושרים, המיוצרים מתאים בוגרים של חולים, ובנוסף מיישמים שיטות מתקדמות של עריכה גנטית להכנסת מוטציות לתאים אלה, כדי לבנות מודל לתהליך ההתמרה הממארת שדומה למתרחש בחולים. בשנתיים האחרונות זכיתי במספר מענקי מחקר תחרותיים שאפשרו לי לפתח תחומי מחקר נוספים ולגייס עוד חוקרים למעבדה. כיום, טיפול מרפא ברוב מחלות הדם המולדות יכלול השתלת במבט לעתיד: תאי אב מתורם. בעתיד, המטרה היא שנוכל לעבור לתיקון גנטי של תאי האב של החולה עצמו, וכך להפחית משמעותית את הסיבוכים. זהו הייחוד במחלות של מערכת הדם – האפשרות "להחליף" את תאי האב בתאים מתוקנים. מחלות דם בילדים הן שונות מאוד מאשר במבוגרים, וגם מיוחד בילדים: דרכי הטיפול לא תמיד מקבילות. לשמחתנו, הפרוגנוזה בילדים טובה בהרבה והאופטימיות מקרינה גם על אנשי הצוות. אני זוכרת שכמתמחה ברפואת ילדים, ברוטציה במערך ההמטולוגי אונקולוגי בשניידר, נדהמתי לראות כמה שמחת חיים יש במחלקה והתלהבתי מהגישה של הצוות המטפל שרואה את הילד ומשפחתו במרכז ויוצר עבורם מעטפת טיפולית משולבת. טיפול בילדים הוא תמיד חווייתי ונושא עמו אתגרים מיוחדים. ייחודי לשניידר: אני לומדת הרבה מהמטופלים הקטנים שלנו ומהוריהם. התחום של המטולוגיה אונקולוגיה ילדים מתאפיין בקצב שינויים גבוה ביכולות האבחון והטיפול, וזה מחייב למידה מתמדת ומוסיף עניין רב. אנחנו בחוד החנית של הכנסת רפואה מותאמת אישית לטיפול היומיומי בחולה. כשהייתי מתמחה בילדים א' טיפלתי בילד מהרשות הפלסטינית, השפיע עליי:

שהיה חולה שנים רבות. בסופו של תהליך אבחון ארוך עם צוות היחידה להמטולוגיה, נמצא שהוא חולה במחלה המטולוגית גנטית. הוא עבר השתלת תאי אב והחלים, וכיום הוא בריא לחלוטין. כך התאהבתי בתחום ההמטולוגיה, והשאר היסטוריה. ידעתי תמיד שזה מה שארצה להיות. בשלב די מוקדם בלימודים להיות רופאה: ראיתי את הקסם שבעבודה עם ילדים והיה לי ברור שאתמחה ברפואת ילדים. אני נהנית מהאינטרקציה עם הילדים ובני המשפחה וגאה לעבוד עם צוות מסור מאין כמוהו, שנותן הכול כדי לשפר את איכות הטיפול הרפואי, עוטף את המטופל והמשפחה ודואג לרווחתם. הרפואה המתקדמת בשניידר אפשרית רק בזכות שיתוף שניידר עבורי: הפעולה המעולה בין כל המחלקות והיחידות. זה מאפשר להציע טיפול שאינו נופל מכל מרכז גדול בעולם. רבים מהרופאים הבכירים בשניידר מלווים אותי עוד מהימים הראשונים בהתמחות, ונוצרים קשרי עבודה וחברות מיוחדים. אני מכירה תודה עמוקה להנהלת המערך ולהנהלת מרכז שניידר על ההכרה בחשיבות המחקר הרפואי ולכל חבריי מהמערך ומבית החולים, שבזכותם שפועלת Woman2Woman מזה חמש שנים אני מנטורית בתוכנית בפנאי: לקידום נשים לעמדות מפתח ולבניית הדור הבא של המנהיגות בישראל. אני לומדת המון מהאינטרקציה עם המנטוריות האחרות ועם הנשים שליוויתי במהלך התוכנית. בשעות הפנאי, אוהבת לטייל עם המשפחה ולצלם, או לקרוא ספר שלם ביום אחד. שניידר הוא בית שני עבורי. הכול אפשרי. מוטו לחיים:

15